עלון משמר הנגב מס' 2272

 

 

  

 

 

 

 

 מה בעלון

 

v      קלרה כרמי זכרה לברכה: איציק בונים, מיכל ברגר, דותן ברגר

v      כיתת 'דוכיפת' המרוץ למצוות ברכות: עמוס פרייברג, אבישי פינדס, שירה טדגי

v      מכינת הנגב מחזור ב' 'ברוש' סיימה ונפרדת

v      תודה על שיפור  הגבעה המזרחית

v       קבוצת משמר הנגב האלופה  - פלג טל

v      אסיפה ב- 21.6.2026 : קבלה לחברות: נוי וטל מונפרד, אישור שינוי סטטוס חברים בעצמאות כלכלית לחברות מלאה, חברים בוועדת קליטה, חברים בוועדת תכנון, הארכת קדנציה לאהוד לוריא ולאסף רוט

v      קלפי תוצאות הצבעה לקבלה לחברות, חברים בוועדת קליטה, הארכת קדנציה לאהוד לוריא – יו"ר כלכלי, הארכת קדנציה לאסף רוט – יו"ר הקיבוץ

v      סיכום מפגש צוות מב"ט בתאריך 23.6.2026 מסרה: אורלי פסל

v      סיכום מפגשי ההנהגה והמועצה עם התושבים במשמר הנגב ב- 14.6.2026

v      ברכות לחנה גבאי להולדת הנין הראשון

v      ברכות למורן וארז ברייטשטיין להולדת הבת

v      ברכות לניקול ושימי ברבי להולדת הבן

v      ברכות לגלוריה ענבר, ליורם ואתי ענבר להולדת הנכדה בת לארז ושני

v      חג מחזור כיתת 'פלג'

v      חנוכת המרכזונים

v      החופש הגדול

תמונת השער: כיתת 'דוכיפת'

קלרה כרמי      26.10.1931 – 18.6.2026

קלרה כרמי תיבת דואר 256 שכונת בורוכוב בית 373

משמר הנגב, ימי תמוז קיץ תשפ"ו

קלרה, צניעותה – אומנותה

קלרה, שיקול דעתה – לזכותה

קלרה, האמון בה – תהילתה

קלרה בפרלמנט החד"א – מקומה

 

לכבודה ולזכרה של חברתנו קלרה קיילה כרמי.

כותב נכדה עינב: "סבתי קלרה נולדה ב- 1931 בבריסל. היתה בת יחידה. בפרוץ המלחמה, המשפחה ברחה לדרום צרפת ואחרי 6 חודשים חזרו לבלגיה. כשהחלו הרדיפות, היא הוסתרה אצל משפחות נוצריות אך שמרה על יהדותה כל השנים."

ומוסיף מומוס: "אחרי השחרור, כשהיתה נערה, הולכת אל הפעולות בבית התנועה, מלווה תדיר בידי הוריה השותפים מלא להוויית ותורנות התנועה ולהמנונה:  "ידינו מזרחה נרים ונשבענו\בדגל ציון באדמת המכורה"

 

"טוב לי טוב לי בקיבוץ עם השקט והפנאי ועם השמש על כתפי.

שתי עיניך מול עיניי מספרות לי את חיי ושרות איתי שאת השיר ועל ביתך שבתוך ביתי"

 

לתקנון חתונות והלוויות, סעיף ההספד שני פרקים:

1 . פניה למספיד

2 . החומר בארכיון

בעניין הפניה למספיד, נהגתם כדין וכמתחייב בפקודה. אך בעניין החומר המתעד/מספר חבר או חברה, לא נמצאו כמעט ראיות. ואפילו את הריאיון האישי עם ההיסטוריונים הצעירים, מצאנו במחשכי המחשב של המראיינת.

כל כך מעט סיפרה, כי על עצמה לספר לא ידעה. ולו הדבר היה בידה, בוודאי מבקשת היתה שלא נספר בה. ופיליפ בעלה, כשכוסית טובה בידו, כבר היה מפתח יזמות לענף ההספדים. מבוסס על הוצאות של מילים, דפים וקהל לקוחות.

בראיון משנת 2020 היא מספרת:

"הייתי מפונקת והיה קשה לי להסתגל לתנאים – אוכל ומגורים. אך הקליטה היתה מושלמת. פיליפ עבד בגן ירק ובנגריה. המקצוע שלו היה גילוף בעץ. היו לו חילוקי דעות עם ז'ומסקי. פיליפ רצה מוצרים יפים, ז'ומסקי רצה שיהיו פרקטיים". (איזו גדלות  של שיח ערכית רעיונית, לעומת ויכוחי הסרק של עולמנו היום. כמו שמאל -ימין, גיוס חרדים, ועדת חקירה).

"זוכרת אני אווירה טובה מאד במשמר הנגב. מבחינה חברתית היה לי טוב. אך החיים בקיבוץ לא היו טובים. רציתי לעזוב אך פיליפ רצה להיות בקיבוץ."

וקלרה נשאה בליבה את פער רצונותיה הפרטיים אל מול היחד השיתופי. מחד – שיתפה פעולה ונהגה על מלא עם אורחות החיים. ומאידך – כאבה את אובדן הפרטיות.

סיפרה על מעלליה כשומרת לילה ואיך כיתה ששיתקה את השמרטף, נדהמה להיווכח כי גילתה זאת. או ילד שנענש ושאל למה אני? היא ענתה: כי אותך תפסתי.

נהגה לומר: "כמה טיפשה הייתי על כי הלכתי לתת ארוחת ערב ולהשכיב ילדים בכיתותיהם ולא את בנותיי. ומוסיפה: "ההשכבות בכיתת חצב היו חגיגה אחת גדולה. ההורים כל כך שמחו להיפגש ולקשקש עד כי לא רצו ללכת והקשו על המחנך או המטפלת".

 

"טוב לי טוב לי בקיבוץ עם השקט והפנאי ועם השמש על כתפי.

שתי עיניך מול עיניי מספרות לי את חיי ושרות איתי שאת השיר ועל ביתך שבתוך ביתי

ובלילה כל החבר'ה נפגשים מתווכחים ומתרגשים. ובסוף מתלחשים על המשק, על העיר, על המצב, איך היה ואיך עכשיו"

וישנה קלרה של פשטות וצנע. ובשיחה על כיצד לציין את חג ה- 25 היא כותבת: "אני חושבת שבמקום חג ראוותני, יש להשקיע את הכסף בשיפור פני המקום. למשל, לעשות יום ילד ולתקן מתקנים. אני בעד חג פנימי, בעד אירוע חברתי ולא ראוותני".

ובתוך המעשה החינוכי, היא מתמנה כאחראית ומובילה את הטיפול בילדים מתקשים. ובקיבוץ של פעם, היא הנוסעת עימם כמובן, ולא הוריהם, לתחנה בתל אביב. הלא הוא המוסד שבו ינסו לתקן את כישוריהם של דרדקינו. ובפרדוקס הזה, היא ממלאת את תפקידה, במקצועיות ובידע אותו אצרה.

ב- 1965 המשפחה נוסעת למספר שנים לקמבודיה. פיליפ מדריך רחמנא ליצלן, את המקומיים כיצד לגדל אורז. ואף זוכה לאות הוקרה מהנשיא סיהאנוק. קלרה מוצאת מעט מרגוע בחיים ובמטלות סביב הבית והקן המשפחתי.

בסוף שנות ה- 80 בשיחה על תפקידים ומינויים, על הדימוי והאמת היא מספרת: "ככל שאני זוכרת לא היו בעיות במציאת בעלי תפקידים. פרט לסדרן ומרכז עבודה. בשאלון שערכנו, חברים רבים הציעו עצמם לפעול. ותפקיד המרכז היה רק לוודא שלא ירדו הפעילים מהרכבת באמצע הדרך..."

 ואף זאת בסוף שנות ה- 80 בשיחה על עבודת מבוגרים, תוך שהיא כותבת ומדברת בעברית רהוטה, ברורה  וללא שגיאות: "חושבת שצריך לאפשר לחברים המבוגרים להישאר בעבודה יצרנית ולשלב זאת בפעולות בשעות הפנאי. לחבר המתבגר חשוב להרגיש שהוא תורם ואף צריכה להיות הכנה רגשית".

ולקלרה של ערכים, יש קווים אדומים.

על החולייה של הלינה המשפחתית היא כותבת: " הצטרפתי לחולייה במגמה לתרום בנושא שאני תומכת בו. החלטתי לפרוש, כי החולייה בעת האחרונה, חורגת מהסמכויות והעקרונות אליהם נבחרה. מזדהה עם רצונות החברים לקצר תהליכים, אך בדרך זו יש נזק חברתי. יצירת מתחים חברתיים רק תרחיק אותנו מהמטרה".

ולימים היא מוצאת עבודה במזכירות, משמשת יד ימין לנושאי משרה ואוזן קשבת בחיוך לחברים הבאים בשערי מבנה הממסד.

וכשהקיבוץ משנה אורחות חיים ועובר הפרטה, היא מנסה להגן על זכויות הוותיקים.

"טוב לי  טוב לי בקיבוץ, עם השקט והפנאי"

עדנה, מיכל, עירית ומשפחותיכן הענפות – זכרו את אמכן סבתכם, כי רק טוב רצתה.

שולחן הפרלמנט בחד"א שוב התייתם

נתגעגע לצניעותה היא אומנותה

נתגעגע לשיקול דעתה הוא זכותה

נתגעגע לאמון בה הוא תהילתה

 

ירד המסך על בית 373 בשכונת בורוכוב

ותיבת הדואר 256 היא כבר לא תספר את סיפורה של קלרה

 

איציק בונים

ממשובת גן רימון   

 

 

אמא יקרה שלנו!

סבתא וסבתא רבתא משמעותית ומסורה מאד לנכדים ולנינים.

מהרגע שנודע דבר מותך, התחלנו לשמוע איך משפחה וחברים ראו אותך או חשבו עלייך:

כתבו לנו שהיית רגישה, מקשיבה, אכפתית, אהובה, אשת חינוך, מטפלת אהובה שכורה לטובה, אצילה, צנועה, אפופה בריח הבושם האהוב עלייך.

אבל אני כאדם בוגר, הכי התרשמתי מהטיפול שלך באבא בשנתיים הקשות שלו. כי את היית כל כך מסורה, סבלנית ותומכת.

אחריהן היו לך, אני חושבת, שנתיים טובות וחופשיות. היית מוקפת נכדים ונינים. היית עצמאית. נתת וקיבלת מה שרצית.

נכון שאת לא האמא או הסבתא הקלאסית. כזאת שמבשלת, אופה ומרעיפה אוכל. אבל היו כמה מוצרים שאפיינו רק אותך:

-          הסנדוויצ'ים שלך היו הכי טעימים בעולם.

-          את היית בין היחידות בעולם שמצליחות להקציף שמנת מתוקה לקצף עומד ויציב ללא פודינג או כל חומר אחר.

-          אף אחד לא יכול לשכוח את השניצלים הדקים והמדויקים שלך. אפילו בכולבולית יש שניצלים שהם על שמך – "שניצלים קלרה".

-          ריח סלט הפירות בתוספת קצת קוואנטרו (כי סבא פיליפ צריך להכיר לנכדים שלו את נפלאות האלכוהול ??? ) – זכור לכולנו.

-          את ריח הצ'יפס שלך על המרפסת בכל שבת אחה"צ – זוכרים גם השכנים מהקומתיים.

את היית לנו מודל של אשת תרבות והשכלה. בבית היו תמיד ספרי אומנות, תקליטים של מוזיקה קלסית, ספרים ומילונים. אהבת מאד את המילה הכתובה. כתבת נהדר וקראת המון. ממש עד לא מזמן. אני אף פעם לא ראיתי אצלך שגיאה אחת בעברית. בכל זאת. היית פעם עולה חדשה.

במהלך חייך בקיבוץ ובעיקר לקראת סופם, קיבלת יחס חם וטוב מסביבתך.

היית מלאת הערכה על השירות שקיבלת בכל מקום במשק.

יחסם החם של השכנים – ישראלה ומיכאל החמיא לך מאד, כמו גם הסביבה האכפתית והדואגת.

ג'יג'י ליוותה אותך לזמן קצר אבל חשוב. היא התנהלה בעדינות, באכפתיות ובמסירות רבה – תודה לג'יג'י .

 

אנו נפרדים ממך היום, כדרכו של עולם. אוהבים ומודים על התקופה הארוכה והמשותפת, ונזכרים בשיר של ג'ורג' מוסטקי שאהבת לשיר בנסיעות המשותפות שלנו:

Nous avons toute la vie pour nous amuser

Nous avons toute la more pour nous repser

 

ובעברית: יש לנו כל החיים כדי ליהנות ואת כל המוות כדי לנוח.

 

אז נוחי, אמא, עכשיו. תראי, את שוב על יד אבא

 

מיכל ברגר 

 

 

 

 סבתא,

אני רוצה להגיד לך תודה.

תודה על זיכרונות נהדרים מכול תקופות החיים.

זיכרונות גדולים ותקופתיים, אבל גם אנקדוטות שימשיכו איתי לתמיד.

אם זה בארוחות בחדר האוכל או לישון לילה אצלכם בקיץ בילדות שאני שמח להיזכר בהם עד היום.

יותר מאוחר הביקורים התקצרו, אבל תמיד היה נעים ונחמד. השיחות איתך יכלו לתפוס כל נושא, ותמיד הראית עניין בנו, הנכדים, או בכל דבר שרצינו לדבר עליו.

ותמיד, האירוח מוקפד. הקפה מגיע ראשון, אולי אחרי המשחקים שמוציאים כדי לבדר את הנינים. תמיד יש פרי או עוגה לנשנש.

אולי זו הפתעה, אבל בתחומים הקולינריים אזכור אותך. אבוקדו בסלט, שלא נשמע דבר כזה בבית משפחת ברגר או שניצלים דקים-דקים, שלא טעמתי בעוד מקום אחר. גם החיבה שלך לעוגות ופְּרוֺשוּטוֺ עזרה לי להבין שאפשר למצוא הנאה גם בדברים הפשוטים.

אני שמח שהכרתי אותך ועל הזמנים שבילינו ביחד. אני שמח שהכרת כל כך הרבה נינים, ואפילו את יער הקטן שמצביע על סבתא קלרה כשמסתכלים בתמונות.

את היית דוגמא לקור רוח ונימוס אבל גם לאכפתיות וחום. היו לכם שנים ולנו שנים לא פשוטות, והיית אחד הקבועים שלנו בחיים. תמיד שם, תמיד כנה ושמחה לשמוע, לראות תמונה או לשבת בסלון עם קפה.

אני מצטער שלא באתי יותר, ואני מצטער שאני לא עם המשפחה עכשיו.

אנחנו לא משפחה של דַבְּרַנׅים, ויש  מילים שקשה לכתוב. אני מקווה שידעת כמה אני  והמשפחה אוהבים אותך ודואגים לך גם אם זה מרחוק.

תמסרי חיבוק לסבא.

 

הבן הקטן של מיכל , דותן

 

 

 

 

תודה,

משפחות כרמי, ג'ונס, ברגר ודגני מודות לכל מי שליווה את קלרה כרמי בחייה ובמותה.

לכל מי שטיפל, חייך, התעניין בשלומה בימי שגרה ובשעות חירום.

לכל מי שניחם ותמך בנו בשבועות האחרונים ובימי השבעה.

שנדע ימים טובים ושקטים

   

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

"דוכיפת" במרוץ למצוות

כיתת "דוכיפת"

מחזור 58

עמוס פרייברג מלווה כיתת 'דוכיפת' בשנת בר מצווה מברך:

דוכיפתים יקרים ויקרות,

הציפור דוכיפת שעליה אתם קרויים, מזכירה לי אתכם מאד. (קצת מידע והשוואות לצורך העניין...)

"הציצית" – מצב רוח שרואים מרחוק, מרימה מורידה בהתאם לרגש, להפתעה או רצון להרשים, אתם אומנם לא צריכים נוצות, אבל יש לכם שפת גוף, תסרוקת אחרת, גלגול עיניים או אפילו חיוך גדול מתי שאתם מאד מרוצים.

"לוחמת כימית" – הדוכיפת מפרישה חומר בעל ריח חריף כדי להרחיק פולשים ולשמור על הטריטוריה – אני משוכנע שההורים שלכם יודעים על מה מדובר לגבי החדר והטריטוריה שלכם...

הדוכיפת גם בעלת מעוף מזגזג  ולא צפוי – תזזיתי ולא ישר. וכמו מסלול החיים וההחלטות שלכם, היום חוג ציור ולמחרת כדורגל ואז פתאום פורשים מהכול. מחפשים זהות, מנסים סגנונות שונים, מה שנראה לפעמים כחוסר יציבות, אבל זו הדרך שלכם להגדיר מי אתם.

אמבטיית שמש – הדוכיפת נשכבת פתאום על הקרקע ונראית חסרת חיים, ורק בשביל לסדר את הנוצות – ואתם שמסוגלים להפגין "רביצה טוטאלית" על הספה או המיטה בתנוחות בלתי אפשריות מבחינה אורטופדית, ולרגע נראה שנגמרה לכם האנרגיה לחלוטין. אבל בפועל  כמו הדוכיפת אתם בונים את עצמכם מחדש, מעבדים ומתכוננים למעוף הבא.

 

אז איזו שנה היתה לנו, מלאה במשימות מיוחדות ובחלקן מאתגרות שהוציאו אתכם מאזור הנוחות שלכם. ראיתי אתכם מתמודדים, מתגברים ומצליחים.

ראיתי אתכם גדלים ומתגברים לאורך השנה, ועכשיו אני מרגיש סוף סוף שאני יכול לקרוא לכם נערים ונערות ולא ילדים. שנת המצווה היא שנה מאד מיוחדת בחיים וכולי תקווה שתזכרו אותה לאורך שנים כמשמעותית ואחרת, וכזו שהשפיעה על מי שאתם.

היום, לאחר שנה שעברתם ביחד, אני רוצה לומר לכם תודה על האמון ועל הדרך המשותפת.

מאחל לכם שתמשיכו לעוף קדימה – גבוה, באומץ, היו סקרנים, היו חברים טובים ותמיד תזכרו להגיד שלום במדרכות.

בהזדמנות זו אני רוצה להגיד תודה רבה לאילן גוטקין ולמערכת החינוך על התמיכה והעזרה מאחורי הקלעים לאורך כל הדרך.

למדריכי הצופים שנכחו והיו איתנו בכל המשימות, אתם אלופים ותודה גדולה לכם ועל מה שנתתם לכיתה.

לכם ההורים על שהייתם לי ולילדיכם גב ואיפשרתם לשנה הזו לזוז קדימה.

ולצוות המופע, אין עליכן ובלעדיכן זה לא היה קורה. כל אחת ואחת יודעת.

 

תודה רבה   

 

אבישי פינדס, יו"ר האגודה מברך:

 קהילה, חברים, הורים, בני ובנות כיתת "דוכיפת", ערב טוב.

מבקש לברך אתכם בשם קהילת משמר הנגב שגֵאָה בכם.

הדוכיפת, הציפור הלאומית – הציפור שבחרתם בה כשֵם הכיתה – היא ציפור היודעת לעוף רחוק, אבל תמיד חוזרת הביתה. וזה בדיוק מה שאנו מאחלים לכם. שתעופו רחוק, תגלו עולמות, תלמדו, תתנסו תטעו ותקומו  - אבל שתמיד תזכרו מאיפה באתם.

שנת המצווה היא לא רק טקס. היא הרגע שבו אתם מתחילים לקחת אחריות – על עצמכם, על החברים שלכם, ועל המקום הזה. כי קהילה היא משהו שמקבלים, היא משהו שבונים. כל אחד ואחת מכם, עם מי שאתם, הופכים אותנו לחזקים יותר.

אנחנו לא מצפים מכם להיות מושלמים. אנחנו מצפים מכם להיות שם – אחד בשביל השני. לתת יד, להקשיב, להושיט עזרה כשצריך. זה מה שעושה אותנו  לקהילה, וזה מה שתמשיכו הלאה.

אז בשם כל משמר הנגב, אנחנו גאים בכם, אנחנו סומכים עליכם ואנחנו כאן בשבילכם. תמיד.

בהצלחה כיתת דוכיפת.

עלו והצליחו.

 

 

 

ברכת ההורים לכיתת דוכיפת, בירכה: שירה ישראלי טדגי

 

נתחיל בדבר החשוב באמת, ונגיד לכם משהו פשוט מכל הלב:

אנחנו גאים בכם.

גאים בדרך שעשיתם,

גאים בחברות שבניתם,

גאים ביכולת שלכם להיות שם אחד בשביל השנייה

לצחוק יחד, להתאמץ יחד, להתווכח קצת, להתעצבן הרבה, ובסוף להישאר קבוצה.

 

גאים שלא ויתרתם -  גם כשהיה חם, גם כשהיה קשה, גם כשהייתם עייפים,

וגם כשהשנה הרגישה קצת גדולה עליכם,

 ובואו נודה על האמת, גדולה גם על כולנו.

 

את השנה פתחתם באירוע חגיגי ובחתימה על אמנה

בה התחייבתם לצאת ביחד למסע של בגרות אחריות וחברות טובה.

 

בחיזוק הקשר הבין דורי התחלתם הכי מתוק שאפשר, עם תפוח בדבש שחילקתם בראש השנה,

משם המשכתם להדלקת חנוכייה

ואז בדיוק כשכבר תכננתם לחלק משלוחי מנות ,

איראן החליטה לשבש לכולנו את התוכניות .

 

למדתם לבצע החייאה בקורס עזרה ראשונה

ולהפעיל ציוד כבד כדי לבנות כנפיים של בובה,

פידלתם מקיבוץ רוחמה עשרות קילומטרים, ושרדתם בשטח כמו חלוצים בודדים.

 

בשבת בשומריה למדתם שלמסורת ולדת פנים רבות,

 וגם גיליתם שלמרבה ההפתעה, ואולי אפילו בניגוד לכל התחזיות,

אפשר לשרוד 24 שעות בלי מסך מול הפנים,

ואפילו לצאת מזה בחיים ובלי תסמיני גמילה קשים.

 

מאחלים שתגדלו להיות אנשים משמעותיים - כאלו שמשנים את העולם.

ואם העולם גדול מדי – אז תשנו את המדינה,

ואם גם היא הולכת לאיבוד לפעמים,

 אל תעצמו את העיניים ותכסו את הפנים,

תתחילו בלשנות את הסביבה הקרובה

את הבית, הרחוב הקהילה והחברה.

 

שתדעו לחלום חלומות גדולים ותמצאו את הדרכים להגשים אותם,

שתעופו רחוק אבל תמיד תרגישו קרוב,

ושלאן שלא תלכו, תיקחו אתכם קצת מדוכיפת, קצת מהקהילה, וקצת משנת המצווה.

 

אוהבים ומתרגשים

ההורים

למדריכים האלופים שליוו את הכיתה לאורך השנה - תמר, אורי, גיל וכרמל

אין ספק שלא יכולנו לבקש צוות הדרכה טוב יותר.

אתם הדוגמה האישית לנוער איכותי, מעורב, אכפתי וערכי,

כזה שרואה את עצמו חלק מהקהילה, פועל בענווה ומתנהל בכבוד כלפי כל אדם.

תודה לכם על הליווי, על השקעה, על הסבלנות ועל העידוד שהבאתם אתכם לכל מפגש ומשימה.

 

לעמוס ,

האיש והאגדה, שניהל את כל האופרציה המורכבת הזאת ביד בטוחה,

עם אינסוף סבלנות, קלילות ונוכחות מרגיעה גם בתוך תקופה מתוחה.

תודה על כך שבזכותך שנת המצווה תיזכר אצל הילדים,

כאבן דרך חשובה ומשמעותית בחיים.

תודה שראית את הנערים והנערות ודיברת איתם בגובה העיניים,

תודה שהצלחת להניע אותם לפעולה מבלי שהמשימה תרגיש להם כמו עוד מטלה.

מאחלים לך ולקיבוץ שתמשיך ללוות את שנות המצווה ולהנחיל לדורות הבאים את המסורות והמנהגים.

 

 

 

בני ובנות כיתת "דוכיפת"

·          נועם אילוז

        זוהר ארמה

·         עדי דגני

·         עמית טדגי

·         פלג טל

·         בועז ירדני

·         אופיר כהן

·         אליה כהן

·         גבריאל כהן

·         מיה כהן

·         אופיר כהן

·         איתמר לוי

·         בר עוז

·         גילי עמיקם

·         אדר פרץ

·         טל ליכטר פלד

·         נתנאל פלוסקר

·         אגם ששון

 

 

 

 

  

מכינת הנגב מחזור ב' 'ברוש' סיימה ונפרדת

מפגש רב משתתפים של הורים, חניכים, משפחות מאמצות וחברים שאירחו חניכים בשילוב דורי, התקיים ביום חמישי (18.6.26 ). בפאב הישן. שמחת החיים שליוותה את המכיניסטים כל השנה הגיעה לשיא בטקס הסיום. כולם לקחו חלק בשמחה. הורי החניכים התרגשו כי בניהם, בנותיהם סיימו עוד פרק בחייהם והם ניצבים לקראת פרק משמעותי בשירות הצבאי. החניכים יצאו מגדרם לספר את חוויות התקופה עם העשייה הרבה. וחברים שליוו אותם כל חודשים ההיכרות והמפגשים התרגשו בפרידה.

עדי פיינה חניכת המחזור כתבה סיכום וברכות לפרק המשמעותי שלה ושל חבריה:

"ערב טוב משפחות אהובות, חברי קיבוץ משמר הנגב המדהימים, מחנכים וחברים יקרים,

רגע לפני שהטקס מגיע לסיומו, היה לנו חשוב להגיד כמה דברים. את הדרך שעברנו פה קשה לתאר במילים, אך נעשה כמיטב יכולותינו.

לפני כעשרה חודשים בלבד, התחלנו את דרכנו פה במכינת הנגב. היינו נרגשים וסקרנים לגלות מי עוד מצפה לנו. תמימים וצעירים, לא ידענו איך כותבים רציונל, איך מובילים פרויקט, איך פונים לאנשים מכובדים... וחלקנו  לא ידעו איך שוטפים רצפה. זה עוד דבר שלומדים כאן.

מהר מאד קפצנו למים ורוחה של מכינת הנגב כבר מתחילה לחלחל בנו.

במהלך השנה צברנו המון חוויות מדהימות וייחודיות שכל אחת מהן עזרה לנו בעיצוב הזהות שלנו בתור אזרחי המדינה ומי שעתידים להיות בוגרי המכינה.

מטיולים שפיתחו אצלנו חוסן פיזי ומנטלי ועזרו לנו להתחבר לאדמה היפיפייה של ארץ ישראל, עד לסמינרי תוכן בנושאים בוערים וחשובים בחברה, כגון הסכסוך הישראלי פלסטיני, זהות יהודית ישראלית, פערים חברתיים ואיך אפשר לשכוח את סוגיית הנגב שמלווה אותנו לאורך כל השנה.

זהו רק קמצוץ מכמויות התוכן, האתגר וההזדמנויות ללמידה הרבות שעברנו השנה. וכפי שאני מניחה שכבר הבנתם, גם המון חוויות קבוצתיות ומגבשות שעברנו. ממכרים עד לשותפים וחברים לחיים. חברים מהסוג שאתה יודע עליהם הכול, שאת רואה אותן בכל רגע ביום וחשופה  לכל הצדדים של אותו אדם.

לא אשקר, זה לא פשוט לפעמים, אבל הקשרים העמוקים שנוצרו פה והחברויות החזקות פשוט שוות הכול. כעת, אנו יוצאים לדרך חדשה, דרך שונה, דרך עצמאית ומודעת שאליה אנחנו יוצאים בתחושת אחריות גדולה. אחריות על עצמנו, על האנשים שלצידנו ועל החברה הישראלית ככלל.

אנחנו מודעים לכך שחובת ההוכחה עלינו ומוכנים לצאת אל העולם ובתקווה להשפיע כמה שיותר, כל אחד בדרכו האישית.

לסיום, ברצוננו לומר תודה.

בראש ובראשונה, תודה רבה לצוות המסור שלנו – טל (רזניק), רועי (ברוק), יורי (קדר) שליוו אותנו לאורך כל השנה בצורה הטובה שיכולנו לבקש.

תודה לטל, תודה על כך שלמרות תקופת המילואים הלא קצרה שעשית, תמיד היית מעורב, ידעת להיות אוזן קשבת, לתמוך איפה שצריך. תמיד עם הרעיונות הכי יצירתיים ועם רצון לעזור.

תודה לברוק, על הכלים שלימדת אותנו, על האהבה  הגדולה למדינה שהנחלת לנו ועל תחושת הביטחון שאתה מעניק לכל אחד ואחת מאיתנו.

תודה ליורי, על ההשקעה הגדולה והניכרת שלך בנו, על כך שלימדת אותנו איך נראה מנהל אמיתי, כזה שיודע להוביל וגם  להסתכל בגובה העיניים. שיודע לדחוף קדימה וגם לתת לנו ללמוד לבד וכזה שאף אחד לא יעצור אותנו מלממש את החלומות שלנו.

תודה לכולכם על האמונה בנו, על הסבלנות, על ההכוונה, על השיחות הארוכות, על התמיכה ברגעים המורכבים ועל כך שידעתם לאתגר אותנו, לדחוף אותנו קדימה ולעזור לנו להיות הגרסה הטובה יותר של עצמנו.

תודה נוספת לקיבוץ משמר הנגב שאירח אותנו ונתן לנו להרגיש חלק מקהילה אמיתית. לצוות ההיגוי של המכינה, לאנשי ונשות חדר האוכל, לוותיקים היקרים. לגוז'ון, (אריאל גבאי), לקרלוס (אריאל פרידמן), ליניב כהן (החשמלאי) ולכל מי שליווה אותנו במהלך השנה.

תודה ענקית למשפחות המאמצות, שפתחו בפנינו את הבית ואת הלב, נתנו לנו  מקום חם וטעים להגיע אליו, שבזכותן הרגשנו בבית, גם כשהיינו רחוקים מהבית.

תודה לאנשי המכינה ולצוות מגל, רוני, גיא, גלית ומאיה שבזכות העבודה, המסירות והדאגה היומיומית שלהם הצלחנו לנהל את חיי המכינה בצורה המיטבית.

תודה עצומה גם להורים שלנו, שתמכו בנו לאורך כל הדרך, האמינו בנו גם ברגעים שבהם קצת פחות האמנו בעצמנו. היו שם  בשביל לאזן אותנו ונתנו לנו את הגב שאיפשר לנו לצאת למסע הזה.   

ותודה אחרונה, ואולי הגדולה מכולן, לקבוצת 'ברוש'. לאנשים הקרים שהחליטו לפני עשרה חודשים להגיע למכינה ולתת מעצמם את הלב, הזמן והנשמה. בלי הקבוצה הזאת שום דבר ממה שקרה כאן לא היה קורה. עברנו יחד  רגעים של שמחה, קושי, הצלחות, ויכוחים, צחוק ועייפות, ובתוך כל זה הפכנו ממשפחה של זרים למשפחה שבוחרים בה.

אז תודה לכם אורחים יקרים שבאתם לחלוק  איתנו את הרגע הזה.

אוהבים אתכם המון,

קבוצת 'ברוש'     

 

בארוחת בוקר בבית מורשת עם השילוב הרב דורי

קבוצת 'ברוש' על שם ערן אלוני ז"ל שנפל בסג'עייה בדצמבר 2023. הקשר עם אביו של ערן דורון אלוני נוצר ע"י מישל, חניכת המכינה תושבת אופקים כמו ערן אלוני ומשפחתו. והאב דורון נרגש מהמחווה גם נשא דברים בטקס.

השיר 'ברוש' היה אחד משיריו האהובים ביותר.

הכרנו את סיפורו של ערן ביום הזיכרון ל- 7.10 אותו שמענו מאביו דורון מאז הקבוצה שלנו נקשרה לסיפור ולערכים שייצג.

הנצחנו את ערן בשלל דרכים: בכניסה למקלט – כיתת המכינה יש כתובת "תהיו פראיירים"  הוא האמין שכך יש להתנהג. את הטיול הראשון שלנו הקדשנו לזכרו שבסיומו פגשנו את הוריו. 

 

וביום האחרון  (שישי 26.6.2026 )בו חניכי המכינה נפרדו מכל הקהילה כתבה סהר שירון:

 

"קהילת משמר הנגב היקרה,

ממש ברגעים אלה אנחנו עוזבים את הקיבוץ אחרי שנה משמעותית ומדהימה בטירוף ורצינו להגיד תודה ענקית לכולכם. זכינו להכיר קהילה משפחתית ומיוחדת, הכנסתם אותנו לקיבוץ בחום ואהבה ובאמת גרמתם לנו להרגיש בבית.

היה תענוג לעבוד עם כל אחד מכם, תודה מיוחדת למשפחות המאמצות והקשר הרב דורי שבלעדיהם השנה שלנו לא היתה אותו דבר.

משמר הנגב תמיד תישאר בלב שלנו.

בהערכה רבה, מכינת הנגב מחזור ב'

 

צילום משותף בטקס שבועות

 

 

 

 

 

תודה על שיפור הגבעה המזרחית

שלום רב,

בשבועות האחרונים נעשתה עבודה רבה על הגבעה המזרחית. ניקיון, עישוב וחרמש. צביעה וסידור האופניים המסמלים את הדרך העולה.

נבנו ספסלים ושולחן מעץ. הצבנו סלע ענק שיידל לב חצב במו ידיו, ושתלנו אלוורה. תודה רבה לסיגל שלו על התרומה. פזרנו רסק עץ על השביל העולה לגבעה על מנת לשמור על האדמה ועל השביל.

הרסק שלנו לא 100 אחוז נקי. כאן המקום להזכיר ולבקש להקפיד על ניקיון הגזם בעמדות. בקשה נוספת, יש לאורך השביל העולה לגבעה ישנם שקים לאיסוף זבל, עזרתכם תתקבל בברכה.

 

אנחנו רוצים להודות למכינת הנגב, על היוזמה, ההתגייסות וכל העבודה הקשה. קבוצת 'ברוש' מסיימת את שנת המכינה והחניכים יתגייסו לצה"ל בימים ובשבועות הקרובים. לחניכי מכינת הנגב אנחנו רוצים להגיד תודה גדולה. החותם שלכם נשאר כאן בכל פינה בקיבוץ ובליבנו.

 

תודה לאליסיה על התרומה הכספית. תודה לשי אגמון, לאריאל פרידמן, דודלי ותודה מיוחדת לעוזי גל שבשקט ובצניעות משנה עולם.

 

אריאל גבאי

 

פינת ישיבה בגבעה יצרו חניכי המכינה
 

 

 

 

 

קבוצת משמר הנגב האלופה!

גאים בקבוצת הכדורגל המדהימה שלנו שהגיעה  עד לגמר! וניצחה.

קבוצה בה שחקנים צעירים וצעירים פחות... כל אחד מכם הוא חלק בלתי נפרד מהייחודיות של הקהילה שלנו.

אנחנו רוצים להגיד תודה אישית לכל אחד  ואחד מכם, על המאמץ, ההשקעה והלב שהבאתם למגרש.

ראו כמה מגוונת קבוצת הפועל משמר הנגב שלנו:

עמית טהר

 נדב ברקן

נועם שטיקמן

רותם גרבר

יאיר ברג

לוטן אדלטין

אדם בונים

ניצן טל

שקד טל

 יואב גזמן

אורי שפריר

יהלי שפריר

תומר דרור

יפתח בסר

טאו לוי

אורי קרפ

יאיר קרפ

יהלי רחמן

הראל נבון

 שחר טהר

דולב גבאי

אלעד אלימלך

תודה לבועז גלעד מאמן הקבוצה. 

ותודה מיוחדת לארבל פסל שהוא הוא הלב והנשמה של הקבוצה.

נפגש בשנה הבאה

 

פלג טל

  

 

 המדליה עם דור העתיד

 

 

 

אסיפה

ביום ראשון 21.6.2026 בשעה 20:00 במועדון לחבר

סדר היום:

1 . הצגת חברים מועמדים בוועדת קליטה: לואיס ברקן, ענת ברגר, סמדר דקל פרידמן, הילה עמר

2 . קבלה לחברות: המלצת ועדת קליטה לקבלה לחברות: טל ונוי מונפרד

3 . עדכון – מעבר סטטוס מעצמאות כלכלית לחברות מלאה:

אלמוג תמר וגולן, ברוך מרטין ודרור, וילקנסקי מיכל ואושרי, גזמן מאשה ואילן, ערן טלי ואורן, פייביש יניב

4 . הצגת מועמדים לחברים בוועדת תכנון: עוזי גל, נתן ברסלו, אבי בן יהודה, בני גומפל, גולן אלמוג

5 . המלצה על בחירת אהוד לוריא לקדנציה נוספת כיו"ר כלכלי

6 . המלצה על בחירת אסף רוט לקדנציה נוספת כיו"ר חברתי

7 . המלצת ועד ההנהלה וההנהלה הכלכלית לקדנציה של 4 שנים לבעלי תפקידים ניהוליים

 

אסף רוט: לאסיפה הערב יש מספר נושאים. הצגת מועמדים לחברות, הצגת נציגי ועדת קליטה, הצגת מועמדים לוועדת תכנון, הארכת תקופת קדנציה לתפקידי ניהול  מ- 3 שנים ל- 4 שנים ובחירתו לקדנציה נוספת של אהוד לוריא- יו"ר כלכלי, ושל אסף רוט יו"ר הקיבוץ.

 

נעמה רוזנבלום אלוש (מרכזת ועדת קליטה): זו הפעם הראשונה שאנחנו קולטים זוג שנקלטים כתוצאה מהשיוך. נקלוט משפחות שאינן קשורות לקיבוץ כמו בנים או אחים של חברי קיבוץ. זה יקרה בזמן הקרוב צריך להכיר בכך ולקוות שמצליחים. הזוג נוי וטל  מונפרד המתקבלים לחברות קונים את הבית של אביטל רחמן בשכונת הבנים.

 

בהמשך לסקירת האסיפה יופיעו דברי נוי וטל מונפרד שכתבו על עצמם.

 

בחירות נציגים לוועדת קליטה

נעמה רוזנבלום אלוש: 4  חברים מתוך ועדת קליטה השלימו קדנציה אתי ענבר שסיימה 4 קדנציות כנציגה בוועדת קליטה בקשה לסיים. ענת ברגר, לואיס ברקן וסמדר דקל פרידמן  ביקשו להמשיך לקדנציה נוספת. הילה עמר ביקשה להצטרף.

נעמה קוראת את דבריה של הילה עמר שלא יכלה להגיע לאסיפה (משמשת כמנהלת משאבי אנוש בעין השלושה והיתה צריכה להיות באסיפה לבחירת מנהל קהילה): נשואה לדני אמא למתן, נועם, רותם ושירה, חזרנו למשמר הנגב ועברנו לביתנו בשכונת השבעים לפני 6 שנים עוסקת במשאבי אנוש בניר יצחק ועין השלושה. מגיעה עם ניסיון של תהליכים קהילתיים, עבודה לפי תקנונים, הייתי חברה בוועד האגודה ומטעמו הייתי נציגתו במועצת חינוך, סייעתי בקיבוץ בנושאי מש"א ולאחרונה הייתי בצוות מיסים וסיבסודים. מאמינה שמי שחי בקהילה צריך להיות חלק מהמערכת ולהצטרף לפעילות בוועדות השונות.

ענת ברגר: נשואה לאיתן נכדם של פיליפ וקלרה ז"ל. הייתי קדנציה בוועדה ולמדתי את התהליכים השונים ואשמח להמשיך בה כדי לטייב את תהליך הקליטה ולקלוט חברים טובים לקהילה.

לואיס ברקן: מבקש להמשיך להיות חבר בוועדת קליטה לקדנציה שלישית. בכך אני גם נענה לבקשתה של נעמה. חשוב שיהיה בה חבר בגילי. חברים חדשים לא מכירים אותי כי לא רואים אותי בציבור. עבדתי 30 שנה בפוליביד והיום אני עוסק בביטוחים של חברים והקהילה. בוועדה היו דיונים לא פשוטים והייתי שלם עם ההחלטות של ועדת קליטה למרות שהן לא התקבלו בהבנה. אמשיך לתמוך במדיניות הוועדה. שנדרש שיהיה בה שלושה מרכיבים: דיסקרטיות, יושרה ונטראליות. נעמה וחברי הוועדה הם רציניים ומתייחסים לכל נושא בכובד ראש. 

סמדר דקל פרידמן: קוראת את דבריה נעמה: בתם של קיקי ורני זכרו לברכה אמא לשלושה שחר – 19.5 דקל – 17 , טל- 11.5 חונכתי על התנדבות בקהילה. עובדת במערכת החינוך בגיל הרך בפעוטף 'נורית' רוצה להמשיך לפעול בוועדה. בין 2019 – 2024 הייתי יו"ר ועדת ביטחון. ב- 2024 הצטרפתי לוועדת קליטה. הנושא חשוב לקהילתנו ורוצה להמשיך לפעול בה.

 

אסף רוט: לפני שנה פתחנו חלון הזדמנויות ואיפשרנו לעבור לחברות מלאה. החברים בעצמאות כלכלית כבר התקבלו לחברות והם עכשיו לאחר פנייתם הם חברים בחברות מלאה. אין צורך להצביע על קבלה כי זה מעבר סטטוס.

תמר לגולן אלמוג

מאשה ואילן גזמן

מיכל ואושרי וילקנסקי

מרטין ודרור ברוך

טלי ואורן ערן

יניב פייביש

 

ברוכים המצטרפים. יש חשיבות לצמצם את מספר הסטטוסים. לא נוכל לאחד את כולם אבל זה צעד חשוב קדימה.

סעיף בחירת נציגים לוועדת תכנון

 אסף מלול: יו"ר ועדת תכנון גר במשמר הנגב כ- 10 שנים נשוי לאדווה אאודה, בתם של נטע ודידיה זכרו לברכה. בונים בית בשכונת השבעים. ארכז את כל נושאי התכנון במשמר הנגב. יש תהליכים מורכבים. המועמדים הנמצאים באסיפה יציגו עצמם.

בני גומפל:  נשוי לחן בלושטיין אבא לאמרי ומאורי. חיים כאן 5 שנים בונים בשכונת השבעים. במקצועי מהנדס בניין . הייתי מהנדס ביצוע ומנהל פרויקטים. היום מפקח בנייה בפרויקטים צבאיים והשיקום בעוטף. אשמח להצטרף לוועדת תכנון ולתכנן את הפרויקטים הבאים במשמר הנגב.

אבי בן יהודה: הייתי בוועדה הקודמת שנעצרה באמצע. יש עוד הרבה עבודה. אני רוצה להיות בוועדה כדי לקדם את נושא הנגישות והבטיחות לטפל במה שהוזנח במחנה הישן.

גולן אלמוג: אני אדריכל, חבר בוועדת תכנון מעל ל-12 שנים ואשמח להמשיך ולתרום. אני חלק מהקהילה ורואה בכך חלק מהחיים שלנו פה.

עוזי גל: מציג את מועמדותו אסף מלול: אני רואה את נושא הנגישות והבטיחות כלוקים בחסר. תוכניות אולם ספורט ותוכנית הבריכה הוחזרו כדי לתקן ליקויי נגישות. כך גם באזור ככר הפרחים. אין לי תואר בבטיחות אבל יש לי ראיה רחבה. יש לי מודעות גבוהה לאנשים בעלי צרכים מיוחדים ואשמח להיבחר.

נתן ברסלו: מציג אותו אסף מלול: בן   38   נשוי לקשת  אבא לנלי וליבי בהשכלתי הנדסאי בניין מַַדוֺר מבנים. אחרי 7 שנים בתחום הבנייה חזרתי לעבוד בקיבוץ. בשקמה מנהל את גידול תפ"א. הייתי חלק מהועדה הקודמת ואשמח להמשיך בוועדה החדשה ולתרום מהידע שלי לכלל הקהילה.

 

סעיף הארכת קדנציה ליו"רים – של הועדה הכלכלית – אהוד לוריא ויו"ר הקיבוץ  - אסף רוט ממליצים לבחור אותם לקדנציה נוספת ל- 4 שנים אם ההצבעה על משך קדנציה של בעלי תפקידים מרכזיים תעבור בקלפי. שי ציון המנהל העסקי נבחר לתפקיד לקדנציה של 4 שנים.

 

המלצה על בחירת אהוד לוריא לקדנציה נוספת כיו"ר כלכלי

המלצה על בחירת אסף רוט לקדנציה נוספת כיו"ר הקיבוץ

 

אהוד לוריא: 3 שנים של הקדנציה היו מעניינות מאד וכיף למלא את התפקיד. יש הרבה עבודה. הקיבוץ ועסקיו לא פשוטים גם מתקדמים וגם מתקנים. מחפשים עסקאות חדשות שההכנסות יגדלו בצורה משמעותית כדי לתמוך בכל הצרכים של הקיבוץ זה כולל: חוסרים אקטואריים בפנסיות, קרן תשתיות לעתיד. זה מגיע השנה ל- 9 מיליון שהעסקים מעבירים לקהילה.

יש הרבה עבודה ואשמח להמשיך. יש לתקן דברים שנעשו בעבר ודברים חדשים וניהול שוטף של החברות ששותפים בהן שימקסמו את הרווחים שלהן. לבסוף המטרה היא כלכלית וכספית. אודה אם תאשרו המשך קדנציה.

אסף רוט: אני שכן שלכם מקיבוץ דביר. אני חי בין שני עולמות. אני מנכ"ל של חברה שעוסקת בתיירות ששגשגה עד הקורונה ואחר כך ה- 7 באוקטובר החיזבאללה, הח'ותים שלא עוזרים לתיירות. הייתי 7 שנים יו"ר דביר שזה תפקיד מקביל לאבישי פינדס – יו"ר האגודה וזה תפקיד התנדבותי. הקהילה הקיבוצית חיה בגלים, והגעתי למשמר הנגב באחד הגלים הגבוהים כאשר הגענו לסיום שיוך דירות שהתחיל לפני 20 שנה. בשנתיים האחרונות נדרשנו לתהליכים שלא נעשו שנים רבות באורחות החיים וזה הגיע לאישור. יש עוד תהליכים המתבקשים משיוך דירות. על הפרק שינוי המבנה הארגוני עם האגודה הקהילתית להציב יו"ר אחד לשני הגופים הקיבוץ והאגודה כדי לחסוך חיכוכים. אשמח לעשות את המיטב ולסייע לקהילת משמר הנגב.

 

אחרי הצגת בקשתם להמשיך לקדנציה נוספת הם יצאו מהאסיפה כדי לאפשר דיון על בקשתם.

שי ציון המנהל העסקי הציג את המלצת ההנהלה הכלכלית לתמוך בהמשך כהונתו של אהוד לוריא כיו"ר כלכלי.

הילה שנהב: בוועד ההנהלה דנו שלא בנוכחות אסף רוט על המשך תפקידו כיו"ר הקיבוץ וההמלצה היתה פה אחד לתמוך בו לקדנציה נוספת. אנחנו בתהליך של בחינת המבנה הארגוני לאגודה ולקיבוץ בו ישמש יו"ר אחד לשני הגופים. אם יתגבש מבנה ארגוני זה, אסף יצטרך להגיש מועמדותו בהתאם לשינוי הארגוני.

 

יורם ענבר: רוצה להעיר על כך שבפורום של ועדת תכנון אין נשים ויש לעשות מאמץ לצרף נשים לוועדת תכנון. אני תומך בהמשך תפקידו של אהוד לוריא כיו"ר כלכלי. זכינו שהוא נבחר למלא את התפקיד. יש לו תפיסה מהירה וראיה רחבה. הוא בקי ובעל ניסיון בחברות כמו התאגיד 'נגב אקולוגיה'. השילוב עם שי ציון זה צוות מצוין וממליץ בחום את בקשתו לקדנציה נוספת.

לגבי המבנה הארגוני המתגבש. אם יוחלט לקבל אותו שבו יהיה יו"ר אחד לאגודה ולקיבוץ רצוי שיגיע מקיבוץ דומה לשלנו שבו אגודה גדולה. והחברה של קיבוץ שדומה לנו חברתית והם עברו כבר את התהליכים שאנחנו עומדים לעבור. לכן ממליץ שאם זה יקרה עדיף שזה יהיה אסף.

 

הילה שנהב: הקלפי ביום שישי 26.6 עד יום ראשון 28.6.  

 

משפחת מונפרד נוי וטל מתקבלים לחברות:

" אנחנו משפחת מונפרד – טל ונוי ושני הבנים שלנו עוז וגולן, מתרגשים מאד מהאפשרות להצטרף לקהילת משמר הנגב.

טל גדל בצופר שבערבה, נוי גדלה במושב פדויים, כיום שוכרים בקיבוץ בית ניר. בשנים האחרונות בנינו את המשפחה שלנו, גידלנו שני בנים מקסימים, והתחזק בנו הרצון לחיות בסביבה קהילתית, ירוקה ומשפחתית, מקום בו הילדים שלנו יוכלו לגדול עם חברים, בעצמאות ותחושת שייכות.

טל, בן 32, מהנדס חשמל ומחשבים ועובד בחברת אקסייט. בזמנו הפנוי אוהב ספורט ובעיקר כדורסל , וגם לא מפספס הזדמנות לצפות במשחק טוב או לדבר עליו.

נוי, בת  34 , מהנדסת כימיה ועובדת ב'נגב אנרגיה' בפרויקט הקמה של שדה סולרי. אוהבת לבשל, לארח, ולמצוא כל סיבה טובה לארוחה משפחתית או מפגש עם חברים.

הבן הבכור שלנו עוז, בן 4.5 , ילד רגיש, חכם וחברותי שאוהב מאד לשחק בחוץ, להיות בסביבת ילדים חדשים ולהיות חלק מהחבורה. אחיו הקטן גולן, בן 2.5 , שובב, מצחיק, שטותניק אמיתי וחכם, שמצליח להצחיק את כל המשפחה גם ברגעים הכי לא צפויים והכי מדויקים.

כמשפחה אנחנו אוהבים לטייל בטבע, לבלות יחד, לארח ולהתארח, ומאמינים שהרגעים הכי טובים הם הרגעים הפשוטים כמו טיול בשטח, ארוחת ערב משותפת או מפגש עם חברים טובים ושכנים.

אנחנו צפויים לעבו לקיבוץ במהלך חודש אוגוסט הקרוב, לבית שרכשנו בשכונת הבנים. מחכים בקוצר רוח למעבר למשמר הנגב, להכיר את הקהילה, את האנשים ואת אורח החיים הקיבוצי, ומקווים להפוך לחלק פעיל ותורם לקהילה המיוחדת שבניתם.

נשמח להכיר את כולכם!

 

משפחת מונפרד 

   

    

קלפי

תוצאות הצבעה בקלפי קיבוץ – חברים ועדות הארכת קדנציות 26.6.2026

 

סה"כ מצביעים שהשתתפו 189

הקלפי נערכה ב- 26.6.2026 בשעה 08:00 עד 28.6.2026  בשעה 16:00

 

  קבלה לחברות

 

טל ונוי התקבלו לחברות

 

חברי ועדת תכנון

 

נבחרו נציגי ציבור לוועדת תכנון: נתן ברסלו, גולן אלמוג, אבי בן יהודה, עוזי גל

 

ועדת קליטה

 

אושרו כל החברים: לואיס ברקן, הילה עמר, ענת ברגר,  וסמדר דקל פרידמן

 

שינוי משך קדנציה של בעלי תפקידים ניהוליים ל- 4 שנים

 

אושר משך קדנציה של 4 שנים ברוב של 75.36%

 

בחירת אהוד לוריא לקדנציה נוספת כיו"ר כלכלי

 

אושר ברוב של 73.68%

 

בחירת אסף רוט לקדנציה נוספת כיו"ר קיבוץ

 

אושר ברוב של 77.61%

 

 

 

 

 

 סיכום מפגש צוות מב"ט (מוגנות וביטחון קהילתי) מתאריך 23.6.26

הצוות נפגש כבר 3 פעמים בתהליך להגדרת תפקידיו. במקביל, בסיוע המועצה, נבחרה מלווה מקצועית בתחום ושמה ד"ר ימית אלפסי. עד לתחילת העבודה עם ימית, אנו ממשיכים בבחינת התפקיד של הועדה וממשקי עבודה עם גופי הקיבוץ . 

בהסתכלות רחבה על מגוון נושאים שמגיעים לשולחנות ההנהלה השונים, חוויות התושבים והאוירה הכללית בישוב – מיקדנו, בשלב זה של התהליך מספר נושאים מרכזיים.:

1.       תעבורה – חניות, נסיעה כחוק, כלי רכב מסוגים שונים (קלנועיות, קטנועים, קורקינט, אופניים חשמליים וכו') ועוד.

2.       תרבות שיח ונורמות התנהגות במרחבים השונים של הקהילה

3.       אלימות – פיזית, מילולית, פגיעה ברכוש .

4.       מוגנות – פגיעות על רקע של התנהגות מינית לא מותאמת בכל הרבדים. (ברמת הפרט וברמה מניעתית והסברתית.

5.       בעלי חיים במרחב הציבורי

מוסכם וברור שידיעת החוק, הכרת הנורמות הקהילתיות וההחלטות היישוביות מהווים בסיס התחלתי לכל דבר ויש הבנה שהחוק הוא ה"סמן הימני" של כל תהליך שיוצע. ולצד זה, מוסכם וברור שהתפקיד העיקרי של הועדה הוא הבניית תוכניות הסברה ומניעה לצד תוכניות מקדמות – וזו בהחלט הציפיה שלנו בעבודה עם המלווה .

חשוב להדגיש גם שלצד תהליכי ההבניה והמניעה, הועדה תדון באירועים שיופנו אליה ותנסה לסייע במציאת הפתרונות המתאימים תוך חיבור עם גופי הקהילה השונים (חינוך, רווחה וכו').

צוות מוגנות – חשוב לנו להזכיר ולהדגיש שבתוך הועדה הגדולה, קיים צוות מצומצם הממונה על טיפול באירועים פרטיים הנוגעים לפגיעות על רקע מיני. מודגש כי חברי הצוות מחויבים לסודיות ולצנעת הפרט וניתן לפנות אליהם באופן אישי.
הצוות הוא: אסתר בורנשטיין, אורן ערן וענבל ארוש.

 

חברי הועדה/צוות לרשות כל אחד ואחת בקהילה, כבר היום.בעלי תפקידים

בברכה

צוות מב"ט

חברי הצוות לתזכורת:

 

 בעלי תפקידים:

אורלי פריד - מנהלת בריאות ורווחה

הילה שנהב - מנהלת קהילה

אליסיה ליסובייה - מנהלת אגודה

גלי איתמרי - עו"ס קהילה

ליבנת רז - מנהלת ביטחון קהילתי בני שמעון

אילן גוטקין - מנהל חינוך חברתי

נציגי קהילה:

אסתר בורנשטיין - נציגת קהילה (מוגנות)

ענבל ארוש - נציגת קהילה (מוגנות)

אורן ערן - נציג קהילה (מוגנות)

סיגל שלו - נציגת ועד אגודה

אורלי פסל - נציגת קהילה

קשת ארצי - נציגת קהילה

 

 

  

 

סיכום מפגשי ההנהגה והמועצה עם התושבים במשמר הנגב | 14.06.2026

 

ביום ראשון, 14.06.2026, התקיימו ביישוב שני מפגשים חשובים: מפגש עבודה בין המטות, ולאחריו מפגש פתוח עם התושבים. מטרת היום הייתה לחזק את השותפות בין היישוב והמועצה, לשתף בתהליכים שמתקדמים כיום, ולהציף את הנושאים המרכזיים שמעסיקים את הקהילה.

 

מה עלה במפגש העבודה בין המטות?

 

במפגש התקיים שיח פתוח ומעמיק על ארבעה תחומים מרכזיים:

 

רווחה וקהילה: עלה צורך לחזק גם את תחום המוגנות והביטחון וגם את החוסן החברתי-קהילתי. הודגש כי לצד טיפול במענים למשבר, חשוב להשקיע גם בתהליכים שמחזקים שייכות, לכידות ותחושת קהילה.

 

תשתיות: הוצגה תמונת מצב מורכבת בנוגע לתשתיות הוותיקות, והובהר שמדובר באתגר גדול שידרוש תכנון, סדרי עדיפויות וחיפוש מקורות מימון נוספים.

 

חינוך: עלה רצון משותף לדייק את שיתוף הפעולה בין היישוב והמועצה, ולבנות הסתכלות רחבה יותר על הרצף

 

 

החינוכי – מבית הספר, דרך החינוך הבלתי פורמלי ועד לעבודה עם ההורים.

 

תרבות וספורט: נדונו נושאים הקשורים למתקני הספורט, לשימוש במבנים ובמתקנים, וכן לצורך בחיבור הדוק יותר בין הגורמים השונים כדי לקדם תרבות ופעילות קהילתית באופן מסודר ומתואם.

 

אחד המסרים המרכזיים שעלה במפגש היה הרצון לעבור משיח של תלונות לשיח של שותפות ועשייה.

 

מה הוצג במפגש עם התושבים?

 

במפגש עם התושבים ניתנה סקירה רחבה על ידי ראש המועצה, ניר זמיר, על מהלכים אזוריים ותוכניות שמתקדמות בתחומים שונים

 

קהילה ושירותים חברתיים: הוצגו בעלי תפקידים חדשים והיערכות להמשך גידול האוכלוסייה, כולל הרחבת מענים טיפוליים והמשך פיתוח של תחום משאבי הקהילה.

 

חינוך: הוצגו תהליכים של חיזוק השפה החינוכית, ליווי מקצועי לבתי הספר, שיפור הדיאלוג בין הורים לאנשי חינוך, היערכות לאיוש תפקידי ניהול, ובניית תוכנית מוגנות רחבה לילדים, לבני נוער, להורים ולאנשי מקצוע.

 

תפעול וסביבה: הוצגו פעולות בתחומי בטיחות, ובהן טיפול בעצים מסוכנים, חידוש סימוני כבישים ותמרורים, וכן פיילוטים בתחום המחזור והשימוש החוזר.

 

תרבות וספורט: הוצגו מאמצים לייצר תיאום טוב יותר סביב פעילויות תרבות, קידום מתקני ספורט והתאמות לקראת שנת הפעילות הבאה.

 

 

 

ביטחון: הוצגה התקדמות בפרויקט שיקום והקמה של מרכיבי ביטחון, כולל מצלמות ואמצעים נוספים, וכן עבודה על תפיסת ביטחון רחבה יותר ופורום ייעודי שצפוי לקום בקרוב.

 

תחבורה: הוצגו מהלכים לשיפור מערך ההיסעים והתחבורה הציבורית, כולל קידום מערכת מידע לתושבים, סקרים והובלה מקצועית של תחום התחבורה במרחב.

 

פיתוח והנדסה: הוצגו תהליכי פיתוח של שכונות, מבני ציבור ומתקנים, וכן עבודות שנמצאות בשלבי תכנון וביצוע.

 

פיתוח כלכלי: הוצגו יוזמות אזוריות שעשויות להשפיע בעתיד גם על הכלכלה המקומית, התעסוקה והמרחב כולו.

 

יישובים ואסטרטגיה: הוצגו שני תהליכים אסטרטגים שמתהווים כרגע- צמיחה דמוגרפית ותחום צעירים.

 

אילו נושאים העלו התושבים?

 

במפגש עלו שאלות חשובות ומגוונות מצד התושבים, ובהן:

 

·         הצורך לדעת מה עולה מסקרי שביעות הרצון, במיוחד בנושאי סביבה וחינוך.

·         בקשה לשקיפות בנושאי תקציבים, מיסוי ותב"רים.

·         רצון לקדם מעטפת חזקה יותר לעסקים קטנים וליוזמות מקומיות.

·         דאגה עמוקה לנושאי בטיחות בדרכים ולמצב הכבישים.

·         צורך באכיפה טובה יותר בתחומים שפוגעים בסדר, בבטיחות ובאיכות החיים.

·         בקשה ברורה להשקיע בתהליכים של חיזוק קהילה, לכידות ושייכות.

·         דאגה משמעותית לתחושת הביטחון האישי והמרחבי.

·         רצון לקדם גם תהליכים של חיים משותפים במרחב.

·         שאלות ורגישויות הקשורות למערכת החינוך ולגבולות ההתערבות בה.

 

לסיכום

 

המפגשים חיזקו את החשיבות של שיח ישיר, פתוח ומשותף בין התושבים, ההנהגה המקומית והמועצה. עלו בו אתגרים לא פשוטים, אך גם הוצגו מהלכים, מחויבות ורצון לקדם פתרונות יחד. המטרה המשותפת היא להמשיך לבנות קהילה בטוחה יותר, מחוברת יותר ומותאמת טוב יותר לצרכים המשתנים של התושבים.

 

 

 

 

   

ברכות!

לחנה גבאי

להולדת הנין הראשון שֽילֺה

נכד לאסף ושרון

ברכות לכל המשפחה!

 

  

ברכות!

למורן וארז ברייטשטיין

להולדת הבת רומי

אחות לנועם ואור

ברכות לכל המשפחה!

 

ברכות!

לניקול ושימי ברבי

להולדת הבן פלג

אח לניר ודקל

למירית ועודד

להולדת הנכד

ברכות לכל המשפחה!

 

 

ברכות!

לגלוריה ענבר

ליורם ואתי ענבר

להולדת הנכדה

בת לארז ושני

ברכות לכל המשפחה!

 

 

 

חג מחזור כיתת "פלג" 

 

 

חונכים את המבנים החדשים של המרכזונים 

 

 

 

החופש הגדול

"הכול אני יכול בחופש הגדול... " 

לתלמידים, למורים, להורים חופשה נעימה והתרעננות מהשנה המורכבת שהסתיימה.

וחזרה לשנה רגועה ופוריה.