עלון משמר הנגב מס' 2267

 

 

 

   

 

  מה בעלון

 ארבעים יום זה נמשך ולעתים בלי הפסקה, התרעות ואזעקות ונפילות  ופגיעות ישירות ולפעמים בשטח פתוח. ולפתע עצירה בכל הארץ מלבד הצפון שהוא כבר אקס טריטוריה של מדינת ישראל הקטנה. ארבעים יום. מספר טיפולוגי המוכר מהאתוס של עם ישראל – 40 יום של מבול, נדודים במדבר... את המדבר כנראה בני ישראל צלחו והגיעו לכנען אך מאז לפחות באתוס ממשיכים להילחם על פיסת הארץ הזאת. והנה בקרוב 78 שנים של שיבה אליה ולא מצליחים להגיע לשלווה. שסע פנימי ומלחמה מבחוץ. האם זו הזהות של תמיד במאבק?

 

הטקס של ערב יום השואה  קיבל במשך עשרות בשנים מקום של כבוד והשליחות נמשכת גם בדור הצעיר. לפני כעשר שנים נכנס לתוכנו גם סיפור הזיכרון של אז בדמות "זיכרון בסלון" ועל כך בעלון

קלרית גולן בת משמר הנגב מחזור  25 (מתוך 53 מחזורים) גרה כעת בצפון כותבת על כך שבצפון אין הפסקת אש. אולי עד צאת העלון זה ישתנה כי יש "שיחות"

במשך 40 יום שלא היתה שגרה, במערכת החינוך בנו אותה בתוך החירום

עוזי גל עוסק בתחום הטיפול האלטרנטיבי בצמחים ויש לו "סודות"

וגם פרוטוקולים של מועצת חינוך וועד ההנהלה

 

תמונת השער: פינת הזיכרון לשואה ולגבורה בחדר האוכל עיצבה: יעל רסה

 

v      יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ו

v      זיכרון בסלון תשפ"ו  2026

v      תודות מהצוות של יום הזיכרון לשואה ולגבורה וזיכרון בסלון

v      הדלקת נר זיכרון לששת המיליונים

v      געגועים – טליה לוי (טל לוצקי)

v      הרהורים על אין הפסקת אש בצפון – קלרית גולן כיתת 'תאנה')

v      חינוך במשמר

v      הסודות של עוזי גל – רשמה: מרגלית

v      נר זיכרון אפריל

v      פרוטוקול ועד ההנהלה 5-2025 ב- 23.3.2026 רשם: אסף רוט

v      פרוטוקול מועצת חינוך 29.3.2026 רשמה: אופיר כהני

v      כרזה ליום העצמאות ה- 78 למדינה עיצבה: אנבלה פלדפבר גפן

 

 

  

יום הזיכרון לשואה ולגבורה  - תשפ"ו

השנה נבחרה כנושא המשפחה היהודית בשואה

המשפחה היהודית בשואה

הכרזה הזוכה שעוצבה עי יואב כהנא מגלמת את ה'אין' בתוך  ה'יש', את השבר  הפרטי והכללי שפקד  את העם  היהודי בשואה ולאחריה. שבר  שליווה גם ניצולים  שחיפשו קרובי משפחה ופגשו בריק.  בדמות החסרה.

 

 זיכרון בסלון תשפ"ו  - 2026

 השנה, בשלושה בתים סופרו סיפוריהם של שלושה שורדי שואה. בביתן של רונית שובל ורותי שיינפלד התארח אורי צפריר, בן משמר הנגב ש סיפר את תולדות הישרדותו של אביו, חברנו יהושע צפריר ז"ל. יהושע יליד קרקוב שרד יחידי מכל משפחתו עד שהתברר שבמרחק של כמאה חמישים ק"מ בחיפה חיה אחותו הבכורה שיינדל מבלי שידעה אף היא על הישרדותו של אחיה. במחקר עיקש של הבת איריס והבן אסף אחותו ואחיו של אורי העלו את הממצא שיש להם בני דודה ונפגשו איתם בהתרגשות כאשר יהושע היה עדיין בחיים.  אורי ליווה את סיפורו במצגת ובה גם את ביקור  המשפחה - יהושע וארבעת ילדיו, אורי, אסף, אורה ואיריס במחנות בהם היה יהושע.  אורי הדגיש את האופן בו סיפר יהושע את חוויית הישרדותו במחנות, בצעדת המוות ועיבד אותם בכתיבה שירית פובליציסטית וציור.

רונית כותבת על האירוח של אורי צפריר: " שמחנו לארח בביתנו את אורי צפריר ב"זיכרון בסלון". הסיפור של אבא שלו , יהושע, ריתק את היושבים בקהל שבסיומו שאלו שאלות רבות. התרגשנו מאד מכך שגילו שאחת האחיות של יהושע שרדה את השואה ומהמפגש המרגש עם ילדיה, בני הדודים של אורי.

חשוב לספר וחשוב לשמוע על המסע והמשא והתקומה שעובר מדור לדור".  

 

   

אורי צפריר

צעדת המוות לבוכנוואלד

בביתם של מיכל ועמית רוקח התארח אביה נתנאל כהן שסיפר את סיפורו של אביו אלפרד כהן שנתפש בעת לימודי חקלאות בהולנד. מוצא המשפחה בהסן בגרמניה. על הישרדותו התאחדותו בתום המלחמה עם אהובתו עדה שהצליחה עם משפחתה לברוח לארה"ב ולשהות בהן בתקופת המלחמה. על העלייה לארץ והעיסוק במקצוע שלמד טכנולוג חלב, עבודתו במחלבת תל יוסף ואח"כ במחלבה בתל אביב ומוצרים שהוא יצר כמו פרילי המוכר בטעמים וזיכיון לייצור  גבינת קוטג' בארץ. על ההומור בו סיפר את חוויותיו ועל גאוותו על המשפחה הענפה שהקים כנגד כל הסיכויים כשהנאצים חתרו להשמידו.    

מיכל כהן רוקח כותבת על חווית האירוח של אביה ב"זיכרון בסלון": אירוח "זיכרון בסלון" אצלי בבית היה עבורי חוויה עמוקה ומרגשת במיוחד. לשבת ולהקשיב לאבא שלי מספר את סיפורם של הורו - סבי ששרד את השואה וסבתי שברחה מהולנד ברגע האחרון - חיבר אותי בצורה חזקה יותר לשורשים המשפחתיים שלי ולהיסטוריה שאנחנו נושאים אתנו.

מה שהכי נגע בי היה הסיפור על כך שלמרות כל מה שעברו, הם הצליחו למצוא אחד את השנייה לאחר המלחמה. בתוך כל החושך והאובדן, יש גם סיפור של אהבה, תקווה והתחדשות. זה הזכיר לי עד כמה חשוב להמשיך לספר, לזכור ולהעביר  את הסיפורים האלה הלאה.

הערב הזה לא היה רק זיכרון של העבר, אלא גם חיבור להווה ולזהות שלנו היום. אני מודה על הזכות לארח, להקשיב ולשתף. 

למחרת יום ראשון, (12.4.2026 ) התארחה שרה ג'קסון חברת קיבוץ סעד בביתם של שרה ושלמה כרמל וזה מה שנכתב בעקבות המפגש של זיכרון בסלון בביתם ע"י צוות "זיכרון בסלון" :

"בערב "זיכרון בסלון" שהתקיים בבית משפחת כרמל, באירוחם של שרה ושלמה כרמל, התכנסו משתתפים רבים לערב מרגש ומשמעותי במיוחד.

נתנאל כהן מספר על אביו אלפרד כהן בבית הבת- הנכדה מיכל כהן רוקח

 הערב נערך בסיועו של צוות "זיכרון בסלון", שדאג להביא את שרה ג'קסון מקיבוץ סעד ולהחזירה ועל כך תודה גדולה.

במהלך הערב ישבו הנוכחים והאזינו בקשב רב לסיפורה המטלטל של שרה, שהיתה ילדה בזמן השואה. היא סיפרה על המסע שעברה עם הוריה מפולין לסיביר, על החזרה לפולין, ההמשך למחנה עקורים באוסטריה, ועד העלייה לארץ ישראל. בדבריה נגעה לא רק בטלטלות שחוותה כילדה, אלא גם בתחנות חייה כאישה בוגרת, עד לאירועי 7 באוקטובר, בבוקר שמחת תורה, אז הגיעו אליה צעירים שנמלטו ממסיבת הנובה ומצאו אצלה מקלט במשך יום שלם.

שרה היא אישה מעוררת השראה, חמה ומרשימה, שחשה כי עצם סיפור סיפורה הוא שליחות. התרגשנו מאד מדבריה, והרגשנו זכות וכבוד לארח אותה בביתנו לערב של זיכרון עדות ומשמעות.

בסיום המפגש הוענקה  לשרה ג'קסון תעודת הוקרה מטעם הצוות המארגן, כאות תודה והערכה על נכונותה לשתף ולהעביר את סיפורה לדורות הבאים.

 

שרה ג'קסון חברת קיבוץ סעד

שרה כרמל מארחת את שרה ג'קסון שורדת השואה שסיפרה את סיפור הישרדותה

 

  

תודות

"ילד, למה אתה רץ? – אני בורח

ממה אתה בורח? – לא זוכר.

איך קוראים לך? – שכחתי

מנין באת? – מהעשן.

האם אתה פליט? – לא יודע.

לאן אתה הולך? – מפה והלאה

ואיפה אתה גר? – כבר לא.

איפה הוריך? – נשארו בבית.

איפה הבית? – בבור.

באיזו דת אתה מאמין? – לא מבין.

כשאתה פוחד אתה מבקש עזרה

אתה משתטח, מצטלב או מתנענע? – אני בוכה.

לאיזה עם אתה שייך? – אני ילד

האם אתה אויב? – אני רעב."

                                                    יעל גלוברמן

 

עם תום אירועי הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ו, אנו מבקשות להודות לכל שותפינו:

 

זיכרון בסלון

תודה לאורי צפריר, נתנאל כהן ושרה ג'קסון שהגיעו למשמר הנגב ושיתפו בסיפורם האישי המשפחתי.

 

תודה למשפחת רוקח, משפחת כרמל ולמשפחת שובל-שיינפלד על האירוח הלבבי ועל הנכונות להמשיך במסורת שהתפתחה בקיבוץ בשנים האחרונות, ומאפשרות לחברי הקהילה לספר, להקשיב ולהרגיש חלק. תודה!

 משתתפי הטקס בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה:

 בראש ובראשונה,

תודה גדולה לשמואל בונים – מומוס, על הדלקת המשואה המרכזית יחד עם הנכד – גיל יאיר והנין מעיין בונים ועל השיתוף בסיפור המשפחתי. הנוכחות שלך בטקס ריגשה את כולנו!

 

לאורך השנים ישנם מספר אנשים שמתגייסים לסייע ובאופן קבוע לוקחים חלק משמעותי בטקס:

 יעל רסה – שמעצבת את פינת הזיכרון בחדר האוכל

ארנון יגב – שמחזיק את ההגברה והתאורה, יחד עם עוזריו המקסימים: עומר יסעור, נווה מזור, תומר אלוש ומעין אלמוג

אילן ברנדס – שככל שנה, דואג להכנת הלפידים והבערתם!

אריאל פרידמן ואנשי הנוי – שמקדישים זמן ומשאבים, צובעים, מנקים מסדרים את רחבת האנדרטה לפני הטקס ומסייעים בהעברת הציוד ממחסן התרבות ובחזרה.

אלון דגני – שערך את הסרט של מומוס וצילם את הטקס למזכרת.

הילה מגידוביץ – רכזת התרבות – שמסייעת, תומכת ונמצאת עבורנו תמיד!

תודה לכולכם. תענוג לעבוד איתכם!

תודה ענקית למנחות הערב – רוחמה ואלה טל – על הרצינות, הנוכחות והדיוק.

תודה לקריינים: שמואל רייזמן, עמית שפיצר, נויה קפלן ותומר דרור.

לזמרים והנגנים: טליה גבאי, שלומי בן דוד, יניב כהן והדס ברסלר -גונן

תודה על הבחירה להשתתף בטקס.

תודה לבני כיתת המצווה – כיתת 'דוכיפת' ולמדריכים: עמוס פרייברג, אורי ברקן, כרמל גרנסיה וגיל ביטון – על הכנת הזרים והנחתם במהלך הטקס.

תודה לתמר בר-נתן, יהונתן לקס ויואב שפר ממכינת הנגב – על קטע קריאה ונגינה יפיפה! כמה טוב שאתם אתנו!

ואחרונים חביבים ואהובים... תודה רבה לבנות ובני  כיתת 'פלג'!

בחרתם לקחת חלק משמעותי כל כך בערב הזיכרון, החל מסידור הכיסאות, הבאת הציוד וקיפולו בסוף, ועד השתתפות בטקס עצמו.

תודה לדגלנים: נווה מזור ועדי ארוש, תודה לקריינים: נויה קפלן, אלה טל ותומר דרור, תודה להדס ברסלר -גונן על הנגינה היפיפייה ותודה לששת מדליקי המשואות שבחרו להביא את הסיפור האישי אל הטקס, יחד עם בני המשפחה:  אתי ברקוביץ ונדין הררו, מרים ברסלר והדס ברסלר -גונן, פרד אונטרמן, ליעד דרור ותומר דרור, תומר פרקל ואיתמר פרקל, גליה קרפ ויאיר קרפ, אריה מגריל ואיתן מגריל.

כיתת פלג, הוכחתם בגרות ורגישות מאין כמוה...

בתפילה לימים שקטים יותר!

 

צוות יום השואה

 

מומוס - שמואל בונים מדליק את המשואה המרכזית עם הנכד גיל יאיר והנין מעין בונים

 

  

הדלקת נר הזיכרון- 

אני מתכבדת להזמין את שמואל בונים- מומוס- מלווה על ידי נינו, מעין בונים, בן קיבוץ רעים, להדלקת המשואה המרכזית, לזכר החשכה של הימים ההם, ועם תקווה גדולה לזמן הזה.

הדלקת שש המשואות- מנחות 

להדלקת שש המשואות, אני מזמינה את נערי כיתת פלג ובני משפחותיהם:

 

המשואה הראשונה תודלק לזכרם של ששת המיליונים, אחינו ואחיותינו שנרצחו, נשרפו, נשחטו על ידי הנאצים ועוזריהם בשנות מלחמת העולם השנייה.

יעלו אתי ברקוביץ עם נכדתה, נדין הררו: אמה של אתי, רוזה ז"ל, נולדה בלודג' שבפולין, בשנת 1912. בשל האנטישמיות הגואה נשלחה ב 1936 לפריז ובהמשך נישאה. אביה של אתי שמחה ז"ל, נולד ב 1902 בלודג', פולין, נישא והיגר לצרפת עם אשתו ובנו בשנת 1930. בצרפת, נולד בנו השני.

בזמן המלחמה, נדדה רוזה ממסתור למסתור ואף שהתה במחנה מעצר ממנו נמלטה. בעלה נרצח. שמחה הצליח להחביא את בניו ופעל במחתרת הצרפתית אולם אשתו נרצחה על ידי הנאצים.

רוזה ושמחה נפגשו לאחר המלחמה ועלו ארצה יחד עם בניו של שמחה בשנת 1948. כאן נולדה בתם, אתי.

 

המשואה השניה תודלק לזכרם של מיליון וחצי הילדים שנספו בתקופת השואה.  מיליון וחצי נפשות רכות, תמימות, עולמות שלמים שנגדעו באכזריות עוד בטרם הצליחו לגדול ולפרוח.

יעלו- שלושה דורות: פרד אונטרמן, בתו ליעד דרור ונכדו, תומר דרור.

פרד, בנם של ציליה ומרקו אונטרמן, זכרם לברכה, נולד ב 1941 בגטו ברשד, בבריה"מ לשעבר, לשם נשלחו הוריו. אביו עבד בעבודות פרך בבית חרושת לנעליים עבור הצבא הגרמני. לפרד ישנה אחות, ג'ני, שגם היא נולדה בגטו בשנת 1943.

בשנת 1945, כשהיה בן 4, שוחרר הגטו על ידי הצבא הרוסי ופרד ומשפחתו חזרו לרומניה.

בשנת 1965 עלה פרד עם הוריו ואחותו למדינת ישראל, שירת בצבא, התחתן עם מרים ונולדו להם שלושה ילדים ושמונה נכדים.

 

המשואה השלישית תודלק לכבוד העמידה היהודית בתקופת השואה, המאבק היומיומי לשמירה על צלם אנוש, הרוח היהודית והתרבות בתוך הגטאות והמחנות.

יעלו- גליה קרפ ובנה יאיר קרפ.

סבתה של גליה, לושה כהנא, נולדה בעיירה הפולנית לבוב. עם פרוץ המלחמה, ברחה לאוזביקסטאן. סבא של גליה, הנק כהנא, ברח מהעיירה טרנובזג לסיביר. בסוף המלחמה, נפגשו השניים בקרקוב ונישאו. הם עלו ארצה על אניית המעפילים "גלילה" והגיעו למחנה עולים- "שער העלייה", ומשם לרמלה. כאן בארץ נולד להם בן ושתי נכדות.

המשואה הרביעית תודלק לכבוד גבורתם של לוחמי המחתרות והפרטיזנים, אשר בחרו להשיב מלחמה ולשמור על כבודם גם בתנאים בלתי אפשריים.

יעלו- אריה מגריל ונכדו איתן מגריל.

אימו של אריה, דורה מגריל, נולדה בפולין בשנת 1918, ועברה עם משפחתה לבלגיה בגיל 8. עם עליית הנאצים לשלטון, הצטרפה למחתרת ועסקה בהסתרת יהודים תוך העמדתה בסכנת חיים תמידית, עד שנתפסה וגורשה לאושוויץ. 

לאחר שחרור אושוויץ, עלתה ארצה ויחד עם בעלה, היתה בקבוצה הראשונה שעלתה למשמר הנגב במוצאי יום הכיפורים בשנת 1946. כאן נולדו לה 3 ילדים ושמונה נכדים. 

המשואה החמישית תודלק לכבודם של חסידי אומות העולם, גויים שסיכנו את חייהם ואת חיי משפחותיהם באופן יומיומי כדי להציל יהודים מהתופת, שבחרו להקשיב לצו מצפונם והוכיחו במעשיהם כי האנושיות והחמלה חזקות מכל רוע.

יעלו- מרים ברסלר ונכדה הדס ברסלר גונן

מרים ברסלר נולדה בבריסל, בלגיה בשנת 1943, תחת הכיבוש הנאצי, בת לרבקה ושלמה לנגמן ואחות ללילי, משפחה שבמקור הגיעה מפולין. אביה של מרים, היה פעיל באותה תקופה במחתרת שפעלה נגד הנאצים. המשפחה שגרה בדירה מתחתם, סייעה למשפחת לנגמן להתחבא וכך הצליחה המשפחה לשרוד את המלחמה בבריסל.

חלק מהמשפחה שנשארה בפולין, אחיותיה והוריה של אמא של מרים נספו בפולין לאחר שנשלחו לאושוויץ. חלק אחר הצליח להגיע לבלגיה ולשרוד.

מרים, שראתה בישראל ארץ קדושה, עלתה בשנת 1962 למשמר הנגב, וכאן פגשה את מרסל ז"ל, פליט שואה בעצמו, שהוסתר כתינוק על ידי צרפתים שלא היו מוכנים לעמוד מנגד ובחרו לפעול על מנת להציל יהודים, וכך ניצל.

ביחד בנו מרים ומרסל כאן את ביתם, וכאן נולדו להם 3 ילדים ונכדים ונינים, שאותם חינכו, שאין לעמוד מנגד ואין להיות אדישים לצרתו של הזולת.

 

המשואה השישית תודלק לכבודם של שורדי השואה, ששיקמו חייהם והשתלבו במאמץ לבנייתה וביסוסה של המדינה, והיו לשותפים מרכזיים בשימור זיכרון השואה והנחלתו לדורות הבאים. 

יעלו: תומר פרקל ובנו, איתמר פרקל.

הסבים של תומר, סבתא שרה לבית ברנט וסבא שמואל פרקל, נולדו בשנת 1921 בעיירה חלם בפולין. עם פרוץ המלחמה, ברחו שניהם לסיביר שם שהו עד לסיומה. בתום המלחמה, שבו לפולין אז גילו שמבין תשעת אחיה של סבתא שרה, רק היא ואחות נוספת שרדו. שני הוריו של סבא שמואל ושני אחיו נרצחו.

בפולין, נולדו להם 3 ילדים. בהמשך, עלו ארצה וכאן נולד להם בן נוסף ו- 11 נכדים.

 

 

  געגועים          טליה לוי (טל לוצקי כיתת ארז שנת בר מצווה 1983 )

נווה מדבר

מונח לו כאן

בצד הכביש

ולא, לא מתנצל.

השער כאן

עוד מאויש

ויש שואל

למי אתם?

לאן פניכם?

למשפחה, לתוך

לפנים, לאנשים...

והוא שואל

מדוע זה תבואו שוב?

אני כונה –

כי כאן זה אה...

כזה שלי

מאד אני

ברור, בסיסי.

ומה תרצה כאן לחפש?

ארצה לראות את הצמיחה, את השכונה,

את העומד, את התנועה את

המבט.

לרקום שיחה עם החיוך

עם הוותיק, עם הצעיר,

עם הנולד.

ואז אשמע את הדברים המתהווים, את התפילה,

מאוויים.

נווה מדבר עמוס כל צוף, מלא  שירים.

גדול רחב הוא המצע

ויש בו שפע של היצע.

איזו שמחה

כמה ברכה

להיות שייך לנביעה

ויש סימן בציר הזמן –

כבוד לנוכחות, לניחוחות,

לנינוחות.

אני החוט הדק, כרוך סביב

הנפשות, דמויות טובות ומעשים טובים.

זה קיבוצי, בבואת ארצי,

נווה מתוק ורב גוני,

מניפת חיי, ילדותי.

טווס אי שם בקול חזק

פורש נוצות מכריז בעוז

הננו כאן! ולתמיד!

(והשומר ביציאה –

עוזר למצוא לי טרמפ הביתה         הלאה... עד האופק, עד הגעגוע)

הרהורים על אין הפסקת אש בצפון

 היתה עכשיו אזעקה באזור שלי אנחנו, כמו רוב התושבים כאן גרים  בדירה ללא ממ"ד. המקלט לא קרוב מספיק בשביל להגיע אליו ב- 30 שניות. ישבנו במסדרון והיו בומים חזקים ממש והכל רעד, מכל שלוש השנים האחרונות שביליתי בצפון זה הכי קרוב ששמעתי והרגשתי היה לי קשה להחזיק את עצמי רגועה מול הילד וגם לא באמת הצלחתי בחדשות, בטלגרם, ברשתות – כלום. הפער בין השניות האלה של אימה וחוסר אונים, של תחושה שהנה מגיע לבין הנורמליות של הכול אחרי היא פשוט מיינדפאק אחד גדול. אני יודעת שזה כלום לעומת  מה שאימהות בקו העימות חוות או מה שאימהות העוטף ספגו במשך שנים. או מה שאימהות מעבר הגבול חוות.

השכנים שלנו מלמעלה שיש להם תינוק מתוק לא כאן מתחילת הסבב הזה. אנחנו גם לא היינו לכמה שבועות. יש ביישוב המון וותיקים שגרים בבתים ישנים. אני לא יכולה לדמיין איך זה  בשבילם לשבת ככה במסדרון. למעשה סירבתי לפני שנה לתפקיד שקשור בעבודה עם אנשים מבוגרים, כי הבנתי שזה כולל תיפקוד וריכוז של כל מה שקורה איתם בשעת חירום. וידעתי שאין לי בימים אלו שום יכולת להחזיק מנטלית חירום, בטח לא באחריות על שלומם של עשרות אנשים.

יש פה ילדים שסיימו לפני שנה וחודשיים תקופה ממושכת של חיים תחת איום יום יומי על חייהם. ואז נתנו לגוף הקטן שלהם להתרגל לנורמליות ואז היא נלקחה.

הילד שלי מדבר בטלפון עם חבר שלו שגר באחד מיישוביי ההר שקרובים יותר לגבול ושואל – גם אצלך היתה אזעקה היום? חמוד, הוא לא יודע שאצל החבר יש חמש ביום. והבומים אוי ואבוי. ולא סתם הוא קצר איתו כשהם משחקים במשחקי הווידאו שלהם.

אין הפסקת אש בצפון.

ולו הייתי מישהו שמתיימר להיות אחראי על שלומם של ילדים ואנשים, הייתי שוקלת בכובש ראש את צעדי ואת מה שאנרמל בהנחיות הערב. והייתי חושבת טוב טוב על כל מי שאיבדו את חייהם בכבישי ושבילי הצפון בשנתיים וחצי האחרונות – לא, הייתי חושבת על האהובים שלהם שנשארו בלעדיהם.

בתמונה – הירדן, שלושה ימים לפני שהכול התחיל שוב.

 

קלייר קלרית גולן

 

 

  

 

חינוך במשמר

מרץ 2026 שאגת הארי – זמן מלחמה

 

הגיל הרך

·         חלוקת חמגשיות יומית לארוחת צהריים כבר מהשבוע הראשון

·         פעילות הפגה בכל הגנים בשיתוף ההורים והצוותים

·         חזרה לפעילות (כמעט) מלאה עם סדר יום יציב ומותאם

·         ציון חג הפסח והאביב בפעילויות חווייתיות ומשמחות

מרח"בים

·         חזרה לפעילות כבר מהשבוע השני, בפעילויות חברתיות והפגתיות

·         יום לימודים לכיתות א'-ג' בהובלת מורות מ"ניצני הנגב"

·         ימי פעילויות וחוויות משותפות, ביניהן: בניית טאבון מבוץ, הקרנת סרט, פעילות בגינה, אקרו-יוגה וכו'

נעורים

·         לקיחת חלק פעיל בגנים ובמרח"בים

·         הובלת פעילות הצופים וסמינר שכב"ג מוצלח

·         שותפים למגוון פעילויות: ליל סדר, פיינטבול, אקר-יוגה, סדנת תכשיטנות, סדנת תיפוף עם בית גיל-עד, לילה לבן ופעילויות ספורטיביות במסגרת "המצפן"

עשייה חינוכית מחזקת

·         מערכת החינוך פועלת כבר מהיום הראשון מתוך מחויבות לילדים ולנוער, להורים ולצוותים

·         נבנים מענים מותאמים ונעשה מאמץ מתמשך ליצירת פעילות חינוכית במסגרת ההנחיות

·         תודה לצוותים על ההשקעה והמסירות. העשייה מחזקת את תחושת הביטחון והיציבות עבור הילדים, ההורים והקהילה כולה

·         תודה להורים על התמיכה ושיתוף הפעולה

תודה והערכה גדולה לאופיר בכר ואילן גוטקין שמובילים את המערכת ודואגים יומם וליל לפעילות חינוכית ושדרה בטוחה

 

 

     מגוון פעילויות

אילן גוטקין – חינוך חברתי

קהילה יקרה!

בצל המלחמה וההתרעות הבלתי פוסקות אנחנו חותמים השבוע את חופשת הפסח במסגרות החינוך – חופשה שהיתה השנה קצת אחרת. למרות המציאות המורכבת, ובזכות המחויבות העמוקה של צוותי החינוך הנהדרים שלנו, הצלחנו לייצר עבור הילדים, הילדות והנוער מרחב בטוח, מלא בפעילויות מגוונות והכי חשוב – רצף חינוכי מעצים.

במרח"בים, הילדות והילדים ניצלו את מזג האוויר האביבי הנפלא ויצאו החוצה כדי ליהנות ממשחקי חוץ ופעילויות מגוונות על הדשא. היה כיף לראות את המרחבים הירוקים מתמלאים בצחוק ובמשחק, המעניקים הפוגה של שפיות ושמחה בתוך השגרה המאתגרת.

ביום ראשון קיימנו פעילות מרגשת של המרכזון הבוגר יחד עם וותיקי היישוב בבית גיל עד. הנוער והוותיקים נפגשו לסדנת תיפוף קצבית שחיברה בין העולמות והדורות.

תודה מיוחדת לדינה נל על הארגון וההזמנה החמה של הנוער לפעילות מהנה זו.

ביום שני התאחדו המרכזון הצעיר לסדנת צחוק משותפת. היה שמח, מצחיק ומשחרר – בדיוק מה שהנוער (וכולנו) צריכים בימים אלה כדי להטעין מצברים ולשמור על המורל.

בתקופה מאתגרת זו, אני רוצה להודות שוב על התמיכה והשותפות. תודה עמוקה מגיעה לצוותי החינוך הנהדרים שלנו בכלל המסגרות, שעושים עבודת קודש עם הילדים, הילדות והנוער.

תודה ענקית לילדים ולילדות החמודים שלנו ולנוער המדהים – אתם כולכם מקור גאווה של הקהילה כולה. הנוכחות, השמחה והרוח שלכם הן אלו שנותנות לנו את הכוח להמשיך בעשייה משמעותית!

בברכת חג שמח ושקט.  

 

 

סדנת תיפוף משותפת בגיל עד

  

 

הסודות של עוזי גל

במשך 40 יום היתה  לנו פעילות גופנית מואצת לרדת למקלט השכונתי בשעות מגוונות של היממה. לאחר מספר שבועות חשתי בברך הימנית כאב שלא הרפה. השתמשתי בידע כללי שמקום הכאב זקוק לעיסוי, חימום וזה מה שעשיתי וזה עזר למחצית השעה הקרובה. פתאום נזכרתי שקיבלתי 'שמן סגולה' מאור גל ונשאר ממנו מעט בבקבוק אבל החלטתי לעסות את הברך מספר פעמים והכאב חלף. ביקשתי מעוזי שירקח עוד שמן כזה עבורי ובעקבות הבקשה החלטתי גם לבקש ממנו לספר על עיסוקו בצמחי מרפא.

עוזי נענה ומספר  "למדתי את לימודי צמחי מרפא המערבים ולא הסיניים שהם שונים בתכונותיהם ויש לי תעודה שמסמיכה ומבטחת את פעולותיי כך שאני יכול לטפל בהם.

אני בעצם עוסק בהכנת טינקטורות שזה מיצוי אלכוהולי של הצמחים על כל חלקיהם וחיי המדף שלהם ארוכים יותר מחיי המדף של שמנים אתריים. אני לא מכין אותן באופן מסחרי. שמן אתרי מחזיק כ- 10% מהזמן שטינקטורה מחזיקה הודות לאלכוהול שהיא מכילה. יש לשמור אותה בתנאים של חושך ומקום קריר. המיצוי האלכוהולי הוא ב- % 40 או % 30 וזה יכול להחזיק שנים.

היתרון בטיפול בכל הצמח ולא בתרופה רגילה  הוא שהצמח יודע לטפל בבעיה אם צריך וגם לא יכול להזיק. מקסימום הוא טעים" כך עוזי אומר. לדוגמה: צמח שיבה שהוא מר כמו שאר סוגי הלענה שמטפלים בה לכאבי בטן קשים והוא גם טעים כחליטה עם דבש.

יש להתייחס לטיפול בצמחי מרפא כטיפול מוגבל בזמן. אם אחרי זמן מסוים זה לא עוזר יש לחפש צמח אחר לטיפול.  יש צמחים כמו עלי זית לטיפול בלחץ דם שהטיפול משפיע לאחר זמן.

בכל זאת יש להתייחס לטיפול בצמחים בצורה מבוקרת בעיקר בגיל מבוגר שארסנל התרופות שמשתמשים בו הוא לא קטן וצריך לבחון את ההשפעה של השימוש בצמחים בשילוב עם תרופות של הרפואה הקונבנציונלית.

לדוגמה ידוע שיש איסור להשתמש בשמן לבנדר למי שנצרך לתרופות סטרואידיות. אין מספיק מחקרים שנעשו בתחום של שילוב תרופות ושמנים אתריים.

יש צמחים ידידותיים שאפשר להשתמש בהם גם לילדים וגם למבוגרים.  אני מכין טינקטורה לשפעת ומחממים אותה כשנותנים אותה לילדים כדי שהאלכוהול יתנדף.

אחד ההבדלים בין שמנים לטינקטורות זה שבשמנים משתמשים לעיסוי דרך העור זה חודר לזרם הדם ואילו בטינקטורה השימוש הוא בבליעה, דרך הפה.

צמחים מוכרים כעשבים "רעים" הם בעצם מקור לטיפול בבעיות שונות למשל חסת המצפן שגדלה בכל גינה כ"עשב" היא ממש כדור שינה. חוטמית זיפנית הפורחת בשלל צבעים בדרכים וגם בגינה הקהילתית העלים שלה יעילים לשיעול בחליטה והשיבה שכבר הוזכרה לעיל.

אני מקבל הרבה מתכונים מסבתות והן יעילות. יש לי בבית ארון תרופות של מיצוי צמחים שאני מכין  והן נשמרות במקום חשוך וקריר. לטיפול בבעיה מיוחדת אני מרכיב את הטיפול היעיל.

ובכל זאת אזהרה: לא להסתמך על גוגל ולא על בינה מלאכותית אלא על מי שלמד את הטיפול באופן יסודי.

רשמה: מרגלית

עוזי גל בראיון                       חוטמית זיפנית

 חסת המצפן 

 

חודש אפריל

מינצה כץ -               אמה של צילה ברקן ז"ל נפטרה ב – 2.4.1973

 אהרון פוגל -            אביה של לאה ברג ז"ל 31.7.1902   – 20.4.1973

 עדי יוסף גרנסיה -   בנם הבכור של דליה תבדל"א ופרדי ז"ל אחיהם של

                                אייל, לירן וינאי 1.9.1970    –15.4.1975

 יוחנן רחמן -            חברנו משנת 1949 אביהם של זאבי ולוטן 30.3.1926     – 5.4.1977

 רחל כהן -               חברתנו משנת 1961 אמם של חנן ומאיה 3.1.1932    – 7.4.1985

 דרור לוי -               בנם של שמעון וטלילה  אחיהם של ישראלה, יהודית, אלי, אייל,   

                                תמיר, אפרת, רות, נעמי  3.9.1963      - 22.4.1990        

 זלמן מילר -            חברנו משנת 1967, בעלה של אילנה מילר

                               אביהם של בת שבע, עמית, יריב      2.9.1935  – 27.4.1992

 פנחס קריבוס -       חברנו משנת 1950, בעלה של בלה  ז"ל אביהם של

                               אברמל'ה גבע ז"ל, אביבה, אילה אושפיז 1914 -- 26.4.1998  

 קיילה וולפמן-        אימם של מרים, יעקב, משה 14.6.1911- 12.4.2001

 

יעקב פאלק -          אביה של סילביה מילבר  ז"ל     1.6.1910   – 19.4.2002

 

חיים שפירא -         חברנו משנת   1948  בעלה של שרה ז"ל , אביהן של

                               אורנה, חגית ותמי   17.6.1931  - 22.4.2002

        

ציביה אשל -          חברתנו משנת 1974  רעייתו של יואל, אמה של איילת 21.10.1935 -28.4.2005  

                             

 יעל פיין -                חברתנו משנת 1956 רעייתו של סמי  ז"ל  אימם של רפי, יגאל   11.4.1934- 17.4.2008

                             

תרז לב -                  חברתנו משנת 1949 רעייתו של יידל ז"ל אימם של מוישל'ה

                                 ענת, שירלי, סיגל      11.6.1927- 19.4.2010    

 יצחק כספי -         חברנו לשעבר, אביהן של רונית, נטע, עדי 25.7.1930- 16.4.2013          

 

דניאל אלון -         חברנו משנת   1955 בעלה של חיה  ז"ל אביהם של משהל'ה, אהוד,

                              יוחאי, אסא   4.5.1935 - 29.4.2014                  

סילביה מילבר -    חברתנו משנת 1974 רעייתו של דב אמם של יריב, אריאלה, מור

                              15.2.1948   - 20.4.2015       

יואב גוטקינד -      בנם של אסתר וגד גוטקינד ז"ל אחיהם של צלילה פרץ ז"ל  וירי  דגן 30.4.1954  -                                                                                                                                         22.4.2016

 חביבה פוזננסקי -  חברתנו משנת 1958 רעייתו של יעקב, אימם של יונת פוגל , נתי, דורון

 13.10.1936 -19.4.2019

           חיה אלון –  חברתנו משנת 1955 רעייתו של דניאל ז"ל אימם של משהל'ה, אהוד, יוחאי, אסא

                                   4.10.1935 – 17.4.2023

          סמי פיין -  חברנו משנת 1953 בעלה של יעל ז"ל אביהם של רפי ויגאל  18.1.1932 – 24.4.2025

 

 

 

 

 

פרוטוקול ישיבת ועד ההנהלה מס' 5-2026 מתאריך 23 מרץ 2026

פרוטוקול ישיבת הנהלה

25 במרץ 2026

נוכחים: אלי רותם, חגי יסעור, הילה שנהב, אסף רוט, שי ציון, עירית כרמי דגני, דורית גזית, אתי ענבר, רן אלעזרי, נמרוד רפפורט.
מוזמנים: אפרים סוחמי.
נעדרים: אין.

---

סדר היום והחלטות:

1.       אישור פרוטוקול

1.1.    החלטה: פרוטוקול הישיבה הקודמת אושר פה אחד.

2.       בקשת משפחה – מעבר לסטטוס לחברות מלאה

2.1.    רקע: המשפחה ביקשה לעבור לחברות מלאה תחת תנאים חריגים: אי-התחייבות פנסיונית של אחד מבני הזוג, או לחלופין קבלת בן זוג אחד בלבד לחברות. הנהלה פעילה המליצה לדחות את הבקשה מאחר ולנושא השלכות רוחב רבות על קליטה עתידית, באם יאושר מתווה חריג זה, מה גם שאי חיוב פנסיוני יכול לחשוף את הקיבוץ בעתיד בחבות לפרט שאין לו פנסיה .חלק מאחריותה של הנהלה היא לוודא עזרה לפרט אך מניעה של חשיפה לכלל ובמקרה זה אין ערובה לאי חשיפה לכלל.

2.2.    דיון: בני הזוג הציגו את עמדתם. חברי ההנהלה הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה בעלת השלכות רוחב חברתיות ומשפטיות (בהתאם לחו"ד משפטית שהוצגה). הנושא נבחן גם בועדת הביקורת.

2.3.    החלטה: הנושא דורש בחינה מעמיקה נוספת. סוכם לפנות לייעוץ פנסיוני (סט-פוינט) לבדיקת תקדימים בתנועה הקיבוצית. כמו כן, הנושא ייבחן כחלק מהאסטרטגיה הכוללת של הצמיחה הדמוגרפית שיוצא בימים אלו לדרך. טרם קבלת החלטה סופית, חזר בו הזוג מבקשתו.

3.       יישום מודל "אורחות חיים"

3.1.    סטטוס: לאחר אישור הקלפי, התהליך נכנס לשלבי ביצוע ראשוניים במטרה להשלים את היישום המלא במהלך שנת 2026.

3.2.    עדכון צוותים:

• צוות יישום: עירית, רן, דורית, יורם, אריאל פרידמן, גיא אלקין, הילה שנהב, אליסיה (מטעם האגודה) ושי ציון.
• שירותים וסבסודים: החל מיפוי תהליכים מול הנהלת החשבונות ומנהלי הפעילויות.
• צוות נוי: החל במיפוי וטיפול בשטחי הנוי במגרשי החברים הוותיקים.

4.       ביטוח דירות חברים

4.1.    החלטה: ההנהלה מאשרת כי חלה חובה על כל חבר להחזיק בביטוח דירה תקף. החברים יידרשו להציג אישור ביטוחי לקיבוץ. במקרים חריגים בהם לא יוצג אישור, הקיבוץ יהיה רשאי לבטח את הנכס בשם החבר ולחייבו בהתאם. נושא זה יטופל בהקדם יחד עם נושא ביטוחי בריאות חובה (חלק הבסיס) בהתאם להחלטת האסיפה.

5.       הארכת תקופת התארגנות עקב שיוך דירות

5.1.    דיון: עלה צורך לאפשר זמן התארגנות נוסף לקהילה ולשוכרים (הבונים בשכונה החדשה).

5.2.    החלטה: תקופת השכרת דירות שניות של החברים תוארך עד סוף שנת 2026. זאת כדי לסנכרן בין סיום הבנייה בשכונה החדשה לבין מועד פינוי הדירות.

6.       עדכון סטטוס – מכינה

6.1.    נערך דיון ראשוני בנושא סטטוס המכינה מבחינת המגורים והבית המיועד לשיפוץ, שיפוץ מול חלופת שכירות דירות – עד השלמת השיוך לא ניתן היה מבחינה חוקית לגבות שכר דירה מהמכינה, אנו פועלים לסכם שאחד משניים יקרה:

6.2.    או השלמת השיפוץ עד חודש אוגוסט.

6.3.    או התחלת תשלום שכר דירה עבור הדירות בשימוש כבר מחודש יולי, לקראת שנת הפעילות הבאה.

6.4.    המכינה מצידה נמצאת בסוגייה ארגונית מול ארגון האב ומנווטת את המשך דרכה, הדבר יוצר עיכוב, מאידך המכינה כבר אגמה את המשאבים הנדרשים לשיפוץ ותרצה לצאת לשיפוץ בהקדם.

6.5.    ההנהלה סבורה שיחד עם ועד האגודה, עוד טרם יציאה לשיפוץ, יש לקיים דיון הנהלות שמטרתה להבין את היתרונות \ חסרונות של קיומה של המכינה בקיבוץ, התרומה של המכינה לקיבוץ לצד תרומתו של הקיבוץ למכינה, במטרה לקבל החלטות להמשך הדרך. וזאת, כאמור, טרם כניסה להשקעות בשיפוצים.

7.       שונות

7.1.    ריכוז צבר החלטות ונושאים שוטפים בטיפול הנהלת הקהילה.

 

 רשם אסף

 

 

פרוטוקול מועצת חינוך

 

תאריך: יום ראשון, 29.3.2026, זום.

נוכחים: אופיר כהני (יו"ר), בן עמי זולוקוב, רותי שיינפלד, ארבל פסל, מעיין קרימבה.

מוזמנים קבועים: אופיר בכר (מנהלת גיל הרך), אילן גוטקין (מנהל חינוך חברתי), ארז ללזרי (נציג ועד האגודה).

חסרים: לינה פרנס, רתם גליקי.

 

על סדר היום:

1. תודה והוקרה לצוותי החינוך שלנו
2. החזרי תשלומי הורים עבור חודש מרץ
3. היערכות לאחר חופשת פסח

 

מהלך הדיון:

1. תודה והוקרה לצוותי החינוך שלנו

○        בימים אלו מתקיימת חופשת פסח עשירה ומגוונת בפעילויות בגנים, במרח"בים, במרכזונים ובצופים. הילדים והנוער נהנים, נפגשים ומבלים יחד, וההשקעה והיצירתיות של הצוותים מורגשות בכל יום.

○        זו הזדמנות להודות תודה גדולה לצוותי החינוך שלנו, ולאופיר ואילן המנהלים המדהימים שלנו, שפועלים מהיום הראשון, בתקופה מורכבת ומאתגרת במיוחד, וממשיכים לעשות מאמצים גדולים כדי לקיים פעילות חינוכית רציפה, יציבה ומשמעותית. העשייה הזו מאפשרת מסגרת עבור הילדים וההורים ותורמת לחוסן הקהילתי, ואנו מעריכים מאוד את המחויבות, ההשקעה והלב שמושקעים בכך.

○        בנוסף, תודה גדולה למכינת הנגב על הסיוע והשותפות לאורך התקופה. בנוכחות, בעשייה ובתמיכה במערכות החינוך שלנו, תמיד עם חיוך, סבלנות ואהבה גדולה.

2. החזרי תשלומי הורים עבור חודש מרץ

○        לאור פניות שהתקבלו, ובהמשך לסיכום המפגש של מועצת חינוך מתאריך 7.3.2026.

○        נכון לעכשיו, אנו ממתינים להחלטת הממשלה בנוגע למתווה הפיצויים והחל"ת, שאמור להיות מאושר בדיעבד מתחילת המלחמה. להחלטה זו תהיה השפעה ישירה על היכולת לקבל החלטות בנושא החזרי תשלומים להורים. בשלב זה, אף איש צוות לא הוצא לחל״ת, והמשכורות משולמות במלואן. זאת מתוך רצון לשמור ככל הניתן על רציפות תפקודית של מערכת החינוך, שאפשרה חזרה מהירה ויציבה לפעילות במסגרת ההנחיות הקיימות.

○        עם סיום המלחמה ובהתאם להתבהרות התמונה, האגודה ומועצת חינוך יבחנו את נושא הפיצוי להורים, מתוך אחריות ומתוך רצון לתת מענה, ככל שיתאפשר ובהתאם ליכולות.

3. היערכות לאחר חופשת פסח

גיל הרך

○        קיימת מורכבות במתן מענה לכלל ילדי הפעוטף יחד. בימים אלו נבחנות אפשרויות להפעלה של שתי הקבוצות במקביל, בשונה מהמתווה הנוכחי של פעילות בקפסולות, תוך שמירה על בטיחות הילדים ועל יכולת הצוותים לתת מענה מיטבי במרחב מוגן. ככל שלא יימצא פתרון מתאים, הפעילות בפעוטף תמשיך להתקיים בקבוצות לאורך כל השבוע.

חינוך חברתי (כיתות א'-ו')

○        יש נכונות ורצון לייצר רצף חינוכי מלא ומענה מיטבי לילדים ולהורים, ובהתאם לכך הוגשה בקשה לאגף חינוך במועצה להמשך למידה בקיבוץ.

○        עיקר ההצעה: למידה במרחבי הלמידה בקיבוץ, בין השעות 8:30/9:00-12:30/13:00, ולאחר מכן מעבר לפעילות חברתית כולל ארוחת צוהריים בחד"א.

○        במידה ובית הספר יהיה ערוך לכך מבחינת כוח אדם, תיבחן גם הרחבה של המענה והפעלת מרחבי למידה עבור כלל הכיתות במקביל, ולא בקפסולות.

 

מאחלים חג פסח שמח ובטוח לכולם🤍

מועצת חינוך

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כרזה ליום העצמאות