עלון משמר הנגב מס' 2241

 

 

 

 

 מה בעלון

השמחה לראות את אוהד בן עמי, אלי שרעבי, אור לוי שיצאו לאור אחר 491 ימים בלי שראו אור יום, כחושים ומבוהלים הפכה להלם לראות את מצבם הירוד. וריצדו מול העיניים תמונות של יוצאי המחנות במלחמת העולם השנייה. פשוט נורא. אין לשאר החוטפים זמן כל יום מפחית מהסיכויים לקבל אותם חיים. והתמרונים התחמניים של הראש ממשיכים בלי שום מחשבה על עליהם ועל משפחותיהם שכבר למעלה מ15 חודשים סובלים וממתינים.

דקלה גל יסעור סיימה תקופה של 13 שנים של ניהול מערכת החינוך ובשנים הראשונות את כולה מינקות עד יב' וכשמספר הילדים גדל מאד התמקדה בגיל הרך. ראיון לסיום התפקיד.

נעמי יחזקאל ממשיכה להיפגש עם יוצרים בקיבוץ והפעם עם סמדר דקל

חניכי המכינה כבר מחצית מתקופת חייהם במסגרת הזו במשמר הנגב ויורי קדר המנהל עם 3 חניכים מסכמים את החודש המיוחד בינואר

נעמה לוצאטו  מכיתת "צבי" שסיימה השנה יב' והיא כעת במכינה, כתבה פוסט אוהב בפייסבוק של הקיבוץ ונמצא לו מקום בעלון

באמצע השבוע שעבר התקיימה אסיפת אגודה לתקציב 2025 ונפתחה קלפי לאישורו

ועוד פרוטוקולים של ועד האגודה ושל ועד ההנהלה של הקיבוץ

 

תמונת השער: רקפות בגבעה הפורחת שבעו מים משני ימי הגשם האחרונים

   

 v      דקלה גל יסעור, מנהלת החינוך

v       מדור יוצרים ויצירה מקומית – סמדר דקל עורכת: נעמי גרשון

v         חדשות מהמכינה, סיכום חודש ינואר

v        נעמה לוצאטו – כיתת "צבי" כותבת (בפייסבוק)

v        ברכות לשוהם ועודד פרץ להולדת הבן יהב

v        ברכות לאופיר בכר ואמיר פרץ להולדת הבן

v        אסיפת אגודה על תקציב 2025 ב- 5.2.2025

v        קלפי אגודה על שינויים בתקנון ב- 24.1 – 26.1

v         ישיבת ועד האגודה ב- 22.1.2025

v        פרוטוקול ישיבת ועד הנהלה מס' 3-2025 ב- 3.2.2025 רשם: אסף רוט יו"ר משמר הנגב

v        ברכות לענת ואיתן ברגר להולדת הבת

v       נר זיכרון חודש פברואר 3.2 – 16.2

v         תנחומים לאייל חייק לפטירת אחיו רוני ציון חייק

v          פתיחת הספרייה   וטיול ט"ו בשבט - מובילה כיתת 'סיקסק'

   דקלה גל יסעור מנהלת החינוך

בראשית נובמבר 2024 פרסמה מועצת החינוך את הודעתה של דקלה גל יסעור, מנהלת הגיל הרך בקיבוצנו, שהיא מבקשת לסיים את תפקידה. תאריך הסיום, לפי ההודעה סוף  ינואר 2025 . מועצת החינוך יצאה ב'קול קורא' למשרה הפנויה ועד כה לא נמצא/ה המחליף/ה המתאים/ה.  נפגשנו לראיון לשמוע על 13 שנות נשיאה בעול התפקיד. 

 ניהול מערכת חינוך 13 שנים זה לפגוש את התינוק בגיל בר מצווה. איך זה מבחינתך ללוות דור של ילדים?

חלק ממהות החינוך הקיבוצי היא להוביל מערכת אחת ש"מדברת את אותה השפה" לאורך כל שנות הילדות. במסגרת זו אנו מלווים את התפתחות הילדים שעוברים בגנים השונים. לאורך הדרך אנו מגלים את החוזקות של כל ילד ואת האתגרים עליהם צריך לעבוד. המטרה שכל ילד יקבל הכי הרבה מענים בצעדים הראשונים שלו. חלק מהמטרות הן לחזק את החיבורים של הילדים לקבוצת הגיל שלהם ולמקום. דרך טיולים ברחבי הקיבוץ ועבודה בחצר הגן.

 איך  בנית את המערכת לאורך השנים?

לא רק הילדים גדלו גם אני גדלתי איתם והתמקצעתי. למדתי להבין, להכיל אני מאמינה שמכל סיטואציה ומכל מפגש ניתן ללמוד ולהחכים. מעבר למענה היום יומי להתנהלותה התקינה של המערכת היה חשוב לי גם לנסות ולחזק את הקשר לקהילה. חשוב היה לי שהילדים יהיו מחוברים גם למרחב הפיזי וגם לאנשים החיים כאן. הקשר הרב דורי הוא חשוב מעין כמוהו. ביחד עם הצוותים בנינו תוכניות של מפגשים אקראיים ומתוכננים רב פעמיים עם מקומות ואנשים בקהילה. נושא נוסף שהיה חשוב לי בבניית המערכת הוא לבנות צוות מסור ויציב המחויב למקום ולעבודה. זוהי משימה מאד לא פשוטה שדורשת הרבה תשומת לב והכלה.

 איך זה לנהל מערכת של שלושה קודקודים: ילדים, הורים, צוותי חינוך?

ילדים הורים וצוות הם לב ליבה של המערכת הזו. יש להבין ולאזן בין הצרכים של כל אחד ואחת.. עם השנים הבנתי כי יש הרבה מקום להכלת וליווי ההורים בתפקיד הזה. לפני שהגעתי למשמר הנגב ניהלתי כמה מערכות חינוך קיבוציות ואני יכולה לראות שוני בהורות לאורך השנים. אני לא אומרת את זה בביקורתיות אלא מדובר בעובדות. ההורים היום נמצאים תחת הרבה לחצים של עבודה. מודל העבודה מהבית יצר  טשטוש מאד גדול בגבול שבין הבית לעבודה, זוהי מציאות שיוצרת הרבה אתגרים וקושי להורים ולילדים כאחד. בנוסף, המידע הזמין והרב ברשתות השונות יוצר בלבול מאד גדול, הצפה של מידע ופחות הסתמכות על האינסטינקטים ההוריים. אני חושבת שלהיות הורה בעידן הזה זו משימה קשה מהרבה היבטים.

לגבי הצוות  שלנו, הצלחנו להקים צוות מסור ויציב וזו הגְדוּלָה של משמר הנגב, מדובר בכ25 נשים שעובדות אצלנו, העובדות שלנו מגיעות ממקומות שונים ומאמונות שונות.  קיימת שונות והמשימה שלנו היא ליצור סביבת עבודה מכבדת תוך מציאת המכנים המשותפים הנכונים לנו במערכת שלנו. אני מוצאת את זה כדבר יפה ומיוחד שצריך לשמור עליו. אני בהחלט חושבת שהמגוון הוא  ערך מוסף עבור הילדים בפרט ועבור כל הקהילה בכלל.

והילדים, זה האושר הגדול. לפגוש  בגן בבוקר את החיוך של הילדים, זה מרגש ומשמח וממלא באנרגיות.

לפעמים כשיש יום מאתגר במיוחד אני יוצאת לביקור בגנים והאהבה של הילדים ממלאת מצברים. 

 את גדלת במערכת חינוך קיבוצי, את יכולה להשוות עם זו שגדלת בה, לזו שניהלת?

קשה להשוות בין החינוך בו גדלתי בלינה המשותפת לחינוך של היום. השוני גדול מאד. הלינה המשותפת התאימה לזמנה. עם כל הביקורת שיש על הלינה המשותפת לפעמים אני תוהה אם הזמן שהיה להורים שלי איתי ומיעוט המשימות הטכניות (לא קנו בגדים, לא בישלו, לא כיבסו,   לא היו טלפונים, וכו) יצרו זמן הורה ילד נטו רב. ולהיות הורה בעשורים האחרונים מכיל בתוכו המון משימות והזמן נטו עם הילדים מתקצר.

החינוך הקיבוצי, לאורו גדלתי, טבע בי ערכים שמלווים אותי עד היום. להעריך ולהוקיר את החברה בה אנו חיים, לרצות להיות חלק מכך, להכיר את האנשים סביבי, לכבד אותם, ומתוך המקום הזה אני עובדת עד היום. את הערכים האלו קיבלתי מההורים שלי וגם מהחינוך הקיבוצי. המסר היה תמיד הסתכלות לא רק פנימה אלא גם החוצה ואל הקהילה אליה אני משתייכת.

 13 שנים זה פרק זמן ארוך לראות שינויים. יכולה להצביע עליהם?

במהלך השנים יצרנו מסורות של עשייה במערכת הגיל הרך, סביב חגים וסביב חיבורים לקהילה.

היו הרבה אתגרים ניהוליים – עפ"י חוק כל המערכת שלנו תחת פיקוח של משרדי החינוך ומשרד התמ"ת דבר שמצריך הרבה מאד עבודה בירוקרטית, הניסיון לשמור על הצביון הקיבוצי ולא לוותר לכל מיני חוקים ונהלים, וביחד עם זה להקפיד על הבטיחות והבטחון של הילדים.

בתקציבים מאד קטנים להצליח לבצע שיפוצים ותחזוקה לגנים.

במהלך עבודתי התחלפו 4 מנהלי קהילה, היו 8 מבצעים צבאיים ומלחמה, וקורונה אחת.

האתגרים נהיו יותר מורכבים. המציאות המטורפת במדינה משפיעה על כולם, ילדים הורים וצוותי החינוך. החיים באי וודאות מקשה מאד על ההתנהלות השוטפת והשגרתית וזו המציאות שלנו. כולם על הקצה בסטרס מוּבְנֶה וצריכים כל הזמן לחפש פתרונות למצבים משתנים, לצאת מהקופסה ולשמור על כולם. צריך להבין שאנחנו רוצים לתת את הטוב ביותר לילדים אך זה לא תמיד מתאפשר ועבודת הניהול נעשית יותר ויותר מאתגרת. 

 האם ההחלטה לסיים, היתה תהליך?

כן בהחלט,  אמרתי לעצמי שביום שאתחיל להרגיש שאני עושה עוד מאותו הדבר והרצון לחדש יפחת, זה יהיה הזמן לסיים, ולפנות מקום למישהו שיביא עימו חידוש וריענון.  חשבתי שנכון לסיים   כשהכול מאורגן ומסודר (באופן יחסי) לכן בחרתי לסיים בינואר כי מערכת הגיל הרך עובדת 365 ימים בשנה ולא עוצרת. בשלב הזה של השנה (ינואר) הדברים זורמים ויש קצת זמן שגרה עד מאי ששם מתחילה ההתארגנות לשנה הבאה. גם אני נכנסתי בפברואר וזה היה מוצלח.

 מה את מרגישה?

מרגישה טוב. עברנו תקופה טובה ולפעמים קצת פחות. עמדנו בהרבה אתגרים, יש צוות מחויב ומסור. אני שמחה ללכת בטוב ומקווה  למערכת שימצא מחליף מהר וימשיכו בדרך הטובה והנכונה.

מודה לכל מי שנקרה בדרכי והיה שותף יחד איתי.

לכל האנשים שהתענינו, פירגנו, האירו והעירו.

 

  

 

 

 

 

 

                        מדור יוצרים ויצירה מקומית

דף זה מהווה פלטפורמה ליוצרים מקומיים לפרסם ולחשוף את עבודתם. ציירים, פסלים, גננים, שחקנים, נגנים, מעצבים, כותבים וחולמים

 זהו המקום בשבילכם!

במדור השבוע, נארח את סמדר דקל, צלמת וחברה, אשר תשתף אותנו בחוויותיה כצלמת. הצילום עבור סמדר אינו רק הפעולה, אלא דרך לתפוס את העולם, ולחלק אותו לפריימים, דימויים ותמונות. הקפאת הרגע, והפיכתו לתמונה הוא רק סיום של תהליך של התבוננות וחיפוש, המלווה כל רגע בחיי היום יום.

שלום סמדר, ספרי לנו באיזה גיל התחלת לצלם?

בגיל 13, אבי ז"ל נתן לי במתנה את מצלמתו הישנה, ושם התחילה האהבה שלי לצילום. היינו נוסעים יחד בשבתות לצלם ולטייל בכל מיני מקומות בארץ. ההתמקדות הייתה בעיקר על צילומי טבע ונוף, שזאת אהבתי העיקרית עד היום.

ספרי על תהליך הפיתוח של התמונות?

בזמנו, הצילום היה עם סרט, דבר שהיום נשמע כמעט דמיוני. הייתה בקיבוץ מעבדת חושך במקלט ליד גן פקאן, ושם קרה הקסם. העבודה בחדר חושך, זכורה לי כחוויה מיוחדת של צלילה לעולם של שקט ויצירה. המשכתי לצלם עם נגטיב של תמונות ושקופיות עד גיל שלושים. בתקופה זו הצילום הדיגיטלי החל לתפוס מקום יותר משמעותיי בחיי היום יום, וכל תהליך הפיתוח השתנה.

היכן למדת?

למדתי  שנתיים בבית הספר לצילום גאוגרפי בתל אביב. בסיום הצגנו תערוכה בתל חי. הצילומים בתערוכה שלי הציגו את העולם מנקודת מבטו של כלב. בסיום הלימודים נבחרתי ללוות מסע לטורקיה ולהכין צילומים לכתבה לעיתון "ארץ וטבע", שערך בזמנו יעקב שקולניק. נסיעה זו, והבחירה בי כצלמת צעירה, החמיאו לי מאוד, ועד היום החוויה זכורה לי כחוויה מעצימה.

בנוסף למדתי שנה פוטו תרפיה וגיליתי את העוצמה של השימוש במצלמה ככלי טיפולי. בשיטה זו המצלמה משמשת לאדם ככלי ביטויי לכל הרגשות הפנימיים. אפשר לצלם או לבחור לבחון תמונות מהאלבום המשפחתי. גיליתי שמתן מצלמה לאדם עם הנחייה, מאפשרת מסע של חקר עצמי ותובנה.

ספרי על התערוכה האחרונה שלך:

התערוכה האחרונה שהצגתי הייתה לפני שמונה עשרה שנה. כל הצילומים נעשו בסרט של שקופיות. הנגטיב של סרט השקופיות אפשר לתמונות לצאת עם צבעים רוויים וגרעיניים. הקו שהנחה אותי הוא פשוט ונקי, ללא התערבות במציאות. היכולת להסתדר עם האור הקיים ועם מה שהמציאות מזמנת לנו, זו מבחינתי מהותה של פעולת הצילום.

איך חווית את המעבר מהצילום האנלוגי לצילום הדיגיטלי?

המעבר היה לי מאוד קשה. היום כל אחד הוא צלם, וניתן לעשות הרבה

תיקונים במחשב. מבחינתי עבודת המחשב היא עבודה גראפית ולא צילום. הצילום מאבד את האוטנטיות שלו. לתפיסתי עבודת הצילום נגמרת ברגע שלחצתי על כפתור המצלמה, וקיבעתי את הרגע. מצד שני הזמינות של מצלמה בטלפון מאפשרת חופש שלא היה פעם, במובן שיש לי מצלמה זמינה תמיד איתי.

מה מבדיל לדעתך בין צלם לצלם?

התפיסה והפרספקטיבה, מבדילים ומייחדים את עבודת הצילום. היכולת לתפוס אובייקטים לא שיגרתים ולהטעין אותם במשמעות. צלמים שהשפיעו על עבודתי הם: יוסי אשבול, שלימד אותי בתחילת דרכי. אלכס ליבק כצלם רחוב בשחור לבן, ביכולתו לתפוס פריימים מיוחדים וליצר קומפוזיציות מעוררות השראה. בנוסף אזכיר את דורון הורוביץ וצלם העיתונות זיו קורן.

ספרי על משמעות הצילום בחייך:

ברגע שנדבקתי בחיידק הצילום, הוא מלווה אותי בכל התבוננות בעולם. המצלמה מאפשרת גם ליצור חייץ ביני לבין מושא הצילום, אך היא גם מקרבת ומחברת בין אנשים והסביבה ומייצרת אינטימיות, הדואליות הזו היא חלק מהקסם שיוצרת פעולת הצילום.

מסר לאומה:

אני מאחלת לעצמנו שלא נשכח את החיבור הטבעי והפשוט, את השיח הישיר והמבט. שנדע להוריד את הרגל מהגז, להאט את קצב החיים, ורגע להתבונן בעיניים בקורה סביבנו. שנמשיך לחוות את העולם דרך הליכה, מבט ותקשורת בין אישית.

 

 

 

חדשות מהמכינה/ יורי קדר

סיכום חודש ינואר במכינה

 

חודש ינואר היה חודש מעניין ומשמעותי. הספקנו לטייל, להתנדב, ללמוד וציינו סיום של חצי משנת המכינה. במהלך החודש התחלפו הוועדות במכינה, וכל אחד מאיתנו קיבל תחום אחריות אחר. מדובר  בשינוי מרגש ומעניין אבל מגיעים איתו גם חששות. במהלך החצי הראשון עברנו תהליך קבוצתי ואישי ומעניין לראות איך יהיה בוועדות החדשות ובאופן כללי מה נחווה בחצי השני של השנה.

 ב- 2-4 בינואר וועדת קיימ"צ (קיימות וידיעת הארץ) יצאה לסמינר במושב עגור. בסמינר למדנו על קיימות מזוויות שונות והתנסנו בסדנאות מגוונות הקשורות לנושא. במהלך החודש הבא יתקיים קונגרס הקיימות ה- 2 בהשתתפות מספר מכינות ובהובלת 'מכינת הנגב'.

ב- 4.1 חגגנו נשף חנוכה מטורף שוועדת תרבות ארגנו בחדר האוכל.

בהמשך החודש ב- 13-15.1 יצאנו לטיול במכתש  רמון! התחלנו את הטיול בתוך המכתש וסיימנו במושב ספיר שבערבה. היה קר והמסלולים מאתגרים אבל היה טיול מדהים עם נופים מטורפים.

יום אחרי הטיול ב- 16.1 יצאנו להתנדבות לשלושה ימים (סופ"ש) בקיבוץ יפתח – יש לנו קבוצה שפונתה עם שאר חברי הקהילה מהקיבוץ ועזרנו בארגון המרחבים החינוכיים לקראת חזרת התושבים המתוכננת ועל הדרך יצא לנו להכיר את הצפון וללמוד על מה שהוא עבר ועובר, היה מאד משמעותי.

ב- 28.1 התארחו במכינה תלמידי י"א מבית ספר בגין ברמת גן, בית ספר צומח שדוגל במנהיגות ואהבת הארץ. במהלך הביקור בקיבוץ הם התנסו איתנו בעבודה במשק חי ובגינה הקהילתית והכירו את אריאל גבאי ולאחר מכן נחשפו לאופי חיי המכינה וקיימו סיור עם איציק בונים ב"בוידעם" וקיבלו רקע על הקמת הקיבוץ. הם יצאו מהחוויה מאד מרוצים ואהבו את הקיבוץ והאנשים שהכירו בו.

בנוסף, היו לנו החודש שני מפגשים עם הנעורים בקיבוץ עשינו ביחד פעילויות של היכרות בקבוצות ומשחקים משותפים. היה כיף להכיר אחד את השני ומחכים לעוד הזדמנויות כאלה.

מצפים ומקווים להמשך בשורות טובות וחזרתם של כל החטופות והחטופים לחיק משפחותיהם בהקדם!!

 

שבת שלום לכולם

 

ועדת קהילה

מאיה, זוהר, עמליה ויונתן

 

 

 

 

נעמה לוצאטו  - כיתת 'צבי' במכינה כותבת:

 

נעמה הבת שלי כתבה על החיים מנקודת מבטה בקיבוץ משמר הנגב מתוך מטרה לשתף את חבריה למכינה למה היא כל כך אוהבת את החיים כאן

מאחר וזה ריגש אותי כל כך ואני בטוחה שירגש גם אתכם אני מניחה זאת כאן לקריאתכם

המילים שלה מתארות בדיוק את הקהילה המיוחדת שבנינו כאן כולנו יחד הלוואי ונדע תמיד לשמור עליה ולטפח אותה כי משמר הנגב הוא ביתנו ואין לנו בית אחר

כך כתבה נעמה לוצאטו :

אם אתם לא מקיבוץ (ויש סיכוי גבוה שאתם לא) בטח שאלתם את עצמכם לפחות פעם אחת איך זה לגדול בקיבוץ? איך זה החיים המשותפים? כשכולם מכירים את כולם?

אז בתור אחת שגדלה מגיל שנה ותשעה חודשים בקיבוץ ועדיין גרה וגדלה בו אני אשמח לענות לכם על השאלה

לגדול בקיבוץ זה חלום.

זה ללכת לבד בכל הקיבוץ כבר בכיתה א׳

זה לחזור מבית הספר בהסעה ישירות לארוחת צהרים בחדר האוכל עם החברים

זה לעבוד עם הגננת שהייתה לך כשאת כבר נערה מתבגרת

זה להכיר את כולם

זה להגיד שלום בשבילי הקיבוץ לכל אחד

זה ללכת לנעורים לפעילויות ערב כשאתה גדול

זה לגור בחדרון בצעירים כשאתה מסיים יב

זה להיות חבר של הגדולים, הקטנים, ומה שבניהם לא משנה מה הגילאים

זה לעשות פיקניק ופקל באורווה

זה לעבוד בגד״ש

זה להכין ארוחת ערב למשפחה שנולד להם ילד

זה להשתתף בגלגולו של משלוח בפורים

זה לחגוג חגים ביחד

זה לחיות ולנשום את השוני ולדעת לקבל אותו להכיל אותו לאהוב אותו ולחיות יחד בשלום

זה ללכת לעשות קניות בכולבו

זה להיות בכיתה ז ולהגיע לגיל מצוות ולעשות 13 משימות ובסוף השנה של כיתה ז להרים מופע סיום גדול אליו מגיעים כל תושבי הקיבוץ לצפות לפרגן ולשמוח עם הנערים החוגגים

זה לסיים יב ולהרים הופעה לכל הקיבוץ כשההופעה היא הופעת סאטירה על הנעשה ושקרה בקיבוץ באותה שנה והכל בצחוק כשהמערכונים נכתבים ע״י היודבטניקים בעצמם

זה להיות בצופים מכיתה ד עד יב

זה לעבוד עם הילדים אחרי בית ספר מ14:00-16:00 ואז הם מזהים אותך ומתלהבים בכל מקום וזמן בקיבוץ

זה להכיר את כל המוכרות בכולבו שמכירות אותך מגיל שנה ותשעה חודשים

ועוד הרבה דברים שמחממים את הלב שבדוק שכחתי וכשאקרא את זה מאוחר יותר אזכר בכולם.

בטח כל המושגים האלה נשמעים לכם כמו סינית, ומה שכתבתי לא כלכך מדבר אליכם,

אבל בשבילי? זה מה שגדלתי לתוכו

אלו החיים שאני מכירה מגיל שנה ותשעה חודשים. אני לא מכירה שום דבר אחר.

הקיבוץ זאת המתנה הכי גדולה שההורים שלי יכלו להעניק לי אי פעם בחיים

למרות שהקיבוץ שלי הוא קיבוץ מופרט, עדיין חיי הקהילה אצלנו הם נוכחים,

אין דבר כזה שבועות בלי טקס שבועות מושקע ושזירת זרים לראש,

אין דבר כזה פורים בלי משלוחי מנות שעוברים מבית לבית,

אין דבר כזה שמישהי יולדת ולא מכינים לה ולמשפחה ארוחת ערב במשך 40 יום כדי לסייע

אין דבר כזה שמשפחה עוברת משבר ואין עזרה של הקהילה.

לחיות בקיבוץ זה לחיות בקהילה אומנם קטנה יחסית, אבל קהילה חמה, אוהבת, תומכת, שתמיד שם בשבילך במיוחד בעת משבר.

השוני שיש בקיבוץ, המגוון זה מה שמייחד אותנו.

האנשים בקיבוץ שלי הם האנשים הכי שונים והכי דומים שיש.

יש מכל קצוות הסקאלה- ימנים, שמאלים, דתיים, חילוניים, מבוגרים, צעירים, להטב״ים ואני יכולה להמשיך עד מחר.

קיבוץ משמר הנגב זה הבית והוא תמיד יהיה.

לא משנה איפה אהיה בעולם ומתי

זה המקום בו גדלתי, התפתחתי, הפכתי למי שאני היום, עברתי את הדברים הכי טובים אבל באותה נשימה גם את הדברים הכי קשים שלי בחיים, צמחתי והבנתי שזה הבית ואין לו תחליף לא משנה כמה ננסה.

 

 

 

  

 

ברכות!

לשוהם ועודד פרץ

להולדת הבן יהב

אח לקרני

ברכות לכל המשפחה

 

 

  

   

ברכות!

לאופיר בכר ואמיר פרץ

להולדת הבן

אח לתמר ורונה

ברכות לכל המשפחה!

 

 

  

אסיפת אגודה -  תקציב 2025

ביום רביעי 5.2.2025 בשעה: 20:00 במועדון לחבר ובזום

 יו"ר האסיפה: דימה מקרנקו

סדר היום: תקציב 2025

 אליסיה ליסוביה- מנהלת האגודה: מציגה את תוכנית תקציב האגודה ל- 2025

שיהיה הרבה גשם.  נתחיל עם שקופית האוכלוסייה: המציגה את מספר חברי האגודה הכוללים את חברי הקיבוץ ותושבי ההרחבה – 427  חברי קיבוץ (314). מספר התושבים שאינם חברי האגודה 72 מספר הילדים 284 ירידה של 15 מהשנה שעברה (299).   

זה המקום להודות למנהלים שהחזיקו את השירותים. בהנהלת חשבונות היתה תחלופה גדולה. קלטנו כוח אדם חדש. ברווחה יש מנהלת רווחה חדשה – אורטל שמעוני שהחליפה את חניתה מקווה שתשתלב.

בנוי אריאל פרידמן ממשיך עם הצוות שלו. בשמירה ובטחון השארנו את מתכונת השמירה ל- 24/7 גם ל- 2025  ונמשיך בשדרוג התשתיות בהתקנת מצלמות סביב הגדר.

בית העלמין – קיבלנו רישיון קבורה ממשרד הדתות.  כל 2-3 שנים יש צורך לחדשו. במשך שנתיים לא היה למשמר הנגב רישיון קבורה ולא קיבלנו כסף עבור הקבורה.  בשנים הבאות מתוקף חידוש הרישיון נצטרך לעבור לקבורה רוויה (קבר מעל קבר).

תקשורת – בדיון בוועד האגודה הוחלט להשאיר את שידור המגזין פעמיים בחודש.

הדואר – ב- 2024 משרד התקשורת והדואר סגר 140 סניפים כולל שלנו. נשאר שירות חלוקת הדואר, עיתונים וחבילות. נפח החבילות גדל מאד בשנים האחרונות. יש 3 ספקי משלוח חבילות המעבירים סכום פעוט לכל חבילה. איציק ועירא בונים עובדים במשרד הדואר והוחלט להעלות את התקציב ב- 2025  

מקורות האגודה: מיסים של התושבים  2.450 מיליון ₪ והקצבת המועצה – 1.055 מיליון ₪  לאגודה אין עסקים היכולים לשמש מקורות להכנסה. מספר משלמי המיסים – 586 סכום ליחיד – 455 ₪ מתוכם מוקצים 41 ₪ למימון השקעות ושיפוץ מבנים, הפרשה לתקציב הבטחון והחזר הלוואה.

איריס סוחמי פרץ: זה תקציב שוטף איפה התב"רים?

אליסיה: תב"רים זה לא תקציב שוטף כי לתב"רים שזה תקציב בלתי רגיל צריך להגיש 3 הצעות מחיר לביצוע ורק אז מקבלים את הכסף וזה נצבר.

חינוך – שנת 2024 הסתיימה בגירעון של  300 אלף ₪ שנבעו ממצב המלחמה והקורונה הוספת כוח אדם בגלל מצב החרום, העלאת משכורת מתוקף העלאת שכר המינימום. מועצת חינוך הכינה ל- 2025 תקציב גרעוני של חריגה 207 אלף ₪. הוועד לא קיבל אותו וביקש להכין תקציב מאוזן. בתקציב הוועד יש 140 אלף ₪ המוקצים לטובת החינוך. המועצה האזורית משתתפת בתקציב כוח אדם אם יש מספיק ילדים. השנה ירד מספר הילדים והמועצה לא הקציבה סייעת לגן.

איריס סוחמי פרץ: משהו לא מסתדר עם המספרים של החינוך ברישום הגרעון

דימה: נכון כל האומדן בטבלה היה צריך להיות באדום וכך ברורים המספרים של הגרעון שהם 48 אלף ועוד  אלף320 ויחד 368 אלף ₪

ארז ללזרי: מה קורה לגירעון מהשנה שעברה בחינוך?

תשובה: לאגודה יש יתרות בבנק ומהן הוא משולם. כל השנים עד 2024 מערכת החינוך היתה מאוזנת. אפילו ברווח קל  שכיסה את ההפסד במרחבים. עד 2023 היו 40 ילדים נוספים ושולם עבורם למערכת החינוך השנה עם פחות ילדים חסרים בתשלומי ההורים הסכומים ובגלל המלחמה היו קשיים עם כוח האדם והיה צריך לשלם על היעדרות ועל מחליפות. האפשרויות הן או שמקטינים את כוח האדם או שקולטים ילדי חוץ. המערכת לא תוכל לממן את ההפסד של השנה שעברה . המנהל החדש שייבחר צריך לעסוק בזה.

תרבות ומועדונים – בית בורוכוב מאוזן בפעילות ותוקצב באותו סכום. מועדון הפאב מתאזן ואפילו יש רווח.

בריאות, נוי ספורט ותשתיות – סעיף גדול אחרי החינוך

רווחה יישובית 1/3 משלמים עבור מנהלת הרווחה

מרפאה – המרפאה שייכת לא רק לקיבוץ והאגודה משתתפת בהוצאה

לנוי יש שותפים בהוצאות

גינה קהילתית – משלמים רק על המים

תברואה – טיפולים כמו נגד נמלת האש שעולה 40 אלף ₪

מקווה שלא יסגרו את הבריכה לפני שנעשה שיפוץ

דניאל גן-אור: אני רוצה לדעת מה כולל התשלום למרפאה כי אני למשל חברת מכבי והמרפאה היא של הכללית.

דימה: האגודה משלמת על חצי אחות שעובדת במרפאה. בנינו את תקציב 2025 בלי הרבה שינויים אבל יש מקום לדון שוב על המרפאה.

אליסיה: בסופו של דבר חברי קיבוץ הם גם חברי אגודה ואנחנו רוצים שתהיה ערבות הדדית ולא שכל אחד ישלם על שירות שהוא צורך.

אם תהיה הפרטה של הנוי הסכום של הקיבוץ ירד והחברים ישלמו עבור הנוי הפרטי. הסכום בו משתתפת האגודה לא ירד.

נצטרך לבדוק את השירותים של האגודה. כל תושב משלם עבור כל השירותים גם אם הוא לא צורך אותם כי זו הערבות ההדדית.

בני גומפל: למה לשלם על האחזקה וגם על השיפוץ?

דימה: השיפוץ ייעשה אחרי העונה כך שלא יישלמו על האחזקה והשיפוץ בו זמנית וזה יהיה בסוף 2025

שמירה וביטחון: עומדים בתקציב. תודה לעסקים שמשתתפים ב- 50% של עלות השמירה ולוועדת ביטחון.

בטיחות: גדרות מעל המקלטים.

אמנון גזית: מתי אפשר לדון על צמצום השמירה. לא צריכה להיות החלטה אוטומטית המצב השתנה מאז המלחמה .

אליסיה: ההחלטה על השמירה הזאת היתה של הציבור זה נתן ביטחון לאוכלוסייה. בינתיים הושארה ההחלטה הקודמת.

אמנון  גזית: כיצד מביאים דיון בנושא  הביטחון במשמר הנגב? זה בסדר שהוועד דן לדעתי צריך להתייחס למצב שהשתנה. צריכה להתקבל החלטה של הציבור.

דימה:  לא הוחלט בוועד להוציא לדיון ציבורי. אפשר בנוהל הרגיל  להביא חתימות לדיון ציבורי

 מיוחדות + ניהול האגודה

זה כולל את ניהול האגודה, ביטוח אגודה, משפטיות, תקורה – מזכירות, משאבי אנוש. כלליות – הנהלת חשבונות, מזכירות, מימון שוטף  ובצ"מ – בלתי צפוי.

יעדים

·         שיפור והסדרה של העבודה המשותפת עם ועד ההנהלה של הקיבוץ

·         ייעול ופיתוח בקרה תקציבית של כלל הענפים, כדי לתת שירות טוב יותר לתושב

·         פתרון סוגיות חברתיות (אכיפה, קידום ויזמויות קהילתיות וכו')

·         קידום וביצוע של תוכניות שיפוץ של מבני ציבור והבריכה

השקעות

א – מבני החינוך החברתי: 'איילים', מבנה הנעורים, - גמר תכנון והיערכות לביצוע

ב – שיפוץ אולם ספורט

ג – החלטות לגבי בריכת השחייה

 גורמים משפיעים על תקציב 2025

·         התייעלות מערכת החינוך – מערכת החינוך הציגה תקציב ראשוני גרעוני של כ- 200 אלף ₪ - לא אושר ע"י הוועד ונדרש מהמערכת להציג תוכנית התייעלות בהקדם לאיזון התקציב

·         חוב קיים – קיים חוב של האגודה כלפי הקיבוץ של 700 אלף ₪  לטובת החזר החוב הוחלט להעלות את מס האגודה ב- 55 ₪ לתושב למשך שנתיים.

·         תקציב שוטף – לאחר סיום בניית התקציב נותר גירעון של כ- 46 אלף . לטובת איזון התקציב הוחלט על העלאת מס האגודה ב- 5 ₪

·         נלקחה בחשבון תוכנית לקיצוץ רוחבי בכל שירותי האגודה – אך מכיוון שזה יגרור הורדת רמת השירות בצורה משמעותית, נפסלה התוכנית

·         בהתאם להחלטות האסיפה מהעבר – מתוך הסכום הזה יופרשו 41 ₪ לחבר/תושב לחודש לחשבון נפרד לטובת השקעות ביטחון ומבני חינוך

 החוב שנצבר באגודה

בהתאם למתווה הבנות בין האגודה ולקיבוץ שהצביעו עליו במרץ 2023 – כל המבנים הם בבעלות הקיבוץ וניתנים לשימוש האגודה כפי שהם ללא עלות שכירות.

נדרש שיפוץ המבנים ולא נעשה בשל חוסר תקציב. כמו כן האגודה לבדה אינה יכולה לממן את השיפוצים הנדרשים. הגיעו להסכמות שהאגודה תשפץ את המבנים בעזרת המקורות הבאים:

·         הקיבוץ משתתף ב- 10% מהעלויות

·         תקציבי פיתוח שנצברו עד 2024 יוקצו כולם לטובת תוכנית ההשקעות במבני חינוך ואולם ספורט

·         מ- 2025 והלאה כספי הפיתוח יידונו בהסכמות בין האגודה והקיבוץ

·         שימוש בתב"רים (תקציבים בלתי רגילים) מהמועצה.

יש לציין כי תקציבי פיתוח מהמועצה ניתן לממש רק בסיכום מראש ובהצגת 3 הצעות מחיר. ולא ניתן לקבל החזר על התכנון

דורית גזית: את 'איילים' ומבנה הנעורים  התחלנו לתכנן ב- 2017 וזה נדחה. כל דחייה עולה כסף. החינוך זה הבטן הרכה של ההורים. מפרגנת למי שעובד ועושה. אם לא יעשו שיפוצים  צריך לחשוב גם על אסתטיקה שלהם

אני תומכת בשיפוץ.

על הביטחון והשמירה צריכים לדון מחדש. המלחמה לא הסתיימה אבל שינתה כיוון ויש לדון מחדש. לגבי שיפוץ אולם ספורט צריכים לדבר על השימוש בו בעתיד, מי משתמש וכמה ישתמשו לאחר השיפוץ. מי יתחזק?  ועדת ספורט התחלפה וזה הזמן לחשוב מחדש על השיפוץ של אולם ספורט. לגבי הבריכה צריך לחשוב עליה כמקום מרכזי ומבחינת השימוש היא לגמרי נותנת שירות בארבעה חודשי הקיץ. צריך לבדוק עלות מול תועלת בשימוש במבני ציבור. כשאין כסף צריך לעשות מדרג שימושים.

דימה: שיפוץ אולם ספורט זו החלטת אסיפה

שירה  ישראלי טדגי: עלות השיפוץ של האולם היא מיליון ₪ והמועצה תקצבה ב- 450 אלף ואחרי השיפוץ יוכלו להתקיים חוגים שיכניסו כסף. הילדים שלי משתמשים באולם ויש לי עניין שיהיה בו שיפוץ.

אליסיה: המרכזונים יזוזו בגלל שהמבנים מיועדים לשיוך

ארז ללזרי: מצטרף לדברים של דורית. למה להוציא כספים על תכנון אם לא מתכוונים לבצע את כל השיפוצים יחד באותה שנה.

מורדי שניצר: למרות שאין כסף הוציאו כסף על תכנון

בני גומפל: היתה תקופה שהילדים היו בבית ובפועל לא היו בחינוך

דימה מקרנקו: בפועל שולם שכר למטפלות ולא קיבלנו החזר מהממשלה.

אמנון גזית: להחזיר את המבנים לקיבוץ ולשלם השכרה

אליסיה: מקבלים מהמועצה כספים לשיפוץ מבנים אבל זה לא מספיק.

 הסבר על שיפוץ הבריכה

דימה: אנחנו נדרשים לבצע שיפוץ בבריכה, מכיוון שבשנים האחרונות קיבלנו דרישות מהמועצה לרישיון לבריכה, תוך עמידה בסטנדרטים לבריכות ציבוריות שהבריכה שלנו לא עומדת בהם.

לא נוכל להמשיך לפתוח את הבריכה לאורך זמן ללא השיפוץ הנדרש. תכנון הבריכה החל ב- 2022 בחודשים האחרונים הגענו להערכת המחיר הסופית. בבדיקה עם שני מתכננים וקבלני ביצוע, מגיעה הערכת המחיר לשיפוץ הבריכה לכ- 8 מיליון ₪. כשהתחלנו את התכנון הערכת העלויות היו סביב 4-5 מיליון ₪  העלות הגבוהה היא בעקבות הרגולציה וסטנדרטים נדרשים. למשל להפרדה בין בריכת השחייה ובריכת הפעוטות, ולכל אחד מהן צריכה להיות מערכת משאבות נפרדת;  כמו כן, יש תקן עבור מלתחות המתייחס לכמות האנשים אל מול שטחי השירותים והמלתחות.

בדיון בוועד עלו שאלות רבות לגבי ההכרח של השקעה זו. עלו מספר נושאים לדיון:

·         הבריכה פועלת רק 4 חודשים בשנה, זו בריכה פרטית ולא ציבורית, אפשרויות למכירת מנויים לתושבי חוץ, קירוי הבריכה לטובת שימוש במהלך כל השנה וקיום אירועים בתשלום.

·         חברי הוועד ביקשו השתתפות העסקים בעלויות השיפוץ מעבר ל- 10% המוסכמים

עירית כרמי דגני: לעשות דיון על שיפוץ הבריכה

בני גומפל: האם יש שקיפות על אומדן הבריכה לקבל היתר שימוש. האם אפשר למשוך את השיפוץ לשנתיים

דימה: כדי לקבל רישיון עסק צריך להשלים את השיפוץ

מורדי שניצר: ההצעה שלכם לא תתקבל. נתחיל ב- 4 מיליון וננסה לצמצם עלויות. להביא עוד יועץ.

דימה ואליסיה: ההצבעה על הבריכה היא עקרונית. התוספת לתושב היא 129 ₪

כדי לאשר הלוואה צריך 2/3 מהמצביעים.

בקשר לפרויקט "אחים לחיים" ההכנסות מדמי השימוש במקום יוכנסו למשך 10 שנים כפיקדון שאם נצטרך לצאת אחרי 10 שנים של פעילות תהיה אפשרות לשלם למפעילים את דמי היציאה המקום מתוכנן לפעול 15 שנים. לשם כך דרוש אישור האסיפה

מורדי שניצר: זוג משלם 2000 ₪ כמיסים.

אליסיה: זו רמת החיים. אפשר להוריד אותה

הסעיפים להצבעה מגיעים בנפרד.

דימה: וגם צריך לאשר את אליסיה כמנהלת האגודה. בהצבעה בקלפי ישתתפו גם חברים שחברותם עוד לא השתכללה כפי שאושר לאחרונה בתקנון.

סעיפי ההחלטה לקלפי:

·         לאשר את תקציב האגודה לשנת 2025 כפי שהוצג ע" הוועד

·         לאשר העלאת מס האגודה ל- 455 לחודש לכל תושב (לעומת 395 )

·         לאשר את תקציב הוועד המקומי

·         לאשר את BDO  כמשרד רואה החשבון של הוועד המקומי והאגודה

·         לאשר את ועדת הביקורת של הקיבוץ כוועדת ביקורת של האגודה ושל הוועד המקומי

·         לאשר מתווה שיפוץ הבריכה

·         לאשר הפקדה של הכנסות מעמותת "אחים לחיים" לפיקדון לפי החלטת מחלקת הכספים ואיסור שימוש בכספים עד לנקודת יציאה לפי החוזה עם העמותה

 

 

  

 

קלפי אגודה

 ביום שישי 24.1.2025 עד יום ראשון 26.1.2025

הנושא: אישור שינויים  בתקנון האגודה

 

בעד - 108   % המצביעים 77.7

נגד – 31  % המצביעים 22.3

סה"כ המצביעים 139 בעלי זכות הצבעה 433 אחוז הצבעה – 32.1

 

להצבעה זו נדרש רוב של 2/3 מסך המצביעים וזה עבר את האחוז הנדרש

 

 

 

ישיבת ועד ההנהלה מס' 02-2025 ב- 20.1.2025

נוכחים: גיל פוגל, דורית גזית, אסף רוט, אליסיה ליסוביה, תומר רכטמן, עירית כרמי דגני, רן אלעזרי, חגי יסעור, אתי ענבר, נימרוד רפפורט

מוזמנים: הילה שנהב

מוזמן קבוע: אפרים סוחמי – יו"ר ועדת ביקורת

 סדר היום

1 . אישור פרוטוקול קודם

2 . קרן תשתיות דמי כניסה ואיחוד סטטוסים – דיון לאור המפגש הנוסף שנקבע

3 . קביעת צעדי ההמשך בנושא התהליך הקהילתי לבחינת אורחות החיים

4 . תקציב הקהילה קריאה נוספת

5 . תהליך איתור מנהל קהילה – סטטוס

6 שונות

 החלטות

1 . אישור פרוטוקול קודם

2 . קרן התשתיות, דמי כניסה ואיחוד סטטוסים. בנושא קרן התשתיות, לאור המפגש הנוסף שהתקיים, בו ניסתה ההנהלה לתת את כלל התשובות לשאלות שעלו, ההחלטה שהתקבלה בהנהלה היא להוציא מכתב מלווה עם הסברים על המהלך ומהותו. יש צורך להבהיר משמעויות של מה הנגזרות עלינו כקהילה, במידה וההחלטה לא תעבור. מבנה ההצבעה יתקיים באופן הבא – יהיו שלוש שאלות לאישור הציבור

2.1 האם את.ה מאשר את עקרון הקמת קרן התשתיות ואישור יציאה לכתיבת תקנון הקרן שיובא לאישור הציבור ולקלפי (בעד/נגד) – מצביעים חברי קיבוץ, חברי עצמאות כלכלית

2.2 האם את.ה מאשר את הגדלת דמי הכניסה ל- 200 אלף שקלים כאשר 70% מסכום זה הולך לקרן התשתיות (יובהר שבני משק זכאים ל-50% הנחה) (בעד/נגד) – מצביעים חברי קיבוץ בלבד.

2.3 האם את.ה מאשר פתיחת חלון זמן חדש לאיחוד סטטוסים למי שחפץ בכך (בעד/נגד) – מצביעים חברי קיבוץ בלבד.

2.4 הועד דן לבקשת חברים שזכאותם טרם השתכללה להשתתף בהצבעה, הנושא מורכב וסבוך והוחלט, בהתאם לחוות דעת משפטית לעניין זה שלא לאפשר הצבעת קבוצה זו בעת הזו, מאידך הוחלט כן להיכנס לעבודת מטה בשנת 2025 לבחינת המשמעויות המשפטיות והקהילתיות של הנושא.

3 . צעדי ההמשך בנושא התהליך הקהילתי לבחינת אורחות החיים – יכנס למהלך מהותי מיד לאחר השלמת נושא קרן התשתיות ודמי הכניסה, איחוד סטטוסים שצורכים תשומות ניהול ותשומת לב קהילתית מרובים.

4 . תקציב הקהילה.

4.1 התקציב בכללותו נבחן ע"י ההנהלה, מובהר שמדובר בתקציב לשנת מעבר עקב שיוך, ובמהלך שנת 2025 יושלם מהלך בחינת משמעויות אורחות החיים, שישמש כמנדט ציבורי לקבלת החלטות משמעותיות בנושאים שונים.

4.2 . כחלק מבחינת התייעלות, תיעשה בחינה מהותית לחלוקת התקורות בנושא הנהלת חשבונות על ענפי המשק והעזר.

4.3 התקציב אושר ויובא לאישור בהנהלה המשותפת עם ההנהלה הכלכלית לפני הצגה לציבור.

5 . יצאנו בקול קורא פנימי לאיתור מנהל קהילה, לאחר השלמת תקופת האיתור, יסכם צוות האיתור את המלצתו להנהלה שזו תבחר את צעדי ההמשך עד הבאת המועמד/ים לקלפי. 

 

רשם: אסף רוט יו"ר משמר הנגב

 

 

 

 

 

פרוטוקול ועד הנהלה - אגודה קהילתית

תאריך הישיבה: יום רביעי 22.01.25, מזכירות

חברי ועד נוכחים: דימה מקרנקו (יו"ר), סיגל שלו, שרון ארמה ענבר, אתי לוי, עמית רוקח, שירה ישראלי טדגי ויונתן חורי.

חסרים: אייל גרנסיה, יוגב לוצאטו

מוזמנים קבועים: מנהלת האגודה, הילה שנהב

 על סדר היום:

1 . חוב לקיבוץ

2 . תקציב 2025

3 . בריכה

 מהלך הדיון:

1.      חוב לקיבוץ

○       קיים חוב של האגודה כלפי הקיבוץ בסך 750 אש"ח שנגרם ברובו מ:

■       גירעון במערכת החינוך (בגין הגיל הרך) בשל תקופת המלחמה בשנת 2024.

■       עלויות תכנון של הבריכה, אולם הספורט ומבני חינוך החל משנת 2022, שירדו מהתקציב השוטף במהלך השנים 2023-2024 .

○       מאחר והאגודה התחייבה בפני הקיבוץ להסדיר את החוב, הוצעו מספר אפשרויות:

■       העלאת מס בשווי 15 ש"ח למשך 7 שנים

■       העלאת מס בשווי 33 ש"ח למשך 3 שנים

■       העלאת מס בשווי 50 ש"ח למשך שנתיים

■       קיצוץ רוחבי של 5% מהתקציב שמשמעו הקטנת השירותים הניתנים לתושבים

■       העלאת תשלומי חינוך

○       סוכם עם אגף הכספים על דיווח ובקרה חודשית צמודה של תזרים מזומנים על מנת שלא יתאפשר מצב של צבירת חוב.

הוחלט  - מאחר והעלאת תשלומי חינוך ותוכנית התייעלות כבר נלקחו בחשבון לתכנון עתידי וקיצוץ רוחבי של כל סעיפי התקציב תביא לירידה משמעותית באיכות השירותים, הוחלט על העלאת מס האגודה ב- 60 ש"ח למשך שנתיים לטובת כיסוי ההתחייבויות ואיזון התקציב השוטף.

 

2.      תקציב 2025

○       לאור העובדה שמערכת החינוך הציגה תקציב ראשוני גרעוני עבור שנת 2025 (ינואר עד דצמבר), בכ-200 אלף ש"ח, חברי ועד האגודה לא אישרו תקצוב גרעוני וביקשו שתוצג בהקדם תוכנית התייעלות לאיזון התקציב של שנת 2025.

○       לאחר סיום בניית התקציב נותר גירעון של כ-46 אלף ש"ח ומבלי שהוועד התייחס לפרויקטים ולנושא האכיפה.

○       הוצע שמתוך העלאת המס לטובת תשלום החוב לקיבוץ, יכוסה גם הגירעון הקטן בתקציב השוטף

 של 2024.

○       פרויקטים: הילה ואליסיה עשו בדיקות רקע בנושא ההצעות שהועלו בוועד בעניין האכיפה:

○       כלבים -

-          עלות התקנה של עמדות לשקיות לאיסוף צואת הכלבים ב-4 מקומות מרכזיים בקיבוץ (430 ש"ח ליחידה בתוספת מע"מ).

-          עלות מחזיק שקיות אישי המתחבר לרצועת הכלב ( 3-14 ש"ח ליחידה).

-          הקמת גינת כלבים (ביצוע גדר פשוטה באמצעות חברי הקהילה והקצאת שטח של הקיבוץ).

-           

                        הוחלט: לצאת לביצוע עמדות ציבוריות לשקיות לצואת כלבים והסברה מתאימה בנושא.

 

○       איסוף אשפה- לפי צוות החצר אין כרגע צורך בהוספת פחי אשפה, לעיתים יש מקרי שיא ועומס בפחי האשפה, אך הצוות דואג לתגבר את העבודה סביב אלו.

○       גזם - נעשה מיפוי של עמדות הפינוי. יש להוסיף באזור הקיבוץ הישן עמדה לפינוי גזם. לאחר העדכון של ועדת תכנון יפורסם לציבור המקום הנוסף ומפת העמדות ביישוב.

○       מיחזורית - צוות החצר פנה בבקשה להעביר את המיחזורית למשטח בטון באזור הלול ולשמור על המיחזורית נעולה. הוגש קול קורא למועצה ממתינים להחלטה.

○       תופץ לציבור מפה שתסמן את מקומות הגזם ופינוי האשפה.

○       בטיחות בדרכים - תימרור וצביעת מדרכות באדום לבן באזור ההרחבה, במקומות שטווח הראייה מוגבל וחניה מתבצעת במקומות שמסכנים את התנועה, מצריכה אישור של יועץ תנועה ומוערכת בעלות של כ-25,000 ש"ח.

הוחלט: לצורך המשך דיון וקבלת החלטה יש להתייעץ עם ועדת תכנון והמועצה על סמך התוכניות הקיימות לשכונת ההרחבה.

הוחלט: לאשר ולהעלות לאסיפה את הנושאים הבאים

1.      לאשר את תקציב האגודה ל-2025

2.      להעלות את מס האגודה ב- 60 ש"ח לחודש לכל תושב

3.      לאשר תקציב הוועד המקומי לשנת 2025

4.      לאשר את BDO כרואה החשבון של הוועד המקומי ושל מתיישבי משמר הנגב

5.      לאשר את ועדת הביקורת של הקיבוץ כוועדת הביקורת של האגודה ושל הוועד המקומי.

3.      בריכה

○       לאחר בדיקה עם שני מתכננים וקבלני ביצוע, מגיעה הערכת המחיר לשיפוץ הבריכה לכ- 8 מיליון ש"ח .

○       הסיבות העיקריות להתייקרויות בפרויקט לאורך השנים הם: הוספת רגולציה ותקנים שנדרש לעמוד בהם (למשל בריכת פעוטות ומלתחות) והתייקרויות כלליות במשק ובפרט בפרויקטיי בינוי.

○       במהלך הדיון עלו נושאים שונים, ביניהם נושא השקעת הכספים הרבה עבור בריכה. חלק מחברי הוועד סברו שאם משקיעים כל כך הרבה כסף בבריכה שפועלת רק 4 חודשים בשנה, צריך לחשוב על פתרונות אחרים כגון: מכירת מנויים לתושבי חוץ, קירוי הבריכה לטובת שימוש במהלך כל השנה וקיום אירועים בתשלום.

○       החלק האחר סבר שהבריכה בקיבוץ צריכה להישאר לשימוש פרטי של מי שמתגורר בקיבוץ בלבד ואין להציע אותה לתושבי חוץ.

○       בהתאם לחישובים שנעשו עד כה, על מנת לממן את העלות הגבוהה יהיה צורך שכל משלם מיסים יישא בתשלום מס נוסף למשך 15 שנים בסך 130 ש"ח (260 ש"ח לזוג לחודש). ככל ויוחלט לקצר את משך ההלוואה ל-10 שנים יעלה הסכום החודשי לכ- 160 ש"ח לחבר אגודה (320 ש"ח לזוג לחודש).

○       חברי הוועד ביקשו לבחון מול העסקים את העלאת התשלום החודשי שמשלם אולם האירועים לטובת הפעלת הבריכה, בעיקר מאחר וקיום האירועים באולם מונע קיום אירועים בבריכה שיכולים להוות הכנסה נוספת לאגודה. כיום משלם אולם האירועים 5000 ש"ח בחודש.

○       דימה ואליסיה התבקשו לפנות לקיבוץ לקיים דיון משותף בנושא חלוקת העלויות באופן שונה מזה שהוסכם בעבר (10%) או לבדוק אפשרות שבמידה ומוקמת קרן תשתיות היא תישא בחלק משיפוץ הבריכה, מאחר ומדובר בשדרוג תשתית ישנה.

○       במידה ופרויקט השיפוץ לא יצא לפועל, המועצה יכולה לבקש לסגור את הבריכה בכל רגע.

הוחלט - לאחר פגישה עם הקיבוץ וקבלת התייחסותו לבקשה של מימון נוסף, יערך החישוב של המס הנדרש בחלוקה ל-15 שנים ויוצג ביחד עם התקציב להצבעה.

 

 

  

 

פרוטוקול ישיבת ועד ההנהלה מס' 03-2025 מתאריך 03 פברואר 2025

נוכחים:, גיל פוגל , דורית גזית, אסף רוט, אליסיה ליסוביה, תומר רכטמן, עירית כרמי דגני, רן אלעזרי, חגי יסעור, , נמרוד רפפורט

חסר: אתי ענבר

מוזמנים: הילה שנהב

מוזמן קבוע: אפרים סוחמי- יו"ר ועדת ביקורת

סדר היום

1.      אישור פרוטוקול קודם

2.      מרכיב הפנסיה – התלבטות לגבי אופן הפעלת מודלי הפנסיה במשמר הנגב בהיבטי שירות ותקורה.

3.      עדכון ואשרור שינוי פרוטוקול אגודה – ליבון סטטוס סעיף במחלוקת.

4.      כספים שיושבו לוועד מקומי (קרי לאגודה קהילתית) עקב תשלומי הקיבוץ למנהל מקרקעי ישראל בשנת 2026 (מוערכים בכ-2.5 מיליון שקלים) – הצעת החלטה לאופן יישום השימוש בסכום זה. להלן רקע לדברים – כל הכספים המגיעים מהמועצה לועד מקומי הם כספים לפיתוח היישוב לרווחת תושביו, כולל סכום זה המוזכר מעלה. "פיתוח יישוב" כולל בתוכו נושאים רבים מאד. ההחלטות הקיימות כיום במשמר הנגב קובעות שהסכומים הללו שמתקבלים, השימוש בהם יעשה בהחלטה משותפת בין הוועדים. ועדיין, לאור כך שהאגודה פועלת לצאת לפרויקט שיפוץ וחידוש הבריכה ולאור דיון בנושא מימון הבריכה באגודה, הוצע בשולחן עגול (מנהלים ויו"ר אגודה, קיבוץ) שסכום ספציפי זה ייצבע מראש לפרויקט הבריכה, מצב שיאפשר וודאות גדולה יותר לאגודה בעת קביעת מנגנוני היציאה לשיפוץ.

5.      הקצאות כספים מעסקים לקרן מילואים, בקשה להבהרות.

6.      המשך החלטות בנושא דירות מושכרות בתקופת המעבר ופתרונות דיור לצרכים מיוחדים.

7.      בחינת בקשה להוספת חניכים למכינה – המשמעות המרכזית היא הפניית עוד מדירות הצעירים למשימה זו. בהמשך לדיון שהתקיים בשולחן עגול (מנהלים, יו"ר אגודה ויו"ר קיבוץ).

8.      מנהלת הקהילה – לאחר סגירת קול קורא למנהל.ת קהילת הקיבוץ, המועמדת היחידה שהגישה היא הילה שנהב. הילה משמשת בחודשים האחרונים כרכזת קהילה תחת אליסיה, כניסתה לתפקיד היא טבעית, הילה היא חברת קיבוץ, עסקה שנים בפעילויות קהילתיות ומכירה את המורכבויות השונות העומדות לפתחה של משמר הנגב בעת הזו.

9.      שונות

9.1. טבלת ריכוז החלטות

 

 

החלטות

1.      אושר פרוטוקול קודם

2.      פנסיה במשמר הנגב – הוחלט, כחלק מתפישת התייעלות ועקב כך שכיום הנושא הרבה יותר מסודר מבעבר, למצוא מודל עבודה שמתאים יותר למציאות הכלכלית המשתנה, ויציג הורדה בהוצאות השוטפות.

3.      עדכון ואשרור שינוי פרוטוקול אגודה – אושר. בנושא תקנון זה, אחד מהשינויים שביקשו האגודה הקהילתית ליישם בתקנון שלה: ביטול הצורך של אישור הקיבוץ להלוואות שתיקח האגודה בעתיד לבוא. אור לכך הוסכם על מנגנון שיגדיר במסגרת הסכם בין הוועדים (אגודה וקהילה), במידה ונוצר חוב אגודה לקיבוץ (כפי שקרה כמה פעמים בשנים האחרונות), איך מושב החוב האמור. הסדרת החוב היא תנאי להלוואה. אור להסכמה זו, מאשר וועד ההנהלה את כלל השינויים שעלו מהאגודה לתקנון שלה.

4.      כספים שיושבו לוועד מקומי עקב תשלומי הקיבוץ למנהל מקרקעי ישראל (מוערכים בכ-2.5 מיליון שקלים) – מאחר שיש פרויקטים רבים לאגודה, אך גם לקיבוץ, הוחלט שלא "לצבוע" כעת את הסכום האמור לפרויקט הבריכה, מתוך התפיסה שהבריכה הינה פעילות נופש ופנאי לרווחת תושבי היישוב כולם, וכי העלות הכרוכה בשיפוץ זה צריכה להתחלק במידה שווה בין כלל התושבים. יש לפעול לדיון משותף של הוועדים על אופן חלוקת כספים אלו בין הצדדים, לאור צורכי האגודה והקיבוץ.

5.      הקצאות כספים מעסקים לקרן מילואים, סוכם שנושא זה יוצג להנהלה ולאסיפה באופן מלא ומסודר על ידי מובילי קרן המילואים, לאחר סגירת השנה הפיננסית בנושא.

6.      המשך החלטות בנושא דירות מושכרות בתקופת המעבר ופתרונות דיור לצרכים מיוחדים:

6.1. הוחלט להקים צוות דירות שיעסוק במורכבויות הקהילתיות, שמטרתו ליווי הדילמות שיגיעו עת ירידת מצאי הדירות עקב שיוך, טיפול פרטני היכן שיידרש וגיבוש הצעות החלטה להנהלה. הצוות יורכב ממנהל קהילה, רכז השכרת הדירות, אחראית הקליטה ונציג הוועד (חגי יסעור).

6.2. אושר הקצאת שישה חדרים בצעירים לטובת שימוש צרכים מיוחדים ובתנאי לחתימת הסכמים עם הבנים הנסמכים.

6.3. עם שיוך הדירות, הקיבוץ יצטרך לשלם על הקרקע במתחם דירות הצעירים סכומים גבוהים. הוחלט לעדכן את מחירי שכ"ד בדירות הצעירים ל-1300 ₪ לחודש לכולם (יש מגוון מחירים כיום), על מנת ששכר הדירה יהווה מקור לכיסוי ההלוואה שהקיבוץ יצטרך לקחת לצורך תשלום זה.

6.4. הוחלט שבעת שיוך ולתקופת ביניים קצרה שתיקבע – חברים ויורשים שיחפצו, בתנאים שהקיבוץ יאפשר, להמשיך להשכיר דרך הקיבוץ (במשמעות ריכוז טיפול בהשכרת דירה, בעלי מקצוע כשצריך וכדומה), פירות ההשכרה יתחלקו 90% לבעל הדירה, 10% לקיבוץ. מובהר שכלל אחזקת הדירה על בעל הדירה.

6.5. הוחלט לאשר את סדר העדיפויות המפורט להשכרה בתקופת הביניים, אשר מתבסס על סדרי עדיפויות להשכרה שאישר הוועד באפריל 2024.

7.      וועד ההנהלה רואה חשיבות גדולה בקיומה של המכינה במשמר הנגב, זוהי משימה ציונית וערכית שיש לה גם נגזרות חיוביות שונות לקהילת משמר הנגב. מאידך – השנה הזו היא סבוכה מאד עקב שינויים רבים, וירידה במצאי הדירות להשכרה מכ-65 לכ-8, מצב שצפוי ליצור עומס רב והעדר פתרונות לבני המקום.  מרחב התמרון היחיד שיוותר להשכרה הוא מתחם הצעירים. בנוסף, הדירות שהוקצו למכינה (שאינן שמישות) טרם שופצו עקב עיכובים בירוקרטיים מול המועצה. ההנהלה החליטה  בעת הזו שלא לאשר את הרחבת המכינה ולבחון שוב את הנושא בשנה הבאה, כאשר תהה וודאות גבוהה יותר ליישום הצרכים הפנימיים של היישוב.

8.      מנהלת הקהילה – הוועד ממליץ בחום ורואה בהילה מועמדת מצוינת לתפקיד ניהול הקהילה, עקב היותה מהיישוב, זאת כחלק מתפישת הרחבת מנהלים בני המקום והעצמת דרגי ניהול, הילה בקיאה במציאות המקומית ועקב עבודתה בחודשים האחרונים כניסתה לדברים טבעית ויעילה. יובא לאישור האסיפה והקלפי. מאחלים להילה בהצלחה!

9.      שונות

9.1.        טבלת ריכוז החלטות    

 רשם: אסף רוט – יו"ר משמר הנגב.

 

 

 

                                                                              

                                                        ברכות!

לענת ואיתן ברגר

להולדת הבת

אחות לכליל ויערה

נכדה למיכל ושמשי

לקלרה כרמי להולדת הנינה

ברכות לכל המשפחה!

 

 

 

 

 חודש פברואר

3.2 – 16.2

 יהודה לייב וקסלר – אביו של משה וקסלר ז"ל     27.12.1893  – 4.2.1973

                        

אטה בקרמוס -        אימו של פרדי ברקן  ז"ל  25.9.1901  – 4.2.1987

 מרדכי וולשצ'ובסקי –  חברנו משנת  1959, בעלה של שרה ז"ל, אביהם  של אליהו אורן ז"ל  

                                      ושלמה אורן 12.11.1904 – 5.2.1988 

 סלימה קיוויתי  -      אמה של מרי רכטמן  1905  – 5.2.1989

                       

גינה שיבובסקי -      חברתנו משנת 1952 רעייתו של יוסף ז"ל  אמם של מיכאל ז"ל, דניאלה ז"ל

                              מאיה חיים ועודד שיבובסקי   30.11.1924  - 10.2.2008

 דורה  פאלק -            אמה של סילביה מילבר ז"ל   11.10.1919  - 5.2.2014

 יואל רויזמן -            חברנו משנת 1951 בעלה של גניה אביהן של  שולמית פלד והילה צפריר     

                                 3.3.1920  - 8.2.2014                 

                     

שוש נווה -             חברתנו משנת 1968 רעייתו של נחמן ז"ל  אמם של זאב, דני, נעמי זלמנוביץ

                           ניר, גיל, יעל שפיצר   20.12.1936 - 15.2.2018     

               ראובן וינר -           חברנו לשעבר הגיע עם משפחתו מקיבוץ אייל התקבל לחברות ב-1963 עזב ב-1984

(15.4.1937 – 6.2.2019)   

לאה נחמיאס -   חברתנו משנת 1949 מהכשרת תל יוסף     28.12.1927 – 3.2.2021    

 פיליפ כרמי – חברנו משנת 1952 בעלה של קלרה אביהן של עדנה, מיכל, עירית 15.9.1928 – 16.2.2024                                   

                                            

 

 

 

            פותחים את הספרייה

 מחסורה של הספרייה במשמר הנגב דרבנה מספר נשים לעשות מעשה. המנוע העיקרי - אסתר גולן

המקום שהוצע למיקומה - בית בורוכוב. השלב הראשון- איסוף ספרים והתקבצות צוות מסייע של... נשים. המדפים כבר עומדים ועתה לאיסוף, סידור וארגון ופתיחה מסודרת. והתוכניות מבית בורוכוב עד השמיים...

 

 

 

טיול ט"ו בשבט מארגנת כיתת בר מצווה 

'סיקסק'