הערב, ערבו של ט"ו באב שהוא
ההופכי של ט' באב. ב- ט' באב מתאבלים מרה על שני בתי המקדש שחרבו. ובט"ו באב חוגגים אהבה במציאת זיווג שבעבר התקיים באווירו הצח של
כרם ענבים.
אנחנו בשיא הכנות לפגישת מחזורי
הכיתות של משמר הנגב וערב קודם תפתח לציבור תערוכה מיצירותיה של דבורל'ה ותתקיים
שירה בציבור שדבורל'ה במשך שנים רבות רבות ארגנה וקיימה בחגים ומועדים.
ובמסגרת פינת ה- 80 שיחה עם מומוס
על משבר בראשית החיים בגבעה הראשונה והתגברות עליו.
ובפינות אחרות בקיבוץ: בגיל עד
התקיימה סדנת אוכל מיוחדת שאודות לדינה זה המקום בו נבחר לקיימה. ובבית מורשת
בפעילותו כ"בית חם" נשמע קולה של צעירה בת משמר הנגב – הדר פרייברג על
המקצוע שבחרה – דוּלָה.
האולימפיאדה בתחילת החופש הגדול של
המרח"בים נכנסת למסורת קבועה. כותב עליה אילן גוטקין מנהל החינוך החברתי.
ועדת צעירים לקחה תחת חסותה את
הברכות לצעירים המשתחררים.ות מהצבא ולמתגייסים.ות.
וגם פרוטוקולים בוועד ההנהלה וועדת
ביקורת.
והצצה לדינמיקה בחצר "באצלנו
בחצר"
תמונת השער: עשור לכיכר הפרחים. צילמה: עיילה נל ,
עיצבה: דינה נל
v
פוּד לָאבּ – מעבדת אוכל סדנת בישול חברתי
v
דולה – מפגש עם הדר פרייברג ב"בבית
החם"
v
המייסדים בגבעה הראשונה – שיחה עם
מומוס שוחחה: מרגלית
v
תנחומים לאלנה מוסקוביץ על מות אחיה מרצ'ל
רומן ברומניה
v
תערוכת דבורה בצריף
v
אולימפיאדת "המצפן" – אילן
גוטקין- מנהל חינוך חברתי
v
פרוטוקול ועד ההנהלה 9-2026
ב- 6.7.2026 רשם: אסף רוט , יו"ר משמר הנגב
v
ועדת ביקורת פגישות היכרות וקביעת סדרי
עבודה ועדת ביקורת וההנהלות ב- 6.7.26 ו- 8.7.26
v
אצלנו בחצר – שלט מיפוי עקבות בעלי חיים
בשביל החווייתי, קן סנונית בכניסה לתאי הדואר
v
ועדת צעירים מברכת: נועה מלכה לשחרורה, מיה
גלקר, אילאיל וקסלר, ארז שנהב לגיוסם לצה"ל
פוד
לאב – מעבדת אוכל
סדנת בישול חברתי
שני סיפורים השתלבו יחד ליצירת
מפגש בו הבישול המשותף של קבוצה יצר חוויה מיוחדת.
הסיפור הראשון על היווצרות קבוצת
מבשלים/מבשלות בהנחיית שפים מהקולינריה
העילית שנרתמו לעזרת המפונים לים המלח
לאחר אסון הטבח בעוטף ב- 7 באוקטובר. האנשים שהגיעו כשבגד אחד לגופם היו צריכים
להירגע ולהסתגל לחיים אחרים שבו הקהילה אינה חיה במקומה. חיי בית מלון עם 3 ארוחות
ביום התאימה לשבוע שבועיים אך לא לחודשים שהלכו והתארכו. היה צימאון לבישול עצמי
להכנת עוגות לשבת או לימי הולדת שלא במסגרת הגשתם בבית המלון. בנקודת הזמן הזו
הגישו את עזרתם השף אייל לביא ושני בנאי לקבוצת נשים שרצתה עצמאות מהאכילה בבית
המלון.
הסיפור השני הוא שהניסוי הזה שזכה
להצלחה והוצע לעוד קהילות שלא חוו את האסון והאובדן וכך הרעיון של בישול משותף של
קבוצת אנשים הגיע לבית 'גיל עד' ולדינה נל המנהלת אותו.
הגופים המעורבים היו המועצה שלנו –
בני שמעון, קבוצת השפים – אייל לביא עם ניסיון של 30 שנה בתחום המסעדנות ושל שני
בנאי בתחום האוכל הצמחוני. הסדנה התקיימה
בתמיכה הנדיבה של הפדרציה היהודית במונטריאול
שיש לו נציגה בארץ ותוכנית נגב פוד לאב של אוניברסיטת בן גוריון שהחליטה לחקור את
הקשר בין בישול, אכילה וחברה. ומאפשרת למשתתפים להיות חלק ממחקר חדשני העוסק
בהשפעת הבישול והסעודה המשותפת על איכות החיים. ההשתתפות במחקר היתה וולונטרית אבל
זו כמובן הזדמנות נדירה לתרום לידע שישפיע על אנשים רבים מעבר לשולחן שלנו.
דינה פנתה למספר רב של אנשים וותיקים בקהילה כדי לקרב אותם לפעילות המשותפת
הזאת והתגבשה קבוצה של 12 אנשים שהסכימו להתכנס יחד ל – 6 בקרים -
מפגש בישול משותף על פי הנחיות השפים. החוויות שזומנו היו חושיות של טעם,
של מרקמים, של שיתוף פעולה בהבנת הנקרא בתפריט, של חלוקת עבודה.
בכל מפגש – סדנה התחיל ב- 10:00 והסתיים בסעודה משותפת. בישלנו, אכלנו ולקחנו
הביתה משהו שלא ציפינו. כל מפגש נבנה סביב מרכיב אחד היה שימוש בסוגי חומרי גלם
שהיו ייחודיים למפגש: ירקות, קטניות, תפוחי אדמה, פסטה, מאכלי עמים. בצוות של
השפים היה הפסיכולוג בועז ישראלי שהוסיף נופך ורקע על הבישול המשותף, אכילה בצוותא
וגם על סגולות חומרי הגלם ששימשו את הקבוצה במשך הסדנה.
המפגש הראשון לפני תחילת מעשה
הבישול היה בהסבר של רון נציגת אוניברסיטת
בן גוריון את מהות המחקר עם מילוי שאלון ארוך על מיומנויות בתחום הבישול, שאלות
שנגעו למעורבות חברתית, יכולות אישיות ותחושת החברתיות של כל אחד ואחת. ושיחה
אישית עם סטודנטיות על יכולות טכניות, זיכרון וחשיבה. בסוף הסדנה התקיימה שיחת סיכום עם רון נציגת האוניברסיטה וקיבלנו שוב שאלון דומה
שהיה צריך לענות עליו ושוב פגישה אישית על מיומנויות של זיכרון, וחשיבה.
בשיחת סיכום החוויה שנצברה היתה על הכרת החברים שחיים לצידם שנים רבות ואין
ביניהם מפגשים קרובים בשגרה ובעשייה המשותפת הזאת נוצרה חוויה משותפת למספר שעות במשך מספר
שבועות.
דינה שיצרה את הקבוצה מתוך ציפייה
להיענות היתה שותפה בכל המפגשים והיתה אשת הקשר בקבוצת הווטסאפ שהוקמה לשם כך.
ההתרגשות המשותפת שהנה מצליחים
ליצור מאכלים מעניינים יחד, האכילה המשותפת בסוף ההתרוצצות היתה משותפת לכולם.
מורן נחמיה שהיא אחראית על השירותים החברתיים במועצה ועידן שפירא המנכ"ל הנכנס זה מקרוב לנהל את עמותת 'וותיקי בנין שמעון' היו
שותפים וגם התפעלו מהתוצאה של יצירת הקבוצה שכל מפגש יצרה אוכל והוויה חברתית.
דוּלה ללוות חיים חדשים
מפגש עם הדר פרייברג "בבית החם"
תניס קיבלה על עצמה לצקת תוכן
לבקרים של יום שישי ב"בית החם" בבית מורשת. היא קולטת שמועות במהירות
הברק. ואחת היתה על הדר פרייברג שהיא דוּלָה. מהי דולה מרבית הנשים שהרות ללדת מכירות את האישה
המלווה, התומכת לקראת לידה.
תניס פנתה להדר לבוא לספר בבית החם
על עבודתה. הדר הסכימה בשמחה.
חמושה במצגת – "ללוות חיים
חדשים" ותמיכה נוכחת של גפן עובדיה, נחשפנו לעולמה של הדר המשמשת כדולה והיא
הדולה הכי צעירה בארץ, בת 23 ועוסקת בתחום כבר שנה שלמה באזור הדרום, ליוותה 7
נשים ללידה וגם מעט אחריה. את השכלתה בתחום רכשה במכללה העוסקת בתחום הלידה בתל
אביב. זה קורס שנמשך כמעט שנה ומכשיר את הלומדות ( זה תחום נשי לגמרי).
הקשר בין האישה ההריונית והדולה
נוצר בפגישה ראשונה לבדוק התאמה. הדר סיפרה את החוויה המיוחדת שהיתה עם היולדת
הראשונה שלה והן המשיכו לשמור על קשר.
הליווי מתחיל כחודשיים שלושה ולעתים יותר לפני הלידה. יש גם מקרים שבהם היולדת מזמינה דולה רק לחדר
הלידה לליווי הלידה עצמה בלבד ללא הכנה. מטרה היא תמיכה והפחתת חרדות ואי
ידיעה בעיקר בלידה ראשונה. בעבר הדולה ליוותה לידה ביתית. כיום הליווי הוא גם בלידה ביתית וגם בחדר לידה בבית חולים ולעתים
היא נמשכת יממה שלמה ותפקידה של הדר היה להיות צמודה ליולדת לעודד לתמוך.
הדר מעבירה קורסי הכנה ללידה
לזוגות לפני הלידה אחד על אחד.
מאחר והדר גם עוסקת בעיסוי היא
מעסה את האישה ההריונית לפני הלידה כדי להקל על כאבים או אי נוחות הקשר הוא גם עם
בן הזוג.
הדר היא גם מדריכת עיסוי תינוקות
ומעבירה הדרכה להורים וגם מבצעת את העיסוי בעצמה.
היתה התעניינות גדולה בשאלות הרבות
שנשאלו שאחת מהן היתה על מצב של דיכאון לאחר לידה. הדר ענתה אני לא בעלת מקצועה
שמטפלת במצבי דיכאון אבל יכולה לעזור.
היה זה מפגש מרתק לשמוע את הדר עם
הביטחון הרב שרכשה במשך השנה.
ההיסטוריה המשפחתית כבר התוותה כיוון התפתחותה, סבתה היתה אחות אימה
יעל היא אחות והיא רואה את עתידה בתחום כשהיא מתכננת לימודי סיעוד – מדעי אחיוּת באוניברסיטת בן גוריון.
בהצלחה!
המייסדים בגבעה הראשונה
כשדוד אלון ויוסף טנצר שרו בקָנוֺן
שיחה עם
מומוס
מומוס
מקדיש את הריאיון לזכרה של דבורל'ה בן יהודה
מומוס הגיע למשמר הנגב ביום הולדתו ה- 18
(3.12.1946). על יום העלייה הוא יכול לספר מחוויות ששמע מחבריו. מומוס הגיע לאחר
שנה וחצי של לימודים בבן שמן. התנועה שבשמה הגיע היתה תנועת הנוער הבורכובי תנועה שחידשה את פעילותה בבלגיה וצרפת אחרי
מלחמת העולם השנייה. עתה לקראת שנת ה- 80 של משמר הנגב הזדמנתי לביתו לשאול מי היו
מייסדי משמר הנגב וכיצד נוצרה החברה שהצליחה להיבנות ולהקים יישוב שהגיע לגבורות.
מומוס, מי היו מייסדי משמר הנגב שהגיעו
לגבעה הראשונה?
מומוס מהרהר רגע ועונה: אחרי שהסתיימו
הנאומים, הנואמים ומי שהגיע לעזור בהקמת הצריפים הראשונים והגדר סביבם הלכו, נשארו
שלוש קבוצות שהיוו את המייסדים.
קבוצה אחת: וותיקי 'מצודת בורוכוב' שהוקמה בפאתי כפר
סבא בראשית שנות ה- 40 של המאה הקודמת, קבוצה שנייה הכשרת חפציבה, גרעין
'המחנות העולים' שקיבלו הכשרתם בפלמ"ח. קבוצה שלישית, עולים
חדשים שהגיעו לארץ כמעפילים בקיץ 1946 והצטרפו ל'מצודת בורוכוב' כמצוות התנועה.
האם המשבר שנוצר נבע ממוצאן?
המשבר בין הקבוצות נבע מראייה שונה
ומנטליות שונה. הצברים מחד והעולים החדשים רובם ניצולי שואה מאידך. הזרות בין 3
הקבוצות התבטאה בחיי היום יום כאשר אפילו השפה המשותפת לא היתה עברית.
האסיפות הראשונות התנהלו ביידיש ועברית ולעתים גם
בצרפתית. למשל המזכיר אליעזר רפאלי שהיה מהכשרת חפציבה פתח את האסיפה בעברית והיה צריך לתרגם את דבריו
ליידיש. הקונפליקט זלג לחיי היום יום. מעט העבודה החקלאית שניתן לעשות נעשתה
ע"י אנשי הכשרת חפציבה. היה צריך לחרוש כדי לקבוע בעלות על הקרקע. וכשחבר הכשרת חפציבה יצא לזרוע הוא
קרא לחברו מההכשרה לעזור לו. כך גם בתפקידים הביטחוניים. לחברי הכשרת חפציבה היה
ניסיון מהפלמ"ח הם הכירו את הארץ ואת הסביבה.
כל הזמן היתה 'רכבת' של באים והולכים.
המשבר פרץ בחורף 1947 , כל קבוצת העולים
רצתה לעזוב כיוון שלא הרגישו שותפים מלאים למעשה ההתיישבות. ביקשו לעזוב לקיבוץ אחר, ותיק, ולקבל הכשרה
חקלאית ולהתגבש מחדש. המדריך החברתי צבי בן דעת איש חפציבה הזעיק את
הנהגת התנועה. כל ההנהגה הגיעה למשמר הנגב שמעה את שני הצדדים ושכנעו את העולים
להישאר.
מי שמצאו שפה משותפת עם כל הקבוצות היו
הבנות מ'מצודת בורוכוב' אזרה, חנה גולדשטיין (בן צור), בתיה דרגילוב (מילר), מרים
טורנר (בונים) הן היוו את הגשר.
ההווי היה כשל תנועת נוער כשכל אחד תורם את
שיריו.
דוד אלון הביא איתו את מסורת השירים של
'המחנות העולים' ליוסף טנצר מהעולים היה קול נאה ורפרטואר רחב משירי מהפכה עד
יצירות אופראיות. אותם שרו בתנועה בבלגיה ביידיש ובעברית משובשת.
ערב אחד דוד אלון לימד את השיר "חושלים
פה חושלים פה לילות וימים טבעות לשרשרת אנו משלימים" ויוסף טנצר הצטרף
אליו בקָנוֺן ומאז שרו כולם יחד. וזה הרגע בו הורגש ששתי החבורות השונות כל כך
מצאו שפה משותפת.
ומאז השאר כתוב בתולדות משמר הנגב שידע לקלוט במרוצת חייו קבוצות ויחידים ממוצאים
שונים ומגוונים והגיע לשנתו ה- 80 .
תערוכה לזכרה של דבורל'ה בן יהודה
פינוי הצריף (החדר הגדול ששימש לאכילה) הוא
לטובת הקמת תערוכה לכבודה של דבורל'ה בן יהודה ולקראת כנס המחזורים.
יתדות במסלול חגיגות ה- 80 : תערוכת
יצירותיה של דבורל'ה בן יהודה תהיה אחת היתדות שתוצב להנצחתה. המוזיקה שהיתה נשמת
אפה תתנגן בשירה בציבור באותו ערב.
בשבוע שעבר התקיימה אולימפיאדת
המרח"בים המסורתית שלנו במסגרת החינוך החברתי. השנה זכינו לראות אותה במתכונת
מיוחדת, סוחפת ושונה מהרגיל. מי שלקחו את המושכות והובילו את האירוע כולו ביד רמה היו חניכי תוכנית "המצפן",
בהובלתו של דמיאן פוקלמן שמנהל את התוכנית במסירות.
השנה הובילה את הפעילות כיתת 'נחליאלי'
(כיתה ו'). החבר'ה הצעירים לקחו על עצמם משימה מורכבת של בחירת הנושא המרכזי והיוו
את ראשי הקבוצות בשטח. הנושא שנבחר והלהיב
את כל הילדים מכל הגילאים היה גיבורי על האהובים – צבי הננג'ה.
החגיגה הספורטיבית נפרסה על פני שלושה ימים
מלאי חוויה ואנרגיה. ביום הראשון נפתח בבריכה עם משחקי מים, תחרויות שחייה ומשימות
ספורטיביות. יומיים נוספים התקיימו במגרש הכדורגל בשעות אחר הצהריים הנעימות. היה
מקסים ומרגש לראות את ההורים מגיעים למגרש, ממלאים את הספסלים, מעודדים ומכניסים
אווירה חמה לפעילות.
מעבר לתחרויות עצמן, לב האירוע היה בשילוב
הנוער לבין הילדים הצעירים. בני הנוער הפגינו בגרות, סבלנות, יכולות ארגון
ומנהיגות יוצאות דופן – הם שפטו, ארגנו, כרזו וניהלו את כל הלו"ז במקצועיות
רבה. הילדים מהצד השני, החזירו להם בהמון התלהבות, כבוד ושיתוף פעולה.
כמו בכל אולימפיאדה, בסופו של דבר היו קבוצות שניצחו והיו שהפסידו, אך מעל
לכל התוצאות, ריחפה רוח ספורטיבית מופלאה, כבוד הדדי והמון שמחה. הילדים חזרו
הביתה עייפים אך מאושרים, עם חוויות וזיכרונות שילוו אותם עוד זמן רב.
תודה מיוחדת מגיעה לדמיאן פוקלמן ולכל נוער
משמר הנגב היקר על ההשקעה, האכפתיות וההפקה של אירוע בלתי נשכח בקהילה שלנו.
נתראה באולימפיאדה בשנה הבאה!
בברכה,
אילן גוטקין
מנהל החינוך החברתי
קיבוץ משמר הנגב
פרוטוקול
ישיבת ועד הנהלה מס' 09-2026
מתאריך 6 ביולי 2026
נוכחים: הילה שנהב, אסף רוט, שי ציון, עירית כרמי דגני, רן אלעזרי, חג יסעור,
דורית גזית, אלי רותם
מוזמנים: אפרים סוחמי, נציגי ועדת ביקורת
נעדרים: נמרוד רפפורט, אתי ענבר
רשם
הפרוטוקול: אסף
סדר היום והחלטות
1. אישור פרוטוקול
החלטה:
פרוטוקול הישיבה הקודמת אושר
•
ריכוז
צבר ההחלטות והנושאים השוטפים בטיפול הנהלת הקהילה מובא בנספח בסוף המסמך.
2. ועדת הביקורת
• התקיימה פגישה עם
נציגי ועדת הביקורת (שירה טדגי, מושיקו אלפסי, אפרים סוחמי, דנה גרופר). מטרת
הפגישה הייתה להכיר את נהלי העבודה של הוועדה ושל ההנהלה, ולשפר את ממשקי העבודה
ביניהן, כדי להביא למתן השירות הטוב ביותר לציבור.
• סוכם כי תיערך
בדיקה בנוגע לאופן ביקורת התאגידים העסקיים, באחריות שי ציון.
•
ועדת
הביקורת ביקשה בואך שנת התקציב לבחון הרחבת מסגרות התקציב לביקורת כדי לאפשר יותר
ביקורת. יידון לקראת שנת התקציב הבאה.
•
לא
התקבלו החלטות מיוחדות.
3. שנת חופש – מעין ולירן בראור
• מעין ולירן בראור
ביקשו לצאת לשנת חופש.
החלטה:
ההנהלה מאשרת את הבקשה ומאחלת לבני הזוג תקופה טובה ופורייה. הסכם יציאה לחופשה
ייחתם עם בני הזוג.
4. נתי ורעות פז – מעבר לחברות מלאה
• נתי ורעות פז,
המתגוררים בהרחבה הקהילתית, מבקשים לעבור לחברות מלאה (כעת לא מוגדרים חברים ולא
חברים בעצמאות כלכלית). סיימו את תהליך הקליטה הנדרש.
החלטה:
ההנהלה מאשרת להביא לאסיפה את קבלתם לחברות של נתי ורעות פז
5. גביית 2,000 ₪ לשנה בגין השכרת בית
• התקיים דיון קצר
בנושא הגביה השנתית של תקורות בסך 2,000 ₪ בגין השכרת בית ע"י יורשים או
חברים בחופשה, שעליה הוחלט בעבר. לאור יישום ההחלטה בקרוב, חודדו הסיבות למהלך.
החלטה:
ההחלטות יפורסמו לציבור בשנית
6. דיווח על יישום החלטות אורחות חיים בעקבות השיוך –
חדר האוכל
• צוות מועצת מזון
החל בעבודתו, בהתאם להחלטת הקהילה להשאיר את חדר האוכל פעיל אך מאוזן כלכלית.
• נערך סקר תושבים
לקבלת משוב מהציבור.
• הצוות נפגש עם רחל
מולכו, מנהלת המתחם, לקבלת פידבק ומידע.
• נאסף מידע ממערכת
החינוך ומהנהלת חשבונות.
• תוצאות הסקר הראו
שביעות רצון נמוכה במרבית המדדים; החוזקה המרכזית שעלתה הייתה סביב המפגש החברתי.
• המלצת הצוות בשלב
זה היא להביא מנהל מקצועי לניהול המתחם, במשרה חלקית או מלאה. הנושא יקודם באמצעות
קול קורא, בצמוד לניתוח תוכנית ההתייעלות וניהול המתחם. כאשר המטרה לנגד עיננו
בהתאם להחלטות יישום השיוך היא איזון כלכלי ושיפור השירות לקהילה.
7. שירותים וסבסודים
• סבסודים – הנושא
הוטמע בעבודה השוטפת ומאחורינו.
• רכב – במסגרת ההחלטות
לאיזון כלכלי של הענף נמכרו שני רכבים (רכב הסעות ורכב לחבר), בוצעו צמצומים שונים
והועלתה עלות הק"מ. רכב ההסעות עבר לניהול האגודה.
• מכבסה – עודכן
המחיר במטרה לאזן את הענף כלכלית.
– הועד מאשר לצוות
הספורט של האגודה (לבקשתו) לבחון אפשרות לשימוש בחלק משטח
המכבסה כחדר כושר. כחלק מאמץ לצמצום ארנונה וככל שיחליטו באגודה לקדם זאת.
•
נוי
במגרשי החברים – התהליך מתקדם; התקבל מיפוי מכלל החברים והיורשים, והנושא נכנס
לשלב היישום.
• החל מספטמבר יחל החיוב עבור
הנוי למי שביקש להמשיך את השירות במגרשו, בהתאם להחלטות יישום השיוך.
• סקר עצים – בטיפול.
8. צוות צמיחה דמוגרפית
• הצוות החל בעבודתו
בלימוד התקנון הקיים, במטרה למפות סוגיות שונות ולהביאן לדיון ציבורי לעדכון
התקנון. את הצוות מלווה נציג מהתנועה הקיבוצית, שיצטרף לתהליך באופן פעיל לקראת
הדיון הציבורי.
9. עדכון – מכינת הנגב
• המכינה הגיעה
להסכמה בנוגע למבנה הניהול: המכינה תמשיך להיות כפופה למדרשת שדה בוקר, ויורי
שהוביל את השלוחה אצלנו, מונה למנכ"ל המכינה.
• תתואם פגישה בין
מנהל המכינה, איש הכספים ויורי, לבחינת הנושאים הבאים:
– מיקומה של המכינה
בקהילה – בחינת ההישגים לעומת מה שהוחלט. הנושא יובא כדיון משותף עם הנהלת האגודה
הקהילתית.
– דיור בקיבוץ
וסטטוס השיפוץ, לאור ההסכמות שהתקבלו.
- נבחן גם
עלויות שימוש כיום במתקנים כגון חדר אוכל ואחרים.
10. עדכון – צוות מבנה ארגוני
•
הצוות
השלים מהלך משמעותי לגבי כיוון המבנה, ונערך להעמקה בנושאים שונים. הנושא יחזור
לדיון הנהלות בקרוב. המנהלים (אגודה, קיבוץ) ייקחו חלק פעיל בקידום המהלכים
להשלמתם.
11. עדכון – נושא הפנסיה
• עדכון בהמשך לדיון
שהתקיים בהנהלה הקודמת ודווח לציבור – לאור החלטה פורסם קול קורא לרכז במשרה חלקית
שתפקידו לסייע לאסוף נתונים לשם בקרה בכל תחום הפנסיה והביטוחים השונים שהחברים
נדרשים להחזיק. הבהרה – מי שיבצע תפקיד זה לא יהיה חשוף לנתונים האישיים בתחום
השכר. מטרת המשרה לאסוף ולוודא שהחברים העבירו את הנתונים לגורמים הרלוונטיים.
12. אישור סיום הטיפול בנושא החלטות בתחום השכרות
ודירות בעקבות שיוך
החלטה: המסמך אושר סופית
ואושר להפיצו בקהילה
13. אישור תקנון סיעוד
• הנוסח האחרון של
התקנון גובש וטרם אושר באסיפה.
החלטה:
המסמך אושר בוועד ההנהלה ואושר להפיצו לקהילה ולהביא לאישור האסיפות (ההקשר סיעוד –
גם אסיפת המשתתפים וכן אסיפה כללית)
נספח – מעקב יישום נושאי החלטות
ריכוז סטטוס
הנושאים והחלטות ההנהלה, לרבות לוחות זמנים וגורמים אחראים לביצוע:
ועדת ביקורת
פגישות
היכרות וקביעת סדרי עבודה – ועדת ביקורת והנהלות
בתאריכים
06.07.2026 ו-08.07.2026 קיימה ועדת הביקורת שתי פגישות היכרות וקביעת סדרי עבודה:
האחת עם ועד ההנהלה והשנייה עם ועד האגודה.
במהלך
שתי הפגישות הציגו חברי ועדת הביקורת את סמכויות הוועדה, תפקידיה ונהלי העבודה שעל
פיהם תפעל מול הנהלות הקיבוץ והאגודה. כמו כן, הוצג אופן עבודת הוועדה ותהליך
ביצוע ביקורת הפנים והחוץ.
1. בפגישה עם ועד ההנהלה ביקשו חברי הוועד כי דוחות
הביקורת המבוצעים על ידי מבקרת הפנים, יוצגו בפניהם מיד עם סיומם, ועוד בטרם
יועברו לגורם המבוקר לצורך התייחסות ותיקון הליקויים.
ועדת
הביקורת נענתה לבקשה, מתוך תפיסה כי קיימת חשיבות לכך שחברי הוועדים ייחשפו לממצאי
הביקורת בזמן אמת. זאת, לא רק כדי לוודא בהמשך את תיקון הליקויים, אלא גם כדי
ללמוד מהם, לבחון את הגורמים שהובילו להיווצרותם ולפעול למניעת הישנותם בעתיד.
2. בפגישה עם ועד האגודה ביקשו חברי הוועד להבין
כיצד בוחרת ועדת הביקורת את התחומים שייבדקו במסגרת תכנית העבודה. חברי הוועדה
הסבירו כי בחירת הנושאים נעשית לאחר בחינת התחומים שלא נבדקו בשנים האחרונות, תוך
קביעת סדרי עדיפויות בהתאם לחשיבותם, לגודל התחום ולתדירות השימוש של הקהילה בו.
כמו
כן, ביקשו חברי הועד לוודא כי וועדת הביקורת מבצעת סינון של פניות מהציבור אשר
אינן מצויות בסמכות הביקורת, וניתן הסבר על דרך הפעולה של הועדה כאשר מתקבלת פנייה
מהציבור: ראשית, הפנייה שהתקבלה מועברת
להנהלה (יו"ר ומנהלת אגודה/קהילה) כדי לדעת האם נעשתה פניה מקדימה אליהם ?
ואם כן, מה סטטוס הטיפול בפנייה ?
כדי
למנוע כפילות, הועדה לא תחל לבחון את הפנייה, לפני שקיבלה הודעה כי ההנהלה סיימה
את הטיפול. רק לאחר שהטיפול הסתיים והפונה יסבור כי עדיין יש צורך בבדיקה, אז תבחן
הועדה האם הפנייה מצויה בסמכותה ותפעל בהתאם.
בשתי
הפגישות, העלו חברי ועדת הביקורת את הקושי הנובע מהיקף התקציב הקיים, המאפשר כיום
ביצוע של ביקורת אחת בלבד בנוסף לביקורת מעקב, כשמשמעות הדברים, היא שבפועל
ענפי השירות בקיבוץ או באגודה נבדקים אחת לשנתיים בלבד, במקרה הטוב.
צוין
כי, התקציב הקודם נתן מענה לשלוש ביקורות בשנה, אולם בעקבות קיצוץ התקציב שנעשה
לפני כשש שנים הצטמצמה פעילות הוועדה באופן משמעותי.
חברי
הוועדה ביקשו משני הוועדים לבחון, במסגרת הכנת התקציבים לשנה הבאה, את האפשרות
להגדיל את תקציב ועדת הביקורת, על מנת לאפשר הרחבה של פעילות הביקורת ולהגביר את
תדירותה.
עדכון שוטף
מועדת הביקורת
מאז כניסת
הועדה לתפקיד, התקבלו כארבע פניות בכתב:
הפנייה
הראשונה - נמשכה על ידי הפונה לאחר קבלת
מענה מהנהלת הקיבוץ.
הפנייה
השנייה - הועברה לבדיקה ומצויה בטיפול ע"י הגורם הרלוונטי אך טרם התקבלה
תשובה בעניינה. הועדה תפנה בשנית לבקש מענה כתוב.
פנייה
שלישית – נענתה והועברה לטיפול ע"י הגורם הרלוונטי.
הפנייה
הרביעית - נבחנה, ולאחר שהועברה לבדיקה ולבירור אצל הגורמים הרלוונטיים ניתן מענה
בכתב מהוועדה על הנושאים שטופלו.
להלן
המענה שנשלח לפונה :
ועדת
הביקורת מודה לך על פנייתך ועל הזמן שהקדשת להצגת הערותיך. לאחר בחינת הנושאים
שהועלו, להלן התייחסות הוועדה בהתאמה:
1. פרוטוקולים
נציין
כי סוגיית הפרוטוקולים הועלתה במסגרת דיוני הוועדה כנושא המחייב בדיקה, ולא כקביעה
מוחלטת על קיומו של ליקוי כלשהו.
לוועדה
הגיעו פניות מחברים אשר התייחסו הן לתוכן הפרוטוקולים והן לעיכובים בפרסומם לאחר
קיום הישיבות, אך מאחר והנושא טרם נבחן מול ועד ההנהלה, ההתייחסות אליו בפרוטוקול
הישיבה הייתה מצומצמת.
מאז
פרסום הפרוטוקול של ועדת הביקורת נראה כי חל שיפור של ממש במועד הפרסום ובתוכן
המפורט בפרוטוקולים של ועד ההנהלה.
בעקבות
פנייתך נבדקה גם סוגיית השמירה של הפרוטוקולים. ונמסר לנו כי מזכירת הקיבוץ, היא
האחראית על העלאת הפרוטוקולים לאתר. הועדה פנתה למנהלת האגודה בכתב וביקשה כי גם הפרוטוקולים
של ישיבות האגודה יועלו באופן סדיר לאתר.
במסגרת
פגישת היכרות עם האגודה הועלתה בשנית הבקשה להעלות לאתר את כל הפרוטוקולים של
ישיבות הועד ונמסר לנו כי הנושא יטופל.
גם
וועדת הביקורת תפעל להעלות את הפרוטוקולים מהישיבות לאתר באמצעות מזכירות הקיבוץ.
2. חלוקת רווחים
ההתייחסות
לנושא בפרוטוקול הוועדה מבוססת על המצגות שהוצגו על ידי העסקים ועל מצגת התקציב שהציג
ועד ההנהלה בסוף שנת תקציב 2025..
לדעת
הוועדה, מדובר בנושא מהותי המחייב הסדרה ברורה ומידית, שכן, אגודה שיתופית נדרשת לנהל
את עסקיה ולחלק את רווחיה, בהתאם להחלטת אסיפה על חלוקת פירות הנכסים ולא באמצעות
יחידים שאינם מוסמכים לכך.
הנושא אינו
חדש ואף הובא בעבר מספר פעמים בפני יו"ר הקיבוץ וחברי ההנהלה.
כפי
שעולה מפרוטוקול ועד ההנהלה האחרון, סוגיית פירות הנכסים תובא לדיון ולהכרעה
באסיפה במהלך השליש האחרון של השנה, ואנו מקווים שכך ייעשה.
3. התבטאויות חברי הוועדה במקומי
חברי
ועדת הביקורת הינם חברי קהילה, וככאלה הם רשאים להביע את דעתם האישית במרחבים
הציבוריים.
יחד עם
זאת, הוועדה קיבלה את הערתך והחליטה כי ככל שחבר הועדה יבקש להתייחס בפורום ציבורי
לנושא כלשהו, בין אם מצוי בתחום עיסוקה של הוועדה ובין אם לאו, הוא יקפיד להבהיר
כי מדובר בעמדה אישית בלבד שאינה משקפת את עמדת ועדת הביקורת.
4. פרק הזמן שניתן בין אסיפה להצבעה
הוועדה
סבורה כי ככלל ראוי לאפשר לחברים פרק זמן סביר לעיון, למחשבה ולגיבוש עמדה לפני
קיום ההצבעה, למעט, כמובן, במקרים דחופים המחייבים קבלת החלטה מהירה.
עם
זאת, לא קיימת כיום הוראה בתקנון הקובעת פרק זמן אחיד בנושא, ומדובר בשיקול דעת של
הועד או הגוף המנהל. משכך, אין מדובר בנושא המצוי בתחום הביקורת של הוועדה.
יחד עם
זאת, ניתן בהחלט להעלות את הנושא לדיון במסגרת "שולחן עגול" במטרה לבחון
קביעת נוהל אחיד לאגודה ולהנהלה.
5. שמירת ההקלטות של האספות
קיימת
חשיבות רבה ואף חובה לשמירת תיעוד האסיפות, בין אם באמצעות פרוטוקולים כתובים ובין
אם באמצעות הקלטות.
הטענה
בדבר היעדר הקלטות של האסיפות האחרונות הועלתה בפני מנהלת הקהילה, אשר מסרה כי
מקור הבעיה היה בתקלה טכנית ולדבריה, התקלה טופלה, כך שמעתה יועלו ההקלטות של אסיפות
האגודה וההנהלה לאתר היוטיוב ושם הן תשמרנה לאורך זמן.
אנו
מודים על פנייתך,
ועדת הביקורת
אצלנו בחצר
תמונה של שלט העקבות בשביל החווייתי
קן סנונית בפינת הכניסה לתאי הדואר
