מה בעלון
למשימה שנפתחה ביום שישי ה- 13 לחודש יוני
( איזה תזמון היום ה- 13 וביום שישי
למאמינים באמונות שכאלה) התכונן חיל האוויר שלוש וחצי שנים. ב- 7 באוקטובר חיל
האוויר היה בהלם. הפתעות אף אחד לא אוהב במיוחד כשמושרשת קונספציה של הרתעה.
מה יהיה לאחר שתסתיים ההתרגשות וההתפעלות
מהביצועים המרשימים של טייסי וטייסות חיל האוויר והמודיעין המצוין? האם נוכל להיות
רגועים למול השסע בחברה הישראלית ו- 50 החטופים בזירת עזה שלא נסגרת? ושהמערכה הזאת לא תהיה ניצחון פירוס כאשר אבדות
והרס הם מנת חלקו של העורף שלא מקבל את תשומת הלב הראויה של המדינה – ממשלה.
יעל לוי כותבת הרהורים על המצב
אוטו טו כבר סיום שנת הלימודים תשפ"ה
והיא נקטעה באחת. הסיום הכפוי יצר כל מיני התארגנויות ומועצת חינוך מדווחת על כך.
ברשת מצאתי כתיבה הולמת את המצב "השיעור
האחרון של השנה". נקווה שחופשת הקיץ של התלמידים והמורים לא תיפגע מאד
והמערכה באיראן שקיבלה שם הרואי: "עם כלביא" תסתיים וכל מיליון וחצי
התלמידים והמורים יוכלו לנוח ולאגור כוחות בלי מלחמות נוספות.
יניב בלושטיין החקלאי הוותיק נבחר לקבל את
"אות מולכו" על כך דבריו של גילי מולכו שבצוות "מרכז מולכו"
לחקר החקלאות והתרשמותו של יניב.
אולין
אלון היא מתנדבת אולטימטיבית והיא מספרת על מה היא עושה בעמותה "רוח
דרומית"
היה היתה חברה מיוחדת במשמר הנגב שהגיעה
למשמר הנגב בסוף שנות החמישים חייתה בינינו עד שנת 1973 שמה חנה
שפאייר שמה בלידתה אן הלן היא נפטרה לפני חודש ועליה כותב מומוס.
מאמר ב"הארץ" שמצביע על הצורך לבחון
לאחר האופוריה שיצרה המלחמה לבנות תכנית ליום "שאחרי" שהוא תמיד מגיע.
וגם פרוטוקולים של ועד האגודה וועד ההנהלה ותודות למשה וולפמן שנשא את משא ההסעות כנהג
בית.
הבמה מוכנה כיתת 'ורד' בחזרות האם נצפה
במופע הסיום של שנת יב'?
תמונת השער: המקלט השכונתי שאסף אליו כל
השבוע את דיירי השכונה למפגש כפוי אך בתחושה מלכדת
v
"השיעור האחרון של השנה" – טל רייס
v
השבוע שהיה בחינוך – אופיר בכר
v
הרהורים בעקבות המצב.... יעל לוי
v
ברכות לנילי ואילן דור לנישואי הבת גילי עב"ל
שגיא
v
הניצחון צריך להיות שאלה- יאיר אסולין
"הארץ" 20.6.2025
v
יניב בלושטיין – מקבל "אות
מולכו"
v
אולין אלון – מתנדבת בכפות ידיה
v
ד"ר חנה שפייאר ז"ל - מומוס
v
ברכות לרחל וגילי מולכו להולדת הנכדה בת
לגיא ותמר
v
פרוטוקול ועד האגודה מס' 5 ב- 4.6.2025 רשם: אבישי פינדס
v
פרוטוקול ועד ההנהלה 11-2025 ב- 9.6.2025 רשם: אסף רוט
v
ברכות לאופיר וארנון כהני להולדת הבת גילי
v
תודה למשה וולפמן – סיגל שלו
v
מילים טובות לסיגל – קרולינה ברסלו
v
חג מחזור כיתת "ורד"
השיעור האחרון של השנה/ טל רייס
בשיעור
האחרון של השנה
לא נשאו
ברכות
ולא היה קטע
נגינה,
וגם לא חגגו
עם כיבוד
ונשנושים,
לא חלקו
תעודות
ולא התפארו
בהישגים.
בשיעור
האחרון של השנה
למדו איפה
שוכנת טהרן
ואיזו מדינה
גובלת בפקיסטן
למדו על
משמרות המהפכה
ועל מנהיגים
עריצים,
על נפלאות
המוסד
ועל כוחם של
ניסים.
הכירו ראשי
תיבות כמו:
מל"ט,
מכ"מ ואר"ן
בדקו איפה
נמצאים
מתקני הנפט
באיספאן.
למדו על
יחסי ישראל
ארצות הברית
האם
"האח הגדול"
או אולי בכל
זו ברית?
למדו את
הפסוק התנ"כי
"עם
כלביא יקום
וכארי
יתנשא"
למדו שיהודי
כל חייו הנם
מסע.
וכשנכנסים
לממ"ד
צריך להמתין
ולחכות
למדו על ערך
החיים
וראו כיצד
עובדים בלילות ובימים
לחפש
בהריסות
לכודים וניצולים.
למדו להסתדר
כשההורים
בחו"ל תקועים
למדו
להתגעגע לאבא במדים...
השיעור
האחרון של השנה
אולי אינו
שמחת צהלולים
אך הוא
מזכיר לנו דבר מה
על ילדים
ישראלים,
שאין בעולם
כולו
כאלה ילדים
ואת השיעור
הכי חשוב
הם לומדים מהחיים.
השבוע שהיה בחינוך
בגיל הרך, במרח"בים ובנוער
שוב אנחנו בתוך תקופה ביטחונית קשה ומורכבת, והמציאות משתנה מיום ליום, בתוך חוסר הוודאות, היה לנו חשוב לשמור על קשר עם הילדים, הנוער והמשפחות ולפעול למתן מענה קהילתי ברגע שהדבר התאפשר על פי הנחיות פיקוד העורף.
תודה גדולה
למנהלים שלנו, אליסיה, אילן גוטקין ועדי ברק שממשיכים להוביל, מקרוב ומרחוק,
ולצוותים החינוכיים המדהימים: מובילות הגנים, המטפלות והמדריכים.ות שלנו. אתם עוגן
של יציבות, אכפתיות ונוכחות בימים לא פשוטים אלו.
בגיל הרך
החל מיום
חמישי (19.6 ) נפתחו הגנים לפעילות הפגה בשעות הבוקר, בנוכחות לנה, אירנה, טליה
סמדג'ה, ניב נחושתן וסמדר דקל פרידמן ובהשתתפות והשגחת ההורים.
ארוחת
הצוהריים מוגשות בכל יום בחמגשיות (תודה
לטליה, סמדר, אלה גבאי, מיה גלקר וארז שנהב), הצוות עושה מאמצים רבים ליצירת מרחב
בטוח ונעים עבור הילדים.ות.
החינוך
החברתי (א'-ו')
החל מיום
ראשון (22.6 ) נקיים מפגשים חברתיים ופעילות הפגה בהובלת צוות המדריכים והמדריכות,
כדי לשמור על תחושת שגרה וביטחון.
נוער
ביום
חמישי(19.6 ) התקיימה פעילות לנוער במרכזון ובמהלך השבוע הקרוב יתקיימו פעילויות
נוספות יחד עם הצוות החינוכי. כמו כן ביום שבת
(21.6 ) תיפתח הבריכה בשעות הערב לטובת הנוער בלבד, תודה לסיגל שלו על
היוזמה.
בנוסף כיתת 'ורד' בהכנות ובחזרות לקראת חג מחזור.
הפעילויות
מתקיימות בהתאם להנחיות צח"י ופיקוד העורף, אנו מזמינים את כל הילדים והנוער
להצטרף ולקחת חלק.
אם יש
בקהילה מי שמעוניינ.ת להתנדב ולהוביל פעילות הפגה, נשמח מאד שתפנו אלינו.
צוותי
החינוך ממשיכים להיות בקשר עם ההורים, הילדים והנוער – זמינים לכל צורך.
בתקווה
לימים שקטים ובטוחים יותר.
אופיר
בכר
הרהורים בעקבות המצב...
היום
קמתי במצב רוח רע מאד. יצאתי לסיבוב כדי להירגע ושמעתי את הבומים על עזה. מה יש
לנו עוד להרוס שם?
הדלקתי
את הטלוויזיה: בשבת אני אוהבת להסתכל בטלוויזיה הצרפתית. היתה כתבה על עזה...
עברתי
לטלוויזיה הישראלית. שם דיווחו שהרבנים אסרו על חברת אל על לטוס בשבת. מה? מותר
לטוס כדי להילחם נגד איראן, ואסור לטוס כדי להחזיר ארצה אזרחים מסכנים שנתקעו
בחו"ל כי סגרו את נמל בתעופה?
אמרו
גם שנתניהו באופוריה: איזה מנהיג גדול...
בגלל
המלחמה באיראן יש 9000 אזרחים שפונו לבתי מלון, יש 24 הרוגים. אנשים שהתחילו
להתאושש טיפה מבחינה כלכלית, שוב לא יכולים לעבוד. איזה הישג גדול!!!
עברתי
לעיתון: קראתי מאמר שדיבר על זה שאנחנו דומים יותר ויותר לאיראנים: אנחנו יותר פונדמנטליסטים
ודתיים. ואז נזכרתי כמה פעמים קראתי בוואטסאפ שהיה נס גדול בסורוקה, כי לא היו
הרוגים והנזק לא היה יותר גדול. נס גדול!!!
מה
לעשות כדי לשפר את מצב הרוח?
אתמול
הלכתי לבריכה. היתה אזעקה בזמן שהייתי במים. מפחיד נורא.
לקרוא?
למי יש סבלנות לקרוא על סכסוך בין שתי משפחות בסקוטלנד במאה ה- 17 ?
אז
מצאתי: הסתכלתי בנטפליקס וראיתי סרטון על דרדסים. אולי זה יעזור לי לשפר את מצב הרוח.
יעל
לוי
ברכות!
לנילי ואילן דור
לנישואי הבת גילי עב"ל שגיא
ברכות לכל המשפחה!
הניצחון
צריך להיות שאלה
הרגעים הכי
משמעותיים של מלחמה, כל מלחמה, לא מתרחשים בשדה הקרב, אלא במה שמגיע בשוך הקרבות.
דווקא כשנראה שאולי האיום חלף, שהמערכה הוכרעה (אם באמת הוכרעה) – מתחילה לנבוט
בתודעה אשליה חדשה, מסוכנת יותר מכל אויב חיצוני: האמונה שהצלה משמעה צדק, שניצחון
הוא עדות לטוהר הדרך. שאם שרדנו, שאם ניצחנו, שאם עשינו זאת בצורה מרשימה כל כך –
משמע שמגיע לנו, שאנחנו בסדר. כאילו שכל השאלות הגדולות שעמדו לפנינו עד לפני רגע,
כל השדים שיצאו מהבקבוק וריחפו מעלינו – כל זה כבר לא קיים.
בירושלים
של ימי חזקיהו, בימי בית ראשון, כשסנחריב מלך אשור צר על העיר, העם ראה את קיצו
הקרב מול עיניו, ואז, לפתע בלילה אחד, מכה היכתה במחנה האויב והוא נסוג. העיר
ניצלה. הנס הזה נרשם עמוק בנפש האומה. אך במשך השנים הוא הלך והתקבע לא כאירוע חד
פעמי של חסד, לא כהזדמנות גדולה ללידה מחדש, לשינוי עומק, אלא כתעודת ביטוח,
כאשרור מתמיד ככיסוי על העיניים. אז התהפכה חוויית הניצחון הלא ייאמן לדפוס
תודעתי, למנגנון הונאה עצמית, להצדקה להשתקת כל קול אחר במרחב. מאה שנים מאוחר
יותר, כאשר ירמיהו הזהיר מפני חורבן – איש לא הקשיב. כולם היו בטוחים
ש"ירושלים לא תיפול".
אבל
ירמיהו, הנביא האחרון לפני החורבן, הבין את ההונאה העצמית. בדיוק כמו שהנביא
ישעיהו, שפעל בזמן הנס, הבין אותה לפניו. הוא ידע; אין נס שהוא חסינות. אין הישרדות שהיא פטור משינוי עמוק. מחשבון
נפש יסודי, מלידה מחדש. להפך. והוא המשיך לקרוא, שוב, בדיוק כפי שקרא
ישעיהו לפניו, עד שלא נותר עוד מי שמוכן לשמוע. ואז באה ממלכת בבל, והעיר נפלה,
והבית עלה באש – לא מפני שלא היה נס, אלא מפני שדבר לא נלמד ממנו. מפני שתחושת החסינות רק הביאה
לעוד יותר סיאוב ואהבה עצמית והתמכרות לכוח.
וכך גם
היום, בתוך ענני האבק של המלחמה הנמשכת אסור לשכוח לרגע את עזה, על התקיעות שבה,
והנופלים בה כמעט מדי יום. חשוב לזכור את קולו המהדהד של ירמיהו הזועק מתוך הבור.
לא כי החורבן נמצא על פתח דלתנו, אלא דווקא משום שאולי לראשונה ישראל ניצבת בפני
מציאות שבה אין עוד "איום קיומי".
ודווקא
עכשיו הסכנה ליפול לתוך ההונאה העצמית של הניצחון של "כוחי ועוצם ידי"
של "יהדות השרירים", היא הגדולה ביותר. כי גם עכשיו כבר שומעים את
הקולות שמתחילים למסגר את ה- 7 באוקטובר כסיפור הכרחי, כאיזה "קורבן
עולה" ולא כחורבן ותבוסה ששום ניצחון, גדול ככל שיהיה, לא יוכל למחות.
מה שמתחולל
עכשיו איננו רק מלחמה נגד אויב גיאופוליטי – אלא מאבק עמוק על אופייה המוסרי של
ישראל, ועל זהותה. אם מתוך הימים האחרונים ייצא שמה של ישראל כ"כלב
התקיפה" של העולם המערבי, כמי שהצדקתה נובעת רק מכוחה המלחמתי, מחיל האוויר
שלה, הרי שהחמצנו את ההזדמנות להביא לעולם את קולו הייחודי של הסיפור היהודי; קול שמהותו היא "לא בחיל
ולא בכוח". שמהותו היסודית היא השלום.
הניצחון –
אם הוא בא – הוא שאלה, לא תשובה. חשוב מאד שנבין זאת. ישראל של אחרי, תיבנה – לא
בכוח, לא בגאווה, אלא באותו קול שבקע מבין שפתיו של נביא שבור : "אם תשוב
ואשיבך". ולא נוכל לעשות זאת, לא נוכל לשוב אל עצמנו, להתקדם, ללא השבת
החטופים כולם, וללא הכרה עד כמה השבר בתוכנו עמוק, וכמה הקריאה הזו ללידה מחדש
באמת, נהפכת לדחופה יותר מיום ליום.
יאיר
אסולין פורסם ב"הארץ" ב- 20.6.2025
יניב בלושטיין – מקבל "אות
מולכו"
יניב – החקלאי המצטיין
"אות מולכו" נוסד
לזכר חיים מולכו, חבר קיבוץ אורים שהיה מחלוצי ההתיישבות והחקלאות בנגב ומילא
תפקידים ציבוריים רבים. בעיקר בתחום
החקלאות.
דברי ההוקרה ונימוקי המארגנים:
אות מולכו מוענקת ליניב – בהוקרה על
עשייה רבת שנים ותרומה משמעותית לחקלאות בישראל בכלל ובנגב בפרט.
יניב מכהן מזה ארבעים שנה
ברציפות כמנהל תחום הפלחה במשמר הנגב ובגידולי שדה 'שקמה' – תקופה ארוכה ורצופה של
עשייה מקצועית, חדשנות ותרומה מתמשכת לחקלאות בנגב.
במהלך השנים, בלט יניב כמוביל
דרך: הוא היה בין הראשונים לאמץ שיטות גידול מתקדמות, להירתם לניסויים חקלאיים
חדשניים ולהצעיד את תחום הפלחה לעבר עתיד טוב יותר. גם בזמנים מאתגרים, כמו שנת
הבצורת הנוכחית, יניב ממשיך לפעול במקצועיות
ובמרץ מעורר השראה.
יניב מהווה מודל לחיקוי – בזכות
התמדה, יצירתיות, מחויבות לקהילה והישגים חקלאיים יוצאי דופן.
על כל אלה – אנו גאים להעניק לו
את אות מולכו, בהערכה עמוקה ובהוקרה גדולה.
גילי מולכו
יניב קיבל אות הוקרה כחקלאי
מצטיין בטכס שהתקיים בגילת – תחנת ניסיונות בחקלאות באזור הנגב וזו התרשמותו:.
"אכן היה טכס מרגש בחברת
חקלאים חוקרים, הכרתי את חלקם, רובם מהדור החדש בחקלאות. גילי מולכו המליץ עלי עם
עוד רשימת מומלצים ונמסר לי מאחד מחברי הוועדה, ששמי היה הראשון בהסכמה מלאה
להוקרה ליניב על פועלו כל השנים!
כיבדו אותי בנוכחותם של אבא שלי
וסוּ, אשתי סילביה, שלוש בנותיי ושלושה מהנכדים וכמובן גילי ורמי מולכו (בניו של
חיים מולכו חבר אורים שאות- ההוקרה ניתנה בשמו במכון הקרוי על שמו). היה נוכח גם
חגי יסעור, חבר משמר הנגב וחוקר במכון גילת.
שלושה היינו מקבלי הוקרה של אות
מולכו, חקלאית מהעוטף, יגאל פלאש ז"ל שנרצח ב- 7 באוקטובר והיה מדריך חקלאי
בגידול כותנה מהדור שגילי מולכו, אילן דור וכמובן ג'נין וולפמן בהגנת הצומח."
וזה נאמר: "אנחנו מכירים שנים את מסירותו,
התמדתו ומקצועיותו של יניב בשדות הפלחה במשמר הנגב וב- 20 שנים האחרונות
ב"שקמה" חקלאות משותפת של משמר הנגב ובית קמה".
אולין אלון
- מתנדבת בכפות ידיה
אולין אלון מוּכֵּרֶת במשמר
הנגב כמתייצבת מיד לעזרה אצל כל מי שזקוק לתמיכה בטיפול גופני המתבטא בעיסוי המפיג
כאב. רבים גם יודעים על התנדבותה בעמותת "רוח דרומית" נפגשנו כדי לשמוע
מכלי ראשון על האופן בו הגיעה לסוג טיפולים מסוים והתנדבותה בעמותה.
אוולין מהי ההתנדבות שלך?
אני מתנדבת בעמותת מתנדבים
"רוח דרומית" העמותה נותנת
טיפולי רפואה משלימה לחולי סרטן ולעוד בן משפחה אחד של החולה. רפואה משלימה
זה מכלול גדול של סוגי טיפולים.
לפני 11 שנים לקרן גומל, חברת
בית קמה, היה חלום להקים עמותה כזאת שתטפל בחולי סרטן. סייעה לה להקים אותה סיגל
מורן שהיתה ראש המועצה. כשקראתי בעיתון המועצה על הקמת העמותה והתוכניות שלה אמרתי
אני אתנדב בה. כי יש לי דיפלומה של עיסוי שבדי.
במחלקה האונקולוגית וההמטולוגית
בבית החולים סורוקה. שם היתה ההתחלה. אחרי שנה קיבלה העמותה בית קרקע בשכונה ב'
בבאר שבע. שם המתנדבים מטפלים בחולי סרטן שיכולים להגיע אליו וגם בבן משפחה אחד של
החולה. הטיפולים כוללים סוגים שונים בתחום הרפואה המשלימה: הילינג, עיסוי שבדי,
רייקי, שיאצו, רפלקסולוגיה, דיקור סיני, דמיון מודרך וטיפולים נוספים שגם אני
בקושי שמעתי עליהם.
אחרי שנה התקבלה, תרומה של
רכב שבאמצעותו יש אפשרות להגיע לטיפול בחולים בהוספיס בית.
יש עוד פרויקטים ופעילויות
בחסות העמותה כמו "מחלימות יחד" אלה מפגשים של פעמיים בשנה למשך יומיים
כל פעם במקום אחר: משאבי שדה, כרמים, אשקלון ובמשך ימים אלה מתקיימות סדנאות.
משתתפות בו נשים. היה ניסיון להזמין גברים
אך הם לא הגיעו ואז הוחלט להזמין זוגות וזה הצליח.
יש עוד פרויקט המתקיים ביום
השנה הבינלאומי למאבק בסרטן בו פותחים את בית העמותה לטיפולים לציוותי הרפואה של
בית החולים סורוקה.
מדי פעם מתקיימות גם סדנאות
בבקרים או בערבים אליהן מזמינים את המלווים של חולי סרטן. למתנדבים עצמם יש הרצאות
וסדנאות אותן מארגנת עדי המרכזת את הנושא.
בבית החולים יש מרכזת מתנדבים –
חני. היא בקשר עם רופאים ועו"סיות
ועם חולים הפונים לקבל טיפול מסוג הטיפולים שהמתנדבים מבצעים.
אני מגיעה פעמיים בשבוע לבית
החולים יחד איתי יש עוד 16 מתנדבים שפעילים רק בבית החולים. בסורוקה, מי שמעוניין בטיפול של עיסוי שבדי
אותו למדתי מקבל טיפול של כ- 20 דקות.
בבית העמותה יש 70 מתנדבים
מתחומי הטיפול השונים. בביקורים שלי
בהוספיס בית אני נותנת סדרה של 8 טיפולים שכל טיפול נמשך 50 דקות. ההתנדבות היא גם
במחלקת ילדים ומחלקת ההקרנות.
"אני יכולה לספר, אומרת
אולין, על בקשה של הצוות לטפל בחייל פצוע בטיפול נמרץ שהיה מורדם ומחובר לצינורות
וחוץ מהרגליים לא היה מקום לגעת בו. עשיתי לו עיסוי ואחרי זמן מה מסרו לי שהוא
התעורר והגיב לסביבה. כשיש פניות כאלה אני ומתנדבים אחרים נענים לטפל בחיילים.
בבית העמותה טיפול נמשך 50 דקות והחולה משלם 80
₪ שמשמשים תרומה לעמותה.
מה למדת שהכשיר אותך?
בזמן לימודי ב"תדמור"
בית ספר לטבחות בתל אביב החלטתי גם ללמוד קורס של עיסוי שבדי בבית ספר
גולדמן. זאת בעקבות הרצון להקל על כאבי
הגב שהיו למוריס. הקורס נמשך 3 חודשים פעמיים בשבוע במכון גולדמן שאולי כבר לא
קיים.
האם חשבת לפתח קריירה בתחום?
ממש לא חשבתי על זה. לאחר הלימודים
ב"תדמור" עבדתי במטבח בבישול ולא היה לי כוח לעוד משהו. אבל היו לי
פניות מדי פעם מאנשים עם כאבים. אבל לא רציתי לפתח קריירה. אחרי שמוריס נפטר וגם
אני חליתי בסרטן וכששמעתי על הקמת העמותה "רוח דרומית" החלטתי שאתנדב.
לא קריירה.
האם את מזדהה עם המטופלים?
אני רואה בחולים בני אדם
שצריכים לקבל עזרה. נוצר קשר והם מספרים לי על חייהם ועל מצוקות שלהם ועם זה אני
מזדהה.
הטיפולים הגופניים גם מפיגים
מתח?
העיסוי מרגיע מאד ומפיג מתח
למטופל אבל גם המטפל מרגיש הפגת מתח בזמן הטיפול. המחמאה הגדולה ביותר שקיבלתי היא
כשמטופל אומר לי "נרדמתי בזמן העיסוי" גם אני מרגישה רגועה בזמן הטיפול.
מרבית הטיפולים נעשים ברגליים אבל גם בגב ובכתפיים. ההתנדבות הזאת נותנת לי סיפוק.
האפשרות לעזור לאנשים סובלים ולהקל על כאביהם.
חזרתי להתנדב חודש אחרי פטירתו
של אריק. זה עזר גם לי לא להישאר עם הכאב האישי. כאשר אני עושה עיסוי, אני כל כולי
בו. ואני מרגישה שאני נותנת מתנה.
כל שנה יש סיכום שנה בו משתתפים כל המתנדבים עם ארוחה משותפת והופעה
של בדרן/ית לפגישה הזאת השנה הגיע ראש העיר רוביק דנילוביץ לברך ולתמוך. העמותה
נעזרת לפעילותה בתרומות שונות של אנשים שהחלימו או בני משפחה של כאלה שנפטרו והם
מודים בתרומה על הטיפול בבן משפחתם. וגם העירייה תומכת כספית.
המתנדבים הרבים מתחלקים בין שלש
שלוחות של העמותה בבית החולים סורוקה פעילים 17 מתנדבים, בהוספיס בית 17 מתנדבים
וכ- 70 מתנדבים בבית העמותה בשכונה ב' בבאר שבע
תודה והערכה רבה לאולין אלון ולעוזי גל שמגיע פעם בשבוע ליום שלם לבית העמותה לטיפולים והם חלק ממאגר המתנדבים בעמותת "רוח
דרומית".
ראיינה: מרגלית
ד"ר חנה שְפָּייאֶר ז"ל.
ב-1954 קיבלנו קבוצה ראשונה של מתנדבים צרפתים. אז כינו אותם סטודנטים ולא בדקנו אם הם רשומה בפקולטה זו או אחרת. רובם הין בשנות העשרים לחייהם ורק אחת בלטה בגילה המבוגר, יחסית. היא ענתה לשם אן-הלן והשתלבה בכל הפעילויות שארגנו עבור הקבוצה: עבודה במשק, ערבי הוואי, טיול בארץ ...
מאחוריה, היו קצת שנות התמחות
באלג'יריה והיא ידעה לספר על יחסם המתנשא
של המתיישבים הצרפתים על הערבים, הילידים. כעבור מספר שנים היא שבה אלינו בשם
ובתואר ד"ר חנה שפייאר וביקשה להתקבל לקיבוץ. היא הדגישה שנולדה יהודייה
למשפחה ותיקה מאלזס אך עברה לדת הנוצרית
לאות תודה לאנשים שהצילו אותה ואת אמה בימי השואה. גם אם היותה "משומדת"
והפריעה לאחדים מאתנו, מה שהכריע את הכף לקבלתה היה היותה רופאת עיניים .... ובעלת
מכונית רנו 4 כ"ס. חנה - ייצור קצת יוצא דופן במערכת הקיבוצית בהתהוותה דאז
באותם ימים, סטית תקן נוסך ביטחון. גם חברת קיבוץ, גם נוצרייה, היא התקבלה
לעבודה בסורוקה. אך, בלי משים, הייתה לה עין פקוחה על מצב הראיה של ילדינו
הראשונים. נוכחותה בקרבנו הביאה ליישובנו הפרובינציאלי שלל מבקרים כגון נשות
המהנדסים הצרפתים שבנו, אז, את הכור בדימונה ובעיקר את הכומר המוודה של הפזורה
הצרפתית: האב ז'אן רוז'ה, ללא גלימה, לבוש חאקי ונועל סנדלים, בזקנקנו
ובמבטו קצר הרואי מאחורי משקפיים
עבות הוא דמה במקצת ליצחק שדה .
לימים
חנה עזבה אותנו ב- 1973 ועברה לגור בבאר שבע. הצטרפה לקהילה הנוצרית הקטנה ונודעה, שם, שנים רבות כד"ר שפייאר. היא
שמרה על קשר אתנו ולא פעם הביאה אלינו
אורחים מחו"ל להראות להם את "כור מחצבתה". ערירית, בערוב ימיה היא קשרה את
חייה עם ד"ר טיברי, האלמן, אף הוא
רופא בסורוקה אהבתי לארח אותם.
אחרי
פטירתו, לפני כמה שנים, חנה אף החלה להתעניין בעניין קבורה במשמר הנגב.
חנה
שפאייר נפטרה, כמעט בת מאה בראשון ליוני האחרון
ונקברה בחלקה הנוצרית בבאר שבע
מומוס
ברכות!
לרחל וגילי מולכו
להולדת הנכדה
בת לגיא ותמר
ברכות לכל המשפחה!
פרוטוקול
ועד אגודה מס' 5 4.6.2025
נוכחים: אבישי פינדס –
יו"ר, סיגל שלו, ארז ללזרי, ענת וולפמן בן דוד, גילי מולכו, הדס פלג
מוזמנים: אליסיה ליסובייה –
מנהלת אגודה
חסרים: אלון בורנשטיין, אתי
לוי, נתי פז, אפרים סוחמי – ועדת ביקורת
סדר יום של הישיבה
1 . אישור פרוטוקול קודם
2 . סקירת מנהלת אגודה – שוטף,
סטטוס גיוס מנהל/ת גיל רך
3 . דו"ח תקציב מול ביצוע
– רבעון ראשון
4 . הגדרת תפקיד וסמכויות – איש
קשר מטעם האגודה לארגון "אחים לחיים"
5 . ורד גושן – הנצחת רון גושן, פגישה משותפת עם אדריכל נוף – אסף
מלול
דיון והחלטות (בתמצית)
1 . אושר פרוטוקול
2 . סקירת מנהלת האגודה:
·
סטטוס גיוס מנהל/ת גיל רך –
כרגע אין מועמדות בתהליך, ישנן מספר מועמדות חדשות שהגישו קורות חיים, הצוות יבחן
את התאמתן
·
כרגע נרשם מספר מקסימלי לבית
התינוקות ואין יכולת לקלוט ילדים נוספים במהלך השנה. המשפחות עודכנו.
·
עדכון מחירים במערכת החינוך –
התחילו להתקבל במערכת פניות מהורים. שיחה עם הורים תתקיים בתאריך 29.6.2025 שם
יוכלו להתייחס בצורה מרוכזת לפניות.
·
הסתיים תהליך הוצאת רישיון
קבורה לקיבוץ – התקבל רישיון.
·
סטטוס שיפוץ מבנה 'עופרים' –
מתוכנן סיור קבלנים ב- 15.6.2025
3 . הוצג דו"ח תקציב מול ביצוע – רבעון
ראשון. תקציב האגודה הכולל שהוצג מאוזן.
4 . איש קשר מטעם האגודה לארגון
'אחים לחיים' – בשלב זה הנושא לא נמצא באחריות האגודה אלא באחריות הקיבוץ. לאחר
סיום הבנייה, כשתתחיל הפעילות השוטפת של העמותה תתבצע הגדרת התפקיד וימונה איש
קשר.
5 . הנצחת רון גושן – הוצג
תכנון פינת ההנצחה ע"י ורד גושן וגיא וילק. אליסיה ביקשה לעדכן מספר גורמים
אשר צריכים להיות מיודעים לתוכנית. מבחינת ועד האגודה יש אישור להוציא את התוכנית
לפועל כפי שהוצגה.
רשם: אבישי פינדס
פרוטוקול ישיבת ועד ההנהלה מס' 11-2025 מתאריך 09 יוני 2025
נוכחים:, דורית גזית, עירית כרמי דגני, רן אלעזרי, חגי יסעור, אתי ענבר,
הילה שנהב, אסף רוט, תומר רכטמן, גיל פוגל, נמרוד
רפפורט,
חסרים:
מוזמנים: מעין גלקר, סיגל גבאי אסא אלון,
מוזמן קבוע: אפרים סוחמי- יו"ר ועדת ביקורת
סדר היום
1.
אישור פרוטוקול קודם
2.
בקשה לבוא לדיון בנושא ייקור מחירי דירות הצעירים בעת הזו
(מוזמנים נציגי הורים). הנציגים הביעו מחאה בכמה היבטים לגבי עלית המחירים:
2.1.
אופן התקשור לצעירים והוריהם
2.2.
בחינת מדרוג מחיר לפי קבוצת ייחוס (בני חברים ותיקים,
חדשים, עצמאות כלכלית ואחרים).
2.3.
הסתכלות על הקבוצה הקיימת של הדיירים ומחשבה על תקופת
מעבר (דגש על חיילים).
3.
פרויקטור בנושא השכרת הדירות – יציאה לקול קורא.
4.
אישור הארכת שנת חופש מעוז דור ונירית קורמן.
5.
עדכון לגבי הבחירות לוועד ההנהלה – התהליך הטכני - עדכון.
החלטות
1.
אושר פרוטוקול קודם – אושר
2.
דירות הצעירים
2.1.
הנושא בכללותו יחזור לחשיבה בצוות מצומצם במטרה למצוא
מודלים מדויקים יותר, לבקשת נציגי ההורים.
2.2.
מובהר שהעלייה בשכירות כרוכה בשני מהלכים – יישור קו לגבי
מצב הדירות (כתהליך), ההכנסות משכירות מופנות לטובת האחזקות לכיסוי הלוואה לרכישת
הקרקע, עת השלמת השיוך מול רשות מקרקעי ישראל.
2.3.
תעשה חשיבה רעננה על נושא הצעירים (בציר הערכי של העניין)
יחד עם הנהלת וועד האגודה כהסתכלות הוליסטית. מובהר שכלל האחריות (למעט דיור) לנושא הצעירים
נמצא כיום על שולחן האגודה הקהילתית.
3.
הוחלט, לאחר מתן הבהרות להנהלה על שאלות שעלו, לצאת בפרסום הקול הקורא.
4.
אישור הארכת שנת חופש
– אושר.
5.
עדכון לגבי הבחירות לוועד ההנהלה – התהליך הטכני – נשלים
קול קורא, נכנס אסיפה ונצא לקלפי לאישור חברי הוועד.
עדיין חסרים מועמדים. מוזמנים להגיש מועמדות.
6.
טבלת ריכוז החלטות
רשם: אסף רוט – יו"ר משמר הנגב.
ברכות!
לאופיר וארנון כהני
להולדת הבת גלי
אחות לאביב ופלג
ברכות לכל המשפחה!
תודה!
תודה מכל הלב למשה וולפמן על
שירותי ההסעות ב- 11 השנים האחרונות.
תודה על האדיבות והנדיבות, תודה על האכפתיות והרצון.
מאחלת לך הצלחה ומנוחה בפנסיה.
המון בריאות והנאות קטנות כגדולות.
סיגל שלו
מילים טובות
לסיגל,
אני רוצה להביע את הערכתנו
העמוקה על פועלך המסור בזמן חירום. כל מעשה קטן או גדול שאתם עושים – לפתוח את
הבריכה, לדאוג לרשימות, למחוק את מי שמחליט לא להגיע ועוד ועוד.
מוקירה את פועלך ומעריכה אותך
ואת מי ששותף לעשייה, מעומק הלב
קרולינה ברסלו
מופע סיום כיתה י"ב של כיתת "ורד"
חג מחזור
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה