עלון משמר הנגב מס' 2279

 

 

  

 מה בעלון

שלוש שנים, והלב עדיין מתקשה לעכל. את השעות ההן, את התמונות, את הסיפורים, את השמות. את הנרצחים, החטופים, אלה שנלחמו בגבורה להציל אנשים וגם נפלו בקרב. כל העוטף נעטף באבדון מול הרשע הרצחני של אלפי רוצחים שקרעו  גדר ביטחון כמו קורים וחדרו לבית האישי והפרטי בקיבוצים במושבים בשדרות ובאופקים לא חמלו לרגע. וחייהם של הנותרים השתנו לעד. הערב נרכין את ראשינו לאות זיכרון שלא ימוש מליבנו ומחשבותינו עם טקס הזיכרון של מי שרוצים לשקם את המשפחות ואת החברה הישראלית.

שלוש שנים עברו, אבל נדמה שמשהו עמוק בתוכנו עדיין נמצא שם. החור שנוצר בגוף ובנפש אינו מסוגל לעכל את השעות והיום הנורא ההוא.

בתוך הכאב והטראומה, יש כאב נוסף שמטריד – הקרע שנפער בתוך החברה הישראלית עוד לפני הטבח. במקום שהאסון יחבר בינינו, אנחנו מוצאים את עצמנו מתווכחים, מאשימים מתיכים עלבונות באנשים שרוצים  ריפוי לחברה הנמצאת במלחמה שנמשכת שלוש שנים ולמעשה לא הסתיימה.

התגייסות מופלאה של אנשים שעזרו ועוזרים להרים ממש מעפר את הנפגעים מעוררת השתאות לנוכח מחדלי המדינה. נזכור שבתוך השבר יש גם כוח  להתאחד למטרה ברורה של שיקום.

לדעות יש מעמד משמעותי בחברה ליברלית וזה הדבר שאינו מובן מאליו אצל קבוצות שאינן מוכנות לכבד את השוני ומגיבות בהשחתה במקום להקשיב.

האם הבחירות יביאו איתן רוח אחרת?

התקווה הגדולה היא שהשנאה לא תהיה דגל מוביל. גם כאשר לא מסכימים.     

 

תמונת השער: טקס חג ה- 80

 

v      אילנה מילר זכרה לברכה: איציק בונים, בת שבע סימן טוב, הילה סימן טוב

v      חג ה- 80 – הטקס: דברי יו"ר האגודה, אבישי פינדס, דברי דובי טורנר בן כיתת 'אילה' – הכיתה הראשונה, קבלת כיתה א' החדשה 'עופר'

v      פינת ה- 80 בשדה החינוך- שושנה ר. (רפאלי) מעלון 26 ב- 12.5.1951 ומפי הטף בעלון 27 ב- 21.5.1951

v      מכתב פרידה מאליסיה – מנהלת האגודה

v      עפיפוניאדה 2026  ב- 5.10.2026

v      שעת סיפור בספריית בית בורוכוב ב- 4.10.2026

v      נעים להכיר: משפחת חרמון מאיה ומור

v      נר זיכרון חודש אוקטובר

v      פרוטוקול מועצת חינוך מ- 29.9.2026 רשמה: אופיר כהני

v      ברכות לנועם ובועז גלעד להולדת הבת

v      פרוטוקול ועד אגודה מ- 29.9.2026

v      חגיגה בטבע

 

  

  

אילנה מילר זכרה לברכה  9.11.1936 – 1.10.2026

 משמר הנגב  סתיו תשפ"ז

 דברים שנאמרו בהלוויה

אילנה נולדה ב-  9 בנובמבר  1936  למשפחת ליטבק שהגיעה מפולין והתיישבה בכפר ויתקין לאחר מכן בחרו בשם עברי למשפחה – בן זכאי.  אילנה היתה הבת האמצעית משלוש אחיות: ציפי הבכורה ויערה הצעירה. המשפחה התפרנסה מרפת קטנה ומעט מחקלאות.

אילנה הגיעה למשמר הנגב יחד עם זלמן בעלה ובתה הקטנה בת שבע ב- 1967 זלמן הצטרף לאחיו יאיר מילר זכרו לברכה ממקימי משמר הנגב וגיסתו בתיה מקבוצת התל – יוספים.

אילנה היתה אישה צנועה. היא השתלבה  בקיבוץ בעיקר בעבודות הקלאסיות של אישה בקיבוץ של פעם, בגיל הרך, במטבח ובמחסן בגדים. שנים רבות היתה  מטפלת ילדים.

לא היתה בתפקידי ניהול. היתה בשדרה  הנושאת  על כתפיה  את עול חיי הקיבוץ.

בת שבע, עמית, יריב

זכרוה לטוב

כי רק טוב עשתה.

 

איציק בונים    

 

למדני את השיר הפשוט על הלחם/ רחל שפירא

ופרוס לי חלק משלומיך

קחני עם אבק היומיום על השכם

כשתראני לפניך.

אני שהנחתי לרגש יחף

לרחף,

כבר יודעת כי

התפתלה דרכי

ובאה עד כאן.

למדני את השיר הפשוט על הלחם

ופרוס לי חלק משלומיך

קחני עם אבק היומיום על השכם

כשתראני לפניך.

חיי וחייך אורות וצללים

מכילים

בעיני שבת,

בעיני חולין.

לו מחר ייגש אל אתמולי

בעיני שבת,

בעיני חולין,

שלך ושלי.

קחני עם אבל היומיום על השכם

כשתראני לפניך.

אני שהנחתי לרגש יחף

לרחף,

כבר יודעת כי

התפתלה דרכי

ומגובה רב ראשי עכשיו

נרכן –

כבר יודעת כי

התפתלה דרכי

ובאה עד כאן.

למדני את השיר הפשוט על הלחם.

 

 

אמא,

מה כותבים על אישה יקרה שנפרדה מאיתנו למרות שידענו שהרגע הזה יגיע והוא, לצערנו, הגיע. ואז מגיע הרגע וצריך לשבת ולכתוב והמילים לא מתחשבות ולא עולות.

ויש המון, המון מה להגיד על אימא ואישה, שאהבה ודאגה וידעה לעשות הכול בשקט שלה.

אימא שגידלה דורות של ילדים, אם בטיפול  בהם, אם בהכנת האוכל במטבח.

סבתא שידעה כל שנה לשלוח אגרות שנה טובה בראש השנה לכל הנכדים.

סבתא שאהבה וידעה לספר סיפורים  על חייה בכפר ויתקין.

אז הגיע לצערנו, הרגע הזה ופתאום  המילים נתקעות ושום דבר לא עולה. 

תודה לך אימא יקרה, תודה על הכול.

נוחי על משכבך בשלום ותמסרי חיבוק לאבא.

 

בת שבע

 

 

 

סבתא שלי,

האמת יש לי וידוי, לפני כמה שנים כשהיית אצלנו וסיפרת לי כל מיני סיפורים, התחלתי לצלם בלי ששמת לב. פחדתי שיגיע היום ואני לא אוכל לשמוע את הסיפורים שלך שוב, אז איך שהתחלת לספר, ישר מיקמתי את הפלאפון לידנו והתחלתי לשאול אותך שאלות כדי שלא תפסיקי.

למרות שאת הסיפורים שלך אני זוכרת גם בלי הסרטון, רציתי שאוכל לראות שוב את החיוך שלך כשאת מספרת אותם עם עיניים זורחות. חיוך שליווה אותי לכל מקום, גם כשהיינו רחוקות.

היה לך חיוך מיוחד שלא ראיתי אצל אף אחד אחר, חיוך של נחת וצניעות. חיוך שלימד אותי כל פעם מחדש איך להיות שמחה בחלקי ולאהוב את החיים בפשטות. שתדעי, שהייתי מספרת לכולם על החיוך הזה שלך.

כל פעם ששאלו אותי על סבתא שלי, סיפרתי עליו והרגשתי את הגאווה ממלאת אותי, הרגשתי שאת מזכירה לי תמיד שהכול בסדר.

תודה על הכוח שנתת לי לאורך השנים דרך הסיפוק והעיניים השמחות.

תודה לך על הזיכרונות מהחגים והבריכה בקיבוץ, מהגיגית עם המים במרפסת וקופסת צעצועי קינדר בארון. תודה על הפיצה הקטנה והריבות, תודה על זה שכל התמונות הכי מצחיקות שלנו, הנכדים הגדולים, הן מהבית שלך שתמיד חיכיתי להגיע אליו.

תודה שלימדת אותנו שמחת חיים שקטה, על משפחתיות פשוטה, על ציונות ועל סבא.

אנחנו מקווים שבאמת היה לך טוב. שעשית בדיוק מה שרצית והתעלמת מכל מה שלא.

שנהנית מהפינה שלך, מהסדרות בטלוויזיה ומג'טיקה. אנחנו יודעים כמה אהבת והערצת את המטפלות בקיבוץ וכמה חיכית לזכות במלאך כמו ג'טיקה.

ג'טיקה, תודה לך על האהבה והדאגה הכנה והאינסופית, לא יכולנו לבקש תוספת יותר מדהימה למשפחה שתדאג לסבתא שלנו בדיוק כמו שהיא חלמה. היא אהבה אותך מהרגע הראשון.

 

להתראות סבתא, גם אני אהבתי אותך מהרגע הראשון.

נתגעגע אלייך

תמסרי ד"ש לסבא

 

 

 

כותבת הנכדה בעבודת שורשים:

"במשפחה של סבתא היו 3 אחיות. בתקופת הצנע היו להם נקודות שבעזרתן הם קנו  אוכל וכל אחד קיבל כמות  מתאימה לחודש, עפ"י מספר בני המשפחה, היו כרטיסי  נקודות לכול  אחד ובעזרתם הם קנו מוצרים לבית. במשפחתה של סבתא לא נזקקו  למוצרי חלב כיוון שהיתה להם רפת ולפעמים הם החליפו  עם השכנים  לטובת דברים אחרים.

כשסבתא היתה בת 3 הם ביקרו את המשפחה  בפולין. המשפחה  שלהם הזהירה  אותם שהולכת לפרוץ מלחמה ושהם חייבים לברוח עכשיו  ובמזל הם הצליחו  לתפוס את  האונייה האחרונה ובמזל לא נקלעו למלחמה.

הזיכרון הכי שמח של סבתא  זה הכרזת המדינה.

הזיכרון הכי עצוב של סבתא  הוא מותו של סבא זלמן.  

 

 

 

 

 

 

  חג ה- 80 

 

בטקס צנוע נחגג חג ה- 80 על הדשא של חדר האוכל. הסוכה היתה "אולם" קבלת הפנים עם כיבוד בסגנון "גבינות לחם ויין" ( היתה גם בירה). וגם שולחן של עוגות מתוקות.

על הבמה הנחו שניים מכיתת "הרדוף" – גל פלג -פניג ועמוס (במלרע) פרייברג ילידי שנת 1982 כשהשלום עם מצרים היה לחלק משמעותי מתולדות המדינה.

 המנחים הזמינו לברך את אבישי פינדס – יו"ר האגודה הקהילתית:

"משמר הנגב שלי חוגגת שמונים

מה שהתחיל בליל תשרי ממשיך כבר שנים

משמר הנגב שלי – מגבעה אחת ראשונה

לשלוש גבעות בנוף שהשתנה...

משמר הנגב שלי – רבים כאן התחלפו

בצד חדשים שתמיד הצטרפו  

משמר הנגב שלי זו מקלחת ציבורית

מחסן בגדים, סדרן עבודה ועבודה עברית

גיוסים השכם בבוקר לבן וגם לבת

הרבה תורנויות וגם עבודה בשבת...

משמר הנגב שלי זו כיתה כוללת

זו קהילה מעורבת שתמיד פועלת

זו מטפלת, זה חינוך משותף

זו דאגה לחבר מא' ועד ת'

משמר הנגב שלי זה אולפן והמון מתנדבים

חֶבְרוֺת נוער, גרעינים והרבה אנשים טובים

זו אוכלוסייה מגוונת ולכל אחד מקום

כולן, כולם, במקום מיוחד בדרום.

משמר הנגב שלי ואנחנו בספירת מלאי

יבול של 80 גם צעיר גם גמלאי

התחלנו 35 והיום 1000, זה המון!

כ- 70 כיתות, אנחנו מלאים כרימון...

היו אצלנו נוריות, סייפנים, רפת ודיר

ועוד ענף אחד שאסור להזכיר...

יהלומים ושמיכות, גלאים של גז

איפה אנחנו היום והיכן היינו אז...

משמר הנגב שלי זו אינה מילת סיכום

שמונים עברו אבל בעצם זה כלום

הפנים קדימה ל- 80 הבאות,

שנדע לחדש ולהפיק נפלאות,

שנמשיך ביחד אך לעתים גם לחוד

לאפשר לכולם לתת גם ייחוד

אם כך נתמיד ונדליק ת'אורות

משמר הנגב זו הבחירה שלי בבחירות...

נמשיך להפריח, לטעת ולפעול

בית משמר הנגב, ועוד לא אמרתי הכל!

 

שיתפו פעולה בכתיבת הברכה: איציק בונים ואלון דגני

לשמחת הערב צירפו בטקס את כניסת כיתה א' של שנת תשפ"ז – שמה במשמר הנגב: "עופר" וכך סוגרים מעגל מלפני 73 שנים כאשר פתחו את בית הספר המקומי ולכיתה הראשונה ניתן השם: "אילה" בעוד שבשם שניתן לבן הראשון שנולד ביקשו להנציח ולבנות מורשת על שם האדמות עליהן התישבו ושמו במשמר הנגב ובישראל – עופר, שנולד למשפחת גולן. ושֵם האדמות "אל ע'זאלה" שמשמעותו בערבית אדמות האילה.

 

לברך את כיתת "עופר" הוזמן  ע"י המנחים: גל ועמוס,  דובי טורנר בן כיתת "אילה" :

"חג שמח לכולנו, מטף ועד זקן התאספנו כאן ביחד לחדש את הקן...

כנציג הכיתה הראשונה, אילה קלת רגליים וצעירה לגילה,

אשמח לברך את כל הבאים בתור

אנחנו הדלקנו – אתם שמרתם על האור.

ברכות מיוחדות לכיתה החדשה שעושה עכשיו צעדיה הראשונים.

אני את שלי שכחתי... זה היה לפני שנים

אז לכם וגם לי נאחל עוד שנים מוצלחות מאושרות, טובות, שמחות, לא פחות!

אנצל את הבמה הלא רגילה לאחל ממרום גילי  למרום גילה.

כמה עצות ומשפטים שנונים מבן 80 לבת 80 .

למה בת? ישאלו מומחי דבר

הרי קיבוץ יודעים כולם, זה זָכָר!

זמנים השתנו ורובם לטובה

והיום אנחנו קהילה וזו נקבה...

דבר ראשון – הגענו לגבורות!

שזה אומר לפי כמה מסורות,

שהתגברנו על קשיים ומחסור

שצעדנו בסך עשור אחר עשור.

דבר שני שהייתי מייעץ אם שואלים...

צריך עם גילנו המופלג להשלים,

זה לא אומר שניתן לנוח על זרי הדפנה

 אבל מותר להירגע תחת איזו תאנה...

בגיל שלנו יש כבר שגרה וזה קל

אבל כדאי לשים לב גם ליוצא מן הכלל

ודבר אחרון אם יורשה לי להעיר

גילנו שלנו כבר לא כל כך צעיר...

קצת צניעות

לחיות עֽם ולא נגד המציאות,

ולמרות שיש סדקים ולא נעים

מותר קצת לוותר ויותר לאחות את הקרעים

מי אם לא אנחנו למודי הניסיון

שְל׏חְיֺות בנגב זה קצת מעבר להיגיון

נקדים תרופה לכל פחד

ונשכיל לחיות עוד הרבה שנים

ביחד!

מזל טוב

 

כתב את הברכה: אלון דגני

 

בטקס נחשף הסרטון של ההכנות והביצוע של מיזם "שירת ההמונים" בשיר "חופשי ומאושר" ופרויקט השיר של עידו דגני שחיבר מילים ומנגינה לשירת נכדים וסבים וסבתות "אח איפה היינו"          

 

פינת ה- 80

 

בשדה החינוך

מתוך עלון 26 כ"ה באייר תש"י 12.5.1950

כתבה: שושנה ר. (רפאלי)

יש לכתוב למדור זה בעלוננו. כאן המקום למסירת דברים בשטח החינוך. לשאול שאלות ולהשיב תשובות בבעיות בית הילדים, בנעשה בוועדת חינוך

פעילי החינוך, מטפלות, הורים, כּֽתְבוּ בעלון על הבעיות הנוגעות לכולנו.

ועדת חינוך

מאז נבחרה הועדה כונסנו פעמיים. למעשה עוד לא נרתמנו לעבודה של ממש.

הפגישות היו רק  כעין גישושים לקראת עבודה מסודרת ומכוונת. לא כל דבר הנוגע לחינוך ולבית הילדים יבוא לדיון בוועדה, כי מלבדה תהיינה פגישות קבועות אחת לשבוע למטפלות בית הילדים וכן תעשנה פגישות של הורי כל קבוצה עם המטפלת שלה. נקווה שזה יקוים כסדר.

יש סיכויים שיסודר בשובל גן משותף לנו ולשובל  ואז ייסע איתן* ללמוד בגן ובבית הילדים ניצור שלוש קבוצות: אחת מכל הילדים הפעוטים ( מאריה'לה ומעלה), שניה – קבוצת מעבר, ושלישית – תינוקות. כדי לדעת איך לטפל בקבוצות הפעוטים שגם איתן* עדיין בה, נסעה אזרה לסיור למספר משקים ולשיחה עם גאולה מועדת חינוך של הקיבוץ. (כנראה ועדת חינוך של הקיבוץ המאוחד)

 

·         איתן עליו כותבת שושנה רפאלי לימים דגני הוא איתן כץ שהגיע למשמר הנגב עם הוריו  אסתר ושמואל ב- 1949  מארגנטינה היה בן 3 והיה צריך למצוא לו מקום בקבוצת ילדים. איתן יליד 1946 היה שייך למחזור של כיתת 'אילה' אך הוריו עזבו את הקיבוץ בנובמבר 1951 לפני שהוקם בית הספר המקומי. הבן הראשון של משמר הנגב – עופר נולד בסוף 1947 .

 

 

מפי הטף

עלון 27 ה' בסיון תש"י 21.5.1950

ילדינו ואוטומובלים

זאבי ראה מרחוק את רופא הבהמות  ליד האוטו שלו "הנה הרופא"  הוא אומר "איזה רופא" שואלים אותו "הרופא של האוטו" הוא עונה בוודאות.

 

גֽתֽית רואה מרחוק אוטו  שרות "הנה אוטובוס" היא אומרת. ומה זה? שואלים אותה על כשמראים לה אוטו משא,  והיא עונה, זה  אוטו "לאבוס"

 

שניהם היו בני שנתיים 

      

  

שושנה רפאלי (דגני) עם גתית רפאלי ועופר גולן

 

 

לקבוצת אילה למורה, למטפלות ולכל היישוב 

עם התחדש שנת הלימודים 

ברכת עבודה פוריה!

 התפרסם בעלון מס' 141 ב- 17 בספטמבר 1954 

 

מכתב פרידה לקהילת משמר הנגב

 

חברות וחברי קיבוץ משמר הנגב היקרים,

לאחר חמש שנים משמעותיות כמנהלת האגודה ומנהלת הקהילה, הגיע זמני להיפרד ולסיים פרק חשוב, עמוק ומיוחד בחיי.

תודה על הדרך המשותפת, בראש ובראשונה, אני רוצה להודות לכם על ההזדמנות ועל הזכות  שניתנו לי ללוות את קהילת משמר הנגב, לעבוד לצידכם ולהיות שותפה לעשייה הקהילתית. תודה על השיח הפתוח ועל מה שלמדתי מכם לאורך כל הדרך.

אלו היו חמש שנים יוצאות דופן, שבהן המציאות העמידה בפנינו אתגרים שלא יכולנו לצפות: הקורונה, אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיהם, ועד המלחמה באיראן. פעם אחר פעם נדרשנו להתמודד עם חוסר ודאות, לקבל החלטות מורכבות ולפעול יחד בתוך מציאות משתנה.

דווקא ברגעים האלה התגלתה בפניי עוצמתה האמיתית של קהילת משמר הנגב: קהילה אכפתית ותומכת, מגובשת  ומתנדבת, המבוססת על אחריות ועל ערבות הדדית, ראיתי אנשים שנרתמים זה למען זה, מושיטים יד, מקשיבים, מסייעים ואינם משאירים איש מאחור. על כך אני מוקירה לכם תודה גדולה.

הקהילה והאנשים שמובילים אותה

חיי הקהילה והקשרים החברתיים במשמר הנגב הם נכס יקר ויצא דופן. אני מאחלת לכם שתמשיכו לשמור עליהם, לטפח אותם ולהיעזר בהם בשגרה וגם ברגעים מאתגרים. אין לקבל את החוסן הקהילתי כמובן מאליו – הוא נבנה בכל יום מחדש, מתוך בחירה להיות יחד. 

בסופו של דבר, משמר הנגב היא משפחה אחת גדולה: אנשים שבחרו לחיות במקום האהוב והיקר להם ולנהל את חייהם – בחינוך, בתרבות, בקהילה  ובכל התחומים המחברים בין אדם לאדם. זו זכות גדולה, ולצידה גם אחריות משותפת לשמור על הבית ועל אופיו המיוחד.

אני מבקשת להודות מעומק הלב לכל בעלי ובעלות התפקידים, למנהלות ולמנהלים שאיתם זכיתי לעבוד במהלך השנים. היתה לי הזכות ללוות אתכם, לחשוב יחד, להתמודד עם אתגרים ולקדם תהליכים למען הקהילה.

אני מאחלת לכם הצלחה רבה בהמשך הדרך, ומקווה שתמשיכו לפעול מתוך מקצועיות, רגישות ואחריות; שתהיו קשובים לחברות וחברי הקהילה, ותמיד תזכרו שהאנשים הם לב העשייה.

מבט קדימה

אני מסיימת את תפקידי בתחושת תודה גדולה, עם זיכרונות רבים ועם הערכה עמוקה לכל אחת ואחד מכם. אני גאה בדרך שעברנו יחד ומאמינה בכוחה של הקהילה להמשיך לצמוח, להתפתח ולהתמודד עם כל שיבוא.

לקראת השנה החדשה אני מאחלת לכולכם שנה טובה – שנה של ריפוי והתחדשות, של בריאות, צמיחה ושגשוג; שנה של הצלחה, שלווה ובשורות טובות. מי ייתן ותמשיכו לבנות יחד קהילה חזקה, מכילה ומאוחדת, ולשמור על הרוח המיוחדת של משמר הנגב.

תודה על חמש שנים משמעותיות ועל הדרך המשותפת. משמר הנגב ואנשיה יישארו תמיד חלק יקר מליבי.

בהערכה, אהבה ובתודה גדולה,

 

אליסיה

 

 

 

 

 

 

 

 עפיפוניאדה    סתיו 2026

הסתיו עם רוחות אחר הצהרים הוא הזמן המושלם לתת דרור לעפיפונים שיעשו סיבובים בשמיים הבהירים. המרפסת של רון היא המקום המושלם כתפאורה, שידי אדם וטבע חברו יחד להנציח את רון גושן בצורה המושלמת.

ילדים ומבוגרים רכנו על השולחן לצייר ולתת אופי פרטי לעפיפון המסחרי וכבר הם מועפים ע"י הסבא והנכד /ה מתבוננים בסקרנות עד היכן רואים את עפיפון הפלסטיק מגביה עוף. 

 

 

 

  

 

 שעת סיפור בספריית בית בורוכוב

"שעת סיפור" נדחתה עד לאחר החגים. קבוצת התיאטרון  אד-הוק התכנסה להמחיז את "מיץ פטל" המוכר לכל ילד במדינה כבר עשרות שנים.

חדר הספרייה הכיל את כל הילדים הסקרנים והוריהם והלהקה לה כישרון טבעי למשחק שקיבל ליטוש בלימודים התייצבה לפני הקהל: הלן נגבי, אוולין אלון, דן גרשון והם שחקו לפני הילדים המאושרים.  

 

צילמה: תמר שלח עמר

 

  

נעים להכיר

הפעם, את משפחת חרמון, מאיה ומור וילדיהם: זוהר, רני, גור (4.5, 2.5 , 9 חודשים בהתאמה) שהתקבלה לחברות בינואר 2026 וביתה הולך ונבנה עתה בשכונת ה- 70.  גרים בקיבוץ מחודש אוגוסט

 

איך הגעתם לקיבוץ?

הכרנו את הקיבוץ דרך אחות של מור, חן עומר, שגרה בו כבר הרבה שנים. ביקרנו בו הרבה פעמים ונחשפנו אליו דרך המשפחה, הילדים והחברים. לפני כמה שנים כשגרנו בדרום שקלנו להיכנס להרחבה ונרשמנו אבל בסוף לא הסתדר והמשכנו הלאה בחיינו לאזור השרון. בספטמבר שעבר קיבלנו מייל (בגלל שהיינו רשומים במאגר) שהתפנו מספר אפשרויות לבנייה בהרחבה וקפצנו על ההזדמנות.

מה אתם עושים בחיים?

 מור – אני מנהל פרויקט בחברת "אלומקון" שמייצרת ומתקינה אלומיניום בבניינים ומגדלים כבר שבע שנים. כרגע עובד בפרויקט שממוקם בתל אביב.

מאיה – בהשכלתי עובדת סוציאלית בהתמקדות בילדים ונוער. מאז שזוהר (הבכור) נולד הפסקתי לעבוד מחוץ לבית וכרגע מגדלת את הילדים.

מי הם קרובי המשפחה שלכם במשמר הנגב?

חן (אחות של מור) וזיו עומר והילדים כמובן, בארי, הילי ואסיף הדס רדקו (אחות של מור) והבנות אמה ואלכס.

כמה מילים על משמר הנגב

עכשיו שמזג האוויר השתפר ונהיה סתווי אנחנו מתחילים ליהנות מהדרום, להסתגל לסביבה החדשה, לקהילה ולאנשיה. שמחים להשתלב בקיבוץ, חווינו קבלת פנים נעימה וחמה, הילדים כבר מסתובבים ורוכבים על אופניים בחופשיות בקיבוץ ומרגישים בבית וגם אנחנו לאט לאט.   

 

 

 חודש אוקטובר

דוד פיין – אביו של סמי פיין  ז"ל ( 15.2.1899   – 20.10.1969 )

 ניבה שאול – בתם של אזרה גולן תבדל"א ויהודה שאול ז"ל  בת כיתת "ערבה" נפלה במלחמת יום כיפור 19.12.1950 -  8.10.1973 )            

יוסי אור –  חברנו משנת 1970,  בנם של חייקה ז"ל ושלום אור בן כיתת "מעיין" נפל במלחמת יום כיפור ( 23.8.1953 - 9.10.1973 )

רפי אליאסף – בעלה של עמית בונים, אביו של זיו נפל במלחמת יום כיפור 24.6.1946- 19.10.1973

ישראל גזית – חברנו משנת 1949, בעלה של פנינה גזית ז"ל, אביהם של עמוס ז"ל, אמנון, איל  15.5.1920  -  12.10.1974

ורד וינר – בתם של עליזה וראובן וינר ז"ל , בת כיתת "דגן" נרצחה בעת שירותה הצבאי בדרכה הביתה 27.10.1960– 9.10.1979  

פרלה שטיקמן – אמו של ישי שטיקמן ז"ל  24.12.1899 – 22.10.1979

אידה אלבוים – אמו של יוסף ארז  ז"ל 25.9.1893  – 18.10.1983

פרלה ויינרב – אמו של פיליפ כרמי ז"ל  16.9.1899- 20.10.1988

שרה וקסלר – אמו של משה וקסלר ז"ל 7.1900- 4.10.1990

ישי שטיקמן – חברנו משנת 1955, בעלה של ברט ז"ל, אביהם של אביבה, ינאי, יזהר 28.8.1932 - 19.10.1996

רחל יגב – חברתנו משנת 1948, רעייתו של יוסף יגב ז"ל, אמם של רמי, תמר ז"ל, ארנון 7.2.1925  – 22.10.2001

ישראל קריתי – חברנו משנת 1954 בעלה של שרה ז"ל אביהן של נועה, רוחה ז"ל , צביה ז"ל, אסנת 25.11.1920- 6.10.2013 

שרה דור – חברתנו משנת 1954 רעייתו של דוד ז"ל אמם של תהילה, אילן, אבנר, ניצן 31.7.1931 - 22.10.2015 

אלכס רוזנבלום – חברנו משנת 1967 בעלה של רותי רוזנבלום, אביהם של  נעמה אלוש, נגה אלון, יוסי, לוטן 26.2.1947 - 31.10.2016 

ראובן כהן  -  חברנו משנת 1948 בעלה של לאה כהן רון אביהם של חנן כהן ומאיה משולם       

                       23.10.1929 - 24.10.2017

זאב שדה -  חברנו משנת 1967 בעלה של אהובה שדה אביה של ענבל שדה    13.2.1926 – 30.10.2018

 

רוחה קריתי – חברתנו משנת 1966 בת כיתת "עירית"    30.6.1948 – 7.10.2019

צלילה פרץ – חברתנו משנת 1979 בת כיתת "דגן" אמם של אמיר ועודד  אחותו של ירי דגן  3.3.1959 – 21.10.2021

מוטק'ה אילת – חברנו משנת 1949 מקבוצת תל יוסף בן זוגה של עופרה אילן אביה של טליה  2.12.1928 – 22.10.2022

מוני בר אלון – חברנו משנת 1952 בעלה של פאני ז"ל, אביהם של סמדר  מתי  13.5.1932 – 22.10.2023    

 

צפי רייזמן – חברתנו משנת 1980 רעייתו של שמואל, אמם של אביעד, נירית מזרחי, ליאת סדון, מעיין בולוקן    10.2.1950 – 25.10.2023  

ססיליה פינסקי – חברתנו משנת 1963 אימם של עמיחי ואלה    - 8.2.1938  - 11.10.2024

אילנה מילר –  חברתנו משנת 1968 רעייתו של זלמן מילר ז"ל אימם של בת שבע סימן טוב, עמית  , יריב מילר  9.11.1936 – 1.10.2026 

 

 

 

 

 

 

פרוטוקול מועצת חינוך

 

תאריך: יום ראשון, 15.9.2026, משרד של אליסיה.

נוכחים: אופיר כהני (יו"ר), בן עמי זולוקוב, ארבל פסל, מעיין קרימבה.

מוזמנים קבועים: אופיר בכר (מנהלת גיל הרך), אילן גוטקין (מנהל חינוך חברתי).

חסרים: רותי שיינפלד, לינה פרנס, רתם גליקי, ארז ללזרי (נציג ועד האגודה).

 

על סדר היום:

1. סיום קדנציה חברות מועצת חינוך
2. תקנון מועצת חינוך - עדכון
3. חינוך משמר הנגב בחירום - עדכון
4. שי והוקרה לצוותי החינוך 

 

מהלך הדיון:

1. סיום קדנציה חברות מועצת חינוך

• לאחר כ3-5 שנות פעילות במועצת חינוך, רותי שיינפלד, לינה פרנס ורתם גליקי מסיימות את כהונתן במועצה. מועצת חינוך מבקשת להודות להן על התרומה למערכת החינוך, על קידום תהליכים לאורך השנים, על החשיבה, האחריות והערך המוסף שכל אחת מהן הביאה לעשייה.

• עם סיום כהונתן יתפנו מקומות לנציגי/ות ציבור חדשים/ות. קול קורא להגשת מועמדות יפורסם בקרוב, ובהמשך תתקיים אסיפה ובחירה בקלפי. זו הזדמנות להצטרף, להשפיע ולקחת חלק בקידום מערכת החינוך שלנו.

 

2.                   תקנון מועצת חינוך- עדכון

• בהמשך לדיון הקודם (פרוטוקול מתאריך 23.8.2026) על תפקיד מועצת חינוך והיערכות למועצה הבאה, התקיים דיון נוסף בעדכון תקנון מועצת חינוך.

• העדכון נועד לדייק את תפקידי המועצה, את תחומי האחריות של נציגי הציבור, את ממשק העבודה מול מנהלי החינוך, את נושא ניהול ושימור הידע, ואת הקול הקורא לבחירת נציגים חדשים.

• הודגש כי מועצת חינוך היא גוף ציבורי-קהילתי שתפקידו לקדם מדיניות, חשיבה ותהליכים במערכת החינוך, לצד תמיכה וגיבוי למנהלי החינוך, ואינה עוסקת בניהול השוטף של המערכות.

• הנוסח המעודכן של התקנון יפורסם בנפרד לציבור.

 

3.                   חינוך משמר הנגב בחירום- עדכון

• כחלק מעדכון התקנון, דייקנו גם את נספח החירום של מערכת החינוך.

• העדכון נועד להגדיר בצורה ברורה את מטרות מערכת החינוך בשעת חירום, את תפקידי בעלי התפקידים ואת עקרונות הפעלת המענים החינוכיים-קהילתיים בהתאם להנחיות, לצרכים בשטח וליכולת המערכת.

• הודגש כי בשעת חירום מערכת החינוך רואה את כלל השותפים במערכת, הילדים, הנוער, ההורים וצוותי החינוך, ותפעל לתת מענה ככל שניתן, תוך שמירה על ביטחון הילדים והצוותים.

• הנספח המעודכן יפורסם בנפרד כחלק מעדכון התקנון.

 

4.                   שי והוקרה לצוותי החינוך

• בהמשך לפרוטוקול מועצת חינוך מתאריך 16.6.2024, עלה שוב נושא ההוקרה לצוותי החינוך לאורך השנה.

• הובהר כי מדובר ביוזמה הורית- קהילתית, ולא בנושא שנמצא באחריות מועצת חינוך. יחד עם זאת, מועצת חינוך רואה חשיבות ביוזמות שמטרתן לראות את צוותי החינוך, לפרגן להם ולהביע הערכה על עבודתם.

• כיום קיימות קבוצות הורים בגיל הרך ובמרח״בים, הפועלות במטרה לעשות טוב לצוותים לאורך השנה, ויש רצון לשמר ולהרחיב את היוזמות הללו. עלתה הצעה להקים קבוצת הורים מתנדבת לכלל המערכת, עם נציג/ה מהגיל רך, מרח״בים ונוער. הקבוצה תוכל לרכז גבייה שנתית סמלית באמצעות פייבוקס, ולדאוג לאורך השנה למחוות קטנות לצוותים, כגון שי צנוע בחגים וסוף שנה, ברכות, אפיית עוגות או יוזמות קהילתיות נוספות.

• נטלי ברגר מובילה כיום את היוזמה בגיל הרך, וניתן לפנות אליה לקידום והרחבת היוזמה. תודה לנטלי על ההובלה והעשייה :)

 

יום טוב🤍

מועצת חינוך

 ברכות!

לאלגה ואיתן טנצר

לנישואי הבן מתן עב"ל רעות

ברכות!

לעדה טנצר

לנישואי הנכד

ברכות לכל המשפחה!

 

 

 

 

                                                              ברכות!

לנועם ובועז גלעד

להולדת הבת

אחות לטל וגפן

ברכות!

ליהודית גלעד

להולדת הנכדה

ברכות לכל המשפחה!

 

 

 

 פרוטוקול ועד אגודה מספר 29.9.2026

 

נוכחים: סיגל שלו, אתי לוי, אלון בורנשטיין, ענת וולפמן בן דוד, גילי מולכו, ארז ללזרי, אבישי פינדס ,

מוזמנים: דמיטרי מקרנקו מנהל אגודה , אליסיה ליסוביה .

חסרים :הדס פלג , נתי פז.

סדר יום :

1. עדכון שיפוץ מבנים בשימוש אגודה.
מנהל האגודה הציג את התקדמות הפרויקטים:

○        עופרים - הסתיים. בוצע עם חריגה של כ-100 אלף ש"ח מצב בלתי צפוי של התקרה, אבל גם התקבל מענק של 350 אלף ש"ח מהחטיבה להתיישבות.

○        כפירים - הסתיים. בוצע במסגרת התקציב כבר לפני כמה שנים

○        מנהלות - הסתיים. בוצע בחיסכון של כ-20 אלף ש"ח מהתקציב.

○        איילים - הקיבוץ מקדם היתר וברגע שיתקבל היתר האגודה תקדם מכרז לביצוע והביצוע בפועל.

○        משרדים - שיפוץ מבנה גן ורד לטובת משרדי אגודה מתוכנן להתחיל בהקדם. הפתרון יחסוך עלויות שכר דירה שמשולמות לקיבוץ.

הוסבר כי היום האגודה משלמת על כל משרד שהיא תופסת כ-1,000 ש"ח בחודש, ולכן כדאי שיהיה לאגודה מתחם משרדים משלה.

2. תקורות בין האגודה לקיבוץ.

○        הוצג כי קיימים סעיפי תקציב רבים המשותפים לקיבוץ ולאגודה, שחולקו לפי מפתח שאיש אינו יודע כיום מהו. נדרשת עבודה יסודית במיפוי כל הסעיפים ובהסכמה על חלוקה הוגנת לשני הגופים.

דוגמאות: אגף כספים, ביטחון, יחידת מחשב ומזכירות.

○        מנהל האגודה ציין כי הוא דואג לאינטרסים של האגודה וביקש אור ירוק מהוועד להתקדם בנושא, גם אם בסוף התהליך ייתכן שהאגודה תשלם יותר.

הוחלט: הוועד מאשר להיכנס לתהליך מיפוי והסכמות בנושא תקורות בין הגופים, בידיעה שייתכן שהאגודה תידרש לשלם יותר בסופו של תהליך.

3. נוי - בחינת אפשרות למעבר לשיטת העסקה ישירה לצורך חיסכון ושיפור השירות.

○        הנוי ניתן היום בקבלנות. ב2027 השתתפות הקיבוץ יורדת מ-500,000 ש"ח ל-290,000 ש"ח בגלל ההפרטה.

○        כדי לאפשר מתן שירות בלי צורך בהורדת ההיקף הוכנה תוכנית מעבר לענף נוי בהעסקה ישירה במקום קבלנות.

○        יתרונות המעבר לענף: שליטה גבוהה הרבה יותר וחיסכון של 100-400 אלף ש"ח בשנה בהתאם לתוכנית קניית ציוד.

○        חסרון: נדרשים יותר משאבי ניהול.

○        בנוסף הוסבר כי רק כ-22 משפחות ויתרו על שירותי הנוי ויתחזקו את הגינות בעצמן; את יתר החברים בשטח הישן תצטרך האגודה לטפל ולגבות מהם תשלום ישירות.

הוחלט : הוועד מאשר לשקול מעבר של הנוי מקבלנות לענף עם העסקה ישירה, ולהביא מתווה מלא לתקציב 2027.

4. מועצת תרבות

○        מעיין חמד, יו"ר מועצת תרבות והילה מגידוביץ' הציגו את פעילות מועצת התרבות.

○        בין השאר ציינו, כי התקציב לא עלה כארבע שנים.

○        הוצג הקושי בגיוס מערך מתנדבים להקמת חגים ואירועים.

○        נדונה השאלה אם המועצה צריכה לעסוק במדיניות או בביצוע. הדעה שהובעה בוועד היא שהמועצה צריכה לעסוק במדיניות.

○        אחד הרעיונות שהועלו מצד מועצת תרבות הוא תפקיד מתכלל אחד שיחליף תפקידים נפרדים בתחומי התרבות, המבנים והספורט, לשם חיסכון בעלות מעביד וראייה כוללת.

○        יעדי תרבות ל-2027: בניית במה קבועה, שיפוץ המועדון וייצוב מערך המתנדבים. נאמר כי נדרשת תוכנית מפורטת לשיפוץ המועדון וכי היקף העלות טרם הוגדר.

הוחלט : מועצת התרבות תוציא קול קורא לגיוס חברים במקום המעוניינים לסיים/כאלה שסיימו את קדנציה.

מועצת התרבות תעסוק במדיניות ובתקציב בנוסף לעזרה בארגון האירועים.

מנהל האגודה ייפגש עם הילה לבדוק מה נדרש לשיפוץ המועדון.

5. מכינה - תמונת מצב ואפשרויות להמשך.

○        מכינת הנגב נמצאת בשנתה השלישית בקיבוץ, עם 30 חניכים.

○        עד סוף דצמבר 2026 הקיבוץ צריך להודיע למכינה אם היא ממשיכה למחזור ספטמבר 2027.

○        המלצת הקיבוץ: להמשיך לארח את המכינה בשכירות ביחידות הקיימות, לא לאשר את שיפוץ הבניין המיועד ולהמשיך לבחון מיקום חלופי.

○        התחלת שיתוף הפעולה עם גופי האגודה (בעיקר חינוך) הייתה מאתגרת, וכעת נראה שהוא מתייצב.

○        הוצג חוסר בצוות ניהולי במכינה מה שגורם לבעיות בהתנהלות מולה ומול החניכים.

הוחלט : לזמן את מנהל מכינת הנגב לדיון מול שתי ההנהלות.

6. החלפת מורשי חתימה.

הוחלט : להחליף את אליסיה ליסוביה בדמיטרי מקרנקו כמורשה חתימה, בקבוצה א'.

7. קביעת מועד לאסיפה הכללית.

- הנושאים שהוצעו לסדר היום:

(1) מועמדים למועצת חינוך;

(2) מועמדים למועצת תרבות;

(3) הארכת קדנציה של יו"ר מועצת החינוך בשנה נוספת;

(4) הצגת מתווה מתקני הספורט.

הוחלט : לקבוע את מועד האסיפה הכללית ל-14.10 ולאשר את ארבעת הנושאים לעיל כסדר היום.

 

                                                   

 

חגיגה בטבע