מה בעלון
מה היא תעודת ביטוח לשלטון מרושע משני צדי הגבול? השארת עוד "פיקדון" של חטופים להמשך שליטה בצד המערבי של הגבול ולהישאר ראש ממשלה בצד המזרחי שלו על המדינה ולקבל "בונוס" שליטה על אוכלוסייה של עוד 2 מיליון עם כל המשתמע מכך.
ליצור פילוג בין משפחות החטופים כמו שיצר במשך כל כהונתו
הארוכה. לאמץ את השיטה הרומית של 'הפרד ומשול' ועל הדרך להרוס את המדינה. מתי נצא
מהסיוט הזה?
הכיתות במשמר הנגב והמועד השני סיום שנת משימות שנת בר מצווה במופע
לכל הציבור והשנה כיתת "סיקסק" מחזור 57 למחזורי הכיתות שהגיעו לבר
מצווה. הגשמת חלום התקיפה באיראן שיבש את התאריכים אבל הנה כיתת "ורד"
הפגינה מופע גרנדיוזי ומחרתיים תעשה זאת כיתת "סיקסק"
התקיימה אסיפה להסדרת כל נושא הבחירות של ועד ההנהלה
ולאחריה קלפי ועכשיו אנחנו במשמר הנגב עומדים בכללי התקן של רשם האגודות
רותי רוזנבלום הכותבת רבים מהטקסטים המלווים את מועדינו
גם רושמת קורות חיים של חברים עם עבר עשיר והווה יציב.
ופרוטוקולים של ועד ההנהלה וועד האגודה וברכות ללידות
ונישואים שרק ירבו השמחות בקהילתנו.
תמונת השער: כיתת "ורד" בצבע בורדו צילמה:
אור בן שחר
v
כיתת "ורד" – חג מחזור
v
והברכות – אליסיה- מנהלת האגודה, מעין גלקר בשם ההורים,
אור בן שחר וריקי המדריכות
v
בנות ובני "ורד" יפרחו בקרוב במקום אחר...
v
"מכינת הנגב"
מחזור א' – סיכום – מאיה גוטר
v
מילים טובות – יורי קדר, מנהל שלוחת מכינת הנגב
v
רותי רוזנבלום – רושמת קורות חיים ראיינה: מרגלית
v
אסיפה ב- 25.6.2025 לבחירת ועד ההנהלה בהתאם לדרישות
רשם האגודות
v
קלפי לבחירת המועמדים לוועד ההנהלה ב- 29.6 – 1.7
v
נר זיכרון חודש יולי
v
פרוטוקול ועד ההנהלה 12-2025 בתאריך: 23.6.2025 רשם:
אסף רוט
v
פרוטוקול ועד האגודה ב- 25.6.2025
v
ברכות לאלי רכטמן חוגג 85 בפרלמנט הוותיק במשק חי
v
ברכות לאתי ויורם ענבר, ברכות למיכאל דגני להולדת הנכדה
בת לגלית ושחר
v
ברכות לתניס ואילן ברנדס לנישואי הבת מירבל עב"ל
אלי
v
ברכות לגדי דרור לקבלת דרגת תת אלוף
v
בר מצווה כיתת סיקסק
v
ערב נשים
כיתת "ורד" -חג מחזור
קבוצה המגלה תושייה בעת הצורך זה סימן לגיבוש חברתי.
הטכנולוגיה לעתים מאתגרת וכשנוצרת תקלה, לאנוש יש מקום להוכיח את אי תלותו בה. אתם
בני/בנות "ורד" מיד המשכתם במופע קודם כל כי "ההצגה חייבת
להימשך..." וגם כי הבנתם שזו החלטה משותפת.
שורת הברכות...
כיתת ורד היקרים,
אני שמחה לברך הערב. איזו דרך עברתם! מילדים
שרצו חופשי בין שבילי הקיבוץ ועד לבני נוער מלאי רעיונות, שאיפות וחלומות. זכינו לראות
אתכם גדלים, לומדים, מתפתחים, צוחקים, מתמודדים ומתגברים, והקיבוץ היה לכם בית ומגרש
משחקים.
בשנים אלו חוויתם כל כך הרבה - משנות הקורונה עם המסכות והריחוק החברתי ועד למלחמה
ועוד מלחמה. וכל פעם התוכניות משתנות... בתוך כל אלה, ראינו אתכם לא רק שורדים, אלא
גם פורחים, מתחזקים ומצמיחים עשייה מדהימה. כנערים אקטיביים ומעורבים, התגייסתם, הושטתם
יד והייתם שותפים פעילים בקהילה גם ברגעים לא קלים.
בכל ההתרחשויות האחרונות זה לא פשוט למצוא
את עצמך ואתם הצלחתם! רכשתם בשנים הללו את הכלים לחיים הבוגרים: גמישות ויכולת התמודדות,
חוסן נפשי ודרייב למעורבות חברתית. אני בטוחה שכפי שהייתם עד עכשיו, תהיו אנשים עם
ערכים, עוזרים ומתנדבים, קשובים וטובי לב, שנותנים מעצמם למען אחרים. אני מאחלת
לכם לקבל החלטות טובות, שתלכו באומץ עם האמת שלכם, עם ראש פתוח ועם לב רחב, ושתעזו
לעשות דברים גדולים.
כעת, כשאתם יוצאים לשנת שירות, למכינה, או
לשירות בצה"ל – אני מאחלת לכם הצלחה בכל דרך שתבחרו, שתגשימו את חלומותיכם, שתהיו
מאושרים. אני מאחלת שתמיד תרגישו שמאחוריכם עומדים ההורים שלכם וגם שיש פה בית
וקהילה שיתמכו ויחזקו אתכם. תזכרו שמשמר הנגב הוא תמיד הבית שלכם ואנחנו מחכים לכם
כאן שתחזרו בשלום.
אני רוצה להודות להורים ולצוות החינוכי, לעדי ברק ולצוות המדריכים של
המרכזונים על כל העשייה.
אליסיה – מנהלת האגודה
י"ב שלנו, בוגרי הקיבוץ היפים,
הגיע הרגע בו אתם עוזבים את חצר הקיבוץ, הבית, ויוצאים
לעולם הרחב, כל אחד ואחת למקום שאולי הלב מושך, קצת יותר גדולים, קצת יותר יודעים,
והרבה יותר מוכנים ממה שאתם אולי מרגישים.
אתם אורזים שנים של שבילים מוכרים, פינות וזולות,
גנ"ש, מדשאות, מרחבים, מרכזונים וצופים (וכמובן חד"א אחד יחיד ומיוחד)
ויוצאים אל הדרך הגדולה שלכם.
שתדעו – אתם מצוידים באחד הדברים החשובים בחייו של אדם:
שורשים עמוקים של בית, זיכרונות ואנשים שילכו איתכם בלב לכל מקום, קיבוץ זו לא רק
נקודה על המפה – זה שורש שנטמן עמוק בלב, זה בטחון וכוח.
ועכשיו אתם הולכים לכבוש פסגות – שירות צבאי, מכינה,
טיולים, חלומות, התחלות חדשות, העולם מחכה לכם פתוח, מלא באפשרויות שרק אתם תוכלו
למלא במשמעות משלכם.
אנחנו מאחלים לכם לצאת בבטחון ובסקרנות – להעז, לטעות,
להתרגש, להתחבר, לפרוץ גבולות ולחלום רחוק. תזכרו לקחת את כל מה שספגתם כאן – את
החבֵרוּת, את הפשטות, את האהבה לאדם ולאדמה, את החיים
הקהילתיים המיוחדים, את רוח המקום – ולפזר אוצרות אלו בכל מקום שתלכו אליו.
מאחלים לכם שתצאו לדרך החדשה עם עיניים פקוחות, ראש
מורם ולב מלא אמונה בעצמכם ובטוב. שתצמחו, תתרחבו, תגלו את העולם – ותמיד, תמיד תדעו שיש לכם כאן
הורים, משפחה, חברים וקיבוץ שלם שמחכם לכם באהבה ובזרועות פתוחות.
גאים בכם, אוהבים אתכם, ותמיד כאן בשבילכם.
בשם ההורים – מעין לפידות גלקר
יקרים שלנו,
נתחיל מזה – תמונת ניצחון. החבורה המדהימה הזאת הצליחה
להרים מופע כזה מושקע בזמן מלחמה כנגד כל הסיכויים ואחרי כל השנים האחרונות שהם
היו צריכים לעבור במדינה שלנו. הנה הם כאן. ביחד. על אותה במה. תרימו חיוך על
הפנים, הערב הזה יוצא לפועל למרות הכול וזה ניצחון שלכם.
האמת רציתי לפתוח בזה שביטלתי טיסה בשבילכם. אבל
בינינו, מי צריך נוף אקזוטי כשיש אתכם כאן להיות על הדרך שעשיתם כל אחד בדרכו
המיוחדת ועל הכיתה המדהימה שיצרתם לעצמכם עם השנים.
הדבר הראשון היוצא לנו מהפה כשמדברים עליכם זה "הם
כיתה של אנשים איכותיים" אי אפשר לפספס את האיכות הזאת שלכם. כל אחד מביא את
הקסם המיוחד שלו וביחד אתם יוצרים קבוצה מעוררת השראה. אתם לב אחד ענק. המסע
שעברתם בכיתה, עם כל הקשיים מסביב וביחד עם כל הבלגן במדינה לאורך הילדות שלכם,
ראוי להערכה ענקית. לראות אתכם ככה ביחד ממלא לנו את הלב. אתם חלק כל כך משמעותי
מהמקום הזה. השארתם פה חותם גדול, כזה שיהיה קשה מאד לשכוח.
ועכשיו כל אחד מכם יוצא למסע שלו. מסע אחר, מסע שהוא רק
שלו – לצבא, לשנת שירות, למכינה, מסע שבו תגלו עוד חלקים בעצמכם שלא ידעתם
שקיימים, תאתגרו את הגבולות שלכם, תכירו אינסוף אנשים חדשים ובעיקר תבחרו את החיים
שתרצו לעצמכם.
ולפני שתגידו שהצ'אט כתב את זה, אז משהו מהלב:
אנחנו מאחלות לכם שתדעו לבחור בטוב, גם כשתעמדו מול
אתגרים לא פשוטים.
שתמצאו אנשים אמיתיים שיהיו לצידכם, שידעו להחזיק אתכם
גם כשתיפלו ושאתם תחזיקו אותם בחזרה. שתגשימו את עצמכם, שתצליחו בענק, שתעריכו את
מי שאתם ושתזכרו שהדרך חשובה לא פחות מהמטרה. מאחלות לכם לשמור על הילדות שעדיין
זורמת לכם בדם, גם כשאתם מתבגרים מהר מדי. לדעת להבדיל בין רע לטוב, לדעת להילחם
על מה שחשוב לכם אבל גם לשחרר כשצריך, ובסוף לסמוך על זה שאתם תמיד תמצאו את
הכיוון הנכון עבורכם.
מאחלות לכם שתאספו כמה שיותר זיכרונות טובים מהשנים
הבאות, שתצחקו עד שתכאב לכם הבטן, שתאהבו בלי פחד, שתגשימו את עצמכם ותחיו חיי
אושר אמיתי בכל יום. שתדעו להעריך את הרגעים הקטנים של שמחה ושקט בין כל הרעש
מסביב ושתשמרו על הכיתה המדהימה שלכם והחברים שגדלתם איתם, כי זה חזק יותר מהכול.
תזכרו, משמר הנגב תמיד יהיה בית עבורכם, יש פה מקום
ואנשים שמחכים לכם באהבה עצומה בכל פעם שתחזרו. אמנם זו פרידה, אבל לנצח תהיו בלב
שלנו ולנצח נהיה כאן בשבילכם.
לכו ותעשו חיל, כל אחד בדרכו שלו – שנות התנדבות,
המכינות והצבא זה זמן מיוחד לתת מעצמכם ובאותה נשימה לקבל בחזרה. תתמסרו לתהליך,
תקומו כל בוקר ותזכרו למה בחרתם להיות שם ותמצאו משמעות גם בימים הקשים.
אנחנו גאות בכם עד השמים, אוהבות אתכם מכל הלב, נכנסתם
לנו עמוק לנשמה, כל אחד ואחת מכם . מתרגשות לראות איזה אנשים גדולים ויפים אתם
הופכים להיות וכמה ערך תתנו לעולם הזה. צאו לדרך באומץ, בלב פתוח, ובחיוך גדול,
העולם לחכה לכם ואין לנו ספק שתאירו אותו בדיוק כמו שהארתם אותנו. אל תשכחו לשלוח
תמונה מכל מה שתכבשו.
תודה על שנה מדהימה אתכם, שמשאירה אותנו צעירות עוד
קצת. ואולי עכשיו, אחרי שנה, אמרי יחליט – מי מאתנו באמת היתה מדריכה שלו.
אוהבות ומעריכות כל אחד ואחת מכם, כאן בשבילכם לנצח
אור בן שחר וריקי
בני בנות ורד יפרחו בקרוב במקום אחר...
ü הראל אלימלך – יוצאת לשנת שירות ב"זיו נעורים"
ü אורי אלמוג – יוצא לשנת שירות בעלומים, רשת כפרי נוער
ü אריאל אורה – יוצא למכינת שחר ניצן
ü הדר אזולאי – יוצאת לשנת שירות בכפר רפאל
ü יובל בנאי מינדל – יוצא למכינת
מגן שאול – נוקדים
ü מיה גלקר - יוצאת
למכינת הערבה – צופר
ü נעמה גלזר – מגייסת לשחקים – חבצלות
ü יואב גזמן – יוצא לשנת שירות ב"אדם ואדמה – חצבה"
ü אמרי גלנטה – יוצא לשנת שירות בכפר הירוק
ü אילאיל וקסלר – יוצאת למכינת "אדרת שלוחת כפר סילבר"
ü שוהם מגידוביץ' – מתגייסת לצה"ל
ü ראם סבן - מתגייס לצה"ל
ü טל לואיס קפלן – מתגייס ללוחמה אלקטרונית
ü עדי רוזן – מתגייסת לצה"ל ליחידת מג"ל (מערך גיבוי
לחימה)
ü אורי שפיר – יוצא למכינת העמ"ק שלוחת כפר רופין
ü ארז שנהב – יוצא לשנת שירות בגרעין נח"ל
ü נועה ששון – יוצאת לשנת שירות במרכז חירום "אהבה"
תודה!
עד לסיום העריכה לא התקבלה רשימת התודות לתורמים להצלחת
המופע של כיתת "ורד". ובכל זאת פטור בלא כלום אי אפשר לכן אציין את העבודה המושקעת
של גל פלג פניג ושל חבורת "ורד" שהיו צריכים יחד להתגבר על מכשול שהגיע
בהפתעה (לא בטוח שהיה נחוץ) מלחמת "עם כלביא" שכבר קיבלה את השם המתאים
יותר: "מלחמת 12 הימים". תודה לך גל, תודה לכם/ן בנות/בני "ורד"
מפגן האנרגיה שלכם היה מלא רמזים. עכשיו צאו לדרכם והצליחו בה.
"מכינת הנגב" מחזור א' סיכום
אז הגענו לפה לפני עשרה חודשים אל תוך קבלת פנים מדהימה
בדשא החדא. מההתחלה הוקסמנו מהיחס החם והמילים הטובות שקיבלנו מאנשים שאפילו לא
הספיקו להכיר אותנו באמת. ככל שהזמן עבר
השתלבנו בתחומים השונים : עשיות קהילתיות, וותיקים, משפחות מאמצות, חגים משותפים.
חגגנו ט"ו בשבט בגינה הקהילתית, פורים בבית גיל עד, התנדבנו בקהילה ביום
המעשים הטובים, ועשינו ביחד עוד הרבה חגים ואירועים שמאד שמחנו לקחת בהם חלק.
דרך הפעילויות המשותפות זכינו להכיר את הקיבוץ ואת
האנשים וליצור חיבור אמיתי ובין אישי. אני באמת מרגישה שהמשפחות המאמצות הפכו
להיות עוגן בשבילנו בקיבוץ, בית שני שאפשר ללכת אליו כשצריך ותמיד להתקבל בחיוך.
גם עם הוותיקים נוצר חיבור עמוק ומשמעותי, שיחות מעניינות ורגעים של צחוק.
מעבר לקשרים האישיים באמת הרגשתי, הרגשנו בקיבוץ תחושה
של בית. בשבילים, בחדר האוכל, במשק חי ובמגדלים אדמה. נופי הקיבוץ הפכו להיות חלק
מאיתנו ונתנו לנו הרבה שקט ושייכות.
צברנו בשנה ביחד איתכם ובנפרד אינספור חוויות, שיעורים,
טיולים, מפגשים, צחוק ובכי ולמידה ענקית
על עצמנו, על המדינה ועל מה זה קהילה.
באמת למדנו מכם מה זה קיבוץ ומה זה סביבה עוטפת ואני
רוצה להגיד המון תודה על השנה הזאת. נתרמנו ותרמנו ובאמת הפכנו לחלק ואנחנו כל כך
שמחים שקיבלנו את ההזדמנות הזאת.
תודה לצוות ההיגוי, לחברה של העשיות הקהילתיות, לעובדי
החד"א והכולבו, לילדים, לוותיקים
ולמשפחות, לכל אחד ואחת מכם שהיו פה אתנו והפכו את השנה הזאת לכל כך
מדהימה.
הקשר הזה עוד ימשיך להיבנות ולהתפתח עם המחזורים הבאים
של המכינה, ואני בטוחה שעוד נתראה. לנצח יהיה לנו עוד בית קטן בנגב.
מאיה גוטר
מילים טובות לסיכום – יורי קדר מנהל מכינת הנגב
כמה מילות סיכום ותודה ממני
למרות שאני כביכול מנוסה (שנה רביעית של
ניהול שלוחת מכינה), זה לא ממש אפשרי לסכם שנה כזו, במיוחד שנת הקמה.
קשה להסביר למי שלא מהעולם הזה Oעולם המכינות) מה מהות התהליך שהחניכים ואנחנו הצוות (איתם ולצידם)
עוברים בשנה זו. מחד, כל יום מרגיש כמו שבוע ושבוע כמו חודש ומאידך, השנה כאילו
חולפת במהירות שיא.
בסיכום השנה שקיימנו עם החניכים נאמרו המון
דברים חשובים ומאד מרגשים על חברות, למידה, התפתחות, על העבודה החינוכית ועוד
(מילאתי ארבעה עמודים ). בין השאר נאמר –
"לפעמים צריך לקבל את העובדה שחלק מהאנשים יכולים להיות רק בלב של אדם ולא
בחייו הנוכחיים" . מה שנכון נכון.
לצערי, בשל המצב הביטחוני לא יצא לנו לקיים טקס סיום פתוח עם חברי הקהילה
והפרידה נפגמה במידת מה. ואולי זה היה לנו "נוח" במובן מה – איך נפרדים
ממי שפתחו בפנינו את הבית והלה. קשוח!
מבקש להודות בשמי, בשם הצוות ובשם כל חברי
הקבוצה לכל קהילת משמר הנגב ובפרט לכל מי שליווה אותנו באופן אישי והדוק יותר (לא
אפרט) ופתח בפנינו את הבית והלב – הרגשנו
את החיבוק והאהבה שאתם מעניקים לנו והתמסרנו. הפכתם את המקום לבית נוסף
עבורנו. כקיבוצניק אני יודע שזה לא פשוט ומודה על כך!
פנינו כבר לשנה הבאה, שנה של העמקת הקשר
וביסוסו כך שנהפוך למובן מאליו בקהילה. נמשיך לעשות כל מה שיעלה בידינו על מנת
להרבות טוב.
יורי קדר
- מנהל השלוחה
רותי רוזנבלום – רושמת קורות חיים
מועדינו הרבים זרועים בכתיבתה של רותי לאורך השנים. את
הכתיבה הקולחת ותמיד מדויקת, אפשר למצוא בכתבים השונים שרובם נשמרים בארכיון
הקיבוץ לעדות. לקראת מועד ה- 70 למשמר הנגב, אחד מהרעיונות שהוצעו לציין את המועד –
החג, היה לכתוב על "ביתי משמר הנגב"
מבנים ואנשים מספרים במשמר הנגב, היה הספר הראשון. לאחר מכן הצטרף אליו ספר
שני המנציח את ההתחלה שקיבל את כותרת המשנה: "בקצות ההתחלות". מכאן היתה
הדרך סלולה להמשיך לכתוב והַזׅיק לכך היה
מפגש עם חבר שהציע מפורשות לכתוב את קורותיו. על אותו הַזׅיק
שהוביל לשורת סיפורי קורות חיים אישיים הפגישה
עם רותי רוזנבלום.
"חיפשתי מה לעשות", כך פותחת רותי את סיפור
השביל של כתיבת קורות חיים. "ולא ידעתי אפילו באיזה כיוון לאחר כתיבת ספרי
הקיבוץ: "ביתי משמר הנגב". מה שהוצע לי נדחה על ידי ואז צביקה בלושטיין
ביקש לדבר איתי וביקש שאכתוב את סיפור חייו. זה היה הזיק שהדליק את הגפרור ותאם את
מה שחיפשתי. ההתחלה היתה עם צביקה. בדרך סדורה של מפגשים ביום ושעה קבועים על כוס
קפה. השיחה קלחה, זרמה צביקה סיפר את סיפורו. כל התהליך זרם והיה רציף. "זה
נמשך די הרבה זמן", מוסיפה רותי. "יום אחד ראיתי את שולה וקסלר ישובה
במרפסת ביתה הפונה אל המדרכה הראשית ודיברתי איתה. שולה אמרה שאלדד הבן הצעיר ביקש
שתכתוב את סיפור חייה והיא מודה בפניי שהיא לא יודעת איך לכתוב. אמרתי לה:
"אני אעשה את זה" וזה אכן קרה. צביקה ושולה שניהם מבלגיה וסיפור ילדותם
במלחמה משיק אך אינו חופף. המציאות הכללית היתה זהה אך הפתרונות של כל משפחה
ומעמדה היו שונים. קרה שגם בני הזוג שלהם כבר אינם איתנו וראיתי לנכון לשלב אותם
בסיפור חייהם. שולה היתה גננת שלי בגן רימון והפגישות איתה לוו יותר במעורבות
רגשית. ובאופן ייחודי גם הקדשתי לה שיר. בעצם עם כל מי שנפגשתי מצבו האישי היה אַלְמְנוּת.
והיה מקום לכתוב על בן/בת הזוג. חלק מהחומרים נאספו בארכיון הקיבוץ.
בתהליך העבודה אני על תקן של שומעת, מקשיבה וכותבת
כל דבר שאומרים לי. השאלות המשולבות הן
כדי לקבל יותר פירוט. הסיפורים מתחילים כמובן בילדות. אצל שולה וצביקה זה בבלגיה
ולאט לאט מגיעים למשמר הנגב, ביתם. איך היתה הקליטה, מה עשו לאורך השנים. ההתפתחות
האישית, הקמת המשפחה, תפקידים. כל מה שרלוונטי. בשלב השני אני מקלידה את הכתוב וזו
הזדמנות לערוך ולסדר. אני מקבלת מהם את תמונות מכל תקופות החיים. בעיקר לפי בחירה
שלהם. אני סורקת את התמונות שומרת ומשבצת אותם בכתיבה לפי העניין והקשר.
בשלב השני אני פונה לאנבלה פלדפבר- גפן (הספר של שולה
נעשה בעריכה הגרפית של רינה פיינשיין נחמיה). אחרי שלב ההגהה אנבלה עורכת את
הכתובים עריכה גרפית. מכינה עותק ראשון להדפסה וכשהוא מגיע נעשית בדיקה נוספת
להגהה על ידי מי שלא נחשף לכתובים כדי לסמן שגיאות שהעין שלי שהורגלה לא הצליחה
לאתר. אנבלה שזו עבודתה- עיצוב גרפי עמוסה בעבודה לכן התהליך מתמשך יותר זמן. ההגהה
נעשית לפני ההדפסת העותק הראשון. נעשית הגהה נוספת עם קבלת העותק הראשון ואחרי
התיקונים ההדפסה הסופית. ואז נשארת
ההחלטה למספר/ת הקורות כמה עותקים להפיק מסיפור החיים.
ההיכרות עם החבר/ה מקלה על הכתיבה או מכבידה?
אבן הבוחן להשוואה על ההיכרות הקרובה עם החבר שאנחנו
חיים יחד באותו יישוב היא שאני במהלך של כתיבת קורות חייה של אישה שאינה ממשמר
הנגב נוכחתי לדעת שהתשובה היא כן. זה מקל מאד להיות מאותו הכפר כדי לכתוב קורות
חיים של אנשים מוכרים.
החברים שהם ניצולי שואה וסיפרו את סיפורם, היו ילדים
במלחמה והם ניצולי שואה ונקודת מבטם היא של מבוגרים שמספרים על ילדותם. הם זוכרים
את מה שאירע אך השנים שחלפו וניסיון חייהם
משליך על תודעת הזיכרון. בשני מקרים אצל שולה וקסלר וקלרט וולצ'ק הזיכרון,
מלווה באחריות שהוטלה עליהן לדאוג לאח צעיר כשההורים נעלמו בנסיבות הקשות של
המלחמה וההשמדה.
המשפחה לא ממש מעורבת בתהליך. הפגישות הן אחת על אחד,
אחת על אחת. את קורות בן/בת הזוג אני משלימה מחומרים הנמצאים בארכיון.
הרגשה של החייאה של הזיכרון. זיכרון ילדות רחוק גם על
אנשים שכבר אינם איתנו זו פגישה עם מי שהלך לעולמו אך ממשיך לחיות בינינו עם
הסיפור. לעתים בסיפור יש תחושה שהאנשים ניצבים וחיים מול עיניי . זו תחושה טובה.
מה שמפריע לי שלא הקדמתי לכתוב, וסיפורם של חברים שהלכו
מאיתנו לא נכתב והייתי רוצה לשמוע אותו.
ראיינה: מרגלית
אסיפה
ביום רביעי 25.6.2025 בשעה 20:00 במזכירות ובזום
בחירת חברי ועד ההנהלה בהתאם לדרישת רשם האגודות
יו"ר האסיפה: תומר רכטמן
תומר רכטמן: מבקשים להעביר את בחירת החברים לוועד לקלפי שתתקיים ביום
ראשון29.6 עד יום שלישי 1.7
קלפי
ביום
ראשון 29.6.25 עד יום שלישי 1.7.25
לבחירת
מועמדים לוועד ההנהלה
·
רן
אלעזרי – נבחר
·
דורית
גזית - נבחרה
·
חגי
יסעור – נבחר
·
עירית
כרמי דגני – נבחרה
·
נמרוד
רפפורט – נבחר
·
אתי
ענבר – נבחרה
·
אלי
רותם - נבחר
אריה כץ - חברנו משנת 1964, אחיה של פנינה
גדי, אחיינה של שרה גלקר בן כתת
"אילה" , נפל בגזרה
הירדנית 20.3.1947 - 21.7.1970
רבקה זלצר - אמה של אזרה גולן 23.4.1892 – 4.7.1980
אריה דקל - חברנו משנת 1946 היה במצודת בורוכוב, בעלה של דורית, אביהם של
חגי
טל, דני, קוקי
ומירון 6.11.1928- 7.7.1990
פינקוס טנסר - אביו של יוסף טנצר ז"ל נפטר ב- 1.7.1991
יחיאל אורנשטיין- אביה של שושנה
דגני ז"ל 14.7.1900 – 16.7.1991
שרה קריתי- חברתנו משנת 1953, רעייתו של ישראל ז"ל אימן של
נועה, רוחה
ז"ל, צביה ז"ל ואסנת 19.3.1918 – 20.7.1991
מרים בונים - חברתנו משנת 1946, היתה במצודת בורוכוב, רעייתו של מומוס, אימם של
עמית, איציק
ויהודית אחותו של דובי טורנר 11.9.1927
– 7.7.1992
משה וקסלר - חברנו משנת 1947, מהכשרת תל יוסף, בעלה של שולה ז"ל, אביהם
של ישי
יפתח, שחר ואלדד 20.9.1929
– 8.7.1998
אהרון פוזננסקי- חברנו משנת 1947, בעלה של חנה ז"ל, אחיו
של יעקב 25.10.1929- 18.7.2002
מוריס אלון- חברנו משנת 1975, בעלה של אוולין,
אביהם של אריק ז"ל,
יעל רסה ואשר. 30.7.1937 - 15.7.2006
שושנה דגני - חברתנו משנת 1946 רעייתו של בן ציון
ז"ל, אימם של
גתית וגיא, עידו
ואלון 15.3.1927 - 15.7.2007
דורה מגריל - חברתנו משנת 1946 היתה במצודת בורכוב
רעייתו של
כתריאל ז"ל אימם
של אריה, רוני, צביקה 15.12.1918
- 9.7.2008 .
מריון
רכטמן
- חברתנו משנת 1970 רעייתו של מנחם
ז"ל , אימם של דנית, יעקב, עלזה
3.6.1946 - 20.7.2013
יוסף ברג – חברנו מ- 1968 בעלה של לאה ז"ל
אביהם של צבי ברג ודינה ביקלס ז"ל
1.4.1925 - 7.7.2014
אורן לוצאטו – חבר אגודה משנת
2009 אביהם של יהונתן, נעמה, יעלה 8.1.1971 – 6.7.2019
שולה וקסלר – חברתנו משנת 1949
רעייתו של משה ז"ל אימם של ישי,
יפתח, שחר, אלדד
29.6.1930 –
15.7.2022
יונה טורנר - חברתנו משנת 1980 רעייתו של דובי אימם של
נדב, ארנון, צור 29.7.1946 – 25.7.2024
פרוטוקול
ישיבת ועד ההנהלה מס' 12-2025 מתאריך 23 יוני 2025
נוכחים: עירית כרמי דגני, חגי יסעור, אתי ענבר, הילה
שנהב, אסף רוט, תומר
רכטמן, נמרוד
רפפורט,
חסרים: דורית גזית, רן אלעזרי, גיל פוגל
סדר היום
1. אישור פרוטוקול
קודם
2. פרויקט שמונה
היחידות – פתיחת רישום לאנשים שאינם בני קיבוץ להגדרת העדיפויות – לאחר השלמת
הרישום של בני הקיבוץ שראו לנכון להירשם, עדיין יש מספר מגרשים פנויים, ההנהלה דנה
איך להתקדם עם המהלך.
3. יצירת מדרג
תשלומים בנושא השכרת דירות הצעירים בין אוכלוסיות שונות בקהילה.
החלטות
1. אישור פרוטוקול
קודם – אושר
2. פרויקט שמונה
היחידות – הוחלט על פתיחה של רישום למי שהינם להגדרת תקנון הקליטה הקבוצה הבאה
לרישום. מדובר על אנשים שהם תושבי משמר הנגב או בנים של חברי האגודה הקהילתית.
מובהר שיתקיים כנס שבו יינתנו הפרטים ולאחר מכן יינתן פרק זמן קצר לרישום. באם
יהיו יותר נרשמים ממקומות, תתקיים הגרלה בין הנרשמים.
3.
לגבי דירות הצעירים הוצג מודל שנותן מענה לבקשה
שעלתה מציבור הורי צעירים. הנושא ימשיך לדיון נוסף בישיבה הבאה.
4.
טבלת ריכוז החלטות
רשם: אסף רוט – יו"ר משמר הנגב.
פרוטוקול ועד האגודה מס' 5 25.6.2025
נוכחים: אבישי פינדס – יו"ר, סיגל שלו, ארז ללזרי,
ענת וולפמן בן דוד, גילי מולכו, הדס פלג, אלון בורנשטיין, אתי לוי, נתי פז
מוזמנים: אליסיה ליסובייה- מנהלת האגודה
חסרים: אפרים סוחמי – ועדת ביקורת
1 . סקירת מנהלת האגודה
2 . עדכונים לגבי השוטף:
·
גיוס מנהלת גיל רך
·
סטטוס צוות מוגנות
·
סטטוס צוות מניעה
3 . מכינה, אחריות, ממשקים וכל מה שביניהם
·
אתי לוי נציגת הוועדה למכינה – עדכון עד כה – סיכום שנה
·
אליסיה, אתי – תהליך קליטה וממשק עם הקהילה
דיון והחלטות (בתמצית)
סקירת מנהלת האגודה: בחודשים האחרונים התרחשו מספר מקים
של וונדליזם והפרות סדר של בני נוער וצעירים ברחבי הקיבוץ, הנושא מטופל ע"י
אליסיה, הילה שנהב וגורמים נוספים ליצירת מתווה טיפול בתופעה.
באותו עניין, כפי שעלה בדיוני הוועד הקודמים, כיום לא
פועל בקיבוץ צוות מניעה אשר אמור לטפל בנושא תיווך והעלאת מודעות של התושבים בכלל
ובני הנוער בפרט, לעניין מניעה והתנהגות נאותה במרחב הציבורי.
פעולות שבוצעו: בעקבות ריבוי המקרים, הוקם צוות חירום
המורכב ממנהלת האגודה, מנהלת הקהילה, עו"סית, מנהלת רווחה, אילן ועדי מנהלי
החינוך החברתי. במקביל אליסיה וסיגל שלו ירכזו הקמת צוות מוגנות קבוע שיעבוד בשוטף
וייתן מענה גם לנוער.
סיכום ההתנהלות במלחמת "עם כלביא":
חינוך – נשמר הקשר עם המשפחות ועם הצוותים במהלך
המלחמה.
שירותים חיוניים לקהילה עבדו כסדרם
ליקויים במקלטים תוקנו במהלך המלחמה. ישנם עדיין מספר
מגוניות אשר דורשות תיקונים. הנושא הובא לתשומת לב צח"י ומנהלת האגודה.
חזרה לשגרה
היה קושי ביום הראשון לסיום המלחמה בארגון צוותי החינוך
של הגיל הרך. כבר ביום השני לסיום המלחמה החינוך חזר לפעול באופן מלא.
עדכונים שוטפים:
גיוס מנהלת לגיל הרך – עדיין לא נמצאו מועמדים מתאימים.
הוחלט: הדס פלג מוכנה לתרום מהידע שלה ומניסיונה בתחום משאבי אנוש על מנת
לקדם את פעילותו של צוות האיתור למציאת
מנהלת חינוך. הדס תוביל את הצוות בתקווה למציאת פתרון במהרה.
2.2 שיפוץ מבנה
מנהלות לטובת מבנה נעורים – לקראת סיום תכנון ולאחריו קבלת אור ירוק ליציאה
לביצוע.
2.3 עלתה בקשה של מעיין גלקר להקים מחדש ועדת צעירים
בקיבוץ. הוועד מברך על היוזמה ותומך בהקמת הוועדה. מעיין ודקלה יסעור ירכזו את
נושא הקמת הוועדה ופעילותה
המכינה:
המכינה מורכבת מחניכים וצוות איכותיים. הקשר עם הקהילה מרוכז ע"י אורפז אורן ומבוצע
בצורה טובה, צריך לשפר את הקשר בין המכינה ובני הנוער בקיבוץ. השנה לא היתה היענות
של בני הנוער ולא היתה הצלחה לשתף אותם
בפעילות השוטפת של המכינה לעבודה משותפת עם צוותי החינוך צריך להשתפר, נמצא
בתוכנית העבודה של אליסיה ומנהלי החינוך.
עבודה בגיל עד:
נוצרה מערכת
יחסים מאד חמה בין הוותיקים וחברי המכינה שהצליחו להשתלב באופן מיטבי בפעילות
השוטפת.
יום עבודה תמורת תשלום לחניכי המכינה – השנה לא הצליחו
לספק מקומות עבודה בתוך הקיבוץ. בשנה הבאה יעבדו ביחד עם הנהלת הגד"ש על מנת
להתאים את תקופת העבודה של החניכים לזמני הקטיף.
לסיכום: ייעשה תהליך של הפקת לקחים לצורך שיפור
האינטגרציה של המכינה עם הקהילה לקראת השנה הבאה יחד עם צוות מקשר של המכינה
המורכב מטליה ואריאל גבאי, גיא וילק, נאווה ברג, אורפז אילי אורן, אופיר כהני
ומשקיפה מטעם הוועד: אתי לוי.
ברכות!
לאתי ויורם ענבר
למיכאל דגני
להולדת הנכדה
בת לגלית ושחר
ברכות לכל המשפחה!
לז'נין ויעקב וולפמן
להולדת הנינה הראשונה ניב
נכדה לעידית ושלמה שרף
בת ליובל ולירון
ברכות לכל המשפחה!
לתניס ואילן ברנדס
לנישואי הבת מירבל עב"ל אלי
ברכות לכל המשפחה!
ערב נשים