מה בעלון
היום 443 ימים שהחטופים,
ילדים, נשים, גברים, חיילות, חיילים בשבי בעזה. ושוב מדברים על עסקה ושוב מדברים
שיפצלו אותה ואז כל הצעירים יישארו מאחור בתנאים שאין יודע מי יחזור. אין אפשר
יותר לשאת את ההתעללות במשפחותיהם ובכל הציבור שדואב איתם כבר 443 ימים ומצפה
לשובם.
- v אברהם (אברמל'ה) גבע זכרו לברכה: איציק בונים, עפרי ויינר, צפריר אושפיז
- v פינת זיכרון לאלון שמריז: אורי אלמוג, עמיר אשל, אפרת בנאי ושירו של אלון, ענבל גרנסיה
- אסיפה ב- 11.12.2024 סדר יום: דמי כניסה, קרן תשתיות, אפשרות לאיחוד סטטוסים, בחירת נציגים לוועד ההנהלה
- v קלפי ב- 16-18.12.24 לבחירת נציגים לוועד ההנהלה: אלי רותם, דורית גזית, אתי ענבר
- v הזדמנות שנייה – עם רתם גליקי בבית החם
- v הפלפלון הכמעט האחרון – שריד משדרה מראשית הקיבוץ
- v נר זיכרון דצמבר 17-30.12
- v פרוטוקול מועצת חינוך ב- 1.12.24 רשמה: אופיר כהני
- ברכות לרינה ורועי נחמיה להולדת הבת מאיה
- v פרוטוקול אגודה קהילתית ב- 4.12.2024
- v v מפקד אש בחנוכה תשפ"ה
תמונת השער: ספסל הבוץ לאלון שמריז בפינה לזכרו
אברהם (אברמל'ה) גבע 14.8.1946 – 13.12.2024
בן כיתת "איילה" הכיתה הראשונה במשמר הנגב
לפני שנים רבות עזב את הקבוץ עם מזוודה אחת ובלוריתו המתנפנפת
אמרו
עליו נראה איך יסתדר בחוץ תראו שעוד ישוב על ארבע
אל הרפת
משמר
הנגב כסלו תשפ"ה
לכבודו
ולזכרו של אברהם גבע "אברהמל'ה
" בפי כל
בהירארכיה
של כתות הקבוץ ובהסתמך על תקנון חתונות
והלוויות מסתבר שאסור לבן כתת 'אשל'
להספיד מישהו מכתת 'אילה', על כן דברי היום יהיו בגוף ראשון.
מיציתי
את החיים חזרתי לאספסת ואל שדות רעיית הצאן כאן בין שיחי המלוח שלמרגלות
בית העלמין
ההורים
שלי בלה ופנחס קריבוס ז"ל באו משם!
השאירו שם הכל ! השם היה למדבר חורבות!
והם הגיעו למדבר הצחיח בנגב. הם בנו הכל מחדש .
עם זה ועל זה גדלתי, צמחתי. בגרתי .
כאשר
אני בא לסכם שנתיים של שרות לא את הפרטי שלי, אלא לנסות לערוך השלכות והשגות על
בני הקבוץ בצבא. מספיק להציץ דרך אשנב הצבא ולראות כמה כאלו הנושאים עיניהם לכל
מקום, שרק יתפנה על מנת שיוכלו להתקדם בהמשך נראה לי כי זה חינוך לקוי. אין מספיק
הסברה על המדינה וכלכלתה רצוי לפזר את בני הקבוצים בקרב היחידות השונות ולא רק
בנח"ל או ביחידות המתנדבות, מדברי אלו בעלון אתם מבינים כי נושאי החברה, פרט
ומדינה וקבוץ הם ליבת החיים !
אני
רואה במעורבות המחשבתית. כתיבתה אמירתה את פסגת
"מותר האדם "!
אני
מכתת 'אילה' הכתה הראשונה של משמר הנגב, זו שכל ילדיה וילדותיה נאספו ונקבצו סביב
העובדה שהורי הגיעו לכאן והייתי הילד היחידי באותה עת. איזו ערבות הפגין הקבוץ כלפיהם תמיד אזכור ואעריך זאת.
מורינו
מטפלותינו והקבוץ כולו אנחנו בשבילם היינו המרכז, עשו הכל. בתום לב במשובת נעורים
ובנפש חפצה, שרק יהיה לנו טוב, מעניין ומסקרן. ואני כתבתי לכם "בניב הבנים" למרות שיש הסגר במשק
ואין נוסעים לחופש מבלים אנו את פגרת הקיץ בנעימים, גדליה מדריך ומלמד דברים
שונים דוד אלון מספר על הפלישות. אחר כן
נסענו לחפירות בתל החדש הנמצא בנחל גרר. התארגנו בחוליות ויצאנו למחנה הקמנו
אוהלים ובישלנו לעצמנו וכך
והפעולות נמשכו כל החופש.
-פעם
ביובל הגיע לביקור היה חומק בשביל ועם הוריו יושב בחדר
מסמיק
מעט נבוך אבל מרבה דיבור, ומתעניין אז מה נשמע במשק
אמנם
פיזית עזבתי את הקבוץ אך הקבוץ לא עזב אותי
ידעתי התעניינתי הייתי מעורה. לא
הרגשתי זר בביקורי, המשכתי להביע עמדותיי
אף אם לא היו נעימות וזאת כאילו אני חלק מהנמצאים כאן המשכתי להיות ווכחן . המשכתי להיות עקשן האמנתי
ונלחמתי על דעותיי. גם אם ובעצם לרוב לא היו
בקונסנזוס או בקונספציה כפי שמכנים
זאת לאחרונה או אז קראו לכך "עמדת "! עמדת המזכירות!. עמדת
האסיפה ! עמדת התנועה! מי שלא הלך בתלם מי
יישורנו ואני פעמים רבות לא הלכתי בתלם. ובאסיפה שמתקיימת על המצב הכלכלי אני אומר לא להשקיע
כסף בפוליביד, להשתמש במכונות כפי
שהן. כיום פוליביד לא מנצל את הפוטנציאל המלא לכן צריך קודם כל להפעיל את המכונות
במאה אחוז ואם צריך לתגבר הייצור בשכירים כפי שנהוג בחקלאות יש לעשות זאת וכשיצאתי מהקבוץ השתלבתי בעבודה במפעל פתרונות ההשקייה של קבוץ נען יותר משלושה
עשורים. אהבתי העבודה, הייתי וורקוהוליסט, הייתי בכל קצווי עולם בכל מדינה ומדינה
אספתי לי חברים, קיבצתי לי ידידים קשרתי קשרי חברות אירחו
וקבלו אותי כבן בית וכך בעזרתה של מרגלית נהגתי עם רבים שבאו לכאן אירחנו הסברנו פנים וסיפרנו ואת סיפורה של הארץ המיוחדת שלנו -היה
לי תחביב רכיבת אופנים לא נסעתי ולא זזתי בארץ ובחו"ל מבלי שהאופנים תהינה במתקנן ברכב
וכך במשך עשורים דיוושתי יום יום
40 קילומטר כמו כן עשיתי קורס טיסה באולטרה לייט
והתענוג הגדול היה לטוס בשבת מעל משמר הנגב ושדותיה.
איך
השנים חולפות קשה להאמין הוא ללא בלורית
פה ושם מעט מקריח
יושבים
עם ההורים על אבטיח הקבוץ מביט במכונית
אהבתי
לחקור, הייתי סקרן. הייתי צמא דעת כתבתי לכם ב 1970 על תרבות של חול ועל תרבות של
חג המילה תרבות מצטיירת אצלי כמושג הכולל בתוכו את כל אשר בחיינו עבודה, פעילות, מנוחה. עיסוקים שונים וכו' .
ולאו דווקא ערבי שישי . גם הם תרבות אך לא רק הם אני רוצה להתייחס לעצם בחירת
הוועדות כיוון שמועד החלפתן מתקרב. הגיע זמן לשנות את השיטה על פיה אנו נוהגים. אפשר להתאים ולמצוא לכל חבר
שטח פעילות המתאים לו. ולעניין הטלוויזיה
איני מוצא פסול במכשיר אם ישנו צריך לתת זכות בחירה חופשית לסוג ההנאה
והבילוי המועדף על כל אחד ואחד.
-חייתי
טוב לא ידעתי מחסור
ילדינו
בגרו משפחתנו הורחבה
יצאנו
כמעט שנה לטיול חובק עולם, נהנינו
לראות נופים, ואנשים ורק השנתיים האחרונות היו לי קשות האירועים במדינה, האסון
שנפל על משפחתי עם מותו הטראגי של איתן בנם של אילה וצפריר, וחודשי המחלה הארורה
שפקדה אותי בה עשיתם משפחתי ככל יכולתכם
להנעים ולעזור לי. אני אסיר תודה לך
מרגלית אשתי ושותפתי לדרך בכל מקום ובכל עת
תודה לכם ילדי עמוס ועופרי, תמיד
אזכור מפת העולם שהענקת לי ובה תיעוד כל המקומות בהם הייתי.
תודה
לאחיותיי אביבה ואילה ומשפחותיכם
אוהב לשקוע בכורסא בנחת להזכיר כל פעם
גם אם לא נחוץ בשיחה שמסביב קולחת
כשהייתי בקבוץ
אני
מיציתי את החיים!
אני חוזר לאספסת ולשדות רעיית הצאן כאן בין שיחי
המלוח שלמרגלות בית העלמין אני אגביה טוס!
וסולח
לאיציק בונים המספיד הזה מכתת 'אשל' .
לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת
הַשָּׁמָיִם.
אבא
שלי, אם הייתי צריכה לבחור איך לתאר אותך, הייתי אומרת שהיית איש השדה והשמש ובטח
לא יושב אוהלים...
תמיד
טיילת, תמיד עסקת בתחביבי החוץ, בשמיים, בארץ אפילו בים.. תמיד בחוץ, אדם פיזי, של
גוף וכח, לא של כורסא, ספר וטלוויזיה...
ואז
המחלה... פתאום נכפה עלייך לשבת בארבע הקירות.
אני
חושבת שזה היה עוול עבורך לא פחות מן המוות המתקרב.
לפני
חודש בערך היינו יחד שעות בבית חולים באחד מטיפולי הכימו. כשהאחות שמעה שאתה
מהמשוגעים האלה שחרשו את הארץ והעולם באופניים ישר היא חיבבה אותך והתיישבה לפטפט.
אמרת
לה: "לא הספקתי לעשות כל מה שרציתי"
היא
שאלה: "איפה עוד לא טיילת?" וענית: "אני מתכוון דווקא לדברים אחרים
שרציתי לעשות". "מה?" היא שאלה, ענית: "הייתי רוצה
ללמוד". "ללמוד?" היא התפלאה וגם אני... "מה הייתי רוצה
ללמוד?", "תנ"ך" ענית.
אוי, איזה
פספוס!
אז הנה
אבא, שיעור תנ"ך אחרון... רגע לפני שבאמת נפרדים. וברור שאני בוחרת את הספר
המועדף עלייך, ספר קהלת.
כי מי
אם לא קהלת, (שדאגת תמיד להזכיר לי כמה הוא הרבה יותר יהויקים משלמה), יכאב אתנו
כאן את הטרגדיה האנושית של האדם היודע שהוא צועד אל המוות.
הֲבֵל
הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל.
קהלת,
המלך, הפילוסוף, החכם, מיוסר וכועס. הוא כועס כמוך וכמונו על חוסר הצדק שבמוות,
בזמניות, בחיינו הקצרים.
דּוֹר
הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת אוי חיינו
השברירים ובני החלוף אל מול הטבע הנצחי.
הַכֹּל
הוֹלֵךְ, אֶל-מָקוֹם אֶחָד; הַכֹּל הָיָה מִן-הֶעָפָר, וְהַכֹּל שָׁב אֶל-הֶעָפָר
כִּי
הַחַיִּים יוֹדְעִים, שֶׁיָּמֻתוּ; וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה...
כמה
תסכול, כמה כאב בנואשות הזאת שלנו למנוע את הבלתי נמנע, את המוות.
אבל לא
באתי למרמר את הקהל היקר שבא לכבד היום את זכרך...
והרי
קהלת גם אמר:
וְרָאִיתִי,
כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו--כִּי-הוּא, חֶלְקוֹ
וגם
לֵךְ
אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ, וּשְׁתֵה בְלֶב-טוֹב יֵינֶךָ: כִּי כְבָר,
רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת-מַעֲשֶׂיךָ. בְּכָל-עֵת,
יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים; וְשֶׁמֶן, עַל-רֹאשְׁךָ אַל-יֶחְסָר. רְאֵה חַיִּים עִם-אִשָּׁה
אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, כָּל-יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ תַּחַת
הַשֶּׁמֶשׁ, כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ: כִּי הוּא חֶלְקְךָ, בַּחַיִּים,
וּבַעֲמָלְךָ, אֲשֶׁר-אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. כֹּל
אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ, לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ--עֲשֵׂה:
ואתה
אבא מעשייך היו כל כך רבים. מה לא עשית? איפה לא היית? כמה הרפתקאות חווית!
וגם
שהמחלה סגרה עלייך והצמיתה אותך לבית, אמא לא עזבה אותך לרגע וכל הזמן דאגה להמתיק
את התרופה עם קצת סוכר... שתמיד יהיו בגדייך לבנים , שתאכל ותשתה בשמחה , שתאזין
למוזיקה טובה, שתהנה מחברה מעניינת, שתמצא ערך בחיים שהשתנו.
ניסיתי
לשכנע אותך, שהעשייה, השמחה והמשמעות נמצאות גם בארוחה טובה,
שתיה טובה והרבה אהבה טובה, ולא רק בפסגות ובשבילים...
ואני
חושבת שקצת הצלחתי
כמו
החסיד הזה שחלם בלילה על אוצר שנמצא מתחת לגשר בעיר רחוקה ולבסוף מצא את האוצר
מתחת למיטתו, כך גם אתה מצאת אוצר דווקא
בכורסת החולי שלך, מצאת את אמא , אותנו, את המשפחה, את החברים, את כל רגעי החסד
והקרבה שלפעמים נלקחים כמובנים מאליהם , אך בהם בעצם יש כל כך הרבה כח ומשמעות.
אני
אוהבת אותך אבא
ומניחה
לך עכשיו לשכב עם אבותיך, ממש כמו בתנ"ך, כאן בקיבוץ ליד סבא ושסבתא ושאר
אנשים שהיו חלק מחייך.
נח
בשלום!
עפרי
גיסי
היקר,
רציתי
לספר לך משהו שאתה בוודאי יודע.
שנים
רבות נהניתי לשבת במחיצתך ולחלוק איתך כל מיני חוויות חיים.
אני
חושב שגם אתה נהנית לשמוע אותי. אני ממש אהבתי לשמוע את סיפוריך. בדרך כלל היינו
מדברים על מסעות העבודה שלך בתבל.
מכיוון
שחלקנו ניסיון משותף בנושאי השקיה וחקלאות, יכולנו להנות מלדבר על הנשא הזה.
אני
אמנם כבר הרבה שנים לא בתחום, אבל אתה עסקת בזה כל חייך. וכשמדובר בניסיונך הרב
בשלל מדינות בעולם, זה תמיד מתובל גם בטיוליך באותן ארצות, ובהבנתך את הפוליטיקה.
ולמי
שלא יודע אמנה כאן כמה מן המדינות שנהנו מניסיונך העשיר: קמבודיה, וייטנאם,
מונגוליה, סיביר, כל מדינות הסטאן למיניהן טג'קיסטאן, אוזבקיסטאן, וכו' וגם בסיביר
ובפולין וברומניה, אתיופיה, אריתריאה, הודו, סין, בנין...
היית
איש מקצוע מאד מוערך. זכיתי לראות את זה כששמשתי כנהג שלך, אחרי פציעתך לפני שנים.
מהערבה, דרך מחולה, לכיוון כפר ועמק החולה. הפגישות שלך עם לקוחות עוררו בי השראה.
לקראת
פגישות משפחתיות ממש ציפיתי למפגש איתך.
לפני
שבוע בביקור האחרון, אמרת לי: כשתגיע אתה לקו הסיום תזכור, כך זה נראה כשנגמרים
החיים.
לא
חשבתי שבאמת נגמרים לך החיים. היית מאד
חלש ושמחתי לשמוע שכבר אין לך כאבים.
אבל זה
היה מהיר.
ורק
לפני חודשיים שלושה עדיין רכבת לך את 30 הק"מ היומיים שלך.
נוח
בשלום על משכבך.
צפריר אושפיז
פינת זיכרון לאלון שמריז
טקס לחשיפת הספסל ונטיעת עץ אלון
יום ראשון 15.12.2024
אורי אלמוג פתח את הטקס שיועד לחשוף
את פינת הזיכרון לאלון שימריז - ספסל הבוץ שנבנה לזכרו של אלון שמריז ונטיעת
עץ אלון:
"אחר צוהריים טובים,
התכנסנו כאן היום בכדי להנציח את אחד
מקורבנות המלחמה שקשור אלינו, אלון שמריז, במלאת שנה לנפילתו ונטוע בשבילו עץ
אלון.
אלון לולו שמריז , נכדו של יואל אשל,
מוותיקי קיבוצנו האהוב. אלון יחד עם סאמר אל-טלאלקה ויותם חיים, נחטפו ב- 7.10
ולאחר מכן נהרגו בשוגג מאש כוחותינו בדיוק לפני שנה.
אלון היה איש אהוב, שמח ומוכשר, אפילו כתב
שיר שלאחר מכן התפרסם.
החלטתי ליזום פינה לזכרו. הסיפור שלו מאד
ריגש אותי, והעובדה שהוא בוגר שבט 'שקד', שבט האח שלנו בצופים בכפר עזה.
יחד עם הנעורים המדהימים של משמר הנגב
שנרתמים תמיד לכל משימה, הקמנו את הפינה לזכרו.
כיתת 'יעל' בהובלת ענבל גרנסיה, עידית
המומחית לבנייה מבוץ וחבורת הורים מקסימים
עבדו על הספסל שאתם רואים כאן, וענבל תרחיב עליו. על שלט העץ עבדו בחריצות
דודלי, אופיר גליקי וגולן אלמוג. את עץ האלון תרמו יורם ענבר ועזרא ברנע. כל הפינה נבנתה מתרומות ועזרה של
אנשים שרצו לקחת חלק, והיו המון.
תודות
מיוחדות לאלון דגני ויורם ענבר על הליווי הצמוד שהקנו לי.
ולאריאל פרידמן שיחד איתי, אמרי גלנטה, טאו
לוי, יואב גזמן ועומר יסעור ניצח על התזמורת ועזר בכל עניין לוגיסטי.
אני מזמין את עמיר אשל לשאת דברים.
"חברים,
תודה רבה לאורי אלמוג ולכל מי שלקח חלק
ביוזמה היפה הזו, לזכרו של אלון שלנו.
תודה לכל מי שהתפנה ובא לכאן הערב.
השנאה חטפה את אלון, השנאה הפחד והעייפות
הרגו אותו. אבל לאורך כל הדרך הקשה הזו, האהבה, האמונה, הנחישות, הגבורה והדבקות
בחיים היו כולם דרכו של אלון, בכל מה שבחר לעשות עד הסוף ממש.
לזכרו, תנו לאהבה להוביל אותנו, היום ובכל
יום.
אל תשכחו, החברים של אלון שנחטפו איתו,
עדיין מופקרים לגורלם במנהרות מפלצות החמאס, מעונים ומתים אלף פעם ביום.
מתים להיות חשובים מספיק, בכדי לחזור הביתה
בחיים.
תודה מקרב לב, משפחות שמריז ואשל
אני מזמין את אפרת בנאי לשיר את השיר של אלון שהולחן ע"י יוגב גלוסמן
קשה לחיות למחצה
פעם תיפול ממדרגה
ופעם תעלה על מקפצה
אם תזרק פעם לאש
ותתפלל לדלי של מים
או תטבע בים גועש
ותחכה לשביב של אור
לפעמים הכל קשה
אין לאן לחזור
נדמה שזה משחק
אבל הכל בראש
אם במעמקי שורשיו
או במעלה עץ הברוש
הכל נמצא בכף ידך
צחוקו של הגורל
כשתיעלם יתפללו לשובך
וכשתופיע איש לא יוכל לראותך
פזמון: פעם למעלה פעם למטה
כשאתה פה, אתה שם
אתה עיוור וחירש
אתה עצמך, אתה כולם
לחיות עם כולם
לחיות את הרגע
לשבת עם עצמך
להתכנס בייסורים
לבכות על מר גורלך
כי זה מה שיש
שכחת איפה אתה
אתה עמוק בתוך האש
הספסל – משימת בר מצווה של כיתת 'יעל'
קהילה יקרה, יואל ומשפחתו
שנת מצווה בקיבוץ
זו מסורת שהילדים מחכים לה..
מדי שנה, לוקחים
על עצמם בני ובנות הכיתה, משימות שונות שמטרתן לחבר, לתת ולתרום לקהילה.
בשנה שעברה
היתה זו כיתת יעל. זו היתה שנה מטלטלת.
לסיפור של
אלון שמריז זכרו לברכה, נחשפו בנות ובני כיתת יעל עוד בהיותו חטוף.
בחג החנוכה שציינו
יחד עם הוותיקים, הדליקו נר עם יואל, בתפילה לשובו.
ימים ספורים
אחרי, התבשרנו בבשורה המרה וסיפור נפילתו של אלון שמריז, הכה בנו ובמדינה שלמה בתדהמה,
בכאב ובצער גדול.
כששמענו על
הרעיון להקים פינת זיכרון לאלון, חלחלה בנו ההבנה שזכות גדולה נפלה בחלקינו וכי לקחת
חלק בהקמת פינה זו, תהיה התרומה של כיתת יעל לקיבוץ ולקהילה.
הכיתה החליטה
לבנות ספסל מבוץ ויצאנו לדרך,
הרגשתי כי בעצם
העשייה והתרומה לקהילה, גם אנחנו נתרמים.
הבנייה בבוץ
היא חיבור של אדם לאדמה והספסל נבנה בעזרת הרבה ידיים מקהילת משמר הנגב, עם המון
כוונה ואהבה.
אני רוצה
להודות לכל מי שלקח חלק בבניית הספסל:
לעידית פורת
על ההדרכה וההכוונה המקצועית,
לנילי שלח לוי,
לדרור ארז ואלון שנהב, לגולן ואורי אלמוג, אורן, אוריה וזוהר ערן, לוטן אדלטין,
עומרי גלקר, יאיר פרייברג, חן עומר, ענבר כרמל דקל, אסף מלול, אביב עובדיה, אשר
הרוש, אריאל גבאי, אייל גזית, הידי מילר.
למכינת הנגב.
לאגודה משמר
הנגב ולחברת ארכו שתרמו לפרויקט.
תודה מיוחדת לצוות
הספסל שהוביל את הפרויקט מתחילתו ועד סופו - עמוס פרייברג, מיכל לב ושלומי כהן.
וכמובן לילדי שנת
המצווה - כיתת יעל בליווי המדריכות והמדריכים של הצופים- הדס יעקב, יאיר קרפ ואריאל
אורה.
אנו מודים על
הזכות לקחת חלק בפינת הזיכרון לאלון.
חג החנוכה
מתקרב, חג של אור ושמחה, מי ייתן והשמחה תהיה שלמה וישובו בנים ובנות לגבולם.
יואל יקר, לך
ולמשפחתך, אנו שולחים כוחות ומאחלים שדרכו ואורו של אלון ימשיכו לסלול לנו את הדרך..
אסיפה
יום רביעי 11.12.2024
שעה 20:00 בבית מורשת שודר גם בזום
סדר יום:
1 . קרן תשתיות – הקמת
קרן לחידוש תשתיות – מידע ושאילתות
2 . דמי כניסה – עדכון
דמי כניסה הנהוגים כיום – מידע ושאלות
3 . פתיחת אפשרות
לאיחוד סטטוסים לאור נקודות 1 , 2 , לעיל
4 . הצגת מועמדות לוועד
ההנהלה ובקשה להעברה לקלפי, שני נציגים ציבור מסיימים קדנציה: אלי רותם, דורית
גזית. לקול קורא שפורסם ענו שלושה: אלי רותם, דורית גזית שמבקשים להיבחר לקדנציה
נוספת וכן אתי ענבר שבקשה להיכנס לצוות ההנהלה. הנושא יופנה לאישור בקלפי בו יתבקש
הציבור לבחור שניים מתוך שלושה המועמדים. בהצלחה לכולם.
בסיום האסיפה נבקש לאשר את הנקודות לעיל לאישור בקלפי
אסף רוט – מנהל אסיפות
אסף רוט – מנהל האסיפה מציג את סדר היום. נפתח בהצגת מועמדים לוועד ההנהלה שנענו לקול קורא
אתי ענבר: ביקשו
שאציג מועמדותי לוועד ההנהלה: נשואה ליורם, 3 ילדים שניים מהם חברים בקיבוץ הילה
שנשואה לדני עמר (4 ילדים), זיו שנשוי לורוניקה
(3 ילדים). הבת הקטנה בחדרה 12
נכדים. ב- 30 השנים האחרונות עסקתי בתחומי ניהול שונים מש"א וגם במערכות
חינוך, ליוויתי חברים וותיקים בקיבוץ ובקיבוצי האזור, פעלתי ופועלת בוועדות
בתרבות ארגון חגי משק ובשנים האחרונות בוועדת קליטה. כיום
פנסיונרית ועוסקת באימון אישי ועסקי. מציגה את מועמדותי לוועד ההנהלה. מביאה
מניסיוני בתחום החברה ומערכת יחסים טובה עם אנשים.
דורית גזית: מכירים
אותי ומה שמאפיין אותי זה לב העשייה עשייה כל השנים. יש כמה נושאים שהתחילו ולא
סיימו וחשבתי להמשיך. חשבתי להמשיך לקדנציה נוספת. מביאה קול אחר שלא כלך כך רגילים לו וקהלים אחרים וחשבתי להציג מועמדותי ולהמשיך לפעול
בוועד ההנהלה.
אליסיה בשמו של
אלי רותם: מבקש להצביע עבורו לקדנציה נוספת. מבקשים להצביע בקלפי על שניים מבין
המועמדים.
אסף רוט: מעבירים
להכרעת הקלפי. תודה לדורית ואלי על 3 שנים של עשייה בוועד ההנהלה. הצלחה למי שיצטרף.
ממשיכים
במצגת על דמי כניסה וקרן תשתיות. שני דברים דרמטיים קרו מאז הונהגו דמי כניסה נמוכים.
דבר ראשון: עם מכירת חלקנו בנגב אקולוגיה קיבלנו סכום כסף שאפשר לקיבוץ
לסיים את חובו לחברים הוותיקים ודבר שני סיימנו בהחלטה לא להמשיך לגבות מס איזון
ולכן מביאים לאסיפה את הצעת ההחלטה בנושא דמי הצטרפות. שני דברים שהופכים את
הכניסה לחברות פשוטה ואת שווי "מניית החבר החבר החדש בתאגידי הקיבוץ
לאטרקטיבית הרבה יותר.
דמי הצטרפות במשמר הנגב
נמצאים ברף הנמוך של דמי כניסה שגובים מנקלטים בהשוואה עם קיבוצים אחרים באזור.
החובה בתשלום דמי הצטרפות תחול על כל מי שייקלט לחברות בקיבוץ וכתנאי לחברותו,
לרבות על נקלט חדש שרכש בית מחבר/יורש יוקצה לו בית בקיבוץ, על חברים בעצמאות כלכלית
שיבקשו להיקלט לחברות מלאה ועל תושבי ההרחבה שיבקשו להיקלט לחברות.
לגבי
חברים בעצמאות כלכלית שיבקשו להתקבל לחברות מלאה תתאפשר במשך השנה מאז ההחלטה
יתבקשו לשלם רק את ההפרש בין דמי ההצטרפות ששילמו במועד קליטתם לחברות בעצמאות
כלכלית לדמי ההצטרפות העדכניים. לגבי תושבי ההרחבה שיבקשו להיקלט לחברות עד שנה
ממועד ההחלטה בקלפי דמי ההצטרפות יישארו 80 אלף ₪ הדבר ישתנה בתום שנה ודמי
ההצטרפות יהיו כפי שמוצגת בהחלטה לעיל.
לגבי בני יורשים שגרים
כבר 10 שנים (מדובר ב- 11 משפחות) הם
מבקשים שדמי הכניסה לא ישתנו מפני שלא הם
יצרו את העיכוב בקבלתם לחברות. זה דבר שיתוקף בקלפי.
70% מסך דמי ההצטרפות
יוקצו לשדרוג וחידוש תשתיות הקיבוץ המשרתות את כלל חברי הקיבוץ. בשאר 30% יעשה
שימוש בהתאם להחלטות הקיבוץ.
הבהרה: דמי ההצטרפות הם
נוסף לתשלום שיידרש כל משק בית עבור קרן התשתיות בהתאם להחלטות הקיבוץ בנושא זה.
עירית כרמי דגני: תודה על
העבודה בנושאים חשובים אלה. רוצה להעיר על דמי הכניסה לבני משק שהם לא מידתיים.
בני משק ישלמו פי 5 . הביאו את ההצעה הזאת במרץ 2021 והיא נדחתה. הבנים לא צריכים למלא את הרזרבות
שלא יצרנו קודם. יש להתחשב בבני המשק. מי שנקלט במשמר הנגב קיבל מניות. הצעתי את
ההסתייגות הזאת עוד לפני שנבחרתי לוועד.
אסף רוט: זו לא
עליה של פי 5 לבני המשק
יורם ענבר: תומך
בהצעה הזו ויפה שעה אחת קודם. כמנהל האגודה ערכתי את המקורות והשימושים וביקשתי
מניתאי שהיה אז יו"ר הקיבוץ שיעשו דיון ויעלו את דמי הקליטה ב- 50% . עכשיו
אנחנו תקועים לא הצלחנו להעביר את ההחלטה שהובאה לאסיפה ועכשיו אנחנו צריכים לקחת
הלוואות כאשר הנקלטים שילמו סכומים קטנים. אם אחד מבני המשק נותן את הזכות לבן/בת
הזוג הוא/היא מקבל הנחה של 100% כי הוא נותן את ההנחה לבן/בת הזוג שאינו מביא את
חלקו מבני המשפחה שלו שאינה בקיבוץ.
יעקב וולפמן: מציע שכל
ההכנסות מתשלומי המצטרפים יופנה לשדרוג התשתיות. באקזיט של נגב אקולוגיה הוחלט על
כיסוי 24 המיליון שהיה החוב לחברים ושאר הסכום הלך למקורות עלומים. מציע שכל 100%
של הנקלטים ילך לקרן התשתיות.
אסף רוט: כל
ההצעות יגיעו לדיון בוועד ההנהלה.
תומר רכטמן ליעקב
וולפמן:
משמר הנגב קיבלה 48 מיליון ₪ תמורת מכירת חלקנו בנגב אקולוגיה 24 מיליון הלכו
לכיסוי החוב לחברים. 12.375 מיליון הלכו לקרן המילואים ממנה משלמים את הפנסיה
לחברים. 12.375 מיליון הלכו לעסקים כדי שנוכל להוון את השימושים החורגים ובכך לקדם
את השיוך.
אלדר פרץ: במידה
וההצעה מתקבלת ממתי נחשב הוותק של חבר ההרחבה?
מורדי שניצר: כמה שנים
זה ייקח כדי שדמי הקליטה יכסו את המהלך של שדרוג התשתיות?
גיל פוגל: רוצה
לחזק את התמיכה בהצעה. היינו כבר בסרט הזה של הצעה להעלות דמי הקליטה ושוב מתברר
שכל משפחה רואה רק את הבן שלה ולא את הצרכים של כלל היישוב. יש חשיבות לתמיכה
בהצעה כדי שהקופה תתמלא ותהיה היכולת לשדרג את התשתיות. לא ניסוג בגלל כמה אנשים
שחוששים. מקבל את דברי יורם.
אסף
רוט:
שדרוג התשתיות נועד גם כדי להוציא את התשתיות הציבוריות ממגרשי החברים. הקיבוץ
יקים קרן ייעודית לתשתיות. מתי משלמים? כל אחד בעיתו יצטרך לשלם 100 אלף ₪ לקרן
התשתיות. אם מוכרים ויורשים משלמים לקרן. מי שיכול לשלם עכשיו יקבל 20%
הנחה.
מי שאינו מעונין לשלם -יכול לבחור שלא לשלם והתשלום ידחה כאמור לעת טרנזיקה או
פטירת שני חברי הקיבוץ או מכירה
אלדר פרץ: התוספת
היא לנקלטים החדשים. יש סכום של 200 אלף ₪ ששילמנו לקרן התשתיות. ועכשיו מבקשים
עוד 100 אלף. איך זה מתיישב עם ההסכם שחתמנו?
אסף רוט: ה- 200
אלף ₪ שהנקלטים הבנים שלמו בעת בניית הבית
הוא לפיתוח המגרש. התשלום של 100 אלף יהיה רק בתום 25 שנה.
אלדר פרץ: בהסכם
שחתמנו מדובר על תשתיות למגרש האישי וגם לתשתיות ציבוריות ועכשיו רוצים להטיל עוד
סכום של 100 אלף ₪ לשדרוג תשתיות ציבוריות. זה סוג של אפליה לנקלטים צריך לתת על
זה את הדעת. זה נוגד את ההסכם שחתמנו עליו. אצל החברים הוותיקים יש מצבים שהם
יורשים ושצריכים כבר לשלם. מה קורה לחברי האגודה בהרחבה הם לא משלמים וזה רק תשלום
של חברי הקיבוץ כאשר גם הם משתמשים באותן תשתיות של הקיבוץ כמו הכבישים. זה סותר
את איחוד הסטטוסים.
אסף רוט: אלדר מדבר
על הציר המשפטי שעורכי הדין של הקיבוץ כבר בדקו אותו אבל נחזיר לבדיקה נוספת. ההסכם
שנחתם ע"י הנקלטים ושילמו 200 אלף ועכשיו נדרשים לשלם עוד 100 אלף לתשתיות
הקיבוץ ואלדר מתייחס להגינות של המערכת שמשיתים עוד סכום על הנקלטים. וגם בקשר
להרחבה לא חייבים בשיפוץ התשתיות ואין לנו
סמכות להשית עליהם.
מורדי שניצר: מה יקרה
במידה וההצעה לא תתקבל?
אסף רוט: פשוט לא
יהיו תשתיות משודרגות ועלויות האחזקה של התשתיות הקיימות יגדלו מאד. מציעים שהסכום
לקרן התשתיות יהיה בעת הטרנזקציה (העברת הנכס, הבית לגורם אחר מכירה או יורשים)
כרגע רוצים לאשר הקמת הקרן ואז ייכתב תקנון לתוכנית שדרוג התשתיות.
יורם ענבר: הולכים
לפרויקט גדול מאד ההיערכות והסרת אי הוודאות צריכה להיות מקסימלית החברים
צריכים להרגיש בו נוח. בעוד 8-10 שנים
יקלעו למצב קשה שהפרויקט יתקע נצטרך מקור כמו מכירת נכס או הלוואה. צריך להיערך
שיהיו אבני דרך כשנגיע למקום הזה לא תהיה שאלה איך הקיבוץ יוכל לגייס את הכספים.
ועד ההנהלה צריך להציג
תזרים מזומנים ל- 10 שנים קדימה. היום צריך להחליט על זה. צריך לפרסם את השלבים .
ההיגיון הוא שיתחילו את השדרוג באזורים הקטנים וכשיגיעו לאזורים הגדולים גם
הסכומים יגדלו ויתכן שנצטרך למכור נכס או לחלק בין החברים את התשלום. הדבר האחרון
שאנחנו צריכים זה שהפרויקט יתקע.
אסף רוט: יורם נגע
בכמה נקודות שזה בעיקר תהליך הביצוע. נשב בוועד ונתחיל להקים את התקנון שיובא
לאישור הציבור.
יעקב וולפמן: גם אני
לא אוהב לשלם וחושב שהקיבוץ ממקורותיו צריך לממן את התשתיות. מציע להטיל על החברים
500 ₪ לחודש עד שיחודשו התשתיות. העבודות
יפרסו על 20 שנה וזה יאפשר שאולי באחד הצמתים הקיבוץ ימצא מקורות.
מציע שיוטל על כל חבר
500 ₪ לחודש , מאמין שרוב החברים יעמדו בסכום הזה. לא אוהב להשאיר נכס לנכדים שלי
עם חובות.
אסף רוט: נביא את
הרעיון להנהלה.
תומר רכטמן: משמר
הנגב התחיל לטפל בנושא כבר בתקופתם של ירי וצביקי קיבלו היתר לאומדן הסכומים
לתשתיות. זה לא ייחודי למשמר הנגב. עוד 280 קיבוצים עוסקים בשדרוג תשתיות. יש
3מספראפשרויות: קיבוצים שיכולים לשלם את הסכום מיד. 2 . הקמת קרן לתשתיות והחברים
ישלמו רק בטרנזקציה. מעריכים שהסכום של 15 מיליון
והשאר בהלוואות.
גיל פוגל: פרויקט
גדול יוצא לדרך הקיבוץ. נבנה לפני הרבה שנים ומה שנדרש עכשיו זה הקמת הקרן. כדי
שנוכל לראות את הפרויקט בהתהוות ולא לבוא בעוד שנים ושוב להציג את הנושא. נדרשת
התגייסות של כולם. כרגע נדרשת ברכת הדרך.
אסף רוט: גם אחרי
בניית התקנון עדיין לא נדרש לשלם. הרבה תשתיות צריכות לצאת מהמגרשים.
מורדי שניצר: יש עוד
הוצאות כמו הבריכה ואולם ספורט. צריכים לסדר את הדברים ועכשיו מעלים את התשתיות.
אסף
רוט:
מסכים איתך צריך לטפל בכול וגם לבריכה נגיע. רוצה לבקש את ברכת האסיפה ולקחת את כל
השאלות שעלו באסיפה לקלפי. אני מבין
שצריכים קודם לדון בהצעות בוועד ההנהלה ואחרי זה נכנס עוד אסיפה לאישור ככל שיידרש.
קלפי
ביום שני עד רביעי 16.12-18.12.2024
בחירת נציגים לוועד ההנהלה יש לבחור שניים מבין שלוש/ה המועמדים.ות
אתי ענבר – נבחרה
דורית גזית -
נבחרה
אלי רותם – לא נבחר
השתתפו בהצבעה 149 בעלי זכות הצבעה 316
חברי ועד ההנהלה: רן אלעזרי, חגי יסעור, גיל פוגל, נמרוד רפפורט, עירית כרמי דגני, דורית גזית, אתי
ענבר ממלאי תפקידים: יו"ר: אסף רוט, אליסיה – מנהלת הקהילה, תומר רכטמן –
מנהל עסקי
דף זה מהווה פלטפורמה ליוצרים מקומיים לפרסם
ולחשוף את עבודתם. ציירים, פסלים, גננים, שחקנים, נגנים, מעצבים, כותבים וחולמים
זהו המקום בשבילכם!
הלכתי
השבוע לבקר את יואש בורנשטיין.
טיילתי בין שבלי הגינה, המלאה בפינות מסתור ופסלים מעשה ידיו. הפריחה הטבעית ופסלי
הציפורים והפרחים מברזל, משולבים ויוצרים טיילת יפה וייחודית המשלבת בין הטבעי
למעשה ידיי האדם. במדור זה ישתף יואש
במעשה היצירה וישתף בתובנות על פיסול סביבתי ומקומו בעיצוב המרחב הציבורי.
שלום
יואש, ספר לנו על יצירתך:
"התחלתי ליצור לפני כחמש עשרה שנה. שנים רבות עבדתי
כמנהל הנוי בקיבוץ. בשנים האחרונות, עבדתי פחות וחיפשתי דרך למלא את השעמום."
איך
הגעת לפיסול סביבתי?
"
כגנן, הפריע לי שאין מומנטים פיסוליים במרחב הציבורי. חסר לי השילוב של יופי דומם
בתוך הצמחייה. אני מרגיש שאין מספיק השקעה ומחשבה על העיצוב והיופי של המרחב
הציבורי, וחושש שהמצב אף יורע בעקבות ההפרטה."
למה
בחרת לפסל פרחים בברזל ובזכוכית?
העולם
שלי מורכב מצמחים ופרחים אותם טיפחתי במשך שנים, ולכן טבעי שארצה ליצור אותם
מחומרים שונים. בהתחלה היה קשה לי למצוא מקום פיזי ליצירה, והיו אנשים שונים שעזרו
לי בתחילת הדרך בריתוך ובחיתוך הברזל, ועל כך תודה. כיום אני יותר מיומן ורכשתי את
רוב הציוד. את החומרים אני אוסף לרוב ממחזור, ולעיתים משלב אבנים קנויות וחפצי
נוי.
מאיפה
אתה שואב את הרעיונות?
"לרוב
הרעיון עולה לי בראש ואני ניגש לבצע. אני שואב רעיונות גם משיטוט במדיה. לעיתים
אני רושם סקיצות כלליות ומהירות. לעומת אבי שהיה יקה, אני לא אוהב דברים ישרים
ומדויקים. אני נמשך לצבעוניות העזה, ושמח על כך שלפסליי יש נוכחות בולטת הנראית
למרחוק."
יש
מסר שחשוב לך להעביר?
"אני
חושב שצריך להשקיע יותר בנראות הסביבתית של הקיבוץ גם מבחינה מחשבתית וגם מבחינת
הקצאת משאבים. הייתי רוצה לראות יותר גינות מיוחדות, ופינות עם אלמנטים פיסוליים
שיוסיפו ייחודיות וצבע, ויהפכו את הטיול בשבילים לחוויה אסתטית מעניינת ועשירה
יותר."
עבודותיו של יואש מוצבות לאורך הכביש המפריד בין הרחבה ב', לקיבוץ הישן...
בחירת השם "הזדמנות שנייה"
לחנות, "קח-תן", מקום שהרעיון
המרכזי בהגדרתו לשמור, למחזר, להעדיף צריכה מקומית על פני טרחה בנסיעה והוצאת
משאבים כספיים, היה של תמי ברקן פרי-בר ורתם גליקי בתקופה של תחילת הקורונה.
תמי ברקן פרי-בר בתפקידה כמנהלת רווחה
במשמר הנגב רתמה את רתם שהיתה אם צעירה מיד לאחר לידת בתה הבכורה, ענבר.
על עולם האופנה המהירה והזולה הקושי למחזר
כמויות א ד י ר ו ת של מוצרי טקסטיל
והתפתחותן של חנויות 'יד שנייה' באזור ובארץ ועל זו המתקיימת בבית מורשת הוזמנה
רתם לספר "בבית החם" וכמובן גם
על עצמה על עיסוקיה, תפקידיה ועבודתה לאחר לימודיה הנדסה וניהול באוניברסיטת בן
גוריון.
אני, פתחה רתם, נשואה לאופיר גליקי ואמא לענבר
ואלון. חברה במועצת חינוך, בוועדת איכות הסביבה ומיוזמות הגינה הקהילתית.
בחופשת הלידה שלי כשילדתי את ענבר. תמי
ברקן פרי-בר מנהלת הרווחה ביישוב הגיעה לבקרני כמו אצל כל יולדת, ובשיחה הוצע
לפתוח חנות 'קח-תן' – ''יד שנייה'. התלהבתי מהרעיון והדבר הופץ בקיבוץ והחלו
המהלכים להקמת המקום. שהיה באופן טבעי בבית המלאכה לשעבר שזה מקרוב החל להיקרא
'בית מורשת'. עם פתיחת החנות הוחלט
כקונספט שלא מתמחרים בגדים אלא מאפשרים להביא בגדים במצב תקין ונקי ולקחת מה שהעין
קולטת ובוחרת.
רתם פתחה את הנושא על אופנה מתחדשת בקצב
מסחרר על תפירה זולה ומשך השימוש הקצר בבגדים אלה. קצת נתונים: כ- 90% מהבגדים
המשומשים מגיעים למזבלות או נשרפים ורק 1% מגיע למיחזור.
כדי שהמיחזור ישתלם הבד חייב להיות 100% מאותו חומר, אך רוב הבגדים שלנו עשויים מסיבים מעורבים.
הסיבה שכל כך הרבה בגדים משומשים גורמים לזיהום סביבתי עצום הוא פשוט כי אנחנו קונים יותר מדי.
מסקנה: יש לצמצם צריכה.
לאן באמת הולכים הבגדים שאנחנו ממחזרים?
תחקירני גרינפיס בישראל הצמידו תגיות GPS ל- 24 פריטי לבוש שמו
אותם במכלי מיחזור ברחבי הארץ וסימנו את
המסלול מאותו רגע. בתום מסע של 10.000 ק"מ בין גאנה לחירייה לדרום חברון, רק
שלושה פריטים זכו לשימוש נוסף והשאר הצטרפו לערמות הזבל האדירות
שמייצרת תעשיית האופנה.
במשך שנה רשתות האופנה המהירה משחררות
עשרות קולקציות חדשות בכל שנה מיוצרים 100
מיליארד בגדים חדשים ו- 92 מיליון
טונות מתוכם מגיעים למזבלות. זה אומר שמשאית אשפה מלאה
בבגדים מגיעה לאתר הטמנה בכל שנייה. במחקר שפרסם ב- 2015 ארגון צדקה הבריטי Bamado's מצא כי פריטי לבוש נלבשים רק 7-10 פעמים עד שהם נזרקים.
ל"הזדמנות שנייה" מגיעים הרבה
פריטי לבוש לילדים ולמבוגרים בעיקר של נשים אבל יש גם קולב אחד לבגדי גברים. הרבה
חולצות בית ספר שבאופן טבעי משמשות בעיקר תקופה קצרה מתמחזרות ב"הזדמנות
שנייה". יש שיתוף פעולה עם אנשים מרהט ובגדים שאינם נקלטים כאן מועברים
לאנשים, משפחות ברהט.
עץ הפלפלון
הכמעט אחרון
"כל
פעם שעברתי ליד הפלפלון הגדול על דשא חדר האוכל,
וראיתי משפחות יושבות תחת צילו התכווצתי". אומר אריאל פרידמן הנויניק. שלוש שנים של
התלבטות עברו עד שהוחלט גם בהמלצת פקיד יערות ונויניקים וותיקים לכרות את העץ
הגדול שגזעו היה רקוב ופטריות תקפו את שורשיו והיה חשש ממשי לקריסת ענפיו.
כך ממשיך אריאל להסביר את המניעים לכריתת העץ בן למעלה מ- 75 שנים.
ואלה
תולדות הפלפלון: הפלפלון הזה שהתפתח לעץ גדול והצל על חלקת דשא חדר האוכל. היה אחד
משדרת פלפלונים שהובילה מהכניסה האחורית לקיבוץ בשנותיו הראשונות. הכניסה דרך הפֺּׅשְפָּש
(שער קטן) היתה בשביל עפר שהוביל מתחנת
האוטובוס שמוקמה על הכביש הראשי שעבר בתחתית הגבעה הראשונה היום מוצב שם שלט בסמוך
לאקליפטוס ענק שמתאר את המקום. (באזור החניה שליד ביתן של נורית אורן וקלרט וולצ'ק).
מגורי
החברים היו בצריפים באזור של שכונת הבנים וכל הדרך מהפשפש נשתלו עצי פלפלון כשדרה.
עם
התפתחות היישוב וסלילת הכביש הנוכחי היו הפלפלונים קורבן להתפתחות זו. העץ שזה עתה
נכרת היה זקוף ורחב ענפים חלה במחלות של עצים (העצים מתים זקופים), ולמען בטיחות האנשים
והילדים שחסו בצילו היה צורך דחוף לוותר
עליו.
אבל
אל דאגה, אומר אריאל, במקומו יישתל עץ שיגדל ויזמין להצטופף תחת ענפיו את הדור הבא.
הפלפלון הכרות
חודש דצמבר
17.12 – 30.12
מרי לואיז פרלוט - אמה של גינה שיבובסקי ז"ל 20.7.1905 - 26.12.1968
זלמן בורשטין - אביו של ז'ק בורשטין ז"ל 1886 -
30.12.1975
נתן לרמן - אביה של חנה בנט ז"ל 19.12.1906 – 28.12.1981
שמואל זרדז - אביה של מיכל עמר ז"ל נפטר ב – 17.12.2002
רני דקל -
חברנו משנת 1977, אביהם של סמדר ואלדד 12.8.1945
- 20.12.2008
מיכל
עמר -
חברתנו משנת 1973 רעייתו של משה אימם של טליה סמדג'ה, דני, זיו, אסף
10.5.1952 – 30.12.2015
חנה בנט - חברתנו משנת 1955 רעייתו של עקיבא
ז"ל אימם של נגה פריד ז"ל, גבי,
עדנה בן אור
11.8.1934 – 24.12.2018
ישראל גלעד –
חברנו משנת 1966 בן כיתת "עירית" בעלה של יהודית, אביהם של אורן, רועי,
בועז
13.5.1947
– 20.12.2021
גיורא גלקר –
חברנו משנת 1949 בעלה של שרה אביהם של תמימה, גידי, עוזי גל, חדוה מושון, אדוה
רייז
19.9.1925 – 26.12.2022
פרוטוקול מועצת חינוך
תאריך הישיבה: יום
ראשון, 1.12.2024, מזכירות
נוכחים: אופיר כהני (יו"ר), אופיר בכר, רתם
גליקי, בן עמי זולקוב ולינה פרנס.
מוזמנים קבועים: דקלה יסעור (מנהלת גיל הרך),
אילן גוטקין (מנהל חינוך חברתי), עדי ברק (מנהל נעורים), שרון ענבר (נציגת ועד
אגודה).
חסרים: רותי שיינפלד.
סד סדר היום:
1
. סיום תפקיד מנהלת הגיל הרך
2 . יעדים ומטרות לשנת 25 – תהליך חשיבה
מהלך הדיון
מ
- תודה והערכה לדקלה על תרומתה
למערכת החינוך בגיל הרך
○
דקלה
הודיעה על בקשתה לסיים את תפקידה כמנהלת מערכת הגיל הרך לאחר כ-13 שנים של עשייה
משמעותית ומלאת השקעה. דקלה שיתפה כי היא חשה שהמערכת נמצאת במקום יציב וכי זהו
הזמן המתאים עבורה לצאת לדרך חדשה.
○
מועצת
החינוך מודה לדקלה על השנים הרבות שבהן הובילה את מערכת הגיל הרך במסירות רבה
ובמקצועיות, וחינכה דורות של ילדים וילדות בקיבוץ.
○
דקלה
תסיים את תפקידה בינואר 2025 ואנו מאחלים לה הצלחה רבה.
○
בימים
אלו התגבש צוות לאיתור ולגיוס מנהל.ת חינוך חדש.ה, הצוות כולל את מנהלת הקהילה,
מנהלת משאבי אנוש, נציגים מהקהילה, ממועצת חינוך ומועד האגודה, שמטרתו לבחון את
המועמדים ע"י כלים מקצועיים והתאמה מלאה לדרישות התפקיד.
- יעדים ומטרות לשנת 2025 -
תהליך חשיבה
○
מועצת
חינוך החלה בימים אלו תהליך הגדרת המטרות לשנת 2025, עם דגש מיוחד על תחום הנוער
בקיבוץ (מכיתה ז' עד י"ב). אנו מזהים את החשיבות של חיזוק פעילות הנוער, הן
מתוך הצורך להשלים ולדייק את תהליך עיצוב החינוך החברתי שהתקיים בקהילה בשנה
שעברה, והן מתוך רצון ליצור מסגרת משמעותית יותר עבור הנערים והנערות שלנו, שמחברת
אותם לקהילה ולערכי הקיבוץ.
○
כחלק
מתוכנית העבודה שגובשה לאחר התהליך הקהילתי ועם כניסתו של עדי לתפקיד מנהל
הנעורים, הוגדרו לו מספר מטרות ויעדים: גיבוש צוות חינוכי איכותי, סנכרון וחיזוק
הקשר בין כלל המסגרות החינוכיות, והגברת ההשתתפות והמחויבות של הנערים והנערות
בפעילויות השונות. בתקופה האחרונה ניכרת התקדמות משמעותית: הצוותים החינוכיים
התייצבו, הוגדרו נהלי עבודה ברורים, והתקדם שיתוף פעולה בין המסגרות, שבא לידי
ביטוי בתוכניות עבודה משותפות. בנוסף, נבנה תקציב חינוך לנוער ונערכה בקרה על
סגירת תקציב 2024.
○
במועצת
חינוך התקיים דיון מעמיק שבמסגרתו נדונו כיווני דרך מרכזיים לקראת שנת 2025.
אנו
רואים בכך אפשרות להתמקד ולהגדיר יעדים עבור כלל השותפים לעשייה:
○
יצירת
לכידות בין מסגרות הנוער השונות (מרכזונים, צופים, שנת מצווה).
○
הגברת החיבור
של הנערים והנערות לקהילה.
○
הגדרת
כללים ואורחות התנהגות בפעילויות החינוך.
○
עידוד
מעורבות קהילתית בחיי הנוער.
○
מועצת
חינוך חשה שהדיון בנושא עדיין לא מוצה וכי חסרה בו נקודת המבט החשובה של הורי
הנוער. אנו נשמח שנציג מטעם הורי הנוער יצטרף למועצת החינוך ויהיה חלק פעיל
ומשמעותי בתהליך החשיבה והעיצוב של המטרות והיעדים לשנת 2025.
יום טוב 🤍
מועצת חינוך
ברכות!
לרינה ורועי נחמיה
להולדת הבת הבכורה מאיה
למאשה ויעקב פיינשטיין
להולדת הנכדה
ברכות לכל המשפחה!
פרוטוקול ועד הנהלה -
אגודה קהילתית
תאריך הישיבה: יום רביעי 04.12.24, מזכירות
חברי ועד נוכחים: דימה מקרנקו (יו"ר), סיגל שלו, יוגב לוצאטו,
שרון ארמה ענבר, עמית רוקח אתי לוי, שירה ישראלי טדגי, אייל גרנסייה.
חסרים: יהונתן חורי
מוזמנים : גיא וילק, אסתר בורנשטיין
מוזמנים קבועים: מנהלת האגודה, הילה שנהב
1 . עדכונים
2 . היכרות עם פעילות המכינה
3 . נוהל קבורה
1.
עדכונים
○
תיקון תקנון - לאחר פגישה בין ועד ההנהלה וועד האגודה בנוגע
לתיקון התקנון הועברו לשני היועמ"שים ההצעות שהועלו בפגישה לצורך מציאת פתרון
שיניח את דעת כל הצדדים.
○
שינוי מבנה ארגוני - מאחר והוועד מתחלף בקרוב הוחלט לדחות את הדיון
המעמיק לוועד החדש במקום להתחיל ולעצור את התהליך באמצע. אך מאחר ואליסיה צפויה
לסיים בקרוב את תפקידה, יש צורך דחוף להחליט האם יש להפריד את תפקיד מנהל קהילה
ומנהל האגודה, ולחפש מנהל אגודה בנפרד מועד ההנהלה. לדבריהן של הילה ואליסיה העומס
בתפקיד המאוחד אינו סביר, על אחת כמה שבעוד מספר חודשים יוצאים לפועל מספר הליכים במקבלי כגון: הליך השיוך, הליך
שינוי מבני, פרויקט שיפוץ המבנים - כל אלו תהליכים ארוכים שלא יותירו למנהל האגודה
החדש זמן להתעסק בעניינים השוטפים באגודה או בתכנונים קדימה .
○
חלק מחברי הוועד סברו שכל זמן שלא התקיים הליך
שינוי ארגוני ולא נעשה דיון מעמיק בנושא אין טעם לפרק את התפקיד, ויש להמתין עד
לסיום ההליך לשינוי ארגוני ולקבל את ההחלטות בנוגע לתפקיד בהתאם להחלטות שיקבעו.
חלק סברו שהעומס בתפקיד פוגע ביעילות ובזמן המוקדש לענייני האגודה וכי יש להפריד
את התפקידים כבר כעת כך שייקלט מנהל לניהול האגודה בלבד ובאחוזי משרה שיאפשרו לו
לטפל בענייני השוטף ובתכנון אסטרטגי קדימה.
○
כמו כן, ועד האגודה אינו מחליט לבד ויש לקחת
בחשבון גם את החלטת ועד ההנהלה בעניין והאם הוא מעוניין באיחוד או הפרדת התפקיד.
הוחלט: לזמן בדחיפות פגישה משותפת עם ועד ההנהלה בנושא.
2.
הצגה
של פעילות המכינה -
○
גיא וילק הציג את פעילות המכינה ואת התוכניות
הקרובות.
○
כיום מונה מחזור החניכים 24 חניכים ו- 3 אנשי
צוות. בשנה הבאה מתכננת המכינה להגדיל את כמות החניכים ל-30 (5 חניכים יותר) ולשם
כך תחל המכינה בשיפוץ מבני מגורים ותוספת ממ"ם כבר במרץ 25. כדי שיהיו מוכנים
למחזור הבא.
○
החלו המיונים למחזור הבא - עד כה התמיינו כ- 105
צעירים המעוניינים להשתבץ בשנה הבאה במכינה.
○
בימי שלישי בערב מתקיימת פעילות "אמץ
ותיק" בה משתתפים כ- 12 וותיקים כאשר אל כל ותיק הוצמדו מספר חניכים לאחר
שטליה ביצעה את ההתאמות הנדרשות בין הוותיקים לחניכים.
○
הפעילויות של חניכי המכינה בקהילה מתקיימות אחת
לשבוע בימי רביעי - גינה קהילתית חינוך נוי מגדלים אדמה וכו'.
○
בימי שני נפגשים החניכים עם המשפחות המאמצות ודווח
על קשרים טובים מאוד שנוצרו בין השניים.
○
לאור חוסר הסנכרון בין ימי העשייה הקהילתית לימי
פעילויות הנוער (בצופים ובמרכזונים) לא גובשה תוכנית חינוך לנערים והנערות.
מתוכננת פגישה בין עדי ליורי בשבועות הקרובים.
○
עדיין מחפשים אדם לתפקיד של "איש קשר"
שיהווה נקודת חיבור בין הקהילה למכינה בכל התחומים (תרבות, חינוך, קהילה וכו), יצא
קול קורא - כרגע ישנם 2 מועמדים.
○
פרויקטים קהילתיים - המכינה מבקשת בכל שנה להשאיר
אחריה פרויקט קהילתי/למען הקהילה- כרגע התכנון הוא להקים שטח קמפינג בתוך הקיבוץ המאפשר פעילות חוץ
לקהילה ויתוחזק על ידי המכינה. מתוכנן גם טיול משפחות והשתתפות של חניכי המכינה
באחת ממשימות שנת המצווה.
○
המכינה מבקשת לקבל מהוועד אישור עקרוני להקמת שטח
קמפינג כדי להתחיל לבחון אפשרות להשגת תקציבים חיצוניים מקק"ל מועצה וכדומה.
○
חברי הועד העירו כי העלויות להקמת מתחם קמפינג
אינן מסתכמות רק בהקמה של השטח אלא כי יהיו הוצאות תפעול ותחזוקה וצריך לדעת כבר
כעת מי יישא בהן ומי יתפעל את המקום באופן שוטף.
○
גיא התבקש להכין תוכנית תקציבית שתכלול מקורות
מימון חיצוניים ועלויות אחזקה ולהחזיר אותן לוועד להחלטה.
○
המכינה מבקשת לצרף נציג מועד האגודה לצוות כדי
שהמידע יזרום באופן שוטף.
הוחלט: אתי לוי תצטרף לצוות המכינה כנציגת ועד.
3. הסדר בית העלמין נוהל אבלות-
○
אסתר מרכזת תחום האבלות והילה הציגו את נוהל
האבלות לאחר שאושר ע"י היועמ"ש. מטרת הנוהל להסדיר מחדש את תחום הקבורה
והאבלות בעקבות דרישות משרד הדתות ובהתאם למסורת שהשתרשה במשמר הנגב.
○
תחת הסוגיה של מי רשאי להיקבר בקיבוץ? התעוררה
שאלה האם תחת ההגדרה של קרוב מדרגה ראשונה של חברי אגודה - כאשר ברור כי הורים
וילדים של חברי אגודה יוכלו להיקבר בקיבוץ ( גם אם אינם מתגוררים כאן) אך האם הדבר
תופס גם לגבי קבורה של אחים של חברי אגודה והאם גם בנות זוגן של האחים כלולות
(גיסה)?
○
חלק מחברי הוועד סברו כי מתן אישור קבורה הכולל גם
אחים וגם ובנות זוגן עלול להביא למצב של חוסר במקומות קבורה ולכן יש לאשר קבורת
אחים ללא בנות זוגן או לא לאשר בכלל קבורת אחים. ואילו חלק מהחברים סברו שלא ניתן
למנוע מבת זוג של אח להיקבר לצידו/ מעליו ולכן יש לאפשר גם לאחים ולבנות זוגן
להיקבר בקיבוץ.
○
בהתאם לתקנות חדשות של משרד הדתות יש להתחיל
בקבורה רוויה (בקומות) - יש לשים לב כי בעתיד הקרוב, לאחר אישור הנוהל - לא יתאפשר
לשמור מקום קבורה לצד הנפטר אלא רק בקבורה רוויה.
○
עלות קבורה- ממומנת ע"י משרד הדתות והמצבה על
ידי ביטוח לאומי או משפחת הנפטר. עלויות התחזוקה והתפעול בשוטף ממומנות מתקציב
האגודה.
○
קול קורא לאחראי בית העלמין - הוצג התפקיד והסמכות
של אחראי בית העלמין. חברי הועד שאלו מדוע יש צורך בתפקיד נוסף במקום שהוא יאוחד
עם תחום אחר כגון נוי או תחזוקה. גם כך יש ריבוי של בעלי תפקידים ואין צורך להעמיס
תפקיד נוסף על המערכת אם ניתן לשלב את תפקיד אחראי בית העלמין בתפקיד אחר קיים.
○
חברי הועד הציעו לאליסיה והילה להוסיף את האחריות
על בית העלמין לאחד מבעלי התפקידים הקיימים כיום המתאים לכך ולשלם לו בנוסף לשכר
שלו סכום כסף נוסף ובכך לייעל ולחסוך בעלויות.
הוחלט: יש לפרסם את הנוהל לציבור לאחר התיקונים והארות
הוועד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה