עלון משמר הנגב מס' 2263

 

 

 

 

 

   מה בעלון

 v      דבורל'ה בן יהודה זכרה לברכה: אלון דגני, נועה בן יהודה, אתי ברקוביץ, נורית בן הר לוי, אייל גרנסיה, אבי בן יהודה, טליה לוי (טל לוצקי)

v      ט"ו בשבט תשפ"ו

v      טיול ט"ו בשבט כיתת בר מצווה – "דוכיפת"

v      נטענו יער אקלים

v      מפגשים בשילוב בין דורי – המשך

v      אסיפה ב- 28.1.2026 על מתקני ספורט בקיבוץ והעברת אולם ספורט למועצה האזורית

v      קלפי על הפעלת אולם ספורט באמצעות המועצה ב- 6.2-8.2.2026

v      מנהלת בריאות ורווחה – אורלי פריד

v      מילים טובות על התגייסות ל"מרפסת של רון" – משפחת גושן

v      פרוטוקול מועצת חינוך ב- 18.1.2026 רשמה: אופיר כהני

v      פרוטוקול ועד אגודה מספר 17 ב- 28.1.2026 רשמה: ענת וולפמן בן דוד

v      חג ה- 80 תאריכים בדרך

 

  

תמונת השער: טיול ט"ו בשבט של כיתת "דוכיפת" בשדות משמר הנגב  צילמה: סמדר דקל פרידמן

דבורל'ה בן יהודה  זכרה לברכה   26.11.1952 – 29.1.2026

 

דבורה בן יהודה - אומנית בנשמתה

 דבורה נולדה  ב- 26.11.1952  בת ללאה ודוד  אחות קטנה לגיל ואחות בוגרת לחן וצפי.

ילדותה בקיבוץ עברה בגן רימון ומאוחר יותר בכיתת מעיין.

מלחמת ששת הימים הביאה צער גדול למשפחה. אחיה גיל נפל באום כתף. כשנה לאחר מכן כשהיא בת 16 המשפחה יוצאת לשליחות בבואנוס איירס בארגנטינה. דבורה  פעילה במסגרת תנועת המחנות העולים אבל תמיד חלמה לחזור לארץ.

אחרי שנה וחצי היא חוזרת למרות שהוריה נשארו בארגנטינה. דבורה בחרה לסיים את כיתה י"ב עם חבריה לכיתה.

בצבא שירתה בבסיס שדה תימן, שירתה כמשקית סעד – משקית ת"ש.

בלילות עשתה תורנות במרכזיה וכך פגשה את אבי.

ב 1973 חתונה! ועוד משולשת עם עוד שני זוגות כמקובל בקיבוץ באותה התקופה.

ועוד כמקובל בקיבוץ… דבורה יוצאת בשליחות הבית  ללימודי הוראת מוזיקה ובזה עסקה שנים רבות במסגרת החינוך הקיבוצי. מחזורים רבים של תלמידים נחשפו לסגנונות שונים, כלי נגינה ותכנים מגוונים. דבורה ניהלה את חדר המוסיקה והייתה אחראית גם על המקהלה. בנוסף לכך ניהלה את הספרייה ואת חדר העיון

לאחר שנסגר בית הספר המקומי עברה ללמד בחצרים, חינכה ועסקה במוסיקה והמשיכה גם בניצני הנגב בבית קמה וביובלי הנגב בגבעות בר.

דבורה בחרה להתפתח וללמוד תחומי אומנות נוספים ובהמשך פתחה מגמת אומנות באשל הנשיא.

גם כשיצאה לפנסיה לא נחה אף פעם, המשיכה להתנדב, לעבוד וליזום תוכניות, עם קשישים, ילדים ואוכלוסיות רבות ומגוונות.

בהמשך פתחה בקומה השנייה של ביתם את "הסטודיו" לכל מי שרצה ליצור ולעבוד.

דבורה נשמה וחייתה את משמר הנגב, טביעת רגלה ומנעד קולה ליוו את כל הקיבוץ מגיל ינקות ועד זקנה.

לדבורה ואבי נולדו שלושה ילדים, גיל , נעה ושי. ובהמשך שש נכדות ושלושה נכדים. דבורה הקפידה לטוס לפחות פעם בשנה לארצות הברית לראות את הנכדות ולשמור על קשר.

במהלך השנים התמודדה עם מחלות לא קלות, לוותה על ידי בעלה וחבריה ותמיד שמרה על חיוך ואופטימיות ותקווה לתקופה טובה יותר.

לצערנו השנה האחרונה הייתה קשה, היא מעטה לצאת מהבית וכבר לא עסקה בעשייה המשמעותית שכל כך אפיינה אותה.

ובנימה אישית

לאחר דרך ארוכה שעשינו ביחד, בתחומי החינוך והתרבות הלוואי ותדבק בי האופטימיות ושמחת החיים שהייתה מנת חלקך. תמיד הסתכלת על החצי המלא של הכוס , האנרגיות בכל פרויקט חדש והחיוך שלא ירד מהפנים גם כשהיה קשה.

קולך אמנם נדם, אבל מנגינת חייך ויצירותייך יישארו איתנו לעד.

יהיה זכרך ברוך

 אלון דגני

אמא,

לפני שאקריא את מה שכתבתי, אני רוצה להקריא כמה דברים מהמשפחה שלי ביוסטון. הם לא פה איתנו פיזית, אבל הם חלק בלתי מאמא שלי.

 

רועי, בעלי –

דבורל'ה,

את בטח רואה את הטקס איפשהו מלמעלה, ישובה על כורסא של עננים עם כוס קפה בוץ ביד, צופה ומקשיבה. בטח שמת לב שלא הגענו ואנחנו מתנצלים. הכול קרה מהר מדי.

לכל אחד בעולם יש יעוד. משהו לשמו הוא נשלח. שלך היה לעשות טוב לאנשים. דרך האומנות, החיוך, שמחת החיים והיצירה, נגעת בכל כך הרבה אנשים, מבוגרים וילדים, נתת להם ביטוי דרך היצירה, עשית להם להרגיש מיוחדים. יש אצלנו כל כך הרבה יצירות שעשית עם ליה, יערה וגילי, כל כך הרבה מזכרות שילכו איתנו שנים קדימה.

את הלכת בדרכך,

עם לב פתוח ואמונה באדם.

גם אם כואב לנו עכשיו,

אנחנו יודעים שזה חלק מהמסע.

את נשארת איתנו

בזיכרון,

בקול,

ובאהבה.

 

ליה

אני זוכרת את הרגע שבו ההורים שלי הושיבו אותי וסיפרו לי שאנחנו נוסעות לניו יורק. טיול של בנות – אני, אמא שלי וסבתא.

כל הטיול הזה היה מהנהנים ביותר שחוויתי אי-פעם. חווינו את העיר יחד, כשאני מספרת לה על הדרמות של חטיבת הביניים ומקשיבה לסיפורים שלה.

בכל פעם שנפגשנו – זה היה החלק האהוב עלי ביותר.

לשבת יחד, לשחק משחק,

לעשות פרויקט יצירה

או סתם לנשנש ולדבר על החיים.

היא תמיד הפכה כל ביקור למיוחד כל כך –

מעולם לא היה משעמם בבית של סבתא.

היא היתה אדם טוב, יצירתי ומלא אהבה,

שאהב לחלוק את התשוקות שלו עם האנשים שאהב.

בפעם האחרונה שדיברנו,

היא התקשרה אלי כדי לשיר לי "יום הולדת שמח".

היא היתה כל כך  שמחה ומלאת אנרגיה,

סיפרה לי כמה היא אוהבת אותי

וכמה היא מאמינה שאצליח.

אהבתי לשמוע את הקול שלה,

שוב – מלא אהבה, כמו שתמיד היתה.

אני אוהבת אותך  כל כך, סבתא.

היית מתנה מופלאה לעולם הזה.

הבאת כל כך הרבה שמחה

לכל מי שזכה להכיר אותך.

אני אתגעגע אלייך תמיד.

 

יערה:

נוחי בשלום סבתא, ארבע עשרה השנים האחרונות איתך היו פשוט מדהימות. אני לעולם לא אשכח איך תמיד היית מכינה לנו עוגת נקניק כשהיינו מגיעים אלייך מהשדה. המתיקות והשוקולד גרמה לי להרגיש טוב ושמח מבפנים, ונתנה לי תחושת של בית.

אני כל הזמן חוזרת בראשי לבקרים האלה, כשהייתי מתעוררת ולא יודעת איפה את, ואז מוצאת אותך בסטודיו שלך לאמנות, שואלת אם אני רעבה או רוצה לצייר איתך. תמיד גרמת לי להרגיש כל כך אהובה כשאני איתך.

אני זוכרת גם כשבאת ליוסטון והיינו יושבים וקוראים בכל ספרי הבישול שלי ומחליטים מה נכין אחר כך. בין אם זה היה ביוסטון או בטלפון, תמיד היית שם ביום ההולדת שלי ואיחלת לי את יום ההולדת הכי מדהים שיכול להיות.

אני זוכרת את הבריכה בקיבוץ, ואת הטיולים שלנו לכלבו כדי לקנות גלידה. תמיד קנית לנו כל דבר שרק יכולנו לחלום עליו.

כשהבני דודים היו באים, היה לנו כל כך כיף איתך – בין אם זה לצפות במשהו בטלוויזיה, לאכול ארוחת ערב או להכין יצירות יחד – תמיד מצאת דרך להפוך הכול למהנה.

סבתא, היתה לך השפעה כל כך גדולה על כל כך הרבה אנשים בעולם. לימדת ילדים ומבוגרים אמנות, הפצת טוב לב בכל מקום שאליו הלכת, והפכת את המשפחה שלנו לשלמה. הלוואי שהייתי הומדת היום בלוויה ואומרת את הדברים האלה מול כולם, אבל אני יודעת שאמא תעשה זאת בשבילי.

גם אם היום אנחנו נפרדים, המורשת של סבתא – היצירתיות והטוב לב – תמשיך לחיות בתוכי תמיד.

 

ממני-

אמא,

כולם מכירים פה את דבורל'ה עם הגיטרה, או דבורל'ה עם ההפעלות אומנות. אני זוכרת שכשהבנות שלי היו קטנות, הן גדלו בארה"ב וכל פעם שהיינו מגיעים לקיבוץ הן היו שואלות – מה, סבתא היא סלבריטי בישראל? איך היא כל כך מפורסמת וכולם מכירים אותה בקיבוץ?

אנחנו שומעים ורואים ומרגישים כל פעם מחדש עד כמה היא נגעה בכל כך הרבה אנשים. אבל אני, אם הייתי צריכה לתאר את אמא שלי במילה אחת, הייתי אומרת שאמא שלי היתה "לוחמת". אישה שלא משנה מה החיים שמו מולה, כוח הרצון שלה היה מנצח אותם. אישה שחיה 200% גם אם בבטריה שלה נשארו רק עשרה.

השראה וסמל לניצחון הרוח והנפש על הגוף. בן אדם סקרן, שלא נח לרגע, ותמיד רוצה ללמוד עוד, לעשות עוד, לחוות עוד.

כמעט תמיד, גם כשה כבר היה חסר סיכוי, הרוח גברה על הגוף, ולקחה אותך עוד קצת, לחוות עוד, להספיק עוד. והספקת מלא.

בסוף גם הנפש והרוח היו עייפות, ומגיע להן עכשיו לנוח.

אז אמא, רציתי להגיד לך תודה

תודה על ההשראה שקיבלתי ממך

תודה על החוויות לצידך, שעיצבו את מי שאני כבן אדם.

המוזיקה העשירה שחשפת אותי אליה מגיל אפס, עולם האומנות, השמחות, ההתרגשויות, הכאבים, הקשיים, הגבהים וגם העמקים.

כמו ששרה מרסדס סוסה – פשוט תודה על החיים.

Gracias a la vida

 

נועה

 

 

 

 

 

 

דבושה,

 לו היית רואה כמה אנשים באו ללוות אותך. היית בוודאי אומרת: עזבו שטויות, תנו לנוח. 

אין לי מושג איך מסכמים למעלה משבעים שנות חיים משותפים - גלגל של חיים מלאים, ושל כל כך הרבה חיבורים: 

שתינו בנות כיתת מעיין. הורינו גרו בשכנות רבת שנים, כשמבית הורייך תמיד בקעה מוזיקה קלאסית.

שתינו שירתנו בחטיבה 8, משרד על יד משרד.

ילדינו הבכורים נולדו בהפרש של ארבעה ימים, וגם הם גדלו באותה הכיתה.

ואת - 

שצברת סביבך מעגלים של חברים, אנשים שעבדת איתם שנים, חוגי האמנות, והמוזיקה - היו מקור הכוח לחיים.

עולם מלא שאין לו מילים. וציניות שרק את ידעת לגלגל על הלשון, ובמבוכה  - לחייך.

קשר של קודים ברגעים קשים, שאותם אשמור לנצח.

נפרדת ממך לוחמת.

אמיצה.

אחרי כארבעים שנה של מחלה ארורה.

נפרדת ממך חברה יקרה. 

                                                         אתי ברקוביץ

 

 

דבורל'ה,

היינו 3 בנות עם כימיה וידידות טובה.

דניאלה שיבובסקי ז"ל את ואני מתת "אורן"

אחר כך נשארנו רק שתינו

את עם החיוך החם, וטוב הלב

אשר ליווה אותי תמיד בין פגישה לפגישה,

בחדר בכיתה ובחצר המשק.

במשך השנים ראיתי את פעילותך בתחום המוזיקה

והיצירה האומנותית במגזין המשק.

בביקורים של י בבית שלכם, הראית לי בגאווה את הציורים היפים שלך.

אני מצטערת שזוהי פרידה בלי שיכולתי לומר לך עד כמה הידידות בינינו

היתה חשובה לי.

דבורל'ה נוחי בשלום.

 נורית בן הר לוי כתת "אורן"

 

דבורל'ה,

הקסילופון הגדול בבית בורוכוב נדם, החליליות הלבנות נאלמו.

סול מי מי רה רה יונתן הקטן נרדם.

לכל יַלְדוּת יש נוף ומנגינה. במשמר הנגב, את דבורל'ה ניגנת את מנגינת ילדותנו.

והם איתנו תמיד: המנגינה, השירה בציבור, המעגל, היחד.

ארבע העונות, השוק הפרסי, קרנבל החיות, דון אלפונסו על סוסו, פֶּר גׅינְט, פטר והזאב ועוד אין ספור אגדות מוזיקליות...

שירה בציבור מדי יום שישי, מטול השקפים הנצחי שמקרין מילות השירים בכתב ידך.

אין ספור שירים הכרת לנו, אינספור מנגינות. סחפת אותנו עם הגיטרה שלך לארצות רחוקות ולתקופות אחרות.

שישה מיתרים ודבורל'ה אחת

ככה, פשוט.

לא צריך יותר מזה.

היית לנו גיטרה, היינו לך כינור.

חינוך מוזיקלי – שיעורים שהם חוויה. קצב, מנגינה, שירים עבריים, שירי ארץ ישראל היפה והטובה, בית בורוכוב מזיל דמעה, מפתח סול מרכין ראשו.

שמחת החיים שלך, האנרגיות הטובות הבלתי נגמרות, האהבה האינסופית שלך לילדים, טוב ליבך הרחב.

כל אלו לא ישכחו  לעולם.

תודה דבורל'ה על הכל,

נוחי על משכבך בשלום.

 

אייל גרנסיה

 

 

לדבורה, או דבורל'ה כפי שקוראים לך בקיבוץ.

לא הגיוני שאת כבר הולכת רק לא מזמן היכרנו אבל עברו יותר מ- 50 שנה ביחד. אומרים  שכשנהנים הזמן עובר מהר. ואכן כך היה. הכרתי  אותך חיילת צעירה עם גיטרה  ומאז הצלחת לסחוף אותי בקסמייך האישיים לכל מקום. כבר בביקורים הראשונים שלי במשמר הנגב נמלאתי גאווה משמיעת כל התשבחות על פעילותך הרבה בקיבוץ  והצטרפתי אלייך כדי לבנות חיים משותפים. ביחד איתך הקמנו משפחה לתפארת 3 ילדים ו- 9 נכדים ונכדות.

לא הספקתי להגיד לך תודה על הכול, להגיד לך שאני ממש גאה בך ובכל מה שעשית למענינו וגם למען הקהילה. גם בקיבוץ וגם מחוץ (באופקים בבאר שבע, שדרות) נתת את כל הלב. גם כשכבר היית חולה והיה כבר קשה קיבלת את מלוא  העזרה והתמיכה כי זה היה הדבר החשוב ביותר בחייך: נתינה עם כל הלב

את נתת לי את האור, את הראית לי את הדרך במקומות שלא הצלחתי. לא סתם מכירים אותי כבעלה של דבורל'ה אלון  עכשיו אני מבין כמה עוצמה הייתה בך. בכל הפעילויות הרבות שעשית תמיד ידעת להציג את העוזר האישי שלך  ודאגת שגם אני אקבל קרדיטים מפעילותך ועל זה אני גאה ומודה לך.

השנים אחרונות היו קשות בגלל מחלתך אבל לא ויתרת וכל פעם שיכולת לצאת, יצאת לגיל עד או הסעתי אותך לבאר שבע כדי לתרום לאנשים שמצבם יותר קשה משלך, אם זה קשישים או אנשים בעלי לקויות שונות. אני לא מכיר עוד מישהו כזה.

נלחמת בכל המחלות עם הרבה אופטימיות תמיד עם חיוך למרות הקושי אין ספק שזה עזר לכל הסובבים אותך לטפל בך.

אני שמח ומודה לך שנתת  לי את הזכות להיות לצידך  לאורך כל התקופה

אני מרגיש כאילו את עושה הפסקה  ומתכננת את הפעילות הבאה

אנחנו נפרדים זמנית ככה, נזכור אותך

 אבי

לזכרה ולזכות פועלה רב השנים של מורתנו למוזיקה ואומנות דבורל'ה בן יהודה בת לאה ודוד אלון ז"ל

זמר זמר לך מכורתי –

בבית הספר היסודי, דבורה היתה תמיד במרחב ובסביבה החינוכית, לא מהצד העיוני והשכלי, אלא מהצד המוזיקלי- החוויתי – רב החושי ואומנותי.

דבורה כיבדה מאד את מוזיקאי משמר הנגב לדורותיהם והיוותה חוליה מרכזית בכישרונות הקיבוץ. היא האהיבה עלינו מאד את כל עולם המוזיקה לענפיו.

מרום מגדל השן, הלוא הוא בית בורוכוב, היא המתינה לנו בחדר הימני – עם לוח, פלקט מוכן בכתב ידה העגול והברור עם השיר התורן שעלינו ללמוד. מימין על קיר עץ מעוגל היה תלוי אוסף מנדולינות נדיר, הן היו קרועות ומיושנות, אך הן היוו תפאורה מיוחדת לשיעור (אשמח אם מישהו מהוותיקים יאיר את עיני  כיצד הגיעו לשם). באמצע החדר ניצב שולחן עם פטפון, סיגריות נובלס וקפה ומטול שקפים. בכיסא לידו ישבה דבורה עם גיטרה והמתינה לנו. התיישבנו בכיסאות הסטודנטים שמחובר אליהם קרש כתיבה להנחת הטקסטים. דבורה חילקה ומיד ניגנה את השיר ואנו הצטרפנו תוך כדי השירה.

למדנו עימה אינספור שירים על ארץ ישראל, שירי עם מכול העולם ומנגינות רבות מספור.

דבורל'ה היא האחראית הכמעט בלעדית לכווול השכלתנו המוזיקלית הבוסרית (וקצת שאבנו מן הרדיו כמובן) ששאבנו אל שס"ה גידינו.

בתוך שיעורי המוזיקה התאמנו על שירים שנופיע מול ההורים והקיבוץ במסיבות ובחגים.

חייבת לפרט מעט – בכיתה ג' הלחנו את "מעשה בחמישה בלונים", לחן מהמם אותו כל אחד מכיתת 'ארז' מזמר כשהוא מקריא סיפור זה לילדיו. הופענו עם זה מול ההורים. דבורה התעקשה שנופיע עם כל מה שהלחנו. הדבקנו ל"דירה להשכיר" יצירות קלסיות של שוברט ומוצארט. גם עם יצירה יפיה פיה  זו הופענו מול הכיתות האחרות.  השיא היה שהצגנו את "כרמן" בלחן המקורי. התחפשנו לספרדים והעלנו את המחזה בפני קהל שרצה לחזות בנו.

דבורל'ה לא שיחזרה את היצירות בכל כיתה, היא גיוונה והרחיבה את מלאי היצירות לכל כיתה בהתאמה נפרדת. כיתת "ברוש" הציגה את "הילד הזה הוא אני" בלחן הידוע והיה נפלא. כיתת "אלון" הציגו אגדות עם לא נזכרת מה כיתת "ברקן" הציגה... אשמח להארה בעניין. דבורה בחרה יצירות מופת עריבות לאוזן. תודה רבה לך דבורהל'ה על כל זה ועוד.

חייבת לספר על העבודה היסודית והמעמיקה האלמותית והמכשפת של "מלחמת העולמות". כשסיפרה על הקריין ריצ'ארד ברטון וקולו המשכנע, האנגלית הרהוטה ונועם הדקלום. התחברנו מאד לסולן  המודי בלוז ולעלילה המרתקת שעד היום נותרה החידה בעינה – האם תתכן חדירת חייזרים לכדור הארץ. הנעימה הקצבית והעוצמתית סחפה אותנו לשיאים דמיוניים. הרווחנו תרגום, ידע מדע בדיוני והיכרות עם גדולי היוצרים האמריקאים דאז.

היא היתה שרופה על שולי נתן, רוחמה רז, חווה אלברשטיין, יהורם גאון ו.. עידו דגני...

את חלק מהזמרות הכירה בצבא והיתה גאה בידידות עימן. היתה גאה ושמחה בשירי עידו דגני ולימדה בלי הרף את "אז תנו לנו סמל שלום  אהבה ופרחים פאדאם פאדאם פם פם ..." זה חיבר אותנו לעידו דגני ופועלו. בכלל מוזיקה במשמר הנגב היה דבר נחשב מאד. האזנו ואהבנו את כל סוגי הקונצרטים.

היא פשוט האהיבה עלינו את קסם הארץ וכל אשר בה. 'שתלתם ניגונים בי אמי ואבי ודבורל'ה גם'

לא אוכל לשכוח את ניגוני החליליות אחר הצהריים. היא חילקה חוברת תווים של אי בי סי די... יונתן הקטן, ערב של שושנים ועוד. דבורל'ה ארגנה מקהלות, שירה בציבור, ערבי מוזיקה והופעות והכל בכישרון ארגוני, לצידה כל הצוות הטכני – החשמל והתאורה אבל היא עם הגיטרה והמיקרופון היו העיקר.

חייבת להוסיף את ספריית הילדים שניהלה בכישרון רב. החלפנו אצלה את 'אסופית', 'בת מונטסומה', 'בן חור' כל ספרי 'מרגנית' ו כמובן דבורה עומר ולאה גולדברג.

לסיכום, אם ניתן לסכם חיים עמוסים בפעילות ברוכה – דבורל'ה ניחנה במתנות לרוב. היתה פנומן גאוני מחופש בפשטות, צנעה, טוב, חיוך נסתר אך תמידי, שוחרת שלום וידידות. ידעה שכול וכאב והתגברה בשקט תוך כדי עשייה מתמדת.

אמא אהובה לילדיה המוכשרים, וכמובן בעלה האהוד אשר ליווה אותה כצל רך, אבי בן יהודה היקר.

דבורהל'ה את היית – ירושלים של זהב, בערבות הנגב, היית אי ירוק בים הילדות, הלכנו למדבר בזכותך ראינו עיר עוטפת אור, עוד לא אהבנו די וכבר נגמר השיעור.

ידענו שלכל עשב ועשב יש ניגון מיוחד משלו...

נוחי על המנגינות וסלחי לי על הזיופים.

טליה לוי שמעריצה אותך. עם כל ילדי משמר הנגב שהפכנו לאנשים מתנגנים והרמוניים.

תודה.

יהי זכרך ברוך לעד

 

 

   

 

 

 

  

 

ט"ו בשבט תשפ"ו

ט"ו בשבט בגיל הרך

"כך הולכים השותלים, רון בלב ואת ביד...."

כמיטב המסורת התכנסנו אתמול  (2.2.2026 ט"ו בשבט תשפ"ו) בגינה הקהילתית, כל ילדי הגנים לטקס ט"ו בשבט. רקדנו, שרנו ונהנינו מהשמש החמימה.

במטע העצים הקטן שלנו בגינה הקהילתית, בין החממה לסולל, יש כבר כמה עצים שנטענו בשנים הקודמות – שזיף, תות, פרי הדר (שעדיין לא גילינו איזה פרי יצמח ממנו), תאנה, פיטנגו ויחד עם אריאל גבאי נטענו עץ ליצ'י וגפן.

תודה לצוותים שלנו ותודה גדולה לאריאל.

 

אופיר בכר                 

 ילדי הגנים בגינה הקהילתית

 

טיול ט"ו בשבט כיתת בר מצווה – "דוכיפת"

המסורת של טיולי ט"ו בשבט בארגון כיתת בר מצווה החלה לפני 50 שנה. הכיתה הראשונה היתה כיתת "שקד" הגה את הרעיון מחנך הכיתה, חנן אדלטין. ומאז כל שנה מתקיים טיול במתכונת המאפיינת את ילדי הכיתה ובעיקר את ההורים והמדריכים שבוחרים מסלול הליכה, תחנות שונות. יש כיתות שמשקיעות מאד אחרות פחות אבל מה שמאפיין את כל הטיולים זו הרצון לצאת לטייל בסביבתנו הקרובה.

כיתת 'דוכיפת' שמלווה אותה עמוס פרייברג בחרו מסלול מיוחד לשנת ה- 80 של משמר הנגב. התחנה הראשונה היתה הגבעה הראשונה שנוטלת את הכתר מהגבעה הפורחת בשפע הצמחייה הפורחת כלניות, חרציות, כרכומים,  מקור החסידה וצמח שהוגדר ע"י אפליקציה וקיבל אישור מחנה גבאי: אלקנה סמורה ועוד ועוד שפע של צמחיה גבוהה וירוקה. ראות נהדרת סביב סביב.  כיסא החטופים מתנשא בין שרידי יסודות הבטון של הצריפים שהוקמו עם העלייה על הקרקע לפני 80 שנה.

אל התחנה השנייה הוביל שביל בין שדות זרועים חיטה ושדות חרושים לקראת הגידול הבא. השביל הוביל אל מקבץ של אשלים רחבי נוף שצמחו במרכז  השדות ממערב לגדר הקיבוץ.  זו תחנת הכנת תה צמחים, חיפוש אבנים צבעוניות, ארוחת בוקר למי שהצטייד בה. והפגנת כוחות במשיכת חבל. בסמוך שדה תפוחי אדמה לקראת אסיף אליו הגיעו מגלים קטנים שחפרו והוציאו מן האדמה את התפוחים החבויים. ושמחו על היבול שאספו.

התחנה השלישית והאחרונה חורשת האקליפטוסים שמעל ללולים הישנים ובסמוך לבית בורוכוב. לאפות מרהט שנמרחו בלאבנה ושוקולד ותבניות שהכילו ירקות  צבעוניים סדורים כחיילים במסדר -  שמחת סיום הטיול. טיול ט"ו בשבט של כיתת "דוכיפת".   

 

מילים טובות   -   קיקי לוטרובסקי

 אתמול טיילנו בטיול ט"ו בשבט מושלם שהכינה לנו משפחת כיתת "דוכיפת"

 

                                                                    תחנה ראשונה - בגבעה הראשונה

תחנה שניה - באשלים

 

                                                 משחקים  במשיכת חבל 

 

 

 

נטענו יער אקלים

אחר צוהריים  של יום רביעי ה- 28.1.2026 סומן כתאריך יעד לנטיעת 150 עצים וביניהם גם עצי פרי. לא הזמנו את הרוח להשתובב עם המוני ילדים מלווים במבוגרים, נוער ומכיניסטים שעבדו בבוקר כדי להכין את הנטיעות. הרוח לא ויתרה ואף אחד מההמון הרב לא ויתר. התוצאה 150 עצים על שורשיהם פגשו את אדמת משמר הנגב בגינה שבין הרחבות א' וב'. ( התאריך הרשמי של ט"ו בשבט תשפ"ו הוא 2.2.2026 )

אחרי הנטיעות, טקס קצר לציון האירוע.

נישאו דברים, הילדים הניפו שלטי של שמות עצים. ואלה דבריו של יו"ר האגודה, אבישי פינדס:

" ערב טוב לכולם,

מרגש לראות כאן כל כך הרבה אנשים – ילדים, משפחות, צעירים ומבוגרים – שבאו פשוט להיות חלק.

נטיעה היא דבר מאד בסיסי: חופרים, שותלים עץ, מכסים באדמה. אבל בעצם אנחנו עושים פה משהו הרבה יותר גדול – אנחנו בונים יחד מקום. מקום שחושב על הדורות הבאים, שמבין שטבע קהילה וחינוך  הולכים יד ביד.

דווקא היום, כשאנחנו מתבשרים שרון גואילי, החטוף החלל האחרון, הוחזר שלשום לישראל לקבורה- המעשה הזה של נטיעה מקבל משמעות נוספת:  של זיכרון, של אחריות ושל בחירה בחיים ובהמשכיות.

יעד האקלים הזה לא קם לבד. הוא קם מיוזמה והשקעה של הרבה אנשים טובים, ומהרצון להגיד שגם בתקופה מורכבת – אנחנו בוחרים בעשייה, בחיבור ובתקווה.

בשם ועד האגודה של משמר הנגב – תודה לכל מי שיזם, עבד, ארגן והגיע היום.

הלוואי שהעצים שניטעו כאן היום יגדלו ויתנו צל, שקט וחיים – בדיוק כמו הקהילה שאנחנו ממשיכים לטפח כאן יחד".    

 

אז איך זה קרה?....

 כותבת על כך רעיה וולקן:

עופרה ממחלקת הקיימות במועצה פרסמה קול קורא של "יוזמת האנרגיה הטובה", להגיש הצעות לנטיעת יער אקלים. יצרתי  איתם קשר, וראיתי שאנחנו עומדים בתנאים הנדרשים. לאחר מכן הקמנו צוות לאיתור מיקום מתאים לפני תנאי הקול קורא ועל פי תנאי השטח והניקוז (שיתפנו גם איש ניקוז שמכיר את היישוב , וגם הוא אישר את המיקום הנבחר).

תוך כדי הסתבר שכבר הגשנו לפני מספר שנים, אבל איכשהוא הפרויקט התמסמס. קיבלנו את אישור וועד האגודה לפרויקט. קבענו מועד יחד עם ה"יוזמה לאנרגיה טובה" ונטענו...

וזה מה שהתפרסם לקראת הכנת השטח לנטיעה  ב-22.12.2025 

הפרויקט הוא שיתוף פעולה של משמר הנגב עם "יוזמת האנרגיה הטובה".  המטרה היא להסב שטחים ציבוריים פתוחים לחורשות עצים למען הסביבה ולרווחת התושבים.

יוזמת האנרגיה הטובה יוצרת את הקשרים בין הגורמים השונים. היא מספקת ליישוב את העצים ואת מערכת ההשקיה. העצים בתרומת קק"ל ומערכת ההשקיה תרומת נטפים.

צוות איכות הסביבה היישובי פנה ל"יוזמת האנרגיה הטובה" ליצירת שיתוף הפעולה. הוועד אישר את הפרויקט, ועכשיו אנחנו בשלבים לקראת הנטיעה במועד סמוך לט"ו בשבט (כפי הנראה בתאריך 27.1.26)

נבחר מיקום בין הרחבה א' וב', עיבוי של החורשה הקיימת. היו מספר שיקולים לבחירת השטח. בשטח זה מנוקזים מי נגר רבים באירועי גשם, והכוונה שעם הזמן העצים יתבססו בעיקר על מי הנגר הצבורים בקרקע. כמו כן המיקום די מרכזי ביישוב והכוונה שהחורשה תשמש מפגש באירועים קהילתיים. החורשה מוארת חלקית ע"י תאורה סולארית. המיקום נבחר ע"י צוות רחב: איש רשות הניקוז שהכין תוכנית איסוף נגר ביישוב, זאביק רחמן, איל גזית, אריאל גבאי, אריאל פרידמן, עוזי גל, מאור לוי ורעיה וולקן.

נבחרה רשימת עצים ע"י הצוות, מתוך המלאי שהוצע. ניתן לקבל את הרשימה הנבחרת מרעיה.

אתמול נחפרו בורות השתילה. היום ומחר שמים בבורות קומפוסט וגזם, להעשרת הקרקע ולרווחת העצים, ומכסים את הבורות.

מחר חלק מחברי המכינה יעזרו בשטח בכיסוי הבורות. יחד עם כך, הצוות ישמח מאוד לידיים עובדות נוספות, או סתם לביקור בזמן העבודה להגיד שלום ולהנות מהעשייה.

מחוץ לשעות העבודה עדיין מבקשים לא להסתובב בשטח, כי הבורות עדיין לא מכוסים.      

                                            מניפים שלטי שמות עצים בטקס יער האקלים

       

מפגשים בשילוב בין דורי – המשך

וותיקי משמר הנגב עם חניכי מכינת הנגב (מחזור ב' – 'ברוש')

ממשיכים לראיין את חניכי המכינה הנפגשים מדי יום שלישי ( מלבד ימי שלישי המוקדשים לטיולים ופרויקטים)

 

עומרי חפץ ונוגה פרי נפגשים עם לאה ונחשון שניר על המפגשים אומר עומרי: נוצר קשר מאד חזק ומהר, ולהיסטוריה המדהימה של הקיבוץ. זה כיף שפעם בשבוע יש מפלט שאפשר לדבר על כל מה שחווינו ולשתף את הבעיות שלנו.

ולאה ונחשון אומרים: הם ממש חמודים. נעים לפגוש אותם את הצעירים האלה. וכמו שעומרי אמר הם מספרים לנו את חוויותיהם ואנחנו מקשיבים ומגיבים. חבל שנוגה לא תוכל להמשיך לבקר אותנו כי הציעו לה תפקיד בצבא שאם היא לא נענית לו עכשיו לא תוכל לקבלו בעתיד. מאחלים לה בהצלחה!

 

                                                    עומרי ונוגה מאומצים אצל לאה ונחשון

 

  

ליאור חרמוני וגאיה פורמוזה נפגשות עם ז'אנין ויעקב וולפמן וליאור אומרת על המפגשים: אני ממש נהנית מהקשר הרב דורי עם יעקב וז'אנין. בכל פעם שאנחנו מגיעות מחכים לנו בשמחה, מלמדים אותנו הרבה על נושאים אקטואליים ועל הקיבוץ, ותמיד כיף להקשיב. יעקב מאד אינטליגנטי, והוא אפילו נתן  לנו לקרוא מאמר שהוא כתב. באמת מתייחסים אלינו כאילו אנחנו הנכדות שלהם.

וז'אנין ויעקב אומרים: הן ממש חמודות. שמחים לארח אותן ומשלימים להן פערים בידע.

 

                             ליאור וגאיה מאומצים אצל ג'אנין ויעקב

 

 

 

אסיפה משותפת

לאגודה ולקהילה

יום רביעי 28.1.2026 בשעה 19:00 במועדון

סדר יום:

מתקני ספורט בקיבוץ והעברת אולם ספורט למועצה האזורית.

 בהשתתפות מנכ"ל המועצה דותן

הוצגה התוכנית לשדרוג מתקני הספורט בקיבוץ: המגרש הרב תכליתי: הסדרת הרצפה הסדרת המגרש לאורך, הוספת סלים תקניים מתכווננים לאורך המגרש, רשת טניס, שיפור תאורה, ברזייה, ספסלים. הקמת קריית ספורט ליד אולם הספורט  שתכלול שחבק לכדורגל, כדורעף  חופים, מתקן פונקציונאלי (נינג'ה).

השתתפו בדיון חברים שתמכו במהלך העברת אולם ספורט למועצה להקמת פעילות להתעמלות מכשירים והיו חברים שהסתייגו. הנושא הועבר לקלפי.

 

  

קלפי

הצבעה על הפעלת אולם ספורט באמצעות המועצה

ביום שישי 6.2.2026 עד יום ראשון 8.2.2026

חברי האגודה הקהילתית התבקשו לאשר

1 . האגודה מאשרת שהקיבוץ יקדם הסכם מול המועצה האזורית להפעלת אולם הספורט באמצעות המועצה, לתקופה של 24 שנה. על חשבון ובאחריות מלאה של המועצה (בכפוף לאישור הקיבוץ ובמתכונת שתוסדר על ידי הקיבוץ מול הרשויות הרלוונטיות)וזאת בכפוף לתנאים הבאים: המועצה תתחייב לשיפוץ אולם הספורט ולהתאמתו לאולם מקצועי להתעמלות מכשירים. יתאפשר המשך שימוש של הקיבוץ והקהילה באולם, בתיאום עם המועצה. המועצה תתחייב להשקיע בפיתוח מתקני ספורט ביישוב בהתאם לפרוגרמה שהוצגה לקהילה באסיפה מיום 28.1.2026 , כאשר ועד האגודה יוסמך להגיע להסכמות עם המועצה בדבר סוג המתקנים ואופן יישומם.

 

בעד          253               נגד  20      מספר מצביעים: 273 בעלי זכות הצבעה: 489

זכאים להצביע: חברי האגודה הקהילתית

 

2 . אני מאשר/ת למורשיי חתימה של הקיבוץ לקדם הסכם מול המועצה האזורית להפעלת אולם הספורט באמצעות המועצה, על חשבון ובאחריות המועצה, לתקופה של 24 שנה, ובכלל זה הכללת פתרונות הסדרה מתאימים מול הרשויות הרלוונטיות.

בעד          160      נגד    18       מספר מצביעים: 178   בעלי זכות הצבעה: 326

זכאים להצביע: חברי קיבוץ

 

 

 

 

מנהלת בריאות ורווחה

מנהלת בריאות ורווחה חדשה במשמר הנגב, מחליפה את אורטל שמעוני – אורלי פריד

אורלי פריד היא תושבת שובל. והיא מודיעה:

שלום לכולם,

שמחה לעדכן כי אתמול (1.2.2026 ) נכנסתי לתפקידי כמנהלת בריאות ורווחה בקיבוץ.

אני כאן עבורכם, ומצפה להיכרות ולשיתוף פעולה ולבניית קשר פתוח, קשוב ומיטיב עם כלל חברי הקיבוץ. דלתי פתוחה, ומאחלת לכולנו דרך משותפת טובה ובריאה.

ניתן ליצור איתי קשר בנייד – 052-3080456

אורלי פריד

 

 

  

מילים טובות על התגייסות ל"מרפסת של רון"

 מילה טובה מהלב שלנו,

לחניכי 'מכינת הנגב' שהגיעו היום (יום שישי 30.1.2026 ) לתת יד לצוות המעשייה האלופים שבצניעות, במקצועיות ובלב רחב מקימים את המתקנים ל"מרפסת של רון" לטובת הקהילה כולה.

שבת שלום,

 משפחת גושן

  

                                        ממשיכים לעבוד על "המרפסת של רון"

 

  

 

פרוטוקול מועצת חינוך

 

תאריך: יום ראשון, 18.1.2025, משרד של אילן.

נוכחים: אופיר כהני (יו"ר), לינה פרנס, רתם גליקי ומעיין קרימבה.

מוזמנים קבועים: אילן גוטקין (מנהל החינוך החברתי), אופיר בכר (מנהלת גיל הרך), ארז ללזרי (נציג ועד).

חסרים: רותי שיינפלד, בן עמי זולוקוב וארבל פסל.

 

על סדר היום:

1. סיכום המפגש עם הוועדים וסטאטוס נוכחי
2. פעילות הנוער (ז'-י"ב)

 

מהלך הדיון:

1. סיכום המפגש עם הוועדים וסטאטוס נוכחי

○        ביום 5.1.2026 התקיים מפגש משותף של המנהלים, ועד ההנהלה, ועד האגודה, מועצת חינוך ומנהלי החינוך. במפגש הוצגה תמונת מצב לפיה מערכת החינוך נמצאת בנקודת קצה, וכי ללא שינוי מידי בתנאים ובאופן התמיכה במערכת לא ניתן יהיה להמשיך ולהפעיל אותה לאורך זמן. לאור זאת הודגש הצורך בתמיכה כלכלית ובקבלת החלטות שיאפשרו המשך הפעלה אחראית ויציבה של מערכת החינוך.

○        במרכז הדיון עמדו שתי בקשות עיקריות:

1.      קביעה שמערכת החינוך מהווה שיקול מרכזי בכל החלטה ניהולית וקהילתית, גם בתחומים שאינם חינוכיים במובהק, כגון קליטת משפחות חדשות, דיור, צעירים וסדרי עדיפויות קהילתיים.

2.      יצירת תמיכה כלכלית מתמשכת במערכת החינוך, שתאפשר שיפור תנאי ההעסקה, וכן גיוס ושימור של כוח אדם איכותי, הן בגיל הרך והן בחינוך הבלתי-פורמלי.

○        בסיכום המפגש הוחלט כי הנהלת הקיבוץ לא תתמוך כלכלית במערכת החינוך ממקורות העסקים וממקורות החברים, וכי האחריות לאיתור מקורות המימון הנדרשים מוטלת על כלל חברי האגודה. משמעות החלטה זו היא שהאגודה תישא באחריות מתמשכת לאיתור מקורות מימון מדי שנה, ולא כפתרון נקודתי, וזאת כתנאי למימוש תוכנית רב-שנתית והפעלת המערכת.

○        בשלב זה מסתמנת תמיכה כלכלית חלקית מצד האגודה. תמיכה זו אינה נותנת מענה מלא לכלל הצרכים והשינויים הנדרשים במערכת, אך מהווה סיוע הכרחי המאפשר את המשך תפקוד המערכת בעת הזו. במקביל נמשך שיח עם ההנהלות בנושאים מהותיים נוספים, ובהם הסעות ופתרונות דיור לעובדות ולעובדי החינוך, במטרה לגבש מענה מתאים.

○        במקביל, ובשיתוף מועצת חינוך וועדת צעירים, נבחנות אפשרויות לשילוב בני ובנות הנוער והצעירים במערכת החינוך, כחלק ממהלך חינוכי-קהילתי רחב.

○        לסיכום, מאז המפגש גויסו שלוש עובדות חדשות למערכת הגיל הרך. יחד עם זאת, עדיין חסרות שתי עובדות נוספות בגיל הרך וארבעה אנשי צוות במסגרות הנוער. המחסור ממשיך להכביד על תפקוד המערכת, ודורש ניהול יומיומי מורכב, לצד סגירות נקודתיות ושינויים במודלי העבודה הקיימים.

 

2. פעילות הנוער (ז'-י"ב)

○        מסגרות הנוער (ז'-י"ב) מתמודדות כיום עם מחסור משמעותי בכוח אדם, הכולל ארבעה אנשי צוות: שלושה מדריכים למרכזונים ומרכז.ת שבט לצופים. מצב זה מחייב מחד שינוי חשיבה והתאמות באופן ההפעלה, ומאידך מחייב השקעה ממוקדת בגיוס מדריכים וצוות מקצועי שיאפשרו את הפעלת המערכת.

○        מאמצע חודש ינואר, ועד לאיוש הצוותים, פעילות המרכזון הצעיר תתקיים במתכונת מצומצמת: לכיתה ז׳ במסגרת שנת המצווה, בהתאם לתוכנית השנתית, ולכיתות ח'-ט' במסגרת תוכנית "המצפן" בלבד, בהובלת דמיאן פוקלמן. במקביל נעשתה פנייה לבתאל, מלוות היישוב מטעם החינוך במועצה, לבחינת תוכניות ייחודיות שניתן להפעיל גם במצב של מחסור בצוות.

○        מועצת חינוך סבורה כי בשלב זה אין מקום לקביעת מודל הפעלה ארוך טווח, ויש להתמקד תחילה בגיוס כוח אדם ובהתאמת אפיון המשרות: מרכז.ת שבט לצופים בהיקף של 100% משרה, רכז.ת נוער בהיקף של 100% משרה לליווי והדרכה מז'-י"ב, ושני מדריכים נוספים בהיקף של 50% משרה. לאחר איוש התקנים ניתן יהיה לדייק את מודל ההפעלה כך שיתמוך ביעדים ובתמונת העתיד שנקבעו.

המשך יום טוב🤍

מועצת חינוך

 

 

פרוטוקול ועד אגודה מספר 17  28.1.26

 

נוכחים: אבישי פינדס- יו"ר, סיגל שלו, אתי לוי, ענת וולפמן בן דוד, נתי פז, ארז ללזרי, אלון בורנשטיין

מוזמנים קבועים: אליסיה ליסובייה  - מנהלת אגודה

חסרים: גילי מולכו, הדס פלג

 

סדר היום:

1.      תקציב 2026

2.      הצעת שינוי מבנה ארגוני בהנהלת הקיבוץ

3.      הסדרת נושא תליית שלטים בכניסה לקיבוץ- לקראת שנת בחירות

4.      מינוי הדס פלג למנהלת משאבי אנוש אגודה

 

דיון והחלטות ( בתמצית ):

 

1.   מועצת חינוך העלתה בפני וועד האגודה את הצורך בהשקעה במערכת החינוך בראייה אסטרטגית. ההשקעה המתאפשרת תעמוד על סכום של 250,000 ₪, בנוסף לסכום השנתי המושקע כיום ע"י האגודה ועומד על 140,000 ₪.

מטרת ההשקעה הינה הוצאתה לפועל של תוכנית רב שנתית לשיפור וייעול המערכת אשר גובשה ע"י מועצת חינוך ומנהלי החינוך, בישיבת הוועד הקודמת הוחלט על נקיטת מספר צעדים אשר יאפשרו את ההשקעה. להלן ההתאמות אשר בוצעו בתקציב האגודה לשנת 2026:

·      אושרה הארכת פריסת הלוואה מול הקיבוץ (בגין תיקון תשתיות ביוב)

·      אושרה פריסת חוב מול הקיבוץ (עבור הוצאות תכנון ועלויות מים) למספר שנים נוספות. ההחזר השנתי הוקטן ויעמוד על סכום של 100 אש"ח לשנה עד סגירת החוב (בתוספת ריבית).

·      תוספת למס אגודה בגובה 25 ₪ לתושב – עבור השקעה בחינוך.

·      התקבל תב"ר אחזקת גני משחקים ע"ס 84,000 ₪, מתוכם 50,000 ₪ יוקצו להחלפת הצללת גן המשחקים. קבלת המימון הנ"ל מפנה סכום זה מתקציב הפרויקטים המיוחדים אשר תוכננו לשנת 2026 ומאפשרת השקעתו בחינוך.

 

בנוסף להשקעה בחינוך, הוקצה תקציב לתיקון משאבות בחדר המכונות של בריכת השחייה על מנת לאפשר את פתיחת עונת הרחצה של 2026. לצורך הקצאת תקציב זה הוחלט על קיצור עונת הרחצה בחודש.

 

לאסיפה בה יוצג תקציב האגודה יזומנו גם נציגי  מועצת חינוך, וועדת ביטחון לצורך הצגת פירוט התקציב לוועדות לשנת 2026, כמו כן יזומן דימה מקרנקו המרכז את פרויקטי הבינוי במבני החינוך להצגת ההשקעות בתחום זה.

 

 

2.      שינוי מבנה ארגוני- בהמשך לדברים אשר הוצגו בישיבת הוועד הקודמת, הנושא הוצג בפורום שולחן עגול עם הנהלת הקיבוץ והוחלט על הקמת צוות אשר יקדם את התהליך. הצוות יכלול נציגי וועד אגודה, וועד הנהלה ונציגי ציבור אשר ייצגו מגוון רחב ככל הניתן של האוכלוסיות והסטטוסים השונים הקיימים בקיבוץ. בנוסף יוקצה לצוות ליווי מקצועי על מנת לאפשר תהליך נכון ויעיל. הרכב הצוות ייקבע בהמשך ולאחר מכן יצא קול קורא לאיתור נציגי הציבור. קריטריונים להגשת מועמדות ופירוט תהליך בחירת הנציגים יגובשו ויפורסמו בהמשך.

הוחלט: נציגי וועד האגודה אשר נבחרו להשתתף בצוות זה הינם נתי פז וגילי מולכו.

 

 

3.      אנו עומדים בפתחה של שנת בחירות- כלקח מן השנים האחרונות, וועד האגודה מזהה את הצורך הקהילתי בהקמת תשתית מוסדרת לתליית שלטים לאורך כביש הגישה לקיבוץ ובכך למנוע תלייתם על הגדר האינדיקטיבית, דבר המהווה הפרעה ופגיעה במערך הביטחון היישובי.

הוחלט: הוועד ידאג להקמתו של מקטע גדר ייעודי לאורך כביש הגישה בו תתאפשר תליית שלטים. יובהר כי שלטים אשר ייתלו על הגדר האינדיקטיבית יוסרו ללא התראה מוקדמת מפאת שיקולים ביטחוניים. כמו כן וועד האגודה לא יהיה אחראי על תוכן השלטים או על פתרון חילוקי דעות בין תושבים האחראים לתליית השלטים. תליית השלטים הינה באחריותם הבלעדית של בעלי השלטים.

 

4.      הוועד מבקש לידע את הציבור כי החל מתאריך 1.1.26 הדס פלג התחילה לעבוד כמנהלת משאבי האנוש של האגודה.

 

 ברכות!

למיכל לאלון בורנשטיין

להולדת הבת

אחות ליונתן

ברכות לשרה ואבירם בורנשטיין

להולדת הנכדה

ברכות לכל המשפחה!

  

                                                      

חודש פברואר

יוסף אפשטיין –        בעלה של שרה אפשטיין ז"ל , אביה של קלרה כרמי     נפטר ב – 18.2.1963

מישל ברטמסר -       חבר בגרעין משמר הנגב מצרפת 12.3.1945 – 19.2.1966

 

דניאלה שיבובסקי – בתם של גינה ויוסף זכרם לברכה, בת כיתת "מעין" 2.2.1953 – 23.2.1966

 

אדולפו גלקר  -         אביהם של גיורא  ז"ל ואלברטו 15.5.1899 – 18.2.1972

 

יהודה לייב וקסלר – אביו של משה וקסלר ז"ל     27.12.1893  – 4.2.1973

 

יעקב כהן  -               חברנו משנת  1949 מהכשרת תל יוסף  בעלה של שושנה ז"ל אביהם של עופרה, רן ז"ל,

                                 אורית   17.5.1929 – 18.2.1983

 

אטה בקרמוס -        אימו של פרדי ברקן  ז"ל  25.9.1901  – 4.2.1987

 

מרדכי וולשצ'ובסקי –  חברנו משנת  1959, בעלה של שרה ז"ל, אביהם  של אליהו אורן ז"ל  

                                      ושלמה אורן 12.11.1904 – 5.2.1988 

 

ירון ארז  -                 בנם של אסתר ויוסף ארז   זכרם לברכה 11.11.1957  - 24.2.1988

 

 

סלימה קיוויתי  -      אמה של מרי רכטמן  1905  – 5.2.1989

 

פאני בר אלון   -        חברתנו משנת  1951 רעייתו של מוני ז"ל, אימם של סמדר ומתי

                                  2.9.1930 -  18.2.1992

 

מאיר גלב  -               אביה של לאה אלון ז"ל 12.5.1902   – 17.2.1999

 

גינה שיבובסקי -      חברתנו משנת 1952 רעייתו של יוסף ז"ל  אמם של מיכאל ז"ל, דניאלה ז"ל

                              מאיה חיים ועודד שיבובסקי   30.11.1924  - 10.2.2008

 

דורה  פאלק -            אמה של סילביה מילבר ז"ל   11.10.1919  - 5.2.2014

 

יואל רויזמן -            חברנו משנת 1951 בעלה של גניה אביהן של  שולמית פלד והילה צפריר     

                                 3.3.1920  - 8.2.2014                 

 

יהושע צפריר  -        חברנו ממצודת בורוכוב משנת 1946 בעלה של שרי ז"ל אביהם של אורי, אסף ז"ל,

                            אורה,   איריס,  22.3.1927   -   21.2.2015          

 

שוש נווה -             חברתנו משנת 1968 רעייתו של נחמן ז"ל  אמם של זאב, דני, נעמי זלמנוביץ

                           ניר, גיל, יעל שפיצר   20.12.1936 – 15.2.2018    

               ראובן וינר -       חברנו לשעבר הגיע עם משפחתו מקיבוץ אייל התקבל לחברות ב-1963 עזב ב-1984

(15.4.1937 – 6.2.2019)   

לאה נחמיאס -   חברתנו משנת 1949 מהכשרת תל יוסף     28.12.1927 – 3.2.2021    

פיליפ כרמי – חברנו משנת 1952 בעלה של קלרה אביהן של עדנה, מיכל, עירית 15.9.1928 – 16.2.2024                                   

                                          

חג ה- 80

 

  

9.6.2026 – שירת המונים

7-8.8.2026 – כנס מחזורים

2.10.2026 – חג המשק