מה בעלון
ססיליה זכרה לברכה: איציק בונים, הנכדות
יובל ושי, אלה ועמיחי
שנה לשבעה באוקטובר
יום כיפור תשפ"ה – רותי רוזנבלום
תפילות יום כיפור – ענבל ארוש
אוגדני הנפטרים
ברכה ללידיה ולואיס ברקן להולדת הנכד נטע,
בן לאיתי ושקד
סוכות תשפ"ה – תוכנית ותמונות
חג המשק – 78 שנים: יורם ענבר על פרויקט
הגבעה הראשונה, מכתב של מומוס לאימו ואחותו בבלגיה, ברכת מומוס ל- 78 שנים, כאן על
הגבעה – אלון דגני
21 באוקטובר 1948 , דגל משמר הנגב מתנוסס
על משטרת באר שבע – מומוס
ברכות לתמי וגיל ענבר להולדת הנכדה בת
ליובל ועמית
עדכונים מהמכינה 10.10.2024 – נאוה ברג
בלובשטיין
אסיפה ב- 5.10.2024 להארכת קדנציה לתומר רכטמן כמנהל
עסקי, ובחירת עירית כרמי דגני לוועד ההנהלה רשם: נחשון שניר
אסיפה ב- 6.10.2024 לאישור ההתקשרות עם עמותת "אחים
לחיים" – רשם: נחשון שניר
קלפי להתקשרות עם עמותת "אחים
לחיים" ב- 8-10.10.24
קלפי להמשך קדנציה לתומר רכטמן כמנהל עסקי
ב- 13-15.10.2024
קלפי לבחירת עירית כרמי דגני לוועד ההנהלה
פרוטוקול ועד אגודה קהילתית ב- 9.10.2024
הפינה: עונת הרחצה הסתיימה, גליה קרפ-כהנא
חברת אגודה במשמר הנגב – סגנית מנהל סורוקה, סיפור אישי
עפיפוניאדה
תמונת השער: בסוכה נזכרים וקוראים להחזרת החטופים
ססיליה זכרה לברכה
משמר הנגב אחרי כיפור תשפ"ה לכבודה וזכרה של חברתנו ססיליה פינסקי, עליה השלום.
האישה מהשדרה
-
אדם
כי נפטר בכיפור אין מקטרגים עליו!
היו להם הרבה אפשרויות ומעט זמן
לנח
מספרת ססיליה "בבית החם" ב- 2019 , כשגברה האנטישמיות בליטא בתחילת המאה שעברה, סבתי, שרה היגרה לברזיל, היא הגיעה לאחת הקולוניות של הברון הירש שם קיבלו חלקת יער, ביערו אותה וזרעו בה חיטה. כשגדלו הילדים התנתה אמה את נישואיה בהסכמה לעבור לסאו פאולו לקהילה היהודית.
ל"היסטוריונים הצעירים" היא מספרת ב- 2020 : "הייתי בתנועת הנוער החלוצי, היינו הגרעין הראשון הברזילאי שלא הופנה לברור חיל . ב- 1950 הגענו לקיבוץ ארז ואחרי חודש התקבלנו לחברות. לא ידעתי עברית ונשלחתי להכשרה ברמת יוחנן. אהבתי את המקום. מקימיו ישראלים ויוצאי מזרח אירופה. הערכתי מאד את חיי התרבות שם ואף שרתי במקהלה של מתתיהו שלם, חזרנו לקיבוץ ארז, נשלחתי ללמוד עברית בירושלים שם פגשתי את משה לוי ובאתי למשמר הנגב.
הגעתי לכאן באוקטובר 1960. גרנו
בצריפים הקרובים לחדר האוכל.
התחתנו ונולדו ילדינו עמיחי ואלה.
"היו לילות אני אותם זוכרת,
אני אותם עד סוף ימי אשא
במשעולים בין דגניה לכנרת עמדה
עגלת חיי העמוסה"
ססיליה עבדה בהנהלת חשבונות (הכינה חומר למרכז המשק ועזרה בהכנת המאזן) ובמרפאת השיניים! ועל כך נכתב בעלון מהמנהל לחברים: " כדאי שהחברים יידעו. ססיליה היא סייעת רופא השיניים, אין לה אסמכתא ברפואת שיניים! לכן אם כואבת לכם השן היא תוכל לעזור רק בקביעת תור. ובנוסף פניות בחצר בנוסח: "את זוכרת" הם דבר בלתי אפשרי לזיכרון ואף דבר אסור מקצועית.
ססיליה היא ססיליה ולא מרפאת
שיניים למרות תפקידה.
כותבת בתה, אלה, אמא היתה חכמה ואינטיליגנטית, המשפחה היתה מוקד חייה והיא התמסרה לכולם למשפחה בארץ, בברזיל. היא היתה סבתא במשרה מלאה. עזרה לגדל את הנכדים והנכדות. היתה מעורבת בחייהם היתה דקדקנית, יסודית וביצועיסטית והכל בנועם ובמחשבה קדימה.
קבוצת יוצאי ברזיל במשמר הנגב היתה
ועודנה קטנה מאד, אך החברות ביניהם היתה עמוקה.
אני אוהב לשמוע את הניגון והמבטא
הכל כך ברזילאי, את קצב הסמבה היוצא מגרונם של יוצאי ברזיל.
ססיליה היתה וחייתה בשדרת החברים. לא תפקידי ניהול בכירים ולא אחרונת השותפים. היא ושכמותה הם השדרה שלנו.
ססיליה כאחראית על הנעליים כותבת בעלון:
" בהתאם לעונות השנה, לקראת
האביב קונים סנדלים ואת הנעליים לקראת החורף. החורף היו בעיות מעבר למקובל . היתה
עליית מחירים. ספקים החזיקו סחורות לא שחררו את המלאי . אנו קונים בסכומים גבוהים
וכמובן מחפשים פתרונות אשראי. הצעת תקציב ההנעלה לבית ספר שלנו לכתות הגבוהות יותר
מסתכמות ב- 85 ל"י לעומת 70 ל"י והיא מוסיפה ומפרטת במלל אודות
התיקונים.
אין לנו סנדלר והדבר מאד מקשה
עלינו. בגלל תפר קטן יכולות נעליים להישאר שבוע שבועיים מחוץ לבית. כמו כן
התיקונים מאד יקרים. ויתרנו על אפשרות החלפת הסוליה.
ועוד כותבים בעלון: "ססיליה
סיימה לא מכבר את תפקידה כאחראית ההנעלה לילדים. משך 4 שנים הקדישה זמן רב לעבודה
זו. התקשרה לספקים, לא סרבה לקפוץ למחסן ככל שנדרש. מעולם לא החמיצה פנים, התחשבה
במטפלות, בילדים ובהורים. נדירות היו העונות בהן חיכו הילדים לנעל או סנדל.
" מי יתנני עוף ציפור כנף קטנה אשר בקן הטוב תנוח שאננה"
הדרכתי אחד מילדיה. הזמינה אותי לביתה לשיחה. ביקשה לדעת תכנית ותכני ההדרכה. כל כך חשובה היתה לה המעורבות וידיעת פרטי הפרטים. מה, היכן, מתי יהיה בפעולות.
ועוד כותבת אלה: "הבית של אמא
היה בית שני לנכדים והיה מצויד בכל מה שילד צריך עד הפרט האחרון. הנכדים מעולם לא
וויתרו על מרק העוף שלה.
אמא היתה אישה עם שמחת חיים
וחיוניות. אהבה לבלות בטיולים. נוכחותה השרתה בנו נועם ביטחון ואהבה. אמא היתה אשת
שיחה לילדיה ונכדיה ולסובבים אותה.
ב- 1970 היא מדווחת בעלון: "הזדמנתי לתצוגת אופנה שאירגן המשביר המרכזי בשיתוף ועדת ההלבשה הבין קיבוצית. והיא מפרטת על סוגי הבדים, על שמלות ערב, על כתפיות ורחמנא ליצלן על מחשופים בבגד. על גופיות חדשות הנקראות "טי שרט" . ומוסיפה: על מחירים לא דיברו כפי שלא דיברו על אופנת הגבר כנראה מתוך הנחה שהגבר הקיבוצי איננו מתעניין באופנה או שפשוט לא נותר לו תקציב.
עמיחי, אלה, ומשפחותיכם הענפות, זכרוה לטוב כי אישה טובה היתה.
" הימים שעוד נכונו לנו שיהיו
נכונים שיהיו רכונים שיהיו מעלינו כמו כפות תמרים."
ואני שחילקתי בת"ד שלה את העיתון שכה חשקה
בו, כי רצתה לדעת כול ועכשיו תיבת הדואר תישאר מיותמת.
עוד עץ נפל בשדרה.
ומהיום אין מי שיקטרג עליה!
איציק
בונים
אמא אהובה שלנו,
עבורנו ילדייך, תמיד היית העוגן, הבית,
המקום המקבל והאוהב ללא תנאי, מייעצת ותומכת במסירות אין קץ.
גם כילדים שגדלו בקיבוץ שיתופי בשנות
השבעים והשמונים, בלינה משותפת , בקבוצה – תמיד חשנו שיש לנו גב ומקום חם ואוהב להיות בו ולשאוב ממנו כוחות,
אמונה וביטחון.
כשנולדו ילדינו, לקחת חלק בגידולם, נהנית
מכל רגע ששהית עימם, היית מעורבת בעולמם וידעת להעניק גם להם אהבה, חום, ביטחון
ועצות חכמות.
כשהיית מגיעה לבקר אותנו בתל מונד והבנות
היו קטנות הן תמיד היו נעשות לפתע "חולות" כדי לזכות ביום מפנק עם
סבתא. היית מטיילת איתן ביישוב מפנקת אותן
בבגדים ומשחקים חדשים ולסיום הייתן מתיישבות
בבית קפה "ללוש" עם העוגות
הנפלאות.
אל הבנים (תומר וארז), היית מגיעה באוטובוס
, רכבת ומונית לכפר הס להיות איתם אחר
הצהרים ולפנק אותם כדי שלא יהיו חס
וחלילה עם בייבי סיטר.
להגיע אליך לחופשה בקיבוץ היה עונג גדול עבור
הנכדים ואת דאגת להכין עבורם סדר יום
צפוף של משימות כדי שלא יהיו דבוקים
לטלוויזיה. עימך הם למדו והתנסו ברקמה,
סריגה, כל מיני עבודות יצירה, עבודה בגינה, שתילה
והשקיה, איסוף עלים ופקאנים מהדשא
וכמובן מבילוי בבריכה, חדר האוכל וקינוח
של ארטיק מהמרכולית. כל אלו היו
עבורם התנסויות חדשות ואטרקטיביות.
גם כשגדלו והתבגרו אהבו להגיע אליך (איתנו
או בלעדינו) ולבלות עימך בקיבוץ ובבאר
שבע.
הבנות תמיד השוויצו בסבתא המדהימה שלהן
שעבורה הייתן הכי יפות, הכי חכמות
ומוצלחות בעולם. אהבתי לשמוע אותן מספרות עלייך
באהבה וגאווה גדולה לחברות ולחברים
שלהן וליתר המשפחה.
אני שמחה שהספקנו לבלות הרבה יחד כשעוד
היית בריאה וחזקה. לצאת יחד לצימרים בכל חופשת פסח, לטייל בארץ ובעולם. להיות
במחיצתך , אמא וסבתא חיונית, מלאת שמחת
חיים, יודעת תמיד לראות את ה"יש", חכמה ואוהבת, היה מהנה וממלא .
אני שמחה שהספקנו לומר לך בחייך, כמה
חשובה ומשמעותית היית עבורנו, באהבה ובתמיכה שקיבלנו ממך לאורך חיינו.
אמא אהובה שלנו, האור שלך, החוכמה
והאהבה נמצאים בתוכנו ומשם נדע לקבל את
הכוח ולהתגבר על החור העצום שנפער.
אחרי סבל והתמודדות אמיצה עם מחלה ממושכת
וקשה, עכשיו סוף סוף את יכולה לנוח.
תהי חקוקה לעד בתוכנו ואנחנו כבר מתגעגעים.
ילדייך האוהבים: עמיחי ואלה
סבתא אהובה שלנו,
עצוב להיפרד ממך כשאנחנו בצד השני בעולם,
אבל למזלנו זכינו לפרידה אחרונה ממך ביום שישי שעבר רקדנו לך וצחקת והעיניים היפות
שלך חייכו, אמרת לנו שאנחנו יפות ושאת אוהבת אותנו.
כמה אהבה הרעפת עלינו תמיד, להיות נכדה שלך
זה להרגיש האדם הכי יפה, טוב ואהוב עליי אדמות.
אנחנו מודות לך על שנים יפות כל כך יחד, אף
אחד מהחברים שלנו אף פעם לא הבין איך זה שאנחנו מבלות כל כך הרבה זמן
אצל סבתא שלנו וזה כי את האישה הכי אינטיליגנטית וחדה שהכרנו, הראשונה
שהתקשרנו לספר לה כל דבר שעבר עלינו ולקבל עצה מרגיעה ותומכת. תודה על כל ההשקעה
בנו, על הבילויים בקיבוץ ובבאר שבע, הטיולים בארץ, בישולים של סבתא, אין ספור
פינוקים וטורנירי רמיקוב. כל הזיכרונות שלנו ממך תמיד יהיו מלאים באושר ואהבה
ענקית.
אנחנו אוהבות אותך בצורה שאי אפשר להסביר
במילים, כמו שהיינו אומרות עד הירח וחזרה אינסוף פעמים.
תמיד תלווי אותנו ותהיי איתנו עמוק בלב,
תודה על הכל סבתא אהובה שלנו.
הנכדות יובל ושי
שנה לשבעה באוקטובר
טקס אזכרה
בחברת 'נגב אקולוגיה' נהוג בשנים האחרונות
לערוך טקס ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
בפינת המדשאה של חדר האוכל תחת עץ הפיקוס הענק. החברה החליטה להתארגן טקס
זיכרון ל- 7 באוקטובר באתו מקום ופרסמה
דרך אמצעי התקשורת של משמר הנגב על השעה – 11:00 לא רבים קראו את ההזמנה שפורסמה רק בבוקרו של ה-
7 באוקטובר.
יורם ענבר כותב: בשעה 08:00 הבנתי שמתקיים
טקס אזכרה לאירועי השבת השחורה. הגעתי ולא הצטערתי לרגע. הטקס שאורגן ע"י
'נגב אקולוגיה' היה מעולה, עשוי בטעם טוב, רגישות, איכות ביצוע ברמה גבוהה מאד. כל
הכבוד ל'נגב אקולוגיה'.
בטקס הוקראו קטעים ע"י עובדי החברה,
נאמר קדיש העיפו בלונים צהובים תזכורת
שהחטופים עדיין לא חזרו לבתיהם ועובדת החברה בעלת קול מרשים שרה שירים מותאמים
למעמד. יואל אשל שנכדו אלון שמריז נחטף לעזה ונהרג בשוגג
ע"י כוחות הביטחון ישב בקהל והוזמן ע"י מי שהיתה אמורה להדליק לפיד
זיכרון לכבד את זכרו של אלון בהדלקת לפיד בטקס. יואל התרגש ונענה להזמנה.
כל מי שנוכח בטקס התרשם שהיה מכבד ומדויק
למעמד.
תודה ל'נגב אקולוגיה'
טקס המשפחות בשבעה באוקטובר אורגן ע"י עמותת "קוּמוּ"
תגובה בפיסבוק
"טקס מרגש שהצליח לייצג כל כך הרבה
חלקים בפאזל של השבעה באוקטובר והמלחמה. והדמעות זלגו לל הפסקה ואז יונתן שמריז,
אחד שהפיח בכולנו תקווה חדשה. נחוש, מכיר בהפקרה ובשבר – קם מן ההריסות והתופת דור
שיוביל השיקום והבנייה של מדינת ישראל .
תודה למשפחת שמריז על מנהיגות ישראלית
מעוררת תקווה בימים חשוכים של כאב. קוּמוּ "
יום כיפור תשפ"ה
טקס בחדר האוכל
יום
כיפור תשפ"ה - 2024
פתיחתה של שנה זו היתה ועודנה
קשה ביותר, אנו בעיצומה של מלחמה שלא רואים את סופה. רבים כל כך נרצחו בדם קר,
אחרים נחטפו ונישבּו באכזריות. ואנו מצפים בכיליון עיניים לשובם, ולשיקומם של כל נפגעי המלחמה והלחימה באשר הם.
לנו, חברי משמר הנגב ותושביו,
יום כיפור הוא ציון דרך חשוב. שכן, במוצאי יום כיפור 1946 עלו ראשוני ותיקי
הקיבוץ, להתיישבות על הגבעה שאז היתה משמר הנגב, והיום היא "הגבעה
הראשונה". גבעה שלאחרונה עוברת שיפור כדי לעשותה נקודת זיכרון והוקרה
לראשונים שלא נכנעו לשמש הקוֹפַחָת, לריחוק, לאבק, לבידוד ולמחסור.
אומרים שקוֹצִים יְבֵשִׁים בְּצִדי הדְרָכִים זוכרים
שִׁלְהֵי קַּיִץ,
והשביל,
האם זוכר את הרגליים שפסעו בו לראשונה, לפני שבעים ושמונה שנה?
ואנו
שזכינו ליהנות מפרי עמלם,
מודים
על הזכות להמשיך ולבנות את חלומם.
רותי רוזנבלום
תפילות יום הכיפורים
יום הכיפורים תשפ"ה במשמר הנגב
נדמה
שהשנה בתפילות יום הכיפור כולנו מאוחדים ברצון
ובכוונה
אחת,
כל תפילה,
כל זעקה,
כל התכנסות,
היא
להחזרת אחינו ואחיותינו הנתונים בשבי ובצרה ולשמירה על החיילים והחיילות שלנו.
רגעי
דממה ורגעי זעקה התערבבו, רגעים פרטיים ורגעים ציבוריים, ביחד ולבד רגעים מתוקים
של שירה משותפת, תנועה של תפילה, חיבוקים וברכות וברכת הכוהנים המתוקים של הקיבוץ
שבה כל משפחה מתקבצת תחת כנפי הטלית לרגע. והתפילות – לא תמיד מובנות ומעוררות שאלות
ותהיות וגם חוסר נחת ובכל זאת רבים בוחרים לפקוד את תפילות יום הכיפורים בעיקר את
התפילה הפותחת וזו הנועלת את היום.
השנה
אירחנו את ליאור משומריה שביקש לבוא להיות איתנו , במילים שאמר דקות לפני תפילת
הנעילה, הדגיש את המהות האמיתית של היום הזה, זה לא יום עצוב, זה משמח להוציא
החוצה את מי שאנחנו, לא מושלמים בכלל.
רגעים
אלה מאפשרים להיות, מי בתפילה ומי בנוכחות מי בדשא ומי בפנים להיות
באחדות ובאהבה והלוואי וזו תהיה תפילת הנעילה שלנו כקיבוץ.
הובילו
והחזיקו את התפילות והתדר הקדוש אשר ארוש, יובל מינדל, ואיתן אאודה המופלאים
וחבורת המתפללים המתוקה על גווניה.
תודה
לסיני פסל שבכל שנה מרגש אותנו בתפילת יזכור והשנה במיוחד.
תודה
להילה מגידוביץ' על העזרה, תודה לכל מי ששינע ציוד, הרים וסידר, גם בסיום היום
הארוך. תודה לכל מי שהגיע להיות ביחד, זה הרגיש כנס של אהבה.
ענבל
ארוש
אוגדני הנפטרים
במשך עשור, הילה
שנהב ארגנה,
כתבה ועיצבה בקפידה את דפי הנפטרים של
חברינו שנפרדו מאיתנו והלכו לעולמם. הדפים משמרים את זכרם את מראה פניהם והם חלק
מההוויה של קיבוצנו, קהילתנו. על כך תודה
גדולה להילה.
נילי שלח לוי נרתמה
להמשיך את המפעל החשוב הזה וזו השנה הראשונה שנילי אספה, ארגנה ועיצבה את דפי
הנפטרים ( השנה היו רבים שנפרדו מרקמת חיינו). תודה לנילי שממשיכה את המעשה
המבורך.
ברכות!
ללידיה ולואיס ברקן
להולדת הנכד נטע
בן לאיתי ושקד
ברכות לכל המשפחה!
סוכות
תשפ"ה
סוכתנו סוכת שלום
חג המשק – 78 שנים
קיבוץ משמר הנגב –
עברו 78 שנים לעלייה על הקרקע ב- 6 באוקטובר 1946
י"א בתשרי
מוצאי יום כיפור תש"ז. בשבת 19.10.2024 נערך טקס על הגבעה הראשונה
הוסר הלוט מעל שלטי
התצפית. העיצוב אנבלה, הביצוע ה'מעשייה'
פרויקט הגבעה הראשונה היה חלומם של מספר חברים ואני ביניהם. יחד עם עלון
דגני גובש צוות מלווה: חנה גבאי, רונן פרייברג, רן אלעזרי, וצביקה בלושטיין. הצוות
החל לפעול בתחילת שנת 2021 לאחר שהגעתי עם ירי דגן שהיה מרכז המשק להסכמות על
תרומה מהתאגידים: 'נגב אקולוגיה', 'פוליביד', 'שקמה', ו'רפת משמר קמה'.
בשלה הראשון הוקמה גדר, נחפרה תעלה, דרך מקיפה ושער. בתחילת 2022 הוקמה
"העמותה לשימור מורשת משמר הנגב"
בעזרת כספי תרומות של חברי ותושבי משמר הנגב כולל בנים מחוץ לקיבוץ. נבנתה
התצפית. העיצוב של אנבלה פלדפבר גפן. בנוסף נמתח קו חשמל ובהמשך יהיה קו מים. כתות
בר מצווה השתלבו וימשיכו מסורת. אנו משלימים את רוב התוכנית וזה הזמן להודות לכל
מי שתמך ותומך ללא סייג בעשייה החשובה הזו.
יורם ענבר
מומוס – שמואל בונים כתב יום אחד לאחר הגעתו לגבעה הראשונה ב- 3
בדצמבר 1946 יום הולדתו ה- 18 , לאימו
ואחותו בבלגיה בצרפתית תרגם אותו לעברית לאחר שנים.
4.12.1946
לאמי ולאחותי יקירותיי
אתמול בערב, אחרי מסע ארוך במשאית, הגעתי לנקודה יחד עם צבי (נובק)
קמתי בבוקר, לעשות הכרה עם הנוף.
ואיזה נוף! מדבר מכל עבר ורק גדר תיל
בין המדבר שבחוץ לגבעה החשופה שלנו. אבל האופק! אופק עד אין סוף. לקבל סחרחורת. קרוב יותר אלינו כמה בקתות
של בדואים המשתלבות בנוף בצבע הקירות
שלהן. וגם אוהלים שחורים כאלה,
רובצים, פחוסים על הקרקע.
לרגלי הגבעה שלנו דרך עפר רחבה למדי.
נאמר לי שזהו כביש, כביש בין עירוני אפילו! מן ה"כביש" הזה, לגבעה שלנו שביל עפר. השער לנקודה הוא
כעין "חמור" מעץ עטוף חוטי תיל.
ברכה לחג המשק ה- 78
בתצפית שאנו חונכים היום, זמן ומרחב משמשים בערבוביה. השקיעה שתבוא בעוד
זמן מה היא שקיעה שהילכה עלינו קסמים. ואם האופק, כביכול, התקרב אלינו, אנו יודעים
שהוא בן בנו של מרחב שביקשנו לדעת את סודו.
ברוכים יהיו המציבים אותנו בנקודה שכל אחד מאיתנו רשאי לצפות לעבר, להווה
ולעתיד. אחת אני יודע – כאן, בגבעה
הראשונה נולד, ערב אחד, בית בזכות האור שבקע במרחקים האפלים. אורו של חדר האוכל –
מפנס נפט פשוט – שהבחנו בו, ערב אחד, בשובנו מהעבודה. לא אורה של ביר מנסור, אלא
של משמר הנגב. "הנה הבית" קרא חבר אלמוני. מן הגבעה הזו, לגבעה השנייה
ועד היום זהו שם התואר שלנו.
אני מפנה מבטי לחצר, למרחב הקטן מוקף גדר תיל. אז, כעתה יורד עליה הלילה.
הפעמון צלצל לאסיפה. היא תהיה סוערת כרוח הקרה הנושבת בין הצריפים או רוגעת
כשקיעה, ז'אק ידבר בוודאי.
בחצר, צריפים שניים. החדר הקיצוני של הדרומי, חדר הקשר, המקלט פולט
גרגורים. שושנה הקשרית, משדרת, מטעימה בנקישות של מפתח מורס "כאן משמר הנגב,
כאן משמר הנגב, כאן..." והשידור ממשיך עד עצם היום הזה.
מומוס
ועוד...
במרחב "איילים" התקיימה פעילות יצירה על בד. פיסה לכל משפחה ליצירת שטיח
הנושא: "ביתי בתמונה" בציור ברקמה, הדבקה ו...עוד. על הפעילות ניצחה
בגדול: דבורל'ה בן יהודה
הבוידעם בבית ביטחון פתוח לראשונה לציבור ולהתרגשות, במרפסת בית
גיל-עד "קפה משמר" ובבית מורשת
חידון חפצים מהראשית....
הקהל בגבעה..
נוף מהגבעה
כאן על הגבעה
י"א בתשרי תש"ז
היה התאריך הגורלי,
78 שנים חלפו מאז
אבל עדיין מרגש, לפחות
אצלי.
לראות את הגבעה השוממה
מאחורי שער נעול,
ולהתלהב מהאיך והמה
שניצבים ממש ממול,
כי הגבעה הראשונה שלנו
חלק ממכלול גבעות,
השנייה והשלישית איתנו
ואולי יתווספו גם אחרות...
כך הם חיינו כאן, בין השלוש
התחלה, אמצע וסוף,
נאמר לראשונים שעלו לא בלי
לחשוש
היה לכם חזון, היה לו גם מעוף,
וכדברי אותה בדיחה על התייר
שאל: "נראה לי קצת מוזר
איך בניתם יישוב באמצע גן
פורח"...
יש אומרים שלהקים זה מעשה
לא קל
הדורש המון עבודת כפיים,
אך לשמר את ה"המפעל"
קשה, קשה ממש כפליים...
ואנו ננסה כאן להבטיח
שנעשה הכול, במלוא העבודה,
יסודות נחפור ולבנים נניח
ואם נרצה אין זו אגדה!
וכמילות שירו של יהושע צפריר
ז"ל לחג ה- 30
... ביתי ילדות ונוער, שרשרת של דורות
ביתי לעד נטוע באדמה הזאת...
אלון דגני
21 באוקטובר 1948 ,
דגל משמר הנגב מתנוסס על משטרת באר שבע
אחרי
שהיינו במצור זמן ממושך, הדרך לנגב נפתחה ב-20 באוקטובר ב"מבצע יואב"
בפיקודו של יגאל אלון . קמנו בבקר ומצאנו בחצר שלנו את הג'יפים של חטובת יפתח
ועליהם, מכרים רבים שלא ראינו מאז פרוץ הקרבות.
על כיבוש באר שבע הוחלט בצה"ל כמעט בחיפזון: מועצת הביטחון עמדה
להכריז על הפסקת אש. והכרח היה להספיק לקבוע עובדות בשטח. משימת הכיבוש הוטלה
על חטיבת הנגב בפיקודו של נחום שריג (סרגיי). ועל חטיבת
השריון נושאת מרגמות כבדות. לפנות ערב
הגיע אלינו יצחק שדה, המפקד האגדי של הפלמ"ח ומפקדה הטרי של חטיבה 8 . גרנו אז בצריף בעל שלושה חדרים
שניצב בערך במקום שעומד היום בית גיל עד. צריף שלושה חדרים, שאכלס שלושה
זוגות בלי חופה וקידושין: ז'ן וז'ק
בורשטין, מרים ואני, לאה ודוד אלון בחדר
הדרומי, הקרוב ביותר לבית הביטחון. יצחק
שדה קבע את מטהו בחדרו של דוד ששימש בתפקיד
המא"ז ומבלי שנוזמן, התיישבנו על המיטה שבחדר. יצחק שדה ישב במלוא
הדרו, מודע לאישיותו, משקפיים נוצצים על מבט קצר ראי, זקנקן של חכם סיני . מישהי
הציעה קפה ויצחק שדה רמז שקוניאק מתאים יותר למעמד. מאי אן , נמצא בקבוק. 777 .
קציני מטהו נכנסו ויצאו בעיסוק גדול
נושאים מפות ויוצאים עם פקודות. בחוץ נשמע הטרטור של מכשיר קשר . כך נודע לנו
שכיבוש באר שבע מתוכנן ליום המחרת. לילה שקט אך קצר ירד עלינו . בשעה ארבע לפנות
בוקר שמענו שאון תותחים עמום מכוון באר
שבע (גיורא גלקר ,תותחן בצבא ארגנטינה,
גויס באותו לילה) ושוב השתרר שקט, מין שקט של יום כיפור. לא נשבה רוח דרומית
מזרחית שתישא את קולות הקרב. לא נשמע קול של רכב על דרך העפר. לא היה הרבה מה
לעשות ב"משק" של אז. חיכינו
בציפייה דרוכה השמש כבר הייתה גבוה בשמים
אולי שעה עשר, עשר וחצי כאשר הגיח
ג'יפ ,מעלה ענן אבק, הגיע הישר לבית הביטחון: שליח דחוף של יצחק שדה.
הקרב על באר שבע הסתיים, נפלה תחנת הרכבת, גם קן ההתנגדות שבבית העלמין
הצבאי ובשעה 9.30 נכבשה המשטרה ... ואין
לנו דגל להניף עליה הוצאנו את הדגל שלנו,
מסרנו אותו לשליח המצווה של ה"זקן" שיצא בתימרות אבק גדול לבשר לעולם שבאר שבע, אכן ,נכבשה. וההוכחה
בידו.
[בו
ביום החלה הביזה של העיר ע"י חלק מן הלוחמים אבל למה לקלקל תמונת ניצחון בה מככב דגלינו ? ]
היום ממש 76 שנים לאירוע
מומוס
ברכות!
לתמי
וגיל ענבר
להולדת
הנכדה
בת
ליובל ועמית
ברכות
לכל המשפחה!
עדכונים מהמכינה – 10.10.2024
לאט אבל בטוח המכינה מתחילה את
שילובה באורחות הקיבוץ וחיי הקהילה לצד תכנית לימוד עשירה ומלאה.
החניכים השתתפו בטקס הזיכרון לציון ה- 7.10 ובפעילות בניית הסוכה.
בתחילת החודש התנסו החניכים ביום עבודה בענפי הקיבוץ בהם ישתלבו במהלך
השנה במטרה לאפשר תחילת פעילות נעימה וחלקה מיד אחרי החגים.
משפחות מאמצות
התקיים מפגש מרגש עם המשפחות המאמצות בו צוותו החניכים למשפחה המאמצת אשר
תלווה אותם במהלך השנה.
קשר בין דורי
לבקשת צוות ההיגוי, גם וותיקי הקיבוץ "יאמצו" את המכינה במסגרת
מפגשים אישיים. חניכי המכינה ישודכו עם כ- 12 ותיקים וותיקות הקיבוץ שהביעו נכונות
ורצון למפגשים שבועיים בשעות אחר הצהריים.
נעשה ונצליח!
בברכת חג ותפילה לסוכת שלום וחזרתם של כל החטופים לביתם.
חברי צוות ההיגוי
כתבה: נאווה ברג בלובשטיין
אסיפה
ביום שבת בתאריך 5.10.2024
בשעה 20:00 בחדר ישיבות במזכירות ובזום
סדר יום:
אישור מועמדותה של עירית כרמי דגני לחברות
בוועד ההנהלה
הארכת קדנציה נוספת לתומר רכטמן, כמנהל עסקי של קיבוץ משמר הנגב
יו"ר האסיפה: אסף רוט
אסף רוט:
פתח את הישיבה ואמר כי הוא מקווה שהשנה תהיה טובה הרבה יותר מהקודמת.
1 . הצגת מועמדותה של עירית לוועד ההנהלה
עירית כרמי דגני:
נולדתי במשמר הנגב, עסקתי בחינוך, הייתי
חברה בוועד האגודה ובתפקידים נוספים., ניסיוני בתפקידים השונים נותן לי תמונה רחבה
של הקיבוץ וצרכיו. אני מעוניינת להיות שותפה לעשייה ולכן מבקשת להצטרף לוועד
ההנהלה.
תומר רכטמן: אני בתפקיד ארבע שנים, החלפתי
את ירי וקיבלתי מערכת מתפקדת היטב., בניהול המשק שותפים חברים וגופים רבים, ואני
מודה להם על כך. לאחר פנייה מההנהלה הכלכלית והתלבטות ארוכה, החלטתי להמשיך לקדנציה נוספת. אני חבר קיבוץ שנים רבות וחשוב לי מאוד המקום,
ולכן אני מבקש את אישור האסיפה להארכת הקדנציה.
תומר הציג מצגת שסקרה את הישגי המשק עד כה
ואת התוכניות לעתיד.
דיון פתוח:
אמנון גזית העלה שאלות:
איך
נוכל להגדיל את חלקנו בחלוקת הרווחים של שקמה?
מה עם תוכניות שלא הצליחו או שטרם יצאו
לפועל?
אבשלום – לאן הולכים הרווחים משם, והאם
חלקנו של משמר הנגב הוא 4.5%?
תשובת תומר:
חלקנו בחלוקת הרווחים של שקמה הצטמצם עקב
השקעות רבות בענף המטעים. יש צורך לחזק את הענף ולכן הושארו יותר רווחים בתוך
הענף.
רווחי אבשלום, שכוללים בתי קירור
ונדל"ן, נמוכים בשלב זה ומועברים לתאגידים.
באשר לתוכניות שלא הצליחו, פוליביד נמצא
במצב לא טוב ואנו פועלים לשיפור. כמו כן, חוסר היציבות בהנהלת החשבונות נמשך, אך
נראה כי הצלחנו לייצב את הענף.
דימה מקרנקו:
מציע לקיים מכרז על התפקיד, התפקיד כולל יותר מדי פרויקטים לאדם אחד. מציע להאריך
את הקדנציה בשנה אחת בלבד.
אסף רוט:
טוב שיש הרבה פרויקטים, ותומר אינו עובד
לבד. הוא מקבל תמיכה מהוועדה הכלכלית ומאהוד לוריא. תומר קיבל תמיכה מלאה מההנהלה
הכלכלית, והציבור יאמר את דברו בהצבעה בקלפי.
דורית גזית:
היום עוסקים בשינוי המבנה הארגוני יש בעיות במערכת החינוך ובתחום הנהלת החשבונות. אני
מציעה להאריך את הקדנציה של תומר בשנתיים.
יורם ענבר:
דווקא בשל חוסר היציבות יש לאפשר לתומר קדנציה נוספת על מנת להשלים את הפרויקטים
שעל שולחנו. אהוד לוריא הוא בחירה מצוינת, ושיתוף הפעולה בין אהוד לתומר הוא טוב.
רשם:
נחשון שניר
אסיפת אגודה
ביום ראשון 6.10.2024 בשעה 20:00 בבית בורוכוב
סדר
היום: עמותת אחים לחיים
מציגים:
דימה
מקרנקו : מציג את הנושא
דברי רקע:
העמותה כוללת חברים שנפצעו בפעילות מבצעית. יש לה מרכז בכפר טרומן ומרכז צפוני
בקיבוץ אלונים. העמותה בקשר עם משמר הנגב כחצי שנה ומעוניינת להקים מרכז דרומי בקיבוץ
משמר הנגב.
מטרת העמותה: שיקום וחזרה לחיים מלאים
עבור חברי העמותה. העמותה כוללת 32 רופאים וממומנת בעיקר מתרומות, בעיקר
מארה"ב.
הצעת
שיתוף פעולה עם קיבוץ משמר הנגב: משמר הנגב מיועד להיות המרכז הדרומי של העמותה,
עם כ-330 חברים מהדרום.
פגישה
חיובית עם נציגי הקיבוץ.
יתרונות
הקיבוץ: מיקום נגיש, קרבה לכביש 6
שיתוף
פעולה רחב במגוון תחומים, כולל תעסוקה דרך שירותים מהקיבוץ (ספורט, מכבסה,
מרכולית, ח"א ועוד ).
פעילויות
משותפות כמו טיולים, אירועי חגים ובר מצווה.
קשרי עבודה: העמותה נמצאת בקשר שוטף עם הצוות שהוקם
בקיבוץ לצורך העניין, עם מוסדות המועצה ועם רמ"י.
תוכנית
הקרקע: העמותה מעוניינת להשתמש בשטח של כ-3 דונם בתוך מתחם "ארמון דוד".
הקיבוץ לא יממן את הוצאות העמותה.
הצגת
מסמך עקרונות: דימה מציג את מסמך העקרונות. מדובר במסמך ראשוני, ולאחר אישורו
בהצבעה ניתן יהיה להתקדם. עורכי הדין של העמותה, האגודה והקיבוץ ינסחו מסמך משפטי.
סעיפים
עקרוניים במסמך:
·
ההתקשרות
ל-10 שנים, עם אפשרות להארכה ל-5 שנים נוספות.
·
כל
ההשקעות יבוצעו על חשבון העמותה.
·
לאחר
15 שנים, הבית של העמותה יעבור לרשות הקיבוץ.
המרכז
הפעיל ביותר של העמותה בכפר טרומן מקבל כ-100 חברים ליום, מלבד שבתות וחגים שבהם
אין פעילות.
שאלות
ותשובות:
מומוס: חשש מקיום מגבלות על פעילות חילונית
בקיבוץ.
תשובה: כל אחד יחיה לפי אמונתו, לא יוטלו
מגבלות.
יורם ענבר: בקשה להציג את הצוות המוביל מטעם הקיבוץ
ולראות את השטח המיועד. ציין שיש עמותה נוספת בשם "העמותה לשימור מורשת משמר
הנגב שלא נכללה בתהליך.
תשובה: הצוות מטעם הקיבוץ כולל את דימה, שרה
בורנשטיין, תומר רכטמן, אליסיה ודורית גזית
תומר רכטמן: יש להסדיר את הייעוד של השטח עבור פנאי
ונופש.
שאלה מהקהל: האם חברי העמותה יסתובבו חופשי בקיבוץ?
מה יקרה במקרה של חיכוכים?
תשובה: גילי מהעמותה מאמין בשיתוף פעולה וברצון
טוב, ולא רואה בעיה בחברי העמותה המשתמשים בשירותי הקיבוץ.
תשובה: החוזה המשפטי יתייחס לכך.
שאלה נוספת: האם הקהילה תראה את החוזה לפני תחילת
העבודה, וכיצד יובטח שמירה על האינטרסים שלה?
תשובה: דימה ציין שהחוזה יפורסם ויהיה איש קשר
מטעם הקהילה שיגן על האינטרסים שלה.
הצבעה: ההצבעה תתקיים בין יום שלישי 8.10 ליום חמישי 10.10.2024
רשם:
נחשון שניר
קלפי
הנושא: מתווה עקרוני להתקשרות עם עמותת
"אחים לחיים"
בעד – 210 84%
נגד -- 39 16%
סה"כ מצביעים – 249 בעלי זכות הצבעה – 437 % המצביעים
57%
קלפי
ביום ראשון 13.10 – עד שלישי 15.10.2024
הנושא:. תומר רכטמן מסיים קדנציה כמנהל עסקי בינואר 2025
האם את.ה תומכ.ת בהארכת הקדנציה? ולכמה זמן? שנתיים או ארבע שנים?
תומר נבחר לקדנציה נוספת למשך שנתיים
קלפי
ביום רביעי 16.10. –יום חמישי 17.10.2024
הנושא: בחירת עירית כרמי דגני לחברת ועד
ההנהלה
עירית כרמי דגני נבחרה לחברת ועד ההנהלה
פרוטוקול ועד הנהלה -
אגודה קהילתית
תאריך הישיבה: יום רביעי 09.10.24, מזכירות
חברי ועד נוכחים: דימה מקרנקו (יו"ר), סיגל שלו, יהונתן חורי,
יוגב לוצאטו, שרון ארמה ענבר, אתי לוי, שירה ישראלי טדגי, עמית רוקח, אייל גרנסיה.
מוזמנים קבועים:
מוזמנים: חברי ועדת ביטחון - אורי אורן ומאור סדון
על סדר היום
1 . עדכונים
2 . נוהל העסקת עובדים
מהשטחים
3 . התנהלות הועד
מהלך הדיון:
1.
עדכונים
מנהלת האגודה
○
בשבוע הבא יתקיים מפגש להצגת תוכנית ההרחבה של בית
העלמין (נשלחה הזמנה לציבור) מדובר במפגש לצורך העברת המידע לציבור. לא תתקיים
הצבעה על הנושא מאחר ומדובר בתהליך שמחויב לפי משרד הדתות ומאחר ומדובר בהצגת התיכנון
האדריכלי/ הנדסי של בית העלמין בלבד. מוזמנים לשמוע.
○
אכיפה - אליסיה והילה פועלות להוציא לפועל את
ההצעות שהועלו בוועד האגודה בישיבות קודמות בתחום האכיפה. נקבעה פגישה עם המועצה
ונבחנות מספר אפשרויות שיתנו מענה ללא צורך בתקציב מיוחד. לאחר שתיבנה תוכנית היא
תובא לאישור הועד.
○
חינוך - מסיימים לבנות את התקציב לשנת 2025.
○
שיפוץ מבני חינוך -
■
עופרים - התקבלו דרישות ביורוקרטיות רבות אשר
הושלמו לאחרונה ואנו נמצאים בשלבים
אחרונים לפני יציאת המכרז דרך המועצה.
■
איילים - קיימות הרבה בעיות סטטוטוריות שנדרשות
כדי לבצע את השיפוץ, כדוגמת העברת השטח לידי המועצה, כרגע הנושא נמצא בטיפולם של
אנשי המקצוע למציאת פתרונות.
■
מרכזונים - לאחר שנעשה התכנון הראשוני של שני
המרכזונים במבנה המנהלות ולאחר שהתבצעה בדיקה מעמיקה של היועצים השונים התברר כי
לא ניתן לשפץ את החלק במבנה שבו מצויים המשרדים מבלי להחליף את התקרה כולה, דבר
שיגרום לאי עמידה במסגרת התקציב. כמו כן לאחר פגישה של דימה, יניב כהן יצחקי (מנהל
הפרויקט) ותומר במועצה התברר שהמועצה מסרבת לחתום על אישור השיפוץ, כל זמן שהשיפוץ לא ייעשה לא לפי התכנון שהוגש להיתר.
לאור זאת הוחלט לבדוק חלופות למבנה המרכזונים, כאשר החלופה היחידה שקיימת היא
המבנה של שרה כרמל. כרגע נבדק מול המועצה האם יתאפשר לממש את כספי הפיתוח על המבנה
הנ"ל. במקביל מועצת חינוך התבקשה לבדוק את ההיבט החינוך של מעבר המרכזונים
לשם. לאחר שתתקבלנה התשובות מהמועצה וממועצת החינוך בוועד.
○
ונדליזם והתפרצות למועדון לחבר - לאחרונה התגברו
מקרי ונדליזם באזור המחזורית והתפרצות למועדון לחבר של ילדים ובני נוער. אליסיה
הוציאה הודעה לציבור ותטפל פרטנית גם אל מול ההורים. אנו קוראים להורים לשוחח עם
הילדים ולהסביר את החשיבות בשמירה על הרכוש הציבורי ובאיסור המוחלט על התפרצות
למבנים סגורים.
○
תברואה - נעשה מיפוי של מקומות הגזם בקיבוץ. התברר
כי ישנם 2 נקודות איסוף בעייתיות המקשות על האיסוף ויוצרות חסימה של מעברים
וחניות. עובדי התברואה ואליסיה מנסים למצוא נקודות איסוף נוספות שיתאימו לצורך של
המועצה ושל הציבור.
○
הסתיימה עונת הרחצה בהצלחה - הועד מודה לסיגל על
עונה מוצלחת ומאורגנת.
○
אולם הספורט - התקיימו מספר פגישות של דימה, יניב
כהן ואבירם טדגי עם מחלקת ההנדסה במועצה
כדי לקזז בעלויות ולהצליח לעמוד בתקציב הקיים. קיימת דחיפות להזדרז עם המכרז מאחר
ולכספים שאושרו לנו בקול קורא יש תוקף עד לחודש מרץ 2025. התוכנית הסופית הועברה
למועצה.
○
מנהלת רווחה -ישנן 2 מועמדות אשר עברו את שלב
הסינון הראשוני והן תעבורנה לבחינה ולראיון של צוות אגודה הנהלה ונציג ציבור
(דימה, תומר, הילה עמר ואליסיה) .
2.
נוהל
העסקת פועלים
○
אורי ומאור חברי ועדת ביטחון הגיעו להציג לועד
נוהל העסקת פועלים.
○
לוועדת הביטחון ולהנהלה הגיעה בקשה מחברי שכונת
השבעים לבחון אישור הכנסת פועלים מהשטחים לטובת הבנייה המרוכזת של השכונה החדשה
מאחר והם נדרשו לקבל הצעות מחיר מקבלנים וקיים פער משמעותי של 30% בין עלויות של
עובדים זרים או בעלי ת.ז כחולה לבין העלויות של פועלים מהשטחים.
○
לאחר קבלת ייעוץ משפטי ופגישות עם מנהלי הקיבוץ,
האגודה והעסקים הוחלט על קביעת נוהל מסודר שמצד אחד ייתן מענה לציבור שעומד בפני
בניית בית ו/או שיפוצים ו/או עבודות אחרות ומצד שני יצמצם ככל הניתן כניסה של
פועלים מהשטחים או לכל הפחות ידאג לתת מענה ביטחוני מספק ככל האפשר.
○
הנוהל קובע דרך אישור מסודרת מול הרב"ש ומציב
תנאי של שכירת אבטחה חמושה על חשבון מזמין העבודה ככל והוא יבחר בהעסקת פועלים
מהשטחים בעלי אישור כמובן.
○
ועדת הביטחון דנה בנושא מספר פעמים ונפגשה עם
הנהלות הקיבוץ, האגודה והעסקים כדי לדייק את הנוהל.
○
חברי הועדה הציגו את הנוהל והרציונל העומד מאחורי
כל סעיף.
○
ניתנו הערות ניסוח של חברי הועד על הנוהל והן
הועברו
○
לשאלת חברי הוועד - האם נכון כי בשטח אולם האירועים לנים פועלים
מהשטחים והאם האישור לכך ניתן על ידי ועדת הביטחון או הרב"ש? חברי ועדת
הביטחון הבהירו כי למרות שלאותם הפועלים יש אישור שהייה ולינה בתוקף, העניין לא
הובא לאישור או ידיעת הוועדה והרב"ש והוא בניגוד לדעתם המקצועית. הנושא נמצא
כעת בבחינת הוועדה ומסקנותיה יועברו במסגרת פרוטוקול הוועדה.
○
חברי ועדת הביטחון העלו בפני הוועד תלונה כי
התקבלה החלטה של הנהלת הקיבוץ להלין בשטח הקיבוץ עובדים זרים המועסקים בשקמה מבלי
שהתקיימה התייעצות ו/או ניתנה הודעה לוועדת הביטחון. מאחר והנושא איננו בתחום
סמכותו של ועד האגודה אך מדובר בנושא שאמור היה להיות לכל הפחות בידיעתה של ועדת
הביטחון, תעשה פנייה להנהלה לשתף את ועדת הביטחון ולקבל ממנה המלצות לבניית מנגנון
שיבטיח את ביטחון הציבור.
הוחלט - לאשר את הנוהל ולהביאו לאישור האסיפה. מומלץ
להביא לידיעת הציבור את העלויות הנדרשות בגין האבטחה החמושה לפני האסיפה.
שרון ארמה ביקשה להסתייג מהסעיף לפיו קבוצת בונים
מחויבת בתשלום בעבור 2 מאבטחים חמושים כאשר העלות מתחלקת בין כל הבונים לעומת בונה
יחיד המחויב בתשלום העלויות של מאבטח אחד אך נושא בכל העלות לבדו והנטל איננו
מחולק באופן שווה.
3.
התנהלות
חברי הועד
○
בהמשך להחלטת הוועד להעלות לאסיפה את הצעת
ה"אחים לחיים" ולחילוקי הדעות בין חברי הוועד אשר פורסמו לציבור בניגוד
להחלטות קודמות של הועד :
○
בתחילת הקדנציה ופעם נוספת במהלכה קיבלו חברי
הוועד החלטה כי מרגע שמתקבלת החלטה ברוב קולות ואף אם ישנם חברים המתנגדים לה - כל חברי הועד עומדים מאחורי ההחלטה ולא מורשים להביע
את התנגדותם בפני הציבור, אלא אם נרשמו קודם לכן בפרוטוקול כדעת מיעוט מתנגד.
○
הרציונל של ההחלטה היא ליצור אחדות ולייצר אמון של
הציבור בהחלטות הוועד. ברגע שחבר ועד יוצא בפומבי כנגד החלטה שהתקבלה, הוא מייצר
בלבול בקרב הציבור וחוסר אמון בחברים שקיבלו את ההחלטה.
○
ישנם חברי ועד שסבורים כי זו חובתם כנציגי ציבור
להביא בפני הציבור את כל המידע כולל הצדדים השליליים של החלטות. לטענתם הציבור לא
קורא את הפרוטוקולים ולא מגיע לאסיפות ואז מצביע ללא המידע ומתחושת בטן ולכן
מחובתם להביא לציבור את המידע. עוד נטען כי החלטת הועד הייתה להביא את ההצעה
לציבור מבלי לתת המלצה בעד ונגד ולכן זכותם לתת את כל המידע בפומבי.
○
מנגד ישנם חברים שסבורים שהבסיס לאמון אמור להתחיל
בתוך הוועד. מרגע שהוועד נתן סמכות להקמת צוות שיחקור את הנושא ויגבש את ההצעה הכי
טובה שניתן ואשר היא התקבלה בוועד ברוב קולות - אזי ההצגה של דעת המתנגד בפומבי
ולא במסגרת הפרוטוקול גורמת לזילות בזמן, ביושרה וביכולת המקצועית של הצוות ובעצם
מציגה אותו כמי שלא דאג לקבל את ההחלטות הנכונות עבור הקהילה. הדבר גורם לחוסר
אמון של הציבור בהתנהלות הועד ובכל ההחלטות המתקבלות בו. מה גם שישנם חברים
המכבדים את ההחלטה שיש להימנע מלהגיב בפומבי ונוצרת אסימטריה מול הציבור מאחר ורק
דעת הנגד נשמעת.
○
לעניין טענות שהועלו בדבר חוסר שקיפות או אי ידיעת
הציבור - במסגרת הפרוטוקולים של ישיבות הועד אנחנו משתדלים לפרוס בפני הציבור את
כלל המידע שבידינו ואת הלבטים שעלו טרם קבלת ההחלטה.
○
ההודעה על כינוס אסיפה מפורסמת לפחות כ-4 ימים
לפני ומאפשרת פרק זמן מספיק כדי שהציבור יתעניין בנושא, יחזור ולקרוא פרוטוקולים
וישאל שאלות.
○
נפתחה תיבה מיוחדת במקומי לפניות הציבור ושם ניתן
מענה מהיר לכל שאלה שעולה.
○
אך בכל זאת, קיים קושי ממשי מזה זמן רב, לגרום
לציבור להיות מעורב ופעיל בהליכים ובהחלטות ויש לחשוב על דרכים נוספות לעשות זאת .
○
כדי להתמודד עם הקושי הנ"ל הוצע כי בכל החלטה
שמובאת לאסיפה תפורסם לציבור טבלה שתציג את היתרונות והחסרונות שהעלו חברי הועד -
בתקווה שזה יעזור לציבור להבין את כל האספקטים השונים שעלו בפני חברי הועד בעת
העברת הנושא להצבעה באסיפה
○
חברי הועד ביקשו להוציא קריאה לציבור להעביר הצעות
שלדעתו יגרמו להנגשה טובה יותר של המידע ו/או לדרכים יצירתיות שיגרמו למעורבות
גדולה יותר.
○
הועלו 3 אפשרויות עליהן יידרשו חברי הועד להצביע :
1.
לעמוד מאחורי החלטות שהתקבלו ברוב קולות גם אם אני
מתנגד או לא שלם עם ההחלטה ולא להשמיע את הדעה הפרטית של חבר ועד בציבור.
2.
לבקש להירשם באופן אקטיבי בפרוטוקול כדעת מיעוט
מתנגד ובכך להיות משוחרר מהמניעה לפרסם בציבור.
3.
לאפשר לכל חבר ועד לכתוב את דעתו ללא הגבלה בכל
המדיות.
עונת הרחצה בבריכה הסתיימה
הסתיימה בשבת ה-5.10.2024
גליה קרפ חברת אגודת משמר הנגב -
סגנית מנהל סורוקה
ד"ר גליה קרפ – כהנא מונתה לתפקיד סגנית מנהל סורוקה. ד"ר קרפ – כהנא החלה דרכה בבית החולים לפני 18 שנים. מזה כשנתיים משמשת כרופאה בכירה במחלקת ההרדמה, ומרכזת את תחום ההכשרות הסימולציות הרפואיות, במסגרת תפקידה תהיה אמונה על החטיבה לרפואה פנימית, תחומי בטיחות המטופל, מניעת זיהומים ותרופות, וכן על מקצועות הבריאות.
בהצלחה!
סיפור אישי
בשבעה באוקטובר 2024 היינו בחבל נורמנדי בצרפת. בסיור
באחת הערים – הונפלור שגודלה פחות מגודלה של שדרות. שוכנת בשפך נהר הסיין. באחד
מרחובות העיירה ראיתי בחלון הראווה של חנות שמרכולתה היתה חפצי אומנות שונים,
כלנית קטנה עשויה קרמיקה על גבעול מתכת נעוץ על כן מרובע גם הוא מקרמיקה. זו תהיה מתנה
סמלית לשבעה באוקטובר. נכנסתי לחנות לברר ובשיחה בצרפתית (רצוצה) עם בעל החנות שאל מאיפה
אני, לתשובתי – ישראל תגובתו היתה, זה יום עצוב מאד. האמפתיה היתה גלויה. לא רק שנאה ואנטישמיות יש מעבר לים.
מרגלית
עפיפוניאדה
