עלון משמר הנגב מס' 2278

 

 

 

מה בעלון

הסתיו לא עבר הוא מנסה להנכיח את קיומו בבריזה נעימה בשעות אחר הצהריים, בבקרים הקרים, בזריחה יותר מאוחרת. זה הטבע.

אצלנו במשמר הנגב קדחתנות של חגי תשרי, ראש השנה, יום כיפור, סוכות, חג המשק 80 בשירו, יהודה עמיחי  האדם שמזמן בחייו בו זמנית מצבים קיצוניים. כך גם בהווייה הארצית שלפני בחירות בעוד חודש מהיום. הקיצוניים תמיד מיקדו תשומת לב. האם הם יכתיבו את אורח חיינו?

בעלון זה הזרקור על יום כיפור, שני טקסים במקביל. סוכות עם ההווי של פעילות בסוכה והשיא חג המשק ה- 80 עליו יש מספר זוויות העוסקות בו: סיפור מהגבעה הראשונה, גרעינים שהשלימו וקיבלו הכשרה כאן במשמר הנגב, ופסטיבל מספרי סיפורים בתיאטרון גבעתיים שבחר לספר את סיפור 11 הנקודות לציבור הרחב ונציגנו – איציק בונים לוקח בו חלק.

מחזור ג' של המכינה התחיל – היכרות עם המדריכים ראיין – אריאל מלול חניך במכינה

וגם על הפנסיה שאינה מדביקה את הצרכים, ועדת צעירים מברכת את אריאל גזמן ובתוכנית התרבות של משמר הנגב – חגיגה בטבע.

 

תמונת השער: סוכות במשמר הנגב – עיצב: הלל זלצמן

 

 v      "אדם בחייו" – יהודה עמיחי

v      סוכות תשפ"ז וחג המשק – 80

v      יום כיפור תשפ"ז – דורית גזית, ענבל ארוש, אורפז אילי אורן

v      פינת ה- 80 :

v      מסיפורי הגבעה הראשונה – החלוץ והקרפדה- מומוס

v      גרעינים במשמר הנגב – גרעיני השלמה, גרעיני הכשרה

v      "על יד הגדר" – פסטיבל מספרי סיפורים

v      סיפורו של איציק בונים כמשתתף בפסטיבל

v      מכינה מחזור ג' – מוזמנים להכיר את המדריכים – אריאל מלול , חניך במכינה

v      פנסיה – איציק בונים וזאבי רחמן

v      דברים לזכרה של קלרט וולצ'ק – טליה לוי (טל לוצקי)

v      נר זיכרון חודש ספטמבר

v      ועדת צעירים מברכת את אריאל גזמן לשחרורה מצה"ל

v      חגיגה בטבע

 

 

 

 

אָדָם בְּחַיָּיו / יהודה עמיחי ( 1982)

אָדָם בְּחַיָּיו אֵין לוֹ זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ

זְמַן לַכֹּל.

וְאֵין לוֹ עֵת שֶׁתִּהְיֶה לוֹ עֵת

לְכָל חֵפֶץ. קֹהֶלֶת לֹא צָדַק כְּשֶׁאָמַר כָּךְ.

 

אָדָם צָרִיךְ לִשְׂנֹא וְלֶאֱהֹב בְּבַת אַחַת,

בְּאוֹתָן עֵינַיִם לִבְכּוֹת וּבְאוֹתָן עֵינַיִם לִצְחֹק

בְּאוֹתָן יָדַיִם לִזְרֹק אֲבָנִים

וּבְאוֹתָן יָדַיִם לֶאֱסֹף אוֹתָן,

לַעֲשׂוֹת אַהֲבָה בַּמִּלְחָמָה וּמִלְחָמָה בָּאַהֲבָה.

 

וְלִשְׂנֹא וְלִסְלֹחַ וְלִזְכֹּר וְלִשְׁכֹּחַ

וּלְסַדֵּר וּלְבַלְבֵּל וְלֶאֱכֹל וּלְעַכֵּל

אֶת מַה שֶּׁהִיסְטוֹרְיָה אֲרֻכָּה

עוֹשָׂה בְּשָׁנִים רַבּוֹת מְאוֹד.

 

אָדָם בְּחַיָּיו אֵין לוֹ זְמַן.

כְּשֶׁהוּא מְאַבֵּד הוּא מְחַפֵּשׂ

כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא הוּא שׁוֹכֵחַ,

כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ הוּא אוֹהֵב

וּכְשֶׁהוּא אוֹהֵב הוּא מַתְחִיל לִשְׁכֹּחַ.

 

וְנַפְשׁוֹ לְמוּדָה

וְנַפְשׁוֹ מִקְצוֹעִית מְאֹד

רַק גּוּפוֹ נִשְׁאַר חוֹבֵב

תָּמִיד. מְנַסֶּה וְטוֹעֶה

לֹא לוֹמֵד וּמִתְבַּלְבֵּל

שִׁכּוֹר וְעִוֵּר בְּתַעֲנוּגָיו וּבְמַכְאוֹבָיו.

 

מוֹת תְּאֵנִים יָמוּת בַּסְּתָו

מְצֻמָּק וּמְלֵא עַצְמוֹ וּמָתוֹק,

הֶעָלִים מִתְיַבְּשִׁים עַל הָאֲדָמָה,

וְהָעֲנָפִים הָעֲרֻמִּים כְּבָר מַצְבִּיעִים

אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ זְמַן לַכֹּל.

 

 

 

 

 

 

סוכות תשפ"ז וחג המשק 80

 

יום כיפור תשפ"ז

טקס ערב יום כיפור תשפ"ז בקהילת משמר הנגב

תוכנית הטקס

פתיחה:

·         שיר – "סליחות" – יהודית רביץ

·         מנחה - ערבה יחזקאל – ערב יום כיפור תשפ"ז, אנו מתכנסים לציון יום הכיפורים בקהילת משמר הנגב. פתיחת הערב בקריאת 'יזכור' לזכר חברינו ובני משפחותינו שנפטרו השנה

·         'יזכור' כתב דוד אלון קורא: שמואל רייזמן

·         שמות הנפטרים השנה: מילה גזמן, יוסף גזמן, דבורל'ה בן יהודה, רות גרשון, משה לוי, אילנה אגמון, קלרה כרמי, מירי רובינשטיין, קלרט וולצ'ק – זכרם לברכה. קוראים את קורותיהם: מעין לפידות גלקר ועופר גרובייס

·         קליפ לזכרם – אלון דגני

·         דברים של דורית גזית על יום הכיפורים הקהילתי*

·         דן גרשון -  'כל נדרי' האישי והתפילה

·         דברים מיומנה של חנה סנש נכתבו ב- 11 באוקטובר 1940 על דין וחשבון לאלוהים ולעצמה

·         שירה ונגינה – רעות ברג ורן אלעזרי

·         סליחות – ירמיהו בן צבי – קראה: חנה גבאי

·         תפילה קהילתית – "הליכה לקיסריה – אלי אלי שלא יגמר לעולם..." – חנה סנש

 

*יום כיפור הקסם שבין השילוב הדתי  לקיום החילוני – דורית גזית

לנו היה ועדיין יש את יום כיפור... יום ללא כלי רכב ועבודה. שקט ואווירה של לצאת מן הבית, הבחירה בידנו. רבים יוצאים אל המרחב הציבורי: מי אל בית הכנסת ומי שבוחר באופניים. מי שבוחר בצעידות ומי שסתם נהנה לצאת להיפגש עם השכנים. התוצאה היא שהקיבוץ חוזר למה שהיה לפני 80 שנה – מקום מפגש של אנשים ולא של כלי רכב. במקום שיחות יום כיפור נותרנו עם הטקס והמפגשים הבלתי אמצעיים על המדרכות...

בשנים האחרונות זה לצד זה חיים ומחיים את החג בצביונו הדתי והחילוני.

המרחב הציבורי מחזיר לעצמו אופי אנושי וחברתי, וזאת נעשה תוך צמצום משמעותי בזיהום האוויר. העצירה והשקט מעניקים מפגש בלתי אמצעי.

ויש את הילדים ... הממלאים את מגרש החנייה או את הרחבות ליד חדר האוכל או מקום התפילה... חוגגים את חג "הגלגלים".

לצד התפילות והחג הדתי והחג הדתי טוב שיש גם טקס חילוני. חשבון נפש וסליחה, אפשר וצריך לעשות כל השנה. אך בלוח השנה יש יום מיוחד בשביל זה.

אני רואה כחלק מהקסם של יום כיפור את השילוב הזה בין אלו שיוצאים לציין כמוני, ואלו שהולכים לבית הכנסת.  

 

 תודה ,

לעוזרים בהפקת טקס יום כיפור בחדר האוכל.

לאוולין  אלון - אשר על סידורי הפרחים וסידור חדר האוכל.

למרגלית  זלצמן על  סידור אוגדני הזיכרון, והעזרה הרבה בהכנת הטקס.

לנילי שלח לוי על הכנת האוגדנים.

לאלון דגני על הסרט.

לארנון יגב ומתלמדיו תומר אלוש ומעין אלמוג על ההגברה.

לקריינים: ערבה יחזקאל, שמואל רייזמן, מעין גלקר , עופר גרוביס,, דן גרשון, מרגלית, חנה גבאי

לרן אלעזרי ורעות  ברג על הנגינה והשירה.

לטאו, אלון שנהב ויזהר אורן על סידור חדר האוכל.

לכל הציבור שנכח, השתתף והחזיר את המקום לתפקידו כחדר אוכל.

לרותי רוזנבלום שהעבירה את תיק הטקס,

בשבועיים הרמנו טקס, ולכל מי שפניתי ענה בחיוב ובחיוך. שנקווה שירבו בו המשתתפים בשנים הבאות..

 

דורית גזית

 

 

 

אלבומי הנפטרים

האלבומים המונחים על מפת ארגמן הנפרשת על שולחנות חדר האוכל, מוצגים לעיון לכל באי הטקס בחדר האוכל, הם חלק בלתי נפרד ממנו.  

האלבומים שמספרם גדל ככול שאנחנו נפרדים מחברינו שהיו חלק מהרקמה החיה של הווייתנו נוצרו בראשיתם על ידי חנה בן צור ז"ל  שכתבה בכתב ידה הקליגרפי את קורותיהם של חברינו שהלכו לעולמם. מדי שנה נוספו עוד דפים ובהמשך עוד אלבומים. מי שהמשיכה את עבודתה של חנה – הילה שנהב עמלה על עיצוב דפי הנפטרים במשך למעלה מעשור. בשלוש השנים האחרונות עמלה על עיצובם, נכדתה של חנה בן צור – נילי שלח לוי.

 

 

 

שיחות יום כיפור

בהוויה של משמר הנגב ניצק תוכן מיוחד שהיה חלק מהזהות החברתית כאשר שולבו ביום הכיפורים – שיחות חשבון נפש קהילתי.

התכנסות לשיחה פתוחה על נושאים ש"בערו" בהוויית התקופה. השיחות הלכו וגוועו כשלא היה להן דורש או לא נמצא להם מארגן כמו כל דבר בחיי החברה שלנו.

שיחה שהחלה ונקטעה כמעט באיבה היתה באותו יום כיפור בו הופרה דממת מקלטי הרדיו והושמעו במחזור כמעט אין סופי דבריה של גולדה מאיר - ראש הממשלה בשנה ההיא  - 1973 תשפ"ד על חציית הצבא המצרי את התעלה לסיני והצבא הסורי חצה את הגבול אל הגולן. פרצה  "מלחמת יום כיפור" יובל שנים לאחר מכן הופתענו באותה צורה – טבח "השביעי באוקטובר". לא למדנו דבר. והפעם היה זה נורא עד מחנק ואיבוד המצפן והמצפון...

 

תפילות יום הכיפורים תשפ"ז

עת שערי רצון להיפתח, התכנסנו לבית בורוכוב בבגדי לבן ל- 24 שעות של ריטריט תפילות. חף מאוכל וממנעמי החיים... עד הלימונדה של אורית אורה.

בתפילת מוסף של יום הכיפורים קראנו את סדר עבודת הכוהן הגדול, תפקידו היה להתפלל על עולם  טוב.

הרב ראובן ששון שאל מה פשר העיסוק בבגדים ביום הכיפורים? הבגד הוא כלי לבטא את האור הפנימי שלנו, ביום הכיפורים זורחת ומאירה עצמיות האדם מבעד לבגדים,  העצמיות הטהורה, שלא תמיד אנחנו מחוברים אליה ביום יום, מעומס החיים.

זה אולי מסביר את הנהירה לתפילות יום הכיפורים של אנשים מכול הקשת האמונית בעם ישראל. אנחנו, כמו הכוהן הגדול, כמו טובלים במי המקווה ביום הזה וחוזרים כך לנקודת השורש שלנו, כמו עובר ברחם אימו.

הכוהן הגדול מלמד אותנו איך עושים מעברים בין העולמות, איך מחברים מעבר ללבושים ומבעד למחלוקות שקיימות. חוזרים לנקודת השורש, נזכרים שלכולנו יש מכנה משותף, נשמה טהורה שנחצבה ממקור אחד. על המעברים בין עולם התורה לעולם המעשה ולהיפך היו אֲמוּנׅים כבכל שנה חבורת הפלא של בית הכנסת.

תודה לאשר ארוש ויובל מינדל על הובלת התפילות.

תודה ליובל על הדברים המתוקים שהביא בשם מורו ורבו  איתמר כהן.

תודה לאיתן אאודה על הקריאה המדויקת בתורה.

ולסיני שמרגש אותנו בכל שנה בקריאת היזכור.

תודה לכל מי ששר והתפלל בקול גדול ובשירה גדולה שריגשה ופתחה את הלבבות.

 

ענבל ארוש

 

 

תפילות יום כיפור בבית בורוכוב

תודה, תודה רבה

לאשר וענבל ארוש לכול החברים שמחזיקים מניין ולנערים השותפים לכל זה.

על הסליחות שהיו לפני יום כיפור, על טיול הסליחות, על התפילות ביום כיפור, ובעיקר על האפשרות שאתם יוצרים כאן בקיבוץ – שנה אחר שנה.

זכות גדולה שיש לנו את האפשרות הזאת כאן.

יובל מינדל  בנאי

פלא טהור, לך תודה רבה על הדברים והמילים היקרות והחשובות שאתה נושא כבר שנה שנייה בצורה הכי פשוטה ואוטנטית. זה משמח לי את הלב להקשיב לך.

אשרייך

אביא כאן מתוך דבריך: את התזכורת הפשוטה שכולה נשמה זכה וטהורה, טוב מוחלט וגמור ושבכל אחד ואחת מאיתנו יש ניצוץ של אור.

ביום-יום אנחנו כל כך עסוקים ב"הוא עשה לי", "הוא אמר לי", "היא עשתה לי". ובכל מה שקורה בינינו, ולפעמים שוכחים להסתכל רגע מעבר לזה ולזכור שיש בכל אחד מאיתנו נשמה טהורה, זכה ואמיתית.

אז זו ברכתי לשנת תשפ"ז – שנראה אחד את השני מעבר למעשים.

בהודיה והוקרה,

 

אורפז אילי אורן

 

 

                                                                     ברכות!

ליואל אשל

להולדת הנינה

בת ליונתן ונטלי שמריז

נכדה לדקלה ואבי שמריז

ברכות לכל המשפחה!

 

 

 

 

 פינת ה- 80

 מסיפורי הגבעה הראשונה

 החלוץ והקרפדה

הגדרות:

מׅדְבָּר: מקום בו ההתאיידות גבוהה מן המשקעים

קרפדה: דו-חיים המתקיים לרוב במקווה מים, הופך לפעמים לנסיכה

 במרכז הגבעה הראשונה התנוסס מעין פיגום – 2 מטר גובהו ועליו מיכל פח אדום שהכיל כ- 2 מטר מעוקבים – הוא מיכל המים של הנקודה, ממנו השתרעה צנרת אל המטבח, המקלחת, סככת העֶגְלָה 'ניצה' והאורווה של הפרדות 'נגב' ו'שגב'.

אספקת המים אלינו באה מרוחמה אחת ליום או יומיים, שם מילאו את העוקב הרתום ל – GMC וכשהגיע לגבעה היה צריך לשאוב ממנו אל המיכל בעזרת משאבת יד. "ושאבתם מים בששון..." לא היה רק שיר אלא הבטחה שיהיו מים להתקלח בזמן שהמרק והדייסה התבשלו במטבח. ידעתי שבמטבח נמצאת אזרה, במכבסה דורה, במחסן הבגדים מרים (טורנר בונים) אליעזר ושושנה (רפאלי) בחדר הקשר שהיה מחוץ לתחום, זֶלֶה (ישראל נלקין) מכין את הנשק  החוקי לביקורת הסמל הבריטי

איני זוכר למה לא יצאתי לעבודה בקו המים באותו בוקר. הייתי לעת מצוא גם חצרן פה ושם חיזקתי חוט תיל רופף, סידרתי שק רופף על עמדה מס' 2 , רדפתי אחרי עטיפת שק מלט שהתגלגלה בין הקוצים, והגעתי משום מה לפיגום מיכל המים ועמדתי בצד הרגל עליה הוצבה משאבת היד. במקום הזה הקרקע היתה לחה, זֶכֶר משאיבת המים מהיום הקודם. אז הבחנתי בחלוק נחל די גדול מונח היה כחלמון של ביצה על הקרקע. הרמתי אותו ואז ניבטה אלי קרפדה. היא לא זזה וגם אני לא. היא מתבוננת בי בעיני הזהב שלה. איך הגיע היצור הזה לגבעה שלנו? לא, היא לא הציעה לי לנשק אותה. אבל נוכחותה המפתיעה הבטיחה שכאן יהיה יישוב פורח. אבל את מבטה אני זוכר עד היום הזה.   

אחרית דבר – אתמול ירדתי לגני, הקרפדה עמדה על עלה של מוֺנְסְטֶרָה, היא הביטה בי בעיני הזהב שלה "תוֺדֶה", היא אמרה, "האמנת אז ש..."

 

מומוס

 

 

 

גרעינים במשמר הנגב

גרעיני השלמה

-          גרעין מדריכי חוץ לארץ – 1961

-          גרעין משמר א' – 1968

-          גרעין משמר ב' – 1969

-          גרעין "תומר" – 1974

-          גרעין "טל" – 1977

-          גרעין "דולב" – 1978

 

 גרעיני הכשרה

-          גרעין "קמה"  לכיסופים  בשל"ת מוקדם – 1964

-          גרעין "יגבר" לגברעם במחלקת נח"ל – 1965

-          גרעין "גובר" לבית גוברין במחלקת נח"ל – 1966

 

"על יד הגדר"

זה השם שנבחר למפגש ב"פסטיבל מספרי סיפורים"  שמתקיים שנה שנה בסוכות בתיאטרון גבעתיים, והשנה בחר לספר את סיפורן של 11 הנקודות בנגב אז והיום.

זו השנה ה- 33 ש"פסטיבל מספרי סיפורים" מתקיים ולכבוד 80 שנה לעלייתן של 11 הנקודות על הקרקע במוצאי יום כיפור שחל באותה שנה בשבת ב- 6 באוקטובר 1946 (שנת תש"ז), יוסי אלפי היוזם והמנחה במפגשים של מספרי סיפורים החליט להקדישו להן.

המְסָפְּרֽים היו מאנשי היישובים, שני היסטוריונים ופוצ'ו  (ישראל ויסלר) – אחד שאין בלתו.

איציק בונים – חברנו ייצג נאמנה את סיפור הראשית  - העלייה לגבעה הראשונה שהמוני מתנדבים הגיעו לסייע ולתמוך וכשהם חזרו כל אחד למקומו נשארו על הגבעה 30 בחורים ו- 5 בחורות שהם המייסדים הרשמיים של משמר הנגב שהתיישב בביר מנסור. איציק סגר מעגל עם סיפור על בנו אמרי שהוא בכיתת כוננות של קיבוץ רעים השוכן במרחק קילומטרים ספורים מעזה, ממנה פלשו ב- 7 באוקטובר 2023 טובחי הנוחב'ה, הֵגֵן והַדַף אותם בגבורה מרעים.

חברי הפאנל: מבארי – אברהם דבורי המוכר יותר בשם מנצ'ר היה ראש מועצת אשכול. אירי קסל מחצרים שהיה גם מנהל ב"אשל הנשיא" ובמכון בן גוריון במדרשת שדה בוקר. יגאל צחור חבר רביבים – נציג שלוש המֽצְפּֽים שהוקמו לפני 11 הנקודות.  ההיסטוריונים – פרופסור אביבה חלמיש ופרופסור אריאל פלדשטיין שניהם חוקרים את ההתיישבות בארץ ישראל ובין השאר, כמובן, את הקמתן של 11 הנקודות. ופוצ'ו שהאריך בסיפוריו כלוחם בפלמ"ח ונתן צל"ש לחברי הקיבוצים שעבדו ביום וגם שמרו בלילה.

כדי לתת למופע הסיפורים גוון נוסף הופיע מיכה ביטון משדרות עם הגיטרה ושיריו.

 

ואלה דבריו של איציק על איך הגיע לפאנל והתרשמותו מזווית הַמְסָפֵּר:

איך ולמה מצאתי את עצמי בפאנל של מספרי סיפורים?

גילוי נאות. אני אוהב להאזין ולראות את התוכנית.

לפני כחודשיים פנו מההפקה של התוכנית לאבא שלי (מומוס) להשתתף באירוע לציון 80 שנה לעליית 11 הנקודות. היות ונבצרה ממנו האפשרות הזו, פניתי לאלון דגני שייצג את משמר הנגב. אלון שכתמיד מצטנע סירב, וכך מצאתי את עצמי כשחקן מחליף בסגל שלנו שינסה לדברר היסטוריה.

לפני מספר שבועות ההפקה יצרה איתי קשר ובשיחה עם יוסי אלפי, ניסינו לתאם ציפיות וייחודיות למשמר הנגב (היות והיו נציגים מיישובים נוספים).

ימים מספר לאחר מכן הגיע כתב 'ידיעות אחרונות' לכתבה בנושא זה  לראיין את מומוס ואותי וצירפתי את אלון דגני ויורם ענבר. (על כך פורסמה כתבה במגזין י'דיעות' בכיפור).

משתתפי הפאנל נפגשו עם יוסי אלפי לפני ההופעה בה הוא חזר עם כל אחד על עיקרי הדברים שיאמר. זכיתי לאיפור כבד! (טלוויזיה בכל זאת). הופתעתי מהרמה ואיכות השליטה של יוסי אלפי בחומר (ששילב הרבה הומור) ויכולתו לנווט בין הדוברים ולהשאיר כל הזמן עניין ומתח.

נהניתי מחוויה  שאני מקווה שנוכל בקרוב לספר מתי תשודר.

 

 

איציק בונים בפאנל פסטיבל מספרי סיפורים

 

הפאנל בפסטיבל מספרי סיפורים על 11 הנקודות

 

 

 

 מכינה מחזור ג'

 מוזמנים להכיר: מדריכי המכינה:

אורן ברדיציבסקי – מגואטמלה וקיסריה

בצבא פיקד בהכשרות של היחידות המיוחדות של חיל התותחנים, והיה לוחם במילואים במלחמה. טייל בעולם ובשנתיים האחרונות ניהל מרכז לפיתוח אישי ותרבותי בספרד.

הוא עם תשוקה לעולם החינוך והפיתוח האישי, עם שאיפות ליצור עולם חדש. בעצמו בוגר מכינה ורואה במכינה פלטפורמה שתתמוך בעולמו הערכי ובחקר תהליכי הבגרות שמעסיקים אותו רבות.

אורן ברדיצ'בסקי

גאיה פרי – מקיבוץ חולדה. עולם החינוך תמיד עניין אותי. עסקתי קצת בחינוך בלתי פורמלי עם אנשים בעלי צרכים מיוחדים ואחרי שירות כלוחמת באיסוף קרבי, טיול במזרח והמון מילואים, החלטתי שזו ההזדמנות לתת קצת מהניסיון שלי ולהעביר את זה הלאה לדור הבא. שירתי בגזרה הדרומית של המדינה שלנו – בנגב. התאהבתי במדבר וחיפשתי מכינה  שמתכתבת עם הערכים שלי ובמקום האהוב עלי וכך הגעתי להדריך במכינה.

גאיה פרי

קיבל והעביר לעלון – אריאל מלול, חניך המכינה  

 

 

    פנסיה

לכבוד ועד הנהלה משמר הנגב

הנדון: פנסיה וחלוקת רווחים – לכבוד 80 שנה למשמר הנגב

רקע

ב- 2016 הוחלט על מתווה של הורדת מס איזון והעלאה הדרגתית של הפנסיה עד לרמה של 45%  מהשכר הממוצע במשק.

בשנים האחרונות ובעיקר בשנה האחרונה הופרטו שירותים נוספים והעול על משפחות החברים גדל. הגידול בהוצאות עקב ההפרטות ויוקר המחייה "השיג" את הגידול בהכנסות בעיקר בקרב הפנסיונרים שמקור הכנסתם בפנסיה המשולמת על ידי הקיבוץ.

בשנים האחרונות, מאילוצים שונים, הקיבוץ לא שיתף את החברים ברווחי הפעילות העסקית. החברים המבוגרים, חלקם אף ממייסדי הקיבוץ לא זוכים לקבל את חלקם ברווחים ויש חשש שחלקם לא יזכו לקבל ואם יזכו, לא יוכלו לממש את הכסף מסיבות גיל ובריאות.

הבקשה

1 . לחזור להחלטה שהתקבלה ב- 2016 ולהעלות את הפנסיה ל- 45% מהשכר הממוצע במשק.

2 . לכבוד 80 שנה למשמר הנגב, לשתף את החברים ברוחי הקיבוץ.

נשמח אם תזמינו אותנו לדיון בנושאים אלה.

בברכה,

איציק בונים

זאבי רחמן

16.2.2022

השתלשלות העניינים בנושא החלטות משמר הנגב לגבי הגדלת הפנסיה

היסטוריה קבלת החלטות

·         ב- 2015 התקבלה ההחלטה על הסדר חלוקת פירות הנכסים היצרניים. בהחלטה זו כתוב בסעיף 6.2.2.8 – "תופחת ההשלמה הדרושה לקיבוץ (מעבר לגמלאות מתקבלות) לשם תשלום לחברים של השלמה לפנסיה תקציבית על פי החלטות הקיבוץ. במסגרת הסדר זה מוחלטת על העלאת יעד הפנסיה לצורך השלמה כאמור ב- 1% מהשכר הממוצע במשק מדי שנה עד ליעד של 45% מן השכר הממוצע במשק"

מצורפת ההחלטה:

·         ב- 2018 התקבלה החלטה כהסתייגות לתוכנית משק המורה להנהלה להביא לדיון ציבורי החלטה להגדלת הפנסיה לגובה 50 אחוז מהשכר הממוצע  במשק, לרבות שנת יעד משוערת לביצוע.

·         בסוף שנת 2019 התקיימה ישיבה משותפת של ההנהלות וועדת פנסיה בנושא. בדיון הוצגו הנתונים, נאמר כי הרצון לצמצם הגרעון, להקטין את מס האיזון ולהגדיל את הפנסיה בהנחה ש"השמיכה קצרה מדי", מחייב חשיבה היוצאת מהקופסה והוחלט על הקמת צוות שיבחן את הנושא בהתאם.

·         ב- 2020 הוקם צוות שבחן את נושא הגדלת הפנסיה. הצוות בחן את הנתונים ומצא כי תמונת מצבו הכלכלי של הקיבוץ בהווה אינה מציגה יתרות המאפשרות החלטה על הגדלת הפנסיה בשלוש השנים הקרובות והמליץ על הצבת יעד בתקציב הקהילה להגדיל הפנסיה ב- 100 ₪ לחודש או כל סכום שיתאפשר. בהמשך אוחד הדיון בנושא עם דיון בהקדמת תמורות בעסקת אנרג'יקס והפנסיה עלתה ב- 1% מ- 4400 ל- 4550

 

נתונים על הגידול  בפנסיה במשמר הנגב

 

שנה                פנסיית מטרה משמר הנגב         פנסיית "רשם" 40% מהשכר הממוצע במשק  אחוז יחסי

2016                3.827                                         3.734                                                                     2%  

2017                 4.021                                        3.817                                                                       5%

2018                 4.215                                         3.921                                                                      7%

 

דברים לזכרה של קלרט וולצ'ק חברתנו האדיבה והעדינה, רבת הכישרון והחיוך

 קלרט היא אמם של אביחי וורדינה שהיו עימי בגן ובבית הספר. ורדינה היתה בכיתה מתחתינו כך שיש בינינו ידידות חמה ארוכת שנים. מן הסתם יש לי מה לספר.

בבואי לכתוב על קלרט הרעייה, האם, האחות – עלי לכלול את נתן וולצ'ק בעלה, מפני שהיו זוג בלתי נפרד בחייהם, והתאימו זה לזו כמו כפפה ליד.

גם ילדיהם היו קשורים אליהם באופן מיוחד והדוק. הם היו הורים משקיעים, מסורים ומטפחים באופן מעורר התפעלות. משפחה מגובשת להפליא.

קלרט המיוחדת היתה מוכשרת באופן בלתי מצוי בכל תחומי הידיים. היו לה ידי זהב ממש. היא הכינה עוגות, מאפים ומעדנים ברמה קונדיטורית מעולה כולל הנראות והטעם, עוגת נפוליאון רב שכבתית ופחזניות היו מנת חלקנו בכל המסיבות הכיתתיות.

קלרט ציירה, תפרה וסרגה בוטיק. בסגנון יוקרתי ומדויק. עבדה בעברה עם שרה כרמל ב'גיל עד'  - השביחה את המוצרים להפליא. נדמה לי שלפני כן עבדה במתפרה.

קלרט ונתן דיברו צרפתית שוטפת והשתמשו בשפת האם בינם לבין עצמם ועם חבריהם הוותיקים בקיבוץ. אני זוכרת שיעל פיין ז"ל, היתה מגיעה אחר הצהרים לבית וולצ'ק, שותה תה ועוגיות ומשוחחת בצרפתית נונסטופית עם קלרט. לא הבנתי מילה, אבל היה מעניין כנראה. (גם יעל הטיבה לאפות ).

בכיתת 'ארז' היה לנו גור כלבים חום תלתלים בשם 'טימי', השתעשענו בו רבות. כלב חביב וחברותי. מי שהרבתה לפנק אותו החיבוקים הדדיים זו קלרט. היא טיפה בו ושמרה עליו כשהיינו עסוקים וכך שרד בזכותה שנים ארוכות.

קלרט היתה טובת לב ורחמנית, בעלת מאור פנים תמידי. היתה מאושרת שזכתה להקים פה משפחה מוכשרת ובהגשמת חיי מעשה.

נתן זכה להביא את הוריו הקשישים לקיבוץ, והם הזדקנו כאן בכבוד ובנעימים. את אחותו איבד במלחמה, במנוסתם מהגרמנים. נתן נשא עימו דוק של עצבות עקב האובדן  הזה.

קלרט זכתה להביא את אחיה קלוד ויגדר למשמר הנגב. גם הוא זכה להקים כאן משפחה. עידית ואדיר היו עימנו בגן 'רימון'. אשתו ז'קלין והילדים עזבו לאחר פרידתם.

לדאבון הלב קלוד נפטר בדמי ימיו ממחלה. קלוד היה בן בית רצוי ונוכח במשפחת וולצ'ק.

נתן הירבה, יחסית לחבר קיבוץ, לנסוע לחו"ל כדי לקדם את 'פוליביד' בשיווק וחידושים טכניים, אולי לעתים קלרט הצטרפה. לפני כן היתה להם שליחות משותפת של 3 שנים בתוניס ומרוקו בתחילת שנות ה- 60.

נתן הגה במוחו תוכניות רבות עבור המפעל חלקם כנגד כל הסיכויים של בעיות שוק מקומי, מיעוט אמונה בהצלחתו של המפעל וכו'... כישרונו ודבקותו יחד עם צוות מסור נוסף תרמו לכך ש'פוליביד' הוא מפעל משגשג ומרוויח.

אני זוכרת שריפה שהיתה במפעל, כשהיינו בגן. אביחי יצא ראשון לאחר ארוחת הבוקר וקרא לנו מהר לראות את העשן הסמיך המיתמר מ'פוליביד'. התעצבנו על השריפה, אך במשמר מתחשלים וממשיכים. אחרי הכול – יהודים יצירתיים ומוטיבציוניים.

אני מודעת לזה שאתם אוהבים אדמה וכבשים וספורט קהילתי. אך לאור מצבור הכישרונות העצום והרב אשר בקיבוצנו, אולי כדאי להעז ולהיכנס לבתי החברים לשמוע ולצלם, לתעד את הנשמות השוכנות שם ולדלות אוצרות שערכם רב מאד כפי שרואים כאן.

הנה כי כן קלרט היא אישה, רעייה אם, חברה למופת. זכינו לחיוך תמידי, מאור פנים לכל אדם, כישרון גדול, אהבה, נימוסים, נתינה בחסד. נתגעגע אליה מאד.

תנחומים לורדינה המקסימה ולאביחי המרפא בכישרון רב.

בכתיבה נעזרתי בסיפרה של רותי רוזנבלום שתחי'

בהזדמנות זו מאחלת כתיבה וחתימה טובה ושנה מצוינת לכל קהילת משמר הנגב על הסתעפויותיה הרבות. וכן שנה של אמונה ותעצומות נפש על כל האירועים הבאים עלינו לטוב ולמוטב.

במלאת 80 ל- 11 הנקודות אולי כדאי להיפגש רבתי לעיתים יותר קרובות.      

 

טליה לוי (טל לוצקי) כיתת 'ארז' ילידי שנת 1970

 

 

 

 

חודש ספטמבר

פרלה גרינברג-        אמה של תרז לב ז"ל ( 30.12.1897 - 22.9.1977 )

אהרון וולפמן -      בעלה של קיילה ז"ל אביהם של מרים, יעקב ומשה  (1903 - 23.9.1978 )                    

פסח וישניה  -       חברנו משנת  1962  ( 1.6.1903  - 22.9.1979 א' ראש השנה תש"מ)

ברכה וייסגלוס –   אמם של גדליה ז"ל ואסתר אגמון ז"ל ( 20.2.1907  - 8.9.1983)

גבריאל שנקר-       אביו של יאיר אבישי ז"ל  (11.1897    -  8.9.1985 )

עדינה רחמן -         אמם של זאבי ולוטן  ( 1926 - 5.9.1988 )

חוה שטפר -           חברתנו משנת 1949, רעייתו של שטוקי ז"ל אמה של יעל שטפר-ערוסי ז"ל

                               ( 1.1.1928 - 20.9.1989 )

ראובן מינצמר-      אביה של שרה גלקר  (1905 - 30.9.1990 )

חנה לוטרובסקי-   אמם של הרי דקל ז"ל ורני דקל ז"ל   (15.2.1907 -  10.9.1992 )

חוה אדלטין-         אמו של חנן אדלטין  (15.3.1903 - 22.9.1998)

פנחס גולן-             חברנו ממצודת בורוכוב משנת 1942, בעלה של אזרה

                              אביהם של עופר ז"ל, ניר גולן ואורה  מיצנמכר  (14.9.1919  - 9.9.2001 )

עמרם גבאי-          חברנו משנת 1963, בעלה של חנה, אביהם של

                              אריאל, עדי, אסף, יובל, אופיר   (30.7.1943 - 3.9.2002  ) 

שרה שפירא-    חברתנו משנת 1961 רעייתו של חיים ז"ל אימן של אורנה, חגית, תמי   27.71934 – 22.9.2004                            

רוחמה גילת-     אמה של שוש נווה  ז"ל  (1.12.1910 - 16.9.2007 )

גד גוטקינד -          חברנו משנת 1953, בעלה של אסתר ז"ל אביהם של ירי דגן, יואב גוטקינד ז"ל  צלילה פרץ ז"ל

                             (2.5.1922 -  17.9.2007  )

יאיר אבישי -     חברנו משנת 1947 בעלה של צירלה ז"ל, אביהם של  נמרוד, עודד, חנן, יוחאי

                                     (3.11.1927- 22.9.2010   )

מנחם רכטמן -     חברנו משנת 1948 בעלה של מריון ז"ל אביהם של דנית, יעקב, עלזה

                            (8.7.1931 - 4.9.2013 ערב ראש השנה תשע"ד)   

מלכה זלצמן -       חברתנו משנת 1957 רעייתו של ברול זלצמן אימם של אבי, נדב, מרב, גיל, שגיא

       (8.4.1934  - 25.9.2013)

מרדכי פרידמן -    אביה של נורית אורן   (16.7.1914 - 11.9.2015 )

 

דוד דור -               חברנו משנת 1954 בעלה של שרה ז"ל, אביהם של תהילה, אילן, אבנר, ניצן

                         (  24.3.1931 - 14.9.2015 )

 

דולי גטה -            אמה של יהודית גלעד  (9.2.1931 - 14.9.2015 )

 

פרדי ברקן  -       חברנו משנת 1949 בעלה של צילה ברקן ז"ל אביהם של דני ברקן ודליה ברקן פישר

 

                         (28.3.1930 – 11.9.2022 )

מנדל זלצמן  - חברנו משנת 1962 בעלה של יהודית, אביהם של שני לוין, יותם, ינון (25.11.1938 – 20.9.2023 )

 

חנה בן צור – חברתנו משנת 1946 היתה במצודת בורוכוב רעייתו של אמיתי אימם של עידית, אפרת, ינון, הגר 

 

                         26.12.1926 – 29.9.2023

 

מילה גזמן     - חברתנו משנת 1992  רעייתו של יוסף ז"ל  8.10.1950  - 24.9.2025      

 

קלרט וולצ'ק – חברתנו משנת 1961 רעייתו של נתן ז"ל אימם של אביחי, ורדינה חן 8.4.1936 – 2.9.2026         

 

 

 

 

 

 

 

ועדת צעירים מברכת

 

 

 

 

 

 חגיגה בטבע