מה בעלון
מה אפשר להגיד על ראש ממשלה שאומר "החטופים סובלים אבל לא מתים"? והנה היום שוב הודעה על מותם של 2 חטופים אלכס דנציג ויגב בוכשטב. לא יסלח למי שיכול להחזיר את החטופים ומורח וממסמס כל אפשרות כדי להמשיך להיות ראש ממשלה.
על אמנות לחימה לא אלימה נפגשתי בדוג'ו החדש של מייקל רסה בחלקו של מבנה מחסן הבגדים שכבר אינו משמש
בייעודו הראשוני
בתוכנית של מטרות ויעדים לשנת 2024 יש עמודה העוסקת
ביעד התקשורת: "שיפור אמצעי הפרסום: בחינה והסדרה של אופן הנגשת המידע לציבור
בשיתוף עם האגודה" לו"ז חודשים 3-4 האם ההחלטה לגבי תדירות הוצאתו של
המגזין "בבית" נכנסת תחת הגדרה זו? לצביקה בלושטיין (ולא רק לו) יש
השגות לגבי ההחלטה על המגזין.
בבית החם סיפרו זקני הקהילה על "סוד" אריכות
ימיהם במסגרת ימי הולדת של חודש יולי.
מאמר של רוביק רוזנטל הבלשן העיתונאי, הסופר מזהה את
מלחמת התרבות שכבר לא מסתתרת והיא יוצאת מהחפירות
ופרוטוקולים של מועצת חינוך וועד ההנהלה
בחירה בין שתי אומנויות – שיחה עם מייקל רסה שוחחה: מרגלית
יבוש המגזין, למה? – צביקה בלושטיין
הסוד לאריכות ימים – החלפת חוויות בבית החם
מלחמת התרבות יצאה מהחפירות – רוביק רוזנטל
"הארץ" 7.7.2024
ברכות לשיר ודימה להולדת הבן, לדורית
ואמנון להולדת הנכד
פרוטוקול מועצת חינוך 7.7.2024 רשמה: אופיר
כהני
תנחומים לגיא וילק על פטירת אביו יצחק וילק
פרוטוקול ועד ההנהלה מס' 14-2024 ב- 8.7.2024
מחזירים אותם הביתה עכשיו
תמונת השער: ציור של מייקל בקיר המרכזי הדוג'ו
הבחירה בין שתי
אומנויות
שיחה עם מייקל רסה
בדוג'ו החדש
למי
שמעיף מבט אל מחסן הבגדים שחולק עתה שלוש פעילויות לא ינחש מה מסתתר בין קירותיו
בחלקו המערבי. לפני כ- 5 שנים בחלק המזרחי נפתח פאב "המכבסה" חלקו
הדרומי משמש כמחסן בגדים והחלק שהיה נטוש עד לאחרונה היה למועדון הדוג'ו החדש
במשמר הנגב.
כל
אילוץ יצר התפתחות אצל מייקל רסה שנדד בין אתרים שונים בקיבוץ לפעילות מועדון
הקראטה שהקים. אך תחילה להיסטוריה האישית. "בגיל 13 כשראיתי את הסרט עם ברוס
לי על קארטה הפכתי לאוהד נלהב" כך
מתחיל מייקל את סיפור מסע הקראטה המיוחד בסגנון דו שוטוקאי אותו למד בבגרותו אצל
ממציאו המורה סנסי מיטסוסוקי הארדה. ואהבתו המקבילה היא למקצוע אותו למד ובו התמחה
נפחות אומנותית. את המוניטין שלו בקארטה דו שוטוקאי במשמר הנגב הוא מושך עוד משנת 1995 כאשר חזר
למשמר הנגב עם יעל, בת כתת 'רותם' ולחברים
נודע עיסוקו בתחום. היה מי שדאג להפיץ ולבקש שיקים קבוצת אימון.
ה"מנדנד" הראשי היה דידיה אאודה ז"ל שרצה להמשיך להתאמן.
התחנה
הראשונה היתה במקלט האולפנה שם התקיים הדוג'ו במשך שנה במקביל לחוגים אחרים.
העדפתי מקום שבו אוכל לקיים את פעילות הקראטה בלי שותפים ממשיך מייקל ודידייה הציע
את החדר בקומה השנייה באולם ספורט. המקום היה יותר קטן אבל זה זה היה רק שלנו של
הקראטה זו היתה התחנה השנייה. ושוב משמועות נודע לי שהצריף ששימש כחדר מוסיקה הפך
להיות מחסן לעגלות לבית תינוקות. אורלי פסל היתה מרכזת הגיל הרך ושאלתי אם ניתן
לפנות את העגלות ולהקים דוג'ו לקראטה זה
כבר היה בשנת 2003. תחילת הדרך היתה ב- 1996 עברו לא מעט שנים. חדר המוסיקה לשעבר,
מחסן העגלות שהיה לדוג'ו שימש אותנו עד 2016 אז הוחלט שהמקום שהיה מגרש לשיוך
דירות ייהרס וייבנה עליו בית. התחנה השלישית היתה מקלט חדר האוכל שהיה מקום מרווח
אבל מקלט. והוא שימש את כדוג'ו עד השנה 2024 . בתקופת המלחמה הוא היה בחלק משטחו
חמ"ל.
תפנית
בחיי המקצועיים בקארטה בסגנון דו שוטוקאי היה כשפנה אלי פרופסור מירושלים ששמע על
הייחודיות של הסגנון וביקש שאדריך בירושלים. כדי לקבל את ההצעה שלו הייתי צריך
לקבל אישור מהמורה שלי סנסי מיטוסוקי הארדה, שנתן את הסכמתו. כך נסעתי לירושלים 13
שנים פעם בשבוע והדרכתי קבוצה של גברים
חרדים וקבוצה מעורבת של נשים וגברים. כל זאת במקביל לעבודתי כנפח אומנותי. ואחר כך
כנפח אומנותי עצמאי היו הזמנות של עבודות ייחודיות לאנשים פרטיים. חזרתי באותם
ימים אחרי חצות. חיים מאד אינטנסיביים. אני אוהב מאד את עבודת הנפחות זו אומנות. וגם
לא רציתי לוותר על הדרכת קבוצות במשמר הנגב ובסביבה.
ב-
2007 הקמנו עמותה שהסמל שלה הוא: KDS אני
המייסד והראש הטכני שלה בארץ ויש עוד בעלי תפקידים. שיטת ה- KDS היא סוג של הגנה עצמית
המבוססת על אומנויות לחימה רכות מהמזרח, בה המתאמנים עוסקים בבניית יציבה נכונה,
בפיתוח היכולת לנוע בחופשיות ובהעצמת היכולות האישיות בעזרת השותפים לאימון.
הייחודיות של השיטה היא שהיא מתאימה לכל מין וגיל.
מ-
2007 מתקיימים בארץ קורסים בינלאומיים, אליהם מגיעים ראשי מועדוני קראטה ומתאמנים
מכל העולם. אפילו נציג ממרוקו הגיע עם
המשלחת הצרפתית וקיבל ויזה לישראל הודות להזמנתנו לקורס. במקביל, רז, הפרטנר שלי
ואני משתתפים בקורסים בינלאומיים וכיום אף מובילים בחלקם. ב- 2010 קיבלתי דרגת דאן 5 שהיא הגבוהה ביותר בסגנון הקראטה דו
שוטוקאי. השנה קיבלנו הזמנה להיות מובילים בקורס קראטה בשוויץ.
ב-
2008 מועצת בני שמעון החליטה למסד את החוג שלנו והוא התקיים בכרמים, בשומריה
וכמובן במשמר הנגב. הכמות הגדולה ביותר של משתתפים היא ממשמר הנגב במספר קבוצות
החל מכיתה ב', נערים ובוגרים. היום יש בחוגים 140 ילדים ו- 25 מבוגרים. למשמר הנגב
מגיעים מכל מיני מקומות, מגן יבנה, שדרות ועוד. ילדים שהתחילו בגן הם עכשיו בוגרים
ויפה לראות את ההתפתחות שלהם, לחלק מהם יש חגורה שחורה אחרי מבחני סוף השנה.
התחנה
הרביעית היא המקום במחסן הבגדים שנשאר ללא שימוש.
הצורך במעבר הוא בעקבות פתיחת כיתת הלימוד של "מכינת הנגב" במקלט חדר האוכל. ביקשתי מאליסיה מנהלת הקהילה והאגודה לשכור את
המקום והפניה אושרה והיא גם עזרה לארגן את המקום ע"י הוספת מזגן ודלת חדשה
מאובטחת. גם בעזרתם הנדיבה של המועצה
האזורית בני שמעון ובפרט יוסי טוביאנה מנהל
הספורט וצור טורנר, מנהל חוגי הספורט במועצה. זאת ההזדמנות לומר להם
תודה על התמיכה המתמשכת וכן, למנהלי
הקהילה הקודמים והנוכחית לעידוד והתמיכה שלהם בי. תודה ענקית גם מגיעה ליעל אשתי,
שמתחילת הדרך מעודדת, תומכת ועוזרת לי בכל
דבר.
כשנשאלתי
ע"י הפרופסור מירושלים איפה אהיה בעוד 10 שנים החלטתי שתהיה לי רק פעילות אחת ולא שתים במקביל והחלטתי לוותר
על עבודת הנפחות האומנותית ומאז אני עובד בשתי מועצות אזוריות, בני שמעון ושער
הנגב שם התחלתי ב- 2011 .
השנה
אני מקווה לפתוח קבוצת נשים דרך המועצה.
זו דרך
החיים שלי ואני מזמין את כל מי שרוצה להיות חלק מקבוצת חברים הולכת וגדלה מכל
הגילאים, המינים והתרבויות להצטרף!
מייקל
הפך את מחסן בגדי ילדים לשעבר (כן היה פעם מוסד כזה) לפנינה עיצובית ומקצועית. מייקל הוא בר סמכא
עולמי בקראטה בסגנון דו שוטוקאי.
מייקל בדוג'ו
והדוג'ו החדש
יבוש המגזין, למה?
התפרסם לאחרונה שיש כוונה לצמצם את
הופעת המגזין לפעם בחודשיים, זאת מטעמי חסכון.
פותח סוגריים: (החורשה הצבאית-
החורשה הזו, המרוחקת כ- ק"מ מצפון לקיבוץ ניטעה בשנות החמישים במטרה להוות
כיסוי והסוואה לכוח צבאי בעת צורך, כגון מלחמה. עצי האקליפטוס גבהו, המקום הפך לאי
מוצל באזור צרוב שמש. אינני יודע אם וכמה פעמים הצבא השתמש בחורשה זו, אבל לנו,
למבוגרים ולילדינו זה היה מקום שופע צל ומטרה די קרובה ליציאה לטבע. בצרות תכופות
והעלייה במידות החום הביאו למראה העצוב היום של עצים מתייבשים וקרחות הולכות
ומתרחבות) סוגר סוגריים.
תחילתו של המגזין אחרי חג ה- 50 של הקיבוץ, כלומר בשלהי 1996, עכשיו כמעט 28 שנים. רוב הזמן הוא הופיע כדו -שבועי, בדומה להופעת העלון, לא באותו שבוע.
רמות הצילום, הריאיון והעריכה הן
טובות עד מעולות. כל השנים. כל אלה עם העלון משלימים אחד את השני. הם משקפים את
החיים כאן, בפינה הקטנה שלנו בנגב הלא קל.
המגזין שלנו הוא נאמן, מעניין
ומפרגן לאנשים ולמעשיהם לאורך עשרות שנים. קרלוס ברסלו שהתחיל בעריכה, אלון דגני
שממשיך כעת, עינב דגני לזמן קצר והצלמים מירית שיבובסקי ואנוכי, הענקנו למגזין
איכות תוכן, עניין והעיקר מבט על תחומים שלא נהירים ונגישים לרוב הציבור. למשל
ענפי החקלאות והחי ועוד... כל מי שלקח חלק תמיד מצא סיפוק והתהודה היתה מפרגנת.
נדבך חיובי נוסף הוא האפשרות לצלם אנשים המזדמנים לאירוע או אתר שיש בו עניין
ציבורי. לא מעט חומרים כאלה נכללים בחומר הערוך.
מדברים עכשיו על הופעת מגזין דו
חודשי . זהו יבוש מוחלט של עץ בן 28. נו באמת!!
איזו רלוונטיות תהיה למגזין כזה?
רוצים לחסוך בתקציב? אז בואו נעשה חשבון פשוט: עלות ההפקה של המגזין איננה גדלה
ביחס לגידול האוכלוסייה בשנים האחרונות. זאת אומרת שלמעשה הפקת המגזין זולה יותר
לאדם מאשר בעבר וכמובן חסכוני לקיבוץ!!
ואם ממלא המגזין קיים למה שמוסדות,
ענפים לא ינצלו את המדיה הזאת כדי לפרסם או להציג בפני ציבור
הבוחרים-הקונים-הסקרנים-המעוניינים- המתעניינים גם מחוץ לקיבוץ... למה ליבש
אותו?
אני סבור, ההפך. המגזין ראוי וצריך לחזור להופעה דו שבועית. ושהמוסדות יכירו בחשיבותו גם לעצמם ולתפקודם וינצלו אותו במקום ליבש אותו.
צביקה בלושטיין
הסוד לאריכות חיים
במשמר הנגב 19 חברים שעברו את גיל 90 ( עפ"י מסכת אבות כתוב בן תשעים לשוּח – מלשון שיחה. (למשה לוי שהוא החבר ה- 19 ימלאו 90 בעוד כחודשיים). תניס ברנדס שאחראית על גיל התבונה היה רעיון לציין את ימי ההולדת הרבים של חודש יולי במסגרת הבית החם המתכנס כל שישי בבקרים. ברול שמלאו לו החודש 92 שנים התבקש להיות מנחה השיחה. חברים היססו לתת הסבר לאריכות חייהם בעשור העשירי. יואל הסכים להיות ראשון הדוברים בציינו את השנה האחרונה שכולם מתקשים לחיות ולהכיל אותה ולי הדברים קשים פי כמה. אבל מה עכשיו מה שמעסיק את מחשבותיי איך יתקיים ביום ראשון מפגש עם תלמידי כיתה ד' מהמועצה והמפגש יונצח כחלק מסרט תדמית של המועצה. והראש מלא מחשבות איך אדריך את התלמידים בסיור בתוך בית גיל עד. הדברים שעולים מדבריו של יואל הם להישאר במתח מתמיד. בהעסקת המחשבות מה לעשות מה להגיד זה שומר על ערנות ומתח מתמיד דבר שלא מאפשר עמידה על מקום אחד מבחינת המחשבות והרעיונות. מתח וערנות. מסקנה מתבקשת מהדברים של יואל ועוד מוסיף יואל, האנטנות משופשפות ולא קולטות הכל ואני לא מתבייש לשאול. הטכנולוגיה גדולה עלי. מה שנאמר אין הביישן למד. ועוד עצה מפי יואל שבעוד חודשיים ימלאו לו 92 כל אחד צריך לדעת את החולשות שלו ולטפל בהן.
לעדה יש הגדרה מאד פסקנית- בעזרת התרופות. כלומר למדע חלק עיקרי בתוחלת החיים שלנו. כך
משתמע. ובעיקר, מוסיפה, אני חושבת על החטופים שחיים בלי תרופות מה זה עושה להם.
ברול מוסיף את הפן שלו: חברה טובה, משפחה ענפה של נכדים
ונינים נותנים את הדחיפה היום יומית למלא את "המצברים" מסקנה שהמחקרים
בתחום הגרונטולוגיה מצביעים כמכריעים לאריכות חיים אך בעיקר לאיכותם.
צביקה מסתכל על "הסיפור המקומי" התלוי סביב
סביב בבית מורשת ( כל מי שלא ראה מקהילת משמר הנגב מוזמן לראות את ציוני הדרך של
משמר הנגב מאז הקמתו). ומתמקד ב- 1950 זו שנת עלייתי לארץ ובה ירד שלג בכל הארץ
ולא יכולנו לרדת מהאונייה שהביאה אותנו לארץ. ואני סוקר את הדרך מאז ובעיקר בספרי
את סיפורי בתקופת השואה בלי הורים. המזל הוא לא מקרי בלי הורים אך מאז ועד היום מוקף באנשים טובים
ומשפחה הסביבה משפיעה על החיים הטובים.
אני נהנה מבדיחה טובה. ואם לתת עצה חוש הומור גם בגיל 90 למרות
המצב, משחרר מחשבה. בהקשר לזה ליואל יש סיפור: בגיל עד ביוגה מבקשים מאתנו לנשום
נשימת קירור. אני בהחלט מצליח כי יש לי כבר קוביות קרח בפה.
מומוס מספר שהיה בטיול מאורגן עם חבורה שלא הכרתי וכל
אחד הציג עצמו: אנשי עסקים, מהתעשייה האווירית מי שדיבר מבין הזוגות היה הבעל.
קיים המושג פיל מה זה פיל – פחות ירושה לילדים. המושג הזה לא קיים אצלנו כי אנחנו משאירים כמה שיותר וזה לא חצי דונם אלא
נכסים רוחניים . משאירים להם את היחד. הילדים שלנו ירשו את היחד שאגרנו שנים. אלברטו מוסיף אני מברך את עצמי כי השבוע קיבלתי
נינה נוספת ה- 7 במספר. אני זוכר כשחווה נולדה ( הבת הבכורה בכיתת 'צבר' בני 68-69) בית החולים 'הדסה' היה בעיר העתיקה
בבאר שבע בבתים הערביים של העיר שננטשו והפכו לבית חולים. אני רוצה להודות לכל צוותי
הרפואה שמלווים אותנו ואפשר לצרף אותם לסוד אריכות החיים כי מלווים אותנו שנים
ומכירים אותנו.
דורית דקל מוסיפה סיפור על בית החולים 'הדסה' בעיר
העתיקה. הייתי, מספרת דורית, צריכה להוציא תעודה לקוקי ( הבן הבכור של דורית גם
הוא מכיתת 'צבר' ) ואמרתי לפקידה שהוא
נולד ב'הדסה'. בירושלים אמרה הפקידה. לא!
בבאר שבע. אין דבר כזה אמרה. הדור הצעיר לא מכיר את ההיסטוריה של ישראל.
לתניס יש תובנות על נושא אריכות החיים: נולדתי בסינגפור
בשנה הבאה אהיה בת 60 ואסע עם אילן לחגוג
שם עם המשפחה. חשבתי על כך שחדווה ( גלקר הבת של שרה גלקר, התאומה של אדווה מכיתת 'גפן' בני 58 -59 ) דיברה על העושר ואמרה
שצריכים לחשוב על מה שטוב לנו וחשבתי על זה שהיו לי הורים טובים ואחים טובים
ובפברואר בשנה הבאה ביום השנה הסיני (נולדתי ב- 1 בפברואר) אחגוג איתם. ועוד דבר
ביוגה אומרים את ההברה אום בהברה ארוכה א
ו ם טאמילים מסרילנקה שאנחנו ממוצאם בסינגפור
אומרים את מילת ההסכמה אום ולא משתמשים
בכן. חשיבה מעניינת וצידה לחיים ארוכים ובריאים
באמצעות תרופות
מלחמת התרבות יצאה מהחפירות/ רוביק
רוזנטל
המלחמה חסרת התועלת בצפון ובדרום
תגיע מתישהו להפוגה ולעוד הסכמי ביניים. את המתים נקבור, את הפצועים נשקם, את
פגועי הנפש נמשיך לשאת איתנו. אבל המלחמה הזאת מסתירה את המלחמה החשובה יותר,
המצויה במבנה העומק של החברה הישראלית. 7 באוקטובר הוציא אותה מן החפירות. עכשיו
היא בכל מקום. בתקשורת, בפוליטיקה, ברחובות, בשווקים, בבתי הכנסת ובבתי הספר.
אנחנו במלחמת תרבות. ואם לא נתעשת, אנחנו הולכים להפסיד.
קווי החזית של המלחמה הולכים ומתבהרים. מן הצד האחד גרסת המאה ה- 21 של הנאורות, שעיצבה את העולם שבו אנחנו חיים וגררה גם את מהפכת ההשכלה והמודרניות של העם היהודי. היא בנתה את יסודות הדמוקרטיה כצורת המשטר האופטימלית, את העושר היצירתי באמנות, בהגות ובמדע, ביססה את ערכי שוויון ערך האדם והסובלנות והשתחררה מיסודות דכאניים הגלומים בדתות הגדולות. תרבות הנאורות הנחילה את ההבנה והאמונה בכך ששלום והסכמים בינלאומיים עדיפים על הקזת דם וחורבן הדדי.
מן הצד השני, במקרה הישראלי, תרבות שפניה לַעבָר.ַ זו תרבות המאמינה בעליונות "ההשגחה" על פני שלטון האדם והחברה על גורלם, בעליונות של ההלכה היהודית על פני חוקי האמנה החברתית של הדמוקרטיה ובביטול הלגיטימיות של כל אמונה אחרת. מבחינתה הנאורות היא חושך, "התורה" היא אור. קבלת הזר היא כפירה, עליונות היהודי על פני "הגויים" היא בשורת האל לעם הנבחר. "האחר", הפלסטיני, אינו ראוי מבחינתה לשלוט על גורלו. מלחמה אינה אסון אלא מצווה ואת מות החללים ינקום "השם", כפי שייכתב מעתה על מצבות הנופלים. הדמוקרטיה היא צורת משטר זמנית והמדע תקף רק אם אינו סותר את האמונה.
נציגי התרבות הזאת במרחב הישראלי היו קיימים תמיד, אבל השפעתם על הזרם המרכזי, על חוקי המדינה ועל מערכת החינוך וההשכלה היתה שולית. עכשיו הם בכל מקום. מלחמת התרבות, שהיא המלחמה על דמות המדינה, יוצאת מהארון. המלחמה הזאת סובלת מכשל מהותי. היא אינה סימטרית. נציגי תרבות הנגד צוברים כוח ודוברים רהוטים, עוד ועוד ציבורים נוהים אחריה. נציגי הנאורות מפוררים, מהססים, מתנצלים.
יש נסיבות מקילות. עמדה מודרנית-ליברלית היתה תמיד עמדה שואלת וספקנית. הנאורות והדמוקרטיה ממומשת בדרך חלקית, פגומה, לא תמיד קל להגן עליהן. מתחת למטרייה של "הגוש הליברלי" שוכנות עמדות מגוונות ולעתים סותרות, חברת רווחה מול שוק חופשי, ספקות עמוקים בהיתכנות של פתרון הסכסוך. "ליברליות" לעצמה אינה תשתית מספקת למצע השקפתי משותף. המציאות שאחרי 7 באוקטובר מחזקת את ההתכנסות הישראלית-יהודית פנימה. . כמו כן שורר בלבול מסוים בשאלת "הזהות היהודית" ומשמעותה. אם אינה זהות דתית היא מחייבת ניסוח אחר, והוא יהיה מורכב יותר מול תרבות הנגב המציגה זהות מגובשת ונטולת ספקות.
כל זה נכון, אבל מדובר בדמותה של המדינה, גם בעולם הנוטש את הנאורות שלב אחרי שלב ורוחות הפשיזם מרחפות מעליו. חמאס, יש לקוות, יובס או ישנה את פניו, חיזבאללה ינצור את האש. אנחנו נישאר עם עצמנו, ועם דמותנו במראה. כרגע היא שסועה ומכוערת. אפשר להילחם עליה.
פורסם ב-"הארץ" ב- 7.7.2024
ד"ר רוביק רוזנטל הוא בלשן, מילונאי,
עיתונאי וסופר
ברכות!
לשיר ודימה
להולדת הבן
אח לדניאל וגיא
לדורית ואמנון גזית
להולדת הנכד
ברכות לכל המשפחה
פרוטוקול מועצת חינוך
חברי מועצה נוכחים: אופיר כהני (יו"ר), לינה
פרנס, רתם גליקי, אופיר בכר, רותי שינפלד ובן עמי זולקוב
מוזמנים קבועים: דקלה יסעור (מנהלת גיל הרך), אילן גוטקין (מנהל
חינוך חברתי), שרון ענבר (נציגת ועד האגודה)
חסרים: ענת ליכטר פלד, ארבל פסל (מ"מ מנהל נוער)
על סדר היום
1 . קליטת ילדים למערכות החינוך לאור הביקוש להשכרת דירות
2 . מימוש התוצרים מהתהליך לקידום החינוך החברתי (כיתות א' – י"ב)
3 . תשלומי הורים חינוך חברתי
4 . תשלומי הורים הגיל הרך
5 . עדכוני מנהלים
מהלך
הדיון:
●
קליטת ילדים למערכות החינוך לאור הביקוש להשכרת דירות
○
ועדת
קליטה ביקשה לבדוק האם יש הגבלה לכמות הילדים במסגרות החינוך במשמר הנגב
○
בעת הגעת
משפחה לשכור דירה יש לקחת בחשבון את כמות הילדים אשר יכולה להיכנס לשנתון מסוים על
מנת לא לחצות את הרף העליון לכמות ילדים בקבוצה ולכן מתבקשת ועדת קליטה, לראיין
משפחות שיכולות להיקלט בקיבוץ בהתאם לגילאי הילדים.
○
כיום
ישנה הגבלה למספר הילדים המקסימלי הלומדים במסגרות הגיל הרך, בהתאם להנחיות משרד
החינוך ולהחלטת מנהלת הגיל הרך:
■
גני משרד
החינוך (רימון ופקאן) - 32 ילדים
■ גנון 'תות' - 21 ילדים
■ פעוטף 'נורית' - 18 ילדים
○
נשאלה
השאלה האם יש צורך להגביל את כמות הילדים בחינוך החברתי ובהתאם לכך לאפשר קבלה של
משפחות להשכרת דירות בקיבוץ.
○
ההבנה
המתגבשת היא שישנו יחס חניכה במרח"בים (1:12 ב'עופרים' ו-1:15 ב'איילים'
ו'כפירים') שיש לשמור עליו הן במצב של קליטת משפחות חדשות והן במצב של כמות ילדים
קיימת.
○
לאור
הגמישות, ההחלטה היא לאפשר לילדים להשתלב במערכות הבלתי פורמאליות במידה ואין
השפעה על כמות המדריכים בקבוצה.
●
מימוש התוצרים מהתהליך לקידום החינוך החברתי (כיתות א'-י"ב)
לאחר
עיבוד התוצרים מתהליך לעיצוב וקידום החינוך החברתי, נבנתה תוכנית יעדים המתמקדת
בצרכים והמטרות של קהילת משמר הנגב. התוכנית כוללת משימות מוגדרות וברורות
המיועדות לשפר את איכות החינוך, להעמיק את המעורבות של הקהילה בתהליך החינוכי
וליצור סביבה בטוחה ותומכת לכל ילד.
התחומים
לקידום בשנת הלימודים תשפ"ה (2024-2025)
○
חזון -
ניסוח סופי והטמעה בכל התהליכים החינוכיים.
○
צוותים
חינוכיים - גיבוש תיק קליטה ושגרת הכשרות וגיבוש.
○
מסורות,
ערכים וממשקים - תיעדוף, בחירת נושאים להתמקדות בשנה הקרובה ומימוש בפועל.
○
תוכניות
חינוכיות - גיבוש תכנית חודשית ותוכנית מפורטת, בהתבסס על הסעיפים הקודמים.
ביצענו
תיעדוף וחלוקת משימות על פני השנה, ניתן לראות פירוט בקישור המצורף.
●
תשלומי הורים חינוך חברתי (א'-ו') + תשלומי הורים גיל הרך
מצורף
מכתב נפרד על השינויים הצפויים.
●
עדכוני מנהלים
נוער
○
ארבל פסל
הצטרף אלינו כפרויקטור בנעורים לניהול פעילויות הקיץ, במרכזונים ובצופים כממלא
מקומו של שמואל שנקרא למילואים עד סוף חודש אוגוסט.
אנו
מאחלים לארבל הצלחה רבה ובטוחים שיהיה לנו קיץ מהנה יחד.
○
לאחר
אירועי 'חג המחזור', אליסיה והצוות והחינוכי טיפלו בכל אחד מהמקרים באופן אישי:
■ התקיימה שיחה עם הנוער יחד עם מנהלת הקהילה והצוות
החינוכי והשתתפו בה כ-20 נערים ונערות. מטרת השיחה הייתה לשמוע את תחושותיהם,
ולומר להם כי אנו רואים בהם בוגרים אחראיים ודמויות לחיקוי עבור שאר בני הנוער
ואנו מצפים מהם לשיח מכבד אחד כלפי השנייה ושיתוף פעולה במהלך חופשת הקיץ.
■ נערכו שיחות אישיות עם בני הנוער, הוריהם, מנהלת
הקהילה והצוות החינוכי.
■ התקיימה שיחה להורי כיתות י"א - י"ב,
השתתפו בשיחה כ-8 הורים בלבד. מטרת השיחה הייתה לשתף את ההורים בדרכי הטיפול
ולשמוע את תחושותיהם. בנוסף, הוגדרה האחריות החינוכית של ההורים במרחב הציבורי
וגבולות הגזרה בין מערכת החינוך להורים. השיח חיזק את שיתוף הפעולה ההורי-חינוכי,
לטובת הנוער והקהילה כולה.
○
ארבל
והצוות החינוכי עובדים על הכנסת תכנים נוספים ופעילויות מגוונות לתוכנית הקיץ של
הנוער. גם לאור החלטת התנועה הקיבוצית לביטול הרפסודיה.
שבט
"איתן"
מחנ"ק
- יתקיים בין התאריכים 12-18 ביולי, בפארק הירקון ת"א, וישתתפו בו כ-140
חניכים ושכב"ג.
מרח"בים
א'-ו'
○
החופש
הגדול נפתח בצורה טובה ויש אווירה נעימה ושמחה במרח"בים.
○
גויסו
שלוש מדריכות חדשות לכיתות 'שחר': הדר פרייברג, אור בן-שחר ועדן פורטנוי יצחקי.
נאחל להן הצלחה רבה וחופשת קיץ מהנה.
גיל הרך
○
ממשיכים
ביולי-אוגוסט בפעילות השוטפת בגנים ונערכים לפתיחת שנת הלימודים הבאה.
○
הכשרות
לצוותים - בימים אלו עוברים קורס ריענון לעזרה ראשונה.
○
תחזוקת
הגנים - בגנים רימון ופקאן הוחלפה התאורה, נערך סקר 'בטיחות עצים' של המועצה
והממצאים יטופלו בהקדם ובוצעו עבודות לתיקון הליקויים הבטיחותיים.
○
בשבוע
שעבר, התקיים ערב צוות לגיבוש והוקרה לצוות החינוכי בגיל הרך.
○
לאור ההחלטה כי המעבר של ילדי גן פקאן
למרח"ב עופרים ובחירת השם לכיתה יהיה בהובלת מערכת החינוך, ב- 8 ביולי תתקיים
אסיפת הורים לילדים העולים לכיתה א' בהובלת דקלה ואילן.
יום
נעים 🤍
מועצת
חינוך
פרוטוקול ועד ההנהלה מס' 14-2024 מתאריך 8.7.2024
נוכחים: אליסיה לוסיביה, גיל פוגל, דורית
גזית, אלי רותם, אסף רוט, חגי יסעור, תומר
רכטמן, רן אלעזרי, נימרוד רפפורט
מוזמנים: דימה מקרנקו, זאבי רחמן
מוזמן קבוע: אפרים סוחמי – יו"ר ועדת ביקורת
סדר יום
1 . אישור פרוטוקול קודם
2 . קבורה במשמר הנגב – מוזמן זאבי רחמן –
פנה בשם בני שבעברו היה חבר/מאורס של בת משק, ניבה – שנהרגה במלחמת יום הכיפורים.
זאבי רחמן הציג את הנושא להנהלה, הבקשה באה ממקום אנושי ופשוט, במטרה לעזרה לאדם
במצוקתו שחייו נטרפו לאור המאורעות. בור שלהנחיות משמר הנגב התשובה היא לא וניתנה
בקשה להחרגה.
3 . שינוי תקנון האגודה הקהילתית. מוזמן
דימה – דימה הציג שינויים שהאגודה רוצה לקדם בתקנונה וזאת במטרה להקל על תהליכי
עבודה ותקינה
4 . שונות
החלטות
1 . פרוטוקול קודם אושר
2 . קבורה במשמר הנגב – ההנהלה החליטה –
שלא לאשר קבורה של מי שאינו תואם את נהלי המקום (קרבה משפחתית מדרגה ראשונה) וזאת
מהסיבה שהנ"ל יפתח פתח למקרים אחרים דומים. כמו כן ביקשה ההנהלה להביא את כלל
נושא בית העלמין לדיון עתידי לקביעת נהלים עדכניים.
3 . אחד השינויים עוסק בהלוואות שיכולה לקחת
האגודה הקהילתית, בה דרשה ההנהלה שלקיחת הלוואות באגודה יחויבו רוב חברי האגודה
(למנוע מצב של העברת אישור הלוואה במספר
אנשים מצומצם). בהתייחס לסעיפים 87 :
101 .
4 . תוכניות עבודה – מעבר על תוכנן, מה
הושלם ומה לא, מפורט באקסל מצ"ב בשיטת הרמזור. ירוק בוצע, צהוב בתהליך, אדום
טרם החל. אנו פועלים להשלים פערים בלוחות
זמנים ולהשלים בחציון השני את מרבית אם לא את כלל המשימות. כן הוחלט שתהליכי צופי
עתיד יחכו לאחר התהליך הקהילתי ויידחו לשנת העבודה הבאה.
ירוק - מה
שבוצע
1. חיזוק האפקטיביות של העבודה המשותפת של
הוועדים בניהול הקיבוץ חודשים: 1-2
יעד 1 – בחינה והתאמת המבנה הארגוני –
גיבוש הצעה של מבנה מפורט לאישור ההנהלות
יעד 4 סיוע לאגודה בקידום פרויקט הבריכה
ברמה ההנדסית, החברתית והכלכלית עד לתחילת הביצוע
2 .
השלמת שיוך קרקעות: חודש 1
אישור ההחלטות הפנימיות: תקנון
שיוך, ביטול מנגנון הקצאה ומימון מגרשים. הסכם מכירה
3 . התאמת המדיניות הכלכלית ומבנה התקציב – גיבוש ואישור מדיניות כלכלית
חודש 1-2
5 . צמיחה דמוגרפית ואיחוד סטטוסים – קליטה
לחברות של קבוצת בני יורשים.
צהוב – בתהליך
1 חיזוק
האפקטיביות של העבודה המשותפת של הוועדים בניהול הקיבוץ יעד 3 – הסדרת תחומי האחריות בין האגודה לקיבוץ לרבות התנהלות
כלכלית וחברתית וביסוס מנגנונים לעבודה משותפת וסנכרון לרבות היוזמות הפרטיות
חודשים: 3-4
4 . בחינה ועדכון של ערכי מסורת החברות
בקיבוץ ומשמעויותיהם בהיבטים הפיננסיים והקהילתיים
5 . צמיחה דמוגרפית ואיחוד סטטוסים - הבאה לאישור אסיפה מודל קרן תשתיות ודמי
כניסה חודשים 1-2
פתיחת האפשרות לקליטה לחברות מלאה – סטטוס בעצמאות
כלכלית והרחבה
יעד 2
גיבוש תוכניות עתידיות בתחומי התשתיות
ויעוד מבני ציבור והסדרת הסכמים חודשים: 2-3
בהשלמת שיוך קרקעות - חתימת הסכם השיוך קיבוץ-מינהל וקיבוץ חבר –
תלוי רמ"י
התאמת המדיניות הכלכלית ומבנה התקציב –
גיבוש ואישור מודל פירות נכסים. התייעלות בתקציב הקהילה למול צמצום ההכנסות
חודשים: 1-4
4
. בחינה ועדכון של ערכי מסגרת החברות בתהליך קהילתי חודשים: 1-2 גיבוש והתאמת סל השירותים ומסגרת הערבות ההדדית
הסיבסודים ונוי
5 . צמיחה דמוגרפית ואיחוד סטטוסים
7 . תקשורת, פרסום וניהול מידע – הסדרת ניהול
המידע והנגשתו: אופן תיעוד החלטות ומנגנון מעקב אחר יישום חודשים: 2-3 שיפור אמצעי הפרסום: בחינה והסדרה של אופן
הנגשת המידע לציבור בשיתוף עם האגודה חודשים 3-4
אדום – טרם החל
יעד 1
5. הצמחה וחיזוק תשתיות מנהיגות מקומית
וניהול יעד 1 הקמת צוות לקידום הנושא ולימוד התחום חודשים: 1-2
יעד 2 -
גיבוש תוכנית למנהלים ומובילי קהילה ועסקים
יעד 3 בניית מודל הערכה ומשוב ביצועי
מנהלים
6 . תהליכים צופי עתיד – 2030 הקמת צוות
לקידום הנושא ולימוד התחום חודשים: 1-2
יעד 2 הצגת תובנות ותוכניות להנהלות
ולציבור חודשים 3-4
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה