.: עלון משמר הנגב מס' 2270

מה בעלון

עם פעילויות שבועות והטקס תמה עונת החגים והמועדים של האביב ותחילת הקיץ. אדי המלחמה עדיין באוויר. יש הסכם אין הסכם הכול עפ"י טראמפ יישק כל דבר. קיווינו שנוכל לחגוג את שבועות וזה קרה. על הפעילויות על ההנחיה על דברי החקלאים והתודות, בעלון.

עובדי המועצה סיירו במשמר הנגב והתרשמו... יורם ענבר אחד המארחים של עובדי המועצה מדווח...

עטרה שטורמן חלוצה מהעלייה השנייה מקבלת יחס מיוחד בעלון. אחת כחוויית דן גרשון מאוריאל לוי כיד שנענע את העריסה והשנייה בקשר של אוריאל לוי לעטרה שטורמן שכתבה העורכת.

ועדת הצעירים הפעילה מארגנת להם חוויות...

ובפינה חדשה לקראת חג ה- 80 זרקור על חתונת 3 זוגות בראשית היישוב.

וגם אצלנו בחצר...

תמונת השער: חג שבועות שמח - פינת הצילום במתחם הפעילויות של שבועות

v שבועות תשפ"ו – מפגש של גבינות ויין בגיל-עד, הנחיית הטקס – אלון דגני, ברכת אמיר פרץ, דברים של יניב בלושטיין, הקשר של ילדי המרח"בים עם פינת החי והגינה הקהילתית, התינוקות שנולדו משבועות תשפ"ה עד שבועות תשפ"ו, תודות הצוות

v ערב צעירים יצא לדרך – ועדת צעירים

v סיור עובדי מנהלת המועצה ביישובי 11 הנקודות – יורם ענבר

v הקשר בין אוריאל לוי ועטרה שטורמן – מרגלית

v אגדת אוריאל – יצחק (דן) גרשון

v פינת ה- 80 : שלוש חתונות במשמר הנגב פורסם בעיתון האידי "נייוועלט" תרגם: יהושע צפריר

v פרוטוקול ועד ההנהלה 7-2026 ב- 11.5.2026 רשם: אסף רוט

v תנחומים ליעל לוי על פטירת אמה מרגו קהאן

v ברכות לכוכי ודני להולדת הנכד בן לשחר ואדווה

v ברכות למומוס להולדת הנין ה- 16 וגיוס הנין הבכור לצה"ל

v ברכות לאילה ואיל גזית לנישואי הבת נויה עב"ל עמרי ולנישואי עילי עב"ל רעות

v אצלנו בחצר: פתיחת עונת הרחצה, לבלוב בכרם הסוללה

v ערב שירת המונים

v ערב נשים ב- 11.6.2026 בבית בורוכוב

שבועות תשפ"ו

שלושה ערבים לפני הפעילות הענפה וטקס שבועות בחלקת שבועות המסורתית, התקיים ערב גבינות ויין בבית גיל-עד. היוזמה - צוות בית גיל-עד. המפגש של גבינות יין ואנשים שמחים עם אומן הגיטרה דויד קליין, יד מרדכי, היה חוויה מיוחדת, טעימה לחיך וערבה לאוזן ולעין.

תודה לצוות בית גיל-עד.

בבית גיל-עד

אלון דגני מנחה הטקס:

"אחר הצהריים נעימים לכם וחג שמח"!

כך התחיל טקס שבועות בשנת ה 80 שלנו. הקהל התאסף בהמוניו, סבים וסבתות, הורים, ילדים, נינים… וכמובן אורחים שבאו לבקר בחג הביכורים…

"האמת שזהו השבועות הכי קריר שהיה לנו לאחרונה."

במהלך השנים ידענו טקסים בחום של 40 מעלות ועוד בצל… פעם היינו צוות משולש: הילה שנהב, גילי מולכו ואנוכי. המטרה היתה לשמור, להחזיר וגם להזכיר את החיבור לאדמה במשמר הנגב.

"החג השנה הוא מיוחד וכפול. גם 80 אביבים למשמר הנגב וגם 30 שנים לגד"ש שקמה"

במשמר הנגב בכל השנים יש חיבור חזק ושורשי לעבודת השדה. כמעט כל אחד ואחת מבאי הטקס עבדו פעם בשדה כזה או אחר. ואם לאחרונה התרופף מעט הקשר זה כי קצת שכחנו מהיכן באנו ובעיקר לאן אנו הולכים.

"אנחנו מתארחים בחלקת השבועות אבל קציר לא יהיה השנה כי חיטה לא גדלה פה לעומת השטחים הנרחבים מסביב שהניבו יבול נאה"

הקומביין היה ועודנו מלך הטקס. קציר החרמשים בידי הוותיקים חרושי הקמטים והתלמים, היה אחד משיאי הטקס ותעודת כבוד לנו, הצעירים , שעודנו זוכרים את וותיקי האדמה.

הקומביין שמעיף אבק תוך כדי קציר עורר התרגשות ואלרגיות… אבל זו כל המהות. זריעה, קציר וחוזר חלילה.

"הקומביין שעומד מולכם זה "קלאס" אחר... כבר קצר, קוצר ועוד יקצור והאמת שהוא מודה לכם על הטקס כי סוף סוף הוא יכול לנוח…"

כמו בכל טקס שבועות האייטמים קבועים. השנה נתנו פחות דגש לדבר מרכז העסקים ויותר לאדמה ולמעבדיה. אנשי שקמה מכאן ומתאילנד. אין כמו שקמה לחבר אנשים, דעות, אמונות ומוצאים, כי כשמדובר באדמה, כולנו אותו דבר, לכולנו אותם אמצעים ואותן מטרות.

ובלעדיהם דבר לא היה מתרקם וצומח.

בהמשך ריקוד של גן פקאן, גינה קהילתית, פינת החי, ריקוד העוללים החדשים וריקוד המכינה. הרבה פרצופים מחייכים, מגוון והכל הכל מכאן.

זהו חג שבועות שלנו, שלי. 80 שנים בנגב, זו כבר עובדה! בכל שנה זורעים תקוות ובכל שנה קוצרים חלומות.

אלון דגני

ברכת אמיר פרץ – מנהל "שקמה"

היום לפני 120 שנה מצא אהרון אהרונסון את אֵם החיטה הקדומה בכרם יין ליד ראש פינה. הוא זרע את הזרעים לחקלאות המודרנית אותה אנו עושים היום.

חג שמח לקהל המכובד שהגיע לבקר אותנו בחג הביכורים.

חלפו 80 שנה מאז נחרץ באדמת הלס התלם הראשון. ומאז התחלפו מנהלים, גידולים, עובדים וכלים, אבל כל עוד התלם פתוח אנחנו ממשיכים!

לפני 30 שנה אוחדו הגד"שים של משמר הנגב ובית קמה. משמר הנגב תרמה את ה"שין" ובית קמה את השאר וכך נוצרה "שקמה".

8030 (שמונים שלושים) הוא לא רק שם של טרקטור ג'ון דיר... הוא המהות שלנו כאן בלב הנגב הצפוני.

לעבד את האדמה, לזרוע, לטעת, להטמין ומי שמאמין... לא מפחד גם מדרך ארוכה, רצופת בצורות, מחסור במים, שינויי אקלים, מממשלות...

אנחנו חקלאים אמיתיים שנאחזים בקרקע ולא עוזבים, גם כשקשה....מפתחים, מתפתחים, מחדשים ומתחדשים וצומחים עם הגידולים.

שקמה שלנו היא ענף גדול. אנחנו מעל 50 עובדים ישראלים! ו- 27 תאילנדים המהווים כוח משמעותי בענפי ההשקיה והמטעים.

אנחנו מגדלים חיטה, שעורה, אפונה, תלתן, תפוחי אדמה, גזר, בצל, חימצה (חומוס), פפריקה ותירס למספוא. ובענף המטעים: חוחובה, רימונים, אבוקדו וארגן.

שקמה משתמשת ב- 8 מיליון קוב מים בשנה שזה בערך 8 ס"מ בכנרת...

אבל אין מה להשוות, אצלנו המים עושים את ההבדל. בלעדיהם ייסגר התלם שנפתח לפני 80 שנה!

הקמנו השנה את הכפר התאילנדי בו מתגוררים 16 תאילנדים ועוד מעט נרחיב ל- 20 . וחשוב לא פחות, בשקמה עובדים 7 חברים ממשמר הנגב ועוד היד נטויה!

חג שמח למשמר הנגב וחג שמח לשקמה ואנחנו כאן נמשיך עד התלם האחרון!

דבריו של יניב בלושטיין מנהל הפלחה ב"שקמה"

שקמה מציינת 30 שנות שיתוף של משמר הנגב עם בית קמה בגידולי שדה. יש חברים שהיו בהקמתה ונפטרו (דוד דור ז"ל)... יש חברים שעזבו אותנו... באו חדשים וצעירים, לא כולם ידעו לאן הגיעו, חקלאות זה קשה, זה חם, זה קר, זה אבק, זה בוץ... אבל כולם תורמים להצלחת שקמה!

יש לנו מתחם תאילנדי במשמר הנגב, מאד מרוצים להיות איתנו. פא שעלה איתי לבמה , עובד בעיבודים בטרקטורים הגדולים.

חג שמח!

הקשר של ילדי המרח"בים עם פינת החי והגינה הקהילתית אמיץ ומתמשך

ואלה הדברים שקראו ילדי 'עופרים':

"במהלך השנה האכלנו את החיות, ניקינו את הכלובים, טיפלנו באסי וגורי החמורים החמודים.

מצאנו שלשולים באמבטיה ואריאל הביא לנו לטעום דבש מתוק.

בגינה טיפלנו בקומפוסט. שתלנו שתילי חסה . עישבנו את הגינה.

הקשבנו לציפורים וזרענו זרעים ואפילו הכנו פופקורן מפנק.

אריאל לימד אותנו לבנות לֵֵבֵנׅים מבוץ ולהשקות את הגינה.

תודה רבה לאריאל היקר על העשייה וההדרכה.

מילדי וצוות 'עופרים'

התינוקות שנולדו משבועות תשפ"ה עד שבועות תשפ"ו

o גלי כהני נולדה להוריה אופיר וארנון

o אלונה מולכו נולדה להוריה תמר וגיא

o אביה רזניק ספיר נולד להוריו אוריה וטל

o דן בראון נולד להוריו אביה ודור

o דן מילר נולד להוריו ג'ני והידי

o זיו ברקן נולד להוריו משי ונדב

o גור יהודה חרמון נולד להוריו מאיה ומור

o אלונה לב ברג נולדה להוריה מיכל ויאיר

o מאיה בורנשטיין נולדה להוריה מיכל ואלון

o לליב בורנשטיין נולדה להוריה דנית ומתן

o רותם גרינפילד נולדה להוריה איריס וארי

תודות

צוות שבועות מבקש להודות לקהילת משמר הנגב המדהימה. יחד שמחנו בחג הכי קיבוצי שיש!

תודה מיוחדת ל:

· אנשי 'מגדלים אדמה' על תחנות הפעילות ועל מתחמי התצוגה.

· יניב בלושטין, אמיר פרץ וגד"ש שקמה, למשפחת זיידנה, הני וזיאד נהגי הקומביין, למאור והצוות בשטח - על תצוגת הכלים החקלאיים, סידור הבאלות בשטח, גונדולות החיטה.

· אלון דגני – על התוכן וההנחיה.

· צוות ההגברה בראשות ארנון יגב – נווה מזור, עומר יסעור, תומר אלוש, יהלי כהן וינר, רותם פינדס.

· אופיר בכר, ענת כהן הררו וצוות 'עופרים' -על הכנת ברכת המרח"בים על הגינה הקהילתית.

· לנה הגננת וילדי גן פקאן-על הכנת הריקוד.

· למכינת הנגב מחזור ב'רוש -על הריקוד והעזרה בהפעל היריד והחיסול.

· אריאל גבאי ושי אאואדה – על הדולבים, וסידור המכלים בשטח.

· אריאל פרידמן – על ניקיון וארגון השטח.

· לרב"ש, כיתת הכוננות, לאלון סמדג'ה (כיבוי אש) לליעד דרור (אמבולנס).

· צוות המעשייה – על בניית הרמפה לקלנועיות והכנת חומרי היצירה והשילוט.

· צוות הפאב – על הבירות במרפסת של רון.

· משה עמר – על הצילום.

· מתנדבי ההקמה, החיתוך והחיסול – חן עומר, אופיר כהני, תמר שלח עמר, עפרי בובה, ארי גרינפילד, ארז ברייטשטיין, דמיאן פוקלמן, יעקב רכטמן.

· מתנדבי הפעלת התחנות – ענת וולפמן בן דוד, גל פלג-פניג, אסנת חורי, עפרי בובה.

· ארין שיבובסקי – על העזרה בהכנת הפרחים לעמדת הצילום.

· לנוער שלנו – על ההקמה והחיסול – יהלי כהן וינר, אלון שנהב, רותם פינדס, נעם גזמן.

· להילה מגידוביץ' – על הפרחים והעזרה בכל בקשה.

· תודה לכל המשפחות שטרחו להכין בצק – נתראה בשנה הבאה בשמחה!

צוות החג: ניקול שיבובסקי, אלדד דקל, ענבר כרמל דקל, איריס גרינפילד, ליאת אביאלי, עודד פרץ, נתן ברסלו, עמית רוקח, אלון דגני ונוקי רבינס.

ערב צעירים יצא לדרך

במוצ"ש 23.5.2026 לאחר טקס שבועות מרשים קיימנו את ערב צעירים הראשון של הקיבוץ בפאב 'המכבסה' (תודה לצוות הפאב).

נהנינו מארוחת בשרים , מוזיקה טובה, שתייה, והיכרות עם וועדת הצעירים ומטרותיה להמשך.

מעל 40 צעירות וצעירים הגיעו ואנחנו בתחילת הדרך!

בסיום חילקנו שי מטעם הוועדה.

שי ממתין אצלנו לכל הצעירים שלא הגיעו.

שמחים על הערב המיוחד ועל חיזוק הקשרים בין צעירי הקיבוץ והקהילה.

כבר מתכננים את האירוע הבא.

ועדת צעירים:

מעין לפידות גלקר, תמר אלמוג, אילת אשל, סמדר פרידמן, עטרה אלון, נועה מלכה, עמית שפיצר וארבל פסל

סיור עובדי " מנהלת המועצה" ביישובי 11 הנקודות

במסגרת היכרות עובדי המועצה את יישוביי 11 הנקודות, אורגן הביקור ע"י יורם ענבר ואיציק בונים. הביקור התקיים ביום שלישי שעבר ב- 19.5.2026 והיה מוצלח מאד.

הביקור כלל התכנסות בבית מורשת, שם סיפרה אורלי פסל על הקשר של משמר הנגב עם עמותת "אחים לחיים" ויורי מנהל מכינת הנגב על המכינה.

בהמשך עלינו לגבעה הראשונה לתצפית יפה וניתן הסבר על תהליך השחזור. משם חזרנו לבית מורשת לספר על הקיבוץ. אליסיה, יורם ואיציק השתפו בסקירה על האוכלוסייה, הכלכלה והשינויים באורחות החיים במהלך השנים.

סיימנו במפגש מרגש עם ורד גושן ב"מרפסת של רון" והסבר של זאבי רחמן על "מגדלים אדמה".

לסיכום, היה מפגש מוצלח ו"חימום" לקראת מיזם תיירותי שיחל בינואר 2027 .

יורם ענבר

יורם ואורלי מספרים בבית מורשת

רשמים של עובדי המועצה מהביקור במשמר הנגב

כחלק מתהליך העמקת הקשר בין המועצה ליישובים, יצאנו עובדי המועצה לסיור היכרות חווייתי במשמר הנגב, למדנו על התפתחות היישוב, האתגרים הנוכחיים, היבטים קהילתיים והיבטים כלכליים.

ביקרנו בגבעה הראשונה, שם שמענו על סיפור הקמת הקיבוץ ונחשפנו לתצפית רחבת הידיים הנשקפת מהגבעה עליה התיישבו לפני 80 שנה מקימי הקיבוץ (כחלק ממבצע 11 הנקודות), ביקרנו בבית מורשת שם למדנו על ההווה של הקיבוץ, על המבנה הקהילתי – ארגוני הייחודי שלו ועל היוזמות העסקיות הרבות בהן הוא לוקח חלק כמו 'אחים לחיים', 'מכינת הנגב', פוליביד ועוד.

ולבסוף הגענו לתצפית ב"מרפסת של רון", פינת חמד קסומה ומרגשת שהוקמה לזכרו של רון גושן, שם שמענו על רון ועשייתו הקהילתית וגם על תהליך הקמת המקום, על פרויקט 'מגדלים אדמה' ועל התוכניות הרבות להמשך פיתוח הסביבה.

תודה רבה למארחים שלנו במשמר הנגב: יורם ענבר, איציק בונים, ורד גושן, אורלי פסל, זאבי רחמן, אליסיה ליסוביה, הילה שנהב ויוֺרָי קֵדַר.

ורד גושן מספרת על הקמת "המרפסת של רון"

הקשר בין אוריאל לוי לעטרה שטורמן

שטורמן הוא מותג קיבוצי. בדיקה קצרה במקורות דיגיטאליים תעלה את גבורתו של חיים שטורמן חבר עין חרוד בעמק יזרעאל. עטרה שטורמן רעייתו דמות חלוצה בשנות ה- 20 של המאה ה- 20 שבתה את ליבו של אוריאל לוי בן משמר הנגב וחניך כיתת 'אגוז'. קשר זה התגלה לי בקריאת ראיון עם דפנה ברשילון כותבת הספר "אגדת עטרה". בראיון הוזכר השם אוריאל לוי. חשבתי מה הסיכוי שיש עוד בארץ מישהו בשם אוריאל לוי מלבד זה המוכר כבן משמר הנגב? בירור קצר עם יעל, אישש את ההשערה שזה אכן אוריאל לוי שלנו.

אוריאל אסף חומרים רבים על חייה ודמותה של עטרה שטורמן – שהיתה דמות טרגית, שַכלה את בעלה חיים איש 'השומר' ושנים לאחר מכן שַכְּלָה את בנה והשכול לא הרפה ושני נכדיה גם הם נפלו כלוחמים. החומר נאסף ואוכסן בתיקיות במחשב כדי לכתוב ספר עיון מחקרי. אוריאל התלבט כיצד לכתוב את הספר והחליט שתוחלת הקריאה בו לא תהיה רבה והציע את חומרי המחקר שהם בעצם עובדות יבשות לסופרת דפנה ברשילון שהיתה המדריכה שלו בתנועת הבוגרים של 'דרור'. ברשילון כבר כתבה 2 ספרים.

התוצאה הספר "אגדת עטרה" אותו אפשר להבין משתי נקודות מבט, האישה החלוצה שעברה בכל תחנות שעברו חלוצות שהגיעו לארץ בשנות העשרים של המאה הקודמת: חוות העלמות של חנה מייזל בכנרת, הקולקטיב בסג'רה, הקמת קיבוץ עין חרוד והיתה לאגדה. ונקודת המבט השנייה שזו אגדה על אישה שיכלה להיות חלוצה ואמיצה ושַכּוּלָה אבל אין דבר כזה...

דפנה ברשילון השתמשה בחומרים שנאספו על ידי אוריאל לוי וכתבה ספר עכשווי על מוזיאון קטן בעין חרוד בו תמונתה של עטרה שטורמן תלויה על קירותיו והיסטוריון המבקר בו מבקש להסיר את תמונתה בטענה שלא היתה אישה כזאת מעולם. והספר נע בין החיפוש לאישוש דמותה לבין הכופרים בקיומה. ובין דפי הסיפור יש לאוריאל לוי מקום של כבוד המוגדר כחוקר, עיתונאי וצפר. בת דמותה של המחברת מבקרת אותו בקיבוצו (אשבל) ו'גונבת' את דפי המחקר שלו בעוד שהחומרים הם תיקיות סדורות במחשב.

עלילת הספר נעה בין ציר העבר, סיפורה של עטרה שהיתה דמות מרכזית אך נשכחת בימי העלייה השנייה והשלישית, שמה ניתן לה ע"י רחל המשוררת, היא נישאה לחיים שטורמן מראשי ארגון "השומר" וממקימי עין חרוד. חייה היו רצופי טרגדיות ושכול. בעלה, בנה ונכדיה נהרגו בהגנה ובמלחמות ישראל. למרות חלקה העצום בהקמת העמק, שמה כמעט ונמחק מהנרטיב הרשמי. לבין ההווה – המסע של שחר המדריכה במוזיאון קטן בעמק יזרעאל, שנתקלת בסיפורה של עטרה ומחליטה לחקור אותו. ככל שהיא מעמיקה. היא נתקלת בהתנגדות מצד היסטוריונים ממסדיים שמזלזלים בה ואפילו טוענים שעטרה שטורמן היא "בדיה" או המצאה פוליטית. שחר מסרבת לוותר ויוצאת למסע בלשי כדי להוכיח שעטרה היתה קיימת ולהחזיר לה את הכבוד הראוי לה.

דגשים בספר: מחיקת נשים מהאתוס הציוני, היסטוריה מול פנטזיה, הומור מול טרגדיה. לאורך כל מסע החיפוש של המדריכה שחר שתולים שירים קלאסיים של התרבות הישראלית: 'החיטה צומחת שוב', 'בלדה לאישה' המשמשים גשר בין העבר להווה.

שמו של אוריאל לוי לא יהיה רשום, כנראה, על כריכת ספר ביוגרפי מחקרי על עטרה שטורמן, אך שמו המשולב בסיפור על עטרה ב"אגדת עטרה" נוכח מאד ומקבל פינה מרכזית בהחייאת דמותה של עטרה לאנשים שלא ידעו את עטרה...

מרגלית

אגדת אוריאל

אני מזדקן. לפעמים פוקדות אותי מעין הזיות, בהן מתערבבות מציאות ואשליה. כך היה כשביקרתי בבית לוי, בשבעה של משה. תוך כדי שיחה עצלה עם יעל ומבקרים אחרים, מצוות אנשים מלומדה, היה נדמה לי שאוריאל, הבן, ניגש אלי ושם לי משהו בידיים. משהו לקרוא.

חזרתי הביתה והסתחררתי. לא יכול להיות. החלמתי חלום? בידי ספר וכותרתו "אגדת עטרה", בו אוריאל לוי הוא דמות ספרותית, דמות בדיונית . האם הלבשתי על דמות זו עור וגידים ממשיים ולא פגשתי כלל את אוריאל החי? בספר הוא דמות משנית, המופיעה במקרה בדפים ספורים, ללא השפעה רבה על העלילה. אולי בשל החידוש המוזר שחידשה המחברת, דפנה ברשילון, כשהיא מודה בסוף הספר, לצד התודות לכל מי שעזר לה, גם לדמות שהיא בעצמה יצרה? לאלוהים, או לפסיכיאטרים, פתרונים. ואולי דווקא לצאצאי יוסף פותר החלומות.

האם הספר הוא שהשפיע עלי? זהו בסך הכל סיפור על אישה שעולמה נוטה לקרוס כשעולמה שהיא חשבה וחושבת כברור, שריר וקיים, כולם סביבה מתייחסים כלא היה ולא נברא, לא שריר ולא קיים, אלא משל היה, אגדה בלבד, ואפילו לא אגדה מעובדת יפה, סתם אגדה מרושלת שנרקמה לצרכים פוליטיים קצרי ימים.

אך אני מפספס אולי את העיקר. האגדה השקרית דנן היא האגדה על חייה, על עצם קיומה של אחת מחלוצות העמק, ממקימות עין חרוד, עטרה שטורמן. היתה או לא היתה? מספרים שהיתה אישה חזקה, פמיניסטית בדרכה שלה, שרוחה לא נשברה גם כאשר שכלה את בעלה, את בנה ואת שניים מנכדיה בקרבות למען העם והמולדת. היה או לא היה? אולי סיפורה הוא כולו המצאה של תועמלנים ציונים שניסו להאיר בהילה רומנטית את פעולתם הקולוניזטורית?

אני אוסף את עצמי. אפילו אני מבין שהמחברת מתמודדת עם הפוסט-ציונים שפשו בקרבנו בשנים האחרונות ומנסים בכוח להוציא את דיבתנו רעה. התמודדות יפה בעיני. כי הספר קריא, מעניין, בוטה ומצחיק בעת ובעונה אחת. ספר שרצוי להמליץ עליו.

ומה עם הדמות המשנית של אותו אוריאל לוי? אני הולך לישון איתה. La nuit porte conseil.

קמתי רענן ורגוע. מסדר את ביתי ואת מחשבותי. בספר הגיבורה מחפשת אדם בשם אוריאל לוי, המחבר של החוברת "קרבנות מאושרים", ספק עיתונאי, ספק צפרן חובב, הנמצא ספק במצפה רמון, ספק בכרמיאל, אולי בבורות לוץ בעקבות עפרונים. היא מצליחה סוף סוף לאתר אותו ולבקר אותו בקיבוץ אשבל, ומופתעת למצוא אדם צעיר, גבוה, בעל תלתלים בהירים ועור אדום משמש. הוא מרשה לה לעיין (רק לעיין ולא לצלם, בשום פנים לא לקחת) בחומרים הרבים שאסף על עטרה שטורמן וחלוצים אחרים בני זמנה, תחת האיום "אל תעזי להגיד לאף אחד שאת באת אלי". זו הדמות: אדם בעל מוקדי עניין רבים, רציני, מעניין, קצת מוזר.

אני חוזר לתודות המחברת: "לאוריאל לוי – דמות שאי אפשר להמציא. על ששיתף אותי בדיוקן שיצר על משפחת שטורמן ושהתבסס על מגוון מקורות, ראיונות עם בני המשפחה, חומרי ארכיון, חוברות זיכרון וספרי עיון".

עכשיו הכל ברור. לא חלמתי. את אוריאל פגשתי פגישה ממשית ואת הספר קיבלתי מידיו. ספר המתבסס על מחקר שהוא עשה. הוא היה יכול לפרסם את מחקרו בעצמו אבל העדיף לתת אותו למי שיעבד אותו לרומן וכך יאפשר לו לזכות בקהל קוראים רחב ולא רק במניין פרופסורים מהאקדמיה. מתוך אהבה לדמויות שחקר, מתוך אחריות, ובנדיבות שלא כל יום מוצאים במקומותינו.

אגדת עטרה הוא שם הספר. תוכן הספר הוא יותר מורכב מכותרתו, שהרי שזורות בו שתי אגדות, אגדת עטרה ואגדת אוריאל.

יצחק (דן) גרשון

פינת ה- 80

בקיץ 1949 (12.8 ) הועמדו במשמר הנגב, שעדיין לא מלאו 3 שנים לעלייה על הקרקע, 3 חופות. מתחתן עמדו: ז'ן וז'ק בורשטיין, שרי ויהושע צפריר (ליבליך), אילנה וגדליה אגמון.

משמר הנגב הקיבוץ הבורכובי שמח שמחה גדולה והוזמנו כל המי ומי של מפלגת פועלי ציון שמאל ועל החוויה הזאת משמר הנגב זכתה במאמר מקיף בעיתון האידי "נייוועלט" (העולם החדש) שנכתב ע"י העיתונאי אפרים רוזנשטיין, שחתם בראשי תיבות א.ר. ופורסם ב- 19.8.1949 .

המאמר המציג לקורא העיתון את תולדות הקיבוץ ואת הווית החיים החברתיים והכלכליים תורגם ע"י יהושע צפריר כבר באותו שבוע ופורסם בעלון הקיבוץ.

המאמר ארוך אך ראוי להכירו.

"שלוש חתונות במשמר הנגב"

בליל שבת שעבר ערכה משמר הנגב שלוש חתונות בבת אחת. היה שמח וחגיגי וציבור גדול נוכח. למעשה זו הפעם הראשונה שמשמר הנגב מפגינה בפני קהל גדול את היחלצותה מהתקופה הקשה, וזו לא היתה רק שמחת המשק "שמחתן את בניו" כי אם שמחת כל החברים והמשפחות, שמחת הכל על ההתקדמות רבה בעבודות הבנייה המתקיימות כאן, כה קרוב לסְפַר, כשהמרחק לבאר שבע הוא כמרחק לבית לחם.

לפני כשנתיים, סמוך מאד למאורעות, עברה משמר הנגב מגבעה סמוכה, שכונתה הגבעה הראשונה, למקום הנוכחי, השוכן גבוה יותר והוא נרחב יותר ומתאים להתפתחות בעתיד. ומשמר הנגב באמת צמחה, גדלה בעת המאורעות עצמם של תקופת המלחמה. אותו יישוב מצומק קלט עלייה של פועלי ציון, נוער משורת ארצות והוא כבר יצא מחיתולי הילדות. ארבעה הגופים שמהם מורכבת החברה במשמר הנגב חיים יחד, ולולא שמעת פה ושם דיבור של יידיש או צרפתית מתובלים בעברית לא היית מעלה על דעתך שאלה בני נוער מבלגיה, מצרפת ומארגנטינה מעורבים עם נוער בורכובי מארץ ישראל, ממצודת בורוכוב. במשמר הנגב לומדים עברית בחדוה. בתחום זה אין הבדל בין המקום הזה ובין הנקודות החדשות שעלו להתיישבות, אולם כאן כשנשאלת חברה שחרחורת חיננית, על ידי אורח, אם היא תימניה, היא עונה ביידיש עסיסית "יא" כן היא תימניה מפתח תקווה... מסתדרים יפה בינם לבין עצמם ולומדים לאהוב את חלקת האדמה שלהם. משובב עין להביט בכל פיסת ירק הממלאת את משבצות דגל הנגב, בכל שורת עצים הניטעה בגבעה ממול ובכל אילן שנשתל בפתח הצריפים.

השנה היתה שנת ברכה בנגב וסימן מובהק לכך נראה למטה בשדה, שני הגדישים הגדולים של קש כבוש לאחר הדייש, ועוד ערמה כבושה קצת יותר הלאה ועוד אחת בכניסה ליישוב, ועוד ריבוע בצורת פירמידה ליד הגבעה הנטועה, ריבוע שנראה כאנדרטה בעלת ארכיטקטורה מיוחדת, ארבעה שיפועים הבנויים על יסוד איתן ונפגשים למעלה – האם זהו סמל?

בונים במשמר הנגב, נמצא פה מדריך מבחוץ והחברים עצמם בונים את הבתים והצריפים שלהם. לא בונים סתם ככה, בונים לפי תוכנית, מסביב עדיין קיימים ביצורי המלחמה, ערמות עפר שפוך ותעלות מגן, כדרוש – בהישמע הקריאה הכל מוכן – אולם כאן בפנים ומסביב הולם הפטיש ומונף האנך, זה כבר הבית השלישי, מלבד הדו-קומתי הקיים, שמצפים את הגג שלו והעבודה נמשכת.

זה כבר לא מחנה מעבר, מרגישים שיחד עם שורות העצים, האדמה החרושה וגני הירק היישוב נצמד לאדמה. ואם כי צעיר, צעיר מאד היוגב, וחן הנעורים טרם נמוג מפניו וטרם טושטשו משחקי התנועה, והצחוק רועם יחד עם הדיבור השקט – אולם מורגש שכאן הולך ומתהווה כפר עמלים. ומי שעודו זוכר את העמק מלפני 25 שנה, חש בהכרח שכאן צומחת דמות חדשה גם בהשוואה לצעירי המיישבים שבעבר.

הצבא המצרי לא הגיע עד משמר הנגב. משמר הנגב היתה מוקפת בקשת גדולה, אבל המצרים ידעו כי כאן יספגו אבדות כבדות כמו במקומות אחרים והם העדיפו להישאר מרחוק. אולם הניתוק והקשיים בהבאת אספקה למשמר הנגב הורגשו כמו בכל הנגב. והם עמדו במבחן האש, מבוצרים. וכשעוברים תקופה כזאת, אפילו האחרונים מארגנטינה שהגיעו בעצם ימי המלחמה, מתקשרים למקום, מוצאים עוצמה פנימית להחזיק מעמד, משום שרואים בעליל כי כדאי הדבר.

יש כבר במשמר הנגב רפת עם 18 ראש ובקרוב יגיעו עוד חמש עגלות. יש במשמר הנגב מלטשת יהלומים שצריכה להשלים מה שעדיין חסר בחקלאות. יש כבר במשמר הנגב 7 ילדים בבית תינוקות וכן ירבו, ויש כבר בדרך שיחייבו להגדיל את בית התינוקות. ושלושה זוגות מתחתנים באותו יום שישי, וגם זו הבטחה? אולם משמר הנגב אינה יכולה לסמוך על עלייה פנימית בלבד, מתבקשים עוד עולים חדשים, אמיצים, שיבנו כאן את החיים החדשים.

החתונה המשולשת נערכה כיד המלך. חדר האוכל הגדול לא הכיל את האורחים ואת כל אנשי המקום. הגיעו הורים של חברים, הגיעו עולים חדשים, ובאו חברים שליוו את הנקודה החדשה בצעדיה הראשונים הן בארץ והן מחו"ל. היו אורחים מצרפת, בלגיה ומאמריקה. לאחר עריכת החופה בשיטת "הסרט הנע" ישבו ליד השולחנות כפולי- הטורים. בערב התקיים נשף עם במה מיוחדת שהתפאורה שלה דלתות וחלונות של צריף שעמד בעצם בנייתו. קרוב ל- 300 מקומות ישיבה הוכנו על גבי חבילות. גרעין ההכשרה שנמצא עתה במשמר הנגב, העניק למשק רמקול חזק והאורות והקולות נישאו מכאן במרחבי הנגב לבשר כי משמר הנגב חוגגת היום חתונה כפול שלוש!

הציבור ישב ליד שולחנות ערוכים ובלע כל מילה שנשמעה מעל גבי הבמה. תחילה ברך החבר ז ר ו ב ב ל ואחר כך החלה תכנית הערב. שטרנפלד ניגן באקורדיון, וייספיש השמיע שיר אחרי שיר ממיטב השירים שלו, הוא שר על הנגב, על המלחמה, פה ושם התרפק על שירי יידיש ביתיים וחמימים, בחדווה ובהתלהבות. אולם עיקר התוכנית בכל זאת היתה מתוצרת המקום, כפי שהם מכנים זאת, "החוג הדרמטי": שני ריקודים של שמונה בנות חן, עדינות וקצב בכל תנועה משלהן ובאווירה שיכלה לפאר כל מסיבה; לאחר מכן "הצגה" מחיי הקיבוץ: סידור עבודה במשמר הנגב, בצליל, באומר ובמשחק, משחק נאה שהמחיש את דאגות משמר הנגב, את המחסור בכוחות עבודה, את החיכוכים הקטנים הנגרמים בשל כך והדאגה ללימודים ולכל הדברים המרכיבים את חיי היום יום במשמר הנגב. הציבור צחק צחוק לבבי, במיוחד בני המקום שידעו שמשחקים את עצמם על הבמה. ולבסוף "נקמה" זוטא אודות ה"חופה", הצגה של חתונה לפי המנהג היהודי הישן, עם פארודיה מוגזמת אולם מלאת חיים וסיימו בשֶרָלֶ'ה.

עד ארבע אחר חצות לא פסקו המחולות בחדר האוכל. אנשים פשטו והחליפו חולצות ושוב השתלבו במעגל. האורחים כבר הסתלקו לישון בחדרי החברים ובחדר האוכל נמשכה החגיגה...

שרי ויהושע אילנה וגדליה ז'ק וז'ן

פרוטוקול ישיבת ועד ההנהלה מס' 7-2026 מתאריך 11 מאי 2026

פרוטוקול ישיבת הנהלה

נוכחים: הילה שנהב, אסף רוט, שי ציון, עירית כרמי דגני, אתי ענבר, רן אלעזרי, חגי יסעור. דורית גזית,
מוזמנים: אפרים סוחמי.
נעדרים: אלי רותם, נמרוד רפפורט.

סדר היום והחלטות:

1. אישור פרוטוקול

1.1. החלטה: פרוטוקול הישיבה הקודמת אושר.

2. קול קורא לוועדת תכנון – הצגת הנושא להנהלה לאור בחירתו של אסף מלול כמנהל תכנון, כולל מתווה מומלץ שמשלב נציגי אגודה וקיבוץ בראייה כלל יישובית. הנושא הועבר לעיון ואישור של מנהלי האגודה מטעם של שיתוף פעולה בנושא.

2.1. החלטה – מבנה הקול הקורא אושר, יופץ לציבור.

3. דירות מושכרות על ידי השיוך – דיון לאור השיוך וירידת מצאי הדירות, כמו כן סדרי עדיפויות

4. "חברי קיבוץ בחברות מלאה במעמד 'גרוש/ה' יזכו לקדימות במתן פתרונות דיור (בדרגת עדיפות ראשונה לאחר הקצאות לצרכים מיוחדים). הקצאת הדיור תוגבל לתקופה של עד 3 שנים, למעט בדירות חדר במתחם הצעירים, אותן ניתן יהיה לשכור לטווח ארוך יותר."

5. שונות

5.1. מרפאת השיניים

5.1.1. לאור לכתו בטרם עת ובעצב של צביקה, צוות רווחה יחד עם סיגל ומשאבי אנוש נפגשו עם רופאי שיניים המועמדים להיכנס לנעליו של צביקה זכרונו לברכה, נרצה שהדבר יבוא לידי סיכום עד סוף מאי

5.1.2. לגבי מבוטחי המרפאה – נעצרה הגביה במרפאה עד הסדרה, תעשה הסדרה וזיכוי לגבי כאלו ששילמו לשנה, הנושא עדיין בטיפול, אנשים שהיו בתוך הליך – יופנו להשלמה עם רופא אחר במטרה לאפשר השלמה ורציפות.

5.2. אורחות חיים –

5.2.1. בתחום הנוי – פורסם שאלון לבעלי המרגשים בקיבוץ הוותיק במטרה לדייק עם בעלי המגרשים את אופן טיפול במרחב הנוי לעתיד לבוא, הנושא מקודם על ידי צוות ציבורי ואנשי מקצוע (אריאל פרידמן וגיא אלקין) – מוביל הצוות יורם ענבר.

5.2.2. חדר אוכל – יצא קול קורא למועצת מזון – לא הגיעו פניות כלל, אור לכך נעשה פניות למספר אנשים שיתכן שיתאימו לצוות חשוב זה,

5.2.3. נושא רכב לחבר – לאור החלטת הקהילה. התקיימה פגישה עם משתמשי ענף הרכב ובעלי תפקיד, בפגישה זו ביקשו משתמשי ענף הרכב – שרגע לפני שינויים דרמטיים, לעדכן מחיר ק"מ למחיר כזה שיאזן את הענף, סוכם על ניסיון של שלושה חודשים לבחון האם בכך אנו מאזנים את הענף, בכל מקרה אנו נמכור רכב שאר הפרמטרים יישארו כרגע כפי שהם כאמור לבחינה קצרה נוספת.

5.2.4. מבנה ארגוני – עדכון לגבי התקדמות של צוות המבנה הארגוני, שנמצא באמצעו של תהליך ועדין לא ברור הכיוון המלא של התהליך

שונות

6. ריכוז צבר החלטות ונושאים שוטפים בטיפול הנהלת הקהילה.