עלון משמר הנגב מס' 2266

 

 

 

 

מה בעלון

המילים הרודפות אותנו בתדירות הולכת וגדלה 31 ימים מאז פרצה מלחמת איראן ה- 3: התרעה, אזעקה , מרחב מוגן. הפסקנו לספור. הפסקנו להאמין לנאמר, דברים והיפוכם בטווח זמן של שעות. מנסים לשמור על שגרה כשהיא איננה. מקבלים פעמיים ביום עדכון מהמועצה  והוראותיו כמעט לא משתנות, רק הארכת התאריך שבהן הן תקפות עד לעוד 3- 4 ימים. אבל זה חשוב שחושבים שצריך לעדכן. בינתיים גם גנבו את כל הסוסים בהצבעה על תקציב המדינה שנמתחה עד התאריך האחרון בו אפשר היה להעביר אותו מבלי שהממשלה תיפול.

ובכל זאת מתקיימים מספר קורסים של האקדמיה המקומית במקום עם מרחב מוגן – גיל עד, התקיימה הרצאה וחשיפת כרזות משמר הנגב במוצ"ש שעבר (21.3.26 ) עם גבינות ויין להרגיש שהעסקים כרגיל והרצאה מעניינת של יפתח מזור למשורר המקומי – יהושע צפריר, פותחים בית ספר מקומי, הנערים מתגייסים לנקות מקלט שהוצף, ומנהל החינוך החברתי דואג שיארגנו "סדר".

חיילות וחיילים ששהו אצלנו 4 ימים זכו לאירוח כיד המלך. איריס סוחמי פרץ הצטרפה לאחרונה לעמותת יאנביע והגיעה ל"בית החם" לספר ולהסביר. שוהם כהן פרץ היא קב"נית והיא נענתה לענות על שאלות.    

 

תמונת השער: הדרך הצהובה לגבעה הראשונה, מחווה לשנת ה- 80 צילום: מרגלית, 

עיצוב: דינה נל

 

v      פסח תשפ"ו / אפריל 2026 – אסף רוט, יו"ר משמר הנגב

v      סיכום עסקי וברכה לחג הפסח – שי ציון, מנהל עסקי

v      הנערים מתכנסים ל"סדר" – אילן גוטקין, מנהל חיוך חברתי

v      כך חגגנו פסח... עלון פסח תשט"ו (1955 ) ישראל ז'ומסקי (גזית)

v      פסח תשמ"ו שנת ה- 40 למשמר הנגב

v      ערב חשיפת כרזות למועדים וחגים לציון חג ה- 80  נעמי יחזקאל

v      מחווה ליהושע צפריר – מרצה יפתח מזור

v      "ניצני משמר" יצאנו לדרך... אופיר כהני

v      תודה לנערים

v      אירוח חיילות וחיילים – איריס סוחמי פרץ

v      איריס סוחמי פרץ בעמותת ינאביע  רשמה: מרגלית

v      הדאגה לנפש החיילים – שאלות לשוהם כהן פרץ שאלה: מרגלית

v      מתופפי המדבר בגיל עד 

v      זיכרון בסלון ב- 11.4.26 ו- 12.4.2026

v      ערב יום השואה באנדרטה ב- 13.4.2026

 

 

 

 פריחת הדרים

 

 

 פסח תשפ"ו | אפריל 2026

אל: קיבוץ משמר הנגב

חברות וחברים יקרים,

אנו עומדים בפתחו של חג הפסח, חג החירות, כשמדינת ישראל עדיין נתונה במציאות ביטחונית מורכבת. הגבולות בין ייאוש לתקווה נמתחים, צבא העם פרוס בחזיתות השונות, וחיל האוויר פועל הרחק מגבולות המדינה – כל זאת במטרה להבטיח מחר טוב יותר ועתיד בטוח לילדינו.

גם בתוך הטלטלה הלאומית, בביתנו – משמר הנגב – אנו ממשיכים לפעול לביצור עתידנו המשותף. שנת 2026 תיזכר כשנה מעצבת, שנה שבה הושלמו תהליכי עומק שקורים פעם בדור:

●       סיום מהלך השיוך: הגענו לישורת האחרונה של תהליך היסטורי עבור הקיבוץ.

●       אישור תקציבי שנת המעבר: הבטחת היציבות הכלכלית להמשך הדרך.

●       תיקוף מודל אורחות החיים: בתהליך מורכב, אמיץ וכנה שהחל בספטמבר 2024, בו השתתפו עשרות חברי קיבוץ כחלק מתפישת שיתוף ציבור, בחנו מחדש את הקשר שבין הקהילה לפרט. עבודת צוותים מאומצת, עשרה מפגשי ציבור, מספר אסיפות רשמיות והצבעה בקלפי, אישרנו מתווה המגדיר את האחריות הקהילתית שלנו לשנים הבאות.

מבט קדימה – התשתיות לצמיחה:

המהלכים שביצענו מהווים תשתית להתפתחות משמר הנגב במישורים הבאים:

1. איחוד סטטוסים וקליטה: אנו מממשים את היעד שהצבנו לעצמנו – קליטת חברים בעצמאות כלכלית וההרחבה הקהילתית לחברות מלאה.
2. התחדשות הקיבוץ הוותיק: עקב השלמת שיוך המגרשים, מסירת כ-60 בתי יורשים וקליטת משפחותיהם (בנים ונכדים) בשנים הקרובות יובילו להצערת האוכלוסייה, לחידוש תשתיות מואץ ולתנופת בנייה במתחמים הוותיקים.
3. התייעלות ארגונית: יחד עם האגודה הקהילתית, אנו בוחנים את איחוד מוסדות הקהילה והוועד למבנה ארגוני אחד, יעיל וסינרגטי.
4. חוסן כלכלי: נטפל השנה במודל חלוקת פירות הנכסים ונשוב לבחון את הקמת "קרן התשתיות" במודל שיהיה נכון ומוסכם על הקהילה.

אנו נכנסים כעת לשנת היישום של המודל החדש. ברור לנו כי מדובר באירוע מורכב הדורש סבלנות, אורך רוח וערבות הדדית. אנו מאמינים בכל לב שאנו צועדים בדרך הנכונה.

חג הפסח מסמל את היציאה מעבדות לחירות. מי ייתן וכל אחת ואחד מאיתנו ימצא השנה את חירותו הפנימית, שנשכיל למצוא כקהילה את החירות והכבוד שבין אדם לחברו, ושתזכה מדינתנו לחירות ולביטחון להם אנו מייחלים.

חג פסח כשר ושמח,

שלכם,

אסף

 

 

 

 סיכום עסקי וברכה לחג הפסח

זה מכבר סיימנו את שנת 2025 והנה אנחנו מסיימים רבעון ראשון שנת 2026, בסביבה עסקית מאתגרת בשל מבצע 'שאגת הארי' והלוחמה בלבנון. במלחמה הזאת העורף שותף פעיל בשל ירי הטילים ורקטות בכל רחבי הארץ, שמריצים את כולנו למקלטים והמרחבים המוגנים.   

בשנה הקודמת הפיתוח העסקי העיקרי התמקד בפרויקט האגרו-וולטאי שהניב בינתיים תוספת הכנסות של 5 מיליון ₪ מענקים (מנגד וויתור על דיבידנד מ'שקמה' כדי לאפשר לה להקטין חובות). ובקידום מאגר קולחין חדש.

ההכנסות נפגעו בשל העדר הכנסות מדיבידנדים מחברת 'פוליביד' המפסידה, ודחיית תקבולי השכירות על מקרקעי המפעל. ב'שקמה' קודמו השקעות נוספות במטעים, הרווחים קטנו בשל עונה פחות טובה בתפו"א, וברפת משמר-קמה הוקם מרכז מזון שיביא לשיפור הרווחיות בעתיד. בנגב אקולוגיה הרווחים ממשיכים לגדול ויש הסכמה של השותפים לחלוקת רווחים.

בסוף 2025 סגרנו שומות מס הכנסה בגין השנים 2020-2023 כולל גמר חשבון עסקת נגב אקולוגיה.

הפרויקט הכי משמעותי בשנת 2025 הוא שיוך מגרשי החברים שזה שלב כלכלי/פיננסי משמעותי לקיבוץ. השיוך כרוך בתשלום סכומים משמעותיים לרמ"י עבור היוון והסדרת הזכויות. השיוך חייב גם היוונים של זכויות הקרקע מתוך מכסת התעסוקה שטרם הוונו בעבר. ההיוונים הוגבלו לניצול שטחי קרקע שמתקיימת בהם פעילות עסקית למטרות מניבות, וכן שולמו קנסות בגין שימושים חורגים בחלק מהמקרקעין.

שנת 2026 מתחילה עם כניסתי לתפקיד המנהל העסקי, במקומו של תומר שיצא לטיול משפחתי במזרח. זו הזדמנות טובה להודות לתומר על כל אשר עשה לטובת הקיבוץ ועסקיו ולטובת החברים, והיהלום שבכתר פרויקט שיוך הבתים המורכב וחתימה על כל הסכמי הקרקעות.

בנוגע לקרקעות נחתמו בשלושת החודשים האחרונים ההסכמים הבאים :

• השלמת הסכמי רמ"י לשטח מפעל פוליביד, נחתם ל 49 שנים החל מ 2012 ועד 2061
• הסכם גן האירועים ומתחם החופות, נחתם ל 49 שנים החל מ 2025 ועד 2074
• הסכם המוסך (נגב/גז) נחתם ל 49 שנים החל מ 2025 ועד 2074
• חוזה משבצת נחתם ל 5 שנים החל מ 2026 ועד 2030
• הסכם חלופת אגודה לשיוך בתי החברים נחתם ל 49 שנה מ 2025 ועד 2074

בשנת 2026 עומדים בפנינו אתגרים נוספים:

החשוב שבהם הוא סגירה פיננסית של מימון (80% מענקים) להקמת מאגר הקולחין החדש ואולי הכנסת שותף לאחר ההקמה. למאגר יש היתר בניה, וקיבלנו הצעות מקבלנים.

בחינה של פרוגרמה לפיתוח עסקי נוסף של 'שקמה' והרפת שתכלול העברת המוסך מבית קמה למשמר הנגב, הקצאת מקום ובחינת כדאיות להקמת בית אריזה ובית בד בשטחי התעסוקה. כדאיות הרחבת הרפת תיבחן בהמשך.

קידום הפרויקט האגרו-וולטאי עם אנלייט שצפוי ליצור תזרים מזומנים קבוע לאחזקות בהיקף של מיליוני שקלים לשנה מרגע שיתחיל לפעול. הצפי להקמה בעוד 3 שנים.

בתוכנית יש פרויקטי אנרגיה נוספים, אגירה אחרי המונה ופוטו-וולטאי במאגרים.

החלפת מערכת המחשוב One בפריוריטי, שזה תהליך מורכב אבל מחויב בשל סיום חייה של המערכת הקיימת. תהליך שקורה בלא מעט קיבוצים.

עסקי משמר הנגב יעבירו השנה לקהילה כ 7.8 מיליון ₪ לטובת קרן הפנסיה, הסיעוד, הערבות ההדדית ושרותי קהילה אחרים. ועוד כ- 1 מיליון ישלמו לטובת ריבית להלוואות הבלון שנלקחו לקנית המגרשים.

החזון שלנו, לייצב בחמש השנים הקרובות תזרים קבוע וחזק לקיבוץ שיאפשר את תשלום החובות וגם לממן פיתוח עסקי שיחזק את המבנה הכלכלי של הקיבוץ לשנים רבות, ויאפשר מימון נוסף לקרן התשתיות לחידוש הקיבוץ.

הנהלת הקיבוץ ועסקיו עם יו"ר הקיבוץ אסף רוט, היו"ר הכלכלי אהוד לוריא, הילה שנהב מנהלת הקהילה ואנוכי פועלים בהרמונה ובתאום להביא את הקיבוץ להיות מקום טוב יותר לחבריו. 

בברכת חג פסח שמח שקט ושליו

 שי ציון – מנהל עסקי

 

 

כל הצהוב הזה בשדותינו

 

  

הנעורים מתכנסים ל"סדר"

קהילה יקרה,

בשמחה רבה אני רוצה לשתף בערב ליל הסדר המופלא שחגגנו יחד עם הנוער שלנו.

הערב (יום רביעי 25.3.26 ) היה גדוש באווירה מרוממת, אחדות ושמחה אמיתית.

תודה מעומק הלב להורים המסורים על הבישולים, ההכנות וההשקעה.

תודה לצוות המדהים שלנו על הליווי והנתינה שמורגשים בכל רגע.

ואחרונים חביבים – תודה לנוער האלוף והערכי שלנו, שהופך מפגש לחגיגה של ממש.

מאחלים המשך חופשת פסח שקטה ומהנה!

אביב שמח!

בברכה אילן גוטקין

 

 

 

הנעורים התכנסו ל"סדר"

 

 

 כך חגגנו פסח...

בעלון פסח שנת תשט"ו (1955 ) כותב ישראל ז'ומסקי (גזית)

הלילה הזה...

" בימי החג מאז ומתמיד נפגשים קרובים ורחוקים. הפגישות האלה  חלק מהווי החיים היהודי. בימים רחוקים, עולי רגל קראו להם. התכנסו כולם "והמקום לא צר להם". לא בניסים קרה הדבר. אלא בכוח הרעות והאחווה של גוף מלוכד  ומוכן לוותר על נוחיות ולהגיד: "מה טוב שבת אחים גם יחד".

בבית אבא קראו להם : "אורחים של חול המועד". היו באים הדוד, והדודה הסבים והנכדים והשמחה היתה שרויה במעונם.

גם אלינו באים אורחים. באים לשמוח איתנו. להסב בסדר שיש בו  מן החוויה התרבותית. רעננות של כפר יהודי, עובד אדמה ומגן, שתרבותו היא מקורית (לעומת העיר השמרנית) ודמות חגיו נחצבה מן המציאות.

בין אורחינו משני הסוגים. באים קרובי משפחה, הורים וסבים ושמחים אנו לראותם בתוכנו. אלה ההורים שילדיהם מרדו באורח החיים הישן "ופרחו" להם מן הקן המשפחתי. מתוך הסכמה או התנגדות שנשברה בסופו של דבר  ובאים לראותם ולהתחמם לאשם. באש החיים הלוהטים של יישובים קיבוציים שכל מאווייהם ליצירה ולהגנה.

ובאים צעירים. שהיו איתנו אי פעם וכאלה שעוד לא טעמו את טעם החיים שלנו. כלפיהם התאווה עולה על השמחה. התאווה לראותם בתוכנו, נותנים כתף לבניין הבית. שותלים וזורעים ומשתזפים ביקוד העבודה והיצירה.

אותם אנחנו רוצים בתוכנו. לא רק לחג אלא גם ביום חול שמעשיו יסוד לחג. לא עולי רגל ולא אורחי "חול המועד" אלא תושבי חול ומעצבי  מועד ובוודאי נגיד "לא צר לי המקום במשמר הנגב"

 

חלומו ושאיפתו של ישראל גזית אכן מתממש בשנים אלה עם הצטרפות עשרות משפחות אל משמר הנגב.

 

פסח תשמ"ו  ( 1986 )

בפסח בו חגג משמר הנגב 40 שנה לה

ווסדו התקיים סדר רב משתתפים באולם ספורט. המקהלה, הריקודים, הופעות הילדים כולם יצירה מקומית. התפאורה הענקית המרשימה: יצירתה של אורנה פרייברג

 

 ליל סדר באולם ספורט  מקהלה על הבמה  ותפאורה של אורנה פרייברג

 

 

ערב חשיפת כרזות למועדים וחגים לציון חג ה- 80

ערב זה נולד בעקבות ראיונות שערכתי עם יוצרים  מקומיים במהלך השנה שעברה. המפגש עם היוצרים השונים, לימד אותי כמה היצירה שזורה במאגר החיים היום יומי. הדהים אותי לגלות כמה עמל, מחשבה ועבודת כפיים הושקעו בכרזה שלעיתים היתה תלויה על לוח המודעות שבוע ואולי פחות ונהניתי לגלות את הסיפורים שמסתתרים מאחורי הכרזות, סיפורים שהם חלק מהסיפור של המקום הזה.

אני רוצה להודות לנילי שבשיחה על סבתה, חנה בן צור, נבט הרעיון לתערוכה. לצוות המדהים שלי: אופיר גליקי, שגית פינדס,  אלון דגני ויפתח מזור. למרגלית שעזרה בגילוי הכרזות בארכיון וידעה לשזור אותן בציר הזמן... ולעוד הרבה אנשים טובים שנרתמו וגרמו לערב הזה לקרות.

אז לחיים ומקווה שתיהנו

לפחות זכינו בקצת אסקפיזם... שיהיה יום רגוע.

נעמי יחזקאל

 כרזות ממועדים וחגים לכבוד שנת השמונים

מחווה ליהושע צפריר

לאחר שיטוט וצפייה בכרזות המרהיבות שעוררו זיכרונות מהאירועים אותם בישרו, התכנסנו להאזין להרצאתו של יפתח מזור, בן הקיבוץ. יפתח  עֲמֵל  במשך שנים רבות על איסוף שירים שהולחנו לאירועים תרבותיים פנימיים בקיבוצים, במסגרת פרויקט "שירה עובדת" שיזם.

בהרצאתו התמקד מזור בשירתו  המולחנת של יהושע צפריר זכרו לברכה,  שיריו של צפריר הם יצירה מקומית במלוא מובן המילה: מרבית הלחנים נכתבו לחגי המשק המרכזיים, ורוב המלחינים לשיריו היו אף הם בני המקום - אורנה שפירא-וייס, איתן גליקי זכרו לברכה, עידו דגני, אלכס כגן ושחף אאודה, נכדו. יפתח ציין כי אחת הסיבות המרכזיות שגרמו לו ליזום את הפרויקט ("שירה עובדת") היו שיריו של יהושע.

עם זאת, יפתח הדגיש כי חלק משיריו של צפריר הולחנו גם על ידי יוצרים מחוץ למשמר הנגב. אחד הבולטים שבהם אף נכנס לרפרטואר שירי ארץ ישראל הישנה והטובה – "ליל בא שקט רוגע", שהולחן בידי דוד זהבי, חבר קיבוץ נען.

מספר ימים אחר פטירתו של יהושע, התבקש יפתח לסייע בעריכת תוכנית רדיו לזכרו ברדיו "קול יזרעאל", בהגשת צביקה גפן מקיבוץ שער העמקים. במהלך ההכנות לתוכנית, ובחיפוש אחר הקלטות נוספות לשיריו של צפריר על מנת למלא שעת שידור, נשלח אל יפתח, לגמרי במקרה, אימייל עם שיר מולחן של יהושע בביצועה של נחמה הנדל – מן הזמרות הבולטות בישראל בשנות ה- 50 וה- 60 – בשם "צידה לדרך".

בעקבות הגילוי נזכר יפתח כי גם נכדו של צפריר, שחף אאודה, מלחין בזכות עצמו, הלחין את אותו השיר. הוא פנה אליו וביקש  הקלטה מקצועית, אך שחף השיב כי הלחן  אינו זכור לו במלואו. יפתח העביר לידיו הקלטה ישנה באיכות ירודה שהקליט מאירוע זיכרון ליהושע שנערך במועדון לחבר, שחף נזכר במנגינה, אסף כמה חברים והקליט ביצוע איכותי לשיר.

כך התאפשר להשלים את תוכנית הרדיו לזכרו של יהושע צפריר, שעלתה לשידור כשבועיים לאחר פטירתו, והוסיפה נדבך נוסף לשימור מורשתו המוזיקלית.

 

 יפתח בהרצאה על יהושע צפריר המשורר ששיריו הולחנו

 

"ניצני במשמר" יצאנו לדרך....

אתמול (19.3.26 ) התקיימה למידה של ילדי כיתות א' – ג' בקיבוץ. אנחנו גאים ושמחים שזה קרה והצליח בענק.

תודה לצוות החינוך החברתי על ארגון מרחבי הלמידה, למורות ניצני הנגב שלנו, ולכל מי שסייע ולקח חלק כדי שזה יקרה.

אנחנו פועלים כדי להרחיב את המענה גם לילדי כיתות ד'-ו', וליצר למידה ופעילות לכל ילדי כיתות א'-ו' יחד.

 

 

 הכינו כיתות ומלמדים

 תודה לנערים,

שהתגייסו לנקות את מקלט המרכזון שהוצף בגשם העז שירד ביום חמישי  26.3.2026

 

 

אירוח  חיילות וחיילים

בשבוע שעבר התארחו כ- 90 חיילות וחיילים במשמר הנגב והתאכסנו באולם ספורט. איריס סוחמי פרץ הריצה פנייה לאסוף סכום כסף שיאפשר לפנק אותם ביום הפרידה שלהם (יום חמישי 26.3.26 ) בארוחת מנגל. וזה מה שהיא כותבת לאחר ההיענות המרשימה:

" קהילת משמר הנגב היקרה, איזו התגייסות מרגשת  היתה כאן. באמת מרחיבת לב. בזכותכם הצלחנו לגייס כ- 5,₪  לפינוק החיילים והחיילות שהתארחו אצלנו.

לצערנו בשל אילוצי זמנים של החיילים ומזג האוויר שלא שיתף פעולה, לא הצלחנו לממש את התכנון המקורי למנגל. אבל כמו תמיד הקהילה שלנו יודעת להסתגל ולהרים פתרונות מכל הלב: אסף בובה, שהיה שותף מההתחלה, יחד עם עופרי בובה, מרי ואלי רכטמן, אפרים סוחמי, ויפעת משאלה הרימו עבורם ארוחת פלאפל מפנקת ומשמחת.

לאחר האירוח נשארו כ- 2000 ₪ , בנוסף למוצרים שנרכשו למנגל. ברשותכם אני מציעה להעביר את האוכל לטובת הנוער שלנו שייהנו ממנו לפני פסח. את היתרה הכספית נשמור לפעם הבאה עבור חיילים וחיילות שבוודאי עוד יעברו אצלנו.

תודה גדולה לכל מי שנרתם, תרם, הציע ועזר, זה לא מובן מאליו.

יש לנו קהילה מדהימה וזכות להיות חלק ממנה.

שנזכה תמיד להיות בצד הנותן.

חג שמח לכולם.

 איריס סוחמי פרץ

 

 

 

 החיילות והחיילים באולם ספורט

  

 

איריס סוחמי פרץ בעמותת ינאביע

איריס הוזמנה ל'בית החם' לספר על פעילותה בעמותת ינאביע.

הבית החם חיפש מקום מוגן מהתרעות ואזעקות ומצא באולפנה. מזג האוויר הנוח והשמשי אפשר בניית מעגל מקשיבים ושואלים על הדשא הסמוך לאולפנה תחת עץ לימון שהחל ללבלב את לבלוב האביב.

בחודשים האחרונים איריס, מלבד היותה נציגתנו במליאת מועצת בני שמעון הצטרפה לעמותת ינאביע המקדמת פתרונות אסטרטגיים לקידום ושיפור מצב החברה הבדואית.

איריס התוודעה, לראשונה, אודות פעילות העמותה בעת ביקור במקום במסגרת תפקידה הקודם, כדוברת של ח"כ יסמין סאקס פרידמן. 

העמותה עוסקת במספר תחומים כדי לשפר את מצבה של החברה הבדואית ההולכת וגדלה ומהווה אוכלוסייה גדולה ברחבי הנגב החל מהעיר רהט הגדולה העיירות חורה, כסייפה, לקייה ועוד. סה"כ ישנם 9 יישובים בדואים מוכרים ויישובים לא מוכרים, הסובלים ממחסור חמור בתשתיות בסיסיות. תחומי הפעילות של העמותה שמשמעות שמה הוא נביעה היא לשפר את מצב החינוך (כולל הכנסת חינוך בלתי פורמלי), תעסוקת נשים, פיתוח מנהיגות בדואית, פיתוח יכולות, בריאות והרשויות המקומיות הבדואיות. תעסוקת הנשים היא קריטית לגבי השתלבות החברה בחיים המודרניים בישראל. כ-70% מהן אינן עובדות וזה גם משפיע במשפחה. מטרת העמותה היא לייצר אפשרויות תעסוקה מותאמות תרבותית שיאפשרו להן לצאת לעבוד, נכון להיום התעסוקה מתקיימת בעיקר בתחומי החקלאות והתעשייה.

אין בחברה הבדואית תודעה של רפואה מונעת ולכן יש מצבי בריאות קריטיים שהם מגיעים ברגע האחרון למוסדות הרפואה.

העמותה הכניסה מרפאות בקהילה. בימים אלו עובדת העמותה על מיזם של הקמת מרפאה אמבולטורית בערד, שבה מדברים בשפתם בין השאר, כדי לגשר על הפער השפתי ובנוסף לאפשר להם קבלת טיפולים שאינם מחייבים הגעה לסורוקה.

התחום שלי, אומרת איריס,  הוא השלטון המקומי. השלטון המקומי מעורב בכל תחומי החיים. הפער התרבותי ניכר באי הבנת התרבות הבדואית. המדינה הקימה יישובים שלא הצליחו לנהל את עצמם בגלל השבטיות שהיא בעלת משמעות גדולה מאד אצל הבדואים. מי שקרוב לראש הרשות זוכה למשרה ברשות, על אף שאינו בהכרח בעל הכישורים הנדרשים, סיטואציה זו מייצרת מצב של מחויבות של בעלי תפקידים ברשות לשבט שלהם ומעבר לכך של כוח אדם שאינו מיומן בתחום בו הוא אמור לתת שירות לתושב, כך נוצרת סיטואציה בה ישנם תושבים שאינם זוכים לשירות בסיסי ראוי. 

מי שניסה ובמידה מסוימת הצליח לשבור את המעגל של "אני דואג רק לשבט שלי" היה ראש מועצת חורה לשעבר ד"ר מוחמד אל נאברי שכיהן שתי קדנציות, שהחליט להסיר את נושא השבטיות מניהול המועצה. אבל הוא לא מעיד על הכלל שעדיין נוהג בהעדפת אנשי שבטו. 

המצב האבסורדי הוא שהמדינה מקצה תקציבים רבים לחברה הבדואית אך לאנשים המאיישים את המשרות אין אפשרות לנצל אותם כי אין להם שום ידע בתחום שהם מופקדים עליו.

מי שהתגייס לשנות את המצב הוא רועי דהן, סמנכ"ל משרד הפנים לשעבר, שיזם מודל ליווי שונה עבור הרשויות הבדואיות, במקום ייעוץ חיצוני הוא חיבר מנהלים יהודים בתחומים שונים למקבילים שלהם ברשויות הבדואיות, תפקידם מתחלק לשני שלבים: בשלב הראשון, עזרה בתפעול וניקוי שולחן העבודה מבעיות שוטפות  בצורה יותר אפקטיבית ובשלב השני, חיזוק היכולות הניהולית ע"י הכנסת שגרות עבודה, תכנון, ביצוע והטמעת תהליכים בעבודת המנהל אותו הם מלווים.

 

פעילות העמותה מתבצעת הודות לפילנתרופיה, כפי שקורה במרבית העמותות, את עמותה הקימו יחד ד"ר מוחמד אל נבארי ואיציק זיוון, שהיה בעברו מנהל בתחום תעשיית הטקסטיל והיום מכהן כמנכ"ל העמותה בהתנדבות מלאה. 

המחלקה של איריס מפתחת ופועלת בשני מישורים נוספים: פיתוח הכשרת דרג הביניים ברשויות המקומיות וקידום הכנסת כוח אדם איכותי ובעל הכשרה מקצועית, מקרב החברה הבדואית, באמצעות  שיתוף פעולה עם תוכנית הצוערים לשלטון המקומי של משרד הפנים.

העמותה בימים אלו נכנסת לשלושה תחומים נוספים, אותם זיהתה, לאחר מחקר, כבעלי השפעה משמעותית על חיי החברה הבדואית: 

1. אוריינות שפתית בדגש על השפה העברית – חסם משמעותי להשתלבות שעומד בפני הצעירים הבדואים.
2. צעירי חסרי מעש – תופעת צעירים בגילאי 18-25 המסיימים תיכון ללא כל אופק תעסוקתי או לימודי. 
3. פיתוח עצמאות כלכלית של רשויות בדואיות – צמצום התלות של הרשויות בתקציבי מדינה.

 

השינויים בחברה הבדואית מתחילים להשפיע אך הדרך עדיין ארוכה.

 

 

 איריס על הדשא בפורום ה"בית החם" שמצא בית על הדשא בקרבת האולפנה כמרחב מוגן

 

 

  

הדאגה לנפש החיילים

שאלות לשוהם כהן פרץ

כל בוקר יוצאת שוהם את ביתה לבושה במדים, על כתפיה דרגות רס"ן לבסיס צבאי באזור הדרום בו היא מפקדת במרפאת בריאות הנפש. הפגיעות הנפשיות בחיילים אינן חדשות אך השנתיים האחרונות העצימו אותן והמרפאה הצבאית עם צוותים מטפלים נותנים להם מענה.

השאלות מנסות לברר את מהות הטיפול את מי הוא משרת ומה זה עושה למטפלים שנחשפים לטראומות הקשות.

מה תפקידך בצבא? 

תפקידי בצבא הוא קצינת בריאות נפש (קב"נית). כיום בתפקיד מפקדת מרפאת בריאות נפש במרפאה מרחבית באזור הדרום. לפני כן שירתי במגוון יחידות וביניהם בחטיבת חי"ר.

 

למי אתם נותנים טיפול במרפאת בריאות הנפש?

הצוות שלי מורכב מארבעה קב"נים מטפלים ושני  פסיכיאטרים במילואים. אנו במרפאה נותנים מענה לחיילים מ- 30 יחידות הפזורות במרחב, לחיילים מאושפזים בבתי החולים במרחב הדרומי וכן ללוחמים המסופחים  ליחידת שיקום והחלמה.

 

יש שאלה שתמיד שואלים אותך?

שאלה שתמיד שואלים אותי "איך מגיעים להיות קב"ן?

אסביר – כל הקב"נים בצבא הם אנשי טיפול (עובדים סוציאליים או פסיכולוגיים). בהכשרתי אני עובדת סוציאלית בעלת תואר שני קליני וכיום סטודנטית ללימודי פסיכותרפיה פסיכואנליטית.

 

האם המלחמה הוסיפה צוותי  טיפול?

לאחר השביעי באוקטובר ולקראת הכנה לתמרון קרקעי בעזה ובגבול הצפוני, מערך בריאות הנפש בצה"ל תגבר באופן משמעותי את אוכלוסיית המטפלים. למעשה קב"נים במילואים שירתו לאורך כל ימי  המלחמה, וגם כיום מהווים מכפיל כוח לקב"ני הסדיר.

 

צה"ל נמצא בלחימה עצימה כבר זמן רב. האם הדבר פוגש את קציני בריאות הנפש? יש עליות בכמות הפונים?

בוודאי. המלחמה הובילה לעלייה משמעותית בכמות הפניות ובצורך של חיילים ומפקדים לקבלת תמיכה רגשית. החל מחיילים שפונים בעקבות תסמיני חרדה, דכאון והסתגלות; וכלה בלוחמים שפונים סביב תסמינים של פוסט טראומה ורצון לעבד את חוויות הלחימה.

האם הקב"ן מכשיר את הכוחות הלוחמים לפני ביצוע משימות?

כן. מערך בריאות הנפש נמצא בחזית העשייה מאז שפרצה המלחמה. אנו מכשירים את הכוחות גם לפני המשימה באמצעות שיח העוסק בהכנה מנטאלית, מציידים את הכוחות בכלים למתן עזרה ראשונה נפשית (סְכֵמַת יהלו"ם). הַסְכֵמָה  עוסקת במתן מענה ראשוני לחבר מהכוח שחווה תגובת דחק וקריסה תפקודית. בנוסף, מלמדים אותם מודלים שונים העוסקים בטכניקות של הרגעה, ויסות והרפיה. בתום המשימה אנו מבצעים שיחת עיבוד לאירועים השונים שהצוות חווה בלחימה, בצוותים האורגניים שלחמו יחדיו. ניכר כי המפגשים הללו לפני ואחרי מסייעים רבות ללוחם בקצה, מחזקים את תחושת הבטחון ומציידים אותו בכלים פרקטיים להתמודדות בעת אירוע מתפרץ.

 

הוועדה לטיפול בנפגעי פוסט טראומה עלתה לכותרות במקרה של איציק סעידיאן. האם יש שינוי?

רפורמת "נפש אחת" הינה תוכנית ממשלתית אשר מטרתה לשפר באופן משמעותי את הטיפול, השירות והשיקום לנכי צה"ל וכוחות הביטחון בדגש ייחודי על פגיעות נפשיות כמו פוסט טראומה.

לצד רפורמת "נפש אחת" קיימים מענים נוספים אשר מסייעים לאנשי כוחות הביטחון במצבי משבר ומצוקה ברקע אירועי לחימה לדוגמא: היחידה לתגובות קרב (מסגרת מקצועית של צה"ל אשר נותנת מענה נפשי לחיילים משוחררים ואנשי מילואים.

 

מה לגבי אובדנות? האם המלחמה גרמה לעלייה במקרי ההתאבדות?

 התשובה מורכבת – מצד אחד, כן. הנתונים מצביעים על עלייה באובדנות בצה"ל מתחילת המלחמה, אך חשוב להבין את התמונה המלאה. מפרוץ המלחמה מספר החיילים ובעיקר אנשי המילואים גדל מאד. נתון זה הוביל לכמות משרתים גדולה יותר ביחס לשנה "רגילה", כלומר, יתכן שהמספרים עלו, אבל לא בהכרח השיעור היחסי. מה שכן ברור הוא השינוי בדפוסים והדבר מתבטא בעלייה חדה במקרי האובדנות בקרב לוחמים ובקרב משרתי מילואים מאז תחילת הלחימה.

לכן, המסקנה היא שלא ניתן לומר באופן חד משמעי שהמלחמה "גרמה" לעלייה אבל כן רואים עומס נפשי כבד יותר, יותר פניות לעזרה, ויותר מקרי קצה, מה  שהופך את הנושא למרכזי ודחוף הרבה יותר מאשר בעבר.

 

ועכשיו לשאלה הכי חשובה – מי מטפל במטפל? האם לקב"ן יש מטפל? למי אתם פונים לעזרה?

שאלה טובה – לכל איש טיפול יש מדריך או מדריכה אׅתוֺ אפשר לשתף, לחלוק, להתייעץ ולהיעזר. מעבר לכך בצבא יש מכון הקבע אשר נותן מענה רגשי לאוכלוסיית אנשי הקבע כך שמי שזקוק לתמיכה נפשית פונה לטיפול נפשי דרך המכון.

 שאלה: מרגלית

 

בחול המועד פסח יתארחו מתופפי המדבר בגיל עד

 

 טקס ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה