מה בעלון
מאז
קבלת ההחלטה לקלוט בנים לחברות מלאה בלבד בשנת 2014 בשכונה ג' – שכונת השבעים, לא
היתה החלטה בעלת משמעות ומתווה דרך כמו ההחלטה לפתוח במשמר הנגב שלוחה למכינה קדם
צבאית – 'מכינת הנגב'
דורית
דקל חברתנו שורדת שואה שהקימה את ביתה במשמר הנגב מוחה במכתב לשר החינוך על ההחלטה
להסיר מתוכנית הלימודים את לימודי השואה
מירית
שיבובסקי כותבת תגובה אישית על ההחלטה בנושא דמי כניסה ותשתיות. הנהלת משמר הנגב כותבת
תשובה
מומוס
רושם סיפור נוסף מתולדות משמר הנגב בגבעה הראשונה. הפעם על חופש מצב רוח
עפרה
אילן מבקשת דקת דומיה לנופלים בקרב עתה במלחמה ובעבר על בן דוד אהוב שנפל בחץ שחור
ב- 1955
תוצאות
ההצבעה למליאת המועצה בבחירות לרשויות המקומיות ב- 27.2.2024 וסיכום של איריס
סוחמי פרץ
פרוטוקולים
של האגודה, מועצת חינוך
פורים
למרות הקושי
תמונת השער- משמר הנגב – מובילים דרך עם פתיחת שלוחת 'מכינת
הנגב'
אסיפה-
מפגש היכרות עם ראשי מכינת הנגב ב- 3.3.2024
קלפי
להקמת שלוחה של מכינת הנגב במשמר הנגב ב- 7-9.3.2024
מסיפורי
הגבעה הראשונה – חופש מצב רוח - מומוס
איור
של אריה נבון
מכתב
לשר החינוך יואב קיש – דורית דקל
תגובה
אישית להצעת החלטה בנושא דמי כניסה ותשתיות – מירית שיבובסקי
תשובת
ההנהלה למירית ולציבור החברים
ברכות
לעידן קישנבסקי לסיום קורס קצינים
דקה
דומיה – עפרה אילן
תוצאות
ההצבעה למליאת המועצה בבחירות לרשויות המקומיות ב- 27.2.24
סיכום
של איריס סוחמי פרץ
פרוטוקולים
ועד הנהלה אגודה קהילתית 21.2.2024 , 6.3.2024
פרוטוקול
מועצת חינוך 25.2.2024 רשמה: אופיר כהני
נר
זיכרון מרץ 3 .3 -
14.3
תנחומים
לאלגה טנצר על פטירת אביה אלפרד סידורקוביץ'
גלגולו
של משלוח
פורים
לילדים ולנוער בפאב הישן
אסיפה – מפגש עם ראשי מכינת הנגב
ביום ראשון 3.3.2024 בבית
בורוכוב בשעה 20:30 בזום ובערוץ 900
סדר יום: קבלת מכינה קדם צבאית במשמר הנגב מג"ל
מעין גלקר: בתקופה של יותר משנה חיפשנו גיא וילק ואני דרך למה עושים עם מערכות החינוך שלנו והעשייה החברתית שלנו. מה שנעשה שלא מממש את הפוטנציאל שלנו. הרעיון להביא מכינה קדם צבאית ריגש אותנו והערב זה מגשים את החלום של הצוות שהוקם: סיגל גבאי, אריאל גבאי, נאווה ברג- בלובשטיין והילה מגידוביץ' מהתרבות ובהמשך טליה גבאי ומועצת חינוך כדי לבדוק מה מתאים למשמר הנגב. בדקנו כמה צירים מקבילים למצוא פלטפורמה שמרימה את החינוך וגם כדי להגיד אמירה ערכית ואיך מגיעים לוותיקים ושילובם עם נוער ואיך יוצרים חיי קהילה. בדקנו אפשרויות לממש את הפוטנציאל של משמר הנגב ומה ונכון ומתאים לנו. וגם כדי ללומר כלפי חוץ אמירה ערכית.
בדקנו את גרעיני 'צבר' – נערים עולים שהתנועה מחזיקה וראינו שזה לא מתאים למשמר הנגב. בדקנו אפשרות עם שנת שירות של הצופים, שנת שירות של התנועה הקיבוצית. לשם כך על הקיבוץ להקים את הגרעין ולהקדיש לכך הרבה. שנת שירות זה בעצם כוח אדם באים לעבוד אבל הם פחות פנויים לפעילות חינוכית-חברתית. מג"ל זה הגוף המתאים לנו. זה גוף מאורגן מסודר עם ניסיון יכול להביא חבר'ה שיכולים להוביל עשייה חברתית עם זיקה לנגב. הבאנו את הרעיון לוועד ההנהלה ולוועד האגודה. שהביעו הסכמה. בימים טרופים אלה זו חוויה להוביל ולהשפיע.
אלון גור מצוות מג"ל: בן 42 נשוי אב ל- 3 ילדים, גר במדרשת שדה בוקר באתי לספר על מכינת הנגב.
בשנה האחרונה עוד לפני 7
באוקטובר בתוך הדבר הזה מובן שיש ליצור
חברה יותר טובה. נשמע יומרני. מטרתנו לעשות חינוך מיטבי. לחנך בוגרים ובוגרות דרך בראייה
איפה אפשר לייצר טוב יותר וערכים איפה אפשר לקחת אחריות וזה מה שאנחנו רוצים לעשות
– שינוי אמיתי. יש שלוחה בחולית שספג מכה קשה ב- 7.10 בצאלים ועכשיו רוצים לפתוח
שלוחה במשמר הנגב. יש לנו 1400 בוגרים/ות בני 38-39 ובכל המקומות שבהם הם נמצאים
הם מקיימים חשיבה חברתית וממלאים תפקידי
מפתח ומ- 7.10 האתגרים רבים יותר ואנחנו חלק מהעולם. משך פעילות המכינה הוא 10
חודשים מספטמבר עד יוני הנערים/ות מקבלים דחיית שירות צבאי. בהצהרה אנחנו גוף
חילוני אידיאולוגי, לא פוליטי לא מתנשא. החבר'ה מגיעים מהמגזר החילוני ומשתלבים
בהם דתיים שיודעים שמגיעים למקום חילוני. מה שמייחד אותנו זה הנגב כמשימה
לאומית מקרית גת דרומה. רוצים ליצור זיקה לנגב מחבר'ה שמגיעים ממקומות שונים
בארץ אל הנגב חשוב שיגידו שזה המרחב שהם רוצים לחיות בו. זו מכינה חילונית שמדברים
בה הרבה יהדות מתוך המקום הפלורליסטי התרבותי. זה לא נכון שיהיה מונופול של זרם
אחד על היהדות. זו גם אמירה אישית וציבורית מי אני כיהודי. זו מסגרת קיימות בכל תחום אפשרי כדרך מובילה.
קיימות 3 שלוחות של מכינת הנגב.
הראשונה הוקמה לפני 22 שנים במדרשת שדה
בוקר, השנייה בקיבוץ חולית שחטף מכה קשה ב-7.10
והשלישית בקיבוץ צאלים הוקמה לפני 3 שנים ושלוחה רביעית תקום במשמר הנגב
בספטמבר הקרוב. אנשי הצוות של המכינה הם בני 22 שהשתחררו מהצבא וחבר'ה שלמדו לתואר
ראשון בני 26 ויותר. סדר היום של החניכים במכינה הוא צפוף מאד, מתחיל ב- 7:00 עד 21:00 לומדים קורסים אקדמיים יש להם מורים
טובים ולא נדרשים להישגיות כי אין ציונים והערכות במשך השנה יוצרים חברת מופת מתנהלת
כקבוצה עם ערבות הדדית.
יוצאים לטיולים בלי טלפונים
מחוברים לשטח. בסמינרים שעורכים כדי להכיר את הסכסוך הישראלי- פלסטיני, מנהלים את
עצמם עם תקציב. מתקיימת הכנה לצבא בין שאר הפעילויות כי הצבא הוא השלב הבא שלהם.
למה משמר הנגב?
רוצים לפתוח שלוחה רביעית
ועברנו הרבה מקומות ובחרנו במשמר הנגב ובגלל המקום של השותפות ששני הצדדים מחויבים אליו אזור חדש בנגב, הרחבת ההיצע. לקראת השנה
הבאה יש מקום ל- 130 חניכים מול 2000 ביקושים. ככל שההיצע של מכינות יגדל תגדל גם
אפשרות הבחירה שלהם.
הנחות הבסיס לשותפות עם משמר
הנגב שותפות אמיתית, הדדית ארוכת טווח.
אנשי הצוות, החניכים ובוגרים הם חלק מהקהילה. השתלבות בחיי הקהילה ומתן מענה לצרכי
הקיבוץ בעדיפות גבוהה. פתרון ארוך טווח בתוך הקיבוץ. צירי פעולה משותפים: עשייה
קהילתית פעם בשבוע מבוקר עד ערב. אירועים קהילתיים. משפחות מאמצות. עבודה חקלאית –"מגדלים
אדמה". פרויקטים נקודתיים – מתן מענה לחירום. הזמנה לתוכנית יוזמות משותפות
פתוח לכלל. בוגרים ובוגרות שומרים על קשר וחוזרים. יבנה לו"ז שבועי, שנתי, לצרכים המקומיים.
בספטמבר הקרוב המכינה תיפתח עם 25 חניכים ו- 3 אנשי צוות תוך מספר שנים מספר
החניכים יגדל ל- 45 ומספר אנשי הצוות יהיה 5.
החניכים מתפזרים במוקדי העשייה
הקהילתית בקיבוץ בגנים, בחינוך הבלתי פורמלי יום בשבוע הם יעבדו במערכת החינוך.
ימצאו משפחות מאמצות כדי ליצור קשרים עם אנשי הקיבוץ, יעסקו בעבודה חקלאית מקיימת.
פרויקטים נקודתיים ומתן מענה בחירום. יתקיימו יוזמות משותפות בוגרים ובוגרות
שומרים על קשר. יהיה צוות היגוי משותף לאחר קבלת ההחלטה של משמר הנגב.
שאלה: האם החניכים יהודים או גם
בדואים ואחרים?
תשובה: התנאי של בחירת החניכים הוא
שירות בצבא. לאורך שנות קיום המכינות היו חניכים בדואים ודרוזים. יש מקום להם
בהתארגנויות אחרות.
שאלה: מה היחס בין בנים ובנות?
תשובה: בנות מהוות 60 אחוז בנים 40
תומר רכטמן: נגדיר מול המכינה את הצרכים כדי שנוכל לדעת אם נוכל לעמוד בהם. צריך מקום שבו יוכלו לבשל ארוחות בוקר וערב. ארוחת צוהריים ישתלבו בחדר האוכל. כיתת הלימוד שלהם תהיה במקלט חדר האוכל בו נמצא הדוג'ו של מייקל. יש 4 חדרים למגורים לא בתחום שיוך דירות. הקו הוא מימין לחניית האמבולנס. דירות קטנות לא בדירות יורשים. הצרכים נבדקו מול אריאל גבאי שאחראי על דירות הצעירים ואיריס סוחמי פרץ מרכזת ועדת צעירים. הבניין שהיה בו חדר מש"א הם ישפצו את המבנה. יש עוד 2 חדרים באשקוביות סה"כ 6 חדרים ועוד 2 חדרים בצעירים ועוד חדר לראש המכינה. הדברים נבדקו גם מול קרולינה אחראית השכרות. כל התהליך דורש את אישור רמ"י את אישור המועצה קיבלנו ובמקביל למצוא מקום ייעודי אולי להשתמש בצריף. יש הרבה רעיונות. זו שנת ניסיון. ההסכם מדבר על 5 שנים של התקשרות. במודל הזה לא ניתן לגבות כסף על המבנים ומשמר הנגב החליט גם שלא משקיע בשיפוצם. תמורת המבנים החניכים יוכלו לעבוד בקהילה.
שאלה: האם המגורים הם על חשבון
הצעירים?
תשובה: התהליך נעשה בשיתוף כל
הגורמים. זה לא על חשבון אף צעיר לפחות בינתיים. היתה זו יוזמה שהתחילה מלמטה
יוזמות אלה הכי טובות. התרומה היא לא מיידית אבל המעורבות והשותפות מקבלת ערך
מוסף.
שאלה: איך זה ישפיע על הצעירים?
אלון גור: יש הרבה מקום לפרויקטים
משותפים ורתימת הנוער המקומי. במקומות שנוצרים קשרים בלתי פורמליים.
תומר רכטמן: המכינה לא תוכל לגדול על חשבון הצעירים. הפתרונות צריכים להגיע מהמכינה עצמה ומהמועצה. עשינו מהלך שלא יפגע ביורשים ולא בצעירים. הקיבוץ לא משקיע כי הוא לא מקבל תמורה, מה שהקיבוץ מרוויח זה 25 חבר'ה שיום בשבוע משתלבים בעשייה קהילתית שלא נמדדת בכסף.
אלון גור: לרשות המכינה יש 450 אלף ₪ שמתקבלים מקק"ל והמבנים ישופצו ע"י חניכי המכינה. בימים אלה מציבים קארווילות בחצרים כדי לקלוט את מפוני בארי. כשבארי ישוקם והחברים יחזרו לקיבוץ יהיה מלאי של קארווילות שאפשר לנייד לצרכים כמו של המכינות. הצוות המלווה את חניכי המכינה ממשיך שנתיים. זו עבודה שלנו ושלכם כדי ליצור מעורבות וקשר והם כמו אחרים בוגרים.
מעיין גלקר: יורם ענבר שאל איך זה עובד בקיבוצים אחרים.
עשינו ברור ויש במשמר הנגב
בנים שהם בוגרי מכינות כולל הבן שלי והבנו
מה התועלת ובכל זאת הלכנו לבדוק. בדקנו את הנושא מצד הקיבוץ ומצד החניכים החוויה
היא עם משמעות גדולה עם כל מהדבר כרוך. כשמדובר על מכינה החניכים באים לשנת לימודים
זה הדבר המרכזי והם רוצים להתערות במקום לשם הגיעו. זה לא כוח אדם שיעבוד בחינוך.
אלא יום בשבוע יתחברו למקום אחד כדי ליצור רצף היכרות. ההתערות היא דרך פרויקטים.
זו חברת צעירים שמביאים לקהילה ערך מוסף. אנחנו רוצים את הרוח את הערכים ואנחנו צריכים
לזהות מה הדבר שיביא את הערך המוסף.
צעירים כאלה שמארגנים לגיל השלישי או לשנת בר מצווה במרכזון הבוגר, מובילים
פרויקטים זה כוח רענן שמוציאים לאור דברים שלא מצליחים לעשות. חניכי שנת שירות יש יותר
בעיות התנהגות לא כך במכינה הקדם צבאית חבר'ה שבאים לתרום עם צוות חינוכי שסיים
צבא או סיימו תואר. שואלים איפה הסיכון. תקשיבו זה מדהים ויש גב מקצועי.
דן גרשון: לימדתי שנים במכינת 'בינה' באפעל. החבר'ה שהכרתי גם הצעירים וגם בני ה- 22 זה מתנה לכל דבר. ולקיבוץ זה בוודאי מתנה חבר'ה איכותיים אחד אחד גם אם נצטרך לשים על זה כסף אם זה ישפר את החינוך והצעירים. הם באים ל- 10 חודשים. הולך על זה חופשי.
מעין גלקר: זה לא יפתור את בעיית החינוך אלא ימנף את מה שאפשר למנף בקיבוץ וזו חוויה משמעותית לקיבוץ.
גיא וילק: אחת המטרות שהגדרנו: בני המכינה לא יהיו פקקים בחינוך אלא יובילו פרויקטים מעשיים במשמר הנגב בהגדרת מטרות משותפות, יעדים ועשייה. צריכים להגדיר את הצרכים איפה אנחנו רוצים לחזק את החולשות ויש דברים שהם לא החינוך. אני מסתכל על הגיל השלישי ואין מי שיושב איתם אחרי הצוהריים מלבד גיל-עד בבקרים. וזו אחריות גם שלנו יחד עם המכינה שיגע בכל הדיסיפלינות: רווחה, חינוך , תרבות, קהילה, גיל שלישי. במחזור הראשון נלמד ונתקן. במחזור השלישי כדי נדע איך לעשות את זה.
שאלה: איפה הקיבוץ צריך להשקיע?
גיא וילק: נצטרך להשקיע בתוכניות עבודה
שמייצרת מטרות מדידות ואחר כך אפשר להגיד אם הצלחנו. אין צורך במכינה שאינה חלק
מהקהילה.
מרים ברסלר: כנציגת הגיל השלישי וחברה 60 שנה התאהבתי בנגב. כשרצינו לקבל את כיסופים חסרה לי המילה ציונות ואנחנו לא צריכים לקבל אלא מה שאנחנו יכולים לתת. מברכת יום יום שאנחנו חיים בלי אזעקות ותודה שאין לנו חטופים. בוודאי שאני בעד.
דימה מקרנקו: הצבעה על קבלת מכינה קדם צבאית תתקיים בחמישי 7.3 עד מוצ"ש 9.3.
קלפי
תוצאות עבור קלפי אגודה
הנושא: אישור הקמת שלוחה של מכינת הנגב במשמר הנגב
בתאריכים: 7-9.3.2024
בעד – 208 % מצביעים 88.89
נגד - 26 % מצביעים 11.11
סה"כ מצביעים 234 בעלי זכות הצבעה 479 % הצבעה 48.85
מסיפורי הגבעה
הראשונה חופש מצב רוח
ויניה (ראובן) כהן. יסודות המשק הקיבוצי. עין חרוד. 1946
אני שב לארכיון ותר אחרי מסמך: דף מסידור העבודה. עד שאמצא אסביר
בקצרה את העיקרון המונח ביסודו של מרכיב הכרחי בחיינו הקיבוצים. ויניה כהן, הוגה
רעיון המשק המעורב, קבע את אושיות התלות ההדדית של פעילויות הענפים השונים בפרנסת
הקולקטיב. מכאן, שלא מספיק שענף פלוני מצליח יכסה
את ההפסדים של ענף אלמוני כושל או
לא רווחי בעליל, שומה על כלל ענפי המשק – חקלאים או תעשייתיים – לפרנס את השירותים השונים המתחייבים מן הצוותא
הקיבוצית. אמת המידה למדידת התרומה, מחד והתלות מאידך, היה מושג יום העבודה. בסוף החשבון, "יום עבודה
גבוה" התגלם אצל הגזבר בכך וכך לירות
(מנדטוריות או ארץ ישראליות) . ביום-יום מגוון הפעילויות השונות תוזמן ע"י
סידור העבודה. ועד שימצא העותק מימי הגבעה הראשונה שאני מבקש ,אני מעלה אותו ועל פי הזיכרון. לדף, שני תורים: הימני – עבודה מכניסה,
כלומר, הענפים "המכניסים" או
לכל הפחות הנחוצים ע"פ העקרונות שלעיל, טור
שמאלי – כל מה שאיננו תורם למאזן אך הכרחי לקיום כגון מטבח, מחסן הבגדים,
חופשות ושבתות. שבת באמצע השבוע? עבדת
בשבת קודש, מגיע לך ליטול אותה בימי חול
והיא תרשם, כדין, בטור השמאלי.
בחודשים
הראשונים, על פי הוראות המוסדות, אוכלוסיית
היישוב הצעיר שהיינו חייבת הייתה למנות עשרים בחורים וחמש בנות. התעסוקה הייתה מועטה:
עיבוד השטח, שמירות וביטחון (בסעיף הזה כלולה אחזקת ה"נוקטה" עם הנשק
החוקי), קצת עבודות החזקה ופיתוח של מקום המתיימר להיות ישוב. מכאן – הרבה בטלה
.....וגעגועים. בחברה השוויונית שבקשנו
להגשים היה אי-שוויון משווע בגעגועים: העולים החדשים, פליטי השואה, יכלו להתגעגע
לבית שכבר לא היה או להורים שהשאירו בגולה
ואילו לילידי הארץ מהכשרת חפצי-בה היה למי להתגעגע. הדוגמה, אמנם, הייתה איזו
הכשרה מפוארת של "המחנות העולים". באחד הקיבוצים, שקבעה – מעשה בגרות –
שלא נוסעים להורים אלא כעבור ארבעה חודשים.
לבנים, במשמר הנגב, היה קל יותר להתגבר על הגעגועים: נזדמנה נסיעה בתפקיד,
פגישה במזכירות הקיבוץ המאוחד? אפשר לקפוץ להורים, לפגוש חברה שנשארה ללימודים או
בהדרכה אבל הבנות? לא כולן מאושרות. מעשי הקונדס של הבנים כבר לא מצחיקות אותן, עם
העולים החדשים, אין להן שפה משותפת, הן כבר שמעו
פעמים מספר את "שהחרזאדה" בהשמעה פרטית בחדרן בצריף [1].
"הדבר האחד, כאן, הן השקיעות", נאנחה אחת מהן במרירות. משבר ראשון שיהיה לסעיף בוועדת החברה שנענתה למצוקתה וקבעה שהיא יכולה לנסוע. להוריה
או לחבר שלה או להרגעת נפשה. הועדה לא דקדקה בנוסח החלטתה אך התעוררה בעיה בה נתקלת כל
ביורוקרטיה: כיצד רושמים תופעה חדשה? מילים אחרות, כיצד החריגה מן הנוהל תמצא את
ביטוייה במערכת העבודה? נמצא הפתרון הגואל
: בטור השמאלי- כמובן- של דף סידור
העבודה, נרשם: "פלונית אלמונית :חופש מצב רוח ".
מומוס,
איור של אריה נבון
קיבוץ משמר הנגב
24.2.24
לכבוד
שר החינוך – מר יואב
קיש
שלום רב!
הנדון: הורדת לימודי השואה בשנת הלימודים הנוכחית
שמי דורט-דורה דקל, ביתם של מירלה
ברסלר שנספתה באושוויץ ב- 1942 – לשם הגיעה במשלוח 35 מצרפת, וישראל ברסלר
שנספה בשואה ב 1944, לאחר שנשלח מצרפת, במשלוח 73 לפורט ה-9 שליד וילנה.
לפני כשבועיים, הובא לידיעתי שהחלטת
להוריד השנה את לימודי השואה – בעקבות המלחמה הנוכחית ועובדה שתלמידים רבים לא
למדו בצורה מסודרת החל מה 7.10.23.
אני חושבת שיש עוד אפשרויות ולאו
דווקא הורדת הנושא החשוב כל כך – השואה – נושא שחלק גדול מהאוכלוסייה כיום לא
יודעת עליו מספיק והנה, שוב, ב 7.10 באו עלינו לכלותינו ואם לא נלמד מהעבר לא נראה
את העתיד.
אני, כשורדת שואה, עושה כמיטב יכולתי
ומדי שנה מספרת על השואה שלי בכל מיני מקומות (בתי ספר, חיילים, מועצה אזורית בני
שמעון – וגם השנה כבר הוזמנתי לשני מקומות).
אני עליתי ארצה בשנת 1948, בהיותי בת
16. כיום אני בת 92 ועדיין רואה בצורך לספר – את השליחות שלי והחובה שלי.
החלטתי לפנות אליך מתוך חשיבה שאם לא
אעשה זאת – אני בוגדת בזיכרון ההורים שלי .
אודה להתייחסותך ולתשובה חיובית על בקשתי
בברכה
דורט-דורה דקל
קיבוץ משמר הנגב
טל: 054-6614402
מייל: doret.dekel@gmail.com
01.03.2024
תגובה אישית להצעת החלטה בנושא דמי כניסה ותשתיות
אני רואה שהושקעה
עבודה אך לדעתי ההנהלות היקרות שלנו(הכלכלית וועד ההנהלה) צריכות להשקיע זמן
במציאת מקורות הכנסה ולא במצגות שמראות לנו כמה כסף נשלם.
לגבי דמי קליטה:
נחמד לי לדעת
שהמנהלים שלנו רואים אותנו כקיבוץ במרכז הארץ אבל העובדה היא שאנחנו לא.
מדוע לא משווים
לשובל למה למעלה החמישה ותל יצחק(השליש העליון)!!
למה הכוונה 40
לבנים? זה עבור זוג בנים?? כי היה 20 קודם.
אני מציעה להצביע
נגד השתת תשלומים גבוהים כאלה על בנים.
לא מזמן חבר ועד
ההנהלה התלונן מול מועצת חינוך על החלטות שמתעלמות מהחלטות קודמות כנראה כשזה לא
נוגע לכיס האישי ההתייחסות היא אחרת.
אני מזכירה לכם שהצבענו על העלאת דמי קליטה לבנים וברוב
גורף החברים הצביעו נגד.
לגבי חברים בעצמאות
כלכלית וחברי הרחבה: ניתנו מספיק הארכות ולא היתה היענות, אולי כדאי להסיק מסקנות ולא לתת
הקלות שממילא אינן נדרשות. את ההקלות צריך לתת למי שכן רוצה להיות חלק.
אני מצפה שיכבדו
החלטות ולא כל שני וחמישי ישנו פה את ההתנהלות.
עכשיו מדברים גם על
שינוי מבנה ארגוני. אני לתומי חשבתי שמבנה ארגוני מתאימים לארגון ואילו אצלנו
למרבה הפלא משנים זאת חדשות לבקרים לפי האנשים בהנהלה.
אשמח לקבל ניתוח כלכלי
של כל השינויים הארגוניים שעשינו במהלך העשור האחרון וכיצד השפיע על עלויות ההנהלה
שלנו.
בנוסף, כל השינויים האלה מגבירים את הנתק בין החברים להנהלות.
לגבי התשתיות:
כל החברים החדשים
ותושבי ההרחבה שילמו תשתיות. לפי החוק אחוז מסוים מזה היה צריך להיות מופרש לטובת
שדרוג תשתיות ישנות. הסיבה לכך היא שמכירים בזה שהרחבת ישוב מכבידה על תשתיות
ישנות. איפה זה קרה בפועל?
מכל החברים הוותיקים/יורשים
אתם מציעים לקחת תשלום עבור תשתיות. אני מבינה שכקהל שבוי הכי קל לקחת מהחברים.
נכון אתם כותבים שזה בשעת 'טרנסקציה' אבל העברת זכויות במגרש היא חובה ולכן גם
בפסקי דין של מס שבח בתי המשפט מכירים בכך שבגלל שהמדינה כופה את ההעברה, זה לא נחשב
כהעברת זכויות אז אין בסיס לגביית מס שבח. יורשים קיבלו בעיקר בתים ירודים ושילמו
בטבלת האיזונים.
משאר החברים(ומה עם
תושבים? לא משתמשים בתשתיות?), התוכנית לגבות בעוד 25 שנה......
אני רוצה לשתף שאני
לא מאמינה באמירות האלה(אני בטוח לא אהיה כאן לוודא) וגם אין להן מקום. חברים
שילמו ממיטב כספם=שנות חיים, עבור הבתים(AS IS), ישלמו עבור המגרשים וזכותם למכור אותם ו/או להוריש אותם בלי
העול הזה.
יש לנו עסקים, אגם
נגב מ.ח.ה. ועוד מקורות למימון העבודות. יש את משרד החקלאות שיוצא במבצעים שונים
של שדרוג במרחב הכפרי.
ב-2012 לא היו לנו תוכניות מוכנות אבל עכשיו יש ונוכל לגשת למכרז חדש. אני מאמינה שיש עוד אופציות. אתם המנהלים תמצו את הכל לפני שאתם באים אלינו בתוכניות פומפוזיות.
מירית שיבובסקי
מירית,
חברי משמר הנגב שלום רב,
ראשית
תודה על התייחסותך מירית לנושא דמי הקליטה וקרן התשתיות. הנושא אכן סבוך, חשוב
ובעל משמעויות קהילתיות מהותיות על הצמיחה הדמוגרפית ויכולתנו כקהילה לחדש תשתיות
ישנות (מאד) לרווחת חברי משמר בנגב.
אנו
נמצאים בסיומו של מהלך שיוך הקרקעות, מהלך שמשנה את הסטטוס קוו שבין
"הקיבוץ" לחבריו, מהלך זה גוזר קבוצה לא מבוטלת של החלטות קהילתיות
מהותיות שזו אחת מהן.
כשאנו
בוחנים את המשמעויות הרבות של מהלך השיוך, ברור מעבר לכל ספק, שהשארת המצב כמו
שהוא בנושא התשתיות לא ניתן. כמו כן, כאשר אנו קולטים היום חברים חדשים לשורותינו
אנו קולטים אותם עם אופק ברור בהרבה בהשוואה לעבר של הנאה מפירות נכסי האחזקות
והעסקים,
הצעה
זו של ועד ההנהלה גובשה לאחר תהליך ארוך ומקיף פנימה במשמר הנגב וכן למידה מה קורה
בתנועה וכן בקיבוצים אחרים שכנים לנו, לאחר מחלוקות בתוך צוות הנהלה וכתהליך מורכב
כאמור הוסכם מתווה זה פה אחד.
אנו סבורים
שהשאלות שמעלה מירית דורשות דיון קהילתי מעמיק, שכולל התייחסויות פרטניות וכלליות
לסוגיות השונות, אולם יחד עם זאת, מצאנו לנכון לענות בתמציתיות ככל שניתן לטענות
הלגיטימיות שהועלו בנקודות להלן:
מדוע
להשית תשלומים אלו על הבנים - צודקת במאת האחוזים. כולנו
נעדיף לא להשית ולו תשלום אחד נוסף לילדינו בבואנו להזמינם לחיות לצידנו ולהקים
ביתם בקיבוצנו.
יחד עם
זאת, ככל שהקיבוץ מתקדם לעבר שיוך קרקעות האמור, שמשמעותן פגיעה נוספת ביכולות
הכלכליות של הקיבוץ כגוף מתכלל (למשל אובדן הכנסות של שכירויות); אנו מחויבים
למצוא פתרונות כלכליים שיאפשרו לנו לתחזק באופן אחראי את הקיבוץ בהווה ובעתיד לכלל
תושביו הקיימים והחדשים. ולכן לצערנו, אין אפשרות בידינו להכניס חברים חדשים, בנים
או לא, מבלי לדאוג שהיכולות הכלכליות של הקיבוץ לדאוג לאוכלוסייה הגדלה שלו
יישמרו.
מדוע
לבחון \ לאפשר קליטת חברים בעצמאות כלכלית ותושבים -
מטרת ההארכה, שהיא פורמלית בלבד, היא לסמן כיוון לתהליך. שבסופו היינו שמחים לראות
את כלל תושבי הקיבוץ תחת אותו הסטטוס. ללא פיצולים, וללא חלוקה של הצבעה לפי
אינטרסים כלכליים מנוגדים, המצב הקיים במשמר בנגב הוא מצב קיצון מבחינת כמות
הסטטוסים בו, אנו כהנהלה צופת עתיד נעשה שאל ידינו לצמצם זאת.
מה
לגבי המבנה הארגוני - נעשו מספר שיחות לגבי השינוי הנדרש, עוד
מימי איחוד תפקידי מנהל הקהילה ומנהל האגודה, וכלה בשיחות והסברים על פיצול והרחבת
תפקיד היו"ר בשנה האחרונה. בנוסף ההנהלה כחלק מיעדיה לשנה זו הגדירה תהליך
משותף עם ועד האגודה הקהילתית של בנית הסכמות עדכניות של עבודה משותפת של גופים
אלו לרווחת כלל משמר הנגב.
מדוע
להקים את קרן התשתיות – חשוב לדעת שכל השכונות
החדשות בקיבוץ נדרשו לשלם עבור פיתוח התשתיות השכונתיות שלהן, זאת מבלי ששאר
התושבים התבקשו לשלם עבורם. באותו האופן, אנו נדרשים למצוא מנגנון שיאפשר חידוש
תשתיות בקיבוץ הוותיק, מבלי להשית את העלויות הללו על תושבי השכונות החדשות שכבר
שילמו עליהן. בנוסף, יש לשקול את העתיד הלא מאד רחוק בו נדרש לחידוש תשתיות גם
בשכונות החדשות. לשם כך מצאנו משוואה יחסית הוגנת שגורסת שכולם משלמים עבור חידוש
תשתיות ציבוריות, ושתשלום זה ייהפך לחובה החל מהשנה ה-26 מאז החידוש האחרון.
בנוסף, עלות התשלום יהיה תלוי טרנסקציה (כלומר רק בעת מכירת הנכס או הורשתו),
ויחסי לפי השנה בה בוצע החידוש האחרון. זה לא מנגנון מושלם, אבל הוגן.
נסכם
ונאמר - הפצת הניר לציבור באה במטרה לקרוא לאנשים להקדיש לנושא מחשבה והעמקה טרם
הדיון הקהילתי המתקרב ובא. אנו מזמינים אותך או כמובן כל אחד ואחת בציבור לפנות
לחברי הועד או מנהליו לקבלת הבהרות והסבר למהות ולתוכן להעמיק במשמעויות של ההצעה,
הרי לא נוכל להתפלמס על הדברים מעל דפי העלון באופן יעיל מעמיק וממצא,
הועד
חושב ומאמין שהמודל המוצע הוא המיטבי ביותר למשמר הנגב היום תוך לקיחה בחשבון את
היבטים רבים שחלקן מצוינים ובצדק במכתבך.
הנושא
בכללותו יובא כאמור לדיון באסיפה ויוחלט או ידחה על ידי הקלפי.
בברכה,
אליסיה
תומר אסף וחברי הועד.
ברכות!
לעידן קישינבסקי
לסיום קורס קצינים
ב ה צ ל
ח ה
דקה דומיה
דקת דומיה לעלים שנשרו באמצע הסתיו
דקת דומיה למילים שאמרנו כאילו לשווא
לזכר הלילה ההוא הנורא כשמיכה לא שב מן הקרב
לזכר כל מי שזוכר, כשעליזה אימו של מיכה היתה לצידנו
לזכר הלילה ההוא הנורא,
כשנותרנו כל-כך לבדנו
דקה דומיה להורים, שהיו אצלי בחלום
דקה דומיה לפגישה שכבר מתקיימת היום
דקת דומיה לאביב, שחלף כאן מבלי לעצור
דקת דומיה לכל מי שהלך בדרך שאין בה חזור...
המון דקות דומיה לכל מה שחלף וכואב
הקשיבו עכשיו לשתיקה המעיקה וצובטת בלב
הכאב שהפך לגעגוע, שהפך לזיכרון...
יהודה בן זאב (קראנו לו
י.ב.ז) מעין כרמל
כתב את המקאמה הזו לזכרו של מיכה
"שכול פה בינינו
עוטה תפארתו
ומלקט הטובים שבינינו.
לא יכולנו לנער עד בא יום מותו
הנה כאן נכרה קברו לרגלנו
היה הוא תקוות ומשוש לב אימו
שנצרה וטפחה בדמעות וכאב,
והמוות עת עט לטרוף את דמו
נשאה בכאב את לבה האוהב
שכול פה בינינו
עוטה תפארתו
ומלקט הטובים שבינינו
לא יכולנו לנער, עד בא יום מותו
לא נוכל לעולם כי הלך ואיננו..."
יהודה בן זאב נפל במלחמת ששת הימים בגבעת התחמושת וכך מעגל הדמים נמשך
ונמשך ומלווה את חיינו...
הלנצח תאכל חרב?...
סליחה שאני מנצלת את העלון למטרה כל-כך חשובה בשבילי לספר כש"בבית החם" פסלו אותה ומנעו
ממני לדבר מה שהמחיש לי בברור שאני לא!!! חברת משמר הנגב ויסלח לי מוטקה שם למעלה
הוא בוודאי היה רותח מכעס.
בפברואר חמישים וחמש של המאה הקודמת נהרג בן דודי מיכה לבני. שלושה
שבועות הפרידו בינינו (בגיל). הורינו גרו בשכנות בקיבוץ גינוסר על שפת הכנרת כך
שגדלנו כמו תאומים וכך כתבתי לזכרו:
זוכר מיכה אז, בתמימות נעורינו המתרחקת כשצעדנו בדרך עפר מנהלל בשדות
בין גבת לנהלל.
מנהלל באו הורינו לגינוסר איך דסקסנו על ערכים וחברה על הקיבוץ
והמדינה באמונה בתולית, ספוגת אידיליה המעמידה את העשייה למען המרכז הבניה... כבר
אז נבעו הסדקים והוטלו הספקות וכל כך רצית לשכנע (בעצם את עצמך יותר מאשר אותי)
בצדקת הדרך.
אכן היינו צעירים והעתיד היה מאתגר ומבטיח והנה היום, הקיבוץ והמדינה
מופרטים מערכים.
גינוסר כבר מזמן לא מה שהיתה. רבים הבנים שעזבו את הארץ והקיבוץ.
אורי שמחוני בן כתתנו שגם נהללי במוצאו שסחב אותך על גבו משדה הקרב
והיה אלוף פיקוד הצפון במלחמת יום כיפור ומפקד סיירת 'אגוז' בששת הימים נפטר השנה
מדום לב.
השלום המיוחל מדשדש במקום, בצעד קטן קדימה וצעדים ענקיים לאחור.
הייאוש והדכדוך הלאומי, מצוי במקומותינו ואנו צופים בדאגה לעתיד ולאשר
הוא צופן...
עופרה אילן
תוצאות ההצבעה למליאת המועצה
בבחירות לרשויות המקומיות
סה"כ המצביעים הרשומים בפנקס הבוחרים:903
מתוכם הצביעו: 388
לרשימה "קצר" - קצר
לעניין איריס סוחמי פרץ, ענת ליכטר פלד,
הילה עמר, יונתן הצביעו: 144
לרשימה "איתך באחריות" – ליעד דרור, הילה מגידוביץ', שלומי
כהן, אילן רחמני צבי-רן הצביעו: 141
לרשימה: "יחד- משמר הנגב" – סיני פסל, גיל פוגל הצביעו: 103
מספר הנציגים במועצה מטעם האזור (משמר הנגב) שזכתה בו כל
רשימה ושמות הנציגים:
שם משפחה שם פרטי מען
פרץ איריס משמר הנגב
דרור ליעד משמר הנגב
מילות סיכום בחירות מוניציפליות
הבחירות המוניציפליות, השנה, תפסו אותנו לא מוכנים. אחרי אירועי ה-
7.10 שעדיין מאד נוכחים בחיינו, החטופים שעדיין לא שבו והדי הפיצוצים הנשמעים היטב
בקיבוצנו השלו, הדבר האחרון שחשבנו עליו היו בחירות
אולם דווקא בתקופה זו התחזקה אצלי התחושה שחייבים לדאוג לעתיד המועצה
שלנו בחמש השנים הבאות. נושאים רבים עומדים על הפרק ובראשם כמובן הדאגה לביטחון
התושבים, עלינו להיות מוכנים לכל תרחיש. המסקנה הברורה המתבקשת מאירועי ה- 7.10 היא שעלינו לדאוג לכוחות מקומיים שתגובתם תהיה
מהירה ויעילה בעת הצורך.
לצד זאת, עלינו להמשיך ולדאוג לשדרוג איכות חייהם של תושבי המועצה
מבחינת חינוך, תרבות, תשתיות וכו'.
אני רוצה להודות לכם על שנתתם/ן לי את המנדט לשרת אתכם/ן, אני מתחיבת
לעבוד בשקיפות ובשיתוף פעולה מלא עם הנציגה המצוינת שנבחרה יחד איתי, ליעד דרור
במליאת המועצה.
אני מבקשת מכם/ן להרגיש חופשי לפנות אליי בכל בקשה, שאלה ורעיון
ומבטיחה לבדוק, לטפל ותמיד להחזיר תשובה בכל מצב.
שלכם/ן ובשבילכם/ן
איריס
פרוטוקול
ועד הנהלה - אגודה קהילתית
תאריך
הישיבה: יום רביעי
21/02/24 מזכירות + זום.
חברי ועד
נוכחים: דימה
מקרנקו (יו"ר), שירה ישראלי-טדגי, סיגל שלו, יהונתן חורי, יואש
בורנשטיין, אייל גרנסיה, יואב ברקן, עמית
רוקח ויוגב לוצטו
מוזמנים
קבועים: אליסיה
ליסובייה (מנהלת האגודה)
על סדר
היום:
1 . עדכונים
2 .
הצבת דוכנים ברחבי הקיבוץ
3 .
החזר מס במידה ויתקבלו תרומות
4 .
אכיפה
5 .
בית תפילה
מהלך הדיון:
1. עדכונים
○ חינוך
חברתי - מנהל
החינוך החדש של המרחבים החל בעבודתו השבוע. אילן גוטקין ניהל במשך שנים רבות את החינוך החברתי
באור הנר ובעל ניסיון בחינוך קיבוצי. הועד מאחל לאילן הצלחה רבה בתפקיד.
○ רווחה - נבחרה מנהלת לתחום הרווחה שתחל את
עבודתה בתחילת חודש מרץ.
○
מכינת הנגב - צוות נציגים פעל המהלך השנה
האחרונה כדי לבדוק היתכנות לארח בקיבוץ מכינה קדם צבאית -שלוחה של "מכינת
הנגב". ביום ראשון 03.03 תתקיים אסיפה ובה יציגו חברי הצוות ומנהלי המכינה את התוכנית והחזון
ולאחר מכן תתקיים הצבעה בעניין. מוזמנים לשמוע!
○
פגישה עם מנהלי אגפים ושירותים - מאחר ורוב חברי הועד נמצאים בקדנציה הראשונה
שלהם ביקשה אליסיה להביא את מנהלי השירותים כדי לתת סקירה על התוכנית השנתית ועל
השינויים בהתנהלות התקציבית שביקש הועד לקיים. במסגרת הישיבות הבאות יוקצב זמן
למפגש עם המנהלים השונים.
2. הצבת דוכנים ברחבי הקיבוץ
○
נעשתה פנייה מצעיר תושב הקיבוץ בבקשה לאשר הצבה של
עגלת קפה באחד משטחי הקיבוץ.
○
חברי הועד היו חלוקים בשאלה האם יש לגבות תשלום
בעבור כך וליישר קו מול כל בעלי העסקים המגיעים למכור ולתת שירותים ברחבי הקיבוץ
או שמא יש לאפשר לכמה שיותר בעלי עסקים להיכנס לקיבוץ ולתת מענה נוסף לקהילה.
הוחלט: בשלב זה לאפשר להציב דוכנים ברחבי הקיבוץ ללא
תשלום בהנחה כי קיימים כלל האישורים
והרישיונות הנדרשים לפי חוק וחתימה על הסכם הפעלה. לגבי מיקומים אפשריים להצבת
העגלה - הועד ביקש מאליסיה להכין רשימה של מקומות האפשריים תוך התחשבות בתושבים
המתגוררים בסמיכות למקום. נושא התשלום לאגודה ידון מעת לעת בהתאם לכמות העסקים
ולזמני ההפעלה כמו כן, חברי הועד ביקשו כי יוסדר ויאושר הנושא עם ועד ההנהלה של הקיבוץ וכי ייחתם הסכם הפעלה
מסודר בין האגודה לכל בית עסק שיהיה מעוניין בהצבת דוכן.
○
במסגרת אספת התקציב, התחייב הועד כי במידה ויתקבלו
תרומות ו/או כספים מרשויות שונות, הם יכנסו תחת התקציב השוטף ויביאו להפחתת תשלום
המס החודשי שהאגודה גובה. כפי שעודכן בפרוטוקולים קודמים, פעל דימה במהלך השנה
האחרונה מול הקרן לעזבונות לבדוק האם ניתן לקבל מהקרן כספים לטובת האגודה.
החלטה: בהתאם להתחייבות שניתנה, וככל ויתקבלו הכספים מהקרן לעזבנות או כל תרומה
אחרת, יקוזז הסכום מהתקציב והסכום יופחת בהתאם מתשלום המס החודשי של החברים.
4. אכיפה
○
בהמשך לדיונים קודמים ולפניות חוזרות ונשנות
המתקבלות מתושבים בעניין בטיחות בדרכים וכלבים משוטטים. נקבעה פגישה בחודש הקרוב
של הועד עם המועצה ועם איתן הס ( מלווה הקיבוץ) כדי לבחון מהם תחומי האכיפה
שהמועצה מוכנה לקחת על עצמה והאם ניתן להגדיר מראש באילו תחומים תתערב המועצה
באכיפה ובאילו לא.
○
בפני הועד הוצגה תלונה בנוגע לילד מתחת לגיל 10 הנוהג
על רכב מסוג קלאב קאר ברחבי הקיבוץ מלווה באביו. מדובר במקרה שחוזר על עצמו למרות
שכבר נעשתה בעבר שיחה עם האב לגבי המקרה.
○
חלק מחברי הועד סברו כי יש להפנות את המתלוננים
להגיש תלונה במשטרה מאחר ומדובר בעבירה על החוק וסיכון חיי אדם בעוד שהאחרים סברו
כי מדובר בקהילה ויש למצוא את הפתרונות בהידברות ובהסכמות ומבלי שניידות משטרה
יסתובבו בקיבוץ. מה גם שתלונות במשטרה רק ירחיבו את הפערים והקרע ולא יעזרו למצוא
פתרון קבע.
החלטה: אליסיה תזמן בשנית את מי שצריך כדי להתריע בפניו
על הסכנות בכך שילד קטן נוהג ברכב ממונע ובמקביל תקדם את תחום האכיפה מול המועצה.
5. בית תפילה
○
ביום 20.11.23 התקיימה פגישה של ועד האגודה בנושא
מתן פתרון למקום תפילה זמני לטובת החיילים המתארחים בקיבוץ ולקבוצת המתפללים.
במסגרת ההחלטות שהתקבלו ניתן אישור זמני לקיים תפילות באופן זמני במקלט האולפנה
כאשר האישור יתבטל עם עזיבת החיילים ועד החלטה אחרת שתהיה באיפה.
○
לאחר בדיקה שנעשתה מול הגורמים האחראים עלה כי
מרבית החיילים ששהו בקיבוץ עזבו ואלו שנותרו להתארח אינם נמצאים בסופי השבוע
בקיבוץ.
○
משכך, הועברה הודעה מוקדמת כי ניתן לקיים את
התפילות באולפנה עד ליום 05.03 ולאחר מכן לא ניתן להמשיך ולהתפלל במקלט עד להחלטת
אסיפה ו/או הקמת צוות בית כנסת.
החלטה: בנוסף וכדי להתקדם עם סוגיית בית התפילה הוחלט לכנס אסיפה ביום 27.03.24
בה יוכלו החברים להציג את עמדתם ולשאול שאלות. לאחר מכן תתקיים הצבעה בשאלה אחת
בינארית (כן/לא)
" האם לדעתך יש מקום לבית כנסת/תפילה במשמר הנגב ? "
ככל ורוב הקהילה תקבע כי יש מקום להקמת בית תפילה
- יוקם צוות בשיתוף ועד ההנהלה שיחליט על המשך ההליך מול הקהילה לרבות, אופי
המקום, דרכי התנהלות, קביעת תקנון, ניהול, מיסים וכדומה.
ולאחר שהצוות יסיים את התהליך יביא את
התוצרים/מסקנות לקהילה להצבעה סופית.
פרוטוקול ועד הנהלה -
אגודה קהילתית
תאריך הישיבה: יום רביעי 06/03/24 מזכירות + זום.
חברי ועד נוכחים: דימה מקרנקו (יו"ר), שירה ישראלי-טדגי, סיגל
שלו, יהונתן חורי, אייל גרנסייה, יואב ברקן, עמית רוקח
חסרים: יואש בורנשטיין ויוגב לוצטו
מוזמנים קבועים: אליסיה ליסובייה (מנהלת האגודה), אפרים סוחמי
(ועדת ביקורת)
על סדר היום:
1 .
עדכונים
2 . אסיפה בנושא בית תפילה/כנסת
3 . קבלה לחברות באגודה
4 . אכיפה
5 . נוהל מינויים וקדנציות לבעלי תפקידים
6 . גרפיטי בגדר ההפרדה בכניסה לקיבוץ
1. עדכונים
○
שולחן עגול - השבוע התקיים מפגש של השולחן העגול. במסגרת
המפגש החלו לדון בעניין חלוקת האחריות התקציבית והניהולית בתחומי השירותים השונים
בין האגודה לקיבוץ. הוחלט לצרף לדיונים נציג אחד נוסף מועד האגודה וההנהלה. יהונתן
חורי יצטרף לצוות מטעם האגודה.
○
המועצה אישרה לקיבוץ 50% השתתפות משכר של עוזר
למנהל קהילה/אגודה. הקיבוץ והאגודה יישאו בחלקים שווים ב50% הנותרים מהשכר. הליך
הגיוס יחל בקרוב.
○
פריצות למועדון לחבר - בחודשים האחרונים אירעו מספר מקרי התפרצות
למועדון לחבר בשעות הלילה. ההערכה היא שמדובר בילדים/נוער מהקהילה שאיננו מנסה
לגרום לנזק אך מדובר בתופעה שאיננה מקובלת ולכן גורמי הביטחון ביישוב שוקלים כיצד
ניתן להתמודד עם התופעה (סיורים ליליים, מצלמות). ההורים מתבקשים לפנות לילדיהם ולבדוק
שהם אינם מעורבים בעניין ולהסביר את החשיבות של שמירה ודאגה לרכוש הציבורי.
○
ביטחון - חברת השמירה אמורה להיות מוחלפת בקרוב, הודעה לציבור תצא מטעם ועדת
הביטחון. נרכש רכב לטובת הביטחון.
○
שיפוץ מקלטים - התקבל תקציב מהמועצה לטובת שיפוץ מקלטים -
הועברה הצעת מחיר למועצה וכעת ממתינים לאישורה בטרם יחל ההליך.
○
חדר ביטחון - הוגשו כל הטפסים הדרושים להקמה/שיפוץ חדר הביטחון בקיבוץ.
○
נוי - בשבוע הקרוב תועבר תוכנית עבודה שנתית ויחתם הסכם מול הקבלן.
○
משק חי - לאחרונה התקבלו מספר תלונות בנוגע לבעלי חיים המסתובבים מחוץ למשק חי
ועלולים לסכן ילדים והימצאות של אורחים השוהים במשק החי ללא רשות. כמו כן, התקבלו
תלונות על התחזוקה הירודה של המקום המונעת ממסגרות החינוך להגיע עם הילדים וליהנות
מהמקום. הנושא בטיפולה של אליסיה.
○
תחנת הסעות - מאושר לבצע תכנון לתחנת הסעות חדשה בחנייה הגדולה
ולשיפוץ התחנה הקיימת במסגרת תקציב עודפי פיתוח משכונת ה70. בשלב זה מדובר רק על
תכנון שלאחריו יוחלט האם להתקדם לביצוע בהתאם לעלויות.
○
בריכה - נחתם הסכם עם החברה של שמעון שסיפק בשנה שעברה את שירותי ההצלה. ההסכם
שנחתם מטיל אחריות מלאה לתפעול ואחזקת הבריכה לרבות אחריות על חדר החומרים,
ניקיון, חומרים ושירותי הצלה.
○
בהמשך לדיונים קודמים בעניין, נקבעה אסיפת אגודה
בנושא מקום תפילה ליום 03.04.24.
○
מיד לאחר האסיפה תתקיים הצבעת אגודה בשאלה: האם
את/ה חושב שיש מקום לבית תפילה במשמר הנגב?
○
ככל ויהיה רוב בעד - יוקם צוות שתפקידו יהיה לבחון
את אופי בית התפילה, מקום, זמני הפעלה וכו' ולאחר שהצוות יסיים עבודתו הוא יציג
לציבור הצעה שתובא לאסיפה ולהצבעה סופית.
○
הועד מזמין את הציבור לשמוע ולהשמיע דעתם.
הוחלט: כינוס אסיפה 03.04.24
○
התקבלה בקשה של תושבת להתקבל לחברות באגודה.
○
בעבר, חלק מהתושבים עברו ועדת קבלה במועצה וחלקם בוועדת
הקבלה של הקיבוץ.
○
נעשתה פנייה למועצה בבקשה לקבל את התושבת לחברות
אך זו נענתה כי שהמקרה הפרטני איננו נופל בגדר סמכותה ולכן המועצה מסרבת לקיים
ועדת קבלה.
○
מאחר ובמשמר הנגב מתקיים מצב חריג בו כל החברים
החדשים נדרשים להיות חברי קיבוץ הם עוברים ועדת קבלה של הקיבוץ - מתקיים ואקום
לגבי המקרה הפרטני שלא ניתן לתת עליו מענה.
○
הוצע כי ועד האגודה ימלא באופן חריג תפקיד של ועדת
קבלה כדי לאשר את חברותה של התושבת אך רוב חברי הועד סברו שאין זה בסמכותם לפעול
כוועדת קבלה וכי זה עלול לפתוח פתח להתנהלות לא תקינה ולכן הצעה זו נדחתה.
○
חברי הועד החליטו כי מאחר וכל החברים באגודה עברו
הליך של קבלה מן המניין יש לקיים הליך דומה לתושבת באמצעות ועדת הקליטה של הקיבוץ.
החלטה: דימה יפנה לרכזת הקליטה ויבקש לבצע באופן חריג ועדת קבלה שתהיה מותאמת לוועדות הקבלה שעברו חברי ההרחבות.
○
בהמשך לדיוני עבר, התקיימה השבוע פגישה של אליסיה
ודימה עם מנהל אגף האכיפה במועצה. מנהל האגף נתן סקירה לגבי תחומי האכיפה והמתרחש
ביישובי המועצה השונים.
○
כלבים - הובהר כי אגף האכיפה לא מתעסק כלל עם עניין הכלבים המשוטטים אלא שנושא
זה מוסדר תחת וטרינר המועצה שאחראי מתוקף תפקידו לבצע סיורים יזומים בתוך היישובים
לתפיסת בעלי חיים משוטטים. הובטח ע"י מנהל האגף כי הוטרינר יתגבר את הסיורים
ויעביר דו"ח לאגודה על הנעשה במסגרת הסיור.
○
אכיפה בטיחות בדרכים וחוקי עזר עירוניים - במועצה
פועלת כיום ניידת אכיפה הכוללת שוטר ופקח עירוני שהם בעלי הסמכויות בחוק לביצוע
אכיפה של עבירות תנועה, חוקי עזר, חניות, גזם וכדומה.
○
מנהל האגף הבהיר כי ככל והקהילה תבחר להכניס את
ניידת האכיפה המועצתית לתוך היישוב כדי לאכוף עבירות תנועה (ילדים הנוהגים בכלי
רכב ללא רישיון, חניות על המדרכה המסכנות הולכי רגל, נהיגה מהירה וכדומה) האכיפה
תהיה מלאה ולאגודה לא תהיה כל אפשרות להתערב בכך.
○
מנהל האגף הביא כדוגמא את גבעות בר שם התקבלה
החלטה להכניס את ניידת האכיפה המועצתית אשר במשך חודשיים נתנה לתושבים התראות
ולאחר שהסתיים הפיילוט והחלו לתת קנסות ביישוב, מוקד המועצה הוצף בתלונות של
התושבים עד שלבסוף הוועד החליט להוציא את ניידת האכיפה מהיישוב.
○
עלתה הצעה כי האגודה תשכור פקח שיפעל מטעמה ויאכוף
רק את הנושאים שהאגודה תחליט עליהם. הפקח יקבל תלונות מתושבים ויפעל לתת התראות
וקנסות.
○
רוב חברי הועד סברו כי מדובר בעניין חברתי וכי
אכיפה פנימית עלולה לייצר סכסוכים ומריבות בין חברי הקהילה ולכן נכון יותר לאפשר
אכיפה חיצונית נטולת משוא פנים ושאוכפת את כל עבירות התנועה לפי חוק.
○
רוב חברי הועד חושבים שהחלטה מעיין זו צריכה
להתקבל באסיפה שתחליט האם יש לאפשר לניידת המועצה לבצע אכיפה בתוך היישוב.
החלטה: בשבוע שבו נקבעה אסיפה בעניין
בית התפילה, יתקיים זום בו תינתן סקירה והסבר על גבולות האכיפה החיצונית של ניידת
המועצה ע"י מנהל האגף. ולאחריה תתקיים הצבעה ביחד עם ההצבעה על שאלת בית
התפילה.
○
חברי הועד סקרו את נוהל המינויים שנקבע בוועד
הקודם וסברו כי הוא מעמיס אסיפות והצבעות על הציבור גם בתפקידים ומינויים שהינם
מקצועיים גרידא ולכן יש לבצע חשיבה מחודשת על הנוהל.
○
כל חברי הועד הסכימו כי את היו"ר וחברי
הועדות הפועלות תחת האגודה יש לבחור באמצעות האסיפה שהרי הם מכהנים כנציגי ציבור
והוא זה שאמור לאשר אותם כמייצגים שלו.
○
כל חברי הועד הסכימו כי מינוי של מנהלת אגודה חייב
לעבור את אישור האסיפה.
○
כל חברי הועד הסכימו כי בעלי תפקיד מקצועי (
מדריכי חינוך, עובדי חצר ותברואה, דואר) אינם צריכים לקבל את אישור האסיפה והם
ימונו ע"י מנהל האגודה.
○
בחירת הדרג הניהולי שעובד תחת מנהלת האגודה - ישנם
מנהלים שמהותם עובדים מול הציבור ומשכך היו שסבורים כי הם חייבים לקבל את אישור
האסיפה ( רכז תרבות, רב"ש) לעומת
מנהלים שתחום עיסוקם אמנם נוגע בחיי התושבים אך לא באופן ישיר (תברואה, מנהל
חינוך) - לאחר דיון ער בישיבה הוחלט כי מנהלי הביניים העובדים תחת מנהל האגודה,
ימונו על ידו לאחר אשרור בוועד האגודה ותוך מתן אפשרות לערעור על המינוי על ידי
הקהילה.
○
עוד הוסכם כי נוהל מינויים חדש מחייב את החלטת
האסיפה ואם רוצים לקבע אותו כדי שלא ישתנה כל אימת שיש ועד חדש, יש להכניס את
הנוהל כנספח לתקנון במסגרת הליך תיקון התקנון.
○
בשבוע האחרון התקבלו תלונות רבות של תושבים בנוגע
לתופעה החוזרת ונשנית של ריסוס גרפיטי על גבי קירות ההפרדה הנמצאים בכניסה לקיבוץ.
○
בין אם תוכן הכתובות מקובל על דעת הרוב ובין אם
לאו - הרי שמדובר בעבירה פלילית ובפגיעה ברכוש ציבורי (ונדליזם).
○
אמנם, מדובר בכניסה לקיבוץ שאיננה חלק מתחום
הסמכות של ועד האגודה ואין לוועד סמכות או אף את הכלים לפעול כנגד התופעה, אך ברור
כי זוהי הכניסה הראשית לקיבוץ וכי ריסוס כתובות הגרפיטי מכערת ופוגעת בנראות של
הכניסה.
○
הועד יפנה למועצה בבקשה לכסות פעם נוספת את כתובות
הגרפיטי וקורא מכאן לכל חברי הקהילה שלא לקחת חלק בתופעה ולא לפגוע ברכוש הציבורי.
ישנן דרכים אחרות ולא פחות טובות להבעת דעה פוליטית ומבלי להרוס רכוש שמשרת את
הציבור כולו.
פרוטוקול מועצת
חינוך
תאריך הישיבה: יום ראשון, 25.02.2024 , מזכירות הקיבוץ
חברי מועצה נוכחים: אופיר כהני (יו"ר), רותי שיינפלד, שרון ענבר, ענת ליכטר פלד ולינה פרנס
מוזמנים קבועים: דקלה יסעור (מנהלת הגיל הרך), ארבל פסל (מנהל נוער), אילן גוטקין (מנהל חינוך חברתי), שמואל קפלוטו (מנהל נוער), סיגל שלו (נציגת ועד האגודה) ואליסיה ליסוביה (מנהלת קהילה)
חסרים: תמר שלח עמר, רתם גליקי
על סדר היום:
1 . היכרות עם אילן ושמואל
2 . עדכון תקנון מועצת חינוך
3 . ימי חופשה בגיל הרך
4 . שנת מצווה – 'יעל'
5 . עדכוני מנהלים
5.2 נציגי ציבור נבחרים בעלי זכות הצבעה:
5.2.1
- רשאי להיבחר כל תושב במשמר הנגב (בהתאם
להגדרות מועצת החינוך) ובתנאי שהוא גר בקיבוץ 3 שנים לפחות.
5.2.2
- על נציגי הציבור לראות ולייצג את צרכי ההורים והאוכלוסייה כולה, לתרום לשקיפות
הציבורית, להוות גוף מבקר ולפתח סוגיות במרחב החינוכי- קהילתי
5.2.3
– נציגי הציבור יהיו דיסקרטיים, לויאליים למערכת החינוך ומחויבים להחלטות מועצת
החינוך.
5.2.4
– על הנציגים להשתתף בישיבות בקביעות חבר/ה שייבחר ולא יגיע שלוש פעמים רצופות
ו/או לא יגיע ל- 5 ישיבות סה"כ בשנה או יבחר לעזוב את מועצת חינוך, יפנה את
מקומו למועמד אחר שייבחר בבחירות ציבוריות לאחר פרסום קול קורא, לא יאוחר מחודש
מיום העזיבה.
5.2.5
– נספח ב – קול קורא לבחירת מועמדים לנציגי מועצת החינוך.
מהלך הדיון:
1.
היכרות עם
אילן גוטקין (מנהל חינוך חברתי) ושמואל קפלוטו
(מנהל נוער)
○
אנו מברכות את אילן ושמואל על כניסתם לתפקיד ושמחות שהצטרפו אלינו
○
במסגרת ההיכרות הציגו וסיפרו על עצמם כלל המשתתפים
○
אילן החל בתפקידו ועומל על גיוס כוח אדם ובניית צוות מדריכים איכותי
○
שמואל צפוי להשתחרר ממילואים החודש ויכנס בחזרה לתפקיד באמצע מרץ.
2.
עדכון תקנון
מועצת חינוך
○
בתקנון מועצת חינוך שנכתב לפני שנתיים, רשאי להתמודד למועצת חינוך כל תושב משמר הנגב ובתנאי שהוא גר בקיבוץ 3 שנים לפחות:
○
הועלתה הצעה לשנות את התנאי עבור חברי קיבוץ/ חברי קיבוץ עתידיים שגרים בקיבוץ
○
בעקבות דיון על החשיבות בהיכרות אורחות החיים של הקיבוץ והאג'נדה לפיה לחברי מועצת חינוך נדרשת ראייה רחבה ועמוקה עם הקהילה, הוחלט להשאיר את התנאי כפי שהוא
○
תמר שלח עמר ושרון ענבר מסיימות את הקדנציה שלהן בסוף החודש, השבוע ייצא 'קול קורא' לבחירת נציגי ציבור למועצת חינוך.
3.
ימי חופשה
בגיל הרך
○
ביום שלישי, בתאריך 20.02.2024 התקיים מפגש ערב עם הורים בהנחיית איילת מוצ'ן, היועצת הפדגוגית של הגיל הרך, בו הוצג הצורך בתוספת ימי חופשה במערכת החינוך.
תודה להורים שהשתתפו במפגש, שאלו שאלות, שיתפו בתחושות ותמכו בהחלטה
○
מועצת חינוך דנה לעומק מספר פעמים בנושא הוספת ימי חופשה (ראו הרחבה בפרוטוקול מתאריך 13.08.2023) והבינה כי הצורך של המערכת מהותי. היה חשוב לנו להבין ולשמוע את השיקולים המקצועיים העומדים בבסיס החלטה זו, כפי שהציגה איילת בשיחה.
○
מועצת חינוך רואה את צרכי כלל המערכת- צרכי הילדים וההורים, צרכי הצוותים החינוכיים וצרכי קהילת משמר הנגב כולה. יום-יום אנו וצוותי החינוך עמלות על קיומה של מערכת חינוך יציבה, איכותית וחינוכית עבור ילדינו
○
במפגש איילת הציגה את המהות והמשמעות של הצורך בהדממת המערכת
○
לשנה זו, תשפ"ד, אוגוסט 2024 - לוח החופשות נשאר ללא שינוי!
○
הוחלט כי תוספת ימי היערכות תחל משנת הלימודים תשפ"ה,
כלומר, מאוגוסט 2025 יהיו 10 ימי חופשה והיערכות (כולל שבתות):
■
שבעה ימי חופשה לצוות החינוכי- לטובת מנוחה והדממה של המערכת
■
שלושה ימים לטובת הכשרות, ארגונים לקליטה והשתלמויות פדגוגיות
○
הדממה נוספת תהיה בערבי חג (ראש השנה, כיפור, סוכות א'+ ב', פסח א'+ ב', שבועות)
○
לבקשת ההורים נשתף כבר עכשיו בתוכנית עבודה לעתיד. אנו רואות חשיבות בשיקוף וחשיבה על תוכנית עבודה קדימה. להלן תוכנית ימי החופשה בראייה שנתית:
○
מועצת חינוך פותחת את שעריה ומזמינה את הציבור להיות שותף בישיבותיה.
יפורסמו תאריכים לישיבות פתוחות בהן יוכל הציבור לקחת חלק.
4.
שנת מצווה
- כיתת יעל
○
שנת המצווה היא אחת מהשנים המשמעותיות ביותר עבור ילדי משמר הנגב. זוהי שנה של מעבר מילדות לבגרות, ומטרתה גיבוש הקבוצה, חיזוק תחושת השייכות של הילדים לחבריהם, למשפחותיהם ולקהילה. שנה זו מלווה ב 12 משימות של מחויבות, תרומה לקהילה, הכרת האחר או השונה ולימודי כישוריי חיים
○
לאור עזיבתה של מובילת שנת המצווה יש למצוא מוביל/ה להמשך הפעילות השנה. במקביל להמשך העשייה והקשר מול הנוער וההורים, ארבל עסוק במציאת מלווה חדש
○
ארבעה חודשי עבודה נותרו עד לסוף השנה הנוכחית וישנן מספר משימות שטרם הושלמו:
סופ"ש בשומריה, מסע אופניים, משימת נתינה בגן ורד, טיול משפחות לירושלים, "חלוץ בודד" ואירוע סיום שנה לקהילה
○
בניית תוכנית עבודה לשנה הבאה עבור כיתות ז' ומיצוי שנת המצווה היא אחת מהמשימות הראשונות של שמואל עם כניסתו לתפקיד.
5.
עדכוני מנהלים
נוער
○
המפגשים הראשונים של הסדנאות עם ההורים והנוער במרכזון הצעיר, בהנחיית "נקודת מפגש" היו מוצלחים (פירוט על הסדנאות בפרוטוקול מתאריך 11.02.2024).
בכיתת יעל (ז') מספר הנערים שהשתתפו היה נמוך מהצפוי וההורים התבקשו לגלות מעורבות ולעודד את השתתפות הילדים
צופים- שבט איתן
○
ב26-27 לפברואר, התקיים סמינר לכיתות ד'-ו' שכלל לינה בשטח הקיבוץ והשתתפו בו כ80 חניכים ושכב"ג.
○
פורימון צופי יתקיים ביום ראשון, ה24 למרץ בפאב הישן, מוזמנים!
חינוך חברתי
○
אילן ערך שיחות אישיות והיכרות עם המדריכים וממשיך כמתוכנן בתוכנית החפיפה
○
המדריכים עומלים ונערכים עם תוכנית עבודה לקראת חופשת פורים
○
יצא 'קול קורא' לגיוס מדריכים, ואילן עומל על איתור כוח אדם איכותי למרחבים
גיל הרך
○
מתוכננים מפגשי שיח ולמידה להורי הגיל הרך עם איילת, היועצת הפדגוגית:
■
מפגש בנושא האתגרים איתם מתמודדים ילדינו בתקופת מלחמה מתמשכת וכיצד אנו יכולים לסייע להם, יתקיים בתאריך 19.03.2024
■
מפגש בנושא המשימות ההתפתחותיות בגילאי הגן, יתקיים בתאריך 09.04.2024
○
המפגשים יערכו בשעה 20:30 בבית בורוכוב ופתוחים לכל מי שמעוניין, נשמח לראותכם
יום נעים,
מועצת חינוך
חודש מרץ 3.3 – 14.3
אידה
טורנר – אימם של מרים בונים ז"ל ודובי
טורנר – 12.3.1907 – 10.3.1957
יעקב
(ישקה) שיינלנד – חברנו משנת 1951 בעלה של טובצ'ה
ז"ל , אביהם של נוחקה ז"ל, צילה שניצר
10.1920 – 5.3.1966
טמה
גרוזינסקי – אמה
של צביה אשל ז"ל 15.9.1911 – 8.3.1981
יעקב
ז'ק טייב – אביה של אסתר גולן 15.8.1904 – 8.3.1983
יוסף
בקרמוס – אביו של פרדי ברקן ז"ל 1901 – 12.3.1986
פנינה
גלב - רעייתו של מאיר גלב ז"ל אמה של לאה אלון ז"ל 1903 – 5.3.1986
בינה
איזקסון
- חברתנו משנת 1959 אימן של לאה שניר ואילנה
יזקסון 3.3.1914 – 10.3.1989
חנה
רפפורט - אימו
של מיכאל רפפורט 16.5.1916 – 4.3.1993
נחמן
נווה -
חברנו משנת 1968 בעלה של שוש
ז"ל אביהם של זאב, דני, נעמי זלמנוביץ, ניר, גיל, יעל
שפיצר 24.6.1924 – 15.3.1997
שרי
צפריר-
חברתנו משנת 1946 רעייתו של יהושע ז"ל אימם של אורי, אסף ז"ל, אורה אאודה,
איריס 30.12.1928 – 3.3.2009
יוכבד
בלושטיין-
חברתנו משנת 1949, מהכשרת תל
יוסף, רעייתו של צביקה, אימם של יובל בן הר
נורית לוי, יניב, יואש, מירה
פורטנוי 18.1.1929 – 5.3.2017
אריה
בק -
חברנו משנת 1953 13.12.1925 –
14.3.2023
והחגיגה נמשכת לילדים ולנוער בפאב הישן
.
קראתי ונהנתי
השבמחק