יום שלישי, 26 במרץ 2024

עלון משמר הנגב מס' 2220



 





 

         מה בעלון

 

פייגלה זכרה לברכה – איציק בונים, עדי כספי, אדוה אאודה

פורים תשפ"ד

הפחתת ההתחממות  הגלובלית והאטה של משבר האקלים- רעיה וולקן ב"בית החם"

רועים כבשים...

ומגדלים (תפוחי) אדמה... מאור לוי

יריד המעשים הטובים

דדה הרב"ש האולטימטיבי – ראיינה: מרגלית

מי מכיר את הצעיר/ה – תמיר דמרי, אורי אלוש עורכת הפינה: ליאן גרופר

מסיפורי הגבעה הראשונה – ליל העשרים – מומוס

איור של אריה נבון

ביום שאחרי - יעקב וולפמן

פרוטוקול ועד ההנהלה 7-2024 מתאריך 11.3.2024 רשם: יו"ר אסף רוט

פרוטוקול מועצת חינוך מתאריך: 17.3.2024 רשמה: אופיר כהני

פרוטוקול ועד הנהלה אגודה קהילתית מתאריך 20.3.2024

נר זיכרון 15.3  -  31.3.

ברכות לחנה ויוני פרידמן להולדת הבת

ברכות לגלוריה ענבר, ליורם ואתי ענבר להולדת הנכד בן לארז ושני

ברכות לחנה ויוני פרידמן להולדת הבת

 

 תמונת השער: פורימון בהובלת הצופים

 

 

 

 

משמר הנגב / פורים תשפ"ד

לזכרה ולכבודה של חברתנו פייגלה צפורה כספי

ציפור קטנה שרה שיר תמיד

ואיזו אירוניה! היא סידרה לעצמה למות בפורים! האישה הכי מצחיקה בעולם צחקה עלינו בפורים.

ציטוט משיר של אדית פיאף אותה אהבה ושרה:

"אינני מתחרטת על דבר, לא שום דבר, בכלל לא על הטוב שעשו עבורי ולא על הרע הכל בשבילי אותו הדבר"

 

פייגלה נולדה בפולין בעיר בלכטוב ב- 1927. המשפחה היגרה לבריסל ועם פרוץ המלחמה ניסו לברוח לצרפת. דבר זה לא צלח והמשפחה חזרה לבריסל בה חיו בהסתר ותחת גזרות המשטר הגרמני.

כותבת פייגלה ל"יד ושם":

"את המלחמה עברתי בבלגיה שם הוסתרתי אצל זוג ממוצא בלגי-נוצרי שנתן לי מחסה חרף הסכנה ועל אף העובדה שביתם שכן ממש ברחוב סמוך למושב הגסטאפו. בעלת הבית העסיקה אותי בעבודות קלות, התחזיתי לבת כפרים שבאה לשרת בעיר. מעת לעת בקרתי את אמי עד שנעצרה ונשלחה לאושוויץ. הקשרים עם המשפחה  המסתירה נמשכו גם כן אחרי המלחמה ואף בקרתי אצלם עם משפחתי. אני מצפה מכם שתכירו בהם כחסידי אומות העולם".

הכרת התודה אצל פייגלה לכל דבר ועניין היתה דרך חיים!

בתיק שלה בארכיון מצאתי תעודת שחרור מעתלית ב- 1946 ותעודת מתיישב קבע במשמר הנגב מ- 1948.

ב- 1954 היא נישאת  לאיציק כספי ונולדות להם 3 בנות.

מאז שההורים נפרדו היא נושאת במרבית נטל גידול הבנות, בחום, באהבה, באופטימיות תמידית ובשירה בצרפתית ובאידיש.

במשמר הנגב היא בין אלו המבצעים כל מלאכה. לא מנהלת, לא חברה בוועדות היא בשדרת נושאי הנטל. היא מלטשת יהלומים. היא עובדת ברפת והיא עובדת בבית הילדים.

ושוב אידית פיאף:

"זה שולם נסחף נשכח לא איכפת לי מהעבר עם זיכרונותיי הצתתי אש"

פייגלה היא שחקנית במה, בחגים, באירועים, בהצגות וכך גם כן בחיי היום יום צחוקה המתגלגל מלווה בתנועות ידיים - גוף המדייקות לחלוטין את מסריה. והיא מספרת סיפורים אולטימטיבית.

ובטיולי הקיבוץ באוטובוס, בלילנד או סביב המדורה היא השחקן היא הליצן.

בקלסר שלה בארכיון הקיבוץ ישנה הזמנה לתערוכה "אין משחקים ילדותיים".

היא עובדת במחסן הבגדים, היא אסיסטנטית אצל רופא השיניים והיא עובדת במטבח! היא עומדת במטבח ומבשלת לאיטה, כל הקיבוץ ממתין לדיאטה היא עוברת היא חוזרת ושירה גדולה היא מזמרת.

ובין ובתוך אירועי החיים היא מתכתבת עם זכר השואה וזיכרון ילדותה, עם "יד ושם" עם יוצאי העיר בלכטוב, עם ארגון הילדים המסתתרים הכל בבחינת לזכור ולא לשכוח.

ופייגלה היא אחראית על דירת הקיבוץ בבאזל שבתל אביב והיא כותבת בעלון: "הדירה שלנו מאורגנת ומסודרת לאירוח חברים הזקוקים למקום לינה. לאחרונה גיליתי שאחת השמיכות העבות הוחלפה בשמיכה ישנה כמו כן נעלמו 2 כריות, כלי מיטה וכלל הציוד אינם ניתנים להחלפה. מי שלקח הציוד אנא החזירו באותה דרך מסתורית. בציפייה לשיתוף פעולה.   ובאותו עניין בעלון מ- 1988 כותבת העורכת: "אנשים אומרים לי תכתבי שהדירה של המשק מטופלת יפה. תכתבי שפייגלה על הכיפאק ואכן מגיעה לה מילה טובה על שיש לנו מקום כל כך מסודר ונוח ועל שהיא נענית לפניות החברים. הנה תחום שמטופל טוב וכולם נהנים ונשכרים".

פייגלה דאגה, שמרה וטיפחה הקשר לילדותיה למשפחותיהן ולנכדים בארץ ובחו"ל.

בשנים האחרונות השתלבה בבית גיל-עד באותו מרץ וחדוות חיים כאילו היא צעירה בעשורים.

נטע, רונית, עדי ומשפחותיכן הענפות זכרוה לטוב.

הציפור הקטנה ששרה וצחקה תמיד עזבה אותנו בפורים.

אינגלה שלאף מיין קינד – אינני מתחרטת.

 

איציק בונים

אמא,

 

96 שנים של חיים שלא תמיד היו קלים. אבל 90% חיוך ו- 100% אידישע מאמא.

כול מי שמכיר אותך יודע את אהבת השירה שלך.

כשהיינו קטנות סיפרת לנו שרצית להיות רקדנית, אבל לאמא שלך לא כסף אז רקדנית לא היית, אבל ראית את העולם כבמה במשחק ושירה והיית טובה בזה.

את הסיפורים מהעבר שלך תמיד העברת כסיפור חי במשחק שהביא אותנו לידי צחוק.

סאומיה, רוצות להגיד לך תודה ענקית על הטיפול המסור ב- 7 השנים בהן דאגת וטיפלת באמא באהבה.

צפור שיר תמצאי את מנוחתך בשלווה.

 

עדי

 

סבתא,

תמיד אמרתי שאת כמו חתול, שיש לך 9 נשמות.

כמה דברים עברת ולא משנה מה קרה לך, עברת אותו, תמיד, כמו גיבורה. אפילו את רונית הקפיצו מאנגליה פעמיים כי חשבו שנגמרו לך הבטריות. ואם לומר את האמת היה חלק קטן בי שחשב בתמימות שגם את זה תעברי כמו תמיד. אבל כנראה שהגיע הזמן שלך והפעם זה היה לך באמת כבר יותר מדי.

אז בצער רב, תנוחי על משכבך בשלום סבתא, ותמסרי ד"ש לאנשים שאנחנו אוהבים למעלה. ועם החיוך  שלך שחייכת תמיד, אפילו בסוף כשכבר בקושי היה לך כוח ולא וויתרת עליו ועל שמחת החיים שלך, עד הרגע האחרון.

תמיד נזכור אותך עם חיוך גדול ואמיתי מהלב.

אוהבים הנכדים.

 

אדוה  

 


 


   

 

 

פורים תשפ"ד

פורים החג השמח, השנה הדעות לגבי שמחה וצהלה היו חלוקות. הדעה שאין לוותר על החג השמח היה במחשבה על הילדים המצפים להתחפש ולשמוח.

תוכנית החג

ביום חמישי 21.3.24 -  גלגולו של משלוח

ביום שישי  22.3.24-   מסיבת פורים בחדר האוכל – משמר הנגב של פעם

במוצ"ש 23.3.24 – קריאת המגילה בבית בורוכוב

ביום ראשון 24.3.24 – פורימון חלל בהובלת הצופים

 

תודות על מסיבת פורים – משמר הנגב של פעם

צוות מסיבת פורים הנפלא בהובלת אוֺרי אלוש, דניאל גולדפדר, נמרוד שפיצר עינב דגני, הדר פרייברג. אתם תותחים ותודה שהרמתם כזו מסיבה!!! תודה שלא ויתרתם! גאים שיש לנו כאלה צעירים איכותיים תודה לצוות המופלא של הפאב: לוטן אדלטין ובנצו (בן עמי זולקוב) תודה לארבל פסל שתקלט (די.ג'י מספר 1 ).

תודה למתנדבים שעזרו  בעמדת הכניסה, בבר ובחיסול!

תודה שבאתם! ותודה למי שידו היתה בדבר.

אמן שנתראה רק בעתות שמחה, ושהשמחה תהיה מ ל א ה!   


 

תודות על פורימון חלל בהובלת הצופים

לסיכום הפורימון – תודה גדולה להראל אלימלך ויובל גלעד שניהלו את המפעל המטורף הזה לשכב"ג (שכבה בוגרת של הצופים), חלוץ דולפין, וכיתת תלתן על ההשקעה הבלתי פוסקת בחודש וחצי האחרונים לטובת הקהילה. ותודה לכם שבאתם ונהניתם אתנו.

חג שמח משבט איתן

 

תודה רבה מכל הלב לכל המארגנים של פורימון השנה. אירועי שיא של הקיבוץ שלנו הם אי של שפיות ויציבות עבורנו, ותמיד הם מלאים בכיף קהילתי שהיה נחוץ ונעים.

תודה להילה מגידוביץ שמנצחת על הכל מלמעלה באנרגיות גבוהות וגישה חיובית. לצופים הנפלאים בניצוחם של יובל וילק, אביתר דותן ורונן פרייברג ולכל שאר בעלי התפקידים  והמנדבים הרבים שאיפשרו ליום הזה לקרות. אתם כולכן וכולכם נהדרים.

נימרוד רפפורט

 

צוות הפורימון המתמיד: מאור סדון, אוסי ענבר חורי, דניאל גן אור  

 

 


 מסכות בגיל-עד



 

 

הפחתת ההתחממות הגלובלית וההאטה של משבר האקלים

שם ארוך למשבר מתמשך

רעיה וולקן, ד"ר רעיה וולקן תושבת משמר הנגב מזה כ- 14 שנים מעורבת בנושא איכות הסביבה של משמר הנגב והמועצה מאז הגיעה לחיות במשמר הנגב. למדה בטכניון שם הכירה את עומר בן משאבי שדה והיו חברים בו 20 שנה. את חייה המקצועיים עשתה במעבדות בגילת ועתה היא מנהלת את הפיתוח המדעי של החברה הכלכלית בני שמעון - דודאים.

ל"בית החם" המתכנס בבית מורשת הוזמנה לדבר, להסביר איך אפשר בפעילות אישית להאט את משבר האקלים שגם אם יש שמתכחשים לו איננו יכולים שלא להרגיש את החום העולה מדי קיץ, ובקיץ האחרון של 2023 נמדדו בארץ הטמפרטורות הגבוהות מאי פעם.

רעיה הדגימה במצגת ברורה מה יכולתו האישית של כל אחד בפעילות שאינה דורשת מאמץ רב להשפיע על האטה בתהליכים באקלים ההולך ומקצין בתופעותיו הגלובליות. 

העמדה של קהילת המדע IPCC גוף של כ- 2500 מדעניות ומדענים שראשית המשבר החל עם תחילת המהפכה התעשייתית לפני כ- 120 שנה, האנושות פולטת לאטמוספירה כמויות גדולות של גזי חממה, בעיקר פחמן דו חמצני המהווים מעין שמיכה שמונעת מהחום שעל כדור הארץ להתפזר לחלל לכן החום נשמר על פניו דבר הגורם להתחממות הגלובלית.

הדברים המרכזיים שיגרמו מההתחממות יהיו, מדבור באזורים נרחבים והקטנת היכולת לגדל מזון ב- 40-60 אחוזים, הפשרת קרחונים שתגרום לעליית פני הים ב- 1-3 מ', שינוי התנאים האלה מביא לנדידת מיליוני בני אדם (מעבר למלחמות האזוריות שגורמות אף הן לפליטים).

האפשרויות המעשיות שתלויות בנו כבני אדם וגם כאנשים שלא מעורים בתחום הן רבות. חלק מהפעולות המוצעות מפחיתות את פליטות גזי החממה (בעיקר גזי חממה הנפלטים משריפת מקורות אנרגיה מתכלים שמקורם בנפט ותוצריו) על ידי שימוש במקורות אנרגיה מתחדשים, וחלק מהפעולות משמרות ומשפרות קליטה של פחמן דו חמצני על ידי עצים ויערות עד.  מאה פעולות שונות דורגו באמצעות פרויקט DRAWDOWN  לפי מידת השפעתם על התחממות כדור הארץ.

במקום הראשון המאפשר לנו שינוי התנהגות הוא הפחתת בזבוז מזון. דבר שיכול להפחית משמעותית את פליטת הפחמן הדו חמצני. שליש מהמזון המיוצר בעולם מושלך כפסולת והוא תורם כ- 8% מההתחממות. בארצות בעלות הכנסה נמוכה הבזבוז נגרם בגלל אי יכולת לספקו בזמן או לשמרו.  מה לעשות? להכין רשימת קניות מסודרת, מעקב אישי על כמות המזון שאני ומשפחתי משליכים, לא להתפתות להנחות. אחד +אחד.

הבעיה, מזון מן החי גורם לפליטות גז חממה והצורך לברא יערות  כדי לגדל מזון עבור בעלי חיים. מה לעשות? הפחתה באכילת בשר בעיקר בקר וכבשים, יחד עם מניעת כריתת יערות ועקב כך הפחתה נוספת של פליטת הפחמן הדו חמצני. גם מעבר חלקי לאכילה צמחונית יכול להשפיע וכמובן לעודד בהטבות מס חברות העוסקות בתחליפים למוצרי בשר והפחתת הטבות המס לחברות המייצרות בשר.

במקום השלישי התורם למאמץ הפחתת הפחמן הדו חמצני נמצא בשיפור הבריאות וחינוך. בחלק ניכר ממדינות העולם אין חינוך של 12 שנים לנשים וגברים, לא בכל המדינות יש חינוך לתכנון המשפחה. בתי ספר זמינים למקום מגורים וחינוך חינם. השפעה על מקבלי החלטות  יכולים להביא להפחתה נוספת בפליטת פחמן דו חמצני.

במקום הרביעי – ניהול מערכות קירור. גזי HFC הם גזי חממה פעילים והחלפתם בגזים ידידותיים יותר עשויה להשפיע מאד, כמו גם אצירת הגזים ממקררים ומזגנים תעזור.

שיקום יערות טרופיים באזורי העולם בהם הם גדלים יסייע גם בקליטת פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. מה שנדרש הוא לטעת עצים מותאמים לצמחיה המקומית ולחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות במדינות בהן יערות אלה.

אנרגית רוח ע"י טורבינות יעזרו להפחתה נוספת. בפעולה זו מקדמים הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים במקום ממקורות מתכלים ומזהמים. כאן מוצע כמובן מדיניות של עידוד, למשל באמצעים כלכליים.  ואנחנו כתושבים צריכים לשקול את צעדנו בתבונה כאשר מתנגדים להקמת טורבינות מתוך שיקולי NIMBY  (לא בחצר ביתי) בלבד.

שימוש באנרגיה ממקור השמש באמצעות פאנלים סולאריים (במשמר הנגב השימוש אומץ בשדות ועל גגות מבני ציבור ובתים פרטיים). מוצע לשפר את יכולת ההולכה של חברת החשמל, אולי באמצעות הקמת חברת הולכה נוספת.  בנקודת זמן זו חברת החשמל הגיעה למיצוי יכולת הקליטה של אנרגיה ממקורות מתחדשים באזור הדרום.

החלפת תנורי הבישול הפועלים על פחם לתנורי בישול בטכנולוגיה נקייה. כ- 40% מאוכלוסיית העולם (3 מיליארד) משתמשים באנרגיית בישול ממקור עץ או פחם דבר המזהם את האטמוספירה, גם בפחמן דו חמצני. מטעם האו"ם הוקם ארגון לצורך שיפור וקידום מקורות בישול נקיים יותר. מה לעשות? להתנדב בעמותות וחברות המקדמות את הפתרונות בעולם.

ופעילות שאצלנו מובילים ב'מגדלים אדמה' ונקראת Silvopasture בפרויקט המדובר, שעיקרו שימור הקרקע מדלדולה ע"י שיטות של שילוב גידול  עצים, מספוא וגידול בעלי חיים. הפעילות הזאת משפרת את בריאות ותנובת הקרקע בשטחים החקלאיים.

נטיעת עצים באזורים לא פוריים מבחינה חקלאית יכולה לקלוט את הפחמן הדו חמצני ועצים אלה יכולים לשמש לתעשייה. לכך יכולה להתקיים יוזמה ציבורית וגם נטיעה אישית של עצים.

שיפור הבידוד של מבנים להפחת צריכה באנרגיה לחימום וקירור ע"י הכנסה לתקן והטבה עם חברות העוסקות בתחום הבידוד יעזרו אף הם משמעותית להפחתה בפליטות גזי חממה.

וגורם נוסף שמשפיע הוא התאורה במנורות ליבון היוצרות חום. החלפתן בתאורת לד LED  תפחית משמעותית את הפליטות. אפשר להשפיע ע"י קידום סבסוד של המדינה למעבר לתאורה זו וחקיקה מותאמת.

לסיכום: ניתן לעשות הרבה – ברמה האישית, ברמה האזורית, בשיתוף פעולה בין המגזרים, ברמת המדינה, ברמה העולמית. רק צריך להחליט שזה חשוב ושמשקיעים את המשאבים.

זה היה הסיכום של הרצאה מעניינת של רעיה המעורבת מאד בנושא גם אצלנו.

 

 

 


 רעיה ב"בית החם"

 


 

 רועים כבשים...

זו השנה השלישית שהכבשים של ידדנו הבדואי סאלמן אבו ראשד משאיל חלק מעדר הכבשים שלו לרעות בתוך המחנה בשטחי צמחיית הבר וצמחים שנזרעו במיוחד למרעה. מי שקיבלו את העדר המונה 30 כבשים (בהמשך יתווספו עוד 15 ) הם טלי ואורן ערן שישנו בלילה עם קבלתן למרעה אצלנו.

התחנה הראשונה החלה את מיקומה ב- 8.3.2024 באזור הלולים הישנים והבוסתן שלידם שם נבנתה מכלאה לשינה ומנוחת הכבשים ממכלאה זו הכבשים יוצאות למראה כשלחות הצמחים מתאדה ומאפשרת רעייה נכונה עבורן.

בהמשך המכלאה תעבור לבוסתן המטווח ממנו לאזור הזיתים והתחנה האחרונה תהיה בשורות הצמחים שבין מטע הרימונים.

לפני שנה הרעייה נמשכה 80 יום כמעט 3 חודשים). השנה משך הזמן שהכבשים ישהו במרעה המקומי יהיה כ- 5 שבועות. הרועה הוא שייקה אגמון שנהנה מכל רגע להיות בטבע ובקרבת הכבשים. מצב של  WIN   WIN   לשייקה, לכבשים, לאדמה שמדושנת מהכבשים ולבדואי... שכבשיו מקבלות טיפול VIP באדמת משמר הנגב. המקום מהווה אבן שואבת למשפחות עם ילדים ולעוד מתעניינים.

 

שייקה אגמון הרועה
 

 


 

                                  ומגדלים  (תפוחי)  אדמה....

חלקת "שבועות" שינתה פניה והפכה השנה לניסיונות גידול בחקלאות מחדשת שבסיסה פוריות הקרקע. צוות "מגדלים אדמה" שפועל בתחומי הקיבוץ ובין היתר בשטחים הפתוחים רואה בחיבור האדם לאדמה ערך חשוב. בחלקת "שבועות" זרענו חומוס, חיטה בגידול בעל (בחסות הגשמים), וגידול שלחין מושקה, תפוחי אדמה על כ- 2 דונם.

לימים, נקווה ליבול ותוצרת לטובת הקהילה שלנו שתימכר במחירים סבירים. מלבד התוצרת, פנינו לסיורים לחוגים שונים ביניהם ילדי בית הספר שיוכלו  לגעת בחקלאות ולהכיר מקרוב. כך בעצם נוכל ליהנות ממזון בריא תוך התייחסות לסביבה בריאה באדמה הטובה שסיבבנו בשילוב עם חינוך האדם.

 

מאור לוי

 

 שדה תפוחי אדמה בחלקת "שבועות"

 

 

יריד יום המעשים הטובים

רעיון היריד הגיע בתשובה ל"קול קורא" שיצא מעומתת רוח טובה דרך מועצת בני שמעון. במשך כמה שבועות הכינו ילדי וצוותי המרחבים בהובלתה של ענת כהן הררו מוצרים למכירה שהוצגו ביריד וכל הכנסותיו הועברו (על פי בחירת הילדים) לשיקום יישוביי העוטף.

היריד התקיים בשיתוף פעולה עם תנועת הצופים והיו פעילויות  נוספות לילדים.

הפעילות התקיימה ביום שלישי 19.3.2024 בחדר האוכל במקום על הדשא מאחר ומזג האוויר הגשום הכתיב מקום מוגן מרוח ומגשם.

המוצרים שהוכנו הוצגו על שולחנות ואווירת הפנינג הקיפה את כל הילדים והבאים לפרגן ולקנות ממעשי ידיהם של ילדי המרחבים. המוצרים: מחזיקי מפתחות בהשחלת חרוזים איכותיים, סימניות, עציצים מעיסת נייר, כדורי שוקולד ועוגיות חמאה בצנצנות עטופות ומקושטות, מעשי ידיהם של הילדים.

 כאן משלמים

וכאן בוחרים





                                   דדה, הרב"ש האולטימטיבי

                               ראיון עם סיום תפקידו

בתפקיד שנבנה ושינה את כינויו לאורך השנים, דדה עבר את כל התהליך עד למפץ הגדול של אירוע ה- 7 באוקטובר דבר שנצרב בכולנו והעלה את התפקיד לרמת חשיבות שאין כמותה – הביטחון האישי של חיים ביישוב קטן.

בשבוע שעבר נפרדו  בבית בורוכוב מדדה עם סיום תפקידו באירוע שריגש אותו מאד והשיחה איתו היתה עדיין תחת רישומו.  דדה מודה לכל מברכיו שהשתתפו בו וכן תודה לוועדת ביטחון על ארגון אירוע הפרידה מתפקידו. השאלות שנשאלו סבבו את כל תקופת תפקידו.

מהו תפקיד הרב"ש?

רב"ש – רכז ביטחון שוטף, תפקידו לדאוג לביטחון הקהילה. לשמירה, למרכיבי ביטחון: מקלטים, מצלמות, גדרות, דרכים סביב גדר היישוב, שכל אלה יהיו תקינים יפעלו ולא יהיו פרוצים. אם יש תקלות לתקן אותן. אם יכול עושה זאת בעצמי ואם יש צורך מזמין בעלי מקצוע.

כמה זמן מלאת את התפקיד?

כמעט ארבעה עשורים. משנת 1987. בזמנו קראו לתפקיד רבש"ץ – רכז ביטחון שוטף צבאי. זו ההגדרה של הרכזים בעוטף עזה גם כיום כי הם כפופים וממונים ע"י הצבא.

את התפקיד קיבלתי מהצבא שבחר לפי קריטריונים את ממלא התפקיד. לאחר תקופה כל הרבשצים הפכו להיות תחת אחריות וכפופים למג"ב והמשטרה. השכר הועבר לקיבוץ בתקופה שלפני ההפרטה. בשנת 2002 המשטרה שינתה את ססטוס הרכז והתפקיד היה התנדבותי והופסק תשלום עבורו. וכל יישוב היה צריך לממן אותו וזה נמשך עד היום.

 

מי היו השותפים שלך בתפקיד?

בתחילת פעילותי בתפקיד הקשר היה עם מזכיר הקיבוץ לא היתה ועדת ביטחון ויחד הוחלט מה נדרש כדי לדאוג לביטחון ביישוב: גדרות, שערים וכו' וכמובן בשיתוף קב"ט (קצין ביטחון) של המועצה שעזר בהקמת הגדר ביישוב. הגדר היתה לא מותאמת לצרכי הביטחון. השערים נסגרו עם מפתחות, לא היתה תעלה סביב הגדר. מי שהקציב מרכיבי ביטחון היה גם משרד הביטחון. הגדר הנוכחית נבנתה עקב פריצות וגניבת טרקטורים ורכבים. בעקבות המשך הפריצות הצעתי לחפור תעלה סביב הגדר ויישובים בסביבה קיבלו מכך השראה. התעלה מנעה כמעט 99% מגניבות הרכבים.

לפני יותר מעשר שנים כשהוקמה אגודת המתיישבים במשמר הנגב פעילותי התקיימה במסגרת האגודה והקשר היה עם יו"ר ומנהל האגודה.

לפני כשנתיים הוקמה ועדת ביטחון שדנה בכל הנושאים והרעיונות איך לשפר את הביטחון ביישוב וזה מהווה פורום רחב יותר להחלטות.

 

מה היה תפקידך בצח"י – צוות חירום יישובי?

תפקידי בצח"י- נציג הביטחון. במקרה של אירוע ביישוב לדוגמא: חדירת מחבלים, לדאוג שכיתת הכוננות תבודד את זירת האירוע וכנ"ל אם יש נפילת טיל בתוך היישוב. ובשער הראשי תהיה חוליית חבירה שתפקידה להוביל את כוחות הביטחון המגיעים ליישוב בעקבות האירוע. מרגע זה כוחות החבירה  לוקחים אחריות על זירת האירוע והטיפול הוא תחת אחריותם. וכפי שכבר ציינתי דואג  לתקינות המקלטים ופתיחתם לקליטת התושבים בזמן אזעקות.

 

מה היו הקשיים  ואיך התגברת?

לא היו קשיים של ממש לבצע ולדאוג למרכיבי הביטחון הנחוצים. גם אם היו קשיי תקציב לבסוף בוצעו.

 

מה נדרש בתפקידך כדי שהקהילה תתפקד באירוע 7 באוקטובר?

כבר לפני ה- 7 באוקטובר הוחלט בוועדת ביטחון להפריד בין שתי הפונקציות: מרכיבי ביטחון ונושא כיתת כוננות ופעילות מול כוחות הביטחון – משטרה וצבא. הוחלט שרועי  גלעד עוסק בכיתת הכוננות והקשר עם המשטרה והצבא ואני מטפל במרכיבי הביטחון: מקלטים, מצלמות, גדר, שערים.

ב- 7 באוקטובר הדבר נפל עלינו לא מוכנים כלל. שמענו כמו כולם. בשעות הבוקר כשהאירוע התרחש זרמו אלי טלפונים מקב"ט המועצה, המשטרה וכל כוחות הביטחון והודיעו לי לפתוח את המקלטים כי יש אירוע גדול ואז רועי גלעד גייס אנשים מ'המתמיד'  והם היו בשער. אמרו לנו לסגור אותו ולפקח על הנכנסים ליישוב והתחילו לארגן שמירה 24/7 כל זאת דרך ועדת ביטחון. הוקמה כיתת כוננות מאנשי 'המתמיד' הם קיבלו ציוד: נשק, מכשירי קשר, קסדות, אפודים. המועצה דאגה לכך. הצבא גייס חיילים שעזרו בשמירה בשער וכמובן התושבים שיש לציין את התנדבותם. לא היה שום סירוב כולם רצו לתרום ולהתנדב על כך כל הכבוד.

כשהמצב קצת נרגע ועד האגודה החליט לאחד מחדש את התפקידים כך שאדם אחד ימלא את נושא השמירות, אחריות על כיתת כוננות וקשר עם הצבא והמשטרה וגם טיפול במרכיבי ביטחון, והודיעו לי שאני מסיים את התפקיד.

 

איך אתה מסכם את התקופה בתפקיד?

מאז שאני זוכר את עצמי בתפקיד הטלפון שלי לא כבה 365 ימים בשנה. כל הקריאות השייכות לנושא או חשבו שאני מטפל בו כמו כבאות, כלבים משוטטים הכל הגיע אלי. סך הכול היתה תקופה מאתגרת.

אני רוצה לאחל לוועדת ביטחון שתצליח לקדם את תוכניותיה,  לרועי גלעד שאני סומך עליו מאד שיהיה לו בהצלחה. סמדר כיו"ר הועדה עושה עבודה מצוינת בדאגה לביטחון בכל נושא השמירה והמשך בהצלחה. תודה על קיום התקשורת המידית המאפשרת מידע נגיש ומהיר.

ראיינה: מרגלית

 

 


  בנותיו, עינב ומיטל כותבות לאביהן:

 אבא וסבא יקר ואפשר גם דדה של כולנו...

 אנחנו מציינים היום סיום של פרק משמעותי וארוך בחייך, 38 שנים בהן היית סמל לשקט וביטחון לאנשי משמר הנגב.

בערב הזה, כולנו משבחים ומפרגנים לך על עשייה רבת שנים, מתוך הוקרה והכרה אמיתית לעשייתך עבור ביטחון  התושבים והקיבוץ. אולם, אנחנו,  כבני משפחה, יכולים  להעיד יותר מכל על המשמעות של לחיות  עם אדם כמוך שכולו נתינה אין סופית לתפקיד. מתוך שליחות ואחריות מעוררות השראה.

עשרות שנים שמענו את צלצולי הטלפון  בלילות, בשבתות ובחגים. שמענו את השיחות ואת הדאגה  שלך לביטחון  התושבים והרכוש ובעיקר נחשפנו למחויבות יוצאת הדופן שלך לתפקיד.

לכל אירוע, גם השולי ביותר, הקפדת להגיע במהירות ולטפל  במקצוענות, כמו שרק אתה יודע.

אבא וסבא יקר שלנו, אחרי שנים ארוכות, הגיעה העת להניח לדור הצעיר להמשיך את דרכך המוערכת והמקצועית. עבורך זה הזמן לנוח, לטייל וליהנות עם רעייתך  היקרה ואתנו  משפחתך, הילדים והנכדים.

בהצלחה בהמשך ושתזכה בע"ה לאריכות  ימים בבריאות איתנה ובשמחה.

 אוהבים אותך מאד    

 



 

 

 מי מכיר את הצעיר/ה?

 תמיר דמרי


גיל: 21

של מי אני? הבת של דורין ואיתן דמרי

מה עושה היום? אני מדריכה בחינוך החברתי של כיתת נחניאלי.

מה התוכניות לעתיד? אני מתכננת לעבוד בקיבוץ עד סוף השנה ואז אני טסה לדרום אמריקה.

מה את הכי אוהבת בקיבוץ? אני הכי אוהבת בקיבוץ את חגיגות יום העצמאות, זה תמיד הטקס הכי יפה ומושקע והמסיבה הכי טובה שבאה אחרי.

  

אורי אלוש


גיל: 22

של מי אני? בן לנעמה וג'רר אלוש, נכד לרותי ואלכס רוזנבלום, נין לשלום וחיה אור.

מה עושה היום? מאבטח במשרד הביטחון.

מה התוכניות לעתיד? לטייל וללמוד.

מה אתה הכי אוהב בקיבוץ? שבילים בקיבוץ הישן.

 

 

 עורכת הפינה – ליאן גרופר

 




 מסיפורי  הגבעה הראשונה -  ליל העשרים

"ליל העשרים" : ספרו (1976) ומחזהו של יהושע סובול ( 1990 ): חבורת צעירים, ערב העלייה על הקרקע עושה את חשבון נפשה.

    תמיד  סיקרן אותי  לדעת מה נאמר אצל חבורות, כשלנו, לפני צעדים מכריעים בחייהן ובפרט, בעתות משבר. לא את המילים, אני מבקש אלא האווירה. מה הייתה בגדוד העבודה כאשר אלקינד וחבורתו הודיעו על פרישה וחזרה לבריה"מ? כאשר קבוצת 'אבוקה' שבעמק בית שאן התפרקה? או  'אפעל', הקיבוץ העירוני הראשון? האם היה ליל עשרים ב'קדמה', ערב פירוקה? או שמא נמוגה ללא אומר? ובמצודת בורוכוב  כאשר נתבשרה שחבריה מועמדים לעלייה על הקרקע בנגב?  נאמר לי שבארכיון שלנו מצויה מחברת הפרוטוקולים ואע"פ כן אני  מנחש את הנאמר, את הספקות לגבי  כוחה של החברה לעמוד במשימה... ואולי אמצא דברים   על הרצון לצאת מן  הניוון שהייתה נידונה אם תישאר בכפר סבא, בת יחידה למפלגה שהיה לה רק קיבוץ אחד? עובדה היא שמצודת בורוכוב על ותיקיה המעטים, על תחלופי אוכלוסייתה, על צעיריה שנענו לקריאת הנוער הבורוכובי להגשים  לפני תום לימודיהם ועל מסת העולים החדשים שלא שיערו לקראת מה הולכים, אוחדה מעשה שידוך של  הקיבוץ המאוחד עם הכשרת, חפצי-בה.

מכאן ואילך  מתחיל ה"ואלה תולדות", "אלה קורות" שלנו.  בנקודה  גופא, הרכב האוכלוסייה השתנה בהתאם לנסיבות, להוראות המוסדות ובפרט, בהתאם למקורות פרנסה – עבודה בקו המים לנגב- ואף ראשיתו של מפעל מלאכה – תפירת שמיכות פוך. כך נמצא שעם חיסול המשק בכפר סבא, שובם מגבעת ברנר  של רוב עובדי עבודת חוץ, נמצאנו כולנו  בבית. בית? זר לא יבין שלא מדובר במבנה - ולו רק  צריף דל – אלא   דווקא  הגבעה הקרחה, סחופת רוחות, מוקפת גדר תיל. תחושת בית? לא אצל כולם.  המתח ובעיקר אי ההבנות בין שני הגופים הלכו וגברו. בתווך, קומץ הצעירות  ממצודת בורוכוב שידעו  לטוות  קשרים בין  שתי ההוויות, הציפיות השונות.  היה גם ניסיון מגומגם: ברשימה בעלון,  יאירקה  ( מגרעין חפציבה) תוהה אם ימצא קשר לעולים החדשים.  קיצורו של עניין: המשבר הילך בחצר כמו רוח רעה.

לפיכך, התכנסנו, ערב אחד,  בצריף הדרומי, החדר האמצעי, שכן למחסן הבגדים. המונח תיסכול  עדיין לא יצא מחידושי האקדמיה ללשון  אך הוא  היה נוכח, מוחשי. גם "יפי הבלורית והתואר" טרם נכתב   אך "הם" ו"אנחנו" היו לנושא ולנשוא של השיח.  אמר ש. שלמד פעם לטינית ויוונית עתיקות בתיכון: שעורי עברית ? – אין.

אמר ז. ש'' שהחל, פעם, לימודי אגרונומיה: רק "הם" נוהגים ב- 4D.

אמר ש. שרכש ניסיון בנהיגת עגלות אצל  האיכר הבלגי שהחביא אותו. רק "הם" נוהגים בזוג הפרדות.

אמרה ט. שכל ילדותה עברה עליה ברכיבה על אופניים בחוצות עירה: סיבוב על סוסתו של המוכתר? תחלמו!

אמר י. שכבר ידע פרק באימון צבאי בסיסי: אמת, "הם" העבירו  לנו  את אימון הפרט אך  כאשר  צריך להטמין  משלוח נשק מן "ההגנה". "הם",- כלומר  המא"ז – מכריזים על עוצר, תרתי משמע, ועלינו נאסר  לצאת מן הצריפים.  וכשבא בן גוריון .....

נכון, קראו מכל עבר, "הם" הסתגרו  אתו ופמלייתו בחדר האוכל ואנחנו עמדנו בחוץ כמו  עניים בפתח.

רצתה לומר ל. ששרה כל כך יפה באידיש  והותירה  הורים  חולי געגועים...  וקולה נשנק.

ואמר צ. שידע היכן מוקדי הכוח: נפנה לתנועה, נדרוש לעבור, כגוף אחד, כגוף אחד הדגיש, אל קיבוץ ותיק, נקבל שם את ההכשרה הנאותה ואז...

אמר הרשע:  "הם" ירוצו אחרינו, יתחננו שנשאר,...

צריך להתארגן. קבע החכם, לבחור מוסדות, לאתר מי לנו  ומי לצרינו .

ואמר שאינו יודע לשאול: נעזוב ונקים קיבוץ חדש? ומה יקרה אם  הבנות שלנו תלכנה עם  בני הקיבוץ ההוא?

לא עוזבים ולא בטיח אמר התם  כי ידע כבר עברית מדוברת והוסיף בידענות: הבית הוא כאן, בין  תל שריע לגבעות גורל.

 מושג ה"בית" התגנב לשיח, קצת מהוסס, רועד, כלהבה הקלושה בעששית, קשה להגדרה, לאיתור טיבו.

האמת ההיסטורית, פרוזאית יותר. נוכח המשבר היה מי שהזעיק את מוסדות התנועה. ערב אחד הגיע מזכיר הקיבוץ המאוחד דאז מלווה באיש ועדת הקליטה. אכן, היינו  מכונסים בחדר בצריף, "הם", בחדר אחר. השיחה שלנו התנהלה , ברובה באידיש. שמעו אותנו, הלכו  אל מי שהלכו . דברו, שם, עברית, הסבירו אולי שסוד הצלחתו של הקיבוץ הגדול והגדל, פתוח לכל, אינו באוויר הפסגות של "לנגב ולשגב" אלא בהתנסות מתמדת.   

למחרת, קמנו לפני  הנץ השחר  ונסענו לעבודה בקו המים לנגב.                             

 

      מומוס

  

 


 איור של אריה נבון

 

 

         ב י ו ם     ש א ח ר י

 

יותר ימנים, יותר מיליטנטים, יותר גזענים.

המילים האלה אינם שלי אלא של הסופר דוד גרוסמן והופיעו בכתבה שפורסמה בתום השבוע הראשון של המלחמה בעזה. הם מאפיינים לדעתו את הציבורים שתמכו מראשית שנת 2023 בממשלת הימין על מלא, ובשוך הקרבות ביתר שאת. אני מצדי הייתי מוסיף: יותר דתית ויותר לאומנית. יותר דתית: די לצפות בערוצי הטלוויזיה השונים כדי להיווכח, מנחי כל התוכניות בערו ץ 14, משתתפי הפאנלים השונים, מרואיינים, וכי"ב. הלאומנות עם הסממנים המאפיינים אותה: קדושת האדמה ( "שלנו היא מהנהר עד לים כולל רצועת עזה"), רוממות האומה (עליונות יהודית, "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה"), סגידה למנהיג. לבעלי תודעה היסטורית מינימלית, זה חייב להזכיר משהו!

בתקשורת כשמדברים על "היום שאחרי", מתכוונים לרוב  בעתידה של רצועת עזה. לא פחות מאתגרת לדעתי השאלה מה יקרה ביום שאחרי בחברה הישראלית. בדומה לטלטלה שעברה על ישראל בתום מלחמת יום הכיפורים, גם במלחמה הנוכחית, אפילו כשהתותחים עדיין רועמים, מדינת ישראל לא תהיה אותה מדינה כפי שהיתה בשישה באוקטובר. השלטון, כל שלטון, תמיד קורא לאחדות, אחדות מאחורי המנהיג. במאבק על הדמוקרטיה מראשית ינואר 2023, הסיסמה היתה "עם אחד אנחנו", מה שלא מנע מהשלטון ושופריו לפלג ולשסע. אחרי השבת הארורה הופיעה הסיסמה המתבקשת "יחד ננצח" ובערוץ 14 מוסיפם "בעזרת השם". בעת צרה, יש לצופף את השורות! אין ימין ואין שמאל מרעיל הבארות, אין דתיים וחילוניים, אשכנזים או מזרחיים. האיחוד הקדוש! אולם מתחת לפני השטח הגחלים רוחשות. החלטת בג"צ הפוסלת את חוק היסוד המבטלת את עילת הסבירות היתה קריאת השכמה למחנה הימין. לא כולם ישנו. הרוטוויילר לוין ורוטמן שנעלמו ונאלמו במשך ארבעה חודשים לא מתכוונים לוותר על הטרף. מן המנהרות שחפרו כדי למוטט את הדמוקרטיה, לא ירחק היום ויגיחו מן הפירים כדי להשלים את המלאכה!

היה נדמה, בשבוע הראשון למלחמה, שנתניהו ילך בעקבות כל ראשי מערכות הביטחון וגם הוא יסיק את המסקנות המתבקשות מהכישלון המחריד. ולא, זה לא קרה. מהר מאוד הוא התעשת, גייס את מכונת הרעל והסיט את החיצים אל הרמטכ"ל כך שהוא עצמו והמערכת הפוליטית שהוא עומד בראשה ינוקו מאחריות ומכל אשמה למה שקרה בשבעה באוקטובר. הרי אין ספק שכל המערכת הצבאית כולה נושאת באחריות  על המחדל. אבל לא פחות נתניהו אחראי על קריסת הקונספציה של המזרח התיכון החדש נוסח ביבי: שלום אזורי עם המדינות הסוניות ממצרים עד סעודיה והתעלמות מחמישה מיליון פלסטינאים שבעזה והשטחים הכבושים, חיזוק החמאס כדי להחליש את הרשות הפלסטינית ולהביא כאוס בכל הגדה המערבית כך שהברירה היחידה תהיה השתלטות בצורה זו או אחרת על כל השטח לשביעות רצונם של השותפים הקיצונים והמשיחים בממשלתו. ויבוא שלום על ישראל!

 בינתיים, המלחמה נמשכת ואין לצפות שלאורך חודשים ארוכים האחדות המיוחלת תחזיק מעמד. על הכעס של השבעה באוקטובר והזחיחות של השמונה באוקטובר מצטרף עכשיו התסכול מהמצב וממהלכי הממשלה. ההיסטוריון פרופסור דוד אוחנה כתב במכתב גלוי לראש הממשלה ב- 24.11 בזו הלשון: "מגיעה שעה בחייה של אומה, אדוני ראש הממשלה, שבה על מנהיגה להתעלות מעל חילוקי דעות פוליטיות... להניח את המפתחות על השלחן... צפוי שלא תודה במעידה או בהערכה לא נכונה של המצב ערב 7 באוקטובר, אך אני פונה אליך שתבהיר בנאום  לאומה כי אוזניך כרויות, עיניך פקוחות וליבך חרד לעצם האפשרות של מלחמת אזרחים ושל הפגנות אלימות העלולות לפרוץ בתום המלחמה... אולם המשך שלטונך יוביל בוודאות להפגנות אלימות שאותן יובילו חיילים משוחררים, אלמנות, יתומים, קרובי חטופים שלא שבו, ומאוכזבים רבים במחנה הימין. הפגנות אלה עלולות לגרום חלילה למותם של חפים מפשע ולקרע חברתי נורא".                                                                                            

אחדות? מקסם שווא! כאשר המלחמה מתארכת והממשלה מטבע הדברים חייבת לתפקד ומחליטה החלטות החורגות מהקונצנזוס, ואין לצפות מהאופוזיציה שתחריש. הממשלה מעבירה בכנסת תקציב מופקר, ראש הממשלה מנהל מאבק עיקש כדי להימנע מלהחליט מי יהיה הגוף שישלוט אזרחית על רצועת עזה כי הוא לא רוצה להעלות על דל שפתיו את המילה רשות הפלסטינית, החלטות ממשלה עם תמיכה אוטומטית של 64 אצבעות, מנויים פוליטיים ודיונים עקרים בוועדות הכנסת כי המשמעת הקואליציוני לא מותירה ספק באשר לתוצאות ולא חשוב מה הנושא וכי"ב. גם אחרי המלחמה התהום המפרידה בין ישראל הליברלית לבין זו המשיחית נשארת בעינה כשאבן הנגף היא עתידם של השטחים, הרשות הפלסטינית ושתי מדינות לשני עמים מול ארץ ישראל השלמה. אי אפשר לברוח מכך ולא יעזרו כל קריאות האחדות. ימים לא פשוטים מחכים לנו. בעיית השטחים היא גנגרנה שמזהמת את החיים הציבורים בארץ ומאימת להרוס את כל הגוף!

שבת חג ומועד.

אחד העם, סופר והוגה דעות של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 הוא זה שתבע את המשפט הידוע והפרדוקסלי: "יותר משישראל שמרו על השבת, השבת שמרה על ישראל". אם נאמץ לרגע, ורק לרגע  את גישתו של אחד העם, יש לפטר לאלתר את השבת מתפקיד השמירה על ישראל. היא כשלה ב-1973 וכשלה בשנית ב-7 באוקטובר. אין שום סיבה ביטחונית, אבל ממש  שום סיבה שהסד"כ (סדר הכוחות) יהיה שונה בשבת מאשר בכל ימות השבוע. הרי התצפיתניות, היושבות מול המסכים ביחידת בקרת אוויר (יב"א) ויחידות נוספות כן מאיישות את מקומן 24/7  והכוחות שאמורים לשמור על הגבולות ועל חיי האזרחים יעשו זאת ארבעה ימים שלמים בלבד, בשבת יאכלו חמין בבית ובימי שישי וראשון יהיו בשטח חצאיי ימים בלבד. חיילים צריכים להתרענן, לפגוש את המשפחה ואת החברות/חברים שלהם, אבל אלוהים חשב על זה וברא שבעה ימים בשבוע למטרה הזאת! אני מקווה שהרמטכ"ל בתחקירים שלו על תחילת המלחמה ייקח את הדברים בחשבון ויוציא את המסקנות המתבקשות. מי שלא לומד מההיסטוריה...וגומר!

העובדה שעל כוחות הביטחון להיות ערוכים לכל תרחיש כל ימות השנה אין חולקים. אחד העם כתב את דבריו לפני  למעלה ממאה שנה. הוא חווה את החיים היהודיים של השטעטל, העיירה היהודית במאה ה-19 במזרח אירופה. שם, כמו במלאח המרוקאי או בחודריה הספרדית לשבת היה תפקיד מאחד. אבל לא רק היא: גם החישוקים הקהילתיים והעין הבוחנת של השכן. אבל לטעמי בעיקר שמרה על ישראל העובדה שהיהודים חיו בשכונות נפרדות, בגטאות מרצון או בלית ברירה. הגטו שמר על ישראל ועל היהדות! כשבודדים החלו להתפרנס ולהתגורר בערים הגדולות, הם נחשפו לאורח חיים אחר לגמרי. הם זנחו את בתי המדרש וגילו את האוניברסיטאות, כשהרימו את עיניהם מדפי הגמרא, השתחררו משינון המקורות ומוויכוח עקר על קוצו של יוד, היתה התפרצות של יצירתיות ופריחה של הגאוניות היהודית בכל תחומי החיים, בתרבות, בפילוסופיה, במדעים, במסחר ובעסקים. לשבת לא היתה עדנה עוד וחיוניותה עברה מהעולם.  

אבל קוראים יקרים, אל יאוש! לא אלמן ישראל. אם השבת לא מסוגלת לשמור על ישראל, עומד מוכן קו ההגנה השני. שר התקשורת הדגול שלמה קרעי קבע שתלמדי הישיבות מגינים על ישראל יותר מאשר החיילים, אז אפשר להשמיע צפירת הרגעה! ולבסוף נשאר לנו הנשק האולטימטיבי: התורה הקדושה!

ימין שמאל ימין, ימין, ימין על מלא.

גדעון סער ומפלגתו נפרדו מ"המחנה הממלכתי" של בני גנץ. זה לא זעזוע גדול במפה הפוליטית. "התקווה החדשה" או בשמה החדש "הימין הממלכתי" חוזר למיקומו הטבעי ובכך מתבהרת תמונת הגושים לקראת ההתמודדויות העתידיות או כמו שכתב דוד גרוסמן וצוטט בתחילת הכתבה הזאת: המדינה נעשית יותר ויותר ימנית. היות ושמאל וימין כבר לא נבדלים ביניהם בהשקפת העולם החברתית או הכלכלית, התחום העיקרי הקובע לאיזה מחנה אתה משתייך הוא ההתייחסות לעתיד שטחי הגדה המערבית וקיומה של "הרשות הפלסטינאית" כשבימין המניעים הם דתיים עד משיחיים. גדעון סער הבהיר לאחרונה בריאיון שנתן, את עמדותיו בצורה ברורה: לא לפתרון שתי מדינות ולא מדינה דו-לאומית. תרגום חופשי: או טרנספר בצורה זו או אחרת של 5 מיליון פלסטינים או מדינת אפרטהייד עם זכויות מוגבלות למעוט הערבי.  זהו החזון המשותף לכל הימין. מול הגישות האלה, יש מחנה שמחפש פתרון לקיום שתי מדינות שיחיו בשלום זו לצד זו. בדיכוטומיה הזאת, אין דרך אמצע. מכאן שאין מרכז פוליטי אמיתי. אם בשנה שחלפה, בעת המאבקים על המהפכה המשטרית עוד אפשר היה להשתעשע על חלוקת הארץ בין מדינת יהודה לבין מדינת ישראל השפויה, קריאה מדויקת יותר של המפה הסוציולוגית, החברתית והפוליטית לא מותירה ספקות רבים לגבי השאלה לאיזה כיוון נוטה מדינת ישראל. בני הדור שלי שחלמו והגשימו ציונות פרגמטית הלכה למעשה ולא בסיסמאות בלבד רק יכולים להתבונן במבט נוגה על דמותה הנוכחית של המדינה ויכולים לשאול האם לזה פיללו. בני הדור שלי יכולים להיות רגועים: באשר לעתיד מובטחת להם חלקה בגבעה השלישית, מול רהט, בין החברים עם סיפוק גדול למה שהוקם והוגשם והחמצה גדולה לא פחות לנוכח מה שנפרם.  דור הנכדים שלי כבר ימצא את הדרך לחיות במדינה שפויה, אולי "על נהרות בבל" המודרניים. אני חרד רק לדור הילדים שלי שיהיה עליהם להתמודד עם שקיעתו של החלום הציוני כפי שהיכרנו אותו עד לאחרונה והעננה המרחפת מעל הבית השלישי.

אופטימיות.

מושג ארכאי שכמעט יצא משימוש. נשמע לאחרונה בשנת 1993. אנשים תמימים עוד חושבים שתהיה לו עדנה מחודשת אחרי הכאוס והאירועים שיתרחשו בעקבות הסתלקותו מהשלטון של נתניהו. תמימים כבר אמרנו? מעכשיו יש לומר וצר לי לבשר: אופטימיות 0UT, "עם ישראל חי", "מי שמאמין לא מפחד" IN.

 

יעקב וולפמן

 

הזכרתי בכתבה לפני חודשים אחדים את הספר "אפירוגון" (Apeirogon) על המציאות העגומה בשטחים של הגדה המערבית. הספר בינתיים יצא בתרגום עברי בהוצאה "תולעת ספרים". 90 ₪

                                                                                                                                                           

 

 

 פרוטוקול ישיבת ועד ההנהלה מס' 7-2024 מתאריך 11/03/24

נוכחים:, דורית גזית, רן אלעזרי, אלי רותם, תומר רכטמן, אליסיה לוסיביה, חגי יסעור, גיל פוגל, נמרוד רפפורט,

חסרים: מעין גלקר,

מוזמן קבוע: אפרים סוחמי- יו"ר ועדת ביקורת.

מוזמנים:

סדר היום

1 . אישור פרוטוקול קודם.

2 . עדכון מהנעשה בקהילה – אליסיה – 10 ד'

3 . עדכון מהנעשה באחזקות – תומר – 10 ד'

4 . עדכון מהנעשה : תהליכים – אסף – 5 ד'

5 . ניהול פרישה משמר הנגב – דיון ואישור

החלטות

1.      אושר פרוטוקול קודם

2.      עדכונים שוטפים מאליסיה – כניסה לתפקיד של חניתה (רווחה) – דברים בתחילתם ונראים טוב. סיעוד, עם טליה גבאי נבנית תוכנית יעדים. יש לנו עוסית חדשה שגם היא בשורה טובה, אושרה תוכנית קליטת המכינה בקלפי, יוצאים לדרך.

3.      עדכונים שוטפים תומר – שיוך דירות – רמ"י לקראת סיום עם יישובי העוטף – נראה שאנו חוזרים לשולחן מבחינת רמ"י, נסתיים תהליך החלטות מול הציבור וזמן הערעורים עבר, שאלות שעלו מהציבור לובנו וחלק מההערות נלקחו לביצוע, אנו בשלים לגשת לשלב הסיכום, נקיים אסיפה נוספת להסברה ומשם נעבור לקלפי הצבעה. הושלמו גם הסכמי העקרונות של קרן התשתיות ודמי כניסה – אנו נקבע מועד בו שני אלו יועברו לדיון ציבורי.  הלו"ז העקרוני הוא לסכם את ההצבעות עד פסח. בהקשר של הנה"ח – ממשיכים לטייב ולייצב את המערכת. סקירה קצרה על העסקים ועניינם – יורחב בדיון קרוב על התוכנית העסקית.

4.      עדכונים – אסף - בחירת יועץ חיצוני לליווי תהליך הסכמות בהקהילה בנושא אורחות חיים \ חברות בקיבוץ, לאור הקול הקורא שפורסם – ראיונות ביום ראשון עוד שבועיים, במטרה לסכם על יועץ עד סוף שבוע הראשון של אפריל. צוות בחינת אורחות החיים בקהילה, הגישו פנייתם: גיל פוגל (כנציג הנהלה), יורם ענבר, ליאת לוי פקציארז, עירית כרמי דגני, ענת ברגר, אלדר פרץ,– אנו נשלמים לצוות נציג הנהלה נוסף וכן נציג הנהלת האגודה במטרה לצאת לדרך עם היועץ כבר באפריל. מבנה ארגוני – מנהל אשכול שירותים – הוחלט יחד עם האגודה לצאת לגיוס מנהל אשכול שירותים (שיוגדר כסגן לאליסיה) במימון משותף יחד עם המועצה להשלמת המבנה הארגוני התומך עליו הוחלט בעבר. קרי – אשכול תשתיות, חינוך, רווחה ושירותים.

5.      אושר נוהל הפרישה המצורף מטה על ידי ההנהלה ללא מתנגדים, מנהלי הקהילה  יחד עם משאבי האנוש, מנהלת הרווחה יחלו לעבוד ברוח נוהל זה.

6.      קובץ החלטות נדרשות - צופות עתיד מצורף מטה

 


 

רשם: אסף רוט – יו"ר משמר הנגב.

 

מרץ 2024

נוהל פרישה מעבודה- קיבוץ משמר הנגב

אחריות ליישום הנוהל: משאבי אנוש

מטרת הנוהל:

מטרת נוהל זה הינה להסדיר את תהליך היציאה לפנסיה לחברים שעובדים בענפי הקיבוץ,  אשר הגיעו לגיל פרישה. זאת לאור ההבנה כי פרישה מעבודה היא תהליך שינוי משמעותי ולכן נדרש תהליך מובנה המאפשר לחבר ולמקום העבודה להסתגל ולהתארגן לקראתו.

גיל פרישה:

נכון להיום, גיל הפרישה מעבודה בקיבוץ הינו 67 לגברים ו- 65 לנשים. גיל הפרישה יכול שיתעדכן בהתאם להסדרי הפנסיה של הקיבוץ. מעבר לגיל הפרישה, אין על החבר חובת התפרנסות. במועד גיל הפרישה, חבר/ה יסיימו את עבודתם, אלא אם הענף ומנהל/ת הקהילה, יחליטו אחרת.

העסקת עובדים מעבר לגיל פרישה:

נוהל זה יהיה כפוף לנהלי העבודה הנהוגים בקיבוץ, לגבי כלל העובדים. מעבר לגיל פרישה, מוקנית לקיבוץ הזכות לחייב חבר לצאת לגמלאות (בדומה ל-"גיל פרישת חובה" המעוגן בחוק גיל פרישה), ללא צורך בהליך שימוע.

סוגיות פנסיוניות (תנאים לזכאות, דיווחים נדרשים ועוד):

נוהל זה יהיה כפוף להסדר הפנסיה של הקיבוץ.

תהליך

1.                  מנהלי הענפים יקבלו, אחת לשנה, רשימת עובדים שאמורים לצאת לפנסיה במהלך השנה הקרובה.

2.                  באחריות רכזת הפנסיה להעביר למנהלת מש"א את נתוני הצבירה הפנסיונית+ ריכוז החומר של ביטוח לאומי.

3.                  כחצי שנה לפני הגיעו של החבר לגיל פרישה, תתקיים שיחה בנוכחות החבר, מנהל ישיר ומש"א.
מטרת השיחה

·                     לבנות תהליך יציאה לפנסיה מסודר ומובנה.

·                     לשמוע את רצונותיו של החבר.

·                     להשמיע את צרכי הענף.

במידה והחבר אינו מעוניין בהמשך עבודה  הענף יערך להחלפת העובד. במידה והחבר מעוניין להמשיך בעבודתו, ומנהל הענף מעוניין בהמשך עבודתו של החבר, ידונו באפשרויות הבאות:

א.                     נחיצות עבודתו של החבר בהתאם לתפקידו.

ב.                     שביעות רצון מתפקוד החבר בעבודתו.

ג.                      הבטי פיתוח הענף.

ד.                     מתכונת עבודתו (המשך באותו תפקיד/תפקיד אחר, שינוי היקף משרה, שינוי תנאים וכו')

תאום ציפיות שהפסקת העבודה יכולה לצאת לפועל הן ע"י העובד והן ע"י הענף, לכן ייחתם הסכם על המשך העסקתו לשנה שיבחן פעם בשנה.. חשוב לציין כי ההחלטה על המשך העסקתו של החבר הינה בידי מנהל הענף ומנהלת קהילה.

4.                  במידה והחבר ממשיך לעבוד תתקיים בכל שנה שיחה בה ידונו מחדש על המשך/הפסקת עבודתו של החבר ויחודש הסכם בהתאמה לשנה נוספת.

5.                  לחבר, הן הפורש והן זה שממשיך לעבוד, יוצע להצטרף לסדנת פרישה או ליווי לקראת פרישה (פעילות אזורית או פנימית של משמר הנגב).

6.                  חברים שעברו את גיל הפרישה ועדיין עובדים, יעשה עמם תהליך מסודר של בחינת המשך העסקה עם אישור נוהל זה.

7.                  במידה והחבר מעונין להמשיך בעבודתו, אך מנהל הענף מעדיף שיפרוש לגמלאות- אין צורך בהליך שימוע.

 

לאחר גיל 70:

בהגיע החבר לגיל 70 מופסקת עבודתו, למעט תפקידים ציבוריים שנבחרים בקלפי. במידה והמנהל הישיר רוצה להמשיך להעסיק את החבר, עליו להביא זאת לאישור ועד ההנהלה.

*נוהל זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים ולגברים כאחד.

 


פרוטוקול מועצת חינוך

 

תאריך הישיבה: יום ראשון, 17.03.2024 , מזכירות הקיבוץ

חברי מועצה נוכחים: אופיר כהני (יו"ר), רותי שיינפלד, שרון ענבר, רתם גליקי ולינה פרנס

מוזמנים קבועים:  דקלה יסעור (מנהלת גיל הרך), אילן גוטקין (מנהל חינוך חברתי), שמואל קפלוטו (מנהל נוער), סיגל שלו (נציגת ועד האגודה)

חסרים: ענת ליכטר פלד, תמר שלח עמר

 

על סדר היום:

1 . צוות חשיבה – עיצוב החינוך החברתי

2 . הנעשה בחינוך – שקיפות ושיתוף פעולה

3 . עדכוני מנהלים

  

כחלק מתהליך עיצוב החינוך החברתי, אנו נמצאים בשלבי החשיבה והתכנון

בישיבה הנ"ל הציגו צוותי החשיבה את התקדמות התהליכים

נשתף בעיקרי הדברים

 

מהלך הדיון:

       צוות חשיבה - עיצוב החינוך החברתי (א'-י"ב)

       כפי שהוצג בפרוטוקולים האחרונים, מועצת חינוך עסוקה בחשיבה על מהות וקידום הערכים החשובים לקהילה בכלל ולמערכת החינוך החברתי בפרט. לצורך כך, מתקיימת עבודה ממוקדת בצוותי חשיבה בתוך מועצת חינוך.

       בפגישה הנוכחית, צוותי החשיבה הציגו את עבודתם עד כה לכלל חברי מועצת חינוך. בוצע מיפוי ראשוני של הפערים הקיימים במערכת החינוך החברתי מא'-י"ב, זאת בכדי לבנות הצעה למבנה ארגוני תומך ומודל הפעלה. המיפוי המלא יוצג במפגשים עם הקהילה.

       מתוכננים שלושה מפגשים משותפים למועצת חינוך עם הקהילה לצורך חשיבה משותפת והפיכת התהליך לקהילתי-חברתי. פרטים נוספים בקרוב.

       הנעשה בחינוך - שקיפות ושיתוף פעולה

אחד היסודות החשובים ביותר עבורנו במועצת חינוך הוא שקיפות.
אנו מאמינות בחשיבות העצומה של שיתוף הציבור בתהליכים, בהחלטות ובדרכים שבהן אנו פועלות.
אנחנו משקיעות מאמצים רבים בלדבר ולפרסם את פועלנו בפלטפורמות השונות.
כפי שפורסם בפרוטוקול קודם, יתקיימו ישיבות פתוחות שבהן יוכל הציבור להשתתף, לשאול שאלות ולהעלות הצעות או דאגות.

ישיבת מועצת חינוך פתוחה לציבור, ב21 לאפריל, 20:30, אג'נדה ופרטים נוספים בהמשך.

נשמח לשמוע מחשבות ורעיונות, הצעת עזרה או תמיכה בפרויקטים חינוכיים, וכמובן, השתתפות בישיבות ובמפגשים שאנו מארגנות ויוזמות. אנו מאמינות כי ביחד, נוכל ליצור סביבה חינוכית תומכת, חדשנית ומגוונת, המשקפת את ערכי הקהילה שלנו ותורמת להתפתחותם המיטבית של כל ילדי הקהילה.

       עדכוני מנהלים

נוער

       תודה לארבל פסל שסיים את תפקידו כמנהל הנעורים. תודה על ההירתמות והובלת הנוער בשעה קשה. היית עוגן חינוכי וחברתי עבורם ואנחנו מודות לך על כך ומאחלות לך בהצלחה בכל אשר תבחר.

       שמואל קפלוטו סיים את החפיפה ועומל בימים אלו על הכרת הצוותים והנערים.ות בפעילויות השונות.

                צופים שבט "איתן"

       השכבה הבוגרת יצאה לטיולי הכנה לטיולי פסח באזור ים המלח

       בזמן כתיבת הפרוטוקול, התקיים הפורימון, ביום ראשון, 24.03 בפאב הישן. פורימון צופי-קהילתי, מושקע ושמח שהתקיים בזכות העבודה המדהימה של הנוער שלנו.

חינוך חברתי (א'-ו')

       ביום שלישי ה12.03, התקיים מפגש היכרות בין הורי הילדים לאילן, מנהל החינוך החברתי החדש. סיכום נשלח להורים ומצורף כנספח לפרוטוקול זה

       קיים חוסר משמעותי במדריכים.ות - אילן עומל על גיוס כוח אדם וייצוב הצוותים החינוכיים.

אנחנו עושים את כל המאמצים על מנת להשאיר את המערכת פועלת כסדרה, אך במידה וכך ימשך, נאלץ לבצע התאמות על מנת לעבוד בצורה מיטבית בחופשת פסח.

גיל הרך

       במהלך השבוע, כחלק מחגיגת פורים ביקרו הילדים בבית גיל-עד ושימחו את הוותיקים בשירה וריקודים.

       בזמן כתיבת הפרוטוקול, התקיימה חגיגת פורים ביום שישי, 22.03, כמיטב המסורת, יצאו הילדים לתהלוכת פורים, הכוללת פעילות תנועה ושירה משותפת לכלל הגנים.

 

יום נעים,

מועצת חינוך

 

 

פרוטוקול ועד הנהלה - אגודה קהילתית

תאריך הישיבה: יום רביעי 20/03/24 מזכירות + זום.

חברי ועד נוכחים: דימה מקרנקו (יו"ר), שירה ישראלי-טדגי, סיגל שלו, יהונתן חורי, אייל גרנסייה, יואב ברקן, עמית רוקח, יואש בורנשטיין, יוגב לוצטו

מוזמנים קבועים: אליסיה ליסובייה (מנהלת האגודה), אפרים סוחמי (ועדת ביקורת)

על סדר היום:

1 . עדכונים

2 . נוהל מינויים וקדנציות לבעלי תפקידים

3 . בית בורוכוב

מהלך הדיון:

1.      עדכונים

       עגלת קפה - התקבל אישור מהמועצה להפעלת עגלת קפה. נבדקו מספר מקומות ברחבי הקיבוץ כדי להתאים לצרכים של הקהילה והעסק. הועבר הסכם התקשרות לאישור היועמ"ש ובדיקה בנוגע לקיומם של כל הביטוחים הדרושים להפעלה.

       בריכה - שנת הרחצה תיפתח השנה בתאריך 01.06.24. סוגיית שיפוץ הבריכה יידון במהלך השבוע הקרוב בשולחן העגול.

       שירותי שר"פ (שירותי בריאות פרטית) - נכון להיום ניתן השירות לחברי הקיבוץ בלבד. נבדקת האפשרות לספק את השירות לכלל חברי הקהילה בעלות חודשית סמלית של 25 ש"ח. אליסיה תפרסם את ההצעה והשירותים הניתנים ויתקיים מפגש להסברים לציבור.

       עמדות מיחזור - התקבלה הודעה מהמועצה על אישור לקיבוץ ל-2 עמדות מיחזור

       חדר אוכל - לאור התכתבויות במקומי בעניין ארוחות הצהריים שמקבלים ילדי המרחבים בחדר האוכל. חברי הועד סבורים שחייבת להיות אמירה חינוכית/ערכית והתייחסות של מערכת החינוך, מאחר וילדים מצויים באחריותה בזמן ארוחת הצהריים ועליה להיות חלק בלתי נפרד מכל החלטה שתתקבל בעניין ולכן מבקשים ממועצת חינוך לשקול לקחת את ההתנהלות בעניין תחת מערכת חינוך כמו שהיה בעבר.

 

2.      נוהל מינויים וקדנציות לבעלי תפקידים

       לאחר תיקון והתאמת הנוהל להצעות שהועלו בישיבות קודמות של הועד, הוצג הנוהל המתוקן.

       הנוהל אושר על ידי החברים ויצורף כנספח לתיקון התקנון כדי לתת לו מעמד קבע. עד הצבעה על תיקון התקנון האגודה תפעל לפי הנוהל המועדכן שיפורסם בפרוטוקול הבא

  1. בית בורוכוב

       התקבלה פנייה ותלונה נוספת אצל הועד בנוגע לכמות האירועים המתקיימים בבית בורוכוב אשר מפריעים את שלוות השכנים.

       בתלונה נטען כי בניגוד להתחייבות של צוות בורוכוב כי לא יתקיימו יותר מאירוע אחד או שניים בחודש, בפועל התקיימו בחודש האחרון למעלה מחמישה אירועים כשמרביתם התקיימו בשעות הערב ובליווי  מוזיקה רועשת.  

       חברי הועד דנו בעובדה כי מאז שהמועדון לחבר הפך למבנה חינוך, לא מתקיימים בו אירועי התרבות כסדרם והדבר מעמיס אירועים על בית בורוכוב, אך אין בכך כדי לפגוע בתושבים המתגוררים בסמוך ולכן יש צורך להגביל באופן אקטיבי אפשרות לקיים אירועים המתקיימים בערב לכדי שני אירועים בלבד בחודש, כולל אירועי תרבות .

       הועד הציע כי את אירועי התרבות יחגגו בפאב הצעירים או בחדר האוכל כדי לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בתושבים.

       תעשה פנייה של אליסיה לצוות בורוכוב לבקש כי החלטה זו תקוים וכי ככל וישנם אירועי תרבות המיועדים לקרות בשעות הערב, הם יועברו למקומות אחרים.

 

 

 

 

 

 


 חודש מרץ     15.3- 31.3.

 

שמחה ברקוביץ – חברנו משנת 1956 בעלה של רוזה ז"ל   אביה של אתי ברקוביץ   7.1.1902 – 21.3.1977

זהבה וולצ'ק – אמו של נתן וולצ'ק ז"ל  21.6.1897 – 17.3.1982

נחמן נווה –   חברנו משנת 1968 בעלה של שוש ז"ל אביהם של זאב, דני, נעמי זלמנוביץ', ניר, גיל, יעל   שפיצר    24.6.1924 – 15.3.1997    

ז'ן בורשטין -  חברתנו משנת 1946 רעייתו של ז'ק ז"ל אביהם של יורם ענבר, דליה בורשטין, גיל ענבר, זוהר בורשטיין    2.10.1928  - 31.3.1999

מרסל ברסלר  - חברנו משנת 1959 בעלה של מרים, אביהם של אורלי פסל, איתי ברסלר-גונן, עומר זהבי    10.6.1940  - 30.3.2000               

ברנרד ברנר  - אביה של ז'אנין וולפמן  1909 – 27.3.2001

נעמי רוביצ'ק – אמה של חווה קורסיה  14.3.1920 – 21.3.2011

צילה ברקן  - רעייתו של פרדי ז"ל  אמם של דני ברקן, דליה, 20.8.1931 – 26.3.2014

איתן גליקי  - בננו חברנו משנת 1976 בעלה של אריאלה, אביהם של אורן, אופיר 17.4.1958 – 26.3.2018

נתן וולצ'ק  - חברנו משנת 1954 בעלה של קלרט אביהם של אביחי, ורדינה חן  15.12.1933 – 19.3.2022    

                       

 


 ברכות!

לגלוריה ענבר

ליורם ואתי ענבר

להולדת הנכד

בן לארז ושני

ברכות לכל המשפחה

 

 

 

 

ברכות!

למעין ועדי בורנשטיין

להולדת הבן

אח לאוריה

לאסתר ויואש בורנשטיין

להולדת הנכד

ברכות לכל המשפחה

 

 

 

 

ברכות!

לחנה ויוני פרידמן

להולדת הבת

אחות  ליאור, איל והילה

ברכות לכל המשפחה!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

עלון משמר הנגב מס' 2227

          מה בעלון תשעה חודשים מאז נחטפו 251 נשים, גברים ילדים, חיילות וחיילים. לאחר כ-45 ימים שוחררו במספר פעימות 105 נשים וילדים...