מה בעלון
נספרים הימים. 100 כבר חלפו מהאסון והארץ
לא שקטה והמועקה נמשכת לעצב אין סוף, המחשבה על הא.נשים הילדים החולים שנחטפו
ועדיין נמצאים שם בעזה אינה מרפה אינה מבשרת טובות כאשר ברור שכוח לא יחזיר אותם
שלמים. הקהילות החלו למצוא מקום פחות ארעי שיחליף את המלון שמתאים לשהייה קצרה של
נופש אך אינו בית. קהילת כיסופים שמשמר הנגב יצר קשר להוות מקום לשיקום העדיפה את
עומר כמקום שהציע לארגן תוך זמן קצר יותר את המקום לשיקום עד החזרה לכיסופים.
העמותה לשימור מורשת משמר הנגב מסיימת שנה
שנייה להקמתה ולהלן סיכום פעילותה ותוכניתה לשנת 2024
קירוב לבבות הינו נושא מאחד אוכלוסיות.
הרעיון לארגון פעילות משותפת של תושבי רהט, תושבים שונים מאזורנו עלה בבני שמעון
לפני שירד עלינו החושך. כדי להפציע אור מתוכו היוזמה קמה לתחיה ועליה מספרת
דבורל'ה בן יהודה.
במרחב איילים – כיתות ג'-ד' יזמו הכנת
ברכות לרופאים ביום הרופא הארצי. כל השנה יש להוקירם וביום המצוין על שמם על אחת
כמה. סיפרה על פעילות המרחב ענת כהן הררו מובילת צוות "איילים".
רשטון – רחל ראם היתה חברה במשמר הנגב מ-
1951 עבדה במקומות שונים ובעיקר השאירה
חותם במזכירות הטכנית בסוף שנות ה- 60 ותחילת ה- 70 . עזבה מסיבות אישיות והיתה
קשורה למשמר הנגב כל השנים עד יום מותה לפני כשבועיים וביקשה להיקבר באדמת משמר
הנגב.
מומוס מעלה זיכרונות כתרבותניק בגבעה
הראשונה, זו שעכשיו על ראש שמחת משמר הנגב. הבנייה מתקרבת אליה מתוך הגבעה השנייה
ושיקומה נעשה מתוך תרומות שונות של תושבים ושל נתן זומר התורם הגדול.
היה מפקד אש ויום הצופה בשבת האחרונה
פרוטוקולים של ועדות פעילות: מועצת חינוך
וועד האגודה. ונבחרו נציגים חדשים לוועדת
ביטחון
100 ימים בשבי
סיכום פעילות העמותה למורשת משמר הנגב לשנת
2023 ותוכנית 2024
מפרש השלום – יוזמה אזורית
ברכות לעומר ברסלר גונן לגיוס לצה"ל
מסיפורי הגבעה הראשונה, תרבות חלק ב' –
מומוס
רשטון שבה הביתה – רחל ראם 31.1.1933 – 10.1.2024
כתב: אלון דגני
במרחב איילים מציינים את יום הרופא
תשפ"ד
פרוטוקול מועצת חינוך ב- 2.1.2024 רשמה:
אופיר כהני
פרוטוקול ועד האגודה ב- 10.1.2024
נר זיכרון חודש ינואר
תנחומים לפרנסס צ'רקוף על פטירת אמה ג'סי
צ'רקוף
ברכות לעומרי ברסלר גונן לגיוסך לצה"ל
מפקד אש ויום הצופה - שבט איתן - צופי משמר הנגב
מאה ימים בגיהנום
100 ימים חטופים בשבי והזעקה עלתה בכל רחבי
המדינה. והדאגה אינה נפסקת.
תושבי משמר הנגב עמדו במשמרת בכביש הכניסה
לקיבוץ לאות הזדהות ודרישה להחזרת החטופים.
31.12.2023
סיכום פעילות
העמותה למורשת משמר הנגב
שנת 2023 ותוכנית
2024
עיקר פעילות העמותה התמקדה בשני מוקדים, הגבעה הראשונה ובית מורשת. בנוסף
החלה פעילות חברתית בהדרכתה של דבורל'ה בן יהודה.
סה"כ התקציב שעמד לרשותנו כ- 153 אלף ₪ . 14 אלף ₪ יתרות משנה שעברה
+ 139 אלף ₪ תרומות השנה (לאחר ניכוי עמלות בנקאיות). 128 אלף ₪ נתרמו ע"י
נתן זומר (קרן ZOMER
FOUNDATION ) + כ- 11 אלף ₪ נתרמו באופן אישי.
מתוך סך התרומות נוצלו להשקעות
כ- 128 אלף ₪ (128 אלף ₪ לבית מורשת +38 אלף ₪ בגבעה הראשונה. סך 25 אלף ₪
עוברים לתקציב 2024 .
ביצוע 2023
הגבעה הראשונה – התוכנית היתה להקים עמדת תצפית בעזרת כספי
תרומות של תושבי הקיבוץ ומחוצה לו (כ- 26 אלף ₪ ). בפועל ביצענו שביל כורכר אל
העמדה +משטח בטון. בשל קשיים בביצוע הפנורמה בעונה הקיצית, נדחתה השקעה זו לרבעון
הראשון של 2024 . לאחר שהתקבלה תרומה ייעודית מנתן זומר, הוצבה מצלמה 360 מעלות
במרכז הגבעה. לצערנו נגנבו השנה עצים שנשתלו ע"י כיתת בר - מצווה ו- 2
שולחנות קק"ל. נקווה שבעזרת המצלמה נוכל למנוע גנבות בעתיד.
בית מורשת – בחודש ספטמבר נערכנו לשיפוץ. התקבלו 3 הצעות מחיר מהן נבחרה זו של
הידי מילר שהצעתו עמדה בתקציב. בשלב ראשון רוקנו את הצריף.
השיפוץ כלל את המרכיבים הבאים: טיפול נגד טרמיטים, תיקוני גג, בניית
שירותים מונגשים עם כיור ומראה, השמשת הכיור המערבי כולל מים חמים, שיפוץ מדפים
בארונות המטבח.
התאמת החללים לתוכנית עיצוב הפנים שכללה הורדת קיר המחסן הדרומי ותמיכת
הקורה הנושאת, הגדלת מחסן יד שנייה מצד צפון מערב, ציפוי 3 קירות בלוחות גבס.
צביעה בצבע לבן את כל פנים הצריף, צביעת הכניסה בצבע חום. תיקון רשתות החלונות וצביעת החלונות הקטנים,
תיקוני חשמל בהתאמה לשיפוץ.
התחלת רכיבי העיצוב – הדבקת פלקטים של "סיפור מקומי" על
קירות האולם המרכזי. יש לציין את תמיכת הקיבוץ ברכיבים תשתיתיים מאחר והצריף שייך
לקיבוץ.
תוכנית 2024
הגבעה הראשונה – נשלים את עמדת התצפית, נוסיף ספסל ונערך להקמת
פרגולה. במקביל נבחן סלילת שבילים אל מוקדי עניין בגבעה. סך הערכת ההשקעה כ- 25
אלף ₪ . המימוש עפ"י היקף התרומות.
בית מורשת – נמשיך במימוש תכנית עיצוב החללים. התקנת תצלום ענק של הקיבוץ, עיצוב
הקיר האחורי של השירותים, הכנת החלל בו
יוצגו חפצים מהעבר. נמקם את שלטי הכיתות באזור תאי הדואר ונערך להכנת מתקן חדש
להצגת תמונות השלטים.
סך ההשקעות – 35 אלף ₪. הוצאות כלליות (רואה חשבון, משפטיות ושונות) – 5
אלף ₪ . סך תוכנית ההשקעות – 65 אלף ₪ .
במידה ונתן זומר יתרום עוד מנה של 100 אלף ₪ נוכל לשפץ את הרחבה שלפני בית מורשת לרבות
החלפת דלתות והתקנת פרגולה.
פעילות חברתית – למידת שירים מהשנים הראשונות של הקיבוץ בהדרכת
דבורל'ה בן יהודה. נטיעת עצים בגבעה הראשונה.
יורם ענבר – מנכ"ל "העמותה לשימור מורשת משמר הנגב"
תעודת הוקרה לנתן זומר על תרומתו לשיפוץ בית מורשת מוקדשת לזכרם של חברינו שמחה ורוזה ברקוביץ קרובי משפחתו
סיפור מקומי של משמר הנגב מראשיתו עד ימינו. על קירות בית מורשת
עיצוב: רינה פיינשטיין נחמיה
מפרש
השלום- יוזמה אזורית
אי שם
לפני ההיסטוריה של עידן ה- 7 באוקטובר, נהגה ע"י נשות המועצה האזורית בני
שמעון רעיון שיקרב את לבבות הא.נשים באזורנו. הרעיון הוא ליצור מפרש שלום מחובר מפיסות בד שעליהן יציירו
המוזמנים/ת את רעיונותיהם/ן ל"שלום" – קירוב לבבות. חדווה גבריאל נציגת סוייץ
פנתה לדבורל'ה בן יהודה לארגן את הפעילות במרכז – "סוויץ'" הנמצא בבית "עידן
הנגב" אזור תעשייה משותף לבני שמעון, רהט ולהבים. התוכנית נעצרה על ה- 7
באוקטובר ולחזור לרעיון המבורך נדרש זמן לעכל היכן אנו נמצאים במחשבות, במועקה
שאופפים אותנו גם עתה. עם פתיחת השנה האזרחית הוחלט ע"י המארגנות חדווה
גבריאל ורעות דידי בנדט לממש את הרעיון ועתה אולי יותר מתמיד לקרב לבבות.
תרומה
של מיטיב שרצה לתת ביטוי של סולידריות איפשרה להתניע. דבורל'ה שכבר קיבלה את
הפנייה בפעם הראשונה נענתה לביצוע וחיברה את בית "גיל-עד" להכנת
החומרים. נקנה בד מתאים, ב"גיל-עד" גזרו ותפרו כ- 45 ריבועים בגודל 40X
40
ס"מ כאשר על כל ריבוע יצויר רעיון אישי.
הפיצו
את תאריכים ומיקום וכ- 50 נשים ואפילו משפחות נענו לקריאה. בערב אחד, לכמה שעות, הגיעו נשים ומשפחות לצייר
על פיסות הבד, מסרים מעודדים ומחזקים ברוח התקופה. פיסות הבד המצוירות יחוברו
למפרש שיתלה בסופו של דבר על קיר מרכזי בעידן הנגב.
יש
לציין ש"סוויץ'" עושה להרבה אנשים סוויץ בחייהם: מלמדים שם קורס מזורז לעברית
נערות שמתכוונות להמשך לימודים בספיר ועוד הרבה פעילויות המקדמות את הנוער ברהט.
פיסות
הבד שנגזרו ב"גיל-עד" יחוברו אף הן שם ואת המלאכה המחברת ארגנה והדריכה
דבורל'ה בן יהודה.
הרעיון
אומץ ע"י הילה מגידוביץ' שעל תרבות משמר הנגב ובקרוב תצא קריאה לצייר פיסות
שלום בקהילת משמר הנגב.
אחת מפיסות
הבד שירכיבו את מפרש השלום
מסיפורי
הגבעה הראשונה. תרבות . חלק ב'
Kultur trager : סוכן תרבות (גרמנית) , סבל תרבות (עברית).
כל זמן שהפעילות התרבותית הייתה תוצרת עצמית, היא לא
דרשה ממני מאמצים רבים או מחשבות מעמיקות
על התוויית דרך. נוכחותי בערב הווי וגרירת השולחנות, העניקה לאירוע גושפנקא רשמית
והשאירה לי זמן פנוי לכתיבת מכתבים ארוכים
למשפחתי ולחברי בתנועה.
הפן השני היה עם התרבות שהשפיע עלינו היישוב, זה ששכן מעבר למרחבים ולשקיעות המפוארות שהילכו עלינו
קסם. אכן דאגה אמיתית, מאורגנת ע"י מוסדות ממוסדות רבים וביניהם ועדת התרבות של ההסתדרות. בתום העבודה
בקו המים, מחכים ברוחמה לנוסעי האוטובוס
ולא פעם היה מתייצב פלוני, המום מנסיעה ארוכה במחוזות לא ידועים ומכריז שהוא מיועד להביא תרבות למשמר הנגב. מכאן
ואילך, מתחת לבגדי העבודה המאובקים, אני לובש את האצטלה של ועדת תרבות שלמה. ראשית כל להושיב את האורח
בקבינה של הטנדר. משהגענו הביתה, למצוא לו
מקום לינה באחד משני הצריפים (יש תמיד איזו
מיטה פנויה ), להזמין אותו לארוחה, להסביר לו את טיב המקום ואת גיווני הקהל
ובמקביל להודיע ברבים על האירוע, להחזיר אותו לחדר למנוחה קצרה, לערוך את חדר
האוכל בהתאם לנושא - להרצאה, אין צורך
להזיז, כמו להופעת אמן, יישב הקהל ליד השולחנות. חוזר לצריפים, לדרבן את המהססים, לצלצל בפעמון, להציג את האורח, להודות לו בתום על
ההופעה/ההרצאה, להשכיב אותו לישון, להקים אותו השכם בבקר
שלא יפספס את הטנדר ואת ה-conection לאוטובוס מרוחמה.
אז מה היה לנו עד עכשיו?
מאזן לא מלא לפי הזיכרון ולפי הביזיון:
פלוני אלמוני שערב אחד הגיע מאי-אן, נודד בעולם ובליווי מנדולינה שר משירי העמים שפגש כתרמילאי. כיוון שאיש
מאתנו לא דיבר אנגלית והלה דיבר גרמנית, הוטל על שטוקי להציג אותו בפני הקהל:
"הוא ישיר ,,,," פתח שטוקי ולא הוסיף. האורח כבר השלים בעצמו והציג בעצמו את שירי העמים שפגש
בנדודיו. בפרק ההרצאות, זכורות לי שתיים,
לא בגלל התוכן אלא בגלל הביזיון. בא עמנואל בן גוריון – אך הדגיש בפתח דבריו שיש להגות את שמו ביוד: בין גוריון – דבר
ארוכות בנושאי ספרות וסיים בכך שהוא,
עמנואל, הוא בנו של מיכה ברדיצ'בסקי, הגילוי לא עורר שמץ של התפעלות בקהל
שהיה מורכב ברובו מעולים חדשים. יודעי הספרות, העברית, קוראי אלתרמן,
מוסינזון, ס. יזהר, יפי הבלורית והתואר מצאו תמיד
סיבה להתחמק מנוכחות בהרצאה. לבאה, למשל, מצאו עיסוק לילי-ביטחוני
שאינו סובל דיחוי ושהשתיקה יפה לו. כך מצא עצמו לשונאי פלוני מול אותו קהל צייתן
של עולים חדשים. הוא תיקן שגיאות נפוצות,
התפלמס עם עמיתים, הציע חידושים ומבין המובאות מן המקורות קבע בפסקנות שאת ה-
"אני מצפצף עליך" יש להמיר ב – "אני מריע עליך"
אינטרמצו תרבותית שאיחד את הציבור כולו: הצגת הסרט
הראשון. בטנדר קטן, מצויד בגנרטור קטן, מכונת הקרנה ופנס תרגום, הגיע מפעיל אחד.
המרחב בין שני הצריפים היה לאולם , המסך- סדין שנתלה על קיר האחד מהם. הזמנו את
נימר, השומר הבדואי, התיישבנו על מחצלות וחזינו בסרט ראשון במשמר הנגב: גרסה קולנועית של ג'יין
אייר לשרלוט ברונטה. האווירה הקודרת של
אנגליה הויקטוריאנית שררה לשעה ארוכה, בלתי נשכחת בין שני הצריפים. סינמה פרדיזו
בנגב.
השמתם לב שבדרך כלל לצ'לו או לבאס מתלווה, לרוב, איש קטן? וכך הווה ערב אחד
עם בואו של אמן כזה. חוץ מן הקושי להושיבו
עם כלי הנגינה שלו בקבינה של הטנדר, הכול התנהל על פי "נוהל קבלת
אמנים" . היה זה ליל קיץ נעים וישבנו
ברחבה שבין חדר האכילה לשני צריפי המגורים וכבר דימינו שאנו יושבים מסביב למדורה. לאחר
שהאמן כיבד אותנו בכמה קטעים קלאסיים, הוא ביקש ללמד אותנו יצירה - מילים ולחן-
משלו מלווה במשיכות נמרצות בְּקַשְתוֺ, מילים פשוטות שלא דרשו העמקה יתרה: "נור-נור-נור,
מצה אל התנור" ולא ידענו שאנו עדים
לבכורה של יצירה מן המלחין יהויכין שטוצ'בסקי .
כמה מילים על חדר האוכל, בצורתו, צריף בין
צריפים, מבנה עץ מחופה גג של פח. שלושה חלקים, לו : מחסן האקונומיה, המטבח וחדר האוכל עצמו. החלונות פונים לצד המנוגד לכניסה
ולעיתים יש הנכנסים ישר מבעד לחלון, בפנים כמה שולחנות וספסלי עץ לישיבה. המבנה
משמש לא רק כמקום של אוכל אלא כאולם למסיבות (ר' לעיל) אלא גם כמועדון קריאה או כתיבה
תודות לאורו החזק של פנס ה"לוקס". זהו גם מקומו של סדרן העבודה
ורשימותיו. יושב באחד השולחנות הפינתיים. הקישוט נזירי: על רהיט ללא תואר ושם
פרוטומה בגבס, של בורוכוב – מתנת המפלגה. מעל המחיצה החוצה בין המטבח לחדר האוכל,
שעון מטוטלת, שריד מן הרכוש הדל ממצודת
בורוכוב. כתריאל, ממונה עלין כפי שהוא ממונה על תפעול ה"לוקס". מטפס על
ספסל, בודק את תנועת המטוטלת, מותח את הקפיץ ומקבל בהכנעה שהשעון איבד את היכולת
לציין את הזמן החולף, בצלצול. מילא, אלם שכזה.
ובא שחקן תיאטרון "האהל, איינשטיין יעקב
איינשטיין, האבא של... בתוכניתו, ערב של קריאה
אמנותית כפי כונה אז. לשחקן בעל מוניטין שכזה, נציג תיאטרון שהיה רק שני
ל"הבימה", מובטח היה, הפעם, קהל מכל חלקי החברה. וכבר נערך חדר האוכל
לאירוע. סדרן העבודה גלה עם רשימותיו
לשלחן מרוחק, הספסלים סודרו שורות-שורות, הקהל תפס את מקומו לאורו של
ה"לוקס" שצפצופו נשמע עליז יותר ואורו בהיר יותר. איינשטיין ניצב מול הקהל וגבו
אל דלת ההזזה שחצתה בין חדר האוכל למטבח וחיכה בסבלנות שהרעש שמאחוריה יפסק. במטבח, אכן, טרם סיימו
לבשל תבשיל, שמן הסתם, לא סבל דיחוי, ודוק: בישול
מהיר של כמות מסוימת דורש את חומם של שני "פרימוסים" והווה ידוע
שפרימוס הבוער כהלכה משמיע רעש כשל מבער מטוס סילון. שני פרימוסים: על אחת כמה
וכמה. עומד איינשטיין ומחכה בסבלנות שמשלחת שיצאה דחופה למטבח, תרסן את שתי
הטבחיות שוויתרו על ערב תרבותי למען תזונת הכלל . סוף סוף הושלח הס בגבו של איינשטיין, הוא הכריז בשנית על נושא תכניתו כאשר, הפעם,
הרעה נפתחה מעל ראשו: שעון המטוטלת נעור פתאום לחיים והחל לצלצל . תחיית
קפיציו וגלגלי השיניים שלו דינג- דון, דינג-דון
וכל הקהל מַחָרֶה אחריו, מונה במקהלה :"......חמש, שש, שבע....." בתשיעי או בעשירי השעון פסק
מצלצוליו, סתם ולא פרש ודי ביזיון וקצף.
מה דקלם איינשטיין באותו ערב של קריאה אמנותית? איש אינו זוכר אך שירת הברבור של שעון המטוטלת תירשם לעד
בתולדות התרבות המקומית.
לימים,
נזדמנתי לתיאטרון "האוהל" ואף
ביקרתי מאחורי הקלעים בזכות אחת השחקניות שהייתה, בעבר, תלמידתה של אמי בב"ס
"תרבות". היא הציגה אותי בפני השחקנים אך ביקשתי ממנה : "יונה, אל
תגידי שאני ממשמר הנגב..."
מומוס.
רשטון שבה הביתה רחל ראם 31.1.1933 – 10.1.2024
סיפורה של משפחת אוקס הצעירה שב וחוזר אל
פאריס 1921 אב המשפחה מגיע לארץ המובטחת ומחכה עשר שנים לאשתו עד שתקבל את האישור
המיוחל. רחל-רשטון נולדה ב- 31 בינואר 1933
אחיה הצעיר נולד כמה שנים מאוחד יותר. בשואה נלקח האב לאושוויץ, האח הצעיר
נספה בתאונה וכך נותרות להן שתי הנשים לבדן בעולם.
רשטון מתחברת לתנועה הנוער הבורוכובי
ומדריכה בו בשכבה הצעירה. מספרים עליה שהכירה את כל שירי התנועה בעל פה.
בסמינר העולמי של התנועה ב- 1950 התחברה
לגרעין שעלה בסופו של דבר לקיבוץ יראון. מאוחר יותר נטשו 4 בחורות את הקבוצה
ושתיים מהן, ביניהן רשטון עלו לנגב לקיבוץ הצעיר, שם התחברו להם הקשרים הישנים
מהתנועה בצרפת. מדריכים, חניכים, אבות המייסדים.
בקיבוץ עבדה בין השאר בצאן, בחינוך
ובמזכירות הטכנית. רשטון התחתנה בפברואר 1955 בחתונה משולשת יחד עם עדה טנצר
שהגיעה איתה מצרפת ומיראון.
ב- 1956 נולד בנה יחידה דודי.
האוקס העקשן הפך לראם אציל. מאוחר יותר
עבדה באפעל יחד עם יצחק טבנקין שאמר לה: את כבר לא צרפתיה אבל עדיין לא מספיק
יהודייה... ועם משפט כזה צריך להמשיך לחיות ולהתקדם.
תחת החזות העליזה פריסאית עממית הסתתרו להם
הרבה דרמות. מותם של האב והאח, גירושין, בן יחיד אבל עם כל הצללים רשטון ממשיכה
בחייה, עוזבת את הקיבוץ אך נשארת בקשר הדוק
ואכפתי . בכל מפגש תמיד התענינה בנעשה בקיבוץ והיתה מתעדכנת בכל פרט.
לנו הצופים מהצד, זה נראה קצת תמוה אבל
כנראה שלרשטון זו היתה הדרך לשמור על השורשים שלה במקום שאותו אהבה ואליו שבה
היום.
יהיה זכרה ברוך.
.כתב: אלון דגני
במרחב "איילים" מציינים
את יום הרופא לשנת תשפ"ד
11 בינואר הוא יום הרופא בארץ. ביום זה לפני כשבוע צוות
מרחב איילים שוחח עם ילדי המרחב על קיומו של יום זה בו הציבור מוקיר את תודתו
לרופאים בכל מקום בו הם מטפלים בחולים.
קיבוץ משמר הנגב ידוע במספר הרב של רופאים ורופאות שזה
ביתם. לצוות איילים: ענת כהן הררו, סוף נחושתן, תמיר דמרי, היה חשוב לחבר את הילדים לנוכחותם של הרופאים/ות
החיים ממש בקהילה המקומית. הילדים הכינו דברי ברכה אותם שמו בתאי הדואר באופן שמי.
את רופאי המשפחה של משמר הנגב ד"ר אלי טננבאום וד"ר שני כספי קידמו ברכות על דלת הכניסה למרפאה.
הרופאים במשמר הנגב: כרמית אזולאי, איתי בסר, לימור בסר, מורן ברייטשטיין,
אורי גלנטה, אושרי וילקנסקי, דוד ירדני, ג'ינה כהן, אורן ערן, מעין קוסובסקי, תמר
קוסובסקי, גליה קרפ, משה רוחם, אילן רחמני
צבירן, ליטל רחמני צבי רן. ורופאי המשפחה שלנו אלי טננבאום, שני כספי.
פרוטוקול מועצת חינוך
תאריך הישיבה:
יום שלישי, 02.01.2024, במזכירות
נוכחים:
אופיר כהני (יו"ר), רותי שיינפלד, רתם גליקי, שרון ענבר, תמר שלח עמר, ענת
ליכטר פלד
חסרים:
לינה פרנס, איריס פרץ (מ. מרחבים), ארבל פסל (מ. נעורים)
מוזמנים קבועים:
דקלה יסעור (מ. גיל הרך), סיגל שלו (נציגת ועד האגודה), אליסיה ליסוביה (מ. קהילה)
על סדר היום:
2.
תהליך איתור מועמדים לניהול החינוך החברתי (כיתות א'-ו')
3.
תוכנית עבודה לשנת 2024
4.
גיל הרך - עדכון והתייחסות לגבי המשך שנה"ל
מהלך הדיון:
1. תקציב חינוך 2024
·
נבנה
תקציב 2024 ע"י מנהלות החינוך ולאחר חשיבה משותפת עם אליסיה, שרון ואופיר
הוצג למועצת חינוך.
·
הוצגה
תמונת המצב הכוללת של תקציב החינוך הצפוי לשנת 2024 אל מול הביצוע בפועל של 2023,
בחלוקה לפי מערכות חינוך.
·
גיל
הרך
o
התקציב
מאוזן. התקציב אושר
o
בתשפ"ד
ובתשפ"ה הוחלט כי יופעלו ארבעה גנים (בית תינוקות 'סביון' ופעוטון 'נורית'
יפעלו באותו הבית) לאור ההתאמה לכמות הילדים בשכבות הגיל.
·
מרחבים
(א'- ו')
o
לאחר
הערכת הנתונים המבוססת על הביצוע ב2023, נבנה תקציב ל2024 שמסתכם בגירעון
o
במהלך
שנת 2023, נעשו צעדים ושינויים במערכת, ללא העלאת תשלומי הורים:
§
פיצול
החינוך החברתי והעסקה של שני מנהלים במשרה מלאה: מנהל למרחבים (כיתות א'-ו') ומנהל
לנעורים (כיתות ז'-י"ב)
§
ארבעה
בתים בחינוך החברתי: מעל 60 ילדים במרחב איילים (כיתות ג'-ד') הביא לפיצול המרחב
והעסקת שני צוותים נפרדים מספטמבר 2023 ועד אוגוסט 2024
§
מחירי
החשמל, מים, ושכר עבודה עלו משמעותית ותשלום שכר הלימוד לא עלה בהתאמה. חשוב לציין
כי שכר הלימוד לא עודכן ב-6 השנים האחרונות
o
לאחר
הצגת התקציב במועצת חינוך הועלו אפשרויות לאיזון תקציב 2024:
§
יש
לבחון עדכון יחס החניכה (בימי חול ובחופשות) כך שיותאם לגיל (1:12/1:15), מקרים
מיוחדים יילקחו בחשבון
§
יש
לבצע בקרה הדוקה יותר במהלך השנה של הוצאות כולבו
§
יש
לבחון אפשרות לצמצום ארוחות בוקר בחופשים לילדים או ביטולן (הילדים יביאו מהבית) ,
עלות הארוחה יקרה עבור כל מרחב ועל אף הערך המוסף, מרבית הילדים מביאים ארוחת בוקר
מהבית כבר היום
§
יש
לבחון תשלום נוסף של ההורים עבור פעילויות שיא בחופשים
§
יש
לבחון העלאת תשלומי הורים החל מספטמבר 2024
o
בישיבה
הבאה תתקבלנה החלטות לגבי האפשרויות לצמצום ההוצאות והתייעלות, על מנת לאשר את
התקציב כשהוא מאוזן.
·
נוער
(ז'- י"ב)
o
לאחר
הערכת הנתונים המבוססת על הביצוע ב2023, נבנה תקציב ל2024 שמסתכם בגירעון
o
נעשו
צעדים ושינויים במערכת אשר גרמו להעלאה בהוצאות:
§
בקיץ
2023 גויס פרויקטור להפעלת הפעילות בחופש הגדול
§
בספטמבר
2023 הרחיבו הצופים את העשייה והפעילות לשני ימי פעילות בשבוע
§
בעקבות
המלחמה, גויס מנהל זמני וכמות המדריכים תוגברה
§
בדומה
לחינוך החברתי, שכר הלימוד המשמש את תקציב המרכוזנים והצופים יחד, לא עלה בשנים
האחרונות, על אף השינוי הארגוני שבוצע
o
לאחר
הצגת התקציב במועצת חינוך הועלו אפשרויות לאיזון תקציב 2024:
§
יש
לבחון עדכון יחס החניכה כך שיותאם לגיל (1:25) ולא פחות מ-2 מדריכים לכל מרכזון
§
יש
לבחון האם הבקשה מהמועצה אזורית בני שמעון, בהשתתפות בשכר מדריכים חלה גם ב2024
§
יש
לבצע בקרה הדוקה יותר במהלך השנה של הוצאות כולבו
§
יש
לבצע תוכנית עבודה משותפת בין הצופים למרכזונים
§
יש
לבחון העלאת תשלומי הורים החל מספטמבר 2024
o
בישיבה
הבאה תתקבלנה החלטות לגבי האפשרויות לצמצום ההוצאות והתייעלות, על מנת לאשר את
התקציב כשהוא מאוזן
·
לאחר
שתקציב החינוך יאושר במלואו, התקציב יוצג לוועד האגודה לאישור הסופי ולאחר מכן
נעדכן בהחלטות ובתוכניות עבודה.
·
תיבנה
תוכנית לביצוע בקרות תקציב ב2024 ועמידה בתוכניות העבודה בהתאם.
2. תהליך איתור מועמדים לניהול החינוך החברתי (כיתות
א'-ו')
·
לאחר
עדכון וגיבוש דרישות התפקיד, ייצא קול קורא. להמלצות על מועמדים ניתן לפנות לדלית.
·
תהליך
בחירת מועמד/ת מתאים/ה- מועצת חינוך תגיש בקשה לוועד האגודה לבחון את דרך בחירת
המועמד ותהליך העבודה:
o
מועצת
חינוך רואה לנכון להקים צוות איתור וגיוס חיצוני.
o
הצוות
יבחן את המועמדים ויביאו לאישור הוועד.
o
המועמדים
ייבחנו ע"י כלים מקצועיים והתאמה מלאה לדרישות התפקיד. ולא תתקיים אסיפה
בנושא והאישור לא יבוא להחלטת הקהילה בקלפי.
3. תוכנית עבודה 2024
·
לקראת
שנת 2024 מועצת חינוך בונה תוכניות עבודה ודרך פעולה למימוש התוכנית.
·
מועצת
חינוך התחלקה לצוותי חשיבה ועבודה.
·
בכל
אחד מהצוותים הוגדרה משימה והמטרות להשגתה, בניית תוכנית והוצאתה לפועל:
o
שיתוף
פעולה של מנהלי החינוך ושותפים נוספים מהקהילה (אם יש צורך)
o
גיבוש
המלצה לתוכנית שנתית בהתאם לתקציב ומדיניות החינוך בקיבוץ
o
הצגת
הרעיון והתוכנית מול מועצת חינוך והמנהלים
·
לאור
תאוצת השינויים, עיצוב עתיד החינוך החברתי מכיתה א' ועד י"ב הינו העיסוק
העיקרי.
·
ישנו
צורך ברור בגיבוש מבנה ארגוני והגדרת אג'נדה חינוכית משותפת.
·
אנו
שוקדות על הבנה ודיוק הצרכים של הילדים והנוער בחינוך החברתי, תוך בניית תשתית
חינוכית קבועה לשנים הבאות, שתסייע במימוש הערכים והחזון של משמר הנגב.
4. גיל הרך - עדכון והתייחסות לגבי המשך שנה"ל
·
תודה
גדולה לצוות הגיל הרך ולדקלה בראשותו על המסירות והרגישות במהלך תקופה מורכבת זו
·
ימי
היערכות
o
בעקבות
שינוי סדרי העדיפויות הנובעים מהמצב הבטחוני, הוחלט לדחות את הדיון בנושא ׳הוספת
ימי היערכות׳
o
בהמשך השנה
יקבע מועד חדש לפגישה של ההורים עם המדריכה הפדגוגית של מערכת הגיל הרך, איילת
מוצ׳ן, בה ידון הנושא ועל פיה תתקבל החלטה משותפת
o
במידה
ויוחלט על הוספת ימי היערכות באוגוסט, הם יחלו רק בשנה הבאה (אוגוסט 25)
·
שעות
פתיחה בחול המועד פסח
o
במהלך
ימי חול המועד פסח, 24-26 לאפריל, הגנים יפתחו בשעה 8:00
o
בהתאם
לניסיון של השנים האחרונות, במהלך חול המועד פסח מרבית הילדים מגיעים לאחר השעה
8:00 בבוקר, לכן הוחלט לשנות את שעת פתיחת הגנים.
·
סיום
שנת הלימודים תשפ"ד
o
היום
האחרון לשנת הלימודים הנוכחית, יהיה יום חמישי ה-22 לאוגוסט 2024
o
לפי
לוח השנה, היום האחרון לשנה"ל היה אמור לחול ביום שישי ה-23 לאוגוסט.
לאור ניסיון עבר, כאשר היום האחרון הינו יום שישי, יום קצר שבו גם המרחבים סגורים,
מגיעים ילדים בודדים לגנים ולכן הוחלט להקדים ביום.
·
חוזים
בגיל הרך
o
בעקבות
המלחמה שפרצה ואיתה הפעלת שגרת חירום, טרם חולקו חוזים לחתימות ההורים. לידיעתכם
החוזים יפורסמו לחתימתכם במהלך חודש ינואר, ויכללו את ההחלטות הנ"ל.
פרוטוקול ועד הנהלה -
אגודה קהילתית
תאריך הישיבה: יום רביעי 10/01/24 מזכירות + זום.
חברי ועד נוכחים: דימה מקרנקו (יו"ר), שירה ישראלי-טדגי, סיגל
שלו, יהונתן חורי, יואש בורנשטיין, יוגב
לוצטו.
חסרים: יואב ברקן, עמית רוקח ואייל גרנסיה
מוזמנים קבועים: אליסיה ליסובייה (מנהלת האגודה)
מוזמנים: איציק בונים
על סדר היום:
- הצעה של איציק בונים
- הצעה תקציבית ראשונית
מהלך הדיון:
1. הצעה של איציק בונים
○ איציק ביקש לדבר
על ערבות הדדית ועל החשיבות של כל אדם שמתגורר בקיבוץ וצריך לפעול בסולידריות ולהירתם
לטובת אספקת שירותים אף אם הוא לא משתמש בהם.
○ לדעת איציק יש
צורך בשקיפות כדי לרתום את אמון הציבור ולמנוע מקרים כמו זה הדיון באסיפת הביטחון
האחרונה.
○ איציק מציע לחזור
להנהלת החשבונות כפי שהתקיימה בשנת 2004 שם כל סעיף בתקציב היה צבוע ומחולק פר
אדם, כך שכל אחד יודע כמה הוא משלם בעבור כל תחום בכל חודש.
○ התקציב הראשוני
הוצג בפני איציק והוא נוכח לראות כי התקציב אכן מחולק וצבוע לכל תחום בנפרד וניתן
לראות מהו גובה התקציב לכל שירות שניתן - איציק הציע כי תתווסף עמודה לתקציב ובה
יוצג עלות לאדם לכל תחום כדי לדעת מה ההשקעה האישית שלהם בכל אחד מהשירותים.
○ איציק מבקש לעצור
את ההשקעה שנעשית במבני החינוך - לטענתו זה לא הזמן להשקיע בהם אך הוסבר לאיציק כי
הפרויקטים כבר מצויים באמצע התהליך וההחלטה לא התקבלה במסגרת הועד אלא במסגרת
האסיפה ולכן כל החלטה אחרת בנוגע למבני החינוך/ציבור תוכל להתקבל רק באסיפה.
הוחלט: הועד קיבל את הצעתו של איציק להוסיף עמודה
בתקציב אשר תציג את העלות החודשית של כל משלם מיסים בעבור כל אחד משירותי האגודה.
2. הצעת תקציב ראשונית
○ הכנסות האגודה
מבוססות על תשלומי המיסים של כ- 600 תושבים ומהכספים שהמועצה מחזירה חזרה מתוך
תשלומי הארנונה שהיא גובה.
○ תקציב המועבר לחינוך -
כבר בשנה שעברה התקבלה החלטה בוועד היוצא כי התקציב המועבר לחינוך מהאגודה יופנה
אך ורק לפרויקטים קהילתיים חינוכיים.
אולם מאחר והחינוך נאלץ לעמוד באתגרים תקציביים השנה, הוא השתמש בתקציב שהועבר
לטובת השוטף של המערכת.
חברי הועד חוזרים ומדגישים כי יש לפעול בהתאם להוראות הועד ולהפנות את התקציב
לטובת פרויקטים שיטיבו עם הקהילה ולא לתת לכספים אלו ל"היבלע" בתוך
השוטף.
מערכת הגיל הרך מאוזנת תקציבית, לעומת החינוך החברתי המצוי בגירעון תקציבי מאחר
ותפקיד הניהול של המערכת פוצל לשני מנהלים נפרדים, גדלה ההוצאה על הצופים והמערכת
לא העלתה תשלומי הורים בארבע השנים האחרונות. כפי העולה, 85% מהוצאות החינוך החברתי
הם לטובת שכר עובדים.
אליסיה ומועצת החינוך כרגע בדיונים על פתרונות והצעות לייעל או לשנות את המסגרת
החינוכית.
○ פאב צעירים - הפאב איננו
נכלל עוד במסגרת תקציב האגודה ומתנהל באופן עצמאי ובצורה נכונה - חברי הקהילה
מוזמנים להגיע ולפרגן לצעירים שמפעילים אותו !
○ מועדון לחבר - יש חריגה
מהתקציב השנה עקב טיפול שנעשה בגג.
○ ספרייה - נסגרה ולכן אין לתקצב אותה עוד במסגרת 2024..
○ רווחה - בשנה שעברה התקבלה החלטה כי האגודה תשתתף בכ- 50% מהשכר של מנהלת הרווחה עם הקיבוץ.
חברי הועד סבורים כי יש לבחון מחדש מהן הגדרות תפקיד הרווחה בשירותים אותם מספקת
הקהילה והאם בכלל יש צורך לתקצב תחום זה בעלויות גבוהות ומבלי שיש תמורה נראית
לעין.
מאחר וכבר מתקיים הליך מיון מתמודדים לתפקיד ניהול הרווחה, ביקש הוועד לקבל את
הגדרות התפקיד, כדי שיוכל לבחון האם יש היתכנות להמשיך לתקצב את התפקיד באותו
האופן ו/או לצמצם עלויות ו/או להפריד את התפקיד מהקיבוץ ולהגדירו מחדש.
אליסיה תעביר במהלך השבוע את הגדרות התפקיד כפי שהוצגו בקול קורא והועד יצביע
ויחליט על גובה התקציב של הרווחה.
○ נוי - הנוי עמד בתקציב
שהוגדר ב-23 ואף נותר ביתרה בעיקר בשל החיסכון במים. תודה רבה לאריאל על ההשקעה.
התקציב לשנת 24 יעמוד על אותו הסכום ויכלול את העלאת המחיר של הקבלן.
○ תברואה אגודה - הועד ביקש לבחון מחדש את עלויות התברואה, לאור כך שרוב התקציב
יוצא על משכורות ולא בהכרח יש צורך במספר רב של עובדים באותו התחום במספר משמרות.
○ בריכה - תקציב הבריכה חרג מהסכום שהוקצב לו ב- 23 בעיקר
בגלל עלות החלפת המים בבריכה שמולאו לפני העונה לטובת אירוע בזר מעדנים. לא ברור
עדיין האם תפתח שנת הרחצה השנה (אם תקציב הבניה של הבריכה לא יעבור המועצה לא תאשר
את פתיחתה) אך התקציב יכלול את עלויות הבריכה כך או כך.
בעניין זה, אליסיה פנתה מספר פעמים בבקשה להגדיל את ההשתתפות של אולם האירועים
בתקציב הבריכה באלף ש"ח נוספים אך טרם קיבלה תשובה. חברי הועד ביקשו להפנות
שוב את הפניה לאולם האירועים שאורחיו נהנים במשך הקיץ גם הם מהבריכה.
○ שמירה וביטחון -
השתתפות האגודה בתקציב הביטחון ב-23 עמדה על 300 אלף לאחר השתתפות העסקים.
ועדת הביטחון העלתה בקשה להציב שומר בשער 24/7 כאשר בשעות הלילה יהיה גם שומר בשער
וגם סייר. בנוסף גם הועלתה בקשה לרכישה/השכרה של רכב ביטחון פנימי.
חברי הועד ביקשו להמתין לכינוס ועדת הביטחון החדשה וזימונה לוועד כדי להציג את
התוכנית המלאה לביטחון ועוד בטרם יסתיימו דיוני התקציב.
○ משק חי - נערכו שתי פגישות של אליסיה עם המועצה כדי להכין תוכנית לאירוח
חוגים לילדים בעלי צרכים מיוחדים במשק החי וכן להפעיל את משק החי כחלק ממערכת
החינוך בדמות חוגים/התנדבויות וכדומה.
הוחלט: לדרוש כי כל גיוס של כוח אדם באגודה מחויב לעבור
את אישורה של אליסיה וכי לא יחזור
מקרה בו מנהל מגייס צוותים ומבלי
שזה עובר את האישור של מנהלת האגודה.
התכנון הוא לסיים את כל דיוני התקציב ולהציג תקציב עד סוף
חודש ינואר. לשם כך, יתגבר הועד את הפגישות לפעמיים בשבוע וישלח שאלות הבהרה במקרה
הצורך באמצעות הדוא"ל.
חודש ינואר
דוד כהן – אביו של ראובן
כהן ז"ל, 20.9.1880 - 18.1.1966
נתן רדזנובסקי – אביה של שרה דור
ז"ל 29.6.1892 - 21.1.1972
יוסף גליצקי - אביו של מקסי גליקי ז"ל 21.12.1897
- 31.1.1973
בן ציון דגני – חברנו משנת 1951
, בעלה של שושנה ז"ל, אביהם של מיכאל, עידו ואלון, גיתית וגיא 15.11.1927- 23.1.1989
גדליה אלון – אחיו של דוד אלון ז"ל 20.4.1921- 20.1.1995
דוד אלון – חברנו משנת 1946
, בעלה של לאה ז"ל, אביהם של גיל
ז"ל, דבורה, חן וצפי 14.5.1926 - 2.1.2000
כתריאל מגריל – חברנו משנת 1946
(היה במצודת בורכוב) בעלה של דורה ז"ל,
אביהם של אריה, רוני וצביקה
18.6.1914 - 10.1.2000
אדית פרידמן - אמה של נורית אורן 28.1.1929 - 12.1.2005
יוסף שיבובסקי – חברנו משנת 1952
בעלה של גינה ז"ל אביהם של מיכאל ז"ל, דניאלה ז"ל, מאיה ועודד 19.9.1929 - 24.1.2005
חוליו פוקלמן – אביו של מנואל
פוקלמן 28.2.1924- 17.1.2006
עדה זנבילוביץ - אמה של ראדה גולדפדר 23.2.1937- 5.1.2008
לולה מרטינובסקי – חברתנו משנת
1957 רעייתו של אריה אמם של טלי ראך וגיל
4.6.1932-
7.1.2009
מישל וארי -
חברנו משנת 1968 6.1.1935 -
28.1.2011
דורה רובינשטיין – אמם של סוזי
פוקלמן ודוד רובינשטיין 2.12.1927 - 17.1.2014
פנינה גזית – חברתנו משנת
1949 רעייתו של ישראל ז"ל אמם של עמוס, אמנון, איל 12.7.1928 -
20.1.2015
אהוד לוצקי - בנם של יעקב ז"ל ואביבה
תבדל"א בן כתת
"סלעית-שיטה" 15.11.1973 – 7.1.2019
צירלה אבישי – חברתנו משנת
1962 רעייתו של יאיר ז"ל, אמם של נמרוד, עודד, חנן, יוחאי 17.12.1934 – 10.1.2021
יהודה גוֹלוֹד – אביה של צפי
רייזמן ז"ל 8.12.1926 – 12.1.2021
אסתר ארז – חברתנו משנת
1949 רעייתו של יוסף ז"ל אמם של אמירה גפן, אילנה ארז, ירון ז"ל 2.1.1928 – 10.1.2022
יסכה רייף – חברתנו משנת
1968 בת כתת "ערבה" רעייתו של איציק רייף אימן של
הילה ועדי 11.6.1950 – 12.1.2023
רחל רוזה גיסר – אמה של יהודית
זלצמן 27.3.1918 – 21.1.2023
לעומרי ברסלר גונן
לגיוסה לצה"ל
לקורס טייס
הצליחי!
קלפי
ביום שישי 12-14.1.24
הנושא:
בחירת נציגים לוועדת ביטחון
נבחרו:
סמדר
פרידמן
סיני
פסל
מאור
סדון
אורי אורן
לא
נבחר: בני גומפל
סה"כ
מצביעים: 282 בעלי זכות הצבעה: 481
אחוז
הצבעה: 46.63