יום שני, 20 במאי 2024

עלון משמר הנגב מס' 2224

 

 

 

מה בעלון

אנחנו לא רוצים לחיות באשליות  ומקווים שהחטופים המתמעטים, שחלקם לא  חזרו אלינו חיים,  כי גופותיהם נחטפו בחזרה לישראל וכאן נערכו לוויותיהם. אך ממשיכים לקוות שיש חיים והם יוחזרו. לא ניכר שיש בממשלה עניין שזה יקרה. ואנחנו מלאי אימה על כך.

אנחנו רוצים לקוות וזה מה שנותן כוחות להמשיך וכאן במשמר הנגב הושקעה מחשבה רבה מה הצביון הראוי לציין את מועדי הזיכרון ויום העצמאות שתמיד מקווים שעוד שנה שנוספת לעצמאות ישראל מרוממת את ההרגשה והמחשבה על ההישגים, אלא שכל אלה עמדו  השנה בסימנה של ההפיכה המשטרית שבהמשכה התקפת חמאס שהפכה את שמחת תורה לשבת השחורה. איך מציינים?

וזכינו לראות את מיטב האנשים מייצרים תוכן מכובד שתאם את האווירה בימי הזיכרון ובטקס ערב יום העצמאות.

יתרה מזאת גם הרצון לשמח את הילדים והילדות הרבים שלנו נוצר מהרבה מחשבה ועשייה  - יום הילד והילדה על כך תודת הקהילה במיוחד שהוזמנו  לאירוע ילדי עין השלושה ליטול  בו חלק.

משה עמר שהתכונן כבר לפני מספר חודשים להציג את פרי עדשת מצלמתו הציג הפעם במוצ"ש האחרון את תערוכתו בבית בורוכוב. התוצאה מרשימה.

וגם פרוטוקול האגודה

ול"ג בעומר בסוף השבוע

 

בשער: כרזה ליום העצמאות ה- 76  עיצבה: ענבל גרנסיה

 

טקס ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה – הילה שנהב ונעמה רוזנבלום אלוש

מתוך הטקס: ערב יום הזיכרון 2024, בהתקדש- חיים גורי

דוריס מנחת הערב בבית בורוכוב

טקס יום הזיכרון תשפ"ד בבית העלמין – רותי רוזנבלום

יום הזיכרון תשפ"ד בבית לחם הגלילית – איציק בונים

לפני קום המדינה וזיכרון לנופל מיכה לבני בן דודה של עופרה אילן

בנותינו ובנינו המשרתים בצה"ל

יום העצמאות ה- 76 -   תשפ"ד  הטקס, הדלקת המשואות

תפילה להחזרת החטופים – אנבלה פלדפבר גפן

יום העצמאות 2024 – שירי אביב – מנהלת קהילה, עין השלושה

תודה לכל אלה שלקחו חלק בהצלחת הטקס

יום הילד והילדה שנת 2024 נאוה ברג בלושטיין

תודה לעושים, למתנדבים  ולכלל הציבור– יום הילד – הצוות: סנדרה רכטמן, שימי ברבי, אלד דקל, נאוה ברג בלובשטיין

משה עמר – צלם חובב במקצועיות

נר זיכרון חודש מאי  18.5- 26.5

פרוטוקול ועד הנהלה אגודה  קהילתית 1.5.2024

ל"ג בעומר במוצ"ש 25.5.24

 

  


טקס ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל  ונפגעי פעולות האיבה

 

השנה, תכנון הטקס לערב יום הזיכרון היה מורכב ומאתגר, כשאנחנו נמצאים מאז 7 באוקטובר בשכול ובמלחמה מתמשכים. לאחר הרבה התלבטויות, מחשבה והתייעצות, החלטנו להוסיף לטקס המסורתי בערב יום הזיכרון, אירוע נוסף, בעל אופי של שיחה במעגל קרוב, שבו יוכלו חברי הקהילה לשתף ולהזכיר את יקיריהם ומכריהם שאיבדו במלחמה, שאנו נמצאים עדיין בעיצומה.

גם לטקס בחדר האוכל וגם למפגש בבית בורוכוב הגיעו חברי קהילה רבים שגדשו את חדר האוכל ואת בית בורוכוב, ושני האירועים הרגישו משמעותיים, מרגשים ומקרבים, ועל כך אנחנו רוצות להודות לכל מי שלקח חלק:

 

לקריינים בטקס בחדר האוכל: אייל גרנסיה, אהד בן שחר, גל פלג, חנה גבאי, דניאל גן אור ומיקה לואיס קפלן שעל ההנחיה.

תודה גדולה לכל הכותבים, הדוברים והקריינים במפגש בבית בורוכוב – ששיתפו אותנו בזיכרונות אישיים וקרובים: סיגל שלו, לידיה ברקן, עדי וענבל ארוש, גל פלג, תמי שפירא, אורי גלנטה, אתי ענבר, גלית קישינבסקי, יואל אשל, רעות ונתי פז, איתי ברסלר גונן ותמר פוגל.

תודה לדוריס כהן על ההנחיה של המפגש בבית בורוכוב ברגישות ובכבוד.

לזמרים בטקס בחדר האוכל: תמר שנהב, ארבל פסל, עידן גלקר שגם ניגן, ולנמרוד רפפורט על הנגינה.

לנגנים בבית בורוכוב – רן אלעזרי ושלומי בן דוד, ולזמרים: רעות ברג, נועה שמריהו-רכטמן, דרור שנהב, טליה גבאי ותמר שלח-עמר.

לטלי ערן על הסרט המרגש של היצירה בחול לשיר "שום דבר לא יפגע בי".

לעינב דגני על הכנת הסרט ועל צילום הטקסים.

לארנון יגב, עומר יסעור, אורי אלמוג, תומר אלוש ואימרי גלנטה על ההגברה.

למאשה ואריאל גזמן על הכנת פינת הזיכרון.

לנערים ולנערות שהכינו את הזרים והניחו אותם בטקס בבית העלמין, וחילקו את מדבקות הזיכרון.

לתמר שנהב על ההנחיה והעזרה בהכנת הזרים.

לצוות הכלבולית על העזרה עם הפרחים.

לדקלה וחגי יסעור על העזרה בבית בורוכוב.

תודה לארז שנהב, יהלי וינר-כהן, רום מגידוביץ', ומתן פוגל על ההכנות לפני הטקס והחיסול בסיומו, ולורוניקה דגני שעזרה בסידור חדר האוכל.

תודה לצוות החשיבה שסייע לנו: מיקה לואיס קפלן, דקלה יסעור, אלון דגני, נורית רבינס ומעיין גלקר.

תודה אחרונה שלוחה לכם, חברינו וחברותינו בקהילת משמר הנגב – על שהגעתם וכיבדתם את הנופלים בנוכחותכם.

בתפילה לשחרור כל החטופים ולימים הרבה הרבה יותר טובים.

הילה שנהב ונעמה רוזנבלום אלוש.

 

 

 

ערב יום הזיכרון 2024.

למעלה משבעה חודשים חלפו מאז השבת הנוראה של שבעה באוקטובר. האבל הפרטי מתערבב באבל הלאומי, הפנים, השמות, הסיפורים. הכאב והשכול הטרי מתווספים לחשבון הדמים הארוך שאותו אנחנו משלמים זה עשורים רבים, בכל מערכות ישראל, על עצמאותנו ועל זכותנו לחיות בארץ הזו.

בכל שנה בערב יום הזיכרון, אנו מזכירים וזוכרים את חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה מכל שנותיה של מדינת ישראל. אנחנו יודעים שבזכותם אנחנו כאן. אבל מה מציינים בטקס יום הזיכרון שמתרחש בעיצומה של מלחמה? איך מציינים יום זיכרון במאי, כשהלב עדיין באוקטובר? ואיך בוחרים מילים נכונות כשברקע נשמעים פיצוצים, כשהחטופים עוד לא חזרו, כשחיילנו עדיין נלחמים בכל החזיתות? יש בכלל מילים נכונות?

למעלה משבעה חודשים חלפו מאז שבעה באוקטובר 2023, למעלה משבעה חודשים חלפו מאז שציינו 50 למלחמת יום כיפור. והכל מתערבב.

אנחנו מציינים כעת את מי שנפל בכל מלחמות ישראל ופיגועי הטרור, עד אותה שבת ארורה, ואת הרבים כל כך שאיבדנו מאז. העצב, האובדן, האבל האינסופי נמצאים בנו כל הזמן. כל אחד ואחת מאיתנו זוכרים בדיוק היכן היו כשהבינו שהמדינה שלנו השתנתה באופן מוחלט.

ביחד עם כל עם ישראל, אנחנו ממשיכים קדימה כי אין ברירה, מנסים בכל הכוח להיאחז בשגרה, להמשיך לנשום, ובכל נשימה לא שוכחים. לא שוכחים לרגע. לא את מי שאיבדנו עד שבעה באוקטובר 2023 ולא את כל מי שאיבדנו מאז. לא נשכח לעולם.

 

בהתקדש / חיים גורי

לחיות עם הצער. עם פני רעים הנשמרים בנעורי-הנצח של התמונות. עם פני בנים

ונכדים ונינים הממשיכים להילחם בארץ הזאת.

לחיות ולבנות את הארץ הזאת, לחיות ולעלות, לחיות ולהעלות.

לחיות עם סבלנותה של אומה בת אלפי שנים, עם התלהבותה הקנאית של אומה

צעירה הנוצרת על האבנים, לחיות למרות הכול.

לחיות ולכונן בארץ ישראל את החברה החדשה, ליצור תרבות עברית, לקדש את אוצרותיה, לקרוע את כל החלונות אל כל הטוב והיפה בתרבות האדם.

לנשוך שפתיים ולחיות. לקוות ולהיות. לעבוד קשה ולהחיות. לתקן מעוות ולחיות.

לחיות עם הצער, לחיות עם האמונה.

 

דוריס מנחת הערב בבית בורוכוב:

 "היה ערב מרגש, מיוחד ומדויק! אני מרגישה שנתנו במה לכל מי שרצה לשתף. השירים היו מיוחדים ונגעו בנקודות הנכונות כדי ליצור אווירה של אחדות וחמלה כלפי מי שאיבדו את יקיריהם ב- 7.10.2023 וגם אחר כך. מי ייתן וכל החטופים יחזרו אלינו בריאים ושלמים שכל החיילים יחזרו לביתם  ולחיים שהיו להם לפני המלחמה ושיבואו שלום על כולנו.

 



טקס יום הזיכרון תשפ"ד בבית העלמין

 

שנה אחרת

 זו היתה שנה אחרת,

שנה של מלחמה שלא נגמרת.

אַכולי ספקות

וחסרי תשובות.

אנו מחפשים את המילים

בהתנדבות, בעשייה,

 בשירה ובשתיקה.

יום הזיכרון נועד להזכיר  את הנופלים, החילות והחיילים,

לספר על עוז רוחם, על גבורתם,

לחבק את זִכרם,

ולשהות במחיצתם.

הפעם בין החללים גם תינוקות וילדים, נשים, וגברים בכל הגילאים.

עליהם נוספו הצעירים שבאו לחגוג את החיים. במסיבה על יד קיבוץ רעים.

וכמובן הערים, הקיבוצים והמושבים שהופקרו ונפלו לידיהם של המרצחים.

והשבויים, כל כך הרבה שבויות ושבויים.

אי שם במנהרות החמס חודשים על חודשים.

אין מושיע לסִבלם וּמזור לכאבם. הם קלף בידי שוביָים.

ואנו כמהים לשובם.                                                          

 

מי ייתן ויום הזיכרון הזה יהיה יום שחרורם.

רותי רוזנבלום

 

 

"ונזכור את כולם..."



 יום הזיכרון תשפ"ד בבית לחם הגלילית

איציק בונים נוסע ביום זה מדי שנה לבית לחם הגלילית לאזכרה לקצין יוסי בקמן שנפל בקרב בסואץ במלחמת יום כיפור ואלה הדברים שכתב השנה:

" בין 6 אוקטובר 1973 ל- 7 אוקטובר 2023

220 ימים והם עדיין שם.

האיש מרעים הוא האיש הזונק הוא האיש היורה והוא האיש.

"האיש תחת תאנתו טלפן לאיש תחת גפנו. הלילה הם עשויים לבוא שריין את העלים סגור את האילן קרא למתים הביתה והיה מוכן"

50 שנה ועוד שנה אני כאן מספר את משא הסואץ שלי. מספר על יוסי שלכם. 50 שנה ועוד שנה  כאן מקומי. באדמת הטרשים בין מצבות העד האילמות, המסתירות סיפורי עולם ומלואו על יקירכם. כאן אני מוגן, נקי, טהור כאן הפוסט שלי.

ובין משלט משמר הנגב דרך רעים למשלט בית לחם הגלילית, ישנם עוד משלטים של אנשים גיבורים אנשים טובים. אנשים אוהבים, מחבקים מכילים.

משפחות שכולות, משפחות שקולות, תושבי בית לחם הגלילית ואלוני אבא, קהל רב מכובדי כולכם,

כאן בגבעת הנצח, כאן בקודש הקודשים, אנחנו מהדורת השבט הלא מסופר, שבט נושאי הנטל האמיתי, נטל הפציעה, השכול וסימני השאלה. אנחנו נושאי צלקת הנצח, שריטת העד. ובסואץ, כמות האש, עוצמתה ודיוקה היו מעבר לכל תרגולת. נכנסנו בלי ידיעות! בלי מפה. הקשר הלקוי בין הכוחות הוסיף לאלם ולהלם. ואני חוזר אל ריחות הקרב, אל המוות שבעיניים, אל הדם הנספג במדים מאובקים ואל רעש כדורים שורקים ואל חיילים יורים ונפגעים וצועקים – והם חיילים.

יצאנו בשן ועין חבולים פגועים ומדממים שרוטים את הדפ"א של אי עמידה ביעדים לא למדונו. נמשיך לבוא לכאן זה תו התקן שלנו השבט הזוכר, שבט עצוב שבט בוכה. ובשביעי באוקטובר שנת עשרים ושלוש בשעה שש ועשרים ותשע לכל הארץ ולקיבוץ רעים הגיעו אנשים רעים, ואמרי, בני, שהוא כבר אב יצא עם נשקו להגן על ביתו, על משפחתו. לשמור על עוצמת עצמאותו.

וכאן בסואץ יוסי שלכם, הוא הגיבור. גיבורים בעל כורחם, כך הם נקראים. וכך גם הוא. המציאות, השטח, הלחימה, אובדן ופגיעות החברים. ויוסי האליפלט הזה, מנהל, מכוון, מצביא, לא שואל מתי, לא מדוע, בלי היכן ובלי איך. הוא לא ביקש זאת. הוא לא רצה זאת. המציאות הכתיבה לו. שאר רוח, עוז ואומץ.

"הבש הלבן אמר לזאב בני אדם פועים ולבי כואב הם יגיעו שם לידי קרבות כידון בפגישה הבאה בינינו העניין יידון"

יוסי נשאר לבדו לפקד. להיות בודד בהחלטות. אחראי לאסוף שברי הכוח. וכל החלטה רק אנו יודעים מה משמעותה – להיפגע או להינצל. את מתינו השארנו שם. את פצועינו הצלנו., תחת אש גבורת החיילים.

 מסואץ שבנו כבויים, שבנו עצובים, שבנו גאים. והמשכנו במשימות שנכפו עלינו, בהבנה, בהסכמה ובגאון. וכאן בבית לחם, חברים טובים רבים- עטפתם אותנו בחום, חיבקתם אותנו, הקלתם על תעוקות התמיד שלנו.  צבירה רעי אתה ומשפחתך אימצתם את יומננו, סיפורנו ואת משא הגורל כתפכם. אנחנו כאן בגללנו ובשבילנו ועבורכם. וכשחשבנו שראינו הכול חשבנו שספגנו הכול והנה אחרי יובל קהילותינו, בנינו, נכדנו הם החזית. במקום דשא, שדה, פרדס ובעלי חיים הם יורים וחבריהם ירויים. הם אנשים, נשים וטף ובתיהם נשרפים.

יוסי, אתה וחבריך הנופלים – האם את שומע? האם אתה יודע? כי לא שקטה הארץ וכשהעמק לא שלו ואדמת הטרשים נסדקה, האם הם ראויים?

יום עצבות לנו, ימי עצבות לנו

וכתתו חרב למזמרה ומזמרה לחרב וחוזר חלילה ושוב בלי הרף.

אולי מכותתים הרבה ברזל בעולם יכלה

האם שכחנו קרב אחד יותר מדי ומלחמה שאף פעם לא די לה?

דומע, מחבק מצדיע לכולכם

 

יום הזיכרון 2024  איציק בונים  משמר הנגב   

 

 

 

לפני קום המדינה

עופרה אילן כותבת:

אבא היה אחרי מלחמת העולם השנייה פעיל בהעלאת יהודים מעיראק ומאירופה ארצה באונייה 'ההגנה' בה אבי היה קפטן הגיעו למשמר הנגב המעפילים: ז'ק וז'ן הוריהם של "שבט"  הענברים, הרי דקל ומשפחתו, אריה מרטינובסקי ומשפחתו.

כשהמדינה היתה בשנת הארבעים להיווסדה, היתה תוכנית ברדיו "היום לפני 40 שנה" אני עבדתי בפאמא וגם ז'ק עבד שם. בארוחת הבוקר ז'ק אומר: אתמול דיבר רב החובל של האונייה 'אקבל' שהביאה אותנו ארצה. ישבתי בשולחן עם ז'ק אחזתי בידו ואמרתי זה לא 'אקבל' לאוניה קראו 'ההגנה'. ז'ק הביט בי בזלזול ואמר מה את יודעת. ואני אומרת לו זה היה אבא שלי...

בעצם שנינו צדקנו. האונייה היתה באמת 'ההגנה' אך קרוב לחופי הארץ העבירו את העולים ל'אקבל' – ספינה טורקית קטנה וישנה ו'ההגנה' חזרה להפלגה נוספת, הפעם ליוגוסלביה. זו היתה האונייה היחידה שהפליגה פעמיים להביא יהודים ארצה.

לאחר מלחמת השחרור, הוסב שמה ל'אח"י אילת' והיא שמשה בחיל הים הישראלי עוד שנים רבות. רב החובל היה יוחאי בן נון.

 

בפברואר חמישים וחמש של המאה הקודמת נהרג בן דודי מיכה לבני. שלושה שבועות הפרידו בינינו (בגיל). הורינו גרו בשכנות בקיבוץ גינוסר על שפת הכנרת כך שגדלנו כמו תאומים וכך כתבתי לזכרו: זוכר מיכה אז, בתמימות נעורינו המתרחקת כשצעדנו בדרך עפר מנהלל בשדות בין גבת לנהלל.

מנהלל באו הורינו לגינוסר איך דסקסנו על ערכים וחברה על הקיבוץ והמדינה באמונה בתולית, ספוגת אידיליה המעמידה את העשייה למען המרכז הבניה... כבר אז נבעו הסדקים והוטלו הספקות וכל כך רצית לשכנע (בעצם את עצמך יותר מאשר אותי) בצדקת הדרך.

אכן היינו צעירים והעתיד היה מאתגר ומבטיח והנה היום, הקיבוץ והמדינה מופרטים מערכים.

גינוסר כבר מזמן לא מה שהיתה. רבים הבנים שעזבו את הארץ והקיבוץ.

אורי שמחוני בן כיתתנו שגם נהללי במוצאו שסחב אותך על גבו משדה הקרב והיה אלוף פיקוד הצפון במלחמת יום כיפור ומפקד סיירת 'אגוז' בששת הימים נפטר השנה מדום לב.

השלום המיוחל מדשדש במקום, בצעד קטן קדימה וצעדים ענקיים לאחור.

הייאוש והדכדוך הלאומי, מצוי במקומותינו ואנו צופים בדאגה לעתיד ולאשר הוא צופן...

לדאבוני השכול מלווני עוד שנים רבות. מלחמת שש הימים ומלחמת יום כיפור וחלליהן הרבים. מלחמת לבנון בה נהרג אבשלום בנם של יוסי ועבריה אחותי. ובמלחמה האחרונה, נהרגו בניר עוז בת דודתי ובעלה.

יהודה בן זאב (קראנו לו  י.ב.ז) מעין כרמל כתב את המקאמה הזו לזכרו של מיכה

"שכול פה בינינו

עוטה תפארתו

ומלקט הטובים שבינינו.

לא יכולנו לנער עד בא יום מותו

הנה כאן נכרה קברו לרגלנו

היה הוא תקוות ומשוש לב אימו

שנצרה וטפחה בדמעות וכאב,

והמוות עת עט לטרוף את דמו

נשאה בכאב את לבה האוהב

שכול פה בינינו

עוטה תפארתו

ומלקט הטובים שבינינו

לא יכולנו לנער, עד בא יום מותו

לא נוכל לעולם כי הלך ואיננו..."

יהודה בן זאב נפל במלחמת ששת הימים בגבעת התחמושת וכך מעגל הדמים נמשך ונמשך ומלווה את חיינו...

הלנצח תאכל חרב?...

דקת דומיה לעלים שנשרו באמצע הסתיו

דקת דומיה למילים שאמרנו כאילו לשווא

לזכר הלילה ההוא הנורא כשמיכה לא שב מן הקרב

לזכר כל מי שזוכר, כשעליזה אימו של מיכה היתה לצידנו

לזכר הלילה ההוא הנורא,

כשנותרנו כל-כך לבדנו

דקה דומיה להורים, שהיו אצלי בחלום

דקה דומיה לפגישה שכבר מתקיימת היום

דקת דומיה לאביב, שחלף כאן מבלי לעצור

דקת דומיה לכל מי שהלך בדרך שאין בה חזור...

המון דקות דומיה לכל מה שחלף וכואב

הקשיבו עכשיו לשתיקה המעיקה וצובטת בלב

הכאב שהפך לגעגוע, שהפך לזיכרון...

 

 

 בנותינו ובנינו המשרתים בצה"ל

-          הדר אוחיון  -  קבע סמ"ר במודיעין

 -          תאיר אורה – סיימה מפקצית ( מפקדת צוות)  הוראה וחינוך ומתחילה קורס קצינות

 -          אביב אלון – אחראי שירותי רפואה בחצרים

 -          גיל אלוש – משרתת בחדר מבצעים בטייסת קרב בבסיס תל נוף

 -          ליאור בוקובזה – טירונות כיפת ברזל

 -          עיילה אלון – מדריכת רפואה בבאפ (בסיס אימונים פיקודי) לכיש

 -          גיא ביטון – קצין משא"ן  (משאבי אנוש) מילואים חטיבה 12

 -          יובל בסר – מ"כית של פרחי טיס

 -          עומרי ברסלר גונן  – קורס הכשרה בחיל אוויר

 -          יפתח גבאי – חופ"ל – חובש פלוגתי בנח"ל

 -          יובל גבעול – חיל אוויר

 -          יובל גולדברג – בקבע בבסיס עובדה

 -          שחר גולדברג – במג"ב

 -          יואב גלנטה – חיל אוויר 669

 -          עידן גלקר – קורס הכשרה בחיל אוויר

 -          מאיה גרינוולד –  קבע במודיעין

 -          אריאל גזמן - מודיעין

 -          הגר וינר כהן – קצינת הדרכה (סגן)  ביחידת מחצב"ים – מנהיגות חינוכית צה"לית בירושלים

 -          ליהי זקס - מודיעין

 -          ליאור חייק -  חיל אוויר

 -          יעל חפץ -  לוחמת קרבית

 -          רז יסעור – הנדסה קרבית

 -          ליה ילנד – איסוף קרבי

 -          ליה מלח – חובשת פלוגתית ביחידת יהלום

 -          טוהר מלכה – טייס מסוקים

 -          נועה מלכה – שלישה בכנף 7

 -          נועה נבון – רלש"ית של מפקד בסיס תל נוף

 -          ניב נחושתן – מדריכת שריון

 -          מיתר סבן – בחיל אוויר בסייבר

 -          דורון סמדג'ה – באמל"ח אמצעי לחימה

 -          גפן עובדיה – מפקדת בחוות השומר

 -          מתן עמר – סמל מחלקה בבא"ח נח"ל

 -          נועם עמר – אימון מתקדם בסיירת חרוב

 -          רוני עסיס – חיל תקשוב

 -          רון פסל – מכונאי נגמ"ש בגדוד 74 חטיבה 188 בשריון

 -          הדר פרייברג – קה"דית ( קצינת הדרכה) במחנה סיירים

 -          עידו פרייברג – עתודאי שנה שנייה בהנדסת תוכנה באונ' בן גוריון

 -          עידן קישינבסקי -  קצין בגבעתי

 -          אורי קרפ – ביחידה מיוחדת

 -          דורון שלו – בטכנולוגיה ולוגיסטיקה

 -          תמר שנהב – בחילוץ והצלה

 -          נמרוד שפיצר – רס"פ בבה"ד 1

  


 לוגו 76 למדינה  יצרה רינה פיינשטיין נחמיה


יום העצמאות ה- 76

טקס ערב יום העצמאות תשפ"ד

מנחי הערב ורד ורון גושן בני זוג, חברי אגודה   במשמר הנגב

המשואות

ורד: אני מזמינה את אבישי פינדס ורועי גלעד לשאת משואה לכבוד מגיני היישוב.

אבישי לקח על עצמו להיות ראש צח"י. מאותו בוקר שבת נוראי וכל עוד היישוב היה תחת מצב חירום, אבישי ניהל, יחד עם חברי הצוות שלו את הקיבוץ. הוא בחר להישאר להגן על קהילתו ולהושיט יד לכל מי שהיה צריך. רועי אחראי על אבטחת היישוב בשגרה ובחירום. מהווה את חוליית הקישור בין גורמי הביטחון היישוביים והאזוריים. בתקופת המלחמה פעל ונתן לתושבי הקיבוץ תחושת ביטחון ביום ובלילה.

אני אבישי פינדס ואני רועי גלעד (אבישי): מדליקים משואה זו לכבוד הגנת היישוב

אני אבישי פינדס ואני רועי גלעד (אבישי): מדליקים משואה זו לכבוד הגנת היישוב (רועי) ושמירה על בטחונו בשגרה ובחירום (ביחד) ולתקומת מדינת ישראל!

 

רון: אני מזמין את איציק בונים ועידן גלקר להשיא משואה לכבוד חיילי ומפקדי צבא הגנה לישראל, בעבר ובהווה. איציק שירת בסדיר כמ"מ בגדוד 202 של הצנחנים, במלחמת יום הכיפורים השתתף בקרב בעיר סואץ, שם נפצע. במילואים שירת כמפקד יחנ"ט אוגדה וכקצין אג"מ עורף דרום. עידן גלקר התגייס לפני 10 חודשים ונמצא בקורס הכשרה בחיל האוויר

אני איציק בונים  ואני עידן גלקר (איציק) מדליקים משואה זו לכל הנושאים בדמם, גופם ונפשם את נטל מלחמות ישראל, (עידן) למען צבא חזק ומאוחד ולזכר חללי צה"ל, לשובם בשלום של כל חיילנו (ביחד) ולתקומת מדינת ישראל.

 

ורד: אני מזמינה את תומר רכטמן ואת נאסר  אלקרנאווי להשיא משואה לכבוד הנהגה משותפת ושכנות טובה. תומר בן הקיבוץ אשר בחר לבנות פה את ביתו, משמש כמנהל העסקי של משמר הנגב מזה כ- 3 שנים. נאסר תושב רהט, הוא אחד הבעלים של תחנת הדלק תפוז שמנוהלת בשותפות עם הקיבוץ. בניו של נאסר עובדים בחדר האוכל של קיבוץ בארי. בשבת הנוראה, הם הצילו את איה מידן, תושבת בארי ועוד אזרחים ואזרחיות רבים.

 

אני תומר רכטמן ואני נאסר אלקרנאווי  מדליקים משואה זו לכבוד יחסי שכנות טובים (תומר) וקיום יוזמות משותפות לפיתוח הנגב (ביחד) ולתקומת מדינת ישראל.

 

רון: יעלו ויבואו אליסיה ליסובייה ומעין גלקר להשיא משואה לכבוד מערך התמיכה והרווחה. אליסיה מנהלת האגודה והקהילה של הקיבוץ מזה כשלוש שנים. מעין לקחה על עצמה לאחר השבעה באוקטובר לנהל את מערך הרווחה בחירום במשמר הנגב ולאחר מכן התגייסה להקים ולנהל את אשכול הרווחה של כפר עזה. אליסיה ומעין, החל מהשבעה באוקטובר, הקימו בקיבוצנו מערך רווחה ותמיכה בחרום .בשיתוף  מתנדבות ומתנדבים רבים מקרב הקהילה, מיפו את הצרכים השונים שעלו בקהילה ומחוצה לה והעניקו מעטפת לכל הזקוק לה.

אני אליסיה ליסובייה ואני מעין גלקר (אליסיה) מדליקות משואה זו למען ערכים של סולידריות ואהבת אדם ולמען קהילה ערבה זה לזה בטוב ובקושי  (מעין)  (ביחד) ולתקומת מדינת ישראל.

 

ורד: אני מזמינה את נטלי פסל ואת ארבל פסל להשיא משואה בשם צוותי החינוך המלווים את טיפוח ילדינו במסירות, במקצועיות ובאהבה.

נטלי וארבל פסל בחרו לבנות את ביתם במשמר הנגב. שניהם אנשי חינוך.

נטלי מחנכת בבית הספר ניצני הנגב. ארבל עבד בחינוך הבלתי פורמאלי בקיבוץ ובמקומות אחרים. בזמן שהמסגרות הפורמאליות היו סגורות, נטלי וארבל, יחד עם מתנדבים נוספים, צעירים וותיקים התגייסו לעזור למערכת החינוך בקיבוץ .נטלי ניהלה את בית הספר בחירום אשר נפתח בקיבוץ וארבל ריכז את המרכזונים.

אני נטלי פסל ואני ארבל פסל,(נטלי)  מדליקים משואה זו למען קידום וחיזוק מעמד המחנכים והמחנכות וכלל צוותי ההוראה (ארבל) ולמען טיפוח והעצמת ילדינו, ומימוש הפוטנציאל הגלום בכל אחד ואחת מהם. (ביחד) ולתקומת מדינת ישראל.

 

רון: יעלו ויבואו הראל אלימלך, אורי אלמוג, שחר פרידמן ואלה גבאי להשיא משואה בשם הנוער של משמר הנגב. בחודשים האחרונים הנוער שלנו התגלה במלוא תפארתו, נרתם לעזור בכל מה שצריך בתוך הקהילה ומחוצה לה.

אני הראל אלימלך, אני אורי אלמוג, אני שחר פרידמן ואני אלה גבאי (הראל) מדליקים משואה זו לכבוד הנוער הפועל לחברה ישראלית שוויונית וטובה יותר. (אורי) ולמען יצירת חברה צעירה ערכית, יוזמת ומעורבת (שחר ואלה) ולתקומת מדינת ישראל.

 

ורד: אחרונים חביבים אנו מזמינים את אורחינו ניקו פלסיק וגדי אורשחובסקי להשיא משואה בשם כל הכיתת הכוננות וצוות צח"י בעבר ובהווה מקיבוץ עין השלושה . ניקו, שהתקבל לחברות בקיבוץ לפני שבועיים, לקח על עצמו לפני שנה וקצת להיות ראש צוות צח"י ומאז אינו מפסיק לרגע להתמודד עם האתגרים שהחיים בעוטף זימנו לו, ובעיקר מאז השבת 7.10, כולל פינוי כל אוכלוסיית הקיבוץ, מעבר למלון רחוק מהבית, ובו זמנית שמירה על התנהלות בקיבוץ, מעבר לנתיבות ומענה לצרכי החברים וארגון חיי הקהילה בתוך שכונה חדשה ועירונית, ועוד, וכל זה בזמן היותו במסגרת שנת הקליטה לחברות.

גדי, בן משק וחבר קיבוץ, חבר כ-14 שנה בכיתת הכוננות, רפתן דור שני. ב-שבת 7.10 עבד ברפת כהרגלו. גדי משרת ביחידת ניוד 551 וסיים 4 חודשי מילואים כלוחם בחאן יונס.

 אני, ניקו פלסיק, ואני , גדי אורשחובסקי (ניקו) מדליקים משואה זו לכבוד כיתת הכוננות ולזכר הרוגי ה7.10. (גדי) ולכבוד כל חברי קהילת קיבוץ עין השלושה שיזכו לחזור לביתם ולחיות חיי קהילה שלמים ובטוחים.(ביחד) ולתקומת מדינת ישראל

 

 

 

תפילה להחזרת החטופים  - אנבלה

נושאים אנו תפילה

כמיהה ובקשה

שישובו יקירינו לגבולם

שלא תיפול שערה משערות ראשם

שנחזור ונתאחד כולם

מי ייתן ולאהובינו שנלקחו

יהיה המזור, התקווה והחוסן.

שלא הייאוש יקנן בליבם

אלא תושייתם ואהבתנו

שנמצא את הכוח לפעול

את התושייה להזיז הרים

ושחכמה תנחה את דרכנו

שלכל העוסקים בהשבתם

תהיה את הפיקחות לזהות הזדמנות,

את החוכמה לסלול כל משעול,

את האוזן הקשבת אל הלב האוהב

והחמלה לתמוך בכל לב דואב

שעוד היום החושך יהיה לאור,

שדמעות הגעגוע יהיו לדמעות של אושר

שהצחוק ישוב אל ליבנו

ואף כיסא לא יוותר חסר בביתנו.

 

 

צילמה: מיכל לב ברג






יום העצמאות 2024     

לוגו עין השלושה

יום העצמאות 2024 אינו דומה ליום עצמאות בהיסטוריה שלנו. לצערנו אירועי השנה האחרונה הוכיחו לנו כי משימתנו להיות "עם חופשי" בארצנו, ביתנו הוא דבר קדוש שעלינו להמשיך להילחם עליו יום ביומו. המדינה ניתנה לנו על מגש של כסף, אדמתנו עודנה מדממת, נלחמנו ועודנו נלחמים על קיומה ועצמאותה.

נמשיך לזעוק חזק את זעקת החטופים שאמונתם וודאי נחלשת, בבקשה, החזיקו מעמד אנו מתפללים ומפללים לשובכם.

נזכור את אחינו ואחיותינו אשר במותם ציוו לנו חיים.

נברך את רכזי הביטחון היישוביים, את חברי כיתות הכוננות ואת חיילי צבא הגנה לישראל ומערכות הביטחון. יישר כוחכם.

תקופה זו הוכיחה כמה  עם חפץ חיים אנחנו, כמה ערבות הדדית יש בינינו ושותפות גורל החזקה מכל.

קהילת משמר הנגב היקרים, למחרת השבת השחורה הייתם לנקודת המפגש אליה פונו הקהילות. בשם קהילת עין השלושה וכל הקהילות שהגיעו אליכם אחרי שברחו מהתופת, קהילות פגועות, רעבות, פצועות, מדממות, יחפות, אחרי יותר מיממה ללא אוכל ושתיה, חלקם אף ללא מלבוש. קיבלתם, חיבקתם, דאגתם, האכלתם והחשוב מכל נתתם להאמין שלמישהו אכפת – נתתם להאמין – אותה מילה שבאותו היום אף אחד לא האמין בה.

קהילתנו הגיעה אליכם לאחר 26 שעות בהן הסתגרנו בממ"ד ו- 36 שעות עד שפונינו.

אתם הקרקע הבטוחה הראשונה שעליה כף רגלנו דרכה. תודתנו נתונה לכם.

במסע שלנו אנו פוגשים  בדרך אנשים טובים וטהורים. כאן במשמר הנגב, במלון ובהמשך בנתיבות, הבית הזמני שלנו. עם ישראל יפה, טוב לב ואמיץ.

קהילת עין השלושה חזקה ומתחזקת ותחזור לביתה חזקה יותר, לבנות והיבנות ולא כסיסמה אלא כמשימה והבטחה לכל אלו שקיפחו את חייהם – שלא היה זה לשווא.

מי ייתן ובמהרה נשוב לביתנו.

שנצא מהחושך לאור גדול, שנדע  להעדיף את הטוב על הרע, את המאחד על המפלג, את הלאומי על האישי. מתוך השבר הגדול צומחת התקווה למציאות טובה יותר לה כולנו ראויים ומייחלים.

נרים ראשנו, נזקוף קומתנו כי

עוד לא אבדה תקוותנו

ולעולם לא נאבד את התקווה

להיות עם חפשי בארצנו

ארץ ציון וירושלים

 

שנדע ימים טובים ובשורות טובות

 

עם ישראל חי

 

שירי אביב, מנהלת קהילה קיבוץ עין השלושה

 

 

  

קהילת משמר הנגב,

נשארה לנו משימה אחרונה ולא פחות חשובה והיא להודות לכל אלו שלקחו חלק בהצלחת טקס יום העצמאות

 

תודה לענבל שגיא גרנסיה על הכנת הכרזה המרגשת והיפה שנתלתה בחדר האוכל

תודה לרינה פיינשטיין נחמיה על עיצוב הלוגו היצירתי והמרגש

תודה לאופיר בכר פרץ על הליווי והייעוץ המוזיקלי  במופע

תודה ליובל וילק על ההקלטות

תודה לפזית אורן על העזרה בהכנת הריקוד הרב גילי

תודה לעטרה אלון על הכוריאוגרפיה לריקוד הפתיחה

תודה לעינב דגני על עזרתו בהכנת הסרטים ובצילום המופע

תודה למיכל לב ברג על  עריכת הסרטון שליווה את השיר "כולנו זקוקים לחסד"

ולצלמים הנוספים ששיתפו אותנו בתמונות המרהיבות: סמדר פרידמן, ענבר כרמל דקל ומשה עמר

תודה למשתתפי וממשתתפות המופע:

תודה למנחים ורד ורון גושן עשיתם עבודת הנחיה ללא רבב

תודה לרקדניות: ניב גבאי, נילי לוי, חן לוי, רוני פרידמן וגל פלג פניג

תודה לשלישית הזמרים שלנו: אורי גלנטה, אייל גרנסיה וזיו עומר

תודה לרקדניות בריקוד הרב גילי: סנדרה רכטמן, נורית אורן, חן עומר, דוריס כהן, ליטל רחמני צבי-רן, יפעת משאלה,  וכל הילדות המוכשרות

תודה לחבורת הזמר: טליה גבאי, שגית פינדס, רעות ברג, צמר שלח עמר, רן אלעזרי, ואבירם טדגי על שירתם

הנפלאה

תודה לילדות המקסימות ששרו לנו שיר תקווה מחמם לב

תודה לנורית רבינס ודנה רפפורט שהזכירו לנו כמה נפלאות הן נשות המילואימניקים

תודה לכל בוני הבמה בניצוחו של עמוס פרייברג: בני גומפל, בן פרידמן, איציק כהן, יובל גבאי, שי גבאי, עומרי גלקר, אסא אלון, תמיר רוזנברג, ארנון יגב, אילן רחמני צבי-רן

תודה לגיל פוגל על צביעת וסידור התרנים

תודה לאסתר גולן על תליית הדגלים בשדרת חדר האוכל עוד בפסח

תודה על סידור הדגלים: עטרה אלון, ליעד דרור, חן עומר, וכל הילדים החמודים שעזרו

תודה לאריאל פרידמן על העזרה בכל מה שצריך

תודה לשחר טהר על עזרתו בתפעול הדלקת המשואות והנכונות לעזור בהתראה קצרה

תודה למפרקי הבמה: איתן ברגר, ירון ברגר, רגב פרנס, בר גזית, שלומי כהן, אילן נחמני צבי-רן, עומרי גלקר, יובל גבאי, אריאל גבאי, אבישי אילוז, גל אוליבה, ניקול שיבובסקי

תודה ענקית לסיגל שלו שארגנה וסידרה את חדר האוכל  לשירה בציבור ותודה לשרון ארמה ומירבל ברנדס שסייעו לה.

תודה ללידיה ברקן על הסיוע בקבלת הפנים לתושבי עין השלושה ולתמר גבאי ואלה גבאי שקיבלו את פניהם בפרחים וחיוך

תודה לכיתת הכוננות שתמיד גורמת לנו להרגיש בטוחים

תודה להילה מגידוביץ' שתמיד נרתמת לעזרה ועצה

ועוד דבר קטן... נשמטו לנו שמות של שלושה תושבים ששירתו במילואים ולא הופיעו בסרט ההוקרה:

יואב ברקן

דוד ירדני

יריב נבון

יוני פרידמן

סליחה על כך ותודה לכם!

קהילה עם חיי תרבות עשירים נשענת על כוח הנתינה, ההתנדבות והעשייה.

נאחל בראש ובראשונה שכל אחינו ואחיותינו החטופים יוחזרו אלינו הביתה בהקדם ובשנה הבאה נחזור לחגוג כבעבר.

 

צוות יום העצמאות:

גל פלג פניג

נאוה ברג בלושטיין

שלומית שטיקמן

דפנה בירן רוזנברג

 

 

 

יום הילד והילדה שנת 2024

זו השנה השנייה בה אנחנו נפגשים בשבת אחרי יום העצמאות בשעה 16:00 על רחבת דשא חדר האוכל לכמה שעות של כייף.

כמה שעות שכל כולן מוקדשות לילדים ולילדות המקסימים שלנו.

במהלך השנה אנחנו אוספים רעיונות, חולמים, מדמיינים ולאט לאט הופכים את החלום למציאות. ברגע שהילדים מגיעים נוצר הקסם. השמחה, הצחוק, תחושת הגאווה וההצלחה זו בדיוק החוויה שאנחנו רוצים להעניק להם ביום זה.

בזכות התגייסות הקהילה אנחנו מצליחים להפעיל את כלל המתקנים ולייצר לילדים חוויה מגוונת. אנחנו עושים חשיבה מדי שנה על פיתוח התחנות והתאמה של יום הילד לכמה שיותר גילאים.

תודה לכל מי שלקח חלק, קטן  כגדול. שרק נמשיך לחלום, להגשים ולייצר חוויות.

 

אלדד דקל, סנדרה רכטמן, שימי ברבי, נאוה ברג בלושטיין

 


 






 

יום הילד והילדה 2024

רוצים לומר תודה

תודה למי שהגיע.ה

תודה למי שהתנדב.ה

תודה למי שפירק.ה

 

תודה לצוות המעשייה על כל המתקנים וליוצרים הראשיים, מגשימי החלומות שימי ברבי ואופיר גליקי

תודה להילה מגידוביץ' ולמועצת תרבות על הרוח הגבית

תודה לדודלי ויאיר ברג  על עמדת השח-מט

תודה לשמואל רייזמן   מספר הסיפורים

לארנון יגב, אורי אלמוג, אמרי גלנטה

תודה לבנות הכולבולית על תרומת הקרטיבים

לאיציק בונים על עגלת הפופקורן והסוכר המתוק

תודה לצופים ולרונן פרייברג על השאלת הציוד

למיכל לב ברג  על מודעות המקסימות

לצוות פאב המכבסה על הבירות הקרות

לרועי גלעד וכל מתנדבי כיתת הכוננות

תודה גדולה לכל הילדות והילדים המקסימים שהשתתפו, נהנו ולא הפסיקו  לחייך.

הייתם אדירים!!!

 

צוות יום הילד והילדה: סנדרה רכטמן, שימי ברבי, אלדד דקל, נאוה ברג בלובשטיין

 

 

 משה עמר – צלם חובב במקצועיות

ביום ראשון ה- 14 באפריל בשעה 20:00 ציפינו להתכנס בבית בורוכוב לצפות בתמונות שמשה צילם במשך תקופה ילדים בקיבוץ ועוד דמויות שנודע לנו כעת שהן ממצעד הגאווה בירושלים. אלא שהכטב"מים האירני שיבשו את ההתכנסות וגם הוכרז מצב חירום במערכת החינוך כולה מהקטנים עד הגדולים.

נמצא מועד חדש להתכנסות והוא התקיים במוצ"ש אחרי חוויית יום הילד שהותירה במשתתפים המבוגרים התרגשות.

מחרוזת הצילומים המביעים של ילדים, ילדות צעירים וצעירות האחרונים ממצעד הגאווה היא פוקחת עיניים למבטים הישירים או מוצנעים. "אני מצלם פנים באקראיות לא כאלה שמתארגנים לצילום"

חוויה לראות, לשמוע את תהליך העשייה יצירת הקירבה עם המצולמים, בקשה לצלם וגם לקבל סירוב, בקשה לצלם והכרה קרובה ע"י שיחה. זה עולם ומלואו.

משה עמר – פנים מדברות

"אני כבן 74 חי בקיבוץ משמר הנגב משנת 1969 . יש לי 4 ילדים , 12 נכדים שרובם חיים בקיבוץ.

כשאני מצלם אני "הילד האמיץ" שמעז להביט דרך  העדשה על האדם שעומד מולי, בלי לפחד להכיר  ולפגוש אותו מקרוב.

מאז שאני מכיר את עצמי, תמיד נמשכתי לצילום. רק  לאחרונה, החלטתי ללמוד ולהכיר את המצלמה

שלי   fuji-xt  .

בחרתי להתמקד בצילום פנים מקרוב. למה בחרתי לצלם כך?

כנראה שבתוכי רציתי להתגבר על הפחד  האישי שלי  לפגוש ולהכיר אנשים חדשים. להעז להתקרב אליהם ללא חשש ובושה.

אני אוהב לצלם ילדים קטנים כי עדיין הם  לא התכסו  "בקשקשים" של החברה. ואילו את המבוגרים מאד, אני אוהב לצלם דרך המבט, דרך הקמטים והחריצים בפניהם.  אני מנסה לגלות  בצילום את סיפור חייהם. ולי הם מעניקים השראה וכבוד לדרך שהם עשו.

תודה לכל הילדים והאנשים ששיתפו איתי פעולה.

 

צילומים – משה עמר פברואר 2024 "

 


 בבית בורוכוב מפגש עם משה עמר



 

 

 


 חודש מאי  18.5  -  26.5

 יצחק פרידמן (איצ'חו) – חברנו משנת 1949 בעלה של סנדרה ז"ל אביה של

                               מיכל ארמון-ברק    8.10.1931- 18.5.1957              

נחום פומרנץ -   אביה של לולה מרטינובסקי  ז"ל     17.12.1902- 20.5.1973

יעקב לב -          אביו של יידל לב  ז"ל       22.8.1906 - 25.5.1981

זיוה גלקר -       חברתנו משנת 1954 , רעייתו של אלברטו, אמם של

                         חוה, ניצן, בלהה ועומרי, דודתו של ישראל גלעד ז"ל. 3.2.1935-  26.5.1988

בתיה מילר-      חברתנו משנת 1946  היתה במצודת בורוכוב רעייתו של יאיר ז"ל

                         אִמם של בת שבע ז"ל, הדס ואופיר    19.1.1930 – 24.5.1992

 דבורה בורנשטיין – חברתנו משנת 1951 רעייתו של משה ז"ל אמם של אבירם,

                                יואש, רחל מולכו  22.5.1931 – 22.5.2019      

 גניה רויזמן  - חברתנו משנת 1951 רעייתו של יואל ז"ל, אמן של שולמית פלד, הילה צפריר

                        25.12.1927  - 21.5.2023

 

  

 

 

פרוטוקול ועד הנהלה - אגודה קהילתית

תאריך הישיבה: יום רביעי 01.05.24, מזכירות.

חברי ועד נוכחים: דימה מקרנקו (יו"ר), שירה ישראלי-טדגי, עמית רוקח, סיגל שלו, יהונתן חורי, אייל גרנסיה, יוגב לוצאטו

חסרים: יואב ברקן

מוזמנים קבועים: אליסיה ליסובייה (מנהלת האגודה)

על סדר היום:

1 . עדכון מנהלת האגודה

2 . אכיפה

3 . קבלה לחברות של תושבת

4 . בריכה

מהלך הדיון:

1.       עדכון מנהלת האגודה

       חינוך - המערכת כולה מצויה בחוסר בכוח אדם, לאחר עזיבה של שני מדריכי מרחבים ומספר סייעות בגנים.

בגיל הרך מנסים למצוא פתרונות ליום שישי (10.5) לאור ההודעה על הפסקת החשמל הכללית בקיבוץ באותו היום, הודעות תצאנה להורים בהקדם.

       רכז קהילה - הגישו 6 מועמדים לתפקיד והליך המיון נמשך. יש קושי מול המועצה לגבי סבסוד הנושא בגלל דרישות התפקיד. שני יו"רים ומנהלת הקהילה יפגשו עם המועצה להסדרת הנושא.

       קהילה - ועד הנהלת הקיבוץ הקים צוות לאבחון התהליכים החברתיים שעתידים להתרחש בקיבוץ בשנים הקרובות, מתוך הבנה שבעקבות הליך השיוך והקמת השכונות החדשות יחולו גם שינויים חברתיים שישפיעו בתורם על האגודה ולכן הוחלט לצרף לצוות גם נציג מועד האגודה.

הוחלט שעמית רוקח ויונתן חורי יצטרפו לצוות מטעם הועד האגודה ואת מקומו של עמית רוקח בוועדת הביטחון תמלא שירה טדגי.

       בית העלמין - משרד הדתות דורש לבצע תב"ע לבית העלמין. הועברו הצעות מחיר למועצה להמשך טיפול ותקצוב.

 2.       אכיפה

       בעקבות ההצבעה שהתקיימה לאחרונה בה הוחלט כי חברי האגודה אינם מעוניינים באכיפה חיצונית של המועצה, הועלתה הצעה לבחון האם הקהילה  מעוניינת כי ימצאו פתרונות של אכיפה פנימית במקום כך?

       הועלתה הצעה להוציא סקר שיבדוק אילו נושאים מהותיים לציבור ובאילו הוא היה מעוניין שתתקיים אכיפה פנימית.

       כמו כן, הועלתה הצעה לפרסם לציבור אחת למספר חודשים את החוקים והכללים ובנוסף לפרסם רשימה טלפונית של הגורמים במועצה אליהם ניתן לפנות לקבלת מענה.

הוחלט:  הועד יוציא קריאה לציבור להעביר אליו את הנושאים שמטרידים את הקהילה ודורשים טיפול אכיפה. הועד יערוך את כלל הפניות שהתקבלו ויוציא סקר סגור לקהילה במסגרתו יקבעו נושאים מהותיים הדורשים טיפול דחוף ולאחר מכן יחל תהליך חשיבה למציאת פתרונות אכיפה ומנע, עם ההבנה שאולי לא כל בעיה הדורשת אכיפה אפשר לפתור במסגרת אכיפה פנימית.

 

3.       קבלה לחברות של תושבת

       בהמשך לטיפול בבקשה פרטנית של תושבת להתקבל לחברות לאגודה -  מאחר והמועצה הסירה את אחריותה מקיום ועדת הקבלה לתושבת, פנה דימה ליו"ר ועדת הקבלה של הקיבוץ בבקשה לבצע באופן חריג וחד פעמי את הליך הקבלה לתושבת בשם ועד האגודה.

       התקבלה תשובה חיובית מועדת הקבלה של הקיבוץ לבצע את ההליך במסגרתו יש לקיים ראיון ואבחון מקצועי.

       התקבלה בקשה מהתושבת שלא לקיים את האבחון המקצועי ולבצע ועדת קבלה בלבד.

       רוב חברי הועד סברו שמאחר וכל חברי האגודה נדרשו ועודם נדרשים לבצע אבחונים מקצועיים במסגרת ועדת הקבלה הרי כי לא ניתן לפעול בדרכים עקיפות ולהפלות בין התושבים.

הוחלט: מאחר ולא ניתן להתקבל לחברות באגודה ללא קיומה של ועדת קבלה לרבות אבחונים מקצועיים, ועדת הקבלה שתתקיים לתושבת תכלול אבחון מקצועי כנדרש.

 

4.       בריכה

       נוהל אירועים פרטיים בבריכה יפורסם בקרוב לציבור. עונת הרחצה תחל ב 01.06.24.

       בשנה שעברה התקבלה חוות דעת של היועמ"ש לעניין השכרת הבריכה לאירועים פרטיים של חברים ולקיומם של הפעלות של מתנפחים ו/או דוכני מזון במתחם הבריכה תוך התייחסות למגבלה חוקית כי לבריכה אין רישיון עסק ולאיום המרחף מצד המועצה על סגירת הבריכה לרחצה.

       במסגרת חוות הדעת נקבע כי השכרת הבריכה תהא לאירועים פרטיים של תושבי הקיבוץ בלבד תוך הגבלה של מספר המשתתפים ואיסור מוחלט על הפעלת מתנפחים או דוכני מזון של מפעילי חוץ.

       בפעילויות של הקהילה בלבד אשר מתקיימות תחת התרבות/חינוך/ספורט/צופים וכדומה תתאפשר הכנסת מתנפחים, הפעלות חוץ  ו/או דוכני מזון .

       שיעורי שחייה פרטניים/קבוצתיים הניתנים בתשלום אסורים בהחלט.

       במסגרת הדיון ונוהל השכרת הבריכה עליו עומלות מנהלת הבריכה ואליסיה עלתה שאלה: האם ניתן להשכיר את הבריכה לתושב המבקש לערוך אירוע פרטי של החברה בה הוא עובד ? האם זה אירוע פרטי?

       כנ"ל לגבי אירועי סיום של חוגים מועצתיים.

הוחלט : לבקש מהיועמ"ש לקבוע רשימה סגורה של האירועים הנכללים תחת ההגדרה של  אירוע פרטי או קריטריונים שיעשו הבחנה בין אירוע פרטי לאחר.

 

 

 

 

בסוף השבוע ל"ג בעומר

 

 


 

 



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

עלון משמר הנגב מס' 2227

          מה בעלון תשעה חודשים מאז נחטפו 251 נשים, גברים ילדים, חיילות וחיילים. לאחר כ-45 ימים שוחררו במספר פעימות 105 נשים וילדים...