עלון משמר הנגב מס' 2236

 

 

אין סליחה

כשיש

101

במחילה

 

 

 

מה בעלון

היורה הגיע מאוחר ונותן תקווה להמשך. התקווה והמאבק לשובם של החטופים.ות ממשיכים ולא ניכר שמתקדמים לביצוע. ובנושא תקווה יצרה נעמי יחזקאל יצירות מהשביעי באוקטובר ועד תחילת הקיץ הזה ואיגדה אותן תחת הכותרת "אחרונה יצאה התקווה" על כך בעלון. נעמי הגדילה לעשות ופתחה מדור ליוצרים ויצירה מקומית, והראשונה שנפגוש היא טלי ערן.

אייל גרנסיה, מנהל החינוך החברתי הגיע ל'בית החם' לספר את קורות קהילת יד מרדכי מהשביעי באוקטובר עד חזרתה לביתה.

מיצג הכיתות כמורשת של משמר הנגב קיבל חשיפה נוספת 'בבית החם' ע"י יורם ואלון דגני והם מרחיבים את יריעת המורשת.

לסיפור הגבעה החדשה שהוגבהה וקיבלה שם – 'גבעת המטווח' יש השלמות ע"י יורם ענבר

ופרוטוקולים של מערכות הניהול: חינוך, אגודה וקיבוץ

 

 

בשער : אין סליחה כשיש 101 במחילה

 

v      הסיפור של יד מרדכי – מספר אייל גרנסיה המנהל החינוך החברתי מ - א' -יב'

v      לא רק מרק – מפגש עם נעמי יחזקאל ותערוכתה "אחרונה יצאה התקווה"

v      מהי מורשת וכיצד קשור לכך "מיצג הכיתות"? אלון דגני ויורם ענבר

v      ועוד על הגבעה שקיבלה את השם  - "גבעת המטווח" – יורם ענבר

v      מדור יוצרים ויצירה מקומית עורכת: נעמי יחזקאל

v      אסיפה ב- 20.11.2024 – על היוון אוגר חרום במט"ש ועדכון שיוך דירות

v      נר זיכרון נובמבר 22-30.11

v      פרוטוקול מועצת חינוך 10.11.2024 רשמה: אופיר כהני

v      דקלה יסעור מסיימת תפקיד ניהול הגיל הרך – מועצת חינוך

v      פרוטוקול ישיבת ועד ההנהלה מס' 21-2024 מתאריך 21 בנובמבר 2024 רשם: אסף רוט יו"ר משמר הנגב

v      פרוטוקול ועד האגודה מ- 13.11.2024

v      ברכות לאלנה ושאול מוסקוביץ' להולדת הנכדה בת לחיים וניצן

v      אנטי -שירה כתב המשורר אהרן שבתאי

 

  

 

הסיפור של יד מרדכי

 מספר אייל גרנסיה, מנהל החינוך החברתי , א' – י"ב "בבית החם"

 

אייל גרנסיה, בן משמר הנגב, מנהל החינוך החברתי ביד מרדכי מזה כ 4 שנים מספר את סיפור  יד מרדכי ב- 7 באוקטובר ואתגרי הקהילה המפונה.

אייל באמצעות תמונות רבות המלוות את העשייה החינוכית התחיל את סיפור תחילת השנה בהכנות לקראת ראש השנה תשפ"ד (ככה סופרים את שנת החינוך והלימודים בישראל). עוד שנה שמתחילה את מחזור השנים בראש השנה. כמובן שאין מי שחושש מהצפוי לקרות בעוד שלושה שבועות בשבת של שמחת תורה – השבת השחורה שתאריכה – 7 באוקטובר.

מסורת היא, מספר אייל, לצאת למסע אופניים של כל הילדים בתקופת חופשת סוכות, הילדים חובשים עד האחרון בהם, קסדות. הבטיחות מעל לכול. והכל מתועד. התאריך הוא 5 באוקטובר יום חמישי בשבוע. יש לציין שיד מרדכי הוא יישוב צמוד גדר. 

בשבת, ה- 7 באוקטובר אייל כמו בכל שבת נמצא בבית במשמר הנגב ובבוקר שומע חדשות ולאט לאט מתבהר המצב. מחבלים הגיעו מעזה והתחילו מסע הרג, רצח. נתיב העשרה היישוב שממש יושב על הגדר, הותקף בצורה קשה. נתיב העשרה במבט דרומה הוא בטווח העין של יד מרדכי. כיתת הכוננות של יד מרדכי בשילוב כח בפיקודו של ארנון זמורה ז"ל הצליחו להדוף את כניסת המחבלים לקיבוץ בו לא היו נפגעים. בהמשך מוזיאון השואה של יד מרדכי קיבל פגיעה ישירה מטיל וחזר לאחרונה לפעילות.

אייל אינו יכול להגיע ליד מרדכי ומעבר לכך מגויס לפיקוד העורף שירות שנמשך 3 חודשים. אוכלוסיית יד מרדכי מפונה למלון ריזורט שגבעת אולגה וכן למלון דן קיסריה .  סתיו היא חברה בצוות החינוכי של יד מרדכי היא מניר עוז- יישוב שספג מכה אנושה מפריצת המחבלים אליו. רבע מאוכלוסייתו נרצח ונפל בשבי ועד היום הם נמצאים שם. ממשפחתה של סתיו קוניו-אלוני נשבו 8 אנשים ועד היום 3 מהם בשבי. סתיו שהתה בממ"ד בניר עוז במשך שעות רבות נפצעה, ניצלה והובאה לבית החולים.

מי שהצטרף לצוות החינוכי של יד מרדכי הוא עמית שפיצר שלנו מכיתת "פטל"  וליווה את הילדים בגבעת אולגה. במלון ריזורט בן 22 הקומות אנשי יד מרדכי התחילו לבנות שגרת חיים ולארגן מערכת לימודים בתוכו. וגם לגיל הרך. מורות בגמלאות מאזור חדרה התגייסו לארגן שגרת לימודים במלון שאין בו שום אמצעים המאפשרים קיום לימודים סדירים. אבל מסתדרים עם מה שיש.

אחרי 3 חודשי מילואים, אייל מצטרף לאנשי יד במרדכי במלון בגבעת אולגה. מארגן את הילדים והנוער לפעילות. ההלם והצורך בעשייה ובנתינה הזרימו תרומות של משחקים צעצועים, בגדים וכל מה שאנשים חשבו שמתאים לסיפוק צרכים של אוכלוסייה שפונתה מביתה ומהרגליה , מחיי השגרה שלה. במשך הזמן הילדים סודרו למערכות הקיימות באזור. ילדי יד מרדכי למדו בבתי הספר יחד לא פיזרו אותם בין הכיתות המקומיות. בהמשך הוקמו בתי ספר עבור הקהילות המפונות. בית ספר "חופים בכרמל בסמוך לכרם מהר"ל ובית ספר תיכון במתחם החינוך במעגן מיכאל.

נוף הים שנשקף מחלונות המלון, חוף הים הסמוך פיצו במעט על חיי המתח והצפיפות של אנשים שמרחב חייהם הוא קירבה לאדמה.

לאחר 6 חודשי גלות חזרו אנשי יד מרדכי ליישוב והתחילה ההסתגלות לקרבת המלחמה שעדין לא הסתיימה. ההורים עדיין בחרדה להתרחקות הילדים מקרבתם.  לאייל והצוות החינוכי הגדול יש הרבה עבודה של ממש עם הילדים וההורים שעדיין מעבדים את חוויית הפינוי.

המלחמה לא תמה, הקרבה לגבול, קיימת אבל את פתיחת השנה החדשה- תשפ"ה התחילו בהתרגשות רבה. נכון לעכשיו כמעט כל אוכלוסיית הקיבוץ שבה הביתה וחיי השגרה הברוכה חוזרים .

 

 אייל גרנסיה בבית החם

                       צוות המדריכים ביד מרדכי 

  

 

משולחנן של אליסיה והילה

 שלום לכולם, כמה נושאים שאנחנו עסוקות בהם בימים אלה ואנחנו רוצות לשתף אתכם.

גם באגודה הקהילתית וגם בקהילה אנחנו כעת בונות את התקציב לקראת שנת 2025, עוברות על ביצוע התקציב בשנת 2024 ומפגשים עם מנהלי הענפים והוועדות לשם הכנת שנת התקציב הבאה. במהלך החודשיים וחצי הקרובים יתקיימו בהמשך לכך דיונים בשני הוועדים על מבנה התקציב ואישורו ולאחר מכן יובאו לאישור הציבור.

בשולחן עגול ובשיתוף אגף הכספים, האגודה והקהילה, נכתב נוהל בנושא חובות של חברים לאגודה ולקהילה – איך מתנהלים במקרה כזה ומאילו סכומים או משך זמן שבהם התשלומים אינם מועברים זה מוגדר חוב. וזאת על מנת לתת למנהלים כלים לפעול במקרים כאלו. הנוהל יוצג בימים הקרובים לוועדים ואז יישלח לידיעת הציבור.

באגודה הקהילתית אנו מקדמות נושאים הקשורים בהסדרת בית העלמין ונוהל קבורה מעודכן. כפי שהוצג לציבור, ישנה תכנית להרחבת בית העלמין ועלינו להגיש אותה בקרוב לקבלת ההיתר להרחבתו. כמו כן, על מנת שנוכל לקבל בחודשים הקרובים את הארכת רישיון הקבורה שלנו ממשרד הדתות, עלינו להתאים את נוהל הקבורה שלנו ואת תכנון בית העלמין להנחיות הקבורה שמציבה המדינה, וקידום כל התוכניות הללו תלויות אלה באלה. נוהל הקבורה נידון כעת בצוות עם אחראית האבלות, אסתר בורנשטיין, ועם עורכי הדין, ואנו נביא אותו בקרוב לאישור ועד האגודה.

כמו כן, הצלחנו בשבועות האחרונים, ביחד עם ועדת ביטחון ובעלי המקצוע השונים, לסיים תיקון ליקויים קטנים שנותרו בכל המקלטים ביישוב – תוקנו מזגנים, תיקוני אינסטלציה וניקיון. כמו כן, ציידנו את המקלטים בציוד הכרחי שהיה חסר – נרכשו כסאות ובימים הקרובים הם יועברו למקלטים השונים. אנחנו מבקשות להשאיר את המקלטים נקיים ומסודרים אחרי השימוש, לטובת כולנו.

לפני מספר חודשים החליט ועד האגודה לקדם את נושא האכיפה ושיפור פני הסביבה במספר תחומים, ואנו עוסקות בהכנת הנושא והבאת הצעות אופרטיביות ותקציביות לטובת ביצוע של ההחלטות הללו בתחום כלבים, בטיחות בדרכים וניקיון.

בברכת ימים שקטים ובטוחים

אליסיה והילה

 

 

לא רק מרק

מפגש עם נעמי יחזקאל ותערוכתה: "אחרונה יצאה התקווה"

המרק כתירוץ הפגיש מתעניינים עם עבודותיה של נעמי יחזקאל בבית בורוכוב בערב חמישי האחרון ( 14.11.2024). ה-7 באוקטובר היווה השראה לציורים המוצגים בתערוכה. במהלך כ- 8 חודשים ציירה נעמי את הרעיונות שחלפו במחשבותיה ונתנה להם כותרות בהשראת שירים שונים שהאזינה להם. המתעניינים עקבו יחד איתה  אחר כל ציור ונשאלו מה רואים, ממה מתרשמים איך המצב השפיע על נושאי הציורים ואכן מבטא את תחושותיה בעת היצירה.

חוויית המתעניינים היתה מלאה.

אלה הדברים שנעמי כתבה בפתח התערוכה שאחת מהיצירות הוא נושאה:  אחרונה יצאה התקווה

המיתוס מספר על פנדורה, האישה הראשונה, אותה יצר זאוס כעונש לאדם. האלים העניקו מתנות שונות לאישה, וזאוס העניק לה תיבה, אסר עליה לפתוח אותה, ובנוסף העניק לה את הסקרנות. כאשר פתחה פנדורה את התיבה יצאו לעולם כל האסונות: עצב, יגון, קור, מלחמה ורעב. פנדורה נבהלה וסגרה את התיבה במהירות, כאשר היא כולאת בתוכה את התקווה. העולם שהיה מקום מושלם ושלו לפני כן, הפך למקום קר, מדכא ואכזרי. רק לאחר זמן רב נפתחה שוב התיבה, ושוחררה אף התקווה...

תערוכה זו מציגה יצירות מהשנה האחרונה, המגיבות למאורעות השביעי באוקטובר ולמלחמה בה אנו שרויים כבר שנה. הציורים מבוססים על רישומים שנעשו במהלך תקופה זו, ולמחשבות ורגשות שעלו בי בעקבות האירועים. ספר הרישומים האישי כולל בתוכו התייחסויות לשיר, למיתוס ולדימויים מעולם האמנות, אשר מתבטאים בשמות העבודות.  חשוב לי להדגיש שהתערוכה אינה באה להציג מניפסט פוליטי, אלא להדהד רגשות של כעס, תסכול, עצב ויגון המלווים אותי. למרות הקדרות של חלק מהדימויים, ברוב הציורים אפשר למצוא גם נקודות של תקווה, המתבטאות בבחירה הצבעונית ובקומפוזיציה. כוחה של האמנות הוא ביכולתה להכיל את הניגודים.

לתפיסתי פעולת היצירה היא פעולה של תקווה ואמונה. היא מאפשרת לצאת מעמדה פסיבית של חוסר אונים, לעמדה של פעולה וביטוי. תערוכה זו היא תוצר של תפיסה זו.

אני מייחלת לשובם של החטופים והחיילים, להחלמתם של הפצועים ולחזרתם של תושבי הצפון והדרום לביתם. מי ייתן שהשנה החדשה תביא עימה מעט שקט ומזור, ותאפשר לנו כיחידים וכעם ללקק את הפצעים ולהתחיל וליצור עתיד חדש.

תודה ושנה טובה לכולם,     נעמי יחזקאל                                                            

             נעמי בבית בורוכוב

 

  

מהי מורשת וכיצד קשור לכך "מיצג הכיתות"?           

 

"כל אחד מאתנו הינו חוליה בשרשרת הדורות, חלק מהקיבוץ והעם, חלק מסיפור המסופר לאורך שנים ארוכות. חלק מהסיפור החל בחוליה הראשונה וחלקו מתחיל וממשיך ביתר החוליות. כל אחד מהשרשרת יכול להוביל לאחיזתה החזקה במהלך החיים או להיחלשותה עד כדי היפרדות החוליות שבה. הנרטיב של השרשרת מושפע מסך מרכיביה".

בבית המורשת שני מיצגים שתומכים ברעיון זה. הראשון, המוטבע על דפנות התקרה, מספר את סיפורה של משמר הנגב ב 78 שנות קיומה לפי אירועים שהתקיימו ונכתבו בין דפי העלון. ישנם חברים ובצדק, שמבקשים להוסיף אירועים משמעותיים שהתרחשו ואינם מופיעים. הדרישה הזו מייצגת את רצון "חוליות השרשרת" להופיע בנרטיב של משמר הנגב.

בעתיד הקרוב, נבקש להוסיף אירועים אלו למופיע בתקרת בית המורשת.

המיצג השני, חשוב לא פחות, הוא מיצג הכיתות. רצף הכיתות שלנו עובר כחוט שדרה בין דפי הנרטיב הקיבוצי וכל כיתה בהגיעה לשנת בר המצווה מוסיפה את חלקה בדמות ציור סמל הכיתה על גבי לוח עץ.

הרעיון שנוצר במוחם של גלית דגני ניסים ורינה פיינשטיין נחמיה, הולך ונרקם בימים אלו. הכוונה לעצב קוביית עץ בגודל 5A  שמן הצד האחד, סמל הכיתה מתוך לוחות העץ ומן הצד השני, שמות ילדי הכיתה ותמונה מחזור. כל קוביות העץ יושחלו בתוך עמודי מתכת ויוצבו בשתי שורות בבית המורשת.

המיצג עתיר עלויות ועבודה מקצועית ומחייב התגייסות גדולה של כל הקהילה מן הצד האחד ושל כל ילדי הכיתות שעזבו את הקיבוץ מן הצד השני.

נשמח להתגייסות רבה של חברי הקהילה וכן לשכנוע של בנות ובני הכיתות שמפוזרים בארץ ובעולם.

אחרי הכל, כולנו חלק מהסיפור המקומי שנקרא משמר הנגב.

יורם ענבר ואלון דגני

 

 

 

          אלון ויורם בבית החם 

 

 

ועוד על הגבעה שקיבלה את השם – 'גבעת המטווח'

 

הגבעה הקטנה שהיתה במקום נוצרה ביוזמת שי אגמון  מאדמה של פיתוח ההרחבות הראשונות.

כאשר הוקם ,ביוזמתי, צוות "השביל הפנימי" הוגדרה הגבעה כאחד האתרים "בשביל" שמצריך פיתוח במגמה להגביה אותה ב- 2 מטר.

התוכנית הגדולה, לרבות צוות משנה באחריות איל גזית הובאה לאישור בוועד האגודה. מידע לציבור נמסר גם בעלון. במסגרת זו, הכין אסף מלול תכנית הנדסית למבנה הגבעה. הנושא הובא ואושר בפני ועדת תכנון בראשות אסף עמר. המימוש היה אמור להיות מערמת העפר הענקית שהיתה באבו עסל ב'. זאבי רחמן היה בקשר  עם קבלן הכביש בסוגיה זו. בסופו של דבר הקבלן השתמש בכל החומר לסלילת הכביש.  

כשהחלו לאחרונה עבודות הפיתוח, איל גזית ליווה את העברת העפר לגבעה בכמויות גדולות בהרבה מתוכנית. נראה לי שהוא היה  בקשר עם ועדת תכנון. הייתי בקשר רציף עם אייל בכל העברת האדמה.

לפני מספר שבועות עוזי גל תפס יוזמה ברוכה ב"ארגון". באמצעות איל גזית הייתי בתמונה. אחד הנושאים החשובים, הקמת גדר בטחון שנמצאת בשלבים. בעתיד אמורה להיות למעלה עמדת תצפית כמו בגבעה הראשונה.

מבחינתי, כמרכז הפעילות הנוגעת ל"שביל הפנימי", כל יוזמה שמקדמת, היא ברוכה.

 

יורם ענבר

 

  

 

 

 

       מדור יוצרים ויצירה מקומית

דף זה מהווה פלטפורמה ליוצרים מקומיים לפרסם ולחשוף את עבודתם. ציירים, פסלים, גננים, שחקנים, נגנים, מעצבים, כותבים וחולמים

 זהו המקום בשבילכם!

נארח היום בפינתנו את  האמנית טל (טלי) ערן, אשר יוצרת אנימציה בחול. טל תספר על עבודתה ועל השתתפותה בפרויקט  "אורות באפלה" אשר מנציח את סיפורן של נשים ניצולות במאורעות השביעי באוקטובר:

שלום טל, ספרי לנו מתי התחלת ליצור?

מגיל מאוד צעיר אני זוכרת את עצמי יוצרת, לפני שלמדתי לכתוב. אני זוכרת יצירה מגיל ארבע או חמש בה יצרתי אנציקלופדיה של ציפורים, מתמונות ורישומים שלי. אמא שלי שמרה את כל יצירותיי, דבר שכילדה וגם כאדם מבוגר העצים אותי מאוד. אני מזהה כבר בעבודותיי המוקדמות את האהבה ליצירה והאהבה לטבע, אהבות שמלוות אותי עד היום.

איך הגעת לציור בחול?

את הטכניקה לימדתי את עצמי. רציתי להכין מתנה עבור אדם שעבדתי עמו שנים ארוכות. התקשרתי לאמנית חול שלא הייתה זמינה, והחלטתי לצייר לו בהופעה חייה. כיום העבודה מרגישה לי בוסרית, אך זאת הייתה ההתנסות הראשונה שלי והתאהבתי בטכניקה.

ספרי על תהליך היצירה

יש לי חיבור אינטואיטיבי לשירים ולסיפורים, וברגע שאני שומעת שיר, סדרה של תמונות מופיעה במוחי, ואני רואה את הסיפור כולו. בשלב זה מתחילה העבודה הקשה של הביצוע והעריכה. למרות קשיי הקשב שלי, הדיוק והריכוז שדורשת העבודה בחול שואבת ומגייסת אותי. זהו תהליך דינמי של התקרבות והתרחקות עד שנוצר הדימוי המדויק. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לאלון ועינב דגני הנפלאים שבאדיבות רבה ערכו את רוב סרטיי

ספרי על השתתפותך בפרויקט: " אורות באפלה" אותו יזמה דנה דבורין :

הפרויקט מתאר את סיפורן של הנשים הניצולות במאורעות השבעה באוקטובר והצגתי בו מספר מעבודותיי. הפרויקט נותן חוויה רב חושית, והוצג באוקטובר האחרון(2024) בנמל יפו. כיום הוא מוצג בחוץ לארץ במטרה להשמיע את קולן של הניצולות ולספר את סיפורן.

מסר לאומה

אל תוותרו על החלומות שלכם, אם רוצים השמיים הם הגבול. בתפילה לימים של חול... טל

ניתן להתרשם מעבודות נוספות באתר הפייסבוק שלי

(תמונה מתוך עבודה המלווה בשיר "אבא" של אביתר בנאי)      עורכת המדור: נעמי יחזקאל

 

 

 

 

אסיפה

 

יום רביעי 20.11.2024 בשעה 20.30 בבית מורשת ובזום

 אסף רוט יו"ר האסיפה, נבחר באסיפה

 סדר יום:

1 . היוון שטח אוגר חרום מט"ש

"סעיף זה הוא הודעת הקיבוץ, אלא אם יהיה ערעור עליו, בהתאם לסעיף 2.6 לתקנון ניהול אסיפות"

2 . עדכון שיוך דירות

אסף רוט: באסיפה הערב 2 נושאים הודעה על היוון שטח אוגר חרום מט"ש ועדכון לגבי שיוך דירות

אלי רכטמן: באנו לבית  מורשת כדי לשמוע את האסיפה כי זה חשוב לנו כי אני לא רואה אותה בבית. אסף הבטיח שזה בטיפול. בעבר הצבענו שהאסיפה תשודר בערוץ 900 לחדרי החברים וזה לא קורה ואני מבקש תשובה.

אסף רוט: ערוץ 900 כבר לא קיים והתקדמנו טכנולוגית. אסיפות האגודה הקהילתית כבר מתקיימות במודל הזה. נביא את הפנייה לוועד ההנהלה איך משדרים את האסיפות.

 תומר רכטמן: אוגר החרום. לפני כחודשיים הייתה אסיפה על היוון שטח המאגר עפ"י דרישת רמ"י.  המט"ש (מתקן לטיהור שפכים) הוקם ב-1995 ומאז הצטברו משקעים בתחתיתו והמדינה קדמה הקמת מאגר חדש והיה צריך להוציא היתר עבורו. רשות המים ביקשה שנוציא היתר גם לאוגר חרום- כאשר מגיעים למט"ש קולחים באיכות לא טובה יש לו אפשרות להעביר את המים לאוגר בכדי לטפל בהם.

המאגר והאוגר חולקים אותה דופן ועבודות הפיתוח יהיו להקמת שניהם. זה יקרה בשנה הקרובה. כדי לקבל היתר נדרש לבצע עסקה מול רמ"י כמו במאגר החדש ולפי תחשיב של 1280 ₪ לדונם ל- 20 שנה העלות היא 74 אלף ₪ . מקדמים את הנושא זאבי רחמן ואני וזה אחד מהפרויקטים החשובים בשנים האחרונות- פרויקט המאגרים.

 

עדכון לגבי שיוך דירות

תומר רכטמן: המהלך התחיל ב- 2004 ובשנתיים האחרונות עשינו הרבה מפגשים להסבר. לפני שנה רמ"י החליטה לקדם את העסקה של קיבוץ משמר הנגב. היה עדכון לפני כחודשיים  וכל עת שיש מידע חדש אנו רואים חשיבות לעדכון ההנהלות והציבור.

לפני כשבועיים הגיע שמאי מטעם רמ"י ודגם שומה לפי מספר דגמי בתים.

ליווינו אותו רותי גרשון, איל גזית ואני יחד אתנו היה השמאי המלווה שלנו גיל שיינה. מטרת השמאי המלווה הוא לתת חוות דעת על השומה של רמ"י ולאפשר ולהמליץ בפני האסיפה על השומה שמתקבלת. הלו"ז מאפשר תקופה של כחודשיים להחלטה האם מקבלים את השומה, ולאחר מכן עוד כחודשיים כדי להעביר את כל הכסף עבור ערך השומה לרמ"י.

. יהיה עוד מפגש עם עורכי הדין והשמאי המלווה. נדע את הסכום הסופי בסוף השנה.

לחברים הוותיקים היתה הערכה שהעלות תהיה כ- 150 אלף ₪ אבל לאור עלויות המחירים בסביבה הערכה היא של 187 אלף ₪ ולחברים החדשים הסכום עשוי להגיע לכ- 370,000 ₪. סיום התהליך עד לתשלום הכסף מביא אותנו לחודשים מרץ אפריל ב- 2025 .

רותי גרשון הכינה תיקים אישיים לכל חבר עם כל המסמכים לחתימה. אנחנו משתדלים להתכונן לפני שהתהליך יסתיים. יועבר שאלון בין החברים כדי לדעת איך החברים נערכים לתשלום. השאלון לא מחייב. מי שיסמן שמעוניין יחזרו אליו מבנק מזרחי ויכולים לסייע לו במתן סימולציה והסבר על האפשרויות שעומדות בפניו.

בוועד ההנהלה מתקיים דיון לקראת סיום נוהל השכרות ומכירת הבתים כדי לידע את החברים. למי שהדברים לא ברורים מוזמנים לפנות אלינו- רותי גרשון ואלי.

בחלופת האגודה זה מודל השיוך עליו הצבענו כל החברים הם קבוצה אחת מול רמ"י ואין אפשרות לערער כיחידים על השומה.

שאלה: האם השמאות היא פרטית לכל בית? תשובה: השמאי אבחן במסגרת הבדיקה מספר דגמי מגרשים. לא אמורים להיות הבדלים גדולים בין הבתים.

שאלה: מהי משכנתא הפוכה?

תשובה: בהלוואה זו משולמת הריבית ורק אחרי ה- 120 ... של החבר משלמים את ערך קרן ההלוואה. הסבר מפורט ייתן הבנקאי

שאלה: האם יש אפשרות לוותר על המגרש?

תומר רכטמן: אני לא מציע לוותר על המגרש. במידה וחבר רוצה לוותר הדברים מוסדרים בתקנון ובהחלטות. כולם מחויבים לרכוש את המגרש. כל מי שיש לו קושי ובעיה אמיתית יכול לפנות אלינו.

שאלה: בקשר לחכירת המגרשים

תשובה: בחלופת האגודה הקיבוץ קונה את המגרשים מרמ"י- חכירה ראשית, והחברים חותמים על הסכם חכירת משנה מול הקיבוץ. בכל תיק של החבר יהיו גבולות המגרש של החברים וזכויות הבנייה. פוטנציאל המגרש הוא כפי שמופיע בתב"ע.

שאלה: דובר על אפריל  כסיום התהליך ועכשיו מדברים על דצמבר וחלה התייקרות בגלל הימשכות התהליך.

תשובה: אנחנו לא שולטים בפעילות של רמ"י אנחנו הגשנו את כל התיק לרמ"י ב- 2023 

שאלה: מה יקרה באפריל 2025 כשיהיה שיוך בפועל אבל עדיין יהיו נקלטים ללא בית קבע?

תשובה: אנו דנים באפשרות לקדם תקופת ביניים והסתגלות למצב החדש. עורכי הדין וצוות שיוך דירות נותן על כך את הדעת מה צריך להיות בתקופת התפר לעוד שנתיים עד שלוש שנים, ויביא את ההצעה לוועד ההנהלה ולאסיפה.

שאלה: כיצד מחושבת השומה.

תשובה: השומה נקבעת לפי שווי מטר אקויואלנטי ומוכפל בזכויות הבניה ומשוקלל לתוכו מספר מקדמים ולאחריו נעשות ההנחות. חישוב זה יציג השמאי המלווה בקרוב.

אסף רוט: משמר הנגב נמצאת בסופו של תהליך. יש רצון לסיים את הדברים. יש משמעות לזמן. השמאי כבר לקח את הנתונים. ניתח את שתי השמאויות של רמ"י וזה של השמאי המלווה.

 

 

 

 

 

 

חודש נובמבר      22.11 -30.11

 יעקב וייסגלוס – אביהם של גדליה אגמון ז"ל ואסתר אגמון  ז"ל     15.9.1903 -  29.11.1969

 ליבלה צ'לקוף – חברתנו משנת 1955 רעייתו של יואל אשל, אימם של עמיר  אשל ודקלה שמריז 6.1.1935 – 22.11.1971

 מכסי גליקי  - חברנו משנת 1951, בעלה של ברכה גליקי ז"ל, אביהם של איתן ז"ל  ועוזי 2.3.1928 -  22.11.1977

 ברטה סוננד  - אמה של אילנה אגמון   20.1.1896  – 25.11.1984

 חיה שפירא – אמו של חיים שפירא ז"ל     25.5.1905 - 30.11.1994

 שלום לוי – אביהם של  חביבה פוזננסקי ז"ל ומשה לוי 15.7.1908  – 23.11.2000

 גדליה אגמון – חברנו משנת 1948 בעלה של אילנה, אביהם של

                        נועם, דרור, שי  אחיה של אסתר אגמון  ז"ל  2.8.1928 - 24.11.2005                        

           

 פרדי גרנסיה – חברנו משנת 1974 בעלה של דליה, אביהם של  עדי ז"ל בנו בכורו, אייל, לירן, ינאי

18.1.1942  - 21.11.2009  

 יצחק לסרי    -   חברנו משנת  1967 , 2.3.1943 - 22.11.2012 

 בת שבע מילר – בתם של בתיה ויאיר מילר ז"ל  אחותם של הדס פלג ואופיר מילר 28.12.1951 - 24.11.2016

 

 

  

פרוטוקול מועצת חינוך

 תאריך הישיבה: יום ראשון, 10.11.2024, מזכירות

נוכחים: אופיר כהני (יו"ר), אופיר בכר, רתם גליקי ורותי שיינפלד.

מוזמנים קבועים: דקלה יסעור (מנהלת גיל הרך), אילן גוטקין (מנהל חינוך חברתי), עדי ברק (מנהל נעורים), שרון ענבר (נציגת ועד אגודה).

חסרים: בן עמי זולוקוב, לינה פרנס.

סדר היום:

1 . הערכה ותודה

2 . עדכוני מנהלים – סטטוס ואתגרי מערכת

3 . עדכון לגבי תקציב חינוך 2024 – 2025

מהלך הדיון:

1. הערכה ותודה

○        לאחר יותר משנה של התמודדות עם אתגרי המלחמה והמציאות המורכבת, אנו רוצים לעצור

 ולהגיד תודה.

 מערכות החינוך בקיבוץ, מגיל לידה ועד י"ב, ממשיכות לפעול ולהתנהל, ומהוות מקום יציב, בטוח ומשמעותי

 עבור הילדים והנוער שלנו. תודה גדולה למנהלים, דקלה, אילן ועדי, על ההובלה האחראית ולצוותים החינוכיים

 על ההשקעה והמסירות- יחד, אנו מצליחים לשמור על שגרה חינוכית עם פעילויות מגוונות, מהנות ומעשירות.

2. עדכוני מנהלים- סטאטוס ואתגרי המערכת נוער

צופים- שבט 'איתן'

○        כחלק מהמטרה לחזק את שיתוף הפעולה ולבסס את הקשר בין מערכת החינוך לשבט הצופים, תוכנן מפגש

 להיכרות בין מועצת חינוך והנהלת הצופים מטעם התנועה אך הוא נדחה למועד אחר. במקום זאת, התקיים מפגש פנימי בנוכחות אליסיה, עדי, אופיר כהן (מרכזת השבט), רונן ואופיר כהני, שבו הוגדרו תחומי אחריות ודרכי עבודה משותפות יאפשרו לנו למנף את המעורבות בין המסגרות

 וליצור שיתוף פעולה משמעותי יותר.

○        אופיר כהן, מרכזת השבט, הודיעה שב1 בינואר תסיים את תפקידה, מאחלים לה הצלחה רבה.

 

מרכזונים

○        בתאריך 31.10.2024, התקיים מפגש להורי הנוער מכיתות ז'-י"ב, בהשתתפות כ-20 הורים.

 מטרת המפגש הייתה היכרות, שיתוף ההורים באתגרים העומדים בפני המערכת ובמטרות שהוצבו לשנת הפעילות הקרובה.

○        במהלך השיחה עלה הצורך להתמודד עם נורמות התנהגות לא מקובלות שהתרחשו לאחרונה, והצורך בהצבת גבולות ברורים. במסגרת המפגש, נדונה האפשרות להקים "סיירת הורים"

 שתהווה נוכחות הורית משמעותית בשעות הלילה. מועצת החינוך תפרסם בקרוב 'קול קורא'

 לבדיקת היתכנות ורצון מצד הקהילה לשיתוף פעולה בנושא זה.

○        רומי מחלב ויונתן לוצאטו סיימו את תפקידם כמדריכים במרכזון הבוגר, מאחלים להם הצלחה בהמשך 

הדרך. אור בן שחר וריקי מזרחי נכנסו לצוות המרכזון, מאחלים להן הצלחה רבה.

○        במרכזון הצעיר, עמית שפיצר החליף את אור בן שחר, מאחלים לו המון בהצלחה.

○        בשני המרכזונים עולה הצורך ביצירת קשר אישי, היכרות עם המדריכים החדשים והוספת

 פעילויות תוכן.

 מטרות אלו הוגדרו לתוכנית החינוכית בחודשיים הקרובים.

○        שנת מצווה כיתת 'סיקסק'- בהובלת עמוס פרייברג וצוות המדריכים של הצופים, משימת 'עלייה לקרקע' 

הייתה מוצלחת ומהנה. הנערים והנערות רכבו באופניים מקיבוץ רוחמה לגבעה הראשונה שם 

פגשו את ההורים 

וצוות המרכזון הצעיר לארוחת בוקר וסיכום.

מרח"בים

○        חופשות סוכות הייתה מלאה בפעילויות מגוונות ומהנות. ילדי עופרים ביקרו במטע הרימונים של הקיבוץ, בו נחשפו לתהליכי העבודה והחקלאות המקומית ונהנו מהפרי המתוק. ילדי איילים

 וכפירים טיילו (כל מרח"ב בנפרד) בשביל הסטף ומערת הנטיפים, נהנו מהחוויה, מהטבע והנופים.

○        לצד תחושת השיפור בשגרת הבתים וההתקדמות בתהליך החינוכי, בקרב הילדים והילדות

 ניכרת תוססות והתנהגויות מאתגרות יותר. המעטפת הפדגוגית וליווי העו"ס מסייעים בהתמודדות ונפגשים באופן קבוע עם הצוותים החינוכיים.

○        מרחבי למידה ופיתוח לצוותי החינוך החברתי בבני שמעון- המדריכים והמדריכות ישתתפו החל מחודש 

דצמבר, בקורסי הכשרה המציעים התעמקות בעולמות תוכן מגוונים: חינוך למיניות מיטיבה, קבלה עצמית ויחסים

 עם הגוף, סיכון ומניעה, חינוך בדרך הטבע, ואומנות החינוך.

○        ממשקי העבודה עם צוות התרבות והמשק החי ממשיכים בהצלחה, וחודש דצמבר יוקדש 

לסיכום תקופה 

ותכנון המשך שיתופי הפעולה והחיבורים עם כלל המרח"בים.

○        הושלם מיפוי חוגים ופעילויות פרטניות באיילים ובכפירים ותפורסם הודעה להורים על נקודת 

כניסה למערכת ב - 1 לדצמבר- הזדמנות לילדים.ות שלא רשומים במערכת להצטרף.

גיל הרך

○        בגני הילדים הבוגרים (רימון ופקאן),  בהן קבוצות גדולות של 30 ו-33 ילדים בהתאמה, 

מתמודדים עם 

אתגרים רבים. מה שמחייב את המערכת לתגבר את הצוות החינוכי ולמצוא פתרונות מותאמים.

 כמעט בכל יום

 פועל צוות מוגבר בגנים, לצד תמיכה מקצועית מצד ייעוץ פדגוגי ופסיכולוגי. בנוסף, הגנים פועלים במתכונת של חלוקה לקבוצות קטנות, תוך שמירה על אנשי צוות קבועים ככל האפשר, במטרה להעניק לילדים תחושת

 ביטחון, מסגרת יציבה ומענה אישי לצרכיהם.

○        שינוי זה ככל הנראה יגרור חריגה בתקציב הגיל הרך, דקלה תעדכן בישיבת תקציב על

 המשמעויות הכספיות.

○        בכל הגנים עומלים על יצירת שגרה וסדר יום קבוע עבור הילדים.ות ופועלים בהתאם לתוכנית השנתית.

 

3. עדכון לגבי תקציב חינוך 2024-2025

○        על אף שתקציב 2024 נבנה כתקציב שנתי (מינואר עד דצמבר), הוחלט לבנות את תקציב החינוך, כפי שהיה בעבר, בצורה שתתאים לשנת הלימודים – מספטמבר עד אוגוסט.

○        לאחר פגישות מקצועיות עם יועץ כלכלי ובהשתתפות מנהלי החינוך, גובשה תבנית ייעודית לכל אחת ממערכות החינוך, במטרה לייעל את תהליך בניית התקציב בשנים הבאות. התבנית נבנתה בהתבסס על ניתוח תכניות מול ביצועים של השנה הקודמת, על מנת לשקף בצורה מדויקת את הצרכים והמשאבים בפועל.

○        אישור התקציב לשנה זו יידון ויאושר באחת הישיבות הקרובות.

 

 

יום טוב 🤍

מועצת חינוך

 

קהילה יקרה,

לאחר 13 שנים של עשייה משמעותית, דקלה, מנהלת הגיל הרך שלנו הודיעה על רצונה לסיים את תפקידה בחודש ינואר הקרוב.

דקלה, אנחנו עוד לא נפרדים אך מנצלים את ההזדמנות לאחל לך המון בהצלחה ולהודות לך מקרב לב על התקופה הארוכה, על האכפתיות, המסירות וההשקעה שהובילו את המערכת להיות איכותית, יציבה ובטוחה עבור כולנו.

בימים הקרובים נקים צוות לאיתור וגיוס מנהל.ת חדש.ה

 

 

 

  

 

פרוטוקול ישיבת ועד ההנהלה מס' 21-2024 מתאריך 21.11.2024

נוכחים:, גיל פוגל , דורית גזית, אלי רותם, אסף רוט, אליסיה לוסיביה, תומר רכטמן, עירית כרמי דגני

חסרים: נמרוד רפפורט, רן אלעזרי, חגי יסעור

מוזמנים: הילה שנהב.

מוזמן קבוע: אפרים סוחמי- יו"ר ועדת ביקורת.

 ברקע הדברים – מברכים את עירית כרמי דגני לוועד ההנהלה – הצטרפותך חשובה וטובה.

 סדר היום

1.      אישור פרוטוקול קודם

2.      שנת חופש – תיקוף הנוהל וקבלת החלטת,

3.      תקנון האגודה הקהילתית דיון חוזר בשני סעיפים לאור הערת עורך הדין.

4.      קרקע לטובת הוצאת היתר ובניית אוגר חרום למט"ש

5.      דמי כניסה וקרן תשתיות – מעבר על החלטות והכנה ליציאה לאסיפה בה יתקבלו החלטות

6.      פירוט החלטות נדרשות עקב שיוך הדירות וכן סטטוס ההחלטות,

החלטות

1.      פרוטוקול קודם אושר

2.      שנת חופש – בחודש יוני אישר הוועד נוהל עקרוני לנושא שנות החופש בקיבוץ, עת השלמת השיוך המתקרב, אנו בשלב היישום של הנוהל וזאת בגין 4 משפחות שנמצאות בשנות חופש, במטרה ליישור קו לגביהן. הועד דן בעניינם של המקרים השונים. לדיון זה פנים שונות ורבות, אחד ההיבטים שעלו הוא נושא השכרת הנכס עת שנת חופש, לעיתים נכס מפוצל ויש לתת את הדעת על השימוש בדירות אלו עת שנות חופש – מובהר שהדברים חייבים להיות מהודקים והמטרה שהקיבוץ יהיה גורם מחליט למי נכנס לשכירות ולצרכים קהילתיים. (בני קיבוץ, קליטה וכדומה). החלטות שנלקחו באופן ספציפי:
לותיקים שנשענים על הסכם ישן, אושרו 5 שנים נוספות החל מהעת הזו. לגבי משפחות אחרות, כל מקרה לגופו של ענין.

משפחות היוצאות לשנת חופש משנת 2024 ינהגו בהתאם לנוהל החדש.

3.      תקנון האגודה הקהילתית, נושא שמתגלגל זמן מה, תהליך שרוצים להביא לידי סיכום, עלתה בקשה מטעם האגודה של שינויים בתקנון האגודה (לאחר עבודה יסודית של האגודה), הקיבוץ נתבקש לאשר כ 141 שינויים, ההליך הוביל להרמת דגל של עורך הדין (לאחר אישור הועד) לגבי שני סעיפים ספציפיים ( 1- לקיחת הלוואות על-ידי הועד ללא צורך באישור הקיבוץ וכן 2 - סעיף שמאפשר לאגודה לשנות בעתיד את התקנון ללא אישורו של הקיבוץ). הועד דחה את בקשות האגודה לגבי שני סעיפים אלו שאר הסעיפים מאושרים. הסבר – הקיבוץ מהווה ספק מרכזי לאגודה הקהילתית, עקב כך, כל קושי תזרמי של האגודה הקהילתית גוזר מיד אי תשלום לקיבוץ, הקיבוץ מוגבל מאד ביכולתו (או רצונו) לחסום שירותים (כגון חשמל לחינוך , מים לנוי וכך הלאה), במציאות עצמה – חב הועד חוב גדול לקיבוץ עקב התנהלות עבר, - חוב שבעבודה משותפת עם מנהלי האגודה והקיבוץ צומצם משמעותית ועדין, קיים חוב ומאופיו של ארגון זה עלולים להיווצר גם חובות בעתיד, אור לכך חייב הקיבוץ להשאיר בלמים ואיזונים לחשיפה זו ובהחלטת הנהלת הקיבוץ לא אושרו שני הסעיפים כאמור.

4.      תומר הציג בקשה קרקע לטובת הוצאת היתר ובניית אוגר חרום למט"ש. – אושר יובא לידיעת הציבור באסיפה קרובה

5.      יציאה לאסיפת החלטה להעברה לקלפי של נושא דמי הקליטה וקרן התשתיות ופתיחת אפשרות מעבר מעצמאות כלכלית או הרחבה לפי תנאים שהוגדרו, יתקיים מפגש ציבור להסבר וכן הסבר נפרד בבית החם . תתקיים אסיפה נוספת (שניה בנושא) שבה נבקש להביא את הדברים לאישור בקלפי.

רשם: אסף רוט – יו"ר משמר הנגב

 

 

 

 

 

 

פרוטוקול ועד הנהלה - אגודה קהילתית

תאריך הישיבה: יום רביעי 13.11.24, מזכירות

חברי ועד נוכחים: דימה מקרנקו (יו"ר), סיגל שלו, יהונתן חורי, יוגב לוצאטו, שרון ארמה ענבר, אתי לוי, שירה ישראלי טדגי, אייל גרנסיה.

חסרים: עמית רוקח

מוזמנים קבועים: מנהלת האגודה, הילה שנהב

 על סדר היום

1 . עדכונים

2 . תיקון תקנון

3 . בריכה

4 . מבנה ארגוני

מהלך הדיון:

1.      עדכונים מנהלת האגודה

○       הילה שנהב - הציגה בפני חברי הועד את תפקידה לצד אליסיה. טיפול בתהליך ההרחבה של בית העלמין וקביעת נוהל קבורה בהתאם לדרישות משרד הדתות. פגישות עם המועצה ובחינה של נושאי האכיפה שהועלו ע"י הועד. בחינה של הפרויקטים והיזמויות אשר הוגשו בתקציבים קודמים של האגודה (שילוט, שביל משמר הנגב) וטרם יצאו לפועל.

○       בנייה ועריכת הטיוטה של תקציב 2025 הסתיימה ונשלחה למנהלי הענפים השונים לקבלת הערות והארות.

○       נמשכים החיפושים לתפקיד מנהלת הרווחה (יש קושי במציאת מועמדים מתאימים בעלי ניסיון) נעשים ניסיונות לבצע פניות יזומות, אך כרגע המועמדים המתאימים אינם נענים בשל אחוזי המשרה והאחרים אינם מתאימים לתפקיד.

○       חינוך - שנת הלימודים 2024  ( תשפ"ד) מסתיימת בגירעון בעיקר בגיל הרך, הנושא עדיין בבדיקה של ההנהלה, אבל נראה שהדבר נובע מהגדלת הצוותים במהלך המלחמה וההוצאות הנלוות לכך.

○       ביטחון - הרב"ש וועדת הביטחון מקדמים את פרויקט המצלמות בגדר.

○       נוי - חריגה בצריכת המים בעיקר בשל היעדר גשמים. הועלו תלונות בנוגע לחוסר השקיה של הנוי ברחבי הקיבוץ וכי ישנם שטחים רבים שנראים יבשים ולא מטופחים. כמו כן, הועלתה תלונה לגבי הלכלוך של השבילים והקברים בבית העלמין  אשר נגרם בגלל הציפורים. התקיימה פגישה של אליסיה והילה עם מנהל הנוי ותתקיימנה פגישות נוספות למעקב.

○       נרכשו כ-100 כיסאות ( 20 לבית הקברות, 20 למרכזונים והיתר יועברו למקלטים).

○       נעשו בדיקות לתקינות המקלטים - לאחריהן בוצע תיקון של מזגנים תקולים, רכישת ציוד (מים וכיסאות) וניקיון המקלטים.

○       נוהל חובות - בעבר לא היה נוהל כתוב אשר קבע את דרכי התנהלות מול חברי אגודה חייבים. אליסיה ומנהל הכספים בנו נוהל מסודר שאושר בשולחן העגול ובו מוסדר מאיזה סכום מוגדר חוב ומהם דרכי הטיפול להסדרת החוב של החייב. חברי הועד ביקשו שהנוהל יועבר גם לעיונם.

2.      תקנון

○       כפי שהובא בפרוטוקולים קודמים, הליך תיקון סעיפי התקנון הסתיים ואושר בוועד האגודה לפני למעלה מ-7 חודשים.

○       מאחר וישנו סעיף בתקנון המחייב את האגודה לקבל את הסכמת הקיבוץ לתיקון, הועבר התקנון לאישור ועד ההנהלה בחודש יוני.

○       בחודש יולי התכנס ועד ההנהלה, ואישר את תיקון התקנון בכפוף לבקשה כי בסעיפים המתייחסים לנטילת הלוואה ע"י האגודה יעמוד תנאי ולפיו רוב חברי האגודה הצביעו על האישור לנטילת הלוואה .

○       כשבוע לאחר מכן, קיבל ועד האגודה את בקשת ועד ההנהלה והוסיף את התנאי לנטילת ההלוואה בתקנון.

○       לאחר שוועד ההנהלה אישר בהחלטתו את התיקון - הועבר התיקון של התקנון לבדיקה של יועמ"ש הקיבוץ (שלא על דעת או בקשת חברי ועד ההנהלה) .

○       יועמ"ש הקיבוץ שהינו חסר כל סמכות להתערב בתקנון האגודה מחק, הוסיף ותיקן סעיפים שכאמור כבר אושרו והתקבלו בשני הוועדים.

○       לאחר דין ודברים ארוך בין היו"רים והיועמ"שים (קיבוץ אגודה), לרבות הסכמות מצד ועד האגודה לנסח סעיפים מחדש ולוותר על תיקון הסעיף לפיו האגודה תמשיך להיות מחויבת לקבל את הסכמת הקיבוץ בכל תיקון של התקנון - הגיע דימה לפגישה נוספת עם ועד ההנהלה כדי לקבל את האישור הסופי.

○       ואולם חברי ההנהלה חזרו בהם מהסכמתם לאישור תיקון תקנון האגודה והודיעו כי אינם מאשרים את התיקון לסעיף הנוגע לנטילת ההלוואות ע"י האגודה, כך שגם אם אסיפת האגודה תאשר נטילת הלוואה עדין תידרש הסכמת הקיבוץ לכך. ( סעיף ספציפי שכבר נידון בהנהלות ואושר על ידן)

 

 

○       לדעת חברי ועד האגודה, הדרישה לקבל את הסכמת הקיבוץ לנטילת הלוואה היא דרישה לא רלוונטית אשר מבוססת על "חששות העבר" שכל תכליתה היא למנוע מהאגודה להתנהל באופן עצמאי ובאופן מנותק מהקיבוץ, כאשר בפועל הסעיף הנ"ל פוגע בהתנהלות השוטפת של האגודה ובשירותים שהיא מספקת לחבריה ורק מייצר עיכובים והפרעות לקידום הפרויקטים עליהן עומלת האגודה..

○       מקרה דוגמא - שיפוץ מבני החינוך אמור היה לצאת לפועל ולהסתיים עוד בטרם תחילת שנת הלימודים. בשל גרירת הרגלים של ההנהלה/עסקים לאשר לאגודה לקחת את ההלוואה לצורך השיפוץ במשך חודשים רבים, נאלצה מערכת החינוך להתחיל את השנה מבלי שאפילו החל שיפוץ המבנים.

○       חשוב לנו להבהיר כי במקרה בו האגודה נוטלת הלוואה או מחליטה על השקעה בהון אגודה - מי מאשר אותה ומי שנושא בתשלומיה הם חברי האגודה בלבד! הקיבוץ או העסקים אינם נושאים בתשלומים ואינם נוטלים על עצמם כל סיכון כלכלי ולכן אין כל סיבה שהאגודה תידרש לקבל הסכמה ליטול הלוואה ממי שכלל איננו נושא בה.

○       תפקידה של האגודה הוא להעניק שירותים מוניציפליים ו/או אחרים לחבריה ותפקידו של הקיבוץ לנהל את העניינים הכלכליים של העסקים- מערכת היחסים בין שני הגופים אמורה להסתכם בשיתוף פעולה לצורך קידום פרויקטים קהילתיים וחיבור בין חלקי הקהילה. אין ולא אמורה להתקיים כפיפות כזו או אחרת בין הגופים.

○       האגודה מייצגת את כלל התושבים בקיבוץ בין אם הם חברי קיבוץ ובין אם לאו - ולדעת חברי ועד האגודה נראה כי קיים חוסר הבנה בסיסית במערכת היחסים בין הגופים הללו.

תקנון האגודה בא להסדיר את מערכת היחסים בין רשויות האגודה לחבריה ובין חבריה לבין עצמם - לא אמורה ולא צריכה להיות לקיבוץ כל התערבות או שליטה במה שנעשה באגודה, כל זמן שהקיבוץ לא לוקח על עצמו סיכון כלכלי או אחר.

○       היו חברי ועד שסברו כי ההתערבות של הנהלת הקיבוץ בתיקון התקנון של האגודה מנוגדת לכללי מנהל תקין ואינה עומדת בהלימה עם דרישות רשם האגודות וכי יש לפעול לאסוף חתימות של חברי קיבוץ  ולאתגר את ההנהלה באסיפה.

○       הועלתה שאלה בוועד האם העובדה שהקיבוץ לא מאשר את תיקון התקנון של האגודה אינו עולה בגדר "קיפוח המיעוט" שכן ישנם חברי אגודה שהם אינם חברי קיבוץ הנדרשים לקבל את המרות וההסכמה של אסיפת הקיבוץ ומבלי שיש להם היכולת להתנגד או לערער על כך.

○       היו חברים שסברו כי יש להביא לידיעת הציבור את כל ההתרחשות שהייתה במשך חצי השנה האחרונה באופן מפורט וליתן לציבור להחליט מהי דרך הפעולה מול הקיבוץ.

○       והיו שסברו כי יש חוסר בידיעה או בהבנה של חברי ההנהלה בנוגע לדברים שפורטו לעיל ולכן יש לקיים פגישה דחופה בין שני הוועדים ולהעביר את המידע וההסברים.

○       חברי הועד ביקשו לציין בפרוטוקול כי הליך אישור התיקון באסיפה ומול רשם האגודות עלול לארוך זמן רב וכל עיכוב עלול לגרום לכך שגם בבחירות הבאות לוועד האגודה תהיה קבוצה המנועה מלהתמודד ולהצביע, ככל והתיקון לא יכנס לתוקף עד אז.

הוחלט -  תעשה פנייה ליו"ר ההנהלה לקביעת פגישה דחופה עם חברי ההנהלה.

3.      בריכה-

○       במשך חמש השנים האחרונות נושא שיפוץ הבריכה טופל ונוהל ע"י הקיבוץ (תכנון וכתב כמויות)

○       כעת ביקש הקיבוץ כי האגודה תיקח על עצמה את הניהול ותהיה אחראית על השיפוץ כולו.

○       בניגוד להערכות קודמות הוצג בכתב הכמויות החדש סכום המגיע לכ- 8 מיליון ש"ח!

○       חברי הועד התבקשו להחליט בשאלה האם שיפוץ הבריכה צריך להיות מנוהל על ידי האגודה או הקיבוץ כפי שהיה עד כה, שהרי שאם הקיבוץ לא מאפשר את תיקון התקנון ואת עצמאותה של האגודה, תתקשה האגודה לקבל את האחריות עליה בפרויקטים בסדר גודל שכזה, ובכלל.

○       חברי הועד היו חלוקים בשאלה האם האגודה צריכה לקחת על עצמה את השיפוץ של הבריכה או להותיר אותו בידי הקיבוץ.

 

הוחלט:

בפגישה עם הנהלת הקיבוץ שתקבע לעניין תיקון התקנון תידון מולם גם הסוגיה הנ"ל.

 4.      מ   מבנה ארגוני - מאחר ושני הנושאים שהועלו ( תיקון תקנון ושיפוץ הבריכה) נוגעים במישרין לבעיה הקיימת במבנה הארגוני וחלוקת האחריות / הסמכויות / תפקידים שבין האגודה לקיבוץ ומאחר ונושא זה עלה כבר בפגישה הקודמת עם ועד ההנהלה ביקשו חברי הועד כי בפגישה הבאה שתתקיים יועלה העניין בשנית וימצאו פתרונות מידיים שיניעו את ההליך לקבל החלטות בנוגע לשינוי המבנה הארגוני.

 

 

 

 

 ברכות!

לאלנה ושאול מוסקוביץ'

להולדת הנכדה

בת לחיים וניצן

ברכות לכל המשפחה!

  

 

  

 

 

אַנְטִי־שִׁירָה

 

כִּמֵעֲטִינֵי פָּרָה

יוֹם יוֹם מְטַפְטֶפֶת שִׁירָה.

שִׁירַע, שִׁירַע,

לְכָךְ מֹשֶׁה גֵּרְשׁוּנִי קָרָא.

וּבַחוּץ, מִחוּץ לַדִּירָה,

תִּכָּתֵב רַק אַנְטִי־שִׁירָה   -

עַל מֶמְשָׁלָה אֲרוּרָה,

עַל אֲטִימוּת וְאַפְסוּת הַשְּׂרָרָה,

עַל כָּל חַיָּל שֶׁנּוֹרָה

עַל עוֹד בּוֹר וּבוֹר שֶׁנִּכְרָה

בָּאֲדָמָה הַפְּעוּרָה

יוֹם יוֹם לִנְשָׁמָה טְהוֹרָה,

עַל יַעַר הָאָדָם שֶׁבֹּרָא

(אַף קְטִינִים לֹא יוֹדְעֵי טוֹב וְרַע)

וְנִכְחַד בַּשָּׁנָה הַנּוֹרָאָה  -

רַק אַנְטִי־שִׁירָה!

רַק אַנְטִי־שִׁירָה!

 

אהרן שבתאי