עלון משמר הנגב מס' 2246

 

 

 מה בעלון

 במרחקי זמן בלתי אפשריים אנחנו ניצבים ונעצבים במועדי זיכרון ואבל שהם תרבות חיינו. יום הזיכרון לשואה, יום הזיכרון לנופלי מערכות ישראל. ובשנה ומחצה האחרונות גם לכנס אל תוכם את אסון ה- 7 באוקטובר – אבל מתמשך שמלווה בתסכול ש- 59 החטופים אינם איתנו בגלל ערלי לב שהכוח הוא המדריך את תפקודם.

הרוח הנוראה הזאת שערבלה את האוויר הסיעה אבק רב וכיסתה את עין השמיים שהיו עכורים הוסיפה על הרגשת המועקה. חגיגות ערב יום העצמאות בוטלו בערים, בפאתי ירושלים השתוללה שריפה. אך במשמר הנגב לא ויתרו וההתכנסות עברה לחדר האוכל.

 

תוכנית הטקס בבית העלמין ודבריה של רותי רוזנבלום.

דבריהם של משיאי המשואות שהפעם הניפו דגלים בחדר האוכל

תודות צוות העצמאות לאלה שנטלו  חלק בקיומו

בנותינו ובנינו המשרתים בצה"ל כמו בכל שנה בעלון זה

מדור יוצרים ויצירה שעורכת נעמי יחזקאל מארח את סיגל שלו על הוריה – תרז ויידל לב

המלצת קריאה ברוח הימים האחרונים ובעקבות השריפה בפאתי ירושלים

וגם פרוטוקול ועד ההנהלה  התשיעי של שנת 2025

והיכונו ליום הילד והילדה בשבת הקרובה

 

 תמונת השער – כרזה ליום העצמאות ה- 77 שעיצבה רינה פיינשטיין נחמיה

 

v      זיכרון לנופלים במערכות ישראל – תשפ"ה

v      טקס זיכרון לנופלים במערכות ישראל בבית העלמין

v      לפיד חדש עוצב להדלקת נר הזיכרון לנופלים – עיצב אילן ברנדס

v      מדינת ישראל – 77 לעצמאות

v      משיאי המשואות – מניפי הדגלים – מבחר העשייה המקומית בחגיגות ה- 77 למדינת ישראל

v      בנותינו ובנינו המשרתים בצה"ל

v      מדור יוצרים ויצירה מקומית – עם סיגל שלו על הוריה תרז ויידל לב. עורכת המדור: נעמי יחזקאל

v      המלצת קריאה: "על עצמות המתים" מאת אולגה טוקרצ'וק כל פרס נובל

v      נר זיכרון חודש מאי

v      פרוטוקול ועד ההנהלה מס' 09-2025 ב- 24.4.2025 רשם: אסף רוט

v      יום הילד והילדה

 

 

 

 

יום הזיכרון לנופלים במערכות ישראל – תשפ"ה

 

טקס ערב יום הזיכרון

יום שלישי 29.4.2025 על דשא חדר האוכל

מארגנים: שיר ומשה רוחם

הטקס היה מיוחד, מכובד ומרשים. שיר ומשה, תושבי משמר הנגב נענו לקריאה לארגן את ערב הזיכרון לנופלים במערכות ישראל. במשך שנים ארגנו אותו נעמה רוזנבלום -אלוש והילה שנהב והוא התקיים בחדר האוכל. השנה מקום ההתכנסות החליף מקום והציבור התכנס על דשא חדר האוכל ועל במה שעליה היה אמור להתקיים טקס ערב יום העצמאות ה- 77 של מדינת ישראל. מזג האוויר הסוער של רוחות ואבק חייב שינוי מקום והוא התקיים בחדר האוכל בהתארגנות זריזה של אנשים רבים.

תודה לשיר ולמשה על הערב המיוחד.  

 תודות - טקס ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה

אנו רוצים להודות לכל מי שהשתתף:

לאילן רחמני צבירן ומייה גלקר על ההנחה, למעיין גלקר, רוחמה טל, עופר גרובייס, גל פלג פניג ונמרוד רפפורט על הקריינות

לתמר שלח עמר, תמר שנהב ונועה שמריהו רכטמן על השירה לרן אלעזרי, שלומי בן דוד ויובל מינדל על הנגינה.

תודה לאורי ואימרי גלנטה על הורדת הדגל. לאייל גרנסיה שעוזר לנו כל שנה מחדש עם הבאת הפרחים, ולעובדות הכולבולית על העזרה עם הפרחים.

לתמר שנהב, עמית שפיצר וריקי מזרחי על העזרה עם הזרים ולנערי המרכזון הבוגר על הכנת הזרים והנחתם. למאשה גזמן ואלה עסיס על הכנת פינת הזיכרון.

תודה לדקלה יסעור וסיגל שלו על העזרה בבית העלמין.

תודה לנעמה רוזנבלום  אלוש וצוות התרבות על הסיוע וההכוונה. תודה למכינת הנגב על השירה והשיתוף בערב שירי נופלים.

תודה אחרונה לכם, חברינו וחברותינו בקהילת משמר הנגב - על שהגעתם וכיבדתם את נופלינו בנוכחותכם. בתפילה לשחרור כל החטופים ולימים יותר טובים.

                                                                  שיר ומשה רוחם 

 

טקס יום הזיכרון בבית העלמין

יום רביעי 30.4.2025

 

שנה שניה ללחימה

כשאמרנו לפני שנה שזו מלחמה שלא נגמרת

לא חשבנו שזו תהיה האמת המצערת.

ובעוד החטופים נמקים במנהרות

והולכת וגוברת  זעקת המשפחות

עשרות אלפים הצטרפו לקריאות המהדהדות.

אך כל אלה נופלים על אוזניים ערלות.

החיילים נלחמים ללא לאות בכל החזיתות.

והמילואימניקים נאלצים שוב ושוב להיפרד מהמשפחות.

היום כשעם ישראל מתייחד עם זכר הנופלים במלחמות ישראל,

מתגברת עוצמת השאלה

מתי יבוא הסוף ללחימה

מתי החטופים ישובו לבתיהם,

והמילואימניקים לשגרת חייהם.

וביישובי העוטף שוב ישמעו מצהלות הילדים.

ותשוב לִפְעוֹם שיגרת החיים.

 

רותי רוזנבלום בטקס בבית העלמין

                                                           קריאת "יזכור"

 

 

לפיד – נר זיכרון חדש בטקס הזיכרון לנופלים

במשך שנה שלמה אילן ברנדס עיצב נר זיכרון חדש להדלקה בבית העלמין בטקס יום הזיכרון לנופלים במערכות ישראל. אילן אמון על הלפיד – נר זיכרון באנדרטת השואה בטקסים השנתיים.

"כל העיצוב מלווה בסמלים", אומר אילן. בנוי משני חלקים – בצד אחד, פרח דם המכבים המונצח על תווית הזיכרון הנענדת על דש הבגד. מצד שני המנורה – סמל המדינה. ביניהן סמל צה"ל, חרב ועליה כרוך ענף עץ זית – סמל השלום. ואת הכל מחבקות ידיי מתכת.

עבודה מרשימה שאילן עמל עליה שנה. הבית הפך לסדנת עבודה ואת היצירה הציב בבית העלמין. הדלקתו השנה הופקדה בידי נועם עמר.

 

                                 הדלקת נר זיכרון, נר הזיכרון החדש ואילן ברנדס לידו

 

  

 

מדינת ישראל – 77 שנים לעצמאות

הדשאים סביב חדר האוכל מארחים שנים רבות את הקהל הרב שהולך וגדל בעשר השנים האחרונות עם התרחבות היישוב וקבלת חברים חדשים לשורות קהילת משמר הנגב.

איתני הטבע כרגיל חזקים מכל אדם ומקהילה שלמה המתארגנת לקבל את פני חג העצמאות ה- 77 של המדינה. הבמה שערב קודם ארחה את טקס ערב הזיכרון לנופלים במערכות ישראל כוסתה באבק שהוסע מהמדבריות ברוח הנוראה הזאת. התפאורה חוזקה על מנת לא ליפול.  פנסי התאורה התנדנדו וכל החיזוקים לא אפשרו לבטוח בעמידותם. ובהתייעצות של כל גורמי התרבות הוחלט לקיים את הטקס, אליו נוהרים כמעט כל התושבים, בחדר האוכל. קריאה בתקשורת המקומית "מקומי" ו-"פרסומי משמר הנגב" הקהילו נערים, מבוגרים ואף ילדים להעביר  כסאות ציוד הגברה, פנסי תאורה אל תוך חדר האוכל על מנת לא להשבית חג ועמל של הכנה עם המשתתפים הרבים בתוכנית החג.

יש להודות שחדר האוכל לא ראה ציבור כה גדול מאז שנדחסנו קרוב ל- 400 אנשים באחד מלילות הסדר בסוף המאה הקודמת.

והאווירה היתה של חג, של הצלחנו ביוזמה, שהיתה התגייסות לקריאה.

ובמשך כשעה של תוכנית מגוונת ורצון עז לשמוח למרות...

 

                                       התארגנות זריזה להעביר ציוד לחד"א

משואות – דגלים ל- 12 נבחרי השנה

במקום לפידים. דגלים בחדר האוכל ואלה דבריהם של הנבחרים השנה על עשייתם, על תכונותיהם ועל היותם גאווה מקומית:

דגל ראשון:

מוזמנת ז'נין וולפמן להניף דגל - משואה, לכבוד בוני היישוב והמדינה.

ז'נין עלתה לארץ ב- 1962 כשהיתה בת 19, ישר לקיבוץ, עבדה בדיר הכבשים, ברפת ובפיקוח  מחלות ומזיקים  בגד"ש.

אני ז'נין וולפמן מדליקה משואה – מניפה דגל זה, לכבוד מקימי הקיבוץ סוללי הדרך והחלוצים מקימי 11 הנקודות ולתקומת מדינת ישראל.

 

דגל שני:

מוזמן יניב בלושטיין  להניף דגל- משואה  לכבוד קידום החקלאות וקיום ערכי ההתיישבות העובדת. יניב, חקלאי בנשמה, עובד ומעבד את האדמות. מנהל הפלחה בגד"ש 'שקמה'  

אני יניב בלושטיין מדליק משואה – מניף דגל זה לכבוד שימור וטיפוח המפעל החקלאי הציוני לדורותיו ולמען הנחלת אהבת החקלאות לדורות הבאים ותקומת מדינת ישראל.

 

דגל שלישי

מוזמנת סמדר פרידמן להניף דגל – משואה לכבוד מגיני היישוב. סמדר התנדבה במהלך כל המלחמה במסגרת ועדת ביטחון של הקיבוץ יחד עם חברות וחברי הוועד פעלה כדי שנחיה בביטחון בבית שלנו

אני סמדר מדליקה משואה - מניפה דגל זה לכבוד הגנת היישוב ושמירת ביטחונו בשגרה ובחירום ולתקומת מדינת ישראל

 

דגל רביעי

מוזמנים נועה שמריהו רכטמן וטל רזניק להניף דגל  - משואה בשם "מכינת הנגב" אשר פתחה פה שלוחה והצטרפה למארג החיים של הקהילה. נועה וטל מדריכי המכינה. נועה חברת קיבוץ וטל מתגורר פה.

אני נועה שמריהו רכטמן ואני טל רזניק נועה – מניפים דגל זה לכבוד הנוער הפועל ליצירת חברה ישראלית שוויונית וטובה יותר. טל – ולמען יצירת חברה צעירה ערכית, יוזמת ומעורבת ולתקומת מדינת ישראל.

 

דגל חמישי

מוזמנים לוטן אדלטין ובן עמי זולוקוב להניף דגל  בשם חברי הפאב. לוטן ובן עמי יחד עם קבוצה של אנשים טובים ואכפתיים פתחו מחדש את פאב המכבסה. הם יוצרים עבור הקהילה מקום מפגש תרבותי ומחבר.

אני לוטן אדלטין ואני בן עמי זולוקוב  לוטן - מניפים דגל זה לכבוד התנדבות בקהילה בן עמי – ותרומה לפעילות תרבותית וחברתית ולתקומת מדינת ישראל.

 

דגל שישי

מוזמנת שחר פלג להניף דגל  - משואה לכבוד ערך היזמות. שחר קונדיטורית שעבדה במסעדות מהשורה הראשונה בחרה לחיות במשמר הנגב ולפתח את האזור קולינרית. יחד עם שגיא בעלה ושותפים נוספים הקימה עגלת קפה במתחם המועצה האזורית.

אני שחר פלג מדליקה משואה זו – מניפה דגל זה למען יישוב הנגב ופיתוחו, לכבוד הצמיחה והשגשוג ולתקומת מדינת ישראל.

 

דגל שביעי

מוזמנת רונית שובל אטואן, להניף דגל - משואה זן לכבוד החוסן הקהילתי. לרונית ניסיון של למעלה מ- 25 שנים בפיתוח תוכניות לנוער ולנשים. בעברה היא ניהלה את הרשות למלחמה בסמים והחל מ- 2017 היא משמשת מנכ"לית של עמותת "עדן". רונית פיתחה את "מודל עדן" – מודל פמיניסטי ממוקד טראומה לנערות ולאחרונה פרסמה ספר בנושא. מאז ה-7.10 היא יזמה פרויקטים רבים בתחומה, ביניהם הקמת מרכז טיפולי לנפגעות טראומה ואת המיזם "נשים מספרות מלחמה" המתעד עשרות נשים שנפגעו במלחמה.

אני רונית שובל-אטואן  מניפה דגל -  משואה, לכבוד חברה הוגנת וסבלנית. למען שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית ולתקומת מדינת ישראל.

 

דגל שמיני

מוזמן ד"ר אורן ערן להניף דגל  - משואה לכבוד אהבת האדם. אורן הוא רופא משפחה במועצה האזורית אשכול. כבר חצי שנה הוא שובת מעבודתו ומקדיש את כל זמנו למאבק להחזרת החטופים, ובריאות מטופליו.

אורן פותח בדברים האלה:

"572 ימים 59 אחים ואחיות שלנו מעונים ובסכנת חיים מידית ומתמדת. 572 ימים 59 משפחות לא ישנות, לא אוכלות, לא נושמות. 572 ימים. 1865 הרוגים, 1865 משפחות שכול חדשות למדינת ישראל.

572 ימים 24,562 פצועים. 572 ימים מעל ל- 50,000 הרוגים ן- 100,000 פצועים בעזה.

אני אורן ערן מניף דגל- משואה בדרישה להחזרת החטופים והפסקת הלחימה. לשיקום הקהילות הפגועות ולשיקום החברה הישראלית כולה. למען עתיד ילדינו, כי אחרת לא תהיה תקומה למדינת ישראל

 

דגל תשיעי

מוזמן ד"ר דוד ירדני להניף דגל  -משואה לכבוד מערך הרפואה ואנשי המילואים. דוד הוא גסטרולוג ומומחה כבד בבית החולים סורוקה. הוא משרת במילואים כרופא קרבי בגדוד הנדסה.

אני דוד ירדני מניף דגל –משואה למען ערבות הדדית ולמען כבוד האדם ללא הבדל דת, גזע ומין ולתקומת מדינת ישראל.

 

דגל עשירי

מוזמן יפתח גבאי להניף דגל  - משואה, לכבוד חיילי ומפקדי צבא הגנה לישראל. יפתח חובש פלוגתי בגדוד 932 של חטיבת הנח"ל. במהלך שירותו לחם במשך יותר משנה ברצועת עזה ועכשיו לוחם באיו"ש.

אני יפתח גבאי מניף דגל- משואה לכל הנושאים בדמם, גופם ונפשם את נטל מלחמות ישראל, למען צבא חזק ומאוחד ולזכר חללי צה"ל, לרפואה ולשיקום החולים ולשובם בשלום של חיילינו ולתקומת מדינת ישראל.

 

דגל אחד עשר

מוזמנת רעות פז להניף דגל- משואה לזכר אימה, חוה בן עמי, ולזכר כל נרצחי הטבח. חוה, חברת קיבוץ בארי, נרצחה בבוקר השביעי באוקטובר בבית שכנתה, פסי כהן במהלך חילופי אש. היא הותירה אחריה שלושה ילדים, שמונה נכדים ואחיות

אני רעות פז מניפה דגל- משואה לזכר הנרצחים ולמען המשפחות השכולות. לכבוד השלום בבית ומחוצה לו ולתקומת מדינת ישראל

דגל שנים עשר

מוזמנת ורד גושן וילדיה להניף דגל- משואה בשם חברנו רון גושן שנפטר בטרם עת. רון וורד בחרו לפני שמונה שנים לבנות את ביתם במשמר הנגב. קהילת היישוב היתה חשובה מאד לרון והוא לקח חלק מרכזי בה. היה פעיל בצופים, חבר כיתת כוננות ואף הנחה יחד עם ורד אשתו את טקס העצמאות בשנה שעברה. נזכור אותו כאדם של חברות, חיוך ונתינה.

אני ורד גושן, מניפה דגל- משואה בשמו ולזכרו של בעלי רון גושן, למען ערך החברות והאחדות בקהילה. לכבוד הבית שלנו, בית משמר הנגב ולתקומת מדינת ישראל

  

אבלה פלדפבר – גפן נושאת תפילה להשבת החטופים

 נושאים אנו תפילה

כמיהה ובקשה

שישובו יקירינו לגבולם

שלא תיפול שערה משערת ראשם.

 

מי ייתן ולאהובינו שנלקחו

יהיה מזור, תקווה וחוסן

שלא הייאוש יקנן בליבם

אלא תושייתם ואהבתנו

 

שנמצא את הכוח לפעול

את התושייה להזיז הרים.

שחכמה תנחה את דרכנו.

 

שלכל העוסקים בהשבתם

תהיה הפקחות לזהות כל הזדמנות,

את החוכמה לסלול כל משעול,

את האוזן הקשובה אל הלב האוהב

והחמלה לתמוך בכל לב דואב.

 

שעוד היום החושך יהיה לאור,

שדמעות הגעגוע יהיו לדמעות אושר,

 שהצחוק ישוב אל ליבנו,

ואף כיסא לא יוותר חסר בביתנו

 

                                     ריקוד הדגלים

                                               מנחי הערב - שי דמרי ועופר גרובייס

תודות

עם סיום חגיגות יום העצמאות ה- 77 למדינתנו, אנחנו רוצים לומר תודה לכל מי שתרם והיה שותף בארגונו של ערב זה מאחורי הקלעים ובקדמת הבמה:

תודה לרינה פיינשטיין נחמיה, שכבר שלוש שנים מעצבת לוגו מרגש ומכובד.

תודה לנטע כספי על העזרה עם ההדפסות

תודה לדקלה וחגי יסעור על הדגלים הצהובים

תודה לנוקי רבינס על הכנת מצגת משיאי המשואות

תודה לניב נחושתן  שבנתה והובילה את הרונדו לטליה סמדג'ה על הליווי ולנועה שמריהו רכטמן על ההתגייסות ברגע האחרון וביצוע ההתאמות למתכונת  הטקס החדש.

תודה להדר פרייברג ושוהם מגידוביץ על ריקוד הנערים ולנועה שמריה רכטמן על ריקוד הילדות

תודה לארנון יגב וצוות הנערים  עומר יסעור, אמרי גנטה ותומר אלוש על ההגברה

תודה למנחים: שי דמרי ועופר גרובייס

תודה לזמרים: הדר פרייברג, תמר שנהב, עמית עוז, רעות ברג ואורי גלנטה

תודה להרכב המוזיקלי: הדס ברסלר גונן- קלידים, נויה לואיס קפלן – בס, ניר דרור – תופים, רותם פינדס – גיטרה

תודה לרקדניות המתוקות והרקדנים הנפלאים

תודה לאלון דגני ועינב דגני, על הסרטונים המצחיקים והמרגשים.

תודה למניפי הדגלים

תודה לכל המחייכים והמחייכות ולמי שלקח חלק בסרטונים

תודה לאסתר גולן ופזית אורן על ההרקדה

תודה לסיגל שלו ולשרון ארמה על ארגון וסידור המועדון לשירה בציבור

תודה לכל בוני הבמה ולאלה שעזרו היום (למחרת החג) בפירוק

תודה לכל התושבים והתושבות, לנערים והנערות, לילדים ולילדות שעזרו לארגן את חדר האוכל במהירות שיא ולכל אלה שנשארו בסיום לנקות ולסדר. סליחה שאיננו מציינים שמות ספציפיים כי פשוט הייתם רבים וטובים. התרגשנו!!!

תודה לחברי כתת הכוננות ששמרו עלינו

תודה להילה מגידוביץ' שתמיד נכונה לכל בקשה ולכל עזרה נדרשת

תודה לחיילים שלנו שממשיכים ושומרים על המדינה שלנו ועלינו. גאים בכם

שנמשיך לעשות ושיהיה לנו פה רק טוב

כוחנו באחדותנו

ושיחזרו כבר כל אחינו ואחיותינו החטופים

 

צוות יום העצמאות:

שלומית שטיקמן, דפנה בירן רוזנברג, גל פלג-פניג, ליעד דרור, נאוה ברג בלובשטיין

 

 

 

  

בנותינו ובנינו המשרתים בצה"ל

הגר וינר כהן - קבע בבה"ד 1

-         הדר אוחיון – קבע

-         תאיר אורה – קצינת חינוך במג"ב

-         גיל אלוש – פקידת מבצעים בטייסת קרב בתל נוף

-         ליאור בוקובזה – חיל אוויר

-         גיא ביטון – סגן בקורס ייעודי לקצונה

-         ניר ביטון – צנחנים

-         יובל בסר –  חיל אוויר

-         עומרי ברסלר גונן – חיל אוויר

-         יפתח גבאי – לוחם באיו"ש

-         יובל גולדברג – קבע

-         שחר גולדברג – מג"ב

-         אריאל גזמן – מודיעין

-          י. ג.  - לוחם בחיל האוויר

-         עידן גלקר – חיל אוויר

-         מאיה גרינוולד – קבע

-         נועם גרינוולד - עתודה

-         נועם דיסטנג – פיקוד העורף

-         מאיה וילק – מפקדת צוות ביחידת עוקץ

-         יעל חפץ  - חובשת קרבית בהנדסה קרבית

-         תם טדגי - תקשוב

-         ניצן טל – חייל

-         ליה ילנד – איסוף קרבי

-         רז יסעור – הנדסה קרבית

-         טוהר מלכה – חיל אוויר

-         נועה מלכה -  קצינה בחיל אוויר

-         יהונתן נבון – קורס מכים בהנדסה קרבית

-         גפן עובדיה – במחווה אלון

-         נועם עמר – סיירת חרוב

-         רוני עסיס – תקשוב

-         עילי פקציארז - שריון

-         שחר פרידמן - שריון

-         עידו פרייברג – עתודה

-         עידן קישינבסקי – קבע

-         אורי קרפ –  חייל

-         דורון שלו – לוגיסטיקה

-         תמר שנהב – קבע

-         נמרוד שפיצר – בה"ד 1

 

מדור יוצרים ויצירה מקומית

דף זה מהווה פלטפורמה ליוצרים מקומיים לפרסם ולחשוף את עבודתם. ציירים, פסלים, גננים, שחקנים, נגנים, מעצבים, כותבים וחולמים

 זהו המקום בשבילכם!

השבוע הלכתי לשוחח עם סיגל שלו אשר סיפרה על הוריה זיכרונם לברכה. הוריה של סיגל שרדו את מאורעות השואה והקימו בית בקיבוץ. את הדברים אשר לא ביטאו בשיח ביטאו דרך אומנותם. תרז, אמא של סיגל, הייתה שחקנית מוערכת אשר שיחקה בהצגות רבות. אביה, יידל, החל לעסוק בשנותיו המאוחרות בפיסול בברזל ואבן, וחלק מיצירותיו פזורות עד היום בין שביליי הקיבוץ.

 

 

 

 

 

שלום סיגל, תוכלי לשתף בעשייתם האמנותית של הורייך?

אמא שלי הייתה שחקנית בתיאטרון "בימת הקיבוץ" והשתתפה במהלך השנים בהצגות רבות. ההצגה האחרונה אותה העלתה הייתה הצגת יחיד על סיפורם של תאומי מנגלה, אשר עסקה באופן ישיר בזוועות השואה. אבי ליווה אותה לכל הצגותיה וגם אני, אחיי ואפילו נכדיה הבוגרים זכו לראות אותה על הבמה. אבי התחיל לפסל בגיל מאוחר, בתחילה עסק בעשייה טכנית יותר, של ריצוף והכנת עציצים אך עם השנים עשייתו נעשתה יותר אישית, ומתוך האבנים שאסף החלו לצוץ פנים ודימויים אשר מהדהדים את חוויותיו מתקופת השואה.

האם הוריך שיתפו אותך בחוויותיהם האישיות?

קיים פער בין המקום בו הוריי רצו להנציח, ולשמר את סיפור השואה לבין המקום של שיתוף אישי בחוויה. אני לא יודעת אם כילדים אנו לא רצינו לשמוע או שהם פחות רצו לשתף. חווית השואה הייתה נוכחת בבית ויום השואה היה יום משמעותי. אימי הייתה פורסת מפה שחורה שרקמה עליה בעצמה, מדליקה נר זיכרון, מניחה אגרטל עם 6 פרחים ואת הספר: "אין פרפרים פה". כאשר ערכתי ערב זיכרון בסלון לפני מספר שנים בו אירחתי את שולה וקסלר, היה חשוב לי לערוך את שולחן הזיכרון כפי שערכה אותו אימי. לאימי היה חשוב לספר את סיפור השואה והיא ראתה בכך שליחות. אבי היה שר ביידיש בטקסי יום השואה, אך אני לא זוכרת שיחה בה ישבנו והם סיפרו לי את סיפורם האישי.

תוכלי לשתף בסיפור של הוריך?

אמי היגרה מפולין לצרפת כנערה שם חיו בעוני גדול. אביה ואחיה הגדול נלקחו למחנות העבודה ולא שבו משם. סבתי לא למדה צרפתית וכל המלחמה התנהגה כחירשת ואילמת על מנת להסתיר את זהותה. אמי נאלצה לטפל בבית ובארבעת אחיה הקטנים עד תום המלחמה. לקראת שנות החמישים היא עלתה ארצה, הכירה את אבי בקיבוץ, ויחד הקימו משפחה.

אבי נולד כבן יחיד למשפחה אמידה אשר עסקה ביהלומים. אימו של אבי שלחה אותו לכפר מרוחק למנזר. הם שילמו כסף רב על מנת שישמרו עליו. אבי פחות שיתף אותנו בסיפורו אך שיתף את גלוריה ענבר על היחס המבזה שזכה לו בכפר. הוא גדל אצל זוג שהתייחס אליו ממש כמו עבד וסבל רבות. בימי ראשון היה הולך לשמוע מוזיקה כנסייתית. הוא התאהב בסגנון מוזיקאלי זה ואהב לשיר אופרטות גם כאדם מבוגר. בגיל שש עשרה עלה יחד עם מנחם רכטמן ויעקב פוזננסקי באניית מעפילים לארץ. הם נתפסו ונשלחו למחנה מעצר בקפריסין, לאחר מכן הגיעו לקיבוץ רמת הכובש ומשם המשיכו למשמר הנגב.

מוכנה לשתף בזיכרון ילדות?

אני זוכרת שכילדה, החצר הייתה המקום המובחר והמועדף על אבי. הוא כל הזמן עבד ודפק, והזיז אבנים ממקום למקום. כאדם מבוגר הוא היה תופס צעירים בשביל ומבקש את עזרתם להזיז ולסחוב אבנים. הוריי היו אנשים מאוד ספורטיביים, וכולנו עסקנו בספורט. למרות שהורי היו אנשים של קיבוץ, לאמי היה חשוב לנשום תרבות ואויר עירוני. היא הייתה גוררת את אבי לתל אביב להצגות וסרטים והוא היה מתלווה אליה. היה חשוב לה המקום התרבותי.

מהי המשמעות של המקום היצירתי עבור הורייך?

אין לי ספק שלשניהם היצירה היוותה מקום של ריפוי וביתר שאת עם התבגרותם. אמי תמיד הייתה אדם יצירתי ואפילו כאשר עבדה בסריגת סוודרים עבור ילדי הקיבוץ, דאגה ליצור דוגמאות מעניינות ומקוריות. היא הייתה שחקנית בנשמתה והשתתפה בהצגות בקיבוץ ומחוצה לו והייתה מעורבת בעשייה התרבותית. ההצגה האחרונה שלה הייתה המקום בו נגעה באופן ישיר בכאב של חווית השואה ואותה העלתה מול חיילים, בתי ספר, בתי אבות מתוך מקום של שליחות.

אבי היה שר בטקסיי יום השואה, וחיבורו למוזיקה ליווה אותו כל חייו. העבודה הפיזית עם חומרים קשים של אבן וברזל, נתנה פורקן למקומות כאובים. הפיסול נתן לו מקום בקהילה, והתגובות שקיבל מהסביבה עודדו אותו להמשיך ולחפש באבנים דימויים שיהדהדו את הכאב שנשא בתוכו.

האם יש מסר שחשוב לך להעביר לקראת יום השואה ובכלל?

הדור של הוריי שחווה את זוועות השואה הולך ופוחת ויש לראות איך משמרים את סיפוריהם ומנחילים אותם הלאה לדורות הבאים. בעוד אנו מדברות נפלה עלינו שואה שנייה, השואה של השביעי באוקטובר. קשה לא לכרוך את האירועים הקשים האלה יחד. אני שואלת את עצמי כיצד הוריי היו מגיבים לו היו חיים בתקופה שלנו, כיצד היו מתייחסים לאירוע זה. השואה הראשונה מצולמת בשחור לבן ותמונותיה דוהות, בעוד שואת השביע באוקטובר זועקת אלינו בתמונות צבעוניות ובסרטוני זוועה. אנו חייבים לזכור ולהישיר מבט, בתקווה לימים טובים יותר.

 

 

עורכת המדור: נעמי יחזקאל

 

 

 

 

המלצת קריאה

"על עצמות המתים" – אולגה טוקרצוק – כלת פרס נובל לספרות ב- 2021

הספר יצא בתרגום לעברית הסיפור האנושי הוא סיפור של יחס האנשים לטבע.

נזכרתי בספר הזה שקראתי לפני שנתיים כשיצא לאור בעברית, לאחר שריפת הענק שהשתוללה באזור ירושלים בערבו של יום העצמאות. האם זו נקמת הטבע בזלזול המופגן בכלל ובארץ בפרט כלפי כדור הארץ? עכשיו במיוחד כשיש נציג מובהק שלו היושב בבית הלבן. המכחיש בראש חוצות את שינויי האקלים המביא תופעות טבע נדירות של קור קיצוני וחום קיצוני בתדירות רבה יותר מאשר בעבר.

האנושות ממיתה את אמא אדמה המאפשרת ומקיימת לאורך דורות את החיים האנושיים. מצד אחד התרבות העכשווית מחריבה את הסביבה הטבעית על פניה השונים בנופי בראשית, בשינויי האקלים, בהכחדת מגוון המינים, בחיסול הדגה והאלמוגים באוקיינוסים, בבירוא יערות וזיהום המים, האדמה והאוויר. ובמרחב השני, אחרי הזוועות ההמוניות, השואה, מלחמות עולם ופצצות אטום במאה העשרים, נדמה שמתייצבים משטרים דמוקרטיים, המזמנים חיים בכבוד לכל. והנה מתחלפת המגמה הדמוקרטיות הליברליות שהבטיחו הומניות והגינות לכל, מדרדרות אל משטרים סמכותניים, אל הגדלת פערים חברתיים ואל דחיקת התרבות האיכותית והרצינית לטובת תרבות ממוסחרת, פוסט-אמת, השתעבדות למכשור הדיגיטאלי והכחדת היכולות האנושיות המובהקות של מחשבה מושכלת וביקורתיות ודעת טוב ורע.

הספר כתוב כרומן בלשי יוצא דופן שמשלב בין מסתורין, הגות אקולוגית וסאטירה חברתית. העלילה מתרחשת בכפר קטן ומבודד בפולין, שם מספר גברים מקומיים נמצאים מתים בזה אחר זה בנסיבות מסתוריות. הדמות המרכזית, יאנינה דויישיקו, מורה בגמלאות שמתעניינת באסטרולוגיה ובזכויות בעלי חיים, מתעקשת שמדובר בנקמה של הטבע על התנהלותם האלימה של הקורבנות כלפי חיות הבר.

יאנינה היא גיבורה בלתי שגרתית – אינטלקטואלית, בודדה, אקסנטרית  ובלתי מתפשרת. הקריאה דרך מבטה מאירה את הסיפור באור יוצא דופן.

זו ביקורת חברתית נוקבת על החברה הפולנית הכפרית, צביעות דתית ( אפשר גם להעתיק את הביקורת לישראל) ויחס האדם לטבע..

זה רומן מערער מוסכמות ומזמין לחשוב מחדש על הקשר בין אדם מוסר וטבע.

מרגלית

 

 

חודש מאי

 שרה בס -          אמה של אסתר ארז ז"ל      10.10.1901 - 17.5.1956

יצחק פרידמן (איצ'חו) – חברנו משנת 1949 בעלה של סנדרה ז"ל אביה של

                               מיכל ארמון-ברק         8.10.1931- 18.5.1957              

נחום פומרנץ -   אביה של לולה מרטינובסקי  ז"ל     17.12.1902- 20.5.1973

יעקב לב -          אביו של יידל לב  ז"ל       22.8.1906 - 25.5.1981

שושנה גולן -     חברתנו משנת 1946, הייתה במצודת בורוכוב

                         אִמם של אורה מיצנמכר, עופר ז"ל וניר  20.1.1922 – 5.5.1987

זיוה גלקר -       חברתנו משנת 1954 , רעייתו של אלברטו, אמם של

                         חוה, ניצן, בלהה ועומרי, דודתו של ישראל גלעד ז"ל. 3.2.1935-  26.5.1988

שרה פיין -        אמו של סמי פיין  ז"ל    14.8.1900 – 15.5.1989

בתיה מילר-      חברתנו משנת 1946  היתה במצודת בורוכוב רעייתו של יאיר ז"ל

                         אִמם של בת שבע ז"ל, הדס פלג ואופיר    19.1.1930 – 24.5.1992

רחל גורי-         אמה של שרה שפירא ז"ל נפטרה ב- 9.5.1997

יעקב סד -        חברנו משנת 1950 בעלה של יהודית ז"ל, אביהן של ענת

                         אריאלה והדס  8.2.1922- 4.5.1997

ברכה גליקי -   חברתנו משנת 1947 רעייתו של מקסי ז"ל

                            אִמם של  נעמי, איתן ז"ל  ועוזי   23.5.1929 - 4.5.2011

  חייקה אור  -  חברתנו משנת 1948  רעייתו של שלום, אִמם של רותי רוזנבלום

                           ויוסי אור ז"ל    20.3.1927 - 10.5.2012

 

דבורה בורנשטיין – חברתנו משנת 1951 רעייתו של משה ז"ל אמם של אבירם,

                                יואש, רחל מולכו  22.5.1931 – 22.5.2019      

 

יוסף ארז –      חברנו משנת 1949 בעלה של אסתר ז"ל אביהם של אמירה גפן, אילנה        

                        ירון ז"ל     2.1.1926 – 17.5.2021

 

גניה רויזמן  - חברתנו משנת 1951 רעייתו של יואל ז"ל, אמן של שולמית פלד, הילה צפריר

                        25.12.1927  - 21.5.2023

 

 

 

פרוטוקול ישיבת ועד ההנהלה מס' 09-2025 מתאריך 24 אפריל 2025

נוכחים:, דורית גזית, עירית כרמי דגני, רן אלעזרי, חגי יסעור, נמרוד רפפורט, אתי ענבר, הילה שנהב, אסף רוט, גיל פוגל,

חסרים: תומר רכטמן

מוזמנים:

מוזמן קבוע: אפרים סוחמי- יו"ר ועדת ביקורת

 

סדר היום

1.      אישור פרוטוקול קודם

2.      עניינו של חבר.  נושאים אישיים הקשורים בחבר קיבוץ,

3.      חידוש התשתיות – לאור תוצאות ההצבעה בקלפי – הנושא חוזר להנהלה לחשיבה מחודשת ובחינת צעדי ההמשך.

4.      נוהלי השכרה ומכירה – המשך דיון לאור הערות הצוות בדיון קודם והבהרות הגוף המשפטי.

5.      דירות ריקות עת שיוך – כיום לפי החלטות קיימות – בית ריק מזכה את היורש בחלק יחסי לשכר דירה. הדיון עסק במה יקרה עת שיוך,

6.      הארכת משך השכרה על ידי בעל נכס במצב בו עת שיוך עדין קיים דייר מטעם הקיבוץ – עלתה בקשה לדיון לגבי אופן מתן משך ה 3 שנים להשכרה בתקופת הביניים. לפי החלטה במתווה קיים, עת שיוך מתחיל ספירת שלוש השנים. לגבי דירות בהן הקיבוץ ממשיך לתקופה מסוימת להשכיר את הדירה עלתה בקשה שמניין שלוש השנים יחל מעת קבלת החזקה המלאה בדירה.

7.      עבודת הצוותים (נוי, שירותים וסבסודים, הנהלה) - עדכון

8.      שונות

8.1. תחנות ההסעה

8.2. אישור הצטרפות נעמה אלוש לצוות הקרן לעזרה הדדית

8.3. עדכון בנושא בתים מיועדים לצרכים מיוחדים

8.4. חובות של חברים.

 

החלטות

1.      אושר פרוטוקול קודם – אושר

2.      עניינו של חבר.  נושאים אישיים,

3.      חידוש התשתיות – הועד דן במצב שנוצר והחליט לפעול באופן הבא – אנו מחכים להבהרות המועצה לגבי מתאם האחריות שבין ישוב למועצה (מסמך רשמי). עת קבלת המסמך – תצא הבהרה בעניין לציבור לאור שאלות שעלו בהקשר תשתיות הביוב בשכונות חדשות. כמו כן עד אז יגובשו גם המהלכים להמשך טיפול בנושא התשתיות בכללותו לאורה של ההצבעה.

4.      נוהל השכרה ומכירה – מעבר ואישור הערות וחידוד מידע, סוכמו הנהלים ויפורסמו לציבור לעיון.

5.      דירות ריקות עת שיוך – הוחלט שעת שיוך מופסק לחלוטין תשלום הקיבוץ לבעל הנכס הריק.

6.      הארכת משך השכרה – אושר – שלוש שנים מיום קבלת החזקה בפועל.

7.      עבודת הצוותים – הצוותים מתחילים בעבודתם ונצפה לתוצרים במהלך יולי.

8.      שונות

8.1. תחנות ההסעה – הנושא בהובלת האגודה הקהילתית, יו"ר האגודה והקיבוץ יחד עם המנהלות ותומר יקדמו הבהרות נדרשות

8.2. אישור הצטרפות נעמה אלוש לצוות הקרן לעזרה הדדית - אושר

8.3. עדכון בנושא בתים מיועדים לצרכים מיוחדים – שני בתים שהיו מתוכננים לשיפוץ, נתגלו כלא ראויים, שני מגרשים אלו יצאו לשיווק. ייועדו בתים חלופיים משכונת הצעירים.

8.4. , חובות של חברים. – המנהלים מטפלים בכמה מקרים בודדים של חובות לקיבוץ חלקם חוב ארוך שנים, חובות אלו נתפסו כ "לטיפול עת שיוך", אנחנו בעת שיוך וההנהלה הסמיכה את המנהלים לטפל במקרים במשנה עדינות ומאידך במלוא העוצמה כולל תהליכים של גישור או משפטיים ככל שיידרש.

9.      טבלת ריכוז החלטות          

רשם: אסף רוט – יו"ר משמר הנגב.

 

ובשבת הקרובה....