עלון משמר הנגב מס' 2221

 

 

  

 

 מה בעלון

"חצי שנה חלפה מאז המתקפה ששינתה את פניה של ישראל, ונדמה שעוד לא התחלנו לעכל, להתאבל ולהבין באמת את מה שקרה לנו ב- 7 באוקטובר. אמנם בזיכרון הקולקטיבי נצרבו תמונות ודימויים רבים שנהפכו לאייקונים ויהדהדו עוד דורות קדימה: מחבלים עם מצנחי רחיפה נוחתים בנתיב העשרה, הקול המבועת של הנצורים בממ"דים שמתחננים לסיוע בשידור חי בטלוויזיה, שירי ביבס עוטפת את ילדיה הפעוטים ברגע החטיפה לעזה, ה"עיתונאי" מחמאס שמדווח באקסטזה על הטבח מתוך קיבוץ ניר עוז, הודעות הפרידה בואטסאפ מצעירים שרק שעה קודם רקדו במסיבת הנובה, קולה של התצפיתנית רוני אשל כשהיא מדווחת בקור רוח מהחמ"ל בבסיס נחל עוז על פריצת המחבלים שזמן לא רב מאוחר יותר הגיעו אליה, המכוניות המחוררות בכדורים ושרופות בצידי כביש 232, גופתה של שני לוק על טנדר שעליו מחבלים צוהלים בדרך לעזה". מתוך סיכום חצי שנה לטבח שמחת תורה "הארץ" 5.4.2024 רוני לינדר ורותם שטרקמן

ואצלנו התכנסות ספונטנית שארגנה נועה שמריהו רכטמן ועדיין החטופים בעזה מתים לאיטם ומתמעטים החיים ומספרם ביום ה- 187 למלחמה הם 133 במצב בלתי ידוע

שתי אסיפות: אגודה וקיבוץ על נושאים משמעותיים עבור קהילתנו: אכיפה מועצתית בעד נגד בעקבות מפגש עם ראש המועצה ניר זמיר וצוות המטה ביום ראשון ה- 31 במרץ, בית כנסת/בית תפילה כן/ לא, שיוך דירות רגע לפני ביצוע ע"י רמ"י.

והווי מקומי: חקלאות מתחדשת מכנסת עוד מצטרפים לרעיון מרחבי הארץ ואירופה, תערוכת צילומים של חברנו משה עמר, נציגותינו במליאת המועצה מדווחות.

עפרה אילן מביעה את דעתה על הקמת בית כנסת במשמר הנגב

ופינה חדשה: אליסיה, מנהלת האגודה והקהילה מדווחת משולחנה.

 

תמונת השער: סמל החטופים הצהוב, צילמה: מיכל לב ברג

 

התכנסות, חצי שנה למלחמת עזה – 'חרבות ברזל'  נועה שמריהו רכטמן

משולחנה של אליסיה – מנהלת קהילה ואגודה

אסיפת אגודה ב- 2.4.2024 על: בחירת 2 מועמדים למועצת חינוך ודיון על בית תפילה/בית כנסת

הצבעה בקלפי ב- 5.4 עד 7.4 על : אכיפה של המועצה הוא נגד,  מועמדים לנציגים במועצת חינוך, בית כנסת/בית תפילה כן או לא

בית כנסת, כן  או  לא... עפרה אילן

ברכות למעין יסעור ולאמרי טנצר לשחרור מצה"ל

תמונות בתערוכה – משה עמר מציג בבית כנסת

חקלאות מתחדשת – מיכל לב ברג

נר זיכרון אפריל 2.4 – 19.4

תנחומים לרעיה וולקן על פטירת אימה מרים לוי

משולחן המועצה – איריס סוחמי פרץ

ילדי גן תות מבקרים את הכבשים במרעה צילמה: מיכל לב ברג

 

 

 

חצי שנה למלחמת עזה – 'חרבות ברזל'

ביום ראשון התקיימה התכנסות קהילתית לציון חצי שנה למלחמת 'חרבות ברזל' לנרצחים, לנופלים ולחטופים.  ההתכנסות היתה ברחבת חדר האוכל.

 

"חצי שנה למלחמת 'חרבות ברזל', לבוקר ההוא בו התעוררנו לטבח והרג רצחני של אזרחינו היקרים והיקרות על ידי המחבלים המתועבים. חצי שנה שהלב שלנו עדיין לא מעכל את השעות הנוראיות באתו יום שבת, חצי שנה שכוחותינו פועלים בכל החזיתות, עומדים על המשמר להגן על אזרחי ישראל ולהשיב את החטופים חזרה הביתה.

דקת דומיה לזכרם של הנרצחים והנופלים מאז ה- 7 באוקטובר

 

בטקס נכללו קטעי קריאה על נרצחים, על מצילים, על נופלים והושמעו שירים

 

 לאחר הטקס שנועה שמריהו רכטמן ארגנה ובחרה את קטעי הקריאה היא כותבת:

"תודה רבה למי שהגיע/ה, יום עצוב במיוחד שקיוויתי שלא נגיע אליו.

היה לי ממש קשה היום וההתכנסות הזאת חיזקה אותי ממש.

חלק מהקטעים שהוקראו צוינו אצלנו בבית הספר והוספתי גם קטעים הקשורים אלינו למשמר הנגב.

תודה רבה על הנוכחות וההתכנסות הקהילתית המרגשת.

תודה לרוחמה טל ולבנת מזור שזרמו עם  ההקראות הספונטניות. תודה לארנון יגב ואורי אלמוג על ארגון ההגברה, לצוות המדריכים של המרכזונים שתמכו ונכחו ולנוער הנפלא שלנו שנכח ועזר בתליית המיצג . נקווה שנוריד את המיצג (עם שמות החטופים) הזה במהרה. כולנו תפילה שנגיע לסיום המלחמה הזאת ושכל החטופים יחזרו כבר הביתה.

 

קטע הקריאה על שלמה רון מנחל עוז

"שלמה ישב בסלון. דרך החלון ראו איש זקן בדירה ריקה, יושב לו לבד בכורסא. חשבו שהוא בודד וערירי. הם ירו בו צרור והוא נשאר לשבת. כיוון שראו שיש מישהו מת, לא נכנסו והמשיכו הלאה. ככה הוא הציל אותנו, ואני בטוחה שהוא עשה את זה במודעות מלאה. מילותיו האחרונות: "חנל'ה תסתתרי, אני שומר עליך". ניסינו לקרוא שיכנס לממ"ד אך הוא התעקש להישאר בסלון".

כך הציל שלמה רון, ממקימי קיבוץ נחל עוז, בן 85 בהירצחו, את חנה אהובתו, את בנותיו, את נכדו ואת המטפלת שהיתה לצידו".

 

המעשה הזה הרשים מאד את המחזאית מיכל אהרוני והיא כתבה מחזה קצר  "שבת בבוקר" למשתתף יחיד בגילומו של שלמה בר אבא במסגרת תיאטרונטו שיוצג בעכו בחול המועד פסח.

 

                                                הטקס ברחבת חדר האוכל

 

                                                      תליית מיצג שמות החטופים

 

 

 

 

משולחנה של אליסיה

מנהלת הקהילה והאגודה

שלום לכולם/ן, בחודש האחרון מנהלת אשכול בריאות ורווחה, חניתה כהן, נכנסה לתפקידה ועוברת חפיפה, במהלכה אנו בונים תוכנית עבודה מותאמת לצרכים של קיבוץ משמר הנגב,  עד סוף השנה.  בנושאים שכיום בטיפול: שר"פ (שירות בריאות פרטי) לקהילה, חתימת המשפחות לבנים/ בנות בעלי צרכים מיוחדים, מיפוי צרכים לגיל השלישי והיכרות עם השירותים הניתנים לציבור, בנושאי בריאות ורווחה.

בשבוע הבא חניתה ואני נציג לציבור את מגוון השירותים שאפשר לקבל משר"פ.

החברים יוכלו לבחור האם להשתמש בהם או לא.

בנות/ בנים צרכים מיוחדים- בשנת 2021 התקבל הסדר לבנים/ בנות בעלי צרכים מיוחדים. צוות צרכים מיוחדים פועל להחתמת המשפחות. נבנו הסכמים אישיים עם כל משפחה ובמקביל אנו מנהלים שיחות איתן, לאחר איסוף הנתונים הנדרשים.

בתקציב שנת 2024 אושר סעיף להמשך שדרוג בתיהם של בעלי הצרכים המיוחדים. לאחרונה הוצבה מגונית ליד ביתו של צביקה מגריל, אשר נותנת פתרון חלקי.

המטרה היא לתת מיגון לכל בית של בנים/בנות. בעלי צרכים מיוחדים.  

סיעוד וגיל שלישי

טליה גבאי, אחראית על כל נושא הגיל השלישי. יש כוונה לבצע מיפוי לפי קבוצות גיל והרצונות השונים, אשר יתבצע במהלך השנה הנוכחית.

כמו כן, נקיים מפגשים עם בני משפחה מטפלים, על מנת לשתף אותם בנהלים הקיימים, בזכויות שלהם ולתת להם כלים להתמודד בסיטואציה.

צוות הסיעוד ובראשם טליה מכוונים לתת מענה לחברים הסיעודיים ולעובדים הזרים שמטפלים בהם, נמצאים בקשר עם חברות הסיעוד ובהסברה והדרכה של בני המשפחה.

מרפאה

המרפאה שייכת לקופת חולים כללית והיא משתתפת באחזקתה.

צוות המרפאה הנוכחי: מזכירה אדמיניסטרטיבית- שלומית גונן, ד"ר אלי טננבאום, אחות קופת חולים- שושי מלך שלום, אחות בהעסקה ישירה של משמר הנגב- רחל עטיה. פעם בשבועיים מגיעה אחות טיפת חלב, עידית ינאי.

נתונים:

1.       במרפאה מטופלים כ- 700 איש.  

2.       המרפאה פתוחה 5 ימים בשבוע.

3.       בנוסף קיימת מרפאת שיניים פרטית- בתיאום עם סיגל שלו.

 מיצוי זכויות

לואיס ברקן התמנה לאחראי על התחום והוא זמין עבורכם לכל שירות ובירור אל מול הביטוח הלאומי וחברות הביטוח.

 נרצה לעדכן כי במשמר הנגב מקבלים עזרה וליווי של שירותי הרווחה והחברה של המועצה.

בהמשך אדווח על: פעילות צוות המתנדבים, צוות מניעה ומצבי סיכון, צוות אבלות.

נאחל לחניתה והצוות הניהולי שלה דרך צלחה!

 

 

  

       אסיפת אגודה

ביום שלישי 2.4.2024 בשעה 20:00 במועדון לחבר, בזום ובערוץ 900

סדר יום:

הצגת מועמדים/ות להשלמת מועצת חינוך

דיון על בית תפילה /בית כנסת במשמר הנגב

 
אישור אליסיה ליסוביה ליו"ר האסיפה

הצגת מועמדים/ות להשלמת מועצת חינוך

מציגה אופיר כהני יו"ר מועצת חינוך: שמחה על זה שיש 6 מועמדים מדהימים מהקהילה שלנו. אני מציגה את מועמדותה של שרון ענבר ארמה שאינה יכולה להיות נוכחת באסיפה- שרון מציגה את מועמדותה לקדנציה שנייה: אני ילידת משמר הנגב בת 40 נשואה לדניאל ולנו 3 בנות. בעלת תואר ראשון בכלכלה ושני במנהל עסקים רקע וניסיון בחינוך – כילדה חניכה בתנועת הנוער העובד ומדריכה שנתיים כולל שנת בר מצווה, החינוך ואיכותו חשובים לי וזו הסיבה לבניית הבית במשמר הנגב. מאמינה שיש לשאוף לאיזון בין שימור מסורות לבין התאמת המערכת לצרכים המשתנים בהווה והכנתה לקראת העתיד. ב- 3 השנים האחרונות הייתי נציגת ציבור במועצת חינוך ורוצה להמשיך להשפיע ולתרום.

 מיכל בורנשטיין: נשואה לאלון בן הקיבוץ ולנו בן – יונתן בן שנתיים וחצי.  אני סטודנטית לדוקטורט  בתחום מערכת החיסון וחיידקי המעיים. מתחברת למה שמועצת חינוך עושה זה מעיד  על שיתוף פעולה בין המועצה וציבור  ההורים. אני  אדם פרקטי ומעשי ויכולת לתרגם רעיונות לתוכניות עבודה מסודרות וברות ביצוע. בעד החלטות מהירות.

 בן עמי זולקוב:  אני הבן של פרנסס, בן 35 , כיתת 'שחף', התחנכתי בקיבוץ. למדתי בתל-חי חינוך מיוחד, עשיתי תעודת הוראה במכללת קיי. מחנך ב'עדני הנגב' בי"ס לחינוך מיוחד 4 שנים. נשוי לחנה סבנטה, כרגע אין ילדים, יהיו בהמשך. חשוב לי להיות במועצת חינוך כי היא מאחדת את הקהילה ותורמת לשיח בריא בה. יש לי מה לתרום בהשקפת העולם שלי מהחינוך של אמא שלי.

 נועה שמריהו רכטמן: נשואה ליעקב, בעלי בן הקיבוץ גרה במשמר הנגב כ- 15 שנים. מחנכת ב'מבואות הנגב'  13 שנים צריכה להיות נציגות לנוער במועצה. יש הרבה נציגים לגיל הרך ואין מספיק לנוער מקווה שעכשיו יש עלייה מסוימת וחשוב לי להיות נוכחת.  בניסיון שלי כאמא וגם בחינוך המיוחד. הייתי מתנדבת 10 שנים ב'בית הגלגלים'. יש לתת מענה לחבר'ה שיישארו פה ויראו במשמר הנגב בית. זה נוער מדהים ומורגש שאין להם קול במועצת חינוך.

 אופיר בכר: נשואה לאמיר פרץ בן הקיבוץ. גדלתי בניר יצחק. אמא לתמר ורונה. עוסקת בחינוך למוסיקה בגיל הרך ובגיל השלישי. יש לי תואר ראשון מהאקדמיה למוסיקה. בניר יצחק עבדתי בחינוך החברתי ובליווי כשהייתי סטודנטית. הובלתי במרחב 'איילים' ( כיתות ג-ד) . יש משמעות לצורת הדיבור שלנו אל הילדים.

חינוך חברתי זו פלטפורמה בתוך מערכת החינוך  והיא הכי בעלת השפעה על הילדים והמשפחות שלהם. יש לי ראייה רחבה לכל הגילאים. החינוך החברתי הוא מ-א' – יב'. זה כוח גדול שצריך לדעת איך לגדל אותו ולהשקיע מהגיל הצעיר והלאה ככל שהם גדלים כדי שיוכלו לחזור לפה ולתרום לקהילה גם בחינוך וגם בתחומים אחרים. היה לי ממשק עם ההורים יצרתי קשרים עם אנשים מהקהילה בזכות העבודה הזאת וזה חיבר אותי מאד לקהילה. כל מי שייבחר ראוי.

 מעיין חמד בורנשטיין: מציגה אותה אופיר כהני: מעיין ילדה ולא יכלה להגיע. נשואה לעדי אמא לאוריה ונטע. ריכזה במשמר הנגב את שבט הצופים מראשיתו ומחוברת אליו מבינה את חשיבות הנוער בקהילה וזה אחד הדברים שמוביל אותה – חשיבות הנוער לקהילה מכיתה א'- יב'. נקודת מבט של הנוער במועצת חינוך.

 אופיר כהני: מאחלת הצלחה לכל המועמדים/ות יש לבחור מהם  2 

אליסיה: מחר, יום רביעי, מתקיים מפגש ראשון על חשיבה לגבי החינוך, להשמיע ולהציג רעיונות לפעול במערכת החינוך.

אלי רכטמן: מקובל ששואלים באסיפה כדי לקבל  בה תשובות. השאלה שלי לגבי עסקים קטנים. אני לא נגד עסקים קטנים אך לא מקובל שהאגודה זו היא שמחליטה כמו עגלת קפה. עסק בתוך החצר זה שייך למנהל העסקים. שאלה נוספת: האגודה לקחה על עצמה פרויקטים גדולים כמו שיפוץ הבריכה ואולם ספורט האם היתה חשיבה על הוצאות נוספות הנדרשות? לא שמענו על כך. עוד דבר: משרדי החינוך יהיו מבנה לנעורים האם לקחו בחשבון דברים שאי אפשר יהיה להשלים כי אין כסף עבורם? קראתי בפרוטוקול מועצת חינוך שיש בעיה עם האוכל בחדר האוכל עבור הילדים. צריך לכנס שולחן עגול עם אנשים שעסקו באוכל כל השנים: נטשה גרינוולד שעוסקת באוכל צמחוני, אסף בובה הגיש כשף 700 מנות ביום, אריק אלון, אפרים שעסקו בהכנת אוכל ושמואל רייזמן שהיה מנהל ענף המזון ולהחליט איך להתארגן. אם צריך אז לחכות שהחוזה עם אור הנר יסתיים. צריך לחשוב חשיבה אחרת בנושא האוכל לילדים כי יש ילדים שוויתרו על אכילה בחדר האוכל. לכנס את החברים שאוכלים בחדר האוכל לקבל את דעתם.

 דימה מקרנקו:  לגבי עגלת הקפה עומדים בהסכם עם הקיבוץ להחלטה מי אחראי על מה. כל מה שציבורי האגודה מטפלת. לגבי אולם ספורט התוכנית בשלבים מתקדמים. תומר אמר שיבדוק את נושא המים הביוב והחשמל.  לגבי האוכל בחדר האוכל. ישבנו עם אופיר כהני יו"ר החינוך מטפלים בנושא ולא רק רושמים פרוטוקול. אין סיכוי שמישהו יבשל הפתרון הוא רק להביא קייטרינג.

 אליסיה: ישבנו בשולחן עגול וסיכמנו  - המנהל העסקי, היו"ר העסקי ויו"ר הקיבוץ

כל שנה בודקים את האופציות השונות של קייטרינג. אנחנו צריכים להיות קשורים לספק גדול. קונים 250 מנות ביום. אצל כל ספק עובדת תזונאית שבודקת את התפריט. הילדים שלנו עברו תקופות של קורונה ומלחמה. ילדים מביאים אוכל מהבית וצריך לחמם במיקרו וגם זה מסוכן. כדי שיבשלו פה זו השקעה של מיליונים.

 

סעיף 2 בית תפילה

אליסיה: הדיון פתוח. להנהלות היישוב יש עמדה אחת: לתת שירות לכולם ובמה לכולם לדבר.

 שמואל רייזמן: בתור חבר קיבוץ שגדל בעיר להורים בוגרי תנועת בורוכוב ולא הלכו לבית כנסת. בבית לא ספגתי את הנושא וגם בבגרותי לא הלכתי לבית כנסת וכך גם כשהגעתי למשמר הנגב לא השתנה שום דבר. אבל ביום שפתחו את המועדון לתפילות ביום כיפור כל זה השתנה אצלי. האווירה השתנתה עבורי. זה היה יפה, טוב ושמח זה היה אור אחר לגמרי. לא חבשתי כיפה. משנה לשנה המועדון מתמלא יושבים יחד נשים גברים ילדים וילדות. זה בלתי רגיל. אנחנו קיבוץ משתנה קיבלנו אנשים להרחבות מכל מיני מקומות ולא הגבלנו את הקבלה להרחבה ולא התנינו תנאים. הם חברי הקהילה שלנו ואת כולם אני אוהב. בואו ניתן לכולם מה שהם רוצים. שיהיה בית כנסת בתנאי אחד: נמשיך להיות קיבוץ חילוני בלי מגבלות על חיינו לא יגידו לאף אחד מה לעשות או לא לעשות. החלום שלי שהבת שלי והנכדה שלי והנינה שלי יהיו לידי. בואו נעשה זאת בצורה תרבותית לתת תשובה ופתרון ולא מלחמות. רוצים שלכולם יהיה טוב. דיברתי אם רב המועצה שאמר תדאגו למבנה ואני אדאג לציוד  ולא יהיו הוצאות.

מומוס: הצעתי את עצמי לקבוע את המזוזה.

אני מציע להוריד את הסעיף הזה מהאסיפה. שמענו ב'בית החם' את גילי מולכו שהוא מזכיר בארי. ההווה נמצא במרחק חצי שעה מאתנו. זה שזה לא קרה לנו זה יותר מזל משכל והיום הדיון מעניין ולא תיאורטי ומציע לשים אותו הצידה לימים טובים יותר כי אחרת יהיה יותר תיאורטי בניגוד למה ששמואל אמר זה יכול לפצל את החברה שלנו. אני מציע לסעיף הבא : בית תפילה. למה התפילה עברה מהמקלט לבית בורוכוב? שהקהילה תיזום בניית ארון קודש. שמעתי שיש 2 ספרי תורה. יכולים לפנות ל"מעשייה" לבנות ארון קודש נייד. לגבי המקום זו סוגיה שדומה שהתעוררה כשהיו פה חיילים.

 אלי רכטמן: אני נגד בית תפילה. כל האנשים שהגיעו אחרי חתמו על מסמך שהם יודעים שהם מגיעים ליישוב חילוני. לפי שמואל הרב אמר שיהיה מבנה הוא ייתן את הציוד ומשרד הדתות כבר יהיה פה לכן אני מתנגד. לא מפריע לי שיהיו תפילות יום כיפור. כשהיו תפילות באולפנה ביקשו שאעזור להם להשלים מנין ונשארתי שם חצי שעה. לא בית תפילה ושהקיבוץ ימשיך להיות חילוני. אם כבר בית תפילה אז לכל הדתות. אני הכי מפחד שמשרד הדתות יהיה פה. בעיני זו כפיה דתית. בית תפילה זה לכולם גם לנוצרים, למוסלמים בית כנסת זה יהודי.

 שרה גלקר: מבקשת שיהיה לה מקום לשמוע תפילות.

 אפרת בנאי: גרה בקיבוץ 20 שנה וילדתי את בני יובל פה. ושייכת למקום הזה. אבל מאד מאד שקוקה למקום להתפלל. אני אדם שמקיים אורח חיים מסורתי וצריכה בשבת מקום להתפלל. יש קבוצה די גדולה שיש לה צורך לקיים הווי יהודי. בר מצווה, ברית מילה גם בת מצווה, לא כולן עולות לתורה. והנקודה שהפחד מהקצנה הוא פחד מדומיין. גדלתי בעומר, הוריי חיו שם 50 שנה היו שם 4 בתי כנסת. ומעולם המקום לא הוגדר אחרת מחילוני. מי שרצה הלך להתפלל. צריך להוציא את הפחד מהדתה. אנחנו עם אחד שרוצה להיות מאוחד. יודעת שכוחנו ביחד ולא בפיצול. רוצים שהסממנים שלנו כעם יהודי לא יהיו כאלה שצריך להתבייש בו. אני מאמינה ורוצה להיות יהודייה שמתפללת בבית כנסת כמו בבית קמה ובדביר והקיבוצים האלה לא עברו מהפך. רוצה להגיד לאנשים היקרים שהפחד  הוא לחינם. שום דבר לא ישתנה אם קבוצה של אנשים רוצה לקיים את המסורת היהודית. אתם כולכם מקיימים את החגים. בית הכנסת הזה יהיה מקום כחלק מהקיבוץ ויאפשר לקיים אירועים בר מצוות, הרצאות ולא יהיה נפרד מהקיבוץ. אני גרה בהרחבה זה מהמילה רחב. התרחבנו ויש לנו צבעים וגוונים שונים. גדלתי בבית שהשורשים שלו בירושלים, אנשים באו ממקומות אחרים. לא באתי לשנות את הצביון של הקיבוץ ולא אכפת לי שאנשים הולכים בשבת לבריכה. הכל ימשך ובמקביל יהיו אנשים שרוצים להתפלל.

 אפרים סוחמי: לא עשיתי בר מצווה. אבא שלי רצה לקרב אותנו לדת, ושלח אותנו  אותי ואת אחי לכולל בגיל 7-8 . הרב היה מחלק בסוף השיעור שוקולד וכשהגיע תורנו הוא אמר לאחי תתקדמו ודילג עלינו וחילק לילדים שאחרינו בתור. סיפרתי זאת לאבא שלי והוא אמר לנו לא לחזור לשם. לקח לי שנים להבין את השחיתות הזאת של העדפת הילדים העשירים. אנחנו היינו עניים.אני חושב שאסור לתת לממסד של משרד הדתות דריסת רגל פה. הדיון הוא חשוב וצריך להמשיך בו לעשות תקנון כי זה כבר הרבה זמן מבעבע ולגמור את זה.

 לילך טהר: אני אישה חילונית מגדלת 3 ילדים חילוניים. באתי ממשפחה דתית אבל אין לי שום עניין לחזור לדת. אני מחנכת את הילדים שלי לעשות מה שטוב להם. יש לי ילד שיודע לקרוא בתורה וגם רואה טלוויזיה ובטלפון וחוזר שוב לקרוא בתורה הוא לא חזר בתשובה. הבן השני אוהב להתפלל וכשיכול מגיע לתפילות וגם משחק בפועל ת"א. אין לי צורך בבית כנסת, אבל אכפת לי מהצרכים של הקהילה שלי. מבחינתי שהילדים שלי יבחרו.  אנשים דתיים לא יכולים לחיות פה כי צריך מקווה ועוד. צריך לראות איך מכניסים את התפילה למי שזקוק לזה. אני אומרת בעד אבל האיך יותר קריטי מכן או לא. מי יהיה אחראי על בית הכנסת? מי שרוצה להתפלל שיתפלל לא חשוב באיזו צורה. חשובה ההתנהגות והשקיפות של האגודה מול האנשים.

 ארז משאלה: אני בעד. וסוד שגיליתי לאחרונה הוא שיש פה בית כנסת נודד כבר יותר משנתיים משבת לשבת. לא חושב שזה מפריע למישהו כי הוא כבר קיים. הבקשה היא למבנה של 4 קירות שנראה לי שלא ישנה את אורחות החיים פה.

 יעל ארבל: אני גרה בהרחבה. יש לי 3 ילדים הגרוש שלי חי פה. אני חילונית גמורה. הבן שלי למד כהכנה לבר מצווה בתוכנית שחק. והחליט לשים כיפה והולך לתפילות בשישי ושבת  ולפעמים לא הולך. זה לא בא מאמא שלו ולא מאבא שלו. עושה מה שבא לו.  רואה בזה חיובי לפעמים לעזוב את המחשב. לא מבינה את ההתנגדות. רואה יתרונות שאורחים שמגיעים יכולים לבוא ולקיים את השבת שלהם ולקיים אירועים כמו בר מצווה ושבת חתן.

גרתי 10 שנים ברעננה שני שליש מתושבי רעננה דתיים. מעולם לא נסגרו כבישים ועשינו על האש. לא היו מריבות בין חילוניים ודתיים ובפאתי רעננה יש עסקים שפתוחים בשבת. הפארק פתוח בשבת  יש בה הרבה בתי כנסת ואנשים ברכו אותי בשבת שלום.

לא רואה פה שום הדתה. יש מספיק ישובים מעורבים של חילונים ודתיים.

 דימה: אחרי האסיפה תהיה הצבעה אם להקים בית כנסת או לא. אחרי ההצבעה יקום צוות שיחליט מאיפה יגיע המימון ובאיזה מקום האם יהיה נייד.

 אליסיה: זה לא רק נושא המימון והמיקום אלא גם נושא הצורה והגדרה של המקום וזה שוב יגיע להצבעה.

 אלדר פרץ: אני בעד הקמת בית כנסת בקיבוץ. זה שירות לקהילה. אם אנחנו רוצים להיות קהילה אחת ולקבל את האחר כי כל אחד שונה, זה לא ישנה את אופי הקיבוץ. לא חושב שהטיעון שחתימה על מסמך שהקיבוץ הוא חילוני יש בו רלוונטיות לעניין כי בית כנסת זה נדבך קטן ושולי שמאפיין את הדת. זה יותר מקום של התכנסות וביחד. כמי שמתפלל ומדברים על אופיו, המיקום והמימון חשוב לי לשים זרקור על כך. ההיבט הכלכלי, העלויות הן מינוריות. יש דרכים  כדי שזה לא ייפול על תקציב האגודה. יש מבנים ריקים שאפשר להשמיש. מתן פתרון בסופי שבוע ובשמחות וזה לא יהיה ברמה היומיומית, לא 3 תפילות ביום. יש קבוצת מתפללים שמספר שנים צריכה לראות מי יהיה הבית המארח, לנייד ספרי תורה זו פגיעה ברמה דתית. יש מקום לקבוע בית קבע לספרי התורה. לא צריכה להיות שאלה לדון על האיך והאופי כבר היום מתפללים ביחד אנשים שנוסעים בשבת, משוחחים בטלפון וכל אחד עושה מה שמתאים  לו. בריכה זה שירות, כולבו זה שירות מכבסה זה שירות וגם מקום תפילה זה שירות בקהילה. זה לא יעשה את המקום לדתי ולא ישפיע על היישוב.

הכרתי את הקיבוץ כשהכרתי את איריס לפני 24 שנים. זו קהילה חמה והיא צריכה לקבל את המתפללים כמו אנשים שהולכים לבריכה (הכולבו פתוח בשבת) ולא רוצים לשנות את אורחות החיים  של הקיבוץ. מה שמעניין אותנו זה התפילות המזמורים, מוזמנים לשמוע. הדלת פתוחה לכולם.

 ארין שיבובסקי: אלדר  סיכם את זה יפה ואני כנראה באה להרוס לו. אני באה ממקום שבית תפילה זה לכל הדתות שונה מהרבה אנשים. כמו העובדים הזרים (לא לכבס מילים). אצלי הבעיה העיקרית כשמדברים על בית כנסת וצריך לקבל זרים וכשיאפשרו חתונות גם לי זה יהיה מקום בשבילי. איך אני יכולה להתייחס כשלא ידוע מה האופי. כבר יש השפעה של הדת כשלא מאפשרים להכניס לבית ילדים  בפסח לחמנייה אני כאישה חילונית לסבית המקום הזה לא מקבל אותי. הדת לא מקבלת אותי. מה שהכי חשוב שמדברים על לקבל את כולם. כאדם חילוני התחנכתי בצורה מסוימת  וכשילד מביא מנה לחדר האוכל פסטה עם רוטב שמנת לא נותנים לו לאכול כי חדר האוכל כשר והארוחה בשרית. אני נגד מכבסת מילים. להקים בית כנסת במימון חיצוני ואח"כ יש דרישות. החלטה על שינוי אורחות חיים צריכה להיות החלטה של חברי הקיבוץ שהמבנים שלהם ולהחליט מה מקובל עליהם מה מאפיין את המקום. יפה שאנשים שרוצים להתפלל ומגיעים לבית בורוכוב זה אחרת מאשר להחליט על מבנה שיהיה בית כנסת.

צריכים לשים הצעה קונקרטית. המבנים שלא עושים בהם שימוש זה בגלל שלקיבוץ אין כסף. אני כבר מרגישה את ההשפעה הדתית, זה הפעלת לחץ כל מכבסת המילים של בית תפילה ובית כנסת.

 שירה טדגי: כחברת ועד האגודה, את צודקת מי שיש לו זכות וטו זה הקיבוץ. ועד ההנהלה נתן אישור לאגודה לעסוק בנושא. האגודה אחראית על כל השירותים. יש קבוצה בעד וקבוצה נגד ועוד קבוצה שלא יודעים מה חושבים וכל נושא אופי המקום. יש לבוא עם הצעה קונקרטית. ועד האגודה בעקבות ההצבעה הזאת יעסוק בדברים בצורה קונקרטית. הדברים יבחנו וכולם מוזמנים להיות שותפים בהחלטה על אופי המקום. דעתי שלא צריכים להכניס גורם חיצוני. הצוות יבדוק את ההצעות. ההצבעה באופן מכוון בלי הצעה קונקרטית.

 לילך טהר: לגבי אורחות החיים, הקיבוץ החליט על חדר אוכל כשר. לגבי הילדים והלחמנייה בפסח אפשר להעסיק מטפלות חילוניות גמורות. הביאו מטפלות שלא מוכנות לעבוד בפסח כשיש בבתי הילדים לחם.

 אלדר פרץ: גם אני סברתי שהכן ולא בהצבעה לא רלבנטי אלא באיך  האם זאת אומרת אני אצביע נגד כי לא קיבלתי הצעה קונקרטית? הכן הוא כדי לדון בתהליך. כדי להגיע לפתרון.

 ארין שיבובסקי: בקשר לחדר האוכל הקייטרינג כשר. לגבי הלחמנייה בפסח זה לא הגיע כשהמטפלות הגיעו עם הדרישה לשמור כשרות בפסח. מה רע בדבר שקורה היום לגבי התפילות אפשר להמשיך כמו היום להתפלל באותה צורה. אמונה ותפילות ודת זה דבר פנימי של האדם לא קשור למקום. מי שמאמין לא צריך את הדברים מסביב. זה סיסמה שאומרים בית תפילה. יש דרך לעשות את הדברים וזה לא כדי להתכוון לבית כנסת.

 אליסיה: יש הצבעה על 3 נושאים: 1 . אכיפה 2 . מועמדים.ות למועצת חינוך 3 . בית כנסת/בית תפילה בעד ונגד ביום שישי 5.4 עד ראשון 7.4

 

 

הצבעה בקלפי

 ביום שישי 5.4-ראשון 7.4

הנושא: האם להכניס אכיפה מועצתית של תנועה וחוקי עזר עירוניים כפי שהוצג במפגש ב- 31.3.24

 נגד – 251  % המצביעים  - 68.77 

בעד – 114 % המצביעים – 31.23

מצביעים: 365 בעלי זכות הצבעה – 437 % הצבעה: 83.52

 

הנושא: האם לדעתך יש מקום לבית כנסת/ תפילה במשמר הנגב?

 לא – 185 % המצביעים 51.25

כן – 176  % המצביעים 48.75

מצביעים: 361 בעלי זכות הצבעה: 437 % הצבעה: 82.61

 בחירת חברי מועצת חינוך – יש לסמן 2 מועמדים מהרשימה

 מועמדים: אפיר בכר – נבחרה

                בן עמי זולקוב

                  נועה שמריהו רכטמן

                קיבלו מספר זהה של קולות יתקיים סיבוב שני

                  שרון ענבר ארמה לא נבחרה

                   מעיין חמד בורנשטיין – לא נבחרה

                   מיכל בורנשטיין – לא נבחרה

           

הצבעה בקלפי

קלפי חוזרת לבחירה בין בן עמי זולקוב ונועה שמריהו רכטמן שקיבלו מספר זהה של קולות

יום שני 8.4.2024 –יום רביעי  10.4.2024

 בן עמי זולקוב נבחר למועצת חינוך

 

 

 

 

 

בית כנסת, כן   או  לא

בצעירותי, בקיבוץ גינוסר, 10 חברים וביניהם גם אבי נכלאו בכלא עכו ואחר כך הועברו לכלא מזרע. הסיבה למאסרם, מאד נפוצה, ריב על מים להשקיית השדות. מעל גינוסר היה כפר ערבי רואר אבו שושא ומי הנחל הרובדיה זרמו בו. כמובן שהמים זרמו קודם בשדות רואר אבו שושא וברצותם חסמו את המים לכיוון שדות גינוסר. התפתחה קטטה בין הערבים לחברי גינוסר ולמזלם הרע של חברי גינוסר, נהרג הבן של המוכתר אבו שושא. עשרה מחברי גינוסר וביניהם אבא שלי נשלחו למאסר.

סבא שלי שהיה רב בית הכנסת בכפר חסידים היה הרב של האסירים, וכל שבת היה יוצא מביתו ביום שישי בערב וחוזר לביתו במוצאי שבת.

אבא נידון ל- 20 שנות מאסר וישב רק שנתיים וחצי. הסיבה לקיצור המאסר היתה שפרצה מלחמת העולם השנייה...

יחד עם חברי גינוסר, נאסרו אנשי פלוגה של הפלמ"ח שנתפסה ע"י הבריטים.

כשסבא שלי נפטר באו להלווייתו כל אסירי גינוסר ואסירי פלוגת הפלמ"ח (כמובן שכולם היו חילוניים, לא דתיים).

נשות האסירים היו באות לכפר חסידים לבקש בקשות ולהעלות בעיות בתקופת המאסר.

לזכר הסבא שלי אני מבקשת לאפשר הקמת בית כנסת, כאן בקיבוץ אם יש דרישה לכך. והצעתי, אם יש לפחות 10 אנשים הרוצים בכך – מנין. ואני משוכנעת שכל בני האסירים מגינוסר תומכים בבקשתי.

 

עפרה אילן  

 

 

   

ברכות!

למעין יסעור

לאמרי טנצר

שהשתחררו מצה"ל  ( סדיר)

ועם תעודת השחרור קיבלו צוו מילואים

שיעבור בקלות

 

 

 

  

אסיפה

ביום ראשון 7.4.2024 בשעה 19:30 במועדון לחבר, בזום, בערוץ 900

 יו"ר האסיפה: אסף רוט

 סדר יום:

1 . שיוך דירות

1.1   החלטה בדבר אישור תקנון שיוך דירות ( תוכנית רישום דירות לחברים בקיבוץ משמר הנגב) והסכם חכירת המשנה המהווה נספח לו

2.1   החלטה על ביטול "הסדר למימון רכישת מגרשים כחלק מיישום השיוך לפי חלופת האגודה".

מוזמן עו"ד רותם ליכטנשטיין

 2         . איוש תקן אחד (1 ) דירקטור – נציג ציבור בהנהלה הכלכלית במקום רונן דיסטנג שסיים

מועמדים: מורדי שניצר

                ניב גבאי

 אסף רוט יו"ר הקיבוץ: נרגש להיות יו"ר האסיפה וזה הזמן להודות לנחשון שניר שהיה שנים רבות (12 ) מנהל האסיפות וביקש להחליפו לפני מספר חודשים. קורא את סדר היום.

 תומר רכטמן: לפני מספר חודשים קיימנו 3 מפגשי הסברה שהיה בהם נוכחות מרשימה. התייחסנו להערות שעלו בהם והבאנו אותן לפני עורך דין. היו מספר הערות עם אוריינטציה לזכויות החבר. קיימנו מפגש עם עירית שציינה מספר הערות  כדי להתייחס להערות שלה. צירפנו טבלה עם השינויים. מטרת האסיפה הזאת לחדד נקודות ולאפשר עוד שאלות ואם לא יהיו הערות או הסתייגויות נוביל את 3 הצעות ההחלטה ונצביע עליהן ואם הן יעברו נצטרך להמתין עד שרמ"י יבואו.

 רותם ליכטנשטיין: בתקנון שיוך דירות נעשו שינויים: העדר סכסוכים בין בית האב לקיבוץ בהקשר לשיוך. חתימת ההסכם האישי מהווה אישור בית האב לתב"ע הנוכחית. הובהר שעד שיתאפשר רישום הערת אזהרה (שאפשרי רק בלשכת רישום המקרקעין)  הקיבוץ יהיה רשאי לרשום מקביל אחר, וזאת כדי להבטיח שהעברת הזכויות בנכס תהיה רק למי שיתקבל לחברות בקיבוץ. במקרה של חוב – רק חובות מעל 5.000 ₪ + בכפוף לאישור ועד ההנהלה באופן ספציפי (ולא צוות אחר שיוסמך לכך)

בהסכם חכירת המשנה: הסדרת מערכת החובות והזכויות בין הקיבוץ לחברים + הענקת סמכויות חכירת המשנה. התחייבות לאמץ ולפעול בהתאם  לתקנון שיוך הדירות. זכויות חכירת המשנה  יוענקו לבית האב בקשר  עם המגרש  המסומן לו. בית האב מקבל את המגרש והדירה  במצב AS IS . מימוש הזכויות בנכס – בהתאם לכללי הסחרות בתקנון השיוך. תשלום עבור סל שירותים + תשלומים בגין תהליך השיוך.

כל אחד נדרש לשלם את מה שנדרש ממנו .

שאלה: מה יהיה המנגנון שיכריע בין השומה האישית לקיבוץ?

רותם ליכטנשטיין: אין שומה אישית לחבר. החבר יכול להגיש ולקבל את הנתון שלו. ועד ההנהלה מקבל את הנתון ומי שיכריע זו האסיפה אם תהיה הצגה לשמאות או שמקבלים את השומה.

 שאלה: מה קורה אם יש גביה חלקית של הסכום עבור המגרשים?

תשובה: את השומה צריך לשלם והקיבוץ יצטרך למצוא פתרון מימון לחלקים שהוא לא הצליח לגבות. חידדנו גם  לגבי מי שלא עומד בהחלטה.

 תומר רכטמן: נשלח נוסח עדכני להיערכות להשלמת השיוך. משמר הנגב עברה לבנייה מרוכזת לבין מימוש עתידי. המודל הוא חברתי, קליטה לפי היכולת וזכות לכל חבר שבנו יהיה זכאי למגרש.

 רותם: לבטל את רכישת המגרשים כחלק מיישום השיוך לפי חלופת האגודה.

 אלדר פרץ: האם מי שכרגע בונה תהיה לו אפשרות להצביע ? בתקופה האחרונה נוצר מצב לשלילת ההצבעה.

 תומר רכטמן: זה שיח ער בנושא והדבר ייבדק.

 אלדר פרץ: למי יש זכות הורשה שבדין?

 רותם ליכטנשטיין: ההסדר קובע שהזכויות מוענקות לחבר ומשפחת יורשים צריכה להעביר למי שיסכים להיות חבר. הזכויות לחבר הן בחכירה ולמי שיש 2 מגרשים נדרש למכור להעביר הלאה למכירה.

 תומר רכטמן: 3 החלטות. נפרסם שוב נבדוק מי זכאי להצביע ונקדם להצבעה. זה המקום להודות לצוות: רותי גרשון, אלי רותם, אסף רוט ומשרד עו"ד שלמה כהן. מה שיכולנו לקדם קידמנו. מחכים לרמ"י לבצע את חלקם.

 סעיף 2 בחירת נציג להנהלה הכלכלית

 יש לאייש תקן בהנהלה הכלכלית רונן דיסטנג ביקש לסיים את תפקידו. היה קול קורא ולא נענו לו. נעשה סבב נוסף ופנו מורדי שניצר וניב גבאי. יש לבחור אחד. בהנהלה הכלכלית: בר גזית נציג ציבור, אבי זלצמן דירקטור חיצוני, דיויד לוי, יורם ענבר   עירן טויטו מנהל הכספים, תומר רכטמן מנהל עסקי,

 ניב גבאי: מועמדת לתפקיד נציג ציבור בהנהלה הכלכלית אני בת 42 נשואה ליובל, אמא לשי  13  גיא 11 וטל 7 גרה בקיבוץ מעל 20 שנה.

אני כלכלנית עם תואר B.A בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, מצטיינת דיקן. מנהלת היום את תחום גיוסי האשראי והעבודות הכלכליות ועוסקת בבקרה מקצועית במשרד ייעוץ עסקי דעת פיננסים של איתמר ברטפלד ואמנון בר פלד. אחראית על בדיקות כלכליות, תוכניות עסקיות, ליווי  תזרים מזומנים ועוד. אשמח להיות חלק מההנהלה הכלכלית של משמר הנגב, לתרום מהידע שלי ולהשפיע לטובה ככל שניתן על הכיוונים העסקיים/כלכליים של הקיבוץ.

 מורדי שניצר, מועמד לתפקיד נציג ציבור בהנהלה הכלכלית: מה עשיתי עד לרעיון להשתתף בהנהלה הכלכלית? אחרי הצבא הייתי רכז כותנה, הנהלת חשבונות ובמפעל הייתי תמחירן. אני רואה את הקיבוץ במבט מלמעלה משתדל להבין מה שהקיבוץ עושה ומקווה שבתפקיד בהנהלה הכלכלית אצליח להשפיע. בזמנו בוועדת משק התבצעו החלטות לא נכונות ומקווה שאתרום מהשכלתי, למדתי כלכלה ומינהל  הנהלת חשבונות סוג 3  יודע לקרוא מאזנים ורוצה לתרום כדי שהחברים ירוויחו מזה. והייתי חשב של הגד"ש, הייתי לולן תקופה לא קצרה ומעוניין להשתתף בהחלטות כלכליות של הקיבוץ. חושב שהרבה רווחים יכולים לעבור מהענפים.

 אסף רוט: נביא את שני הנושאים לקלפי.

 

 

  

 

תמונות בתערוכה

משה עמר מציג בבית בורוכוב

 

מחרוזת של צילומים – "פנים מדברות" מקדמים את הבאים לתערוכה שתפתח לציבור ביום ראשון הבא 14.4.2024 בבית בורוכוב.

 

משה, מתי התחלת לצלם?

בגיל צעיר, במשכורת הראשונה שלי קניתי מצלמה בחצי ממנה, ואת המחצית השנייה נתתי להורים שלי. צילמתי את הילדים שלי. כשמיכל נפטרה הקדשתי לזה יותר.

למדת?

כן בעיקר רציתי להכיר את המצלמה החדשה שקניתי. למדתי במכללת ספיר קורס של חצי שנה צילום אומנותי. צילום זה כמו לרכב על אופניים אם מתרגלים זה מצליח.

מה אתה מצלם?

בעיקר אנשים במקומות שונים. נסעתי לירושלים ושם צילמתי בשוק מחנה יהודה, בעיר העתיקה בכנסיות. אני מצלם משהו חי, אנשים בעלי חיים, בניינים לא מעניינים אותי. התחלתי לצלם במשק חי שלנו, צילמתי ילדים בגינה הקהילתית כי הם עסקו בשלהם והתעלמו ממני. זה לא טבעי העמדה לפני מצלמה. הצילום הוא ספונטני.

צילמתי את הילדים באישור ההורים ושלחתי להם את התמונות הודות למיכל לב ברג שעזרה לי להעביר את התמונות להורים ולגוגל דרייב.

 

לפני מספר חודשים פניתי לסמדר פרידמן ושאלתי אם אפשר לקיים תערוכה בבית בורוכוב. היא קיבלה את הפנייה בשמחה. עברו עוד מספר חודשים ובעזרת אנבלה נבחרו התמונות.  

פיתוח התמונות לתערוכה בוצע במעבדת צילום בנתיבות. אני מרוצה מהתוצאה. העברתי אותן לסמדר שעיצבה את התערוכה.

למעוניינים, אצלם בשמחה את ילדיכם כמובן ללא תשלום.

 

 

 

  

חקלאות מתחדשת

 בשישי האחרון נערך אירוע מענין בחלקת 'שבועות' שלנו. ביקרו אותנו חברי עמותה חדשה בישראל שמטרתה להוביל שינוי מחקלאות קונבנציונלית לחקלאות מחדשת.

לקבוצה הצטרפו אורחים מפורטוגל בעלי חוות בעצמם, שהקימו קבוצות צעירים שמסייעת לחוות שם, לעבור את אותו תהליך.

צוות "מגדלים אדמה" הציג את פילוסופיית הגידול ובו בזמן רעו הכבשים בחלקת 'שבועות'.

בביקור השתתפו כ- 70 מבקרים שהתרשמו מהסיור ומההרצאה של מאור.

כולנו תקווה לאדוות רבות בהמשך הדרך.

 מיכל לב ברג      

 

המפגש בחלקת 'שבועות' צילמה מיכל לב ברג

 

   

 

 

 

  חודש אפריל      2.4 – 19.4

 מינצה כץ -    אמה של צילה ברקן ז"ל נפטרה ב – 2.4.1973

 עדי יוסף גרנסיה -   בנם הבכור של דליה תבדל"א ופרדי ז"ל אחיהם של

                                אייל, לירן וינאי 1.9.1970    –15.4.1975

 יוחנן רחמן -            חברנו משנת 1949 אביהם של זאבי ולוטן 30.3.1926     – 5.4.1977

 רחל כהן -               חברתנו משנת 1961 אמם של חנן ומאיה 3.1.1932    – 7.4.1985

 קיילה וולפמן-        אמם של מרים, יעקב, משה 14.6.1911- 12.4.2001

 יעקב פאלק -          אביה של סילביה מילבר  ז"ל     1.6.1910   – 19.4.2002

                       

 יעל פיין -        חברתנו משנת 1956 רעייתו של סמי אימם של רפי, יגאל   11.4.1934- 17.4.2008

                           

תרז לב -                  חברתנו משנת 1949 רעייתו של יידל ז"ל אימם של מוישל'ה

                                 ענת, שירלי, סיגל      11.6.1927- 19.4.2010        

 יצחק כספי -         חברנו לשעבר, אביהן של רונית, נטע, עדי 25.7.1930- 16.4.2013     

 

חביבה פוזננסקי -  חברתנו משנת 1958 רעייתו של יעקב, אימם של יונת פוגל , נתי, דורון

 13.10.1936 -19.4.2019

 

           חיה אלון –  חברתנו משנת 1955 רעייתו של דניאל ז"ל אימם של משהל'ה, אהוד, יוחאי, אסא

                                   4.10.1935 – 17.4.2023

 

 

   משולחן המועצה

 עדכון מישיבת המליאה שהתקיימה ביום ראשון 7.4.2024

לאחר הפעלת לחץ על ראש המועצה, תקודם בהקדם פגישה עם נציגים בכירים מהמשטרה ומג"ב לטפל בנושא השכנים שלנו.

בנוסף תוקם ועדת חינוך שתקדם תוכנית אסטרטגית לשיפור ושדרוג החינוך במועצה.

בעניין נוסף, הגיעה אליה פניה לעניין עמדת גזם נוספת עבור תושבי ההרחבות שתהיה קרובה ונגישה, העניין נמצא בטיפול מול המועצה ובתיאום עם ועדת תכנון של הקיבוץ.

פרוטוקול המליאה המלא יפורסם בהמשך

 

 איריס סוחמי פרץ

 

 

 

הגשם המאוחר..

 הגשם שירד היום, רביעי, לא ישנה את צבעם הצהוב של השדות שהחלו להצהיב לאחר 10 ימי חום קיצוני  הוא ריענן את האוויר וערבל את צבע השמים בעננים אפורים ועם תום הגשם בעננים לבנים וצמריריים.

 

 

 

                               גן 'תות' מבקר את העדר וחווה את החיבור של אדם, חיה ואדמה כתבה וצילמה:

                            מיכל לב ברג

                      קצת נחמה  בימים אלה לראות את הפעוטות האלה בחוויה של יציאה לראות את רעיית הכבשים